‏הצגת רשומות עם תוויות חומצה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חומצה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 29 במאי 2015

ההבדל בין תסיסה פנימית לחיצונית

 
כל יצורי החיים, הנמצאים בשלבים הנמוכים ביותר של האבולוציה, אוכלים חומרים ומסלקים פסולת - תוצרי הלוואי. האנושות חיה בתוך אורגניזם מונפש; גוף הקשור לחוקי הקארמה - של פעולה ותגובה - כך, שאם תאכלו, גופכם יצטרך לעכל ולהיפטר מהפסלות.

אבל מהו הגוף שלך? מי מבצע את העיכול? כיצד יכול המזון להשפיע על האורגניזם? ומה יכול תוצרי הלוואי של האורגניזם לגרום?

אַתֶּם יֵשׁוּת בִּיוֹלוֹגִית

כמה מן האברונים שבתוך תאיך זוהו כחיידקים, שהתכנסו בעין יפה יחדיו כדי ליצור חיים שבטיים של סחר הדדי ומועיל בין זה לזה. הקשר הסימביוטי שלהם קרה לעורר יתרון אבולוציוני, שהסתכם בהקמת חומות עיר - קְרוּם - שממנה מושל העיר, כלומר "תודעה תאית", יכול לכווין את התנועה ולהגיב לגירויים סביבתיים לטובת ביטויים מתואמים ברמה הרב-תאית.

מַעֲרֶכֶת אֶקוֹלוֹגִית חַיְדַּקִּית

לא רק שהינכם מורכבים מטריליוני שבטי חיידקים תאיים אלה, אלא אתם גם מכוסים בפי 10 יותר חיידקי תא-בודדים, המתגוררים זה לצד זה עם התאים (עם שבטי החיידקים). חיידקים אלו, כ-1000 מינים שונים, מיצרים יתרונות מדהימות לתאי הריאות שלך, הבטן שלך, העור שלך והשיער שלך. כאשר הם נמצאים במצב טוב, תאי האפיתל (תאי השטח) נהנים מסיכה רירית נאה וזמינות של חומרים מזינים שהועכלו כראוי.

החֻלְיָה הָחָסֶרָה

ממחקרים מתחום האפיגנטיקה, אנו כיום מודעים לכך שחומר ומזון גורם, ברמה המולקולרית, לקולטנים להילחץ על קרום התא, אשר בתורו גורם לגירוי שינויים בהתנהגות התא ברמה הגנטית. פעם, הגרעין נחשב למוח התא, אבל כעת הוא נחשב כבלוטות המין של התא, מכיוון שתוכלו להסירו מהתא, והתא נשאר בחיים. המוח היא למעשה הקרום - המֶמְבְּרָנָה - אשר מקבלת גירויים או בתוך או מחוץ לתא, ואז מעבירה מפל אירועים במסלול אינזימטי המכבה פעילות גנים באזור ספציפי ומדליקה גישה לקריאת אזור אחר, ולסירוגין.

הגנים, המחזיקים במפתחות לסינטוז חלבונים ואנזימים, מכתיב אילו מידע זמין לשעתוק. זה כמו קוד מחשב של אפסים ואחדים; הספרה אפס מסמלת ביטוי כבוי והספרה אחת מסמלת ביטוי פעיל, דלוק וניתן לגישה - בדיוק כמו מתג. גנים כבויים אינם מבטאים את עצמם, מבחינה כימית וביולוגי, אך גם מבחינה התנהגותית. גנים שהופעלו נוטים לבוא לידי ביטוי, וניתן להעיד על כך בהתנהגותו של התא. הגרעין משולה לחומרת מחשב (hardware), המחזיקה ספרייה של נתונים, והקרום כמקלדת שמתחברת למסד הנתונים.

גֵּרוּי שֶׁל אֻכְלוּסִיּוֹת חַיְדַּקִּיּוֹת

גם לחיידקים ד.נ.א (חומר גנטי), בדיוק כמו האברון דמוי חיידק בתוך התאים - המיטוכונדריה. לחיידקים אלו יש גם קרומים, מה שאומר שגם הם באותה המידה מחויבים לחוק זה של גירוי וביטוי (נשמע כמו חוק הקארמה).

ידוע היטב כי סוגים מסוימים של חומרים יכולים לגרום לאורגניזם להתקדם לעברם על מנת לצרוך את החומר, או להביע את ההפך ולהתרחק מהחומר, כמו גם לנקוט בצעדים כדי להגן על עצמו ממהותו של חומר זה.

חומרים מסוימים יכולים לגרום לסביבה חומצית, כמו סוכר בצורתו הגבישית (למשל, סוכרוז הטהור), שהינו דמוי-המזון יוצר החומצה הנצרך ביותר כיום (דגנים ועמילנים באים אחריו). כאשר אורגניזם חי, אשר פועל בסביבה  מעט בסיסית, חשוף לשינוי דרסטי בסביבתו, ברמה של שינוי רעיל בכיוון החומצתי, הקרום של האורגניזם מעביר מסר מדורג למתחם האפיגנטי, הדורש לכבות את "מצב הצמיחה והריפוי" לטובת "מצב ההגנה", המכונה גם "התגובה הדלקתית".

אוכלוסיות חיידקים, הנעים בחופשיות, הם הראשונים שבאים במגע עם חומרי מזון שעברו עיכול בקיבה. יש להם את היכולת ליצור אינזימי עיכול, שכן הם מעוניינים בהפקת תועלת מחומרי הגלם, וכל תוצרי לוואי נחלקים באופן סימביוטי עם שאר האוכלוסיות ועם תאי הגוף החשופים לחומרים המזינים.

תְּסִיסָה פְּנִימִית

כאשר חיידקי מעכלים חומר, זה דורש ניצול של חומרים מזינים משלימים, כמו מים ומינרלים, על מנת לפרק בצורה יעילה את הקשרים האטומים המחזיקים את צורתם של המאקרונוטריאנטים (עמילנים, שומנים וחלבונים).

מאז שהטבע מאחסן סוכרים בודדים כשרשראות של סוכרים, המכונה עמילנים, כשמגיע הצורך לצרוך את הסוכרים למטרת אנרגיה, אשר מתוחמת בצורה לא-זמינה כעמילן, החיידקים והתאים משחררים אנזימי עיכול שמאיצים את התפלגות הקשרים האטומים. בתהליך, גזים משתחררים כשסוכרים נהפכים לזמינים כמולקולה בודדת.

