איך צמחי מרפא מרפאים

הכתבה מוקדשת לגולן כהן, בעל חוות צמחי מרפא אורגני בבאר מלכה - שירת המדבר - שם התחלתי את דרכי עם צמחי מרפא.

צמחי מרפא הם התרופות האמיתיות. לדעתי כל מי שלוקח אקמול או אדוויל מחמיץ את כוחה של הטבע, ונפל בפח של התעשיות רודפי הבצע. חשוב מאוד לטהר את עמדתכם כלפי נפלאות האדמה והמים, הרי אתם עשויים משניהם. אם רציתם להבין כיצד הטבע פועל, במישור התת-אטומי והמלקולרי, הגעתם למקום הנכון. הדרך להיות המרפא של עצמך הוא חלק חשוב במסעך בחיים עלי האדמות, וכלי נהדר לשמירת כושר הבריאות של עצמך ושל חבריך. הנוסחה לתרופה טמונה בצמחי המרפא והאדמה ממנה היא באה.

    

לאור המידע שתוכלו ללמוד על נוגדי-חמצון, בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן - תפגשו במהלך הקריאה במושג "צמחי מרפא". זה כתבה הסוקרת, מה הם צמחי מרפא, איזה צמח נחשב מרפא, היכן נמצא אותם ומה ניתן לעשות איתם. בנוסף, תקבלו מבט פשוט על האיברון הסובל הכי הרבה מתת-התזונה והשלכות הנלוות לחוסר תפקודו.

הקדמה

הגוף האנושי הוא תוצר אבולוציוני של חיים על פני כדור הארץ. כלומר, כל חלקיקי אבני הבניין שבונים את גופכם כעת, סביר להניח ששייכים לכדור הלכת הזו ויתכן ועבר בין צורות חיים אחרות שפרחו ונבלו לפני כן. אם תיאורית ההתסגלות האבולוציונית נכונה, כנראה שאנו, החיות רבי-התאים, קשורים לכל ממלכות החיים שקדמו לנו. מהחיות היבשתיות לחיות הימיות, ומחיות רבי-תאים לחיות חד-תאים. וזה כולל את הצמחים.

צמחים הם חיות מסוג שונה ומאוד מעניין. הם מסוגלים להתסגל ולשגשג למקום ובעיקר לשרוד באקלים קיצוניים. הם בהחלט שלטו על פני כדור הארץ לפני האדם ובהחלט היו צורת החיים הרב תאית היחידה שיכלה לאכלס את כדור הלכת שלנו במהלך עיצוב פני השטח. לצמחים יש ארסנל של פעילויות ומנגנונים ביוכימים שתורמים להם לנבוט, לצמוח ולפרוח. אין פלא שהחיה הראשונה הייתה צמחונית, כל מה שהיה בסביבה היה צמחי וירקרק שופע חיים.

הרצון שלנו לאכול ירקות ופירות, וככה להשיג את מזוננו מהצומח, הוא לא ניתן לויכוח. חוש ההישרדות שלנו, כחיה אבולוציונית שהתפתחה כשמסביבה יערות וגישה לתזונה צמחית, מראה את קשרנו לצריכת כל חלקי הצמח. אנו ניזונים מהשורשים, העלים, מהפרחים ומזרעיו. אך נעלמה לנו החוש הקושר אותנו לחי ולצומח. לאכול ממזון שאין לנו מושג מהיכן הוא מגיע, מה הוא עבר ומה מכיל בתוכו, גורם לי לשאול: האם אבותינו היו כה בורים כפי שהוטענו לחשוב?

מה יכול להיות צמח מרפא?

צמחי מרפא הם פירות, ירקות ותבלינים. לא כל תבלין תכניסו לתה שלכם, אך מרק הוא כמו תה סמיך יותר, כמו שמיץ ירקות או שייק פירות הם גישה נהדרת לאותה מטרה. בהם שפע נוגדי-חמצון שהטבע פיתח וזה ארוז לנו בצמח לנכוחותנו. הרצון שלנו לחיות לנצח, צעירי מראה, הוא בהשג יד. גישות ריפוי, כמו תרפית גרשון בכתבה שלי מיץ ירקות ויתרונותיו, מדגים כיצד שתיית מיץ ירקות כ-10 פעמים ביום מציפה את מערכות הגוף בשפע נוגדי-חמצון המחלחלים לכל קצוות הגוף, אפילו עד לעור, ותומך בתאים באופן כה עמוק שהם מסוגלים להחזיר את הגלגל לאחור ולראות כמו תא בין יומו. אם ככה, אולי מראה צעיר הוא בעצם תאים בריאים וחסונים?

למה צמחי מרפא?

קיומנו תלוי בפעילות הדדית עם סביבתינו. אנו קמים בבוקר, שואפים חמצן ומניעים את תאי השריר שלנו. זה מאלץ את האיברון האחראי ליצירת אנרגיה תאית (מיטוכונדריה) להפיק יותר אנרגיה. עד שאנו משכיבים את גופנו לישון, יוצא לנו להפיק מספיק אנרגיה שמאלצת אותנו לאכול כשלושה ארוחות ביום על מנת להמשיך ולנוע ולפצות על צידו האפל של החמצן.

תהליך הנשימה התאית, בה מתמחה המיטוכנודריה, יוצרת אנרגיה בשם אָדֵנוֹזִין תְּלַת-זַרְחָתִי (ATP) המשומשת למטרת הנעת תהליכים ביוכימיים בתא. המיטוכונדריה משתמשת בתהליך הנקרא זִרְחוּן חִמְצוּנִי (Electron Transport Chain) על מנת להפיק את מירב האנרגיה התאית, אך תהליך זה מצריך אינזים תומך (קו-אנזים קו-10) על מנת לאפשר את מעבר האלקטרונים. השפעת מחסור באינזים תועד רבות, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10. לאותו אינזים יכולת נוגדת חמצון, והוא נמצא מסוגל לחדש את מאגרי ויטמין E (גם הוא נוגד-חמצון).

צידו האפל של החמצן, אותו יצירת רדיקל חופשי, ידועה לגוף שלנו מאז התסגלותו לחיים הארציים. חמצן הוא הכרחי לנו, אך הוא גם יכול לפגוע בנו, לגרום לנו להזדקן. מזל שהתרופה גדלה ממש מסביבנו. צמחים כמו רוזמרין, מרווה, עשב לימון, עלי זיתים ופירותיו, לכולם מנגנונים המאפשרים את הישרדותם ושגשוגם ואנו קוראים לחומרים האלו נוגדי-חמצון.

הכל נטען מהאדמה

נוגד חמצון הוא בסופו של דבר מכונה מלקולרית המסוגלת לסחוב ולתרום מטען חשמלי. היכן מכונות אלו מקבלות את המטען החשמלי הזה? מן האדמה. בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - אני חושף לכם את עבודתם של מדענים המודדים את התועלת של הזרם הטמון באדמה. הם מתארים כיצד השמש מטעינה את השכבה העליונה של האטמוספרה בעזרת רוח סולרית, והיונוספירה מטעינה את אדמתה של כדור הלכת באמצעות ברקים. תמיד יש קשר בין היונוספירה לאדמה, תוכלו למצוא ברקים כל הזמן, רק אולי לא בסביבתכם המידית.

אם ישנו זרם חשמלי המחדש את מאגרי נוגדי החמצון לצמח, כי הם אינם זקוקים למקור צמחי לחדש את מאגריהם (כי הרי הם הצמחים), האם אנו מסוגלים למזער את התלות שלנו במקור צמחי לחידוש מאגרי נוגדי החמצון רק עלי ידי הליכה על האדמה יחפים? זה חשיפה מהפכנית לגמרי, אחת שזקוקה לעוד מחקרים בטווח הארוך על מנת לספק לספקנים שביננו יותר הוכחות. ההירהור יכול להימשך לעוד שלל של שאלות מהותיות, לדוגמא על מקור זיקנתינו? ארחיב מעט.

סיבלו של המטכונדריה
צניחה בנוגד החמצון המרכזי של מטכונדריה נצפה באוכלוסיה המערבית כבר בגיל עשרים. יצירת קו-אנזים קיו-10 תלויה בתזונה מלאה, דבר שקשה להשיגו תחת תנאי הגידול הקונבנציונאלית והמזון המעובד והמשומר שהתעשיות מצפות שהאנושות תשרוד עליהם. יתכן שזה שומר עלינו חיים, אך האוכלוסיה בכל העולם גוססת לה עם מחלות ניווניות רבות ושונות. ברמה האישית, של האדם הבודד, האיבר שגוסס וגורר אחריו את שאר התא הוא המטכונדריה.

