סקירת ספרים ועידכון מהשטח

יתכן ותהיתם מה קורה איתי בימים האחרונים. העבודה בעיר לוקחת ממני המון זמן, ולכן לא יוצא לי לחקור בין דפי המחקרים כמו פעם, אבל אני שמח שהגעתי למקום מוצק ועם כלים רבים לשמירה וטיפוח הבריאות שלי. 

במקום לקרוא באינטרנט על תזונה, דווקא יצא שספרים מסוימים באו אל חיי והם כיוונו אותי למקום נהדר. קראתי את הספר "דילמת אוכלי-כל" של מיכאל פולן, אליו לא הספקתי לכתוב סקירה אבל התייחסתי אל עבודתו בכתבה האחרונה שהתפרסמה בניוזלטר נו-מינד. מיכאל פולן הוא עיתונאי וסופר מוצלח. הספר הזה חושף את הקשר של האדם לדגן, ובמיוחד לתירס, וכיצד התעשיות של היום הבריחו את החיות מהשטח וסגרו את כולן במכלאות עצומות, רק על מנת לגדל דגן בודד על שטח נרחב אשר נהייה מדברי בסופו של דבר. חלק שני של הספר נכנס לרעיון היותר הומאני, שהוא גידול על-פי שיטח מגדלי הדשא. הסופר יוצא לחווה בוורג'יניה ולומד ממגדל דשא בשם ג'ואל סלטין. מגדל דשא דואג לדשא ורק חושף את חיות המשק שלו לדשא במחזוריות המדמה את הטבע. חלק שלישי ואחרון של הספר, הסופר יוצא לחוות מזה להיות צייד ומלקט. יש פילוסופיה, יש מבט היסטורי ויש תיאורים מצוינים שמשכו אותי לקרוא את הספר עד הסוף ולרצות עוד.

אז קראתי את הספר של ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד בשם "סינדרום המעי ופסיכולוגיה", אשר חיזק בי את החשיבות של פרוביוטיקה לבריאות שכלית, כי כל המחלות מתחילות מהמעי. היא דנה בכך שחיידקים היזדמנותיים (הנוטים להתבטאות פתוגנית) ניזונים על הפחמימות בתזונה המערבית (לחם, פסטה ומתוקים) ומשחררים רעלנים אשר פוגעים בתאי הספיגה במעי. מה שמוביל לפגיעה ביכולת המעי ליצא אינזמי עיכול ולספוג את החומרים המזינים מהארוחה, אשר מתבטא בסוף בתת-תזונה. הרעלנים האלו מוצאים את דרכם אל זרם הדם ופוגעים במערכת העצבים והמוח, אשר מוביל ילדים רבים לאוטיזם, סכיזופרניה ופסיכוזה. היא דנה בחשיבות הרבה של מיקרופלורה מאוזנת במעי. הספר נועד לקחת את הקורא לכיוון של אימוץ פרוטוקול ואורח חיים הדואג להוציא את כל הפחמימות הרעות מהארוחה והכנסת מרכיבים בריאים יותר (למשל שומן טוב וחלבונים). הרעיון הוא טיפול במשך שנה עד שנתיים, והיא מתארת הצלחות רבות בהם ילדים אוטיזטים החלימו עד כדי כך שאי אפשר להבחין בכך שסבלו מהפרעה כזו בעבר. ילדים אשר חזרו לבית הספר ותפסו תאוצה. אישית זה עודד אותי להמשיך להתסיס מזונות ולהימנע מסוכר בכל דרך שהיא.

ספר שלישי שקראתי היה על ידי תזונאית מקומית (בקליפורניה) בשם ג'סיקה פרנטיס (Jessica Prentice) ושם הספר הוא "סעודת ירח מלא" (Full Moon Feast), אשר נכנס להיסטוריה התרבותית והעתיקה של מזון וחיים על-פי מחזוריות הירח. למשל, יש ירח של תסיסת מזון, ובו היא נותנת ציטוטים מתרבויות אשר נוהגים לשתות את הירקות שלהם ואף פעם לא אוכלים אותם. למה? זה חלק מעניין, כי מזון צמחי עובר תסיסה, ויותר בריא להתסיס מחוץ לגוף מהאשר בתוך הגוף. ככה, שמתואר בפרק הנ"ל על אדם שנוהג לשתות ליטרים ביום של מיץ ממזון שהותסס. עוד דבר מעניין שלמדתי מהספר היה על ירח דבש, בהם נהגו בעל ואישה שעתה התחתנו לאכול אך ורק דבש למשך מחזור ירח שלם. זה על מנת להגביר את הפוריות. כמובן שדבש אורגני, טהור ונא מציע את כל חומצות האמינו החיוניות, המון מינרלים וויטמינים ועוד (להבדיל ממזון שחומם ועובד, אשר מאבד מנפלאותיו).

אני ממש נהנתי מהספר הזה, הוא מספק המון ידע עתיק והסופרת חולקת גם מתכונים המיועדים לכל ירח. שווה קריאה, אחרת לא הייתי מרחיב על הספר כל כך. 

ספר אחרון שקראתי הוא "קרקוע", ואליו כתבתי כתבה שלמה ועוד שני כתבות נלוות במטרה לשדר את הרעיון מאחורי ההיגיון שבפעולה פשוטה ומחזירה לנו הרבה יותר בריאות משאשפר לצפות במבט ראשון. תוכלו לקרוא את הכתבה בקישור הבא: סקירת הספר "קרקוע"

אז מה קורה איתי כיום?

ב-2 ליולי הזמנתי אנשים לחוות מצגת שעשיתי על "התבנתי האקולוגית" כפי שקראתי לה. התייחסתי לעובדה שיש חיידקים בתוך התאים שלנו, ויש חיידקים מחוץ לתאים שלנו. מה שבעצם הופך אותנו לישויות חיידקיות לחלוטין! בגלל שהרכבת התחתית שבתה, נאלצו רבים לא להופיע, אך היו כמה שהגיעו עם רכבים. אני שמחתי להכיר אישה נפלאה, אשר בסוף ההרצאה היא הזמינה אותי להעביר את אותה ההרצאה באירוע בסוף החודש. הסכמתי מתוך כבוד גדול להיזדמנות כה נפלאה. היא מכירה טוב טוב את כל העניין הפרוביוטי, והיא אישית מוכרת מוצרים אשר הותססו מראש וטחנו אותם על מנת להשתמש במשקאות. עוד לא טעמתי בעצמי, אבל אני מתכוון לנסות. אישית אני יותר בכיוון של רפואה באמצעות אוכל, ולא באמצעות מוצרים המעבדים חוויה של מזון. אם זה טוב, אני תמיד אמליץ את זה כתרפיה זמנית ולא כאורח חיים. 

חוץ מזה, נרשמתי לקורס באינטרנט אשר מלמד אותי להרחיב את המודעות שלי מעבר למגבלות הפיזיות. אני כבר מתאמן חודש והיו לי חוויות טובות. אני חש יותר את השדות האלקטרומגנטיות, רואה טיפה הילות מסביב לחפצים ואנשים, וחוו חלומות צלולים בהם ממש התעוררתי בעולמות אחרים ולקחתי את זמני לשוטט. הקורס מציע גם פרוטוקול תזונתי על מנת לנקות מחסומי אנרגיה הכלואים בגוף, ככה שהרגישות לשדות האנרגטיות תתחזקנה. אני מתכוון להמשיך להתאמן. חודש ראשון לא אימצתי את הפרוטוקול במלואו, אך חודש שני האני מתכוון להיכנס לכך באופן יותר רציני ולרשום לעצמי את ההבדלים. 

יש לי אירוע באופק והכוונה היא להיחשף ובתקווה לרשום לעצמי תלמידים המעוניינים לחוות עוד.

שיהיה קיץ נפלא!

יואל

אגב, הנה כרוב כבוש שהכנתי ביום שני (8 ליולי, 2013). נכון שזה מזכיר שמש? חחח
למתכון הכנת כרוב הכבוש, נא לפנות לכתבה תהליך הכנת כרוב כבוש

חלב נא ויתרונותיו

הכתבה מיועדת לסקרן או הסקרנית שביננו, שרוצה להשכיל על חלב בכללי. הטבעונים והצמחונים שבינינו יטיבו גם מהיקף הידע שמוצג כאן. העיקר שתוכלו לבצע החלטות המגיעות מידע ולא מבורות. קריאה נעימה!
 
כל חיה בטבע מפסיקה לינוק, רק בני האדם ממשיכים לאחר תקופת היניקה. לפניכם מאמר שיחשוף לכם את כל צידיו של נושא החלב ומבטו הבריאותי. תוכלו למצוא מחקרים התומכים בכל מה שנאמר בתחתית הכתבה.

 המהפכה החקלאית שהתחוללה לפני כ-10,000 שנה הביאה לתזונה של הזן האנושי והאיטלקטואלי מזונות שלא היוו חלק מתזונתו של המלקט והצייד. ככל הנראה שהתפוצצות האוכלוסיה האנושית על פני האדמה הביאה להכחדתם של יונקים גדולים ובכך דחפה את הישרדותם על שיטות אחרות ולא מקובלות. ביות בעלי חיים וטחינת דגנים היה נחשב מאמץ רב בשביל המלקט והצייד הממוצע, אשר חיי את חיו בתזוזה מתמדת וחי חיי נידודים בשבטים. המעבר לביות בעלי חיים וטחינת דגנים עודדה את התמסדותו של האדם ומני אז התאפשרה לה צמיחת תרבויות שהתבססו על סחר חליפין.

צמיחת ענף הביות והחקלאות התרחשה באזורים שונים בעולם בערך באותו הזמן. שימוש בשיטת החליבה של פרות, כבשים ועזים החלה בסביבות 7,000 לפני"ס (שזהו פחות מאחוז אחד מהתפתחות הזן האנושי מבחינה אבולוציונית). האדם ראה את החלב כמקור תזונתי עשיר, אך זהו השימוש הראשון בחלבו של זן אחר בטבע.

חלב הינו מקור התזונה העיקרי של יונקים צעירים לפני שהינם יכולים לעכל מזון בעצמם. קולוסטרום (Colostrum) או חֲלַב רֵאשִׁית הוא החלב המופק על ידי מיניקות בימים הראשונים מיד לאחר הלידה. הקולוסטרום סמיך יותר מחלב רגיל, בעל גוון צהבהב מעט, ועשיר יותר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים הנחוצים לוולד בימיו הראשונים. ב-17 במאי 2012 מדענים בקרוליינה הצפונית בודדו לראשונה נוגדנים לנגיף HIV מתוך קולוסטרום של אמהות נשאיות‏ [ראה מחקר].

הקולסטרום נועד לספק מנה ראשונה לוולד וככל הנראה טבעית היא שהמנה מגיעה עם נוגדנים. מערכת עיכולו של הוולד רק מתחיל לפעול והוא נמצא במצב רגיש לכל חומר שנכנס פנימה. מערכת העיכול של הוולד לא מפתוח ומבוקר על מנת לאפשר את מעברם המהיר של חומרים מזינים גדולים ישירות אל תוך זרם הדם. הרעיון הוא שהתינוק מבחינה טבעית מקבל מזון ישירות מאימו, אך איכשהו מקובל היום גם לתת פורמולות בבקבוק אשר מלאים בחלבון פרה.

חלב האם מספקת לוולד מצע מאוזן של חיידקים חיוניים במעיים. בזמן לידתו של התינוק, מקבל הוולד את התרכובת החיידקית של האם דרך צינור הנרתיק. נמצא שניתוח קיסרי חושף את התינוק לחיידקים לא ידודתיים שמשגשגים על עור האם. החיידקים החיונייים, שמקבל הוולד מאימו, חשובים מבחינות שונות, למשל חיידק הלקטובסילוס (Lactobacillus) שתורם לפירוקו של סוכר הלקטוז במעיים. עבודתה של ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד על פרוביוטיקה אפשרה לה לפתח תרפיה לאיזון מחדש של הרכב החיידקים במערכת העיכול. יש פי 10 חיידקים בגוף מאשר תאים אנושיים. לכן מומלץ להימנע מאנטיביוטיקה וללמוד להרכיב מזונות שיטיבו לשגשוגם של חיידקים חיוניים. ניתן ללמוד עוד בכתבה שלי - חשיבות פרוביוטיקה.

אך חשוב לזכור, שאישה עם תזונה לקויה המאפשרת שגשוג של חיידקים פתוגנים (סוכר הוא מזון לחיידקים הפתוגנים) עלולה להעביר לצאצאיה את הרכב החיידקים הפתוגנים אפילו דרך היניקה. טבעית הוא, שהחומר היחיד שנוגע בדפנות מערכת העיכול של הוולד הוא חלבו של אימו, וכך גם מסופקת חיידקים על מנת לאזן את מצע המעיים עד לתקופה בה מוכן התינוק לאכול מזון ממקור זר.

האמת על תהליך הפסטור
חלב מלא היה מקובל מאוד עד המצאת תהליך הפִּסְטוּר (pasteurization). כימיקאי צרפתי בשם לואי פסטר (Louis Pasteur) מצא, שהסיבה לקלקול משקאות כגון בירה ויין ולהחמצתם היא פעילות החיידקים המצויים בהם. בתהליך של חימום המשקה, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של המשקה. רעיון זה אומץ על ידי תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. בדיקת הפסטור הראשונה היתה באפריל 1862, ולכן חלב מפוסטר הינו טכנולוגיה חדשה יחסית.

הפסטור הקלאסי הוא חימום לטמפרטורה של 63-68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות. פסטור תעשייתי בימינו הוא תהליך של חימום לטמפרטורה של 73 מעלות צלזיוס ל־16 שניות וקירור מיידי ל 2 מעלות צלזיוס. תהליך זה הורס את כל החיידקים הפתוגניים ואת כל הפטריות (שמרים ועובשים שונים). תהליך הפסטור חשוב מאוד כשמדובר בחיות מביותות באופן שהתעשיות החקלאיות עוסקות כיום. פרות רבות מקובצות יחד בתנאים לא טבעיים, בהם אין להם יכולת תנועה חופשית, ובמקום המזון האבולוציוני של הפרות (צמחים ירוקים כמו דשא) מאכילים אותן דגנים (בעיקר סויה ותירס). אופן גידול כזה מפיק בסוף חלב ובשר עם ערכים נחותים יותר, מכיוון שהבשר מתמלא בהמון שומן (שמורכב ברובו מאומגה 6) וערכים תזונתיים מסוימים גבוהים מאלו שאנו זקוקים להם.

הבעיתיות בתהליך הפסטור היא הרס האינזימים. אינזימים באים עם הפרי והירק וגם עם החלב! אינזימים מאפשרים תהליכים ביוכימיים לקרות במהירות וברמה שנוכל לקרוא לה חיים. ללא אינזימים, יקח מאות ואף אלפי שנים לתהליכים ביוכימיים להתרחש. חימום של 48 מעלות צלסיוס ומעלה מעוותת את צורתו של האינזים ובכך הוא נהיה לא שימושי. בפרי יש אינזימים שמאפשרים קליטת הסוכרים והמינירלים שבתוכו במערכת העיכול, אך הרס צורתם עקב חימום גורמת לספיגה לקויה של החומרים המזינים. 

לכן, חלב מפוסטר, שככל הנראה יש בו את אותם ערכים תזונתיים כמו חלב מלא, אינו מזין כמו חלב נא מפני שהיחידות הביולוגיות שעוזרות לספגת הסידן או כל מינירל אחר אינן זמינות למלא את תפקידן. הסמן שתהליך הפסטור הצליח הוא העדר אינזימים.

רגישות ללקטוז

רוב האנשים סובלים מרגישות ללַקְטוֹז (Lactose intolerance) עקב מחסור אינזים הלַקְטָז במעיים, אינזים האחראי על פירוק הדו-סוכר לַקְטוֹז. כל התינוקות יוצרות את האינזים, אך הפקת האינזים פוחתת ואף נפסקת לאחר הגמילה מחלב. ניתן למשוך את תקופת הגמילה אל מעבר לשנות העשרים לחייכם, אך רוב המבוגרים מאבדים את האינזים. מה שכן, מבחינה הסתגלותית, מרבית האנשים ממקור אירופאי מסוגלים ליצר את האינזים אפילו עד שנים מאוחרות, אך אנשים ממקורות כמו האינדיאנים, הסינים והאפריקאים נהיים רגישים בתקופה מוקדמת. כמובן שזה תלוי, מפני שתרבויות אסיאטיות ואפריקאיות שונות כן שותות חלב ולא סובלות ממנו (כנראה חלב סוג A2).

על חלבון חלב קזאין וחלב סוג A2

פרה מזן גרנזי - מפיקה חלב A2

קזאין (Casein) הוא חלבון חלב. 80% מהחלבונים בחלב פרה הם קזאין ו-20% מי גבינה. בכתבה שלי - יתרונותיה של חלב פרה A2 - חשפתי נושא הנקבר ונשמר מהציבור הישראלי. מעשה בחלקיק חלבון הנקרא בטא-קזו-מופרין 7, שיש לו תכונות אופיודיות (של סם נרקוטי) המופק מעיכול חלבון החלב של הפרה. אבל לא כל חלבון, מסתבר שעבר על הפרה לפני כ-5,000 שנה מוטציה לחלבון בטא-קזאין והוחלף חומצה אמינית אחת (בלבד!) בחומצה אחרת החלשה יותר. חולשת החומצה האמינית מתבטאת בתהליך העיכול, כשהיא מתפרקת בקלות ומופק חלקיק חלבוני שתורם לקשת רחבה של בעיות ניורולוגיות וכרוניות. מעשה בחלבון בטא-קזאין A1 שמופק מפרות מסוג הולשטיין (המפיקה הכי הרבה חלב מכל הפרות, ולכן היא מועדפת בתעשייה רווחית) ועוד כמה סוגים. אבל קיימת לה הסוג הבריא של החלבון, בטא-קזאין A2, המופק מפרות כמו הגרנזי, הג'רזי והחום השווצרי. ב-A2 החלבון חזק יותר ואינו מתפרק לחומר דמוי מורפין, ובניו זילנד ואוסטרליה קורה מהפכה בתעשיית החלב לאור המקרים והתוצאות בשטח.

חיות משק אחרות המפיקות חלב, למשל עזים, כבשים וגמלים, גם מפיקות חלב מסוג A2. בכל אופן, מומלץ לקורא את הכתבה שלי בשביל תמונה כוללת עם קישורים לכל המחקרים שיעודדו אותכם לדרוש הסבה מלאה של הרפת הישראלית לחלב בריא יותר או להסב את עצמכם לחלב מחיות אחרות המפיקות סוג A2.

על הורמון גדילה ו-IGF-1

IGF-1 הוא הורמון גדילה דמוי אינסולין, כלומר המבנה המלקולרי שלו דומה לאינסולין ולכן הוא פועל עם הקולטנים של אינסולין על מעטפת התאים. אינסולין, שהוא בעצמו הורמון הנוצר בלבלב כתגובה לעליה ברמות סוכר בדם, מתחבר לקולטנים על מנת לאפשר את כניסת הסוכר (גלוקוז) לתוך התא וכשהתאים מלאים בסוכר ונשאר עוד בזרם הדם, האינסולין הופך את הגלוקוז לשומן ומאחסן אותם. הבעיה ב-IGF-1 הוא לא הימצאותו בגוף, מפני שהגוף האנושי מפיק את אותו ההורמון גם בעצמו, אך הבעיה היא ברמות גבוהות מידי של ההורמון. 

בספרו של ד"ר אריה אבני (שוטי החלב), הוא מסביר היבט לבעית כל המחלות הכרוניות (סכרת ומחלות לב) בגלל ההורמון הזה. מה שהוא מסביר, וזה נכון, שההורמון חוסם את יכולת התא מהפעלת תהליך השמדה העצמית (Apoptosis). כל תא קיים מסוגל להשמיד את עצמו, וזה מווסת על ידי חלבון הנקרא p53, אשר מווסת את חייו של התא ושומר מפני מוטציות לגנום. במצבים של פגיעה בדנ"א של התא, החלבון עוצר את מחזור חייו של התא עד לתיקונו של הדנ"א, ובמצבים חמורים שאי אפשר לתקן את הנזק, החלבון מפעיל את תהליך ההשמדה העצמית.

הבעיה היא הימצאות רמות גבוהות מידי של ההורמון בחלב הפרה. חברת "מונסנטו" (עליה כתבתי בכתבה שלי - מזון מהונדס גנטית GMO) הצליחה ליצור הורמון גדילה לפרות שניתן להזריק להן על מנת להגדיל את כמות החלב שהן מפיקות. למוצר קוראים פוזילק (Posilac) והוא מגדיל עד כ-70% את רמות ההורמון IGF-1. מה עוד, ההורמון הרבה יותר זמין מבחינה ביולוגית ותהליך הפסטור איננו פוגע ברמות ההורמון בחלב אלא ככל הנראה מגביר עוד יותר את זמינותו הביולוגית. 

למזלנו, פה בישראל חל איסור להשתמש בהורמון גדילה מלאכותי. לכן, ניתן לשלול פה בישראל שהבעיה הבריאותית נגרמת עקב צריכת מוצר חלב שלכאורה מעלה את רמות ה-IGF-1 בגוף, ומומלץ להסתכל לכיוון חלבון הקזאין כסיבה חזקה יותר להשפעה על ילדינו. כמובן, שאם יש לכם סרטן אז ההורמון, בכל רמה שהיא, פוגעת בכושר התא הסרטני להשמיד את עצמו. במצב כזה, מומלץ להפסיק לצרוך חלב לגמרי!

אז מה זה חלב נא (RAW)?

לפני תהליך הפסטור, עוד לפני תהליך ההמגון, היו בני האדם נהנים מחלב נא ומלא. חלב היה מגיע ישירות מהחלבן לביתם של לקחותיו בבקבוקי זכוכית או פחים מתכתיים, ותלוי בזן הפרה היו מסוגלים האנשים לקבוע את איכות החלב. תהליך ההמגון, שמרסק את תאי השומן על מנת לגרום למי החלב והשומן להתערבב, פגע ביכולתם של הצרכנים לשקול בעצמם את איכות החלב. החלב היה נפרד לשני חלקים, מי החלב שהיה למטה ושומן החלב שהצטבר למעלה. היו יכולים אף לאסוף את השומן למעלה ולהשתמש בו כממרח.

חלב נא הוא בעצם חלב שמגיע איך שהוא נחלב לצרכן. ללא התערבות תהליכי חימום או ריסוק, עם שלל האינזימים, המינירלים, הויטמינים, החלבונים והשומנים. מארז התזונתי של החלב, כפי שהוא אמור להיות, בזמינות ביולוגית שמעודדת ספיגה נכונה ומלאה למען הבריאות העגל... או כיום - למען האדם. 

באתר הבא תוכלו למצוא נתונים על תכולת חלב נא של פרה, כפי שהיא מפורסמת באוניברסיטת גולפ בקנדה:
Raw Milk, What's In It?

הגרפים האלו נלקחו מהאתר הזה ותורגמו על ידי.

שומנים
יש כ-10 סוגים שונים של שומנים בחלב ואחד החשובים הוא חומצה לאורית. בחלב פרה יש כ-2.9 אחוז חומצה לאורית. בחלב אם אנושי יש גם חומצה לאורית (Lauric Acid), כ-6.2%, והגוף ממיר אותו למונולורין (monolaurin) הנמצא גם בשמן קוקוס (90% שומן רווי, כ-50% מזה חומצה לאורית). ניתן להשתמש בו על מנת למנוע ולטפל בזיהום חיידקי ונגיפים. המבנה של חומצה לאורית היא שרשרת בינונית החודרת את דופן המעיים בקלות אל לזרם הדם. הוא מגיע לכבד, שם הוא מומר ביתר קלות לאנרגיה זמינה. זכרו, בשומן יש פי 2 יותר קלוריות לגרם מפחמימות וחלבונים, ולכן הגוף מעדיף שומן לטובת הפקת אנרגיה.

חלבונים - מי גבינה
כ-80% מנפח החלבון בחלב פרה הוא קזאין וכ-20% מי גבינה (Whey). על חלבון הקזאין כבר דברתי ולכן אספר מעט על מי גבינה. נמצא במחקר בשנת 2000 שחלבון מי הגבינה תורם למאבק הגוף בסרטן. חלבון מי הגבינה תורם חומצה אמינית ציסטאין (Cysteine) לנוגד החמצון הראשי גלוטתיון (Glutathione). הפחתת המולקולה הקטנה (גלוטתיון) היא השלכה שכיחה של יצירת רדיקלים חופשיים בתוך פעילויות תוך תאיות [ראה מחקר].

בנוסף, מי גבינה ידוע המון זמן כתורם לגדילת שרירים באימוני כושר להגדלת מסת גוף. ניתן למצוא המון אבקות מי גבינה בטעמים שונים בחנויות טבע כתוסף תזונה.

תהליך הפסטור מעוות את צורתו של חלבון מי הגבינה, לכן חלב מפוסטר ככל הנראה לא יספק לכם את תכולת חלבון מי הגבינה שתרצו, אך חלבון הקזאין אינו נפגע.

ויטמינים
אנו לומדים, שיש שני קטגוריות לויטמינים (Vitamins). ויטמין מסיס במים וויטמין מסיס בשומן. הויטמינים שמסיסים בשומן נמצאים בטבע מחוברים לשומן, והם מונים את הויטמינים הבאים: A,D,E,K.

ויטמין K נוצר על ידי חיידקי המעי, ולכן אין צורך בתוסף ממקור חיצוני, אלא אם נפגעה איזון החיידקים במעיים ואז יש צורך לאכלסם מחדש באמצעות מזון תסוס המכיל פרוביוטיקה.

ויטמין D נוצר על העור מקרני שמש UVB, ניתן ללמוד עוד מהכתבה שלי - חשיפה הולמת לויטמין D. הוא מחזק את מערכת החיסון, מתקן בעיות גנטיות ועוד.

ויטמין E הוא נוגד חמצון וניתן למצוא אותו גם בזרעי חמצניות - אך זכרו שצריך להשרות זרעים על מנת להיפטר מהחומצה הפיטית שמונעת את ספיגת המינירלים בזמן העיכול. אפשר ללמוד עוד בכתבה שלי - יתרונות השרית דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים.

ויטמין A תומך בבריאות העיניים וחלב מזן מסוים של פרות בשם גרנזי (Guernsey) מפיק כמויות גדולות של בטא-קרוטן, שמומר בגוף לויטמין A. הרמות הגבוהות של בטא-קרוטן גורמות לחלב לקבל גוון זהוב וכל ירק או פרי לגוון כתום (גזרים, בטטות ועוד). הזן המועדף על תעשיות החלב, גם בישראל, הוא הולשטיין (Holstein) ורמות בטא-קרוטן נמוכות בהשוואה לזן גרנזי.

חוץ מהויטמינים המסיס בשומן יש גם ויטמינים מסיסים במים, למשל ויטמין C ושלל ויטמינים מקבוצה B.

חלב הוא מקור לויטמין B12 זמין ביולוגית, אך פסטור פוגע בויטמין B12 ובויטמין E.

מינירלים

הנה רשימה של המינירלים בתוך חלב נא, לקוח מאתר הנתונים שספקתי מקודם. אין ברצוני להיכנס להסבר על כל המינירלים, כי ידוע לקהל הרחב את חשיבות הסידן. אך מה שעליכם לשים לב יותר הוא למגנזיום, שהולך יד ביד עם סידן. זה מגנזיום ששומר על האנמל בשיניים, ולא סידן. חשוב לזכור, כל המינירלים תלויים באינזים כזה או אחר על מנת להיספג בתהליך העיכול, לכן תהליך הפסטור, שפוגע בזמינות האינזימים, פוגע בסוף בזמינות המינירלים לגוף. אין אינזימים, אין מינירלים (כמובן שהגוף יעשה מאמצי הסתגלות לטובת הישרדותך, אך ככל הנראה הגוף יאלץ לשלוח למוח מסרים שצריך עוד מזון - ואז אתם נהיים רעבים שוב!).

רשימת נתונים על סמך ליטר אחד.

אינזימים
בחלב נא תמצאו אינזימים, אך בחלב מפוסטר לא.

אינזימים הם חלבונים מורכבים (עשויים מחומצות אמינו), שיכולים לשנות (לזרז) חומרים אחרים בלי לקחת חלק בתגובה עצמה. בתהליך העיכול, למשל, הם עוזרים לפרק עמילנים, שומנים וחלבונים לחלקים שהגוף יכול להשתמש. הנה רשימה של אינזימים חשובים בחלב נא: 

עָמִילָז (אנזים המפרק עמילן)
קטלז (סוג של אנזים שמאיץ את התפרקות תחמוצת המימן)
לַקְטָז (נוצר כתוצאה משתיית חלב, מפרק את סוכר הלקטוז)
לקטופרוקסידז (Lactoperoxidase) - מתפקד כחומר נגד-חייקדי טבעי
ליפאז (חשוב לעיכול, הובלה ועיבוד שומנים מהמזון)
פוספטאז (הכרחי לתפקוד סינפטי - אזור מגע בין תאי עצב - לטובת תפקוד למידה וזיכרון)

למה חלב נא ומלא?
כשאנו אוכלים, אנו עושים זאת על מנת לשרוד ונהנים תוך כדי. החלב מציע לוולד את התזונה המלאה שלו על מנת לשרוד ולשגשג. בשביל מבוגרים, החלב נועד גם כן לשרוד ולשגשג. אך חלב מפוסטר הוא רעל! 

חלב נא מציע את מכלול החומרים לטובת ספיגה מלאה וניצול כל המזון שעובר דרך מערכת העיכול. תחושת הרעב היא תגובה ביוכימית, כל תא ותא בגוף חש רעב, ועל מנת לספק להם את מזונם, הם מתקשרים עם המוח ומספרים לו את כל החוסרים והמצרכים שהם זקוקים על מנת שתוכלו לקום בבוקר, ללכת לעבודה, להיות ערנים ולשמוח כל הדרך למיטה.

האינזימים שמגיעים בריאים ושלמים מאפשרים את ספיגת המינירלים ואת ניצול הויטמינים. זהו מזון קומפלט, שלם, שחיה בילדותה שורדת עליה, ואנו בני האדם יכולים להשתמש בה על מנת לספק את צרכינו הרבים.

סיכום

השוני בין תינוק אנושי לעגל הפרה ברורה. בני האדם זקוקים לרכיבים המעודדים את צמיחת המוח ומערכת העצבית והפרות זקוקות לרכיבים המעודדים את התפתחותן הפיזית. חלב פרה אינו תחליף לחלב אם! אך חלב נא מסוג A2 הוא בריא ומאפשר את המשך צמיחתם ושגשוגם של ילדינו רק לאחר הגמילה מחלב אם. אם תאכלו פירות וירקות, המלאות בנוגדי חמצון, לא תצטרכו לדאוג מפגיעה בדנ"א שיכול להוביל לסרטן ואז לדאגה סתמית מהורמון גדילה דמוי אינסולין שבחלב. 

חוץ מהבעיה החמורה מחלב סוג A1, אנו חייבים לעצור את תהליך הפסטור של מוצרינו. פסטור נעשה גם למיצי פירות ומוצרים אחרים, ושם גם נגרמת נזק לאינזימים ובסופו של דבר לספיגה לקויה של הסוכרים, מינירלים וויטמינים. עצרו את תהליך הפסטור! שתפו וחינכו את כולם או הפסיקו לצרוך מוצרים מפוסטרים.

האחראיות שלך, לבריאות!

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: חלב נא ויתרונותיו