‏הצגת רשומות עם תוויות B12. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות B12. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 22 בפברואר 2013

מחלת סוכר: טרשת עורקים

הסרטונים שאני הפקתי, אותם תוכלו למצוא בלשונית "סרטוני הסברה", מספרים סיפור מעניין. פה אני אחשוף בכתיב את מה שהם אומרים, באופן מדויק ולא מנופח. יש לסוכר קשר חזק לחמצון LDL-עם-כולסטרול, אך ישנם פרמטרים אחרים שמשפיעים על תהליך ניקוי הכולסטרול המחומצן, שאתייחס באופן מצומצם.

    

התקשות העורקים מושגת על ידי כמה גורמים:
    

הקשר עם הוֹמוֹצִיסְטָאִין
למידע מעשיר יותר, פנו לכתבה שלי על נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין

***B12 ו-**B9 (חומצה פולית) הם חיוניים על מנת להמיר הומוציסטאין לתרכובת יציבה[1]*.
הומוציסטאין מגרה את שכבת החיפוי של כלי הדם, הגורם לנזק למעטפת התא[2].
נזק למעטפת התא מלווה בתגובה דלקתית.
התגובה הזו שולחת מסרים למוח.
המוח, בתורו, אומר לכבד ליצר כולסטרול ולשלוח אותו לאזור הפגוע.
המכונות המולקולריות שמובילות כולסטרול מהכבד לאזור הפצוע נקראות חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL).

על דיאטה גבוהה בסוכר, גלוקוז הוא רעיל.
גלוקוז נצפה מאיץ חמצון של חלקיקי LDL בדם[3].

    

תפקידו המולד של אינסולין

אינסולין מגן על כל המערכת על ידי השגת כמה משימות:
  • כיבוי מנגנון הכבד האחראי ליצירת גלוקוז מחלבונים[4][5][6],
  • הובלת גלוקוז הנמצא בזרם הדם לתוך תאים[7],
  • הובלת שאריות גלוקוז לתוך תאי שומן (גלוקוז מומר לחומצות שומן למטרת אחסון)[7].

הכבד מסוגל ליצר גלוקוז (אנרגיה) על ידי המרת חומצות אמינו לגלוקוז[8].
בבהירות, מנגנון כיבוי ייצור הגלוקוז בכבד על ידי אינסולין הוא מנגנון מולד הנמצא במקום על מנת לטפל ברמות סוכר גבוהות הקיימות בדיאטה.

רעילות גלוקוז נמצא קשור לפגיעה והמעטה בתאי ביתא בלבלב[9][10].
בבהירות, סוכר פוגע בתאים האחראים ליצירת אינסולין, המוביל להתפתחות סכרת סוג 1.
חולי סכרת סוג 1 מוכרחים להזריק אינסולין כשהם אוכלים סוכר, אחרת מתרחש נזק כבד.

כשתאים אינם יכולים לקבל יותר גלוקוז, אינסולין מוביל את הגלוקוז לתוך תאי שומן, שם הם מומרים לחומצות שומן.
בנוסף, אינסולין מפחית את השבירה של שומן לחומצות שומן, ובכך מונע מאנרגיה מאוחסנת להיות זמין לשימוש.
אפוא, תאי שומן נהיים שמנים יותר, בגלל סוכר.

חלקיקי LDL והכולסטרול בהם מתחמצנים בגלל הסביבה הלא יציבה בזרם הדם; שהומוציסטאין וסוכר מעודדים.

הערה: לחלקיקי LDL יש שריון; נוגדי חמצון כמו ויטמין E וקו-אנזים קיו-10[11][12]. שניהם מסיסים בשומן, לכן הם זקוקים לשומן על מנת להתקיים בחלקיקי LDL.

    

הקשר עם מקרופגים

כתגובת הגנה הנלוות לתגובה הדלקתית, תאי דם לבנים נשלחים לאזור הפצוע על מנת לטפל באיום חיידקי/נגיפי/פטרייתי, לנטרל אותו ולנקות את האזור.

מונוציטים המגיעים לאזור משתנים למקרופגים[13][14].
מקרופגים הם כמו משאיות אשפה, הם יכולים לתפוס את הכולסטרול המחומצן ולאסוף אותו.

המנגנון של שליחת כולסטרול חזרה לכבד, למען מחזורו, מושגת על ידי חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL).
החלקיק הזה פיתח מנגנון עם מקרופגים הנקרא "הובלה הפוכה של כולסטרול" (Reverse Cholesterol Transport).
המנגנון מתאר הובלה של כולסטרול מהמקרופג לחלקיק HDL (מצפיפות גבוהה)[15].
למעשה, זה איך המקרופגים נפטרים מהכולסטרול הנערם, אשר הם תופסים ומאחסנים.

פגמים במנגנון גורמים למקרופג להשמיד את עצמו (Apoptosis),
והכולסטרול שנערם אצלם מתקשה ומפיק תאי קצף (Foam cells).

    

הקשר עם ויטמין D

מקרופגים זקוקים לויטמין D על מנת לתפקד כראוי.
זה כולל מטבוליזם של כולסטרול[16] על ידי מניעת המקרופג לספוג כולסטרול[17].

תפקידו של ויטמין D קשור להקלת הלחץ על המקרופג; כשהחלץ מתגבר המקרופג משנה את הביטוי שלו והוא אוכל יתר על המידה את ה-LDL והכולסטרול המחומצן שבו, אשר מוביל ליצירת תאי קצף[18]. תוסף של ויטמין D2 נצפה קלינית לשפר דיכוי יצירת תאי קצף על ידי הגברת יציאת כולסטרול ממקרופגים הנמצאים תחת לחץ.

לויטמין D יש חשיבות בניהול כניסה ויציאה של כולסטרול במקרופגים.
הויטמין הזה מדכא יציאת תאי קצף, ובכך מדכא יצירת פלק בכלי הדם.

    
תרשים גרימה והשפעה
מחסור בויטמין B12 ו-B9 >>> הגברה ברמות הומוציסטאין
הומוציסטאין >>> תגובה דלקיתית
דלקות >>> הובלת כולסטרול לאזור הפצוע
סוכר גבוהה בדם >>> חמצון כולסטרול
מחסור בויטמין D >>> פגם בניקוי הכולסטרול על ידי מקרופגים
אגירת כולסטרול במקרופגים >>> יצירת תאי קצף
    

הערות: 
*כמה מחקרים רומזים שויטמין B6 הוא הכרחי להורדת הומוציסטאין. אולם, מחקר אחד[19], לא מצא השפעה כזו. התרומה של B6 יכול להיות קשור לצריכתו על ידי התא על מנת ליצר את קו-אנזים קיו-10[20]. קיו-10 יכול להגן מפני רעילותו של הומוציסטאין.
**מחסור ב-B12 יכול להיות כתוצאה מחוסר איזון חיידקי במערכת העיכול. חיידקים פתוגנים משמידים תאים מומחים, המיצרים אינזים שנקרא 'פקטור פנימי' - אינזים שמוביל את B12 על תאי המעי ועוזר לו להיספג לזרם הדם[21][22]. טיפול פרוביוטי פותר את הבעיה הזו[23].
***זיהום על ידי הליקובקטור פילורי (Helicobacter Pylori) לא רק מונע ספיגת B12, אלא גם חומצה פולית[24]. זה גם הראה עליה בהומוציסטאין.

+===========================================================+

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)


תקציר
על הומוציסטאין שמעתם? הספרות המדעית מדגישה את נזקיו של המולקולה והקשר לעליה בסיכוי לחלות במחלות לב וטרשת עורקים. היתכן שהאמת על חשיבותם של ויטמינים B9, B6 ו-B12 מתבהרת לה מבעד לערפל הסמיך מהמסע הכזוב של התעשיות לדבוק בתאוריה הליפידית? (עליה תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - האמת על שומן רווי).

הומוציסטאין גורם לגירוי שכבת החיפוי של כלי הדם. הגירוי בדרך כלל גורם לתגובה דלקתית של מערכת החיסון של הגוף ולעליה ברמות כולסטרול בזרם הדם. מפני שהומוציסטאין הוא מולקולה המשומשת על ידי הגוף על מנת ליצר שני חומצות אמינו שונות, מערכת החיסון לא יכולה לעשות דבר בנושא והגוף ממניך כוננות ושולח כולסטרול, המתפקד כפלסטר, מפני שהוא מרכיב הכרחי במעטפת התאים בגוף.

מחסור באחד משלושת הויטמינים מקבוצת B (אלו B9, B6 ו-B12) פוגעת ביכולת הגוף להמיר הומוציסטאין לחומצת אמינו יציבה וידידותית לסביבתה. מעבר לכך, מחסור בנוגדי-חמצון בדם (למשל ויטמין C, המסיס במים ונמצא ברמות גבוהות בזרם הדם בעת צריכתו), משאירה את המערכת כולה, כולל את הדנ"א לפגיעה הרסנית של רדיקלים חופשיים. כולסטרול, המובל על ידי חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) עם היכולת להכיל במבנה שלו נוגדי-חמצון (למשל, ויטמין E), עלול להתחמצן כשמזניחים את מערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי-חמצון. תוכלו ללמוד עוד בכתבה - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

עליה בהומוציסטאין בגלל מחסור באחד מהויטמינים האלו והזנחת מערכת ההגנה התת-אטומית, היא המובילה לשרשרת האירועים המפתחים טרשת עורקים ומחלות לב.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
ב-1969, ד"ר קִילְמֵר מֵקְ-קוֹלִי (Kilmer McCully) היה בין הראשונים לתאר תאוריה לטָרֶשֶׁת עוֹרָקִים (Atherosclerosis). מק-קולי היה מדריך פתולוגי צעיר בבית הספר הרוורד אשר נהיה סקרן לגבי 2 מקרים שונים של ילדים אשר סבלו מליקוי תורשתי נדיר בשם הוֹמוֹצִיסְטִינוּרִיָה (Homocystinuria) [ראה מחקר]. לילדים עם מחלה כזאת יש רמות גבוהות של הוֹמוֹצִיסְטָאִין בדמם בגלל שחסר להם האינזימים המתאימים לפירוקו לחומר לא מזיק. הילדים היו סובלים מקשיחת העורקים בדומה לאדם בין 80 שסובל מטרשת עורקים. מרביתם אינם מגיעים לגיל ההתבגרות ובמקום מתים ממחלת לב ושבצים. זה הוביל את ד"ר מק-קולי לשער שרמות נמוכות של הומוציסטאין מוגבר למשך תקופות ארוכות אחראי לתהליך היווצרות טרשת עורקים בכולנו. התאוריה שלו התקבלה בהתרגשות, אך באמצע שנות ה-70 קרן המחקר שלו החל להתייבש ומחקרים על כולסטרול תפסו מקום מרכזי. הוא איבד את עבודתו ב-1979 ולמשך שנתיים חיפש עבודה חדשה. עבודתו על הומוציסטאין פגש ביקורת מתמשכת וכמעט נשכח.

על הוֹמוֹצִיסְטָאִין
לגוף יש יכולת ליצר מרכיבים ואף לדאוג לשנות את הרכב מבנה אבני הבניין על מנת להשתמש בהם לבנות חלבונים. אבל מה קורה כשיש לנו חוסר בויטמין B9, B6 ו-B12?

הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine) הוא תוצר מעבר בין סנתוז חומצת אמינו, ונמצא שהוא גורם לגירוי דופן התא ובכך לעליה בדלקות.

יש כ-20 חומצות אמינו, שהגוף האנושי מרכיב מהם את החלבונים של תאינו. 9 מתוך ה-20 הם חומצות אמינו חיוניות (Essential Amino Acids), כלומר הגוף אינו יכול ליצר אותם בעצמו, ולכן אנו מוכרחים לספק לו אותם באמצעות תזונתנו. את מרבית חומצות האמינו הללו ניתן למצוא במוצרי חלב ובשר בכמויות העומדות בדרישת גופנו. את השאר הגוף יכול ליצר לבדו, ואחת השיטות בו הוא משתמש הוא לקיחת חומצת אמינו מסוימת וממיר אותה לחומצת אמינו אחרת בתהליך שכרוך בשלב מעבר.

הומוציסטאין מיוצר בתהליך של המרת חומצת אמינו מתיונין (Methionine) לציסטאין (Cysteine) ולהפך. הוא מתפקד כשלב ביניים, בו הגוף יכול להחליט להמיר אותו לאחת החומצות האמינו מבין השניים. התהליך מצריך את השימוש בויטמינים מקבוצת B, שהם פירידוקסין (B6), חומצה פולית (B9) וציאנוקובלמין (B12). מחסור באחד מהויטמינים גורם לעליה ברמות הומוצסטאין.

השלכות עליה ברמות הומוציסטאין
מסתבר שמחקר אחרי מחקר מראה תבנית דומה. רמות הומוציסטאין, גבוהות ואף נמוכות, מסוכנות לבריאות ומובילות למחלות לב וטרשת עורקים. יש יותר הוכחות לתפקידו של הומוציסטאין בהיווצרות טרשת עורקים מאשר כולסטרול. האמת, מסתבר שאין מחקרים המוכיחים את תפקידו של כולסטרול כגורם, אלא רק כסמן לתהליכים דלקתיים מתשמשכים בכלי הדם. הספרות המדעית מציגה את הכולסטרול כפלסטר, הנשלח לאזור הפגוע על מנת לרפא. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - האמת על שומן רווי.

ברגע שרמות הומוציסטאין גוברות יש רעילות או גירוי ישיר לאנדותל (Endothelium), שכבת החיפוי לכלי הדם. זה עלול ליצור קרע או שיבוש בשכבת התאים המחפים את כלי הדם. כמובן שזה יוצר תגובה דלקתית והגוף שולח כולסטרול על מנת לרפא את האזור. אך כולסטרול, ללא מערכת נוגדת-חמצון, עלול להתחמצן מרדיקלים חופשיים וליצור פלק באזור הפגוע. זה מוביל בסופו של דבר לטרשת עורקים, וסביר להניח שהעבריין בכל התהליך ההוא הוא הומוציסטאין.

חשוב לדעת! מחסור בויטמינים זה דבר אחד, אך ישנם מקרים בהם תוסף תזונה של ויטמין B12 לא יועיל מפני שתאים מסוימים בקיבה האחראים להפרשת אינזים הנקרא פקטור פנימי (Intrinsic Factor) הושמדו על ידי חיידקים פתוגנים. לכן, על מנת לטפל בבעיה של הומוציסטאין סביר להניח שטיפול קודם או תוך כדי של פרוביוטיקה תשפר את רמות ספיגת הויטמין במעי. על כך תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה.

מקור מזון עשיר בפלבנואידים
זמינות פלבנואידים
פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).


מיחזור SAM-e תלוי בשלושת הויטמינים B9, B6 ו-B12, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בשר ובזרעי צמחים אחרים.

 מתיונין מחזקת את מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בתא
 אחת הנתיבים בהיווצרות גלוטתיון, אחת הנוגדי-חמצון החזקים והמולדים של התא, הוא באמצעות מתיונין [ראה מחקר].


    

סיכום,
הומוציסטאין הוא העבריין מספר אחת לגרימת טרשת עורקים ומחלות לב. מחסור באחת הויטמינים החיוניים מקבוצת B, שהם B9, B6 ו-B12, משפיעה באופן ישיר על תהליך הפיכת חומצה אמינית אחת לאחרת, ובעיקר ביצירת מתיונין. החומצה הזו חשובה, כחלק הכרחי מבניית תרכובת המאפשרת את השירדותן וספיגתן של נוגדי-חמצון פלבנואידים, ובתיקון התא וצמחיתו.

מחסור בויטמין B12 נהיה עניין חשוב בתזונתם של טבעונים ולא טבעונים. תדאגו קודם כל שאתם מנמנעים ממזונות מסוימים וצורכים מזונות אחרים יותר. ניתן למצוא רשימה של מזונות מעודדי דלקות ורשימת מזונות הפותרות דלקות ומחזקות את מערכת העיכול בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות. אתם יכולים לשפר את זמינותם הביולוגית של ויטמינים ומינירלים רבים אם תצרכו את התרופה הטבעית, התרופה האבולוציונית, ולא את הרעלים שהתעללו בכם וביכולתכם לשגשג.

האחראיות שלך, לבריאות!