המטכונדריה היא המוקד ליצירת מרבית האנרגיה התאית של התא, אך זהו המוקד גם להפקת הרמות הגבוהות ביותר של זני יסוד אלימים. התהליך זרחון חמצוני בה עם מנגנון הגנה, וזו האינזים התומך קו-אנזים קיו-10, שממלא גם תפקיד מרכזי וחסר תחליף בשרשרת האירועים המניעים את הפקת האנרגיה התאית. דרישה מוגברת מידי מצידנו, כמו ריצה או מאמץ שכלי, מגביר את הנשימה התאית וגם את חמצונו של קו-אנזים קיו-10. תזונה לקויה, ללא מספיק ויטמינים ומינרלים המאפשרים בנייה של עוד אנזימים-תומכים ונוגדי חמצון, משביתה את המטכונדריה.

אך סיפוק מטען חשמלי מחדש את מאגרי המכונות המולקלריות הקיימות ומנטרלת את הרדיקלים החופשיים שתרמו לחוסר האיזון שנוצר. המטכונדריה יכולה להחלים ולחזור לשגרה, כל עוד נשמרת איזון בהפקת זני היסוד האלימים המופקים מתהליכיה. קחו בחשבון שהיא החיידק האנדו-סימביוטי החשוב ביותר, בלעדיה רמת ה-ATP צונח וקצב כל המנגנונים האחרים התלויים בזמינות ATP פוחתים.

למה זקוק הגוף ל-ATP על מנת לספוג פלבנואידים
חידוש המטען החשמלי של המכונות המולקולריות האלו, המרכיבים את מערכת ההגנה התת-אטומית בתאינו, יכולה לבוא מצריכת עלים, שורשים, פירות וירקות מסוימים. מחקרים הבדקו את חוזקם בתנאי מעבדה הראו יכולת נוגדת חמצון פי 6 ולפעמים יותר מאשר ויטמין C (שהוא נוגד חמצון ידוע). ישנם נוגדי חמצון הזמינים ביולוגית לספיגה, למשל ויטמינים C, E וקו-אנזים קיו-10, אך ישנם נוגדי חמצון אשר זקוקים למנגנון מיתלציה על מנת להיות זמינים ביולוגית.

נמצא שפלבנואידים זקוקים לתרכובת מסוימת על מנת להיות זמינים ביולוגית לספיגה במעי. זהו תרכובת הנקראת SAM-e, עליה סיפרתי בכתבה - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין, אשר משתמשת במולקולת ATP וחומצת אמינו מתיונין על מנת לתרום קבוצת מתיל לפלבנואיד. דבר זה נצפה כמגן על הפלבנואיד ומעודד את זמינותו הביולוגית לספיגה  [ראה מחקר].

לאותו תרכובת SAM-e תפקיד ביצירת גלוטתיון, אך זה תלוי בדיאטה עשירה בויטמין B9, B6 ו-B12 (אותם צריך גם למנוע את נזקי הומוציסטאין). גלוטתיון הוא נוגד חמצון מרכזי ומולד של התא. בתגובה הדלקתית התא משנה את קריאת הגנים שלו על מנת ליצור חלבונים המסייעים לטיפול ופתרון הדלקת, וזה כולל יצירת גלוטתיון.

אנו בנויים עם מערכת הדומה לצמח
אנו אמנם לא יוצרים אנרגיה באמצעות קרני האור, אך המטכונדריה כן בנויה עם תהליך המניע אלקטרונים על מנת להפיק את האנרגיה. ההבדל ביננו לבין הצמחים היא שהדלק שלנו הוא שומן ושלהם הוא פחמימה. בגופנו פחמימות מומרות לשומן על מנת לאחסנם. הראו במחקרים שונים שאיברים מרכזיים בגופנו עובדים טוב יותר באמצעות שומן רווי, מפני שהם יציבים יותר ומומרים בקלות רבה יותר (למשל במקרה של חומצה לאורית) לאנרגיה זמינה בכבד.

הצמח מכיל בתוכו נוגדי חמצון מולדים משלו על מנת לשמור על איזון בתאיו המפיקים את הנשימה התאית באמצעות תנועת האלקטרונים. דומה הוא בתאינו, אשר יוצרים נוגדי חמצון בעצמם על מנת להפיק את תנועת האלקטרונים ועל מנת לנטרל את זני היסוד האלימים המופקים גם כן מהתהליך.

לכן, נדמה הוא ששיטות שונות המנצלות את נוגדי החמצון הנמצאים בתאיו של הצמח תורמות לטובתינו את המכונות המולקלריות והמטען החשמלי שלהם. זה מקנה לצמח סטטוס רפואי: סגולתיהם לחדש את מאגרי נוגדי החמצון שלנו, כך שמופחתת הלחץ החמצוני על אברוני התא המסוגלים להגביר את קצב פעילויותם למען תפקוד שיגרתי ותיקון מיבני.

