הבנת המנגנון הדלקתי

אני אישית הגעתי למסקנה, שדלקות הן תהליך תגובתית טבעית, ואם הן אינן נפתרות במהירות ודווקא מתארכות, הן יכולות להוביל למחלה ריקמתית (זיהום) או לניוון האיבר (מחלות כרוניות וזקנה). אני בטוח שכל אחד מאיתנו סבל ולמד פעם, וכל פעם שאנו פוצעים את עצמנו חיצונית (פצע) אנו מהר דואגים לחסות ולטפל, אך כשאנו פוצעים את עצמנו פנימית (טראומה ממחסור תזונתי, בין ממקור פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני) אנו נוטים לשכוח את הסיבה לצניחה בבריאות. אנו מודעים לחלק אחד יותר מהאחר. 

האבולוציה של האדם הוא במקור עם כל הבריאה. עם כולה. לכן, לא קל יותר להבין את הקשר הבריאותי שלנו עם הסביבה? קשר המתקיים רק מאהבה. כמו אהבת האדם את האדמה. אשר בכתבה, סקירת הספר "קרקוע", חלקתי עמכם את הנאמר והמוסבר בספר. על אותה המקור התזונתי שניתן לחוות מחשיפת כפות הרגליים, לזרם האלקטרונים החופשיים. לאותה הזרימה וההצפה של הגוף בנוגדי חמצון, המכבים את הדלקות בגוף כולו, כמו מים לאש.

אך מהו דלקת? ומה המנגנון שהמדע מתאר לו בין דפי המחקרים הרבים?

קיום הדלקת

זו התבטאות של תא, חד וחלק. בעקבות חקר אפיגנטיקה (מעל לגנטים) הבינו החוקרים שגנים אינם שולטים בבריאות, אלא גירויים מהסביבה. נהגו במהלך ה-60 שנה האחרונות לזרוק כ-95% מהחומר התורשתי לפח, על מנת להתמקד בדנ"א (הקוד הגנטי). מה שאפיגנטיקה עושה היא חקירה מעמיקה על שאר החומר שנהגו לזרוק, שאלו חלבונים המומחים בכיבוי והדלקת מידע גנטי. זה פשוט, קוד גנטי נקרא, משוכתב ונשלח אל מחוץ לגרעין התא על מנת לבנות את החלבון שהתא צריך. המעניין הוא, שיש חלקים בדנ"א שהם כבויים, שאי אפשר לקרוא, לשכתב וליצור חלבונים מהם, ויש חלקים שהם חשופים לקריאה המובילה לבניית חלבונים. מסתבר שלזה קוראים התבטאות התא, ופעולת יצירת החלבונים על פי המידע הזמין נקרא "התנהגות" תאית. 

התא מתנהג באופן כלשהו. הוא יכול להתנהל באופן שוטף - עם התבטאות של בריאות ושגשוג והתנהגות של צמיחה וריפוי; או שהוא יכול להתנהל באופן דלקתי - עם התבטאות של מחלה ודכאון והתנהגות של הגנה ומניעה. כל תא בגוף הרב-תאי, שזה יותר מטריליון תאים בגוף האנושי, מסוגלים להיכנס ולצאת מכל חוויה, וזה מאוד תלוי באורך חייך.

הדלקת הכרונית

התא שואף לצמוח ולספק לאיבר את התפקוד המלא, שאליו הוא משתייך ובשבילו הוא קיים. אם התא לא מסוגל להתמודד עם הלחץ, הוא משמיד את עצמו על מנת לפנות מקום לתא חדש ובריא. מסתבר שהתא מסוגל לכבות את השרפות (הדלקות) בעצמו, אך בשביל זה הוא זקוק לנוגדי חמצון המתפקדים במלואם. נוגד חמצון הוא תכונה. אינזימים (חלבונים מומחים) אינם רק זה או זה, הם יכולים למלא תפקידים שונים. ההבדל הוא ההתבטאות התאית. כשהתא מבטא דלקת, הוא חושף את המידע הגנטי הנועד לביטוי התגובה הדלקתית. ההתנהגות שנלוות היא יצירת נוגדי חמצון מולדים של התא, למשל גלוטתיון.

דלקת כרונית מלוואה בכאבים, נפיחות, אדמומיות וחום. על מנת לעבור מדלקת פשוטה לכרונית, התא או הריקמה, חווים שרפות מתמשכות בתוכם. אי יכולת התא לכבות את השרפה ולחזור להתבטאות של ריפוי וצמיחה מובילה לתסמיני מחלות כרוניות ובהמשך הדרך למחלות ניווניות.

בנוסף, תאי דם לבנים (מסוג הנטורפיל) משתמשים במנגנון שיגור רדיקלים חופשיים מבוקרים כתגובה חיסונית ראשונה ברגע שהם מגיעים לאזור המוכה. זה נועד להשמיד חיידקים, וירוסים או כל מיני טפילים במכה. אך הרדיקלים החופשיים האלו יכולים לפגוע גם בתאים בריאים, ומחסור בנוגדי חמצון המונעים זאת מפתחת זיהום באיבר. התאוששות מהירה מטראומה, באמצעות נוגדי חמצון, היא הפתרון היחיד לניטרול הרדיקלים החופשיים לטובת ריפוי האזור.

הסיבה לדלקות

דלקות יכולות לקרות מגורמים שונים, למשל, פציעה, חבורה, מאמץ גופני, לחץ רגשי ונפשי, וכמובן בחירה של מזון נחות. כושר גופני הוא פעולה השואפת לגרום לתא או לריקמה להתחזק, להתנפח ובעיקר להיבנה מחדש. כושר גופני גורם לדלקת מבוקרת, מפני שהכניסה להתבטאות של דלקת גורמת להרס ואז משאירה מקום לבניית המבנה מחדש. ההצלחה בבניית המבנה מחדש, ובכך לנפח, לחזק או להשמיש את תאי השריר, מושגת באופן קליל יותר עם דואגים לכבות את השרפות מהר יותר לאחר האימון. זוהי ראיה שונה לגבי דלקות. חשוב לזכור, דלקת היא התבטאות טבעית והכרחית. יכולת התא לבטא דלקת מאפשרת לו ללמוד ולהתחזק, ככה שיש לתא חיים ארוכים יותר.

בספר "קרקוע", אשר סקרתי בכתבה נפרדת, סופר על היתרון מקרקוע הגוף לאחר מאמץ גופני. קבוצת רוכבי אופניים ב"טור דה פרנס" ב-2004 (Tour de France) הזמינו מקלינטון אובר (מגלה תופעת הקרקוע) מצעי קרקוע מיוחדים לטיולים ולשטח. אחוזי ההתאוששות וההצלחה בסיום המרוץ פתחה להמון אנשים מודעות גבוהה יותר להיתרונות בקרקוע הגוף.

מזון יכול לגרום לדלקות, בעיקר במעי. דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים, או באופן כללי, כל הזרעים בטבע, מגיעים עם מערכת הגנה הנועד להגן עליהם על מנת להבטיח את דור ההמשך. מערכת הגנה המבוססת על רעלנים לתאים וחוסמי עיכול. כמו שפולי קפה זקוקים להשריה לפני השימוש, גם כן שקדים, אגוזי פקאן, ברזיל ומלך, חיטה, שעורה, קינואה, כוסמין, חומוס ועוד ועוד. הזרע ימנע מהחיידקים במעי לפרק אותו ובאותו הזמן יגרום נזק דלקתי לתאי המעי. דבר דומה הוא האבסתם של חיידקים "לא מקומיים" באמצעות סוכר ופחמימות. סוכר מזוקק הוא מקור זמין לחייזרים שהמתיישבים לכם בגוף. אלו טפילים שמשחררים רעלנים, פוגעים בדופן המעי וגורמים לפגיעה במוח השני. להבדיל מחיידקים מקומיים או "פרוביוטים" אשר מנהלים מערכת יחסים בריאה עם תאים האנושיים.

בריאות המטכונדריה

רדיקלים חופשיים גורמים לדלקת. המטכונדריה משתמשת בחומרים שונים על מנת להפיק אנרגיה תאית. זו אנרגיה שהתא מסוגל להשתמש על מנת להפיק תגובות המובילות לצמיחה וריפוי או לביטוי דלקתי. המטכונדריה היא חיידק אשר התפתח לחיים תוך-תאיים עם חיידקים אחרים. כלומר, התא הוא שבט של חיידקים. אם התא הוא שבט של חיידקים ויש פי 10 חיידקים על גופינו (האוכלוסיה האקולוגית האנושית), אז זה הופך אותנו לישויות חיידקיות ביסודינו. 

למטכונדריה מנגנונים להפקת אנרגיה, ואחת מהן היא שרשרת הובלת אלקטרונים (Electron Transport Chain). זוהי מנגנון שמסתמך על הובלת מטען חשמלי בין נוגדי חמצון, ככה שנוגדי החמצון הם בעצם חלק מהקו יצור, אבל בגלל שלאינזימים יש תכונה של סחיבה ותרומת אלקטרון אנו קוראים להם נוגדי חמצון. הם פשוט חלק מהמנגנון, וניתן למצוא אינזימים אחרים בגוף שמתנהגים באותו האופן. 

תזונת המטכונדריה

בריאות המטכונדריה יכולה לצנוח, בגלל בחירות מזון. למשל, המחקר הבא מתאר תמונה פשוטה וקלה להבנה. חקרו את התנהגותה של המטכונדריה תחת דיאטות של שומנים שונים. השתמשו בשומנים עם מבנים שונים, למשל המבנה הרווי, ולעומתו הבלתי רווי. אלו השומנים והרכבם הדומיננטי של חומצות שומן:

שמן קוקוס הוא 90% שומן רווי,
שמן זית 70% שומן חד-בלתי רווי
ושמן דגים כ-60% שומן רב-בלתי רווי.

ציטוט מהמחקר:

"המטכונדריה בליבו של העכבר שהואכל עם שמן קוקוס הראה את הריכוזיות הנמוכה ביותר של חלבונים מחומצנים ושל חמצון שומנים. דיאטת שמן דגים הוביל ללחץ החמצוני הגבוה ביותר במטכונדריה בלב, השפעה שהיה ניתן למנוע חלקית באמצעות נוגד חמצון פְּרוֹבוּקוֹל."

תשכחו לרגע מאיזה מקור מזון הגיע השומן ותתמקדו במבנה של חומצת השומן הדומיננטית בשמן. שמן קוקוס הוא 90% חומצות שומן רוויות, ולפי התרשים הבא תוכלו להבין למה מבנה החומצת שומן חושפת לנו את יציבותה.

זאת אומרת, אם התבוננתם טוב בתרשים, שככל שהחומצת שומן היא רוויה יותר, היא יציבה יותר ואין יצירה גבוהה מידי של רדיקלים חופשיים משימושה לטובת הפקת אנרגיה ATP במטכונדריה. האיברון אוכל אבני בניין מסוימים, ומסתבר שהיא נהנת מחומצות שומן רוויות, בגלל שזה מסב לה את הפגיעה הנמוכה ביותר מבין כל מרכיבי חומצות השומן הקיימות. שומן רב-בלתי רווי, כמו אומגה 3 ו-6, הם בלתי רוויות באזורים רבים בשרשרת, וכולנו מודעים לכך שחומצת שומן כזו רגישה לחום, אוויר ואור.

הרגישות מתבטאת בריכוזיות בתזונה. אם למשל אתם לוקחים תוסף תזונה של אומגה 3 כל יום, אתם מספקים לגוף אבני בניין הרגישות לחימצון. רדיקלים חופשיים נוצרים מהם בקלות רבה יותר, אשר פוגעים במבנים קיימים (תאים בריאים) ומטלטלים אותם אל תוך תגובה דלקתית. אז מה בעצם קרה? אכלתם משהו שגרם לכם פגיעה ברמה מולקולרית למבנים, הצתתם את התגובה הדלקתית והתא, הריקמה או האיבר, מוכרחים לפתור את הבעיה (בעזרת נוגדי חמצון) על מנת לחזור לשיגרה.

הפתרון לבריאות המטכונדריה

הפתרון היא לפתח תפיסת "שלום" עם שומן רווי ושומנים אחרים. הפיסיולוגיה שלנו בנויה על תזונה ממרכיבים מסוימים. היא תעבוד חלק יותר עם מרכיבים יציבים ברמה גבוהה יותר בדיאטה. הגוף זקוק לאומגה 3 ו-6, אבל ברמות נמוכות, והמעבר שלהם במערכת העיכול וספיגתם היעילה היא באמצעות מבנים אחרים אשר מסבים לה יציבות גבוהה יותר ממה שהיא יכולה לחוות בעצמה. זה למה אכילת דגים מאשר לקיחת תוסף שמן דגים הוא יותר בריא פיסיולוגית, מפני שהחומצות השומן הפחות יציבות באות כשמסביבן הן עטופות במבנים יציבים יותר, ובנוסף ריכוזם והיחסים בינם דומים לפיסיולוגיה שלנו.

אך זכרו, אופן גידול המזון משפיע על בריאותו. לכן, חיה הניזונה על דגנים וקטניות תפתח תכולת מבנים פחות יציבים, אשר אנו יורשים בעת צריכתה. חיה שמחה, בגלל התזונה המתאימה לה, שווה ערך לגופה השמח. תאים שמחים משדרים שמחה ושגשוג לסביבתם, בדיוק כמו שאם תהיו שמחים תשדרו את שמחתכם וזה משמח אחרים.

נוגדי חמצון הראו במחקר הנ"ל יכולת למזער את הפגיעה של חומצות שומן פחות יציבות [ראו חלק על הפרובקול]. אך הסתפקות על אינזימי התא, עם תכונות נוגדות חמצון על מנת לכבות את השרפות, הינה חצי מהעבודה ודווקא צריך לשלב חומצות שומן רוויות על מנת להקל על המטכונדריה ולאפשר לה ליצר רמות גבוהות יותר של אנרגיה תאית.

הכלי החשמלי - אלקטרונים חופשיים מכדור הארץ

ניתן לכבות את כל השרפות תוך חצי שעה ולפנות מקום להתבטאות ריפוי וצמיחה לאזור. אנו בנויים מהיסודות של האדמה, וזה גם כולל את מטענו החשמלי שנהג לזרום דרך כפות רגלינו. הגוף צובר אנרגיה סטטית שמוכרחת לזרום לאנשהו, ולכן תוכלו לחטוף זאפתה מידית של דלת. קרקוע הגוף הוא כל כך חשוב, מפני שאלקטרונים מתפקדים כמו נוגדי חמצון ומסוגלים להציף את כל גופכם. הנוגד החמצון האולטמטיבי נמצא במאגר ממש מתחת לרגליכם, ולוקח כחצי שעה לכבות את כל הדלקות בגוף כולו, דבר שעוזר לגוף כולו להיפתח, להשתחרר, לחדש קשר דיאלוג עם הריקמות, ולהחזיר את מערכת העיכול ואיברים אחרים לתפקוד היעיל לחוויה האנושית.

תוכלו לקרוא יותר בכתבה שלי - סקירת הספר "קרקוע"

ההתבטאות הפסיכולוגית והנפשית

התגובה הדלקתית היא התבטאות הכרחית של התא. זה כמו ההתבטאות שלנו, כבני אדם, כשאנו מוכרחים להגיב להתקפה על גופנו. אנו חשים פחד ואז יכולים לחוש כעס. האם התא בנוי על אותו עקרון? האם חוסר תזונתי ותפיסה שגויה של המציאות גורמת לתא לחוש מחסורים ולהגיב באופן מסוים, כך שאנו נוטים לבטא את התחושה הזאת ברמה הרב-תאית? למשל, אני שמתי לב שטבעונים מבטאים קיצוניות גופנית, רגשית ושכלית. רק צפיה בסרטוניו של ד"ר מקדוגל ניתן לראות שלטבעונים יש המון כעס, או יש להם יותר נטיה ללמוד איך לבטא כעס מאשר לבטא יציבות רגשית ממושכת. יתכן שהם הכי זקוקים לשלב בחייהם פעילות רוחנית, כמו מדיטציה ויוגה, על מנת להזין את גופם בתזונה פראנית (Prana) ובכך לחוות הקלה מנטאלית ורגשית ללחץ החמצוני שתאיהם חווים.

סיכום,

תוכלו ללמוד המון על המנגנונים המובילים לשינוי הגנטי בגרעין התא על מנת לבטא את התגובה הדלקתית. מה שברור, הוא, שניתן למזער את הפקתם מעבר לאכילת מזונות המלאות בנוגדי חמצון, אלא גם לשלב חומצות שומן רוויות ויציבות יותר. לנהל תזונה יותר מבנית, כלומר, התלויה על מבנה יציב של מרכיבי מזון. או במילים אחרות, לדאוג לאיכות המבנה מאשר לכמות.

הדלקת, שהיא סוג של שרפה בתוך התא, מכניסה את שבט החיידקים לכוננות גבוהה, אשר מונעת ממנה להמשיך בדיאלוג הבריא לריקמה כולה. זה כמו שאם מישהו יתחיל לצעוק ולכעוס עליכם על דבר שעשיתם. אתם מתקפלים, לא מסוגלים לענות חזרה וגועשת בתוככם מחשבות הרסניות ותחושות עצובות.

התא בעצמו יכול לשגשג או לבטא מצב הגנתי, וזה מאוד תלוי באורך חייהם. הלחץ החמצוני יכול להתבטא גם מלחץ נפשי, אז קחו רגע ותנשמו את אהבתכם לקיומכם, ללא תלות במצב חייכם שנדמה לכם שכרגע חשוב שתזכרו.
 
התזונה היא התרופה האולטמטיבית. ברגע שתתחילו לנהל את גשיתכם הרוחנית כלפי מזון באופן בריא, תוכלו למצוא בריאות בקלילות רבה יותר. התפיסה המערבית, בה נותנים גלולה על מנת לפתור תסמינים המבטאים חוסר תזונתי, היא עבודה בעיניים ולעולם לא תתן לכם את החוויה האולטמטיבית של הבריאות. אינטראקציה בריאה עם הסביבה תבוא אך ורק מביטוי חיבור למקור המזון.

לכן, אני מבין בשביל עצמי, ששומן רווי הוא מבנה נחשק יותר. המטכונדריה משגשגת בדיאטה הגבוהה בשומן רווי, ומה שטוב לה הוא שווה ערך לטוב בשביל התא כולו. אם התא משגשג, כי המטכונדריה מסוגלת פתאום ליצר הרבה יותר אנרגיה תאית, אז הריקמה או האיבר בריא... ומשגשג. גופנו הרב-תאי הוא אוסף של איברים, העור, המוח, הלב, הלבלב והכבד, וכדי לבטא פעילות דינמית אנו זקוקים לאיברים כשירים.

על מנת להחזיר את העטרה ליושנה, תספקו לגופכם מקור עשיר במרכיבים רבים ותתמקדו באיכות! אנו בכל זאת יורשים את תזונתם של החיות מממלכת החי והצומח.

האחראיות בידייך, לבריאות!
יואל ג'קובסון

גרסת הדפסה | תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

חשיבות יחס חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

תקציר

מעטפת התאים האנושים מורכבים משומנים שונים וחלבונים. השומנים האלו נותנים לתא את הרכבו ותכונותיו השונות והוא מושפע ומשתנה מהצריכה התזונתית שלנו. אם נאכל יותר מחומצת שומן מסוימת, היא תהיה זמינה יותר לשילוב בסביבה התוך גופית, ואנו זקוקים ליחס מסוים של חומצות שומן ולחומצות שונות. המוח האנושי, כולל מערכת העצבית הבנויה עם אותם תאים שבמוח, בנויה על חומרי ביניין מסוימים כתוצאה מהסתגלות אבולוציונית, התרמה להתפתחות ושגשוג המוח. הרכב השומנים האלה, אשר נהיו בשלב מסוים עשירים בתזונתינו, תרמו לנו לצמיחת המוח באופן שהבטיח את התקדמות האנושות לרמות חשיבה ואינטרקציה עם המציאות כפי שלא היה מסוגל לפני כן.

חומצת אומגה 3 וחומצת אומגה 6 נמצאים ברמה עשירה בתוך דגים, ביחס הדומה בדיוק ליחס שנמצא בתוך המוח האנושי. לעובדה זו יש חשיבות רבה, כך שאנו מבינים שאכילת דגים אפשרה את קרובי הזן האנושי פתאום לנפח את נפח מוחם ולאפשר קפיצה באבולוציה. זה לא היה אומגה 6 או אומגה 3 בעצמם, אלא שילוב של שניהם ביחס 1:1. כמו כל חומר בגוף האנושי, שניהם נבחרו למלא תפקידים בלתי נפרדים ועל כך נסקור ונגיע להבנה עמוקה.

חומצת שומן אומגה 6 נחשבת למעודדת דלקות, אבל למה לתייג אותה כך בקלות רבה? האם קל יותר להסביר לאדם הפשוט דבר שטחי על מנת למנוע ולספק את סקרנותו? לא רק, המדע החל לתאר מנגנון נוגד-דלקות לאומגה 6. חומצת שומן אומגה 3 נחשבת למונעת דלקות, אבל באותה מידה תייגנו אותה ללא הסבר שמשלים את התמונה הרחבה. 

שני החומצות חשובות מאוד לתפקוד תקין ומלא של תגובה טבעית וחשובה של כל תא ומערכת בגוף - התגובה הדלקתית. מילת הקסם - איזון בין השניים. על מנת להבין את חשיבות חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6, נצטרך להבין את התגובה הדלקתית. אותה תגובה חיונית לבריאות המערכת, אך אריכותה פוגעת ביכולת התא לרפא את עצמו. לכן, כחלק מבריאות הגוף, אנו שואפים לפתרון מהיר של התגובה הדלקתית על מנת לאפשר לתא לחדש את עצמו ולתרום את חלקו בפסיפס האנושי.

קריאה נעימה!

  

הקדמה
החיים על פני כדור הארץ החלו ראשית בים, איפה שהיה שפע של חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3, אותה חומצת שומן שכיום בונה את הרכיבים החיונים של העיניים שלנו, קולטני אור ומעטפת תאי המוח. המוח האנושי התפתח לאורך מיליוני שנים מחשיפה והסתגלות לתנאי הסביבה, ובשלב מסוים באבולוציה המוח התעצם למימדיו כיום, דבר שמאפשר לנו לעסוק ברמת ביטוי וניווט גבוהים יותר. 

ידעו על תרומתו לבריאות כבר בשנות ה-30', אך המודעות ליתרונותיו עלה דרמטית רק ב-1990. מחקר שהתפרסם ב-1975 על אסקימוסים בגרינלד, בו סקרו שבט של ילידי האזור המשיגים את עיקר תזונתם משומן ודגים אך אינם לוקים במחלות כלי דם ולב. רמות גבוהות של צריכת חומצות שומן אומגה 3 הפחיתה טְרַיְגְלִיצָרִיד (triglycerides), קצב לב, לחץ דם ומחלות כלי דם [ראה מחקר].

היסטוריה אבולוציונית והרכב המוח
המוח מורכב מחומצות שומן שונות והעיקריות שבינן הן חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 וחֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6, הנמצאות ביחס יחסית שווה. חוקרים משערים שהרכב חומצות השומן במוח הוא כתוצאה ישירה מהתזונה האנושית האבולוציונית. מפני שדגים הם מקור שמכיל את שני החומצות השומן האלו ביחסים הדומים למוח, הסיקו שהמוח הצליח לגדול למימדיו בעזרת תזונת דגים [ראה מחקר]. 

חומצת שומן אומגה 3 מתחרה עם חומצת שומן אומגה 6 למיקום במעטפת התאים ברחבי הגוף. דיאטה עשירה באומגה 3 ונמוכה באומגה 6 תשנה את הרכב השומני של תאים אשר יכילו יותר אומגה 3. השאיפה היא לאיזון בין השניים, ככה שיחס אומגה 3:6 יהיה בערך 1:1. התזונה המערבית, המשתמשת בשמנים צמחים, במקרים רבים מכילים כמות אדירה של חומצות שומן אומגה 6, למשל שמן חמניות המכיל 65% אומגה 6(!). ככה נוצר מצב שאדם על דיאטה מערבית מפתח יחס אומגה 3:6 של 1:15, כאשר יחס 1:10 הראה השלכות חמורות [ראה מחקר]. 

  

נצא מנקודת הנחה שקראתם וחונכתם על תאי שומן ואיך שהם מורכבים מחומצות שומן. נושא זה נרחב, אך פשוט להבנה אם תקחו את הזמן לתת למידע לשקוע ולתסוס. הוספתי את החלק הזה על מנת להבהיר את תפקידו והרכבו של תא שומני, על מנת להקל על המשך קריאת החומר.

על שומנים
ראשית נסביר בקצרה מהם תאי שומן וחשיבותם. 
תאי שומן הם יחידות אחסון של הגוף והם מורכבים מחומצות שומן.
לחומצות שומן שלושה תפקידים בסיסיים:

1. לספק אנרגיה.
2. לספק את אבני הבניין לדופן התא.
3. לספק חומר נא שהגוף יכול להמירו לחומרים אחרים המסוגלים לבצע עבודות מיוחדות, למשל הורמונים.

על שומן רווי ובלתי-רווי
שומן רווי הוא שומן מועדף על הגוף, מפני שחומצות השומן בנויות כתרכובות ישרות המסוגלות להצטופף בקלות רבה יותר. לעומתו, שומן בלתי-רווי הוא למשל חומצת שומן שיש לה עקימות במבנה התרכובת שלה ויהיה לה קשה יותר להשיג את תכונת הצפיפות שיש לחומצת שומן רוויה. דוגמה למקור חומצת שומן רוויה: חמאה ושמן קוקוס (אשר משיגים מרקם מוצק בטמפרטורה 24 מעלות צלסיוס ומעלה). שומן בלתי-רווי, למשל שמן זית אשר מכיל כ-70% חומצות שומן חד-בלתי רוויות, נשאר נוזלי מתחת לטמפרטורת החדר.

יש 2 סוגים שונים של חומצות שומן בלתי רוויות:

• חומצת שומן חד-בלתי רווי
• חומצת שומן רב-בלתי רווי

קל יותר לגוף להשתמש בחומצת שומן רווי וחומצת שומן חד-בלתי רווי מאשר בחומצת שומן רב-בלתי רווי. אורכו של חומצת שומן רב-בלתי רווי הופכת אותו במקרים רבים לרגיש יותר לחמצון מאשר חומצות השומן האחרות. שימוש בשמן עם ערכים דומיננטים של חומצת שומן רב-בלתי רווי, לטיגון או אפיה, מסכנת את גופכם לחשיפה גבוהה של תרכובות מחומצנות העלולות להגביר את החמצון בדרכי העיכול וכתוצאה מכך לעליה בתגובה הדלקתית המפעילה לחץ רב על המערכת. 

הרעיון הוא להפעיל שיקול דעת מתוך הבנה, שמרכיבים מסוימים בטבע נועדו לצריכה בצורתם הנאה, וכך תוכלו לבחור את הגישה הבטוחה יותר לטובת כושר גופכם בעיכול ובתפקוד הכללי. בהמשך תוכלו ללמוד על שימושו המרכזי של חומצות שומן רב-בלתי רוויות בגוף למטרת הפעלת התגובה הדלקתית וסיומו. 

אך, לפני שנמשיך, חשוב לדעת! השומן המועדף על הגוף הוא שומן רווי וחד-בלתי רווי, ולכן הגוף נוטה לרצות מזון עשיר יותר בחומצות שומן אלו על פני חומצות שומן רב-בלתי רוויות. הגוף זקוק לחומצות שומן רב-בלתי רווי, אך ברמות נמוכות! צריכה מוגזמת של חומצות שומן רב-בלתי רווי מפיקה מצב של רמות גבוהות של אותם חומצות שומן בדופן התא, המעלה את סיכויו להתחמצן בגלל רגישות השרשראות הארוכות של חומצות שומן רב-בלתי רוויות.


חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6
חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 (Omega 3 Fatty Acids) וחֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6 (Omega 6 Fatty Acids) הן שומן רב-בלתי רווי (Polyunsaturated Fat) עם שרשרת ארוכה, אך לא יציבה בחשיפה לחמצן, אור וחום. היא חומצת שומן חיונית (Essential Fatty Acids), כלומר הגוף לא יכול ליצר אותה בעצמה, ועל כן אנו מוכרחים להשיגה באמצעות התזונה.