אנו יודעים שהמעי לא יאפשר לעמילנים לחדור לתוך זרם הדם, רק סוכרים במבנם הפשוט, כך ששלב זה תמיד הכרחי על מנת להפוך את הסוכר לזמין.

לא רק שהסביבה במעיים הופכת לחומצית מאוד מהסוכרים, אבל הגזים ששוחררו גורמת ללחץ ותסמינים של נפיחות. לחץ על תאים, אם מגורם חומצי או מהגזים, משנה לתאים ולחיידקים מתגים רבים ממצבם המבטא צמיחה למצב הגנתי. זה מאט את העיכול, את הספיגה, ואת האפקטיביות של סילוק רעלים (דֶּטוֹקְסִיפִיקַצְיָה).

ההֶבְדֵּל בֵּין
נְשִׁימָה
אֵירוֹבִּית וֶאַנְאֵירוֹבִּית


נשימה היא התחבורה הפעילה והמרתם של חומרים כימיים בתוך יחידת מחייה תאית. כך שאנרגיה, תוצר לוואי רצוי, נוצר, ועימו האורגניזם מסוגל לייצר תנועה.

תא של בעלי חיים, כגון תאו של האדם, משגשג בנוכחות חמצן. תהליך הנשימה התאית, אשר מנצל חמצן במפל של מנגנוני ייצור אנרגיה, נקרא נשימה אֵירוֹבִּי.

בהיעדר החמצן, תאים עוברים לתהליך נשימתי פחות יעיל הנקרא "נשימה אַנְאֵירוֹבִּית". זה פחות יעיל מכיוון שכמות יחידות אנרגיה - ATP - הנוצרים מהתהליך, צונח באופן דרסטי (מ-36 ATPs ל-2 ATPs).

במבט באיור; בהיעדר חמצן, אנרגיה נוצרת רק בשלב של גליקוליזה (Glycolysis). בנוכחות חמצן, התוצר מגליקוליזה (חומצת פירובט Pyruvic acid) ייכנס למיטוכונדריה. בהיעדר החמצן, תוצרי הלוואי של גליקוליזה ממוחזרים ומופקת תסיסה.

תהליך הנשימה האנאירובי, בהעדר החמצן, ידוע גם כתסיסה. תוצר הלוואי של נשימה אנאירובית היא פחמן דו חמצני - גז - וחומצה לקטית (אם החומצה מצטברת לאחר פעילות גופנית, זה נותן את התחושה של כאב שריר).

תְּסִיסָה חִיצוֹנִית

באופן מסורתי כל המזונות שאכל האדם היו טריים או מעובדים על ידי תהליך תסיסה. העיבוד שנצפה באורח החיים המערבי מזניח את החוכמתם של אבותינו, שנקטו צעדים זהירים בעיבוד דגנים, קטניות וירקות לצורות של מזון הנחשבות "טרום-מעוכל על ידי חיידקים", הידוע גם כמזון מותסס.

הזנחתו של החוכמה הזו, על ידי האדם, נגרמה על ידי ההמצאתה של מכשיר שימור טכנולוגי - המקרר. לפני המצאת המקרר, האדם היה נותן למזונו להתייבש, או לשבת ולתסוס בתִּמְלַחַת (Brine), כך שמזון יהיה זמין עבורו בזמני החורף, כאשר האדמה קרה מדי ותנאים לא מאפשרים גדילת מזון במידה רבה.

זו עובדה, שהעיכול אך ורק מושג מצריכת חומרי גלם על ידי חיידקים. תוצרי הלוואי שלהם - הם אבני הבניין של חומרי הגלם. כמו חלמון הביצה, שאין לו חלבונים, אלא יש לו את אבני הבניין של חלבונים - חומצות אמינו - הוא כל כך זמין באופן ביולוגי לקליטה על ידי תאי הספיגה במערכת העיכול, שאין דרישה נוספת לאנרגית עיכול על מנת לעבד אותו.

תארו לעצמכם כמה נפלא להקל על מערכת העיכול מדרישות אנרגיה גבוהות מסוג זה. הגורם המוביל לעכוב הריפוי והתאוששות מפציעה ומחלות הוא בדיוק זה, בקושי יש זמן התאוששות. מנוחה היא הכרחית לריפוי, וכשאתה מאפשר למעיים לנוח, במקום לצרוך 60% מהאנרגיה בגוף למטרת עיכול, המעיים יכולים להשתמש בפחות והאורגניזם מכוון את האנרגיה הזמינות לצמיחה ותיקון תאי מוח, תאי ריאות, וכל תא אחר בגוף הצורח לתשומת לב עם אותות כאב.

תסיסה חיצונית, כמו תסיסת כרוב להכנת כרוב כבוש, היא מעדן שלא רק מספק אוכלוסיות חיידקים, אלא גם משחררת את ויטמין C מהמבנה הצמחי הקשה לעיכול, ומכינה מבנים רבים מן הצמח לזמינים כאבני בניין. כשזה פוגע במעי הדק ... וואלה! חומרים מזינים הנקלטים מהר על מנת להזין את החיידקים המקומיים והאוכלוסיות השבטיות.

כאשר השורה התאית הראשונה שמחה עם הסביבה שנוצרה על ידי המזונות המותססים, מצב הצמיחה נותר פעיל, ובכך השערים פתוחים לרווחה להצפת רקמות ואיברים בשכבות העמוקות באמצעות חומרים מזינים ומרעננים.


מסקנות,

תסיסה חיצונית משלימה את האורגניזם, על ידי עיכולם הראשוני של חומרי הגלם, והפיכתם של חומרים גדולים ורבים לזמינים בצורתם הבסיסית, כאבני בניין. התהליך משחרר גזים, אבל לפחות לא בתוך מקום תחום וצפוף, כמו המעיים והמעי גס. ובכך נמנעת הצטברות של לחצי גזים בגוף ובדם, שאחרת עלולה לגרום לגזים להנעל בתוך התאים (ראה השערת דם הגז).

באופן מסורתי, השתמשנו חיידקים ושמרים על מנת לעכל גלוטן וליצר לחם שאור. זה פירק את חלבון הגלוטן, לאט לאט, לחומצות אמינו בזמינות בצורתן החופשיה. זה רק בשיטות הקונבנציונאליות אותם אנו נוהגים להעסיק כיום, שדילגנו על החוכמה בתסיסה נכונה, ואנשים רבים סובלים ממחלות עקב רעילות גלוטן. החמצה נכונה של לחם מדגנים מלאים מנטרלת רעלים והופכת את מאגר החומרים המזינים, למשל ויטמינים מקבוצה B בסובין,  זמינים לניצול על ידי יצורים אחרים.

עיכול הוא תהליך שמוביל לסילוק חומרים. חומרי גלם הם בלוקים המיועדים לכריה, כמו מכרה זהב, שמחלץ את הפרס ומסלק את הפסולת. נקיטת צעדים לאיתור מכרה זהב מסתכם בפחות פסולת, ובתשואה טובה יותר, תוך כדי ניצול אנרגיה בתהליך המיצוי. ובדבר בחירות מזון, תוכלו בוודאי להפיק תועלת מהפחתת פסולת ורעלי גזים על ידי העסקת אורגניזמים המשלימים אותכם פיסיולוגית, היכולים לבצע עבורכם עיבוד ראשוני למזונכם, ובכך לצמצם את כמות האנרגיה המנוצלת, שאחרת הייתה נקראת למעי בעת העיכול הפנימי, על מנת למתן את כבדות הארוחה.

הרי לכם מזון למחשבה...

ברכותי,
יואל ג'קובסון

יום שישי, 22 בפברואר 2013

מחלת סוכר: טרשת עורקים

הסרטונים שאני הפקתי, אותם תוכלו למצוא בלשונית "סרטוני הסברה", מספרים סיפור מעניין. פה אני אחשוף בכתיב את מה שהם אומרים, באופן מדויק ולא מנופח. יש לסוכר קשר חזק לחמצון LDL-עם-כולסטרול, אך ישנם פרמטרים אחרים שמשפיעים על תהליך ניקוי הכולסטרול המחומצן, שאתייחס באופן מצומצם.

    

התקשות העורקים מושגת על ידי כמה גורמים:
    

הקשר עם הוֹמוֹצִיסְטָאִין
למידע מעשיר יותר, פנו לכתבה שלי על נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין

***B12 ו-**B9 (חומצה פולית) הם חיוניים על מנת להמיר הומוציסטאין לתרכובת יציבה[1]*.
הומוציסטאין מגרה את שכבת החיפוי של כלי הדם, הגורם לנזק למעטפת התא[2].
נזק למעטפת התא מלווה בתגובה דלקתית.
התגובה הזו שולחת מסרים למוח.
המוח, בתורו, אומר לכבד ליצר כולסטרול ולשלוח אותו לאזור הפגוע.
המכונות המולקולריות שמובילות כולסטרול מהכבד לאזור הפצוע נקראות חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL).

על דיאטה גבוהה בסוכר, גלוקוז הוא רעיל.
גלוקוז נצפה מאיץ חמצון של חלקיקי LDL בדם[3].

    

תפקידו המולד של אינסולין

אינסולין מגן על כל המערכת על ידי השגת כמה משימות:
  • כיבוי מנגנון הכבד האחראי ליצירת גלוקוז מחלבונים[4][5][6],
  • הובלת גלוקוז הנמצא בזרם הדם לתוך תאים[7],
  • הובלת שאריות גלוקוז לתוך תאי שומן (גלוקוז מומר לחומצות שומן למטרת אחסון)[7].

הכבד מסוגל ליצר גלוקוז (אנרגיה) על ידי המרת חומצות אמינו לגלוקוז[8].
בבהירות, מנגנון כיבוי ייצור הגלוקוז בכבד על ידי אינסולין הוא מנגנון מולד הנמצא במקום על מנת לטפל ברמות סוכר גבוהות הקיימות בדיאטה.

רעילות גלוקוז נמצא קשור לפגיעה והמעטה בתאי ביתא בלבלב[9][10].
בבהירות, סוכר פוגע בתאים האחראים ליצירת אינסולין, המוביל להתפתחות סכרת סוג 1.
חולי סכרת סוג 1 מוכרחים להזריק אינסולין כשהם אוכלים סוכר, אחרת מתרחש נזק כבד.

כשתאים אינם יכולים לקבל יותר גלוקוז, אינסולין מוביל את הגלוקוז לתוך תאי שומן, שם הם מומרים לחומצות שומן.
בנוסף, אינסולין מפחית את השבירה של שומן לחומצות שומן, ובכך מונע מאנרגיה מאוחסנת להיות זמין לשימוש.
אפוא, תאי שומן נהיים שמנים יותר, בגלל סוכר.

חלקיקי LDL והכולסטרול בהם מתחמצנים בגלל הסביבה הלא יציבה בזרם הדם; שהומוציסטאין וסוכר מעודדים.

הערה: לחלקיקי LDL יש שריון; נוגדי חמצון כמו ויטמין E וקו-אנזים קיו-10[11][12]. שניהם מסיסים בשומן, לכן הם זקוקים לשומן על מנת להתקיים בחלקיקי LDL.

    

הקשר עם מקרופגים

כתגובת הגנה הנלוות לתגובה הדלקתית, תאי דם לבנים נשלחים לאזור הפצוע על מנת לטפל באיום חיידקי/נגיפי/פטרייתי, לנטרל אותו ולנקות את האזור.

מונוציטים המגיעים לאזור משתנים למקרופגים[13][14].
מקרופגים הם כמו משאיות אשפה, הם יכולים לתפוס את הכולסטרול המחומצן ולאסוף אותו.

המנגנון של שליחת כולסטרול חזרה לכבד, למען מחזורו, מושגת על ידי חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL).
החלקיק הזה פיתח מנגנון עם מקרופגים הנקרא "הובלה הפוכה של כולסטרול" (Reverse Cholesterol Transport).
המנגנון מתאר הובלה של כולסטרול מהמקרופג לחלקיק HDL (מצפיפות גבוהה)[15].
למעשה, זה איך המקרופגים נפטרים מהכולסטרול הנערם, אשר הם תופסים ומאחסנים.

פגמים במנגנון גורמים למקרופג להשמיד את עצמו (Apoptosis),
והכולסטרול שנערם אצלם מתקשה ומפיק תאי קצף (Foam cells).

    

הקשר עם ויטמין D

מקרופגים זקוקים לויטמין D על מנת לתפקד כראוי.
זה כולל מטבוליזם של כולסטרול[16] על ידי מניעת המקרופג לספוג כולסטרול[17].

תפקידו של ויטמין D קשור להקלת הלחץ על המקרופג; כשהחלץ מתגבר המקרופג משנה את הביטוי שלו והוא אוכל יתר על המידה את ה-LDL והכולסטרול המחומצן שבו, אשר מוביל ליצירת תאי קצף[18]. תוסף של ויטמין D2 נצפה קלינית לשפר דיכוי יצירת תאי קצף על ידי הגברת יציאת כולסטרול ממקרופגים הנמצאים תחת לחץ.

לויטמין D יש חשיבות בניהול כניסה ויציאה של כולסטרול במקרופגים.
הויטמין הזה מדכא יציאת תאי קצף, ובכך מדכא יצירת פלק בכלי הדם.

    
תרשים גרימה והשפעה
מחסור בויטמין B12 ו-B9 >>> הגברה ברמות הומוציסטאין
הומוציסטאין >>> תגובה דלקיתית
דלקות >>> הובלת כולסטרול לאזור הפצוע
סוכר גבוהה בדם >>> חמצון כולסטרול
מחסור בויטמין D >>> פגם בניקוי הכולסטרול על ידי מקרופגים
אגירת כולסטרול במקרופגים >>> יצירת תאי קצף
    

הערות: 
*כמה מחקרים רומזים שויטמין B6 הוא הכרחי להורדת הומוציסטאין. אולם, מחקר אחד[19], לא מצא השפעה כזו. התרומה של B6 יכול להיות קשור לצריכתו על ידי התא על מנת ליצר את קו-אנזים קיו-10[20]. קיו-10 יכול להגן מפני רעילותו של הומוציסטאין.
**מחסור ב-B12 יכול להיות כתוצאה מחוסר איזון חיידקי במערכת העיכול. חיידקים פתוגנים משמידים תאים מומחים, המיצרים אינזים שנקרא 'פקטור פנימי' - אינזים שמוביל את B12 על תאי המעי ועוזר לו להיספג לזרם הדם[21][22]. טיפול פרוביוטי פותר את הבעיה הזו[23].
***זיהום על ידי הליקובקטור פילורי (Helicobacter Pylori) לא רק מונע ספיגת B12, אלא גם חומצה פולית[24]. זה גם הראה עליה בהומוציסטאין.

+===========================================================+

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)


תקציר
על הומוציסטאין שמעתם? הספרות המדעית מדגישה את נזקיו של המולקולה והקשר לעליה בסיכוי לחלות במחלות לב וטרשת עורקים. היתכן שהאמת על חשיבותם של ויטמינים B9, B6 ו-B12 מתבהרת לה מבעד לערפל הסמיך מהמסע הכזוב של התעשיות לדבוק בתאוריה הליפידית? (עליה תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - האמת על שומן רווי).

הומוציסטאין גורם לגירוי שכבת החיפוי של כלי הדם. הגירוי בדרך כלל גורם לתגובה דלקתית של מערכת החיסון של הגוף ולעליה ברמות כולסטרול בזרם הדם. מפני שהומוציסטאין הוא מולקולה המשומשת על ידי הגוף על מנת ליצר שני חומצות אמינו שונות, מערכת החיסון לא יכולה לעשות דבר בנושא והגוף ממניך כוננות ושולח כולסטרול, המתפקד כפלסטר, מפני שהוא מרכיב הכרחי במעטפת התאים בגוף.

מחסור באחד משלושת הויטמינים מקבוצת B (אלו B9, B6 ו-B12) פוגעת ביכולת הגוף להמיר הומוציסטאין לחומצת אמינו יציבה וידידותית לסביבתה. מעבר לכך, מחסור בנוגדי-חמצון בדם (למשל ויטמין C, המסיס במים ונמצא ברמות גבוהות בזרם הדם בעת צריכתו), משאירה את המערכת כולה, כולל את הדנ"א לפגיעה הרסנית של רדיקלים חופשיים. כולסטרול, המובל על ידי חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) עם היכולת להכיל במבנה שלו נוגדי-חמצון (למשל, ויטמין E), עלול להתחמצן כשמזניחים את מערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי-חמצון. תוכלו ללמוד עוד בכתבה - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

עליה בהומוציסטאין בגלל מחסור באחד מהויטמינים האלו והזנחת מערכת ההגנה התת-אטומית, היא המובילה לשרשרת האירועים המפתחים טרשת עורקים ומחלות לב.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
ב-1969, ד"ר קִילְמֵר מֵקְ-קוֹלִי (Kilmer McCully) היה בין הראשונים לתאר תאוריה לטָרֶשֶׁת עוֹרָקִים (Atherosclerosis). מק-קולי היה מדריך פתולוגי צעיר בבית הספר הרוורד אשר נהיה סקרן לגבי 2 מקרים שונים של ילדים אשר סבלו מליקוי תורשתי נדיר בשם הוֹמוֹצִיסְטִינוּרִיָה (Homocystinuria) [ראה מחקר]. לילדים עם מחלה כזאת יש רמות גבוהות של הוֹמוֹצִיסְטָאִין בדמם בגלל שחסר להם האינזימים המתאימים לפירוקו לחומר לא מזיק. הילדים היו סובלים מקשיחת העורקים בדומה לאדם בין 80 שסובל מטרשת עורקים. מרביתם אינם מגיעים לגיל ההתבגרות ובמקום מתים ממחלת לב ושבצים. זה הוביל את ד"ר מק-קולי לשער שרמות נמוכות של הומוציסטאין מוגבר למשך תקופות ארוכות אחראי לתהליך היווצרות טרשת עורקים בכולנו. התאוריה שלו התקבלה בהתרגשות, אך באמצע שנות ה-70 קרן המחקר שלו החל להתייבש ומחקרים על כולסטרול תפסו מקום מרכזי. הוא איבד את עבודתו ב-1979 ולמשך שנתיים חיפש עבודה חדשה. עבודתו על הומוציסטאין פגש ביקורת מתמשכת וכמעט נשכח.

על הוֹמוֹצִיסְטָאִין
לגוף יש יכולת ליצר מרכיבים ואף לדאוג לשנות את הרכב מבנה אבני הבניין על מנת להשתמש בהם לבנות חלבונים. אבל מה קורה כשיש לנו חוסר בויטמין B9, B6 ו-B12?

הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine) הוא תוצר מעבר בין סנתוז חומצת אמינו, ונמצא שהוא גורם לגירוי דופן התא ובכך לעליה בדלקות.

יש כ-20 חומצות אמינו, שהגוף האנושי מרכיב מהם את החלבונים של תאינו. 9 מתוך ה-20 הם חומצות אמינו חיוניות (Essential Amino Acids), כלומר הגוף אינו יכול ליצר אותם בעצמו, ולכן אנו מוכרחים לספק לו אותם באמצעות תזונתנו. את מרבית חומצות האמינו הללו ניתן למצוא במוצרי חלב ובשר בכמויות העומדות בדרישת גופנו. את השאר הגוף יכול ליצר לבדו, ואחת השיטות בו הוא משתמש הוא לקיחת חומצת אמינו מסוימת וממיר אותה לחומצת אמינו אחרת בתהליך שכרוך בשלב מעבר.

הומוציסטאין מיוצר בתהליך של המרת חומצת אמינו מתיונין (Methionine) לציסטאין (Cysteine) ולהפך. הוא מתפקד כשלב ביניים, בו הגוף יכול להחליט להמיר אותו לאחת החומצות האמינו מבין השניים. התהליך מצריך את השימוש בויטמינים מקבוצת B, שהם פירידוקסין (B6), חומצה פולית (B9) וציאנוקובלמין (B12). מחסור באחד מהויטמינים גורם לעליה ברמות הומוצסטאין.

השלכות עליה ברמות הומוציסטאין
מסתבר שמחקר אחרי מחקר מראה תבנית דומה. רמות הומוציסטאין, גבוהות ואף נמוכות, מסוכנות לבריאות ומובילות למחלות לב וטרשת עורקים. יש יותר הוכחות לתפקידו של הומוציסטאין בהיווצרות טרשת עורקים מאשר כולסטרול. האמת, מסתבר שאין מחקרים המוכיחים את תפקידו של כולסטרול כגורם, אלא רק כסמן לתהליכים דלקתיים מתשמשכים בכלי הדם. הספרות המדעית מציגה את הכולסטרול כפלסטר, הנשלח לאזור הפגוע על מנת לרפא. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - האמת על שומן רווי.

ברגע שרמות הומוציסטאין גוברות יש רעילות או גירוי ישיר לאנדותל (Endothelium), שכבת החיפוי לכלי הדם. זה עלול ליצור קרע או שיבוש בשכבת התאים המחפים את כלי הדם. כמובן שזה יוצר תגובה דלקתית והגוף שולח כולסטרול על מנת לרפא את האזור. אך כולסטרול, ללא מערכת נוגדת-חמצון, עלול להתחמצן מרדיקלים חופשיים וליצור פלק באזור הפגוע. זה מוביל בסופו של דבר לטרשת עורקים, וסביר להניח שהעבריין בכל התהליך ההוא הוא הומוציסטאין.

חשוב לדעת! מחסור בויטמינים זה דבר אחד, אך ישנם מקרים בהם תוסף תזונה של ויטמין B12 לא יועיל מפני שתאים מסוימים בקיבה האחראים להפרשת אינזים הנקרא פקטור פנימי (Intrinsic Factor) הושמדו על ידי חיידקים פתוגנים. לכן, על מנת לטפל בבעיה של הומוציסטאין סביר להניח שטיפול קודם או תוך כדי של פרוביוטיקה תשפר את רמות ספיגת הויטמין במעי. על כך תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה.

מקור מזון עשיר בפלבנואידים
זמינות פלבנואידים
פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).


מיחזור SAM-e תלוי בשלושת הויטמינים B9, B6 ו-B12, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בשר ובזרעי צמחים אחרים.

 מתיונין מחזקת את מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בתא
 אחת הנתיבים בהיווצרות גלוטתיון, אחת הנוגדי-חמצון החזקים והמולדים של התא, הוא באמצעות מתיונין [ראה מחקר].


    

סיכום,
הומוציסטאין הוא העבריין מספר אחת לגרימת טרשת עורקים ומחלות לב. מחסור באחת הויטמינים החיוניים מקבוצת B, שהם B9, B6 ו-B12, משפיעה באופן ישיר על תהליך הפיכת חומצה אמינית אחת לאחרת, ובעיקר ביצירת מתיונין. החומצה הזו חשובה, כחלק הכרחי מבניית תרכובת המאפשרת את השירדותן וספיגתן של נוגדי-חמצון פלבנואידים, ובתיקון התא וצמחיתו.

מחסור בויטמין B12 נהיה עניין חשוב בתזונתם של טבעונים ולא טבעונים. תדאגו קודם כל שאתם מנמנעים ממזונות מסוימים וצורכים מזונות אחרים יותר. ניתן למצוא רשימה של מזונות מעודדי דלקות ורשימת מזונות הפותרות דלקות ומחזקות את מערכת העיכול בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות. אתם יכולים לשפר את זמינותם הביולוגית של ויטמינים ומינירלים רבים אם תצרכו את התרופה הטבעית, התרופה האבולוציונית, ולא את הרעלים שהתעללו בכם וביכולתכם לשגשג.

האחראיות שלך, לבריאות!




יום ראשון, 17 ביוני 2012

האמת על שֻׁמָּן רָווּי

שומן רווי הואשם באופן מוטעה ותעמולתי כגורם למחלות רבות. בכתבה אני חושף את האמת, כפי שניתן למצוא בסרטוני תיעוד, במחקרים ובהגיון ביוכימי.

סלחו לי על הכתבה הארוכה, אבל זה נושא חשוב כל כך שאם תבינו אותו בפעם אחת אז חסכתם המון בלבול בעתיד. אני מאמין שתמצאו את המידע הזה מעניין וזה ישנה את תפיסתכם. קריאה נעימה!

תקציר
מאז שמדען אנסל קיז (Ancel Keys) קישר במרמה את שומן רווי למחלות כלי דם ולב, על ידי האשמתו בעלית רמות כולסטרול, תעשיית המזון, התרופות והממסד הרפואי פרסם ושיווק את ה"הִיפּוֹתֶזָה ליפידים" כעובדה.

