איך צמחי מרפא מרפאים

הכתבה מוקדשת לגולן כהן, בעל חוות צמחי מרפא אורגני בבאר מלכה - שירת המדבר - שם התחלתי את דרכי עם צמחי מרפא.

צמחי מרפא הם התרופות האמיתיות. לדעתי כל מי שלוקח אקמול או אדוויל מחמיץ את כוחה של הטבע, ונפל בפח של התעשיות רודפי הבצע. חשוב מאוד לטהר את עמדתכם כלפי נפלאות האדמה והמים, הרי אתם עשויים משניהם. אם רציתם להבין כיצד הטבע פועל, במישור התת-אטומי והמלקולרי, הגעתם למקום הנכון. הדרך להיות המרפא של עצמך הוא חלק חשוב במסעך בחיים עלי האדמות, וכלי נהדר לשמירת כושר הבריאות של עצמך ושל חבריך. הנוסחה לתרופה טמונה בצמחי המרפא והאדמה ממנה היא באה.

    

לאור המידע שתוכלו ללמוד על נוגדי-חמצון, בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן - תפגשו במהלך הקריאה במושג "צמחי מרפא". זה כתבה הסוקרת, מה הם צמחי מרפא, איזה צמח נחשב מרפא, היכן נמצא אותם ומה ניתן לעשות איתם. בנוסף, תקבלו מבט פשוט על האיברון הסובל הכי הרבה מתת-התזונה והשלכות הנלוות לחוסר תפקודו.

הקדמה

הגוף האנושי הוא תוצר אבולוציוני של חיים על פני כדור הארץ. כלומר, כל חלקיקי אבני הבניין שבונים את גופכם כעת, סביר להניח ששייכים לכדור הלכת הזו ויתכן ועבר בין צורות חיים אחרות שפרחו ונבלו לפני כן. אם תיאורית ההתסגלות האבולוציונית נכונה, כנראה שאנו, החיות רבי-התאים, קשורים לכל ממלכות החיים שקדמו לנו. מהחיות היבשתיות לחיות הימיות, ומחיות רבי-תאים לחיות חד-תאים. וזה כולל את הצמחים.

צמחים הם חיות מסוג שונה ומאוד מעניין. הם מסוגלים להתסגל ולשגשג למקום ובעיקר לשרוד באקלים קיצוניים. הם בהחלט שלטו על פני כדור הארץ לפני האדם ובהחלט היו צורת החיים הרב תאית היחידה שיכלה לאכלס את כדור הלכת שלנו במהלך עיצוב פני השטח. לצמחים יש ארסנל של פעילויות ומנגנונים ביוכימים שתורמים להם לנבוט, לצמוח ולפרוח. אין פלא שהחיה הראשונה הייתה צמחונית, כל מה שהיה בסביבה היה צמחי וירקרק שופע חיים.

הרצון שלנו לאכול ירקות ופירות, וככה להשיג את מזוננו מהצומח, הוא לא ניתן לויכוח. חוש ההישרדות שלנו, כחיה אבולוציונית שהתפתחה כשמסביבה יערות וגישה לתזונה צמחית, מראה את קשרנו לצריכת כל חלקי הצמח. אנו ניזונים מהשורשים, העלים, מהפרחים ומזרעיו. אך נעלמה לנו החוש הקושר אותנו לחי ולצומח. לאכול ממזון שאין לנו מושג מהיכן הוא מגיע, מה הוא עבר ומה מכיל בתוכו, גורם לי לשאול: האם אבותינו היו כה בורים כפי שהוטענו לחשוב?

מה יכול להיות צמח מרפא?

צמחי מרפא הם פירות, ירקות ותבלינים. לא כל תבלין תכניסו לתה שלכם, אך מרק הוא כמו תה סמיך יותר, כמו שמיץ ירקות או שייק פירות הם גישה נהדרת לאותה מטרה. בהם שפע נוגדי-חמצון שהטבע פיתח וזה ארוז לנו בצמח לנכוחותנו. הרצון שלנו לחיות לנצח, צעירי מראה, הוא בהשג יד. גישות ריפוי, כמו תרפית גרשון בכתבה שלי מיץ ירקות ויתרונותיו, מדגים כיצד שתיית מיץ ירקות כ-10 פעמים ביום מציפה את מערכות הגוף בשפע נוגדי-חמצון המחלחלים לכל קצוות הגוף, אפילו עד לעור, ותומך בתאים באופן כה עמוק שהם מסוגלים להחזיר את הגלגל לאחור ולראות כמו תא בין יומו. אם ככה, אולי מראה צעיר הוא בעצם תאים בריאים וחסונים?

למה צמחי מרפא?

קיומנו תלוי בפעילות הדדית עם סביבתינו. אנו קמים בבוקר, שואפים חמצן ומניעים את תאי השריר שלנו. זה מאלץ את האיברון האחראי ליצירת אנרגיה תאית (מיטוכונדריה) להפיק יותר אנרגיה. עד שאנו משכיבים את גופנו לישון, יוצא לנו להפיק מספיק אנרגיה שמאלצת אותנו לאכול כשלושה ארוחות ביום על מנת להמשיך ולנוע ולפצות על צידו האפל של החמצן.

תהליך הנשימה התאית, בה מתמחה המיטוכנודריה, יוצרת אנרגיה בשם אָדֵנוֹזִין תְּלַת-זַרְחָתִי (ATP) המשומשת למטרת הנעת תהליכים ביוכימיים בתא. המיטוכונדריה משתמשת בתהליך הנקרא זִרְחוּן חִמְצוּנִי (Electron Transport Chain) על מנת להפיק את מירב האנרגיה התאית, אך תהליך זה מצריך אינזים תומך (קו-אנזים קו-10) על מנת לאפשר את מעבר האלקטרונים. השפעת מחסור באינזים תועד רבות, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10. לאותו אינזים יכולת נוגדת חמצון, והוא נמצא מסוגל לחדש את מאגרי ויטמין E (גם הוא נוגד-חמצון).

צידו האפל של החמצן, אותו יצירת רדיקל חופשי, ידועה לגוף שלנו מאז התסגלותו לחיים הארציים. חמצן הוא הכרחי לנו, אך הוא גם יכול לפגוע בנו, לגרום לנו להזדקן. מזל שהתרופה גדלה ממש מסביבנו. צמחים כמו רוזמרין, מרווה, עשב לימון, עלי זיתים ופירותיו, לכולם מנגנונים המאפשרים את הישרדותם ושגשוגם ואנו קוראים לחומרים האלו נוגדי-חמצון.

הכל נטען מהאדמה

נוגד חמצון הוא בסופו של דבר מכונה מלקולרית המסוגלת לסחוב ולתרום מטען חשמלי. היכן מכונות אלו מקבלות את המטען החשמלי הזה? מן האדמה. בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - אני חושף לכם את עבודתם של מדענים המודדים את התועלת של הזרם הטמון באדמה. הם מתארים כיצד השמש מטעינה את השכבה העליונה של האטמוספרה בעזרת רוח סולרית, והיונוספירה מטעינה את אדמתה של כדור הלכת באמצעות ברקים. תמיד יש קשר בין היונוספירה לאדמה, תוכלו למצוא ברקים כל הזמן, רק אולי לא בסביבתכם המידית.

אם ישנו זרם חשמלי המחדש את מאגרי נוגדי החמצון לצמח, כי הם אינם זקוקים למקור צמחי לחדש את מאגריהם (כי הרי הם הצמחים), האם אנו מסוגלים למזער את התלות שלנו במקור צמחי לחידוש מאגרי נוגדי החמצון רק עלי ידי הליכה על האדמה יחפים? זה חשיפה מהפכנית לגמרי, אחת שזקוקה לעוד מחקרים בטווח הארוך על מנת לספק לספקנים שביננו יותר הוכחות. ההירהור יכול להימשך לעוד שלל של שאלות מהותיות, לדוגמא על מקור זיקנתינו? ארחיב מעט.