חומצות שומן רב-בלתי רוויות מתחלקות לשני סוגים:

• שרשרת קצרה (מקור מהצומח - ALA)
• שרשרת ארוכה (מקור מהחי - DHA ו-EPA)

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3
נתחיל עם חֻמְצָת אַלְפָא-לִינוֹלֶנִית (ALA - α-Linolenic acid). היא נמצאת בזרעי צמחים רבים, למשל צ'יה (Chia), קיווי (Kiwi), שפתן (Flaxseed), אגוזי מלך (Walnut) ועוד, ואף ניתן למצוא אותה בצורת שמן המופק מאותם זרעי צמחים (אך מתחמצן בקלות בחום, לכן חייבים לשמור את השמן בקירור). במחקר שבדק זרעי פשתן, נמצא שצריכתו בצורת שמן או טחינתו העלו את רמת ALA, אך צריכת הזרעים בשלימותם הכבידה על הכבד עד כדי כך שנאלצו המשתתפים במחקר לחדול את הצריכה [ראה מחקר].

הגוף מסוגל לקחת את ALA ולהמירו לשני סוגי חומצת שומן אומגה 3 אחרות: חֻמְצָת אֶקוֹסָפֵּנְטָאֵנוֹיִת (Eicosapentaenoic acid) וחֻמְצָת דוֹקוֹסָהֵקְסְאֵנוֹיִת (Docosahexaenoic acid). ניתן למצוא את שניהם כמרכיב עיקרי של אומגה 3 בדגים. החסרון הוא שאי אפשר להמירם חזרה ל-ALA, אבל מה שזה אומר הוא שהגוף יכול לבחור לפי צרכיו לאיזה חומצת שומן להמיר מבין השניים. מה עוד, תהליך המרת ALA לשרשראות הארוכות (EPA ו-DHA) הוא לא יעיל ככה שרמת האומגה 3 שנספג הוא נמוך לעומת מקור חיי [ראה מחקר]. בנוסף, כמות ספיגת ALA והמרתה לשרשראות הארוכות גדלה כשצורכים כמות גבוהה יותר של ALA ואיננה תלויה באופן מוחלט על יחס אומגה 3 לאומגה 6 [ראה מחקר].

המעניין הוא שמחקרים מראים שחומצה אלפא-לינולנית ברובו לא נספג דרך תאי הספיגה במעי, בגלל זמינות ביולוגית נמוכה. תהליך ספיגת חומצת השומן תלויה ביצירת אינזימים, והתהליך הוא לא יעיל מספיק על מנת לשאוב מספיק מ-ALA. יש עליה גבוהה יותר של אומגה 3 בדם בעקבות צריכת EPA ו-DHA, השרשראות הארוכות, לעומת השרשרת הקצרה שהיא ALA. בנוסף, למערכת העיכול חלבון מסוים המווסת את ספיגת אומגה 3 או אומגה 6, כך שבמקרה של צריכת אומגה 6 עם אומגה 3, יכול החלבון לבחור ולהוביל את אומגה 3 על פני אומגה 6, בתלות על דרישת הגוף [ראה מחקר].

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6
השרשרת הקצרה של אומגה 6 היא חֻמְצָה לִינוֹלֵאִית (Linoleic acid - LA) והשרשרת הארוכה היא חֻמְצָה אָרָכִידוֹנִית (Arachidonic acid - AA).

חומצה לינולאית, כמו חומצה שומן אומגה 3 לינולנית, נמצאת בצמחים והיא איננה הצורה הזמינה והפעילה של אומגה 6. על מנת להמירה לחומצה ארכידונית, LA עוברת כמה שינויים והמעבר הראשון צורך אינזים הנקרא "דֶּלְתָּא⁶-דֶסָטוּרֵז" (Δ⁶desaturase). נמצא שלתינוקות אין את היכולת ליצור את האינזים הזה והן משיגות אותו מחלב אימם. לעומת זאת פורמולה לתינוקות לא מספקת את האינזים ונוצר מצב שלתינוקות אלו יש מחסור בחומצה ארכידונית למרות שבתזונה יש רמות גבוהות של אומגה 6 [ראה מחקר].

מקור מזון לחומצה לינולאית: שמן תירס, שמן חמניות, שמן קנולה ושמן סויה.
מקור מזון לחומצה ארכידונית: כבד, חלמון ביצה, בשר חיה ודגים.

חשיבותו של אומגה 6, במעטפת התא, הוא בתפקידו הישיר המעודד התבטאות דלקתית בתא. חמצונו מתחיל שרשרת מנגנונים המפעילים חלבונים הנכנסים לגרעין התא ומשנים את הגנים הנקראים והמוכתבים לצורך שינוי ההתנהגות התאית. דבר מאוד נחוץ, אם התא רוצה להגיב לגירוי חיצוני המאותת על חדירת גורם זר או פגיעה כלשהו בתא.

מנגנון התגובה הדלקתית בתא
חימצון אומגה 3 או אומגה 6 חייב לקרות על מנת להפעיל את תהליך התגובה הדלקתית. הגוף נעזר ברדיקלים חופשיים כמְאוֹתֵת חִימְזוּר (Redox Signaling), אך חמצון נהיה בעייתי כשהאיזון משתבש ובמקרים רבים עקב מחסור בנוגדי-חמצון. על כך תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן.

כמות גבוהה מידי של חומצות אומגה 6 או 3 במעטפת התא הראו ירידה ביציבות של מעטפת התא. כמובן, שאם שרשראות ארוכות אלו רגישות לחמצון, אזי שמעטפת תא הדומיננטי בחומצות שומן אלו יבטא התנהגות לא יציבה.

מניפולצית קריאת ושכתוב הקוד הגנטי
נצפה שאומגה 3 ו-6 יש השפעה על תהליך התגובה הדלקתית ברמת מניפולצית קריאת ושכתוב הקוד הגנטי. החומצות שומן לא גורמות לשינוי באופן ישיר אלא דרך מפל מנגנונים של יצירת חלבונים מומחים מהם. הכל יורד לרמה של שחרור חלבון הנקרא פַקְטוֹר גַּרְעִינִי כָּפָּה-בִּי (Nuclear Factor kappaB או NF-kB) על ידי הפחתת חלבון חוסם כָּפָּה-בִּי (IkB). אותו פקטור גרעיני נכנס לגרעין התא ומשנה את פעילותו של קולטן בשם Peroxisome proliferator-activated receptor אך ספציפית PPARα. שינוי פעילותו של הקולטן הראה שינוי בקריאה ושכתוב המידע הגנטי לטובת ביטוי התגובה דלקתית של התא [ראה מחקר].

מנגנון מעודד-דלקות של אומגה 6
חומצת שומן אומגה 6 מחומצן בתא מתחיל את התהליך ההתבטאות הדלקתית של התא ולוקח חלק כמעודד התגובה הדלקתית. שרשרת אירועים נפרסים להם, הכולל ירידה ברגישות התא לאותות מהסביבה והפעלת חלבונים הנכנסים לגרעין התא על מנת לשנות את התבטאותם של גנים. השינוי בקריאת הגנים משנה את אופן התנהלות האורגניזם. זה כולל השבתת מערכות שונות ועליה בעירנות (כמו כל חיה הנמצאת בסכנה - עיקרון לחימה או בריחה). אומגה 6, ספציפית חומצה ארכידונית, מבשר את תחילת התגובה הדלקתית של התא עצמו. ישנם מנגנונים אחרים המופעלים על ידי תאי דם לבנים הדומים בהשפעתם על פקטור גרעיני כפה-בי, כפי שאומגה 6 עושה.

חדש! מנגנון נוגד-דלקות של חומצה ארכידונית
מסתבר שמחקרים אל תוך דרכי פעילותו של חומצה ארכידונית חושפת לה מנגנון נוגד-דלקות. חמצונו מאפשר יצירת חלבון הנקרא לִיפוֹקְסִין (Lipoxin) שהראה יכולת לחסום את NF-kB וחסימת הקשר בין תאי אנדותל לנטורופילים. את המחקרים ניתן למצוא ברשימת מקורות. בנוסף, אני ממליץ לקרוא את הסקירה הזו על מנת להתעדכן:

Review Polyunsaturated fatty acids and inflammatory processes: New twists in an old tale Philip C. Calder* Institute of Human Nutrition, School of Medicine, University of Southampton, IDS Building, MP887 Southampton General Hosital, Tremona Road, Southampton SO16 6YD, UK

מנגנון נוגד-דלקות של אומגה 3
חומצות שומן אומגה 3 (EPA ו-DHA) מחומצן בתא הראה יכולת לחסום חלבון (Nuclear Factor kappaB או NF-kB) אשר מופעל בצורות שונות, כתוצאה מתהליך התגובה הדלקתית. NF-kB נכנס לגרעין התא, שם הוא מפעיל מנגנונים אחרים המעודדים התבטאות גנים לתגובה חיסונית ודלקתית, תגובת השרדות התא או שגשוג תאי. מחקרים רבים, אותם תוכלו למצוא ברשימת מקורות, מראים את יכולתם של חומצות שומן אומגה 3 לחסום את התבטאות NF-kB על מנת לסיים את התגובה הדלקתית.

בדומה לחומצה ארכידונית, ממנה מופקת חלבון ליפוקסין הנוגד-דלקות, נמצא שמופקת מאומגה 3 חלבון הנקרא רֶזוֹלְבִין (Resolvin) ופְרוֹטֵקְטִין (Protectin). חלבונים אלו נוצרים על מנת להביא לפתרון התגובה הדלקתית.

הרס ובנייה כמנגנון שגשוג תאי

NF-kB אף מופעל לטובת שגשוג תאי.

נוכל לתת לתגובה הדלקתית שם נוסף, או אפילו אחר, והוא "מנגנון הריסה ובנייה" (Demolishing & Reconstruction). מכוון שהתגובה הדלקתית היא התבטאות גנטית ברמה של הפעלת פקטור-גרעיני למטרת שינוי קריאת ושכתוב המידע התבניתית של פעילות התא, המופעלת אף בכושר גופני למטרת שגשוג מהיר של התא. תאים אינם נשמדים על מנת ליצר תאים חדשים ובריאים יותר, אלא המנגנון שאנו קוראים לו התגובה הדלקתית היא בעצם תגובה דומה המופעלת בעת יצירת רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות תוך כדי ריקון מאגרי נוגדי-החמצון, וכתוצאה מכך הרס והצורך בשיקום.

שיקום מהיר אף יותר יכול לבוא לידי ביטוי בחיזוק המערכת על ידי לקיחת תוספי תזונה לאחר מאמץ גופני, אפילו מאמץ ניורולוגי, וממקור צמחי שמסוגל להציף את המערכת בנוגדי-חמצון, למשל מיץ ירקות. תרפית מיץ ירקות איננה חדשה ובכתבה שלי - מיץ ירקות ויתרונותיו - חשפתי את סיפור תרפית גרסון שמצטיינת כתרפית תגבור המערכת ההגנה התת-אטומית על ידי הצפת המעי במיץ ירקות כ-10 פעמים ביום. התרפיה פתרה לאנשים רבים מחלות ניווניות רבות, ביניהם סרטן, אלצהיימר, מחלות לב וכלי דם, מיגרנות ועוד.

טיפול אפשרי לצינון הוא תגבור מערכת ההגנה התת-אטומית, במיוחד כשתאים לבנים נאלצים להתמודד עם עבודה מרובה ותוך כדי יוצרים המון רדיקלים חופשיים החייבים להינטרל וזה מרוקן את מאגרי הנוגדי-חמצון. כמובן שחידוש מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית איננה הדבר היחידי שחייבים לגשת ולחזק, כי אם צריך אף לחזק ולחדש את מאגרי החיידקים הפרוביוטים. מיץ ירקות אמנם לא מצריך ממש עיכול, אך מצב של דיסביוזיס בקיבה ובמעי לעיתים גוררת אחריה ירידה בזמינותן של ויטמינים חיוניים (למשל B12). ירקות לבנים (למשל שום, בצל ועוד) הראו יכולת לחזק ולרפא את מערכת העיכול, כנראה בגלל הרב-סוכר אִינוּלִין (Inulin), שחיידקים פרוביוטים מסוגלים לצרוך אך חיידקים פתוגנים אינם מסוגלים.

על מנת ללמוד יותר על חיידקים ודיסביוזיס, קיראו את הכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף

להבין את התגובה הדלקתית
התגובה הדלקתית היא חשובה והכרחית. לגוף, ולתא בפרט, יש מנגנון הדומה להריסה ובניה מחדש, כמו שאנו יכולים להרוס ולבנות מחדש בניין. התהליך הוא חלק מהתבטאות הטבע, מנגנון שהתחדד לו למשך מיליוני שנים וככל הנראה קשור לחומרי בניין שלאדם היה גישה נוחה אליהם.

הגוף זקוק לתגובה דלקתית, במקרה ואירע פגיעה כלשהי, אך זו הסיבה שקיים יחס שווה של אומגה 3 לאומגה 6. הם מווסתים אחד את השני, אך עליה גבוהה בחומצות שומן אומגה 6 (מהתזונה) מטה את התבטאות הגנים לתגובות דלקתיות מאורכות. ולהפך, אומגה 3 מעודדת מנגנונים המסיימים את התגובה הדלקתית.

תארו לעצמכם שנפגעתם ממכה פשוטה או אפילו חמורה מהדלת. התאים באזור מתאוששים מהמהלומה וכחלק מהטיפול בשוק שקיבלו התאים, נכנס מנגנון הדואג שהתא שלם ובריא, ואם לא אז תיקון הפצע או השמדה עצמית (Apoptosis).

להבין את החומרה בדלקות ממושכות
במקרה והדיאטה מלאה באומגה 6, בוודאי שתאי הגוף מרופדים ברובם באותו אבן בניין שסיפקת לגופכם בשפע. חוסר האיזון ובעיקר הבעיה במחסור מצד אומגה 3 פוגעת בכושר התא לסיים את התגובה התאית למהלומה.

לפי שהוסבר, התא משנה את התבטאותו הגנטית כתוצאה ממנגנונים המופעלים על ידי אומגה 6. התא רוצה להמשיך את מחזור חייו ולתפקד באופן נורמלי, אך הוא זקוק לסיים את התגובה הדלקתית. התא רוצה לתקן ולחדש את הרקמה שלו, אך הוא זקוק לסיום התגובה הדלקתית. התא אינו יכול לחזור לפעילותו הקודמת ולתפקידו המסוימת בקהילה אם הוא נמצא במצב כוננות מוגברת כשכל מיני חלבונים מונעים ממנו לקרוא ולכתוב מידע מהדנ"א הקשור לפעילות שוטפת.

הבעיה הרצינית היא במעבר של התא מהתגובה הדלקתית למצב בו הוא מתקן ומחדש את המבנה שלו ומשגשג למען הקהילה. דלקת ממושכת היא מסכנת את ריפוי האזור, ואם היא לא מסתיימת היא מסוגלת ליצור צלקת או הִדָּבְקוּת [ראה מחקר].

  

לסיכום, הגוף האנושי אינו תוצר של 6000 שנה, או אפילו מיליון שנה. הגוף האנושי הוא תבנית ששונתה והסתגלה לאורך מיליארדי שנים בסביבה מאוד מוכרת לכולנו. כל אבני הבניין שבונים את כדור הארץ, הם אנחנו. לכן, לא נדמה לכם שמזונות שהיו קיימים ועוד קיימים מסביבנו, הם שישמרו על איזון עולמנו הפנימי, עולמנו הגשמי? הדמוי מזון שנמצא במרחק הליכה ובהשג של כמה ירוקים מהכיס, הינו אלא חיקוי של הטבע ובהחלט חיקוי עלוב.

תארו לעצמכם טכנולוגיה המבוססת על ידיעת הגוף האנושי וקשריו לטבע. הכוח הרב שתוכלו לשאוב מכישורים, שהיו אמורים לעבור אלינו מאבותינו, כישורים שמביאים פיתרון מהיר לחוסר איזון פנימי. זהו המסע של למידת התזונה הנכונה לגוף שלך, שלו, שלה ושל כל גזעי האדם. אנו פועלים טוב יותר על מזונות מסוימים, ולספק אותם לגוף נותן לו דחף ברמה התת-אטומית והמלקולרית המחלחל בשרשרת ההירכיה הקיומית בגופך.

עכשיו ידוע לך, שבסוף קריאת המאמר, נוצר המון אנרגיה בתאים בגוף וכתוצאה מכך המון רדיקלים חופשיים שדילדלו את מאגרי נוגדי-החמצון שברשותך. אל תאגה! אפילו שהרדיקלים האלו מסוגלים לפצוע את תאיך מבפנים ולעורר את התהליך הדלקתי, יש ברשותך את ממלכת הצומח לחידוש מאגרי המערכת ההגנה התת-אטומית.

אומגה 6 נחשב בעבר כמעודד דלקות, וזה לא השתנה. אך המדע החל לתאר שלאומגה 6 יש אף יכולות נוגדות-דלקות, ולכן הוא אינו פחות חשוב מאומגה 3. השרשראות הארוכות אמנם זמינות ביולוגית יותר, אך נמצא שמקור צמחי (ALA) מומר למרכיבים הפותרים דלקות על ידי חיידקים פרוביוטים בתוך המעי [ראה מחקר].

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: חשיבות חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית