תערוכת הירושה בסנטה רוזה

היה לי כיף בארץ, אבל קליפורניה קרתה לי. איך שהיא הביאה אותי לנאפא ולהזדמנות חדשה בסביבה שרויה במתנות. הגעתי לחווה באטלס פיק (Atlas Peak), שם מתנדב אחי כבר 3 חודשים, על גבעה עם מרפסת עץ גדולה המשקיפה דרומה אל צפון סן פרנסיסקו. רוב היום אי אפשר לראות את גשר שער הזהב, החבוי מאחורי מסך אביך, אבל מה שעושה את המקום למגניב הוא הסצנה המתגלמת לה של צבעים וצלילים. השמש בשקיעה צובעת את העננים בצבעים עמוקים ולעננים תמיד יש צורות רכות, ויחד עם זאת יש אגם קטן ליד הבית שמושך להקות של ציפורים. ריצ', בעליו של החווה האורגנית, מגדל בעיקר זנים שונים של דלעת, קישואים, עגבניות, תירס ומלפפונים, אותם אנו אוכלים. כ-70% מהתזונה בחווה באה מהתפוקה של החווה. ריצ' אף מחזיק 16 תרנגולות, המפיקות כ-3 ביצים ליום, וכ-70 עזים ועזות. זה קליפורניה בייבי, אז שווה לציין שיש מגדלי קנביס עם רשיון חוקי.

בחווה יוצא לי לחוות לא רק חיי מלקט, אלא גם של צייד. כשהגעתי, לריצ' היה כ-18 תרנגולות אך הוא מעוניין לדלל את האוכלוסיה לקראת המעבר שלו לחווה חדשה. אחי כבר מכיר את התהליך וביחד איתו ועם מתנדב נוסף, בשם מיילס, הרגנו 2 תרנגולות, טבלנו אותן במים רותחים, מרטנו את נוצותיהן, הוצאנו את איבריהן וניקינו את גופן. זה היה חוויה לא קלה למראה העין, אך אני שמח להעשיר את הידע שלי באמצעות ניסיון אישי. חוץ מהבשר המביות, יש גם אילים, סנאים ותנים. לאחי יוצא לצוד את הסנאים, רק בגלל שהם פוגעים ביבול, ויצא לו להרוג שניים וללמוד להכין את בשרם לתבשיל. 

טוב, זה היה הקדמה נחמדה לנושא מעניין יותר. התנדבותי בחווה היא רק ההתחלה בקליפוניה, ואני מאוד פתוח לשינוי בכיוון הרוח, מתי שהיא תבוא. 

תְּצוּגָת הַיְרֻשָּׁה (The Heirloom Exposition) הוא אירוע שנתי שבו מגדלים מרחבי קליפורניה מתכנסים להציג את ירקות העונה המגוונים והמשונים שהם גידלו. הכל תחת הרעיון של ירקות אורגנים מזרעי ירושה, על מנת לקדם את המודעות לשמירת הזנים המגוונים ולהביס את התעשיות הגדולות (במיוחד מונסנטו) המנסות לשלוט בזרעים ולטפלל את הירקות.

הנסיעה ערכה כשעה, מאטלס פיק לסנטה רוזה, שם הוקמה התצוגה. הנה תמונה של המסלול, למי שמעוניין, תקליקו על התמונה על מנת להגדיל אותה.

באתר שלהם הם מתארים את האירוע כך:

תערוכת הירושה הלאומית היא אירוע שלא למטרות רווח המתרכז סביב התנועה הטהורת מזון, ירקות ירושה, והאקטיביזם נגד אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO). האירוע השנתי השני שלנו שנערך באמצע ספטמבר 2012 בסנטה רוזה, קליפורניה משך יותר מ -14,000 אנשים מרחבי הארץ ומחוץ לה. עם יותר מ-70 דוברים ו-250 ספקי מזון טבעיים, האירוע היה הכינוס הגדול ביותר בהיסטוריה של מזון טהורה! התערוכה צבר התעניינות עצומה בקרב מגדלים בייתים, חקלאים, קבוצות בתי הספר והציבור רחב, עד כדי כך שהוא נקרא "יריד העולם של מזון טהור"!

זה נשמע עסיסי, וכך גם היה. איך שנכנסים למרחב יש אדם נחמד שניגן על פסנתר רחוב, והיו דוחנים רבים שמכרו ירקות עונתיים רבים ומגוונים ודוחנים שמכרו צמחי מרפא ואוכל לקהל. היה כ-3 מתחמים גדולים. הראשון היה מלא באנשים שמכרו את המוצרים שלהם, כולם מגדלים טבעיים וייחודיים. אני אישית מיהרתי וקניתי קימצ'י (Kimchi) בדוחן הראשון כשנכנסים. היו דוחנים לדבש, שבו טעמתי דבש שהופק מפרחי קוקוס (עדיין חושב על הטעם המשובח) ודוחנים לגרנולה. אחת הגרנולות הטעימות ביותר שאכלתי. האישה שמכרה זכתה השנה בפעם השלישית ברצף בתחרות הגרנולה ואין ספק שמגיע לה. זה ממכר! חחח אבל ממש שילוב של טעמים פשוט מבריק. באותו עולם היו דוברים, אך לצערי הגענו למקום ביום האחרון והיה לנו רק 3 שעות לראות את הכל, מה שלא השאיר לנו זמן לשבת ולצפות בסרטים תיעודיים שהם הקרינו באולם, ולא היה מספיק זמן ממש לנוח ולהקשיב ללהקות שהתחלפו להן על הבמה בחוץ.

אז מה עשינו בשלוש שעות?

מידי פעם קפצו חזרה לטעום מדוחן העוגיות ללא גלוטן. ממש היה כמו לצעוד לתוך מסעדה של טעימות, כל המוצרים היו באיכות גבוהה. המשכנו ממתחם הדוחנים למתחם התצוגה, הסיבה להתכנסות ולמשיכת הקהל הגדולה שהייתה. הנה סרטון של הכניסה למתחם ולראות כמה וכמה סוגים שונים של ירקות ופירות. צפיה נעימה!

שווה לציין שהיה אווירה נחמדה והיו דוחנים ששיווקו את הטכנולוגיות שלהם, למשל חברה מתפתחת בשם BioLogic שמתמחה ביצירת חומוס (Humus) לגינה, שהונדס באופן שמחזק את תרכובת החיידקים בחיונים באדמה. חילקו דוגמיות אז יהיה לי אפשרות נחמדה לנסות את זה. מסתבר שעל מנת להשיג את המימדים העצומים של פירות וירקות, הכל באמת תלוי בזמינות הביולוגית של חומרים מזינים לצמח וחיידקים (פרוביוטים) באדמה מפרקים כל מיני חלקיקים ומעלים את הזמינות לבריאות הצמח. בחברה הם בעצם יוצרים קומפוסט, רק דואגים מבחינה מדעית לאדמה שתהפוך את הדלעת לגדולה בטירוף. בתצוגה היה תחרות, כמו שנה שעברה, לדלעת הכבדה ביותר, הנה תמונה:

חזרתי לחווה מרוצה ומסופק. היה ממש כיף לראות את כל המגוון הזה ולטעום!

הכל טוב איתי. בחווה יוצא לי לדבר עם אחי והאנשים האחרים על תזונה ולעורר בהם הבנה פנימית של לקיחת אחראיות על תזונתם. המון סוכר ועיפות גבוהה, אז לאט לאט הם לומדים את החשיבות בהפחתת פחמימות (במיוחד ריקות) ולהשיג את האנרגיה שלהם משומן וחלבונים.

למי שעוקב אחרי הבלוג שלי, אני שמח שלקחתם את הזמן לקרוא את היופי הזה שמתגלגל ופורח לו במערב אמריקה הצפונית. העולם מלא שפע, וכל מה שנשאר זה חלוקה שווה. לשגשוג והתקדמות! שנה טובה!!!