סיבלו של המטכונדריה
צניחה בנוגד החמצון המרכזי של מטכונדריה נצפה באוכלוסיה המערבית כבר בגיל עשרים. יצירת קו-אנזים קיו-10 תלויה בתזונה מלאה, דבר שקשה להשיגו תחת תנאי הגידול הקונבנציונאלית והמזון המעובד והמשומר שהתעשיות מצפות שהאנושות תשרוד עליהם. יתכן שזה שומר עלינו חיים, אך האוכלוסיה בכל העולם גוססת לה עם מחלות ניווניות רבות ושונות. ברמה האישית, של האדם הבודד, האיבר שגוסס וגורר אחריו את שאר התא הוא המטכונדריה.

המטכונדריה היא המוקד ליצירת מרבית האנרגיה התאית של התא, אך זהו המוקד גם להפקת הרמות הגבוהות ביותר של זני יסוד אלימים. התהליך זרחון חמצוני בה עם מנגנון הגנה, וזו האינזים התומך קו-אנזים קיו-10, שממלא גם תפקיד מרכזי וחסר תחליף בשרשרת האירועים המניעים את הפקת האנרגיה התאית. דרישה מוגברת מידי מצידנו, כמו ריצה או מאמץ שכלי, מגביר את הנשימה התאית וגם את חמצונו של קו-אנזים קיו-10. תזונה לקויה, ללא מספיק ויטמינים ומינרלים המאפשרים בנייה של עוד אנזימים-תומכים ונוגדי חמצון, משביתה את המטכונדריה.

אך סיפוק מטען חשמלי מחדש את מאגרי המכונות המולקלריות הקיימות ומנטרלת את הרדיקלים החופשיים שתרמו לחוסר האיזון שנוצר. המטכונדריה יכולה להחלים ולחזור לשגרה, כל עוד נשמרת איזון בהפקת זני היסוד האלימים המופקים מתהליכיה. קחו בחשבון שהיא החיידק האנדו-סימביוטי החשוב ביותר, בלעדיה רמת ה-ATP צונח וקצב כל המנגנונים האחרים התלויים בזמינות ATP פוחתים.

למה זקוק הגוף ל-ATP על מנת לספוג פלבנואידים
חידוש המטען החשמלי של המכונות המולקולריות האלו, המרכיבים את מערכת ההגנה התת-אטומית בתאינו, יכולה לבוא מצריכת עלים, שורשים, פירות וירקות מסוימים. מחקרים הבדקו את חוזקם בתנאי מעבדה הראו יכולת נוגדת חמצון פי 6 ולפעמים יותר מאשר ויטמין C (שהוא נוגד חמצון ידוע). ישנם נוגדי חמצון הזמינים ביולוגית לספיגה, למשל ויטמינים C, E וקו-אנזים קיו-10, אך ישנם נוגדי חמצון אשר זקוקים למנגנון מיתלציה על מנת להיות זמינים ביולוגית.

נמצא שפלבנואידים זקוקים לתרכובת מסוימת על מנת להיות זמינים ביולוגית לספיגה במעי. זהו תרכובת הנקראת SAM-e, עליה סיפרתי בכתבה - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין, אשר משתמשת במולקולת ATP וחומצת אמינו מתיונין על מנת לתרום קבוצת מתיל לפלבנואיד. דבר זה נצפה כמגן על הפלבנואיד ומעודד את זמינותו הביולוגית לספיגה  [ראה מחקר].

לאותו תרכובת SAM-e תפקיד ביצירת גלוטתיון, אך זה תלוי בדיאטה עשירה בויטמין B9, B6 ו-B12 (אותם צריך גם למנוע את נזקי הומוציסטאין). גלוטתיון הוא נוגד חמצון מרכזי ומולד של התא. בתגובה הדלקתית התא משנה את קריאת הגנים שלו על מנת ליצור חלבונים המסייעים לטיפול ופתרון הדלקת, וזה כולל יצירת גלוטתיון.

