הקהילה לתזונה אחראית: מודע

היום אנו יודעים שמעבר למישור הפיזי, קיימת לה מישור רגשי ומישור מנטלי. הגוף הפיזי בנוי מחלקיקי אור המסתובבים במהירות, משדרים תדר המתבטא כצבע וצליל, ומסוגלים ליצר מערכת יחסים עם יסודות אחרים. מולקולה היא קהילה של יחידות האור, אשר יחד ממלאים תפקיד בבניית בסיס המבנה החומרי.

אנו חווים את המציאות ברמה הרב-תאית. כל תא ותא חווה את מציאותו ברמה התאית. כל אטום ואטום חווה את המציאות ברמה האטומית וכו'. אלו הם הגופים החומריים, והמישורים שבו. עליהם יכלנו ללמוד יותר מאי פעם בעזרת מכניקת קוונטום והטכנולוגיות שצמחו ממנה.

האם אתה מודע?

לֵמה אתה מודע?

הגוף המנטלי הוא הגוף החושב. הוא הגוף בו מתבטא הגיה.

הוא הגוף שמיצר שייכות מחשבתית לחפצים הקיימים מסביבנו.

ניתן להשתמש בו ללא תנועה פיזית.

הגוף הזה פועל על כוונה, המגיעה מלמעלה, ובעזרת הגוף הרגשי הן פועלות יחדיו ליצר מציאות.

השאלה היא, האם אתם מודעים לחוקי הגוף המנטלי?

הגוף המנטלי עובד כמו רדיו, בו ניתן להחליף בין תדרים.

כל אובייקט הוא תדר, כמו שכל מחשבה של אותו אובייקט הוא תדר.

התדר הזה יכולה להיות מחשבה של שולחן וכתחשבו על שולחן תהיו בתדר שלו.

באותה מידה, תדר של שולחן יכול לנהל קשר עם כיסא, ואז יחד הם יוצרים תדר קטגורי.

ככה שבעולם המחשבות, או חלומות, מחשבה אחת מובילה למחשבה אחרת. זרם קוגנטיבי.

כשאנו לא משתמשים בגוף המנטלי להעברת מחשבות ורעיונות,

אנו מוצאים את עצמנו משתמשים במילים לבטאם.

ההבדל בין מחשבה למילה מדוברת היא: מחשבה יוצרת תדר אחד, ומילים יוצרים המון תדרים.

הרגש שאנו נותנים למילה, היא שמחזקת אותה.

האתגר היום הוא, שאתם משתמשים במילים לבטא את כוונותיכם, ללא התייחסות לתוצאות.

המחשבה יכולה להיות חיובית או שלילית, ורגש נותן לה את העוצמה הזאת.

מחשבה חיובית מובילה לתוצאה חיובית, כמו שמחשבה שלילית מובילה לתוצאה שלילית.

למשל,

אדם הרוצה להפסיק לעשן יבטא את כוונתו כך: "אני רוצה להפסיק לעשן".

ברוב המקרים האדם ימצא את עצמו חוזר לעשן. למה?

מפני שהוא השתמש במילה "עשן", אשר מגלגלת מחשבות ותחושות המקשרות אותו לפעולת העישון.

בנוסף, המילה "להפסיק", חוסמת זרימת אנרגיה, והמילה הבאה אחריה מאתחלת זרימת מחשבות.

על מנת להשתמש בגוף המנטלי באופן מכוון יותר לטובתכם, תבחרו במילים המבטאות את המציאות שאתם מעוניינים לחוות.

למשל,

אני רוצה לשתות מים.

אני רוצה לנשום אוויר.

אני רוצה להמשיך לקרוא.

הבעיה היא שיש פתרון.

היא תלויה בכם.

אהבה.

גנים אינם קובעים את חיינו, והרי לכך כתבה על הביולוגיה החדשה.

אותי לימדו בשיעורי ביולוגיה שהדנ"א אינו משתנה, אחראי ליצירת חלבונים ובו הידע האינסופי לאיך כל תא נבנה ותפקידו בגוף. בשנת 2003 פרויקט גנום האדם סיים למפות את הגנום האנושי ומאז המשיכו לחקור את הדנ"א בתחומים שונים. המטרה הייתה להבין יותר את מבנה הגנים והאינטרקציה בינם, אך בתהליך המיפוי הם מצאו שהדנ"א מתפקד באופן שונה ממה שחשבו. אחת התחומים המאוד מעניינים בתחום הגנטיקה היא תחום אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה (Epigenetics), והנה הגדרה לאפיגנטיקה מויקיפדיה:

אפיגנטיקה (אנגלית: Epigenetics) היא התחום בביולוגיה העוסק בשינוי הפנוטיפ על ידי משובים מהסביבה ומהעולם (כדוגמת דיאטה או לחץ נפשי). גם אם שינויים מהותיים אלו נדמים לשינויים גנטיים, למעשה, באפיגנטיקה כלל אין שינוי של ה-DNA, אלא רק עיצוב ביטוים של גנים מסוימים, החלשה ו/או חיזוק של אחרים, וכדומה.

המון מהתפיסה המודרנית (הציבורית) היא שהגנים קובעים את מי שאנחנו ואין לנו כל שליטה בעניין. אך מחקרים וחוקרים בתחום אפיגנטיקה מצביעים על כך שאנחנו לא תלויים בדנ"א שלנו אלא ישנה אינטרקציה דו צדדית. מוסכם שהדנ"א הוא המידע לבניית חלבונים, והוא עושה כך על ידי כלים אינטלגנטים בתוך גרעין התא (שם נשמרת המידע הגנטי) אשר בוחרים גן, מקודדים אותו לשליח רנ"א (mRNA) שיוצא מהתא ומגיע לרִיבּוֹזוֹם שאחראי לסינטזת החלבון.

הנה אנמציה הממחישה את הדוגמה המרכזית בביולוגיה על סדרת הפעולות ליצירת חלבון. אני ממליץ מאוד לצפות, אולי למידה ויזואלית תקל על הנושא הזה. זה מגיע בשני חלקים, אנמציה מרהיבה והיסטורית!

הרעיון המרכזי שהתחום חושף הוא שמידע זורם בשני כיוונים, מהחלבון לדנ"א ומהדנ"א לחלבון, מה שסותר את הדוגמה המרכזית בביולוגיה. גנים מסוגלים לעבור למצב פעיל או להיכבות על ידי אותות מהסביבה. גנים משנים את התנהגותם כתגובה לגירוי מהסביבה, גם כתגובה למה שקורה מחוץ לתא ואפילו מחוץ לגוף.

ד"ר ברוס ליפטון, ידוע בקהילה הבינלאומית כמדען שגישר בין המדע לרוח, שבסיס מחקרו היה שיבוט תאי שריר במטרה להבין את מנגנון השליטה שסיפק לביטוי הפתולוגי של התא. אחרי שנים של מחקר הוא החל להבין שהאמונות המדעיות שלנו אינם נכונים כלל ושרוב המהפכה המדעית נמצאת בחזית המובילה של מחקרים. הוא הופיע בראיונות בטלוויזיה על מנת לקדם את חילחול הידע לציבור הרחב וניתן לצפות בהרצאות שלו באינטרנט המסבירות את התגליות המהפכניות בביולוגיה, למשל ההרצאה הזאת:

Bruce Lipton - The New Biology - Where Mind and Matter Meet 1of 2 - YOUTUBE

על פי מחקרו, הגנים המרכיבים את הדנ"א אינם שולטים על ההתבטאות הפיזית שלנו, אלא גירויים חיצוניים. הוא מסביר שהאמונה של הרפואה המודרנית (מה שמקובל בציבור ונלמד לאורך הדורות) מבוססת על המכניקה הקלאסית של ניוטון, שמגדירה את היקום כמשהו פיזי ושניתן למדוד גופים גדולים ולחזות אפקט כלשהו. אך ב-1925 היה מהפכה כשאלברט איינשטיין הביא לקפיצה במדע לעידן מכניקת קוונטים (Quantum Mechanics). הגדרת היקום על ידי מכניקת קווטנים סיפקה למדענים את הכלי המתמטי להבין את העולם המזערי של האטומים והתנהגותם. עכשיו, 87 שנים מאוחר יותר, ישנם תגליות מדהימות שמאפשרות התקדמות חסרת תקדים אך הרפואה ה"מודרנית" מדלגת לה מאחור והציבור בעקבותיו.

על מנת להבין מעט את עולם הקוונטים, צפו בסרטון הסברה הבא: Dr Quantum - Double Slit Experiment

ד"ר ברוס לפיטון לוקח את העיניין צעד רחוק יותר ומסביר לאילו גירויים חיצוניים הוא מתכוון. הוא מסביר שגרעין התא הוא בעצם איבר הרבייה של התא ששם נמצא כל המידע התורשתי על מנת ליצר חיים חדשים, אך לכל תא ותא יש מודעות והיא איננה נמצאת בתוך הגרעין. בנוסף, הודגם ברמות הגבוהות בביולוגיה שכשמוציאים את גרעין התא מחוץ לתא, התא יכול להמשיך לתפקד אפילו למשך חודשיים. תפקידו של גרעין התא הוא להחזיק את הידע הגנטי לכל פעולות החיים של התא אך מעטפת התא היא בעצם היכן ששוכנת מודעות התא. כל אינטרקציה של הסביבה מחוץ לתא מספקת גירויים חשמליים לשינוי פנימי, כך שבעת מצוקה סביבתית התא מסוגל לקלוט שעליו לשנות את גישתו לרמות המזון הזמינות ולהפך. באותו הרצאה מראה ברוס ליפטון סרטונים קצרים של תאים המתפקדים כקהילות על ידי חיבור חשמלי בינם (ראה נקודת זמן בסרטון 0:52:00). אני יודע, פשוט מדהים!

הוא אף מרחיק לכת ומסביר שלנו, מודעות האדם השוכנת בתוך גוף מורכב כל כך, הגירויים החיצוניים שמפעילים שינויים ברמות כל כך מזעריות נובעים מהרגשות והמחשבות שלנו. כלומר, אלו הם הכלים שלנו לתקשורת עם הגוף, ועל כן יש לנו אחראיות ושליטה על התבטאויות הגנטיות שלנו. על פי דבריו, תפיסת המציאות שלנו היא הקובעת את אורך חיינו הפיזי, אך הוא מעמיק בנושא ואומר שקיימת בעיה בהגדרה, מפני שקיימות תפיסות שגויות ולכן ה"אמונות" שלנו יוצרות את הגירויים הללו.

בתחום האפיגנטיקה ישנם חוקרים רבים שניתן לחקור עליהם, וכולם מציעים לאותו כיוון, השליטה בבריאות שלנו היא בידינו. זה אמנם קונספירציה לשאר שישנם אנשים חמדנים ורשעים בממשלות, שכל מטרתם היא לשמור על בורות הציבור, אך למזלכם ישנם מומחים וחובבנים שהנאה בחייהם היא לחנך את הציבור. מספיק להבין ששמירת אמונה שגויה תצור מציאות, אם תרצו להמשיך ולהאמין שקיימות מחלות תורשתיות, זהו בחירתכם. אך לאור הידע המדעי שנגיש לכולם, ולאור הידע העתיק שתרבויות מלמדות, הרגש והמחשבה הן כלים לעיצוב חיינו.

תצאו, תשתפו, ובעיקר תאהבו את השיחרור מעבדות. הגנים תמיד יהיו בתוכנו וישרתו אותנו בדרכנו לבטא את הייחוד שלנו. עצמו את העיניים, קחו כמה נשימות עמוקות, מיקדו את המודעות לגופכם מרגל עד ראש והכירו בכך שמדיטציה היא הכלי שלכם לאיזון המחשבות ובעיקר הרגשות.