זה הולך להיות כתבה שונה מהרגיל. בבלוג הזה התמקדתי בתפיסה החומרית של הגוף האנושי ולא ממש התייחסתי לסגולותיו. כזן הנפוץ והשולט על כדור הארץ, על אמא אדמה, אנו הגענו לתחום מאוד מעניין בהיסטוריה שלה, אך שכחנו כמה דברים על עצמנו. שרפת הסיפריות, למשל ספריית אלקסנדריה, כנראה שפגעה בתפיסה ההיסטורית של ההתקדמות האנושית ופגעה בהנצחת הידע שאבותינו אגרו למשך אלפי שנים. כיום ניתן למצוא המון כתבי עת ומידע שיכול לחזק את האדם הפשוט בעולמו באזורים הסגורים למגע ציבורי - הכנסיה באיטליה. מה ידעו אבותינו שאנו מתחילים להבין היום? למה נשלל ממנו הידע הזה?
אלברט אינשטיין היה ברכה לקידמה האנושית, כמו שניקולה טסלה (Nikola Tesla) נחשב לפניו (או לפחות נשכח ורק עכשיו מקבל את כסאו כאחד מגדולי ההיסטוריה). המכניקה הקוונטומית הצילה את האנושות מדרכה הקלאסית שלא הצליחה להסביר את העולם במישור האטומי והתת-אטומי. היום ישנם מוסדות לימוד שעדיין מכשירות אנשים לסוג חשיבה של מכניקה הקלאסית, אבל היא מפגרת לה מאחור. אני מדבר ובעיקר מבקר את המוסד הרפואי, אשר מתעקש לא להכליל שיטות ריפוי אלטרנטיבות ומחנכת את אנשיה לחשוב על הגוף הביולוגי רק כאובייקט מכני שניתן לתקנו באופן מכני וזהו.
האמת היא שהמדע הצליח, בעזרת התפיסה הקוונטומית, לתאר את יקומנו כעולם המושתת על חלקיקי אור שבטבען הן חשמליים ומגנטים - אלקטרומגנטים. היקום הוא אלקטרו-מגנטי, הלב הביולוגי הוא אלקטרו-מגנטי. מה זה אומר? בעצם שגופים מודעים שזורמת בהם נשמת חיים יכולים להתנהג באופן חשמלי ובאופן מגנטי, ופיזיקה קוונטומית מתארת עולם תת-אטומי המתנהג באופן מקרי ואקראי ועונה לאדון אחד - מודעות.
מקובל שיש לכולנו גוף חומרי. מקובל שבמישור חומרי אנו מסוגלים להשתמש בחושי הגוף החומריים ולהנות מהמישור החומרי. זה מאפשר לנו לבצע משימות במישור הזה, ולבנות קשרים בעזרת תקשורת. מקובל אף לחשוב שיש לנו רגשות, מחשבות ומשיכה רוחנית, אך מסתבר שאלו אינם גופים חומריים כלל. ניתן לתאר רגש כעוצמה, אבל אי אפשר לתאר גוף באותו צורה. ניתן לתאר מחשבה כתדר או ככיוון או כוונה, אבל אי אפשר לתאר גוף חומרי כך כלל. מה שכן, ניתן לתאר את הגוף החומרי כבריאה שיש לה תדר מסוים (חשמלי) ועוצמה מסוימת (מגנטי).
אפיגנטיקה היא תחום מדעי שצמח ממצאי הפרויקט הגנום האנושי שהסתיים ב-2003. מדענים שחקרו את טבעו של הדנ"א, החומר התורשתי, מצאו שגרעין התא אינו המוח של התא אלא אברי המין שלו. הם הבינו שגנים אינם שולטים על בריאותינו, אלא גירוי חיצוני גורם לביטוי גנטי מסוים הנקרא ומוכתב לצורך בנייה ושינוי התנהגות התא. ברמת העבודה שלי, תזונה הינה גירוי חיצוני. נמצא במקרים רבים, עליהם אני כותב רבות, שחוסר תזונתי או חשיפת מערכות הגוף למזון מסוים, גורמת לתא לשנות את התנהגותו הנורמלית ולהיכנס לכוננות גבוהה (אנו קוראים לזה התגובה הדלקתית של התא). מה זה אומר עלינו? מסתבר שהתא הבודד בפאזל הרב-תאי הוא מודע לסביבתו וחי חיי קהילה עם שכיניו לריקמה או איבר. הוא מוליך חשמל ויש לו חושים המאפשרים לו לנווט בסביבתו. תא שנכנס לטראומה כלשהי קוטע מערכות מסוימות על מנת להגביר פעילות של מערכת אחרת. אפיגנטיקה לוקחת צעד קדימה, מעבר לגירוי חיצוני מתזונה, ומספק היבט רגשי ומחשבתי המפעילים על התא תפיסה ולחץ קיומי. אך לדעתי אנו חיים במעגל סגור, המוכרח להתנהל במחזוריות ובתבנית מסוימת. תזונה מלאה, שהיא אורגנית, אבולוציונית, עונתית וטריה מספקת לגוף חומרים שמרפא את התא במישור הפיזי, וכתוצאה מכך משנה לטובה את התנהגותו הרגשית והמחשבתית. בקיצור, טיפול פיזי מהדהד לגוף הרגשי והמחשבתי. תא שחושב מחשבות של סיפוק תזונתי יתקשר את מחשבותיו לשאר הקהילה. מה שמגיע לבסוף לרמה של האדון הרב-תאי החש תחושות נעימות. יתכן שנוכל להפיק תגובה דומה אם נטפל בגוף הרגשי או בגוף המחשבתי? האם יתכן מצב שטיפול רגשי יהדהד לגוף החומרי ויגרום לנו סיפוק כלשהו?
עבודתו של מסרו אימוטו (Masaro Emoto) על מודעות המים פותחת דף נוסף בהבנת התנהגות היקום. מסרו אימוטו ערך ניסוי מפורסם, בו הוא לקח שלושה צינצנות ומילאה את שלושתן בכמויות זהות של מים ואורז. למשך 30 ימים רצופים הוא נהג לבוא לצנצנת הראשונה ושלח לכיוונה רגש חיובי, הוא היה אומר מילים כמו "אני אוהב אותך" או "תודה". לצנצנת השניה הוא נהג לשלוח רגשות שליליות, למשל "אני שונא אותך" או "מכוער". ולצנצנת השניה הוא לא התייחס כלל, הוא התעלם לגמרי. לאחר חודש ימים הוא הבחין בתגובה (התנהגות) משמעותית וקיצונית בין הצנצנות. המים הצנצנת הראשונה היו שקופים והאורז החל לתסוס, הגדול הוא נראה בריא. לעומת זאת, המים הצנצנת השניה היו עכורים והאורז שחור - חולה ומתרקב. הצנצנת השלישית הפתיע לגמרי, האורז העלה עובש. "מה שברור מהניסוי הזה הוא מוסר השכל לגבי איך שאנו צריכים להתיחס לילדינו" אומר מסרו אימוטו, אך מה שמתברר לנו עכשיו הינו שחפצים דוממים הינם מודעים לסביבתם כמונו. אם כ-70% מהגוף הוא מים, כמו שכ-70% מכדור הארץ הוא מים, ומים נמצאים בכל פינה ומצב צבירה אפשרי בעולמנו, האם בריאות חומרית קשורה לבריאות רגשית? על מה תלוי הרגש?
על מנת ליצור כוונה בחיינו אנו נוהגים לקחת רעיון ולתת לו עוצמה. העוצמה היא הרגש. לרגש יש קוטבים, פחד הוא תדר עם עוצמה וחוזק משלה ואהבה היא הקוטב המקבילה לה עם יתרונות בריאותיות. אנו מכירים שלרגש אין חשיבות קיומית ללא שותף ראוי, ופה נכנס הרעיון או המחשבה. כוונה נוצרת במישורים לא חומריים, אך אנו מפיקים אותה על מנת לתכנן את פעילותינו החומרית ואף לבצע את כוונותינו. אם שאלתם פעם למה טוב מדיטציות או מסעות רוחניות, זה בעצם לצורך הכרה עצמית והקשבה. בעולמנו הכאוטי, עם טלוויזיה ודעות רבות ומשונות מכל מיני כיוונים חיצוניים, אנו נוטים להקשיב ולרוב להסכים למה שאנו חווים. אך לרוב זה אינו עונה על תשוקתינו האישית והעמוקה, ומדיטציה מאפשרת לנו להשתיק את הפעילות החומרית, לתקשר עם המישור הרגשי והמחשבתי ולהתחבר להשראה הפואטית של ליבנו. יתכן שאפילו 5 דקות ביום של ניקוי הדעות השליליות שלנו ושאיפת מחשבות ורגשות חיוביות לתוך ריאותינו, תגביר את בריאות הסביבה המימית שבתוכנו. מסרו אימוטו הצליח להוכיח שתרכובת המים (H2O) בונה עם תרכובות מים אחרים צורות גיאומטריות מדהימות, מה שמתואר כמעודד תקשורת טובה יותר בין התרכובות ועליה באיכות המים. האם שתיית מים מקודשים באמת משפרים את בריאותינו? אולי. אבל יתכן והאולי הזה יוצר את המציאות שלנו? פרדוקס על גבי פרדוקס. מוטב להמשיך ולקרוא על כך או לצפות בסרטון הזה [מים - המסתורין הגדול, סרט דוקומנטרי מתורגם לעברית | יוטיוב].
לפעמים התחושה היא שהמישור החומרי הוא כל מה שקיים במציאות. אנו רואים את מה שאנו מאמינים, ומאמינים למה שאנו רואים. השתקפות העולם החיצונית לעולם הפנימית היא מיידית, אך בגוף חומרי עם מוליכות חשמלית נמוכה (כתוצאה מתזונה לקויה) אנו נוטים לפספס הזדמנויות ולא מסוגלים לתקשר את הכוונות שלנו. לתזונה חלק נכבד באיכות חיינו, הבלוג הזה מוקדש להאיר את הקשר הזה ובמטרה להעיר את האדם המודע לכלים החומריים שבאמצעותם הוא יכול לשפר את איכות חייו. איכות החומרי מהדהדת לרגשי והמחשבתי. מחלות תרבותיות, שנפוצות על מזון לא אבולוציוני, מפתחות מחלות ניווניות ומחלות נפשיות. הכל מקושר, לכל חלק בקיומנו יש אינטרקציה עם החלקים אחרים. אבל לא כל גוף מודע לגמרי לתחומו של גוף אחר.
עבודתו של ניקולס ניו-פורט אל תוך שינה ואיך לרמות את הגוף כך שתוכלו לחוות חוויות חוץ-גופיות ללא מכשולים, היא שמאירה לנו את צורת התקשורת של הגוף הביולוגי לגוף המחשבתי. ניתן למצוא את עבודתו באתר שלו - lucidology.com. ניתן להבין בקלות מהסבריו על האינטרקציה בין גוף המחשבה והגוף הביולוגי. הגוף המחשבתי מתקשר אלינו מידע הקשור לתחומו, שזה כולל חשיבה וניפוח רעיונות ועוד, אך הגוף הביולוגי עסוק בשכתוב דנ"א, יצירת חלבונים, פתירת דלקות ותיקון דפנות התאים. זה יצור עומס רב מידי על הגוף המחשבתי אם פתאום הוא יצטרך להיות מודע לכל המנגנונים. במקום זאת, הגוף הפיזי ישלח מסרים פשוטים. בעבודתו של ניקולס ניו-פורט התקשורת באה לידי ביטוי במסרים של הגוף הביולוגי השואל את הגוף המחשבתי עם הוא ישן. כשאנו הולכים לישון אנו נוטים להפסיק את התנועה הביולוגית של תאי שריר. על מנת שלא נזיז את הגוף החומרי שלנו בזמן שאנו ישנים וחולמים, הגוף הביולוגי משתיק את עצמו באופן מכוון. מחקר על אנשים החולמים חלומות צלולים בדק את הפעילות המוחית שלהם בזמן חלום צלול ומצא שהם מסוגלים להציץ את אותם אזורים במוח שקשורים לתנועה אם הם היו ערים. הגוף הביולוגי לא יודע מה קורה אם הגוף המחשבתי, ולכן הוא ישלח אליו מסר במטרה לבחון אם הוא אכן לא בהכרה. תחושה זו היא תחושה שאנו חשים הגורמת לנו להזיז את הגוף. אם זזנו, הגוף הביולוגי יתרגם את המחווה כאות לכך שהמחשבה עדיין פועלת. זהו מנגנון המגן עלינו מפני החוויה הלא נעימה של יציאה מהגוף הפיזי למסעות אסטרלים. ניתן לרמות את הגוף לחשוב שאכן הגוף המחשבתי הוא ללא הכרה, ותוכלו ללמוד על כך בסרטוניו של ניקולס ניו-פורט באתרו. זה חוויה, אבל יכולת האדם להשיג תוצאות יורדת ככל שהוא מתבגר... כמו שיכולת הגוף להתמודד עם דרישות מסוימות, שכן אנו מסוגלים לספקם עם תזונה משלימה. יתכן שכושר ביצוע כל מטלות הטבעיות של האדם תלויה במזון והחשיפה של גופנו החומרי לחומרים מסוימים. כמו שאומרים, אם זה עובד אז כדי להמשיך. תזונה עובדת, בואו נמשיך...
לסיכום, זו הכתבה הראשונה שהחלטתי להתייחס לטבעו העל-חומרית של האדם או כל גוף ביולוגי בקיום הזה. יתכן שתפיסתי לגבי ישות "אלוהית" היא שונה משלך או משלו/שלה אבל בטח מצאתם המון דברים המחזקים את תפיסתכם לגבי קיומכם, בין עם אתם יהודים, נוצרים, מוסלמים, ילדי פרחים או אוכלי פירות. בוודאי עולה במחשבתיכם, שאנו לא רק יצור מכני אלא ישות קוונטומית המקושרת לכל דבר נתפס וקיים. מדיטציה היא כלי חשוב שבאמצעותו תוכלו לקחת אחראיות על כל מחשבה ורגש, ככה שתוכלו לחזור למישור האדמתי ולעזור לאנושות כולה לצעוד קדימה. יתכן שהגוף הרגשי עבר הכי הרבה התעללות, גם כי הגוף הביולוגי תחת תזונה לא אבולוציונית והגוף המחשבתי תחת תרבות צרכנית ופירסומית, ולכן זקוקים אתם לריפוי רגשי. מאנטומיה האנרגטית שמה את הגוף הרגשי בתחום המיניות, שם גם שוכנת הבטחון העצמי. תוכלו למצוא עליה בביטחון העצמי שלכם אם תטפלו בסוגיה המינית שלכם, שקשורה לגוף הרגשי. מדיטציה היא כלי לריפוי הגוף, תוכלו לרפות תחושות לא נעימות על ידי שחרורם והכנסת מחשבות ורגשות חדשות - כאלה שיושבות עם תשוקת ליבכם.
האחראיות הידייך, לבריאות!
הידעתם...
...שדנ"א מסוגל לקלוט ולשדר על כל קשת התדרים?
...שהמוח מסוגל לשדר ולקלוט על כל קשת התדרים?
...שזיכרון קצר טווח יכול להימצא במוח אבל זיכרון ארוך טווח נמצא בחלל מסביבכם?
...שהבחירה היא בידכם?
...שאהבה משחררת?
...אהבה?
או הידעתם התעלמות וחוסר התיחסות?
המתנה הכי גדולה שתוכלו לתת לאחר היא פיסת מידע פשוטה, כמו מה אתם חשים או חושבים באותו הרגע או על אותו אדם שמולכם. תקשורת היא הכלי היחידי שבאמצעותו תוכלו להגיע לחוכמה, בלעדיו אתם כלואים בעולמכם. תשתחררו ותבלו את חייכם על פני אמא אדמה בנתינת מתנות מהלב.
שבת שלום וברכות על בריאת העידן החדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה