יום חמישי, 26 באפריל 2012

חשיבות הפרוביוטיקה

הידעת שיש פי עשר חיידקים ביחס לתאי גוף האדם החיים לצידך?

מהנשימה הראשונה אנחנו חשופים לפרוביוטיקה. הן חיידקים ידידותיות החיים בסימביוזה עם גוף האדם, ותורמות בתהליכי פירוק (במיוחד אוכל שקשה לעיכול), מחזקות סינטוז של ויטמינים מקבוצה בי ומשפרת את ספיגת הסידן, עוזרת לאיזון המיקרואורגניזמים במערכת העיכול ותורמת בכללי לפעילות חיסונית.


ההבחנה הראשונה שיש לחיידקים מסויימים תפקיד חיובי היה על ידי מדען רוסי וזוכה פרס נובל אלי מטיכנקוב, שבתחילת המאה ה-20 הציע שניתן יהיה לשנות את פלורה(צמחייה) של הקיבה (Gut Flora) ולהחליף מיקרואורגניזמים מזיקים עם מיקרואורגניזמים יעילים ושימושיים. הוא הציע את התיאוריה הזאת לאחר שחקר את בריאותם של אוכלוסיית הבלקן וקבע שהם נהנים מבריאות מעולה בשל צריכה גדולה של חלב שהתסיסו אותו המכיל חיידקים מועילים.

לא ברור מאיפה הגיעו המאכלים המלאים בפרוביוטיקה, אך ניתן להבחין בתרבויות שונות בכל העולם שטמון בתרבותם באופן מסורתי השימוש בכרוב כבוש, מלפפונים חמוצים, יוגורט ועוד. הרומאים נהגו לאכול כרוב כבוש בשל טעמו ותרומתו לבריאותם הכללי. בחברה ההודית העתיקה נהגו לאכול לפני הארוחה יוגורט הנקרא לאסי.

המדע התחיל לפנות לכיוון של תזונה טבעית, מה שמצריך חינוך מחדש של העולם המערבי. אם אתה אוכל מוצר מעובד הנראה כמקור מזין, חשוב שוב. בכל המאכלים המעובדים אין ממש ערך תזונתי אלא הם נוצרו על ידי התעשייה כדי לשרת את רווחי התעשייה. אלה מאכלים שמטרתם לחיות על המדף יותר זמן ממך, בעזרת משמרים ומייצבים שלרוב רק מזיקים. שימוש באנטיביוטיקה הוכחה כלא יעילה, מפני שהיא מחסלת חיידקים ללא הבחנה ובכך פוגעת בתפקוד של המעיים, שהוא השער המרכזי של העולם החיצוני עם העולם הפנימי או תוך תאי של הגוף האנושי. נמצא שלחיידקים במעיים תפקיד חשוב בלמנוע חדירת כספית לזרם הדם [ראה מחקר].

מה עוד, מומלץ לקצץ ואף למנוע בצריכת סוכר ככל האפשר [נזקי הסוכר]. זהו הממכר מספר אחת בתזונה המערבית, הקיים בכל המאכלים האהובים עלינו. הסוכר מספק מקור תזונה לחיידקים מזיקים במעיים, ואף נמצא כגורם מוביל בבעית ההשמנה בקרב העולם המערבי. הוכח ששתיית בקבוק מוגז עם סירופ פרוקטוז (סוכר פירות המגיע לרוב מהתירס), מאפשרת אכילה יתרה מאחר שהיא איננה מפרישה הורמון הנקרא לפטין האומר למוח שהגוף שבע. כמו כן, נמצא שסוכר פירות כשהוא נמצא בצורתו הקריסטלית מתנהג בגוף כמו אתנול (כהל) רק ללא הריגוש. הסוכר היחיד שכל תאי הגוף רוצים הוא גלוקוז, סוכר החיים.

איך תוכל להשיג איזון בריא של פלורה?
מה שטוב זה שלא משנה מה קיימים פיתרונות טבעים לאיזון החיידקים במעיים וזה נמצא ממש בהשג יד.
מה לאכול - חיידקים טובים סועדים על סיבים. הם משגשגים ממנת ירקות, פירות וזרעים. מאכלים כמו שום, תה ירוק וגינסנג מכילים פוליפנולים (polyphenols) גם שוקולד מריר ויין אדום. פוליפנול נמצא בכל הטבע ורק חיידקים במעיים מסוגלים להפיק מהם תועלת, למשל ויטמין K מגינסנג [ראה מחקר]. כמובן שמאכלים תסוסים, כמו כרוב כבוש, הם עשירים בחיידקים בריאים שיכולים להחזיר איזון ליחס בין חיידקים בריאים לפתוגנים. בתהליך תסיסת הכרוב מופקת באופן טבעי חיידקים פרוביוטיים, ואז ניתן לקחת מהמיץ של הכרוב הכבוש ולהתסיס ירקות שונים.

תהליך הכנת כרוב כבוש

אף על פי ניסיוני לעורר אותכם להרגלי אכילה "בריאים" אך באמת רק שונים ממה שאתם רגילים אליו, אני מתעקש להוסיף שכל אדם וצרכיו האישיים. אם האדם נהיה חולה, הוא מיוחד במינו וכדי להחזיר איזון לגופו הוא מוכרח בתרופה או בטיפול היחודי ומותאם לגופו שלו. בנוסף, יוגורט המיוצר מחלב מפוסטר איבד כמות משמעותית מהחיידקים הפרוביוטיים לכן בארץ ישראל קשה למצוא יוגורט פרוביוטי אמיתי. אם התעניינתם בשיפור מערכת העיכול, דפדפו למטה ותמצאו קישור לסרטון הדגמה איך להכין כרוב כבוש, נוסח אוסטרלי... עם מוזיקה טובה.

לסיכום, האופן היעיל ביותר לשמור על הבריאות היא לקיחת אחריות כמפעילי הגוף ולנהל סדר הרמוני בין הגורמים הזרים, אך הידידותיים, שחיים צד לצד עם תאי הגוף הבונים את צורתנו המושלמת. האחריות מתחילה מבחירה, הלא היא הזכות שלכולנו יש, ואחריות משמעותה להכניס לפה את מה שיועיל לנו ולאחרים. מבחינתי זה הזמן להתבגר תרבותית ולחלוק את תוצאותיה עם כולם.



רשימת מקורות
כמובן, שכל מה שאני יודע נובע מלמידה ממקור אחר. מעט מהאנשים שאני עובד איתם בחנות האורגנית, ולרוב מהרצאות שאני רואה באינטרנט... הרצאות של שעות, ולכן אני מוכן להביא לכם קישורים להם.
ניתן לקרוא לא מעט על פרוביוטיקה כפי שד"ר נטשה מקברייד חושפת. כמו כן, יש סרטון בתחילת העמוד שהוא הראיון בן שעתיים עם אותה מומחית. אבל הנה נקודות זמן שאספתי עם הסברים מעניינים, אל מעבר למה שכתבתי בכתבה. מומלץ לשמוע מההתחלה כדי להבין על מי מדובר ועל תרומתה למדע ואז לקפוץ לנקודות זמן הבאים
28min, 36min, 48min, 01:03hour (about fermented milk and benefits), 01:21hour (about clearing heavy metals and about a minute in she talks about a study made)
הרצאה של שעה וחצי על סוכר והסכנה בצריכתו. המרצה הוא ד"ר רוברט לוסטיג שרוצה להוביל לויסות שימוש הסוכר בתזונה. מעניין ביותר, יש אפילו חלק שבו הוא נכנס לאופן המכני והמלקולרי של פרוקטוז, גלוקוז ואתנול.

GAPS Diet Course #1 (Part 1 of 7) Real Foods Market - YOUTUBE
GAPS Pt 1: Dr. Natasha Campbell McBride - YOUTUBE

מחקרים:
[מחקר זה בודק סוגים שונים של חיידקים פרוביוטיים ותרומתם הטובה לבריאות]

2 תגובות:

  1. יואל, כתבה מרתקת. מה דעתך על התססת אגוזים?

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלה טובה.
      באגוזים אין כמות רבה של סיבי צמח (צ'לולוז), שהוא החומר העיקרי שחיידקים מתסיסים. אך התססה איננה מוגבלת אך ורק לסיבי צמח. כל דבר יכול להיות מותסס. אני אישית לא ניסית להתסיס אגוזים, אך אני מכיר אנשים שהתסיסו עדשים. בסופו של דבר, בין אם זה זרע רדום או צמח חיי, המים בהם אתה משרה אותם מחייה את הזרע על מנת לגרה את נביטתו. כמובן צריך להחליף מים מידי פעם, אבל לאחר ההנבטה, ניתן להמשיך להשרות את הצמח ולתת לחיידקים לפזר את התכולה המזינה בתוך נפח המים. הדבר החשוב זה להיפטר בהתחלה מהחומרים המזיקים (רעלנים ומעכבי עיכול) ואז להשתמש בצמח החיי למטרת הזנה.

      מחק