אפקט דומינו?
יש תאוריות שונות על תרומת המטען החשמלי, מה שברור הוא שהתא מוליך חשמל. כיצד בדיוק קורה האפקט של הטענת מאגרי הנוגדי חמצון?

חליטת תה מפצחת את דפני התאים של הצמח ונוגדי החמצון מסוגלים להתפזר בחלל המימי. זה מקל על המעי, כי אחרת היא חייבת להשתמש באינזימים על מנת לפרק את מעטפת התאים כדי להגיע לאוצר הטמון בפנים. אנו יודעים שויטמין C נמצא בשלמותו בתוך זרם הדם, אך פלבנואידים זקוקים לקבוצת מתיל על מנת להיספג. אנו גם יודעים שפעילות רבה מתרחשת לה כבר במעי, כשאינזימים רבים שוברים את הקשר בין תרכובות על מנת, לדוגמא, לפרק חלבון למרכיביו חומצות האמינו. תהליך העיכול יוצר לחץ רב ולכן שילוב נוגדי חמצון בארוחה יכולה לפצות על הלחץ שנוצר. אך במקרה של מערכת הגנה תת-אטומית שמאגריה מרוקנים, האם הנוגדי חמצון מחדשים את תאי המעי והמטען החשמלי מסוגל לדלג בין כל נוגדי החמצון ולהתפשט במהירות החשמל? האם נוצרת לה אפקט דומינו, של התפשטות מהמעי לרקמות אחרות מסביבה ועד לכל קצוות הגוף? או האם זה אפקט הנשאר בסביבה מצומצמת?

צמחים כמאגר מוגבל לחידוש המטען החשמלי שלנו
לדעתי, צמחים מספקים מאגר מוגבל של מטען חשמלי. אכן, הם קיבלו את המאגר מן האדמה, אך ברגע שניתקנו אותם מהאדמה אנו ניתקנו אותם מהמקור שחידש להם את המטען החשמלי ובנוסף ניתקנו אותם מאבני הבניין שהצמח סיפק להם, דבר שמגביל להם את כושר בניית מכונות מלקולריות להמשך פעילות החיים. אולי צורה עתידית לשמירת טריות היבול תהיה שיטה המחדשת את המטען החשמלי.

הצמח מקבל את מטענו החשמלי באופן שוטף מחיבור שורשיו לאדמה. האם אותו הדבר נכון לגבינו? אם המדענים הצליחו לתאר יתרון בחשיפת עור הגוף לאדמה, יתכן שחיבור לזרם מהאדמה תפחית את התלות שלנו בחידוש מאגרי נוגדי החמצון מצמחים?

אולי זה חשיבה רדיקלית מידי. לפחות תוכלו לנטרל את הלחץ שהוא עושה לכם בעזרת כוס תה או שייק ירקות.

שימוש בתבלינים בבישול בשרצמחי מרפא במקרים רבים מוסיפים טעם טוב לאוכל, אבל האם שמעתם את יכולתם להגן על מזונכם בזמן בישול?

מחקרים מצאו שצליית בשר, טיגונו או חימומו בתנור ובמיקרוגל גורמים ליצירת כימיקלים מסרטנים הנקראים הטרוסיקליק אמינים (Heterocyclic Amines). רמות גבוהות נמצאו בחלק הפחממתי או השחור שמופק מתהליך החימום, וזה נמצא כמעודד התפתחות סרטנית בדרכי העיכול. הרמות הגבוהות ביותר נמצאו בעור העוף, לכן אם תרצו להפחית את חשיפתכם לחומרים מסרטנים המופקים מבישול בשר תוכלו להסיר את עור העוף לפני הבישול.

אך מסתבר שתבלינים מספקים הגנה לבשר בזמן חימומו. החומרים המסרטנים מנוטרלים על ידי נוגדי חמצון שנמצאים בתבלינים. מחקרים שהשתמשו בתמצית רוזמרין הראו רמות חסימה גבוהות. כמו כן נצפה יתרונות מתבלינים אחרים, כמו כורכום וכומין, עם רמות חסימה הדומות לרוזמרין. מחקרים אף בדקו את השריית הבשר בתחמיץ בירה ויין אדום ומצאו יתרון גדול. השריית בשר בקר כ-6 שעות בתחמיץ בירה חסמה את יצירת החומרים המסרטנים בכ-88%, ולעומתה ביין אדום היה רק 40%. להוסיף לכך, תחמיץ בירה עם תמצית רוזמרין הישב 4 שעות לפני בישול הבשר הצליח להפיק הגנה של כ-90%. תחמיץ בירה גם הוסיפה לאיכות הבשר.

סביר להניח שתוכלו למצוא את אותם יתרונות מתבלינים דומים בחימום כל מזון אחר, למשל ירקות מוקפצים וטוסטים. מה שחשוב זה להימנע לחלוטין מחלק שרוף, אחרת אתם מעלים את חשיפתכם לחומרים לא יציבים.

הצורת בישול עוף המועדפת עלי
אני לרוב לא נהנה מאכילת בשר קשוח. אם כבר לחמם מזון, אני מעדיף שהוא יהיה רך במידה שאפשר ללעוס אותו בקלות לחתיכות הקטנות שבסופו של דבר עוזרות למעי לעכל אותם. הלא זה הסיבה שיש לנו שיניים?

אני נתקלתי בשיטה מעניינת להכנת עוף, כנאמר לי שניתן לבשל אותה במים רותחים למשך שעה. אמרו לי גם שאת המים ניתן לתבל עם ירקות ותבלינים, אך לא אמרו לי אילו ירקות ותבלינים. חיפוש מהיר בגוגל ומצאתי את האתר הזה. השף הזהיר מפני בישול כזה, כי החלבונים בבשר מתקווצים ונוצר ריקמה קשוחה. במקום הטכניקה הזו השף המליץ לתבל תחילה את המים, להביא לרתיחה ואז לבשל על אש קטנה ל- 10 עד 15 דקות. בסוף ההמתנה להביא את המים שוב לרתיחה, אך במקום לשים את העוף בתוך הסיר ולהמשיך לבשל על האש, הוא נותן עצה להסיר את הסיר מהאש ולהכניס את העוף פנימה. לכסות את הסיר ולהמתין כ-15 עד 20 דקות.

וואי, אם הטכניקה הזאת אני ממשיך לעד. דאגתי להסיר את העור מהעוף, לתבל עם גזר, סלרי, בצל, שום, עלי דפנה ומלח, ונהנתי מכל ביס. ממליץ מאוד לנסות.

    

מבחינתי יש לכל אחד מאיתנו גוף אלוהי. הגוף עשוי מהאדמה והאדמה עשויה מחלקיקי אור הנעים במהירות ומתנהגים באופן אקראי ומתוכנן. הניתוק שלנו מהאדמה, עם הנעליים שאנו לובשים או השימוש שלנו במזלגות וסכינים, טשטשו את תפיסתנו במרחב האינטרקטיבי במציאות הזמנית בה אנו שרויים. האם אנו אמורים לאכול בשר? האם אנו אמורים לאכול דגנים? החוויה שאנו חוזרים אליה כל פעם שאנו משכימים בבוקר מציירת לנו עולם המוכתב על ידי דעות ואין לנו בסוף היום מושג מה אמת או כמה האמת היא שקרית.

הזרם שזורם דרך האדמה ומטעין את הצמח הינו אותו הזרם שזורם דרכנו. רימו אותנו. אמרו לנו ללבוש נעליים. אמרו לנו לאכול את הדגנים. אמרו לנו לאכול את הצמחים ואמרו לנו לאכול את החיות. מי טשטש לחיה המתקדמת ביותר עלי האדמות את טבעה וסילק אותה מגן העדן? האם התרבות שלנו היא תוצאה של בורות האנושות? האם עתידנו היא להתעורר למבוכה שעשינו לגופנו החומרי, בהלבישנו אותה בדעותינו? חידוש ריקמות הגוף שלנו עם מטען חשמלי שמקורו מרוח סולרית מספקת לנו מענה טוב יותר מהתלות שלנו בצמחים.

ההירהורים רבים, אך המסר ברור. הכתבה הזאת מדברת על צמחי המרפא וכיצד הם מרפאים אותנו. הטענת המכונות המולקולריות שלהם על ידי האדמה ואז צריכתם על ידי האדם מחדשת את מאגרי המטען החשמלי בו. המטען הזה מגן לנו על המזון כשאנו מחממים אותו, או בהחלט מגן עלינו כשאנו מתחממים מבפנים.

האחראיות בידייך, לבריאות!

גרסה להדפסה