במקום לאפשר לממצאים סטטיסטים כמו מחקרי אכלוסיה ומחקרים המחזקים השערות, שזה תפקידם בגדול של מדענים להמשיך ולבדוק את המחקרים ולהוכיח שוב ושוב שההשערה נכונה ואפשר להפוך אותה לעובדה, קפצו אנשי ציבור ופירסמו שכולסטרול הוא רע ושומן רווי מעלה אותו. אף מחקר לא מצליח לאושש את ההשערה ודווקא המון מחקרים מוכיחים אחרת.

מקור הויכוח הוא על כולסטרול. כולסטרול הוא חלק חשוב לבריאות דופן התא וכל תאי הגוף צריכים אותו. אם אתם לא משיגים כולסטרול מהתזונה, אל דאגה, כי הכבד יכול ליצר כולסטרול לבד. אין אפשרות להימנע מכולסטרול, אלא אם לוקחים סטטינים, אבל זה רעיון רע. למה?

דלקות בכלי הדם, הנוצרות מרידקלים חופשיים כתוצאה מהתזונה שלנו, הם פגיעה בדופן התא. הגוף רוצה לתקן את דופן התא ועל מנת להצליח במשימתו הוא חייב לספק את אבני הבניין של דופן התא, בינם כולסטרול. על מנת לעשות זאת הוא נעזר בחלבוני-שומן המופקים בכבד על מנת להוביל את הכולסטרול לזרם הדם וחזרה. LDL ו-HDL הם החלבוני-שומן האחראים לכם. LDL אחראי להוציא כולסטרול מהכבד לזרם הדם, לכן נחשב רע, אבל כל מה שהוא בעצם עושה זה לעלות את זמינות אבני הבניין לתיקון דופן התאים הפגועים. HDL אחראי להחזיר כולסטרול ישן מזרם הדם לכבד לטובת מחזור, ולכן נחשב טוב, אבל גם הוא בעצם רק עושה את עבודתו.

LDL עולה כשיש דלקות ואין מקור כולסטרול מהתזונה. HDL עולה כשיש מקור כולסטרול מהתזונה. מה מעלה HDL בזרם הדם? שומן רווי.

בכתבה תמצאו עוד מידע על שומנים אחרים ואיך הם מעודדים עליה בדלקות בגוף. אם קצת היסטוריה והבנת המנגנון של הגוף, תבינו את חשיבותו של כולסטרול ובעיקר את חשיבותו של שומן רווי בתזונה מעל לכל.
 

הכתבה שלי תקציר: האמת על שֻׁמָּן רָווּי היא במידה ורציתם נוסח תמציתי לכתבה הזו.

קיימת מחלוקת בכל הנוגע לשֻׁמָּן רָווּי (Saturated Fat), אותו שומן שתויג רע ושהתעשיות רווחות במזון הדל בו. אכן פורסמו מחקרים שחשדו ששומן רווי הוא שגורם לבעיות ומחלות כלי דם ולב, אבל בעידננו העכשווי, כשהאינטרנט מאפשר גישה חופשית ומהירה למידע מדעי ועדכני, מופרך כל קשר של שומן רווי לבעיות ומחלות כלי דם ולב וכמו כן גם מופרך הדעה הרווחת שכוסטרול הוא רע. לפניכם כתבה שתחדש לכם, או לפחות תציג בפניכם, מבט אחר העלול לשנות את בריאותכם... לטובה.

במהלך מלחמת העולם השניה היפנים כבשו את הפיליפינים ואיים בדרום האוקינוס השקט וחסמו את ההספקה של שמן קוקוס לארה"ב. באותה תקופה היה שמן קוקוס פופלרי ומרכיב עיקרי במוצרי מזון רבים, אך הכיבוש קטע את ההספקה והמשיך לכמה שנים ארוכות. עקב המחסור נכנסו היצרנים לפעולה ופיתחו אלטרנטיבות לשמן בישול, ועד שהסתיימה המלחמה כבר הושקעו כספים רבים בפירסום אותם שמני ירקות (משומן רב בלתי רווי). בסוף שנות ה-50 הדעה הציבורית הוסטה נגד שומן רווי כמו חמאה ושמן קוקוס, והואשמו בעליה ברמות "רעות" של כולסטרול בדם. התעמולה המשיכה כמה עשורים ואף תעשיית הסויה החלה לגנות את אותם שמנים טרופיים, במיוחד שמן קוקוס.

ללא ספק שמתם לב שב-60 שנה האחרונות, לאחר שרוב עובדי הבריאות הציבורית והתקשורת אמרו לכם ששומן רווי הוא רע לבריאות ושהוא מוביל להרבה השלכות שליליות (עליה בכולסטרול, השמנת יתר, מחלות לב ואלצהיימר), שבדיעבד מסתבר שאותם תופעות זינקו לשמים! שומן זה היה מרכיב מרכזי בתזונה של אבותינו, ובשבטים מודרנים אך פרימיטיבים מדדו רמות גבוהות של שומן כזה בתזונתם. בשבטים [חקר קיטבא] ובאזורים מסוימים [סיפור מקרה], שתזונתם עשירה בשומן רווי, לא נתקלים במחלות כמו במערב ולא קיים מקרים של שבירות עצם, עששת ואפילו מוות פתאומי.

האמת היא, ששמנים מירקות (קנולה, תירס ועוד) לא היו חלק מהדיאטה שלנו בהתפתחות האבולוציונית, וכדי שיהיו נגישים צריך ליצר אותם. בכתבה שלי - תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי - דנתי בכך שתזונתם של האדם בתקופת האבן התבססה כ-2/3 על שומן וחלבון מהחיי (בשר רזה ודגים) ורק 1/3 מתזונתם היה מירקות ופירות.

מתישהו בחלוף השנים החליטו להפוך את ההשערה (הִיפּוֹתֶזָה ליפידים) לעובדה מדעית למרות שקיים גוף מידע רחב השולל את ההשערה. ההשערה דוגלת ששומן רווי הוא הגורם המרכזי לעליה בכולסטרול מסוג LDL שתורמת לעליה במחלות לב. מוטב לשים לב, שכל עובדה מדעית החלה כהשערה שטרם נבחנה וחייבת להישאר כך על סמך תאוריות מכניקת קוונטום. בחציו השני של הסרט התעודי Fat Head חושפים את מקור ההתפשטות של היפותזה ליפידים, כיצד היא הפכה לעובדה שאין לה ביסוס ואנימציות להסברת התופעה שבאמת פוגעת לנו בדופן כלי הדם המוביל בסופו של דבר להתקף לב [ראה פסקה אחרונה בתקציר].

וזה החלק מהסרט התעודי ביוטיוב... וואו כמה שזה מומלץ לראות!
LIPID HYPOTHESIS DISPROVEN - excerpt from - FAT HEAD (2009).avi - YOUTUBE
[ניתן לראות את כל הסרט התעודי אך אם הינכם מעוניינים בחלק העסיסי על היפותזה הליפידית, תתחילו מהדקה ה-48 של הסרטון. צפיה נעימה]


עובדה היא שלא כל שומן רווי נוצר דומה ושווה, ישנם שמתרחשים באופן טבעי ויש כאלה שהאדם טפלל באופן מלאכותי לתוך מצב רווי בתהליך הנקרא מִמְנוּן (הִידְרוֹגֶנַצְיָה hydrogenation). מִמְנוּן עושה מניפוליציה לשמן זרעים וירקות על ידי הוספת אטומי מֵימָן במהלך חימום השמן, כך שמופק שמן סרוח וסמיך שרק מועיל לחיי מדף ורווח תאגידי. מטרת התהליך הוא בכלל להפוך שמנים לא רווים לשמנים רווים, שכן מצב רווי הוא יציב יותר. אם כך, אפשר להסיק ששמן רווי הוא המצב האידיאלי!

אחד השמנים המפורסמים שמופקים בתהליך כזה הוא שומן טרנס (Trans Fat), שכיום ידוע עד כמה הוא פוגע בבריאות ואני מקווה שממנו אתם מתרחקים [למה שומן טרנס מזיק]. בדנמרק [ראה] ובעיר ניו יורק [ראה] קיים חרם על שימוש בשומן טרנס במסעדות ובמאפיות. פשוט תהליך טפלול שמן ירקות, שהינם בלתי רווים, משנה את הרכבו לשמן רווי למחצה, וכל טיגון בשמן כזה מחמצנת אותו. בטח אתם מכירים וגם השתמשתם במרגרינה, שהומצאה על ידי הכימאי הצרפתי היפוליט מורי הנענה לאתגר שהציב נפוליאון השלישי - למצוא תחליף זול וזמין לחמאה.

שומן מכיל כיפליים קלוריות לכל גרם מפחמימות וחלבונים, מה שעושה אותו מקור אנרגיה יעיל. שומן הנכנס לזרם הדם מגיע לכבד, ששם הוא מומר לאנרגיה. במקרים של רמות גבוהות של סוכר בדם, הורמון האינסולין הופך את הגלוקוז (פחמימה) לשומן ומאחסן אותו. יש המון סוגים של שומן, אפילו מבחינת שומן רווי, אך זה הכל תלוי בתפקוד הכבד. יש מולקולות שומן ארוכות שלוקח זמן לפרקם עוד במעי, אך מולקולות שומן בינוניות וקצרות בקלות נכנסות לזרם הדם ולכבד קל יותר להמירם לאנרגיה.

שומן רווי אחד שמקבל המון התיחסות בזמן האחרון הוא מחומצה לאורית (Lauric Acid). הוא שומן הבנוי משרשרת בינונית ההופכת בקלות לאנרגיה בכבד. ניתן למצוא את חומצה לאורית בחלב אם (6.2% מתכולת השומן) ובשמן קוקוס (50% מתכולת השומן). שומן אחר הוא מחומצה פלמיטית (Palmitic Acid) הנמצאת בשמן דקלים, משם נלקח השם. תפקיד חומצה פלמיטית נמצאה כמקור אנרגיה עיקרי לתפקוד הלב [ראה מחקר]. יש המון סוגים של שומן רווי, וניתן לראות את הרשימה כאן.

הבעיה בטרשת עורקים, המובילה למחלות לב, נובעת מתהליך חימצון של דופן התא. כולסטרול גבוהה הוא אינדיקציה לכך שיש תגובת דלקת ושהגוף מרפא את עצמו. ניתן למצוא כולסטרול בכל הגוף והוא חשוב למעטפת התא. לכן הגוף בתהליך הריפוי מבקש מהכבד לשחרר ליפופרוטאינים (Lipoprotein), שהם חלבון המחובר לשומן, מסוג צפיפות נמוכה או בשפה המדעית LDL. תפקידם רק להוציא את הכולסטרול לזרם הדם. החלבון-ליפיד מצפיפות גבוהה, שהרפואה מתייגת כ"טוב", בעצם עושה את התהליך ההפוך. תפקיד ה-HDL (צפיפות גבוהה) לפנות כולסטרול מזרם הדם, ולכן הוא נחשב טוב. אך הקשר היחידי להימצאות רמות גבוהות של חלבון-ליפיד מסוג LDL בזרם הדם הוא התגובה הטבעית של הגוף לרפא את עצמו.

למה? כי כולסטרול הוא מרכיב חשוב ובלתי נפרד ממעטפת התא וכשהוא נפגע ונהרס אז הגוף שולח אבני ביניים (במקרה הזה כולסטרול) על מנת לתקן את הנזק.

לסיפור המלא אך המצומצם >>> מחלת סוכר: טרשת עורקים

רדיקל חופשי בתהליך חימצון
איך מעלים את רמת החלבון-ליפיד מצפיפות גבוהה (HDL)? שומן בתזונה, במיוחד שומן רווי [ראה מחקר].

גם, לא כל חלבון-ליפיד מצפיפות נמוכה (LDL) הוא רע. יש כאלה גדולים ויש כאלה שהם קטנים וזה תלוי בתזונה. מחקרים מראים שהמעבר מתזונה עשירה בפחמימות לתזונה נמוכה בפחמימות אבל גבוהה בשומן רווי מביאה איתה גם שינוי בסוג ה-LDL [ראה מחקר]. לכן, אם אתם אוכלים המון פחמימות אז קרוב לוודאי שה-LDL שלכם הוא מהסוג הקטן שיותר רגיש לחימצון. כמובן שיש סיבות אחרות להפחית את רמות הפחמימות בתזונה ועל כך תוכלו ללמוד עוד בכתבה שלי - נזקי הסוכר.

סכנת מחלת לב לא מתחילה כשהכולסטרול עולה, אלא כשהעורקים נפגעים ושנוצר דלקת ממושכת. LDL עושה בדיוק מה שהוא אמור לעשות, להביא כולסטרול לאזור הפגוע על מנת לעזור לתהליך הריפוי. אבל אם LDL קטן נפגע מחימצון זה יכול לחדור דרך העורק ורק אם הדלקת והחימצון ממשיכה אז נוצר פלק. הפלק מקשיח את דופן כלי הדם ויוצר סתימה המובילה למחלות לב [ראה מחקר]. דיאטה נמוכה בשומן וגבוהה בפחמימות משנה את ביטוי הפנוטיפ של LDL לחלקיקים קטנים יותר החודרים בקלות לדופן כלי הדם ומתחמצנים בקלות [ראה מחקר].
קרע בדופן כלי הדם

מה עוד, אומגה 6 (Omega-6) היא חומצת שומן שתפקידה לעודד תגובה דלקתית והגוף זקוק לה אבל בכמויות קטנות. רמות גבוהות של חומצת השומן בגוף מפריעות לדלקת להחלים, ורמות גבוהות של אומגה 6 נמצאות ברוב שמני ירקות שעברו את תהליך המימנון - במיוחד שומן טרנס. חשיבות של איזון רמות אומגה 6 מול אומגה 3(Omega 3) הינו נושא ידוע, וממליצים לאזן את היחס על ידי הגברת אומגה 3 לתזונה [ראה מחקר].

תוכלו ללמוד יותר על כך בכתבה שלי - חשיבות יחס חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

הנה רשימה של שמנים ותכולת אומגה 3, אומגה 6, שומן חד בלתי רווי ושומן רווי, בהתאמה לפי המקרא בצד ימין (מלמעלה למטה). שמן קוקוס הוא 90% שומן רווי!


חשיבות נוגדי חימצון (Antioxidants)

ההשפעה הגלויה של חימצון הכולסטרול בדופן כלי הדם יכולה להיפתר על ידי הפחתת רמת הפחמימות בדיאטה, אך לגוף גם יכולת הגנה וטיפול בגורם המחמצן. הישר מעולם הצומח ניתן לעלות את רמות הויטמינים והמינירלים, שלהם יכולת נוגדת חימצון. ויטמין C ו-E הם נוגדי חימצון חזקים ומינירל סילניום נמצא בעל יכולת נוגדת חמצון במוח [ראה כתבה נזקי הכספית]. חוץ מזה, לכל תא ותא יש נוגד חמצון טבעי שמחזק נוגדי חימצון אחרים - גלוטתיון. אחת השיטות החדשות לשיפור רמות נוגדי החימצון בגוף היא חשיפת הגוף לאלקטרונים חופשיים הזורמים לתוך גופינו מהאדמה [ראה כתבה שלי -איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות].

ניתן ללמוד עוד על נוגדי חמצון ורדיקלים חופשיים בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

סְטָטִינִים

סְטָטִינִים (Statin) הם תרופות החוסמות את פעילותו של אינזים HMG קוֹ-אֶנְזִים A רֶדוֹקְטֶז (HMG-CoA reductase) האחראי להפקת כולסטרול בכבד. חסימתו מונעת את הספקת הכולסטרול לתאים ברחבי הגוף, הזקוקים לכולסטרול על מנת לתקן את הפצעים במעטפת התא הנגרמים מחמצון ותנאים דלקתיים. אנשים רבים מדווחים על תופעות לוואי רבות מלקיחת סטטינים, בינם אמא שלי שסבלה מכאבי ברכיים. ברגע שהפסיקה לקחת את התרופה, נעלמו תופעות הלוואי.

חסימת יצירת כולסטרול חוסם את נתיבי יצירת שלל רב של הורמונים ואינזימים, למשל קו-אנזים קיו-10. האנזים הזה, קיו-10, הוא נוגד חמצון חשוב המגן על אברוני התא. ניתן לקרוא עוד עליו בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10.

נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)

גילויים חדשים מקשרים את עלייתו של הומוציסטאין בדם כגורם ישיר לטרשת עורקים ומחלות לב. זהו תוצר ביניים בין המרת חומצה אמינית אחת לאחרת והוא נמצא מגרה את שכבת החיפוי של כלי הדם. גירוי זה גורם להיווצרות דלקות ולקריאתו של כולסטרול לאזור. ניתן ללמוד יותר בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)

    

לסיכום, אפשר להסיק מכל הידע הזה ששומן רווי איננו קשור לתהליך המבשר מחלות כלי דם ולב. לא ברור למה מדענים לובשי גלימה לבנה, בהם אנו סומכים כל כך, מתעלמים מראיות הסותרות את היפותזה ליפידית. אך מה שכן ברור היא ששומן רווי היה חלק חשוב בהתפתחות האדם והם לא סבלו ממחלות שמאפיינות את התזונה המערבית. תהליך המוביל להתפתחות טרשת עורקים נגרמת מצריכה גבוהה מידי של פחמימות ומעט מידי של פירות וירקות, המלאות בנוגדי חמצון. אני לא אומר לכם ללכת לאכול בשר, כי הבשר עצמו כיום אוכל מזון שפוגע ברמותו התזונתית וזה אשמתו של התרבות המערבית. אני אומר לכם, תשקיעו את כספכם בתעשיה המקדמת את האנושות, כי כל פעם שאתם קונים ממגדל אורגני הוא זוכה לעידוד.

האחראיות שלך, לבריאות!

חומר נוסף לקריאה - חשיבות יחס חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית - בו תוכלו ללמוד על הרכבו של תא שומן, ההיסטוריה מאחורי חומצות שומן רב-בלתי רוויות כמו אומגה 3 ואומגה 6. הממצאים האחרונים על יכולתם הנוגדת-דלקות והבנת התגובה הדלקתית ברמה של שינוי ביטוי הקריאה והשכתוב של גנים לטובת שינוי התנהגות תאית.

רציתי להוסיף את סרטון ההסברה הבא, בעברית!
כולסטרול - לא מה שחשבתם (ומה שלא רוצים שתחשבו) - YOUTUBE