אנו בנויים עם מערכת הדומה לצמח
אנו אמנם לא יוצרים אנרגיה באמצעות קרני האור, אך המטכונדריה כן בנויה עם תהליך המניע אלקטרונים על מנת להפיק את האנרגיה. ההבדל ביננו לבין הצמחים היא שהדלק שלנו הוא שומן ושלהם הוא פחמימה. בגופנו פחמימות מומרות לשומן על מנת לאחסנם. הראו במחקרים שונים שאיברים מרכזיים בגופנו עובדים טוב יותר באמצעות שומן רווי, מפני שהם יציבים יותר ומומרים בקלות רבה יותר (למשל במקרה של חומצה לאורית) לאנרגיה זמינה בכבד.

הצמח מכיל בתוכו נוגדי חמצון מולדים משלו על מנת לשמור על איזון בתאיו המפיקים את הנשימה התאית באמצעות תנועת האלקטרונים. דומה הוא בתאינו, אשר יוצרים נוגדי חמצון בעצמם על מנת להפיק את תנועת האלקטרונים ועל מנת לנטרל את זני היסוד האלימים המופקים גם כן מהתהליך.

לכן, נדמה הוא ששיטות שונות המנצלות את נוגדי החמצון הנמצאים בתאיו של הצמח תורמות לטובתינו את המכונות המולקלריות והמטען החשמלי שלהם. זה מקנה לצמח סטטוס רפואי: סגולתיהם לחדש את מאגרי נוגדי החמצון שלנו, כך שמופחתת הלחץ החמצוני על אברוני התא המסוגלים להגביר את קצב פעילויותם למען תפקוד שיגרתי ותיקון מיבני.

אפקט דומינו?
יש תאוריות שונות על תרומת המטען החשמלי, מה שברור הוא שהתא מוליך חשמל. כיצד בדיוק קורה האפקט של הטענת מאגרי הנוגדי חמצון?

חליטת תה מפצחת את דפני התאים של הצמח ונוגדי החמצון מסוגלים להתפזר בחלל המימי. זה מקל על המעי, כי אחרת היא חייבת להשתמש באינזימים על מנת לפרק את מעטפת התאים כדי להגיע לאוצר הטמון בפנים. אנו יודעים שויטמין C נמצא בשלמותו בתוך זרם הדם, אך פלבנואידים זקוקים לקבוצת מתיל על מנת להיספג. אנו גם יודעים שפעילות רבה מתרחשת לה כבר במעי, כשאינזימים רבים שוברים את הקשר בין תרכובות על מנת, לדוגמא, לפרק חלבון למרכיביו חומצות האמינו. תהליך העיכול יוצר לחץ רב ולכן שילוב נוגדי חמצון בארוחה יכולה לפצות על הלחץ שנוצר. אך במקרה של מערכת הגנה תת-אטומית שמאגריה מרוקנים, האם הנוגדי חמצון מחדשים את תאי המעי והמטען החשמלי מסוגל לדלג בין כל נוגדי החמצון ולהתפשט במהירות החשמל? האם נוצרת לה אפקט דומינו, של התפשטות מהמעי לרקמות אחרות מסביבה ועד לכל קצוות הגוף? או האם זה אפקט הנשאר בסביבה מצומצמת?

צמחים כמאגר מוגבל לחידוש המטען החשמלי שלנו
לדעתי, צמחים מספקים מאגר מוגבל של מטען חשמלי. אכן, הם קיבלו את המאגר מן האדמה, אך ברגע שניתקנו אותם מהאדמה אנו ניתקנו אותם מהמקור שחידש להם את המטען החשמלי ובנוסף ניתקנו אותם מאבני הבניין שהצמח סיפק להם, דבר שמגביל להם את כושר בניית מכונות מלקולריות להמשך פעילות החיים. אולי צורה עתידית לשמירת טריות היבול תהיה שיטה המחדשת את המטען החשמלי.

הצמח מקבל את מטענו החשמלי באופן שוטף מחיבור שורשיו לאדמה. האם אותו הדבר נכון לגבינו? אם המדענים הצליחו לתאר יתרון בחשיפת עור הגוף לאדמה, יתכן שחיבור לזרם מהאדמה תפחית את התלות שלנו בחידוש מאגרי נוגדי החמצון מצמחים?

אולי זה חשיבה רדיקלית מידי. לפחות תוכלו לנטרל את הלחץ שהוא עושה לכם בעזרת כוס תה או שייק ירקות.

שימוש בתבלינים בבישול בשרצמחי מרפא במקרים רבים מוסיפים טעם טוב לאוכל, אבל האם שמעתם את יכולתם להגן על מזונכם בזמן בישול?

מחקרים מצאו שצליית בשר, טיגונו או חימומו בתנור ובמיקרוגל גורמים ליצירת כימיקלים מסרטנים הנקראים הטרוסיקליק אמינים (Heterocyclic Amines). רמות גבוהות נמצאו בחלק הפחממתי או השחור שמופק מתהליך החימום, וזה נמצא כמעודד התפתחות סרטנית בדרכי העיכול. הרמות הגבוהות ביותר נמצאו בעור העוף, לכן אם תרצו להפחית את חשיפתכם לחומרים מסרטנים המופקים מבישול בשר תוכלו להסיר את עור העוף לפני הבישול.

אך מסתבר שתבלינים מספקים הגנה לבשר בזמן חימומו. החומרים המסרטנים מנוטרלים על ידי נוגדי חמצון שנמצאים בתבלינים. מחקרים שהשתמשו בתמצית רוזמרין הראו רמות חסימה גבוהות. כמו כן נצפה יתרונות מתבלינים אחרים, כמו כורכום וכומין, עם רמות חסימה הדומות לרוזמרין. מחקרים אף בדקו את השריית הבשר בתחמיץ בירה ויין אדום ומצאו יתרון גדול. השריית בשר בקר כ-6 שעות בתחמיץ בירה חסמה את יצירת החומרים המסרטנים בכ-88%, ולעומתה ביין אדום היה רק 40%. להוסיף לכך, תחמיץ בירה עם תמצית רוזמרין הישב 4 שעות לפני בישול הבשר הצליח להפיק הגנה של כ-90%. תחמיץ בירה גם הוסיפה לאיכות הבשר.

סביר להניח שתוכלו למצוא את אותם יתרונות מתבלינים דומים בחימום כל מזון אחר, למשל ירקות מוקפצים וטוסטים. מה שחשוב זה להימנע לחלוטין מחלק שרוף, אחרת אתם מעלים את חשיפתכם לחומרים לא יציבים.

הצורת בישול עוף המועדפת עלי
אני לרוב לא נהנה מאכילת בשר קשוח. אם כבר לחמם מזון, אני מעדיף שהוא יהיה רך במידה שאפשר ללעוס אותו בקלות לחתיכות הקטנות שבסופו של דבר עוזרות למעי לעכל אותם. הלא זה הסיבה שיש לנו שיניים?

אני נתקלתי בשיטה מעניינת להכנת עוף, כנאמר לי שניתן לבשל אותה במים רותחים למשך שעה. אמרו לי גם שאת המים ניתן לתבל עם ירקות ותבלינים, אך לא אמרו לי אילו ירקות ותבלינים. חיפוש מהיר בגוגל ומצאתי את האתר הזה. השף הזהיר מפני בישול כזה, כי החלבונים בבשר מתקווצים ונוצר ריקמה קשוחה. במקום הטכניקה הזו השף המליץ לתבל תחילה את המים, להביא לרתיחה ואז לבשל על אש קטנה ל- 10 עד 15 דקות. בסוף ההמתנה להביא את המים שוב לרתיחה, אך במקום לשים את העוף בתוך הסיר ולהמשיך לבשל על האש, הוא נותן עצה להסיר את הסיר מהאש ולהכניס את העוף פנימה. לכסות את הסיר ולהמתין כ-15 עד 20 דקות.

וואי, אם הטכניקה הזאת אני ממשיך לעד. דאגתי להסיר את העור מהעוף, לתבל עם גזר, סלרי, בצל, שום, עלי דפנה ומלח, ונהנתי מכל ביס. ממליץ מאוד לנסות.

    

מבחינתי יש לכל אחד מאיתנו גוף אלוהי. הגוף עשוי מהאדמה והאדמה עשויה מחלקיקי אור הנעים במהירות ומתנהגים באופן אקראי ומתוכנן. הניתוק שלנו מהאדמה, עם הנעליים שאנו לובשים או השימוש שלנו במזלגות וסכינים, טשטשו את תפיסתנו במרחב האינטרקטיבי במציאות הזמנית בה אנו שרויים. האם אנו אמורים לאכול בשר? האם אנו אמורים לאכול דגנים? החוויה שאנו חוזרים אליה כל פעם שאנו משכימים בבוקר מציירת לנו עולם המוכתב על ידי דעות ואין לנו בסוף היום מושג מה אמת או כמה האמת היא שקרית.

הזרם שזורם דרך האדמה ומטעין את הצמח הינו אותו הזרם שזורם דרכנו. רימו אותנו. אמרו לנו ללבוש נעליים. אמרו לנו לאכול את הדגנים. אמרו לנו לאכול את הצמחים ואמרו לנו לאכול את החיות. מי טשטש לחיה המתקדמת ביותר עלי האדמות את טבעה וסילק אותה מגן העדן? האם התרבות שלנו היא תוצאה של בורות האנושות? האם עתידנו היא להתעורר למבוכה שעשינו לגופנו החומרי, בהלבישנו אותה בדעותינו? חידוש ריקמות הגוף שלנו עם מטען חשמלי שמקורו מרוח סולרית מספקת לנו מענה טוב יותר מהתלות שלנו בצמחים.

ההירהורים רבים, אך המסר ברור. הכתבה הזאת מדברת על צמחי המרפא וכיצד הם מרפאים אותנו. הטענת המכונות המולקולריות שלהם על ידי האדמה ואז צריכתם על ידי האדם מחדשת את מאגרי המטען החשמלי בו. המטען הזה מגן לנו על המזון כשאנו מחממים אותו, או בהחלט מגן עלינו כשאנו מתחממים מבפנים.

האחראיות בידייך, לבריאות!

גרסה להדפסה

על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

זהו כתבה הכרחית על מנת להבין נושאים אחרים. פה תמצאו מידע על נוגדי-חמצון המשמשים על מנת לנטרל את השפעתם ההרסנית של רדיקלים חופשיים. 

תקציר   

אנו יוצרים אותם כל הזמן. הטבע מבוסס על תוהו-בבוהו והגעה לאיזון. הגוף תמיד ישאף לחזור לאיזון, ולמטרה זו הוא נעזר במנגנונים תת-אטומים ותאיים. החמצן שממלאה את ראותינו, הוא אותו חמצן שמשומש בתחנות הכוח התאיות על מנת להפיק חום ותנועה. אך, התהליך הנשימה התאית יוצרת תרכובת לא יציבה, המסכנת את הריקמות והחלבונים שבסביבתה.

רדיקל חופשי הוא תרכובת שחסרה לה אלקטרון. בטבע, דבר כזה נחשב לא יציב והגוף נאלץ להסתגל אבולוציונית על מנת להמשיך ולעבוד עם חמצן כמקור להפקת אנרגיה. לגוף יש נוגדי-חמצון טבעיים, אך הוא זקוק למודעות ואחראיות על מנת לשמור על כשירות. נוגדי-חמצון אלה, שמסוגלים מטבען לתרום אלקטרון ובכך לנטרל רדיקלים חופשיים, מוכרחים לקבל אספקה של ויטמינים ומינירלים על מנת להתחדש ולבצע את תפקידם. 

בכתבה תמצאו הסבר מעמיק על רדיקל חופשי, נוגדי-חמצון, מה נחשב נוגד-חמצון, איך לחדש ולשמור על מאגרי נוגדי-חמצון וכיצד הם עובדים יחד על מנת להפיק מערכת הגנה תת-אטומית המונעת ניוון תאי, ובכך ניוון אנושי.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
הבנת תהליך ההזדקנות היא הנושא הנחשק ביותר בקרב מדענים רבים. תאוריית הרדיקל החופשי, כגורם לתהליך ההזדקנות בתאים וכתוצאה מכך להזדקנות החיה הרב-תאית, הועלתה לראשונה על ידי דנהם הרמן (Denham Harman) ב-1956. בשנות ה-70 הוא הרחיב את התאוריה ועירב את המטכונדריה כאיברון בתא המפיק, בתהליך הנשימה התאית, זַנֵי חַמְצָן רִיאַקְטִיבִים (ROS). במהלך השנים קישרו מדענים שונים בין היווצרות רדיקלים חופשיים והתפתחות מחלות ניווניות.

הקשר בין תת-תזונה ליכולת הגוף להגן על עצמו מהשפעותיו ההרסניות של רדיקלים חופשיים, אפילו במשימות חלל, נבדקה ונמצא שתזונה היא הדרך היעילה ביותר לחזק את המערכת ברמה התאית [ראה מחקר].

ההבדל בין מזון אורגני למזון קונבנציונאלי הינו ההבדל בשיטת הגידול בה מזינים את הצמח באבני הבניין ההופכים בסופו של דבר לאבני הבניין שלנו. גידול אורגני הוא חשוב, מפני שהצמחים מקבלים שפע של מינירלים העוברים בשרשרת המזון אלינו. תת-תזונה של הצמחים היא התת-תזונה שלנו. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - למה מזון אורגני בריא יותר.

מהו רדיקל חופשי?
על מנת להבין מהו רדיקל חופשי, תצטרכו ידע בסיסי בכימיה. ממה בנוי כל החומרים ביקום? באיזה אופן ניתן להפיק ריאקציה [תגובה] בין שני חומרים? אם עניתם נכון וידעתם שהיקום מושתת על אלקטרונים החגים סביב מרכז אטומי, אז בטח שמעתם על המושגים כמו קשר קוולנטי, כלל האוקטט ועוד.

כל מי שלמד כימיה, אפילו בחפיף, סביר להניח שיודע את כלל האוקטט (Octet Rule). כלל מאוד פשוט - לכל אטום יש אלקטרונים הסובבים סביבו ומספר האלקטרונים הסובבים אותו בשכבה החצונית תמיד שואפת לשמונה אלקטרונים. משמעות המילה אוקטט הוא שמונה, ולרוב היסודות אין אוקטט אך הם תמיד שואפים להשלים את שכבתם החיצונית. פחמן, שהוא המרכיב האורגני העיקרי למרבית צורות החיים המוכרות, מרכיב בשכבתו החיצונית 4 אלקטרונים, ולכן הוא ישאף למלא את החסר. הוא יכול ליצור קישור עם מימן, חמצן וכל מיני יסודות, רק על מנת להגיע למצב יציב של שמונה אלקטרונים. אותו עקרון עם חמצן, אך חמצן, כמו כל יסוד אחר, נהיה חסר יציב וקטלני כשחסרה לו אלקטרונים והוא ישאף למלא את החסר עם כל תרכובת הקיימת בסביבתו. הוא יהיה כל כך אלים שהוא יטוס לדופן התא וינסה להשיג את האוקטט מאלקטרונים השייכים לתרכובות של חומצות שומן, כולסטרול, חלבונים ועוד ותוך כדי יחליש את המבנה, יפגע בו ואף יכול להרוס אותו. אין לו ממש שכל ואכפתיות, רק תעווה לשלמות.

תהליך החמצון בתוך גופנו על ידי רדיקלים חופשיים הוא זהה לתהליך יצירת חלודה על מתכת או היווצרות גוון חום על תפוח שנחתך. במובן כלשהו אנו מחלידים מבפנים. זה תהליך איטי, מפני שמדובר במידה מקרוסקופי, אך הגוף לא יכול להתמודד עם זה לאורך זמן.

כיצד נוצר רדיקל חופשי?
חמצון הוא תהליך שיכול להיגרם על ידי:

• חימום
• קרינה
• תהליך הנשימה התאית

• על ידי תאי דם לבנים (נטורופילים), כמנגנון הגנה

חימום גורם לתנועת האטומים להתגבר, דבר הגורם לחלקיקים הקטנים להתנגש אחד בשני. דבר כזה גורם ליצירת רדיקלים חופשיים, לרוב מתרכובות לא יציבות או רגישות (למשל חומצות שומן רב-בלתי רווי אומגה 3). חימום הוא צורה אחת לגרום לזירוז בתהליכים כימים, לגוף יש גם אינזימים המשתמשים בטכניקת חמצון על מנת לפרק חומרים ולזרז תהליכים שאחרת היו לוקחים אלפי שנים.

קרינת אור אוּלְטְרָה-סָגֹל (Ultraviolet) מהשמש גורמת לתהליך תזוזת חלקיקים. חלקיק האור, הנקרא פוֹטוֹן (Photons), נע במהירות האור ומתנגש או חודר כמעט כל חומר. זה גורם לעליה ברדיקלים חופשיים וחמצון, ולכן קיים יותר מודעות לקשר בין חשיפה ממושכת לשמש והתפתחות סרטנית.

המטכונדריון יוצר בתהליך יצירת אנרגיה תאית תרכובת לא יציבה בשם מימן על-חמצני (Hydrogen peroxide), שהוא מחמצן קשוח המשומש לעיתים כחומר הלבנה, ולתא יהיה כמה אפשרויות לנטרל אותו.

בתהליך התגובה הדלקתית נשלחים תאי דם לבנים, הנקראים נוֹיְטְרוֹפִילִים (Neutrophil), לעזור הפגוע וכתגובה ראשונה של מערכת החיסון הם יוצרים רדיקלים חופשיים ושולחים אותם על מנת לחסל חיידקים ואף להשמיד תאים שאי אפשר להציל. עליהם דיברתי כבר בכתבה - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - שם תוכלו ללמוד יותר.

חשוב להבין! יצירת רדיקלים חופשיים הוא לא בהכרח רע אלא חשוב להשיג איזון בין כמות הרדיקלים שנוצרים לרמות נוגדי חמצון. נמצא שיש לרדיקלים חופשיים חשיבות בתהליך אִיתוּת חִמְזוּר (Redox Signaling), בהם רדיקלים חופשיים מתפקדים כשליחים ומתקשרים ביוכימים בתוך התא.

מנגנון ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי חמצון

מפני שרדיקלים חופשיים נוצרים מתהליך הנשימה התאית ומתהליכים שונים של הגוף, לפעמים באופן מכוון למשל עם תאי דם לבנים (נטורופילים), הגוף הסתגל במהרה על ידי יצירת כימיקלים ומנגנונים המנטרלים את השפעתם ההרסנית.

נוֹגְדֵי חִמְצוּן (Antioxidants) הם תרכובות יציבות ומאוד חיוניות לטובת בריאות התא. לכל תא בגוף יש מערכות נוגדי חמצון טבעיות ומולדות שתפקודם התקינה תלויה בזמינות של מינירלים מסוימים. למשל, גְלוּטָתיון (Glutathione) תלוי בזמינות של יסוד סֶלֶנְיוּם (Selenium) [ראה מחקר] וסוּפֶּראוֹקְסִיד דִיסְמְיוּטֶז (Superoxide dismutase) תלוי בזמינות אָבָץ (Zinc) [ראה מחקר] ונְחֹשֶׁת (Copper) [ראה מחקר]. בנוסף, קָטָלֵאז (Catalase) הוא עוזרו של סופראוקסיד דיסמיוטז והוא לוקח מימן על-חמצני (Hydrogen Peroxide), תוצרו של הנשימה התאית, וממיר אותו למים וחמצן.

גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז הם מערכות נוגדי חמצון של התא (ויש עוד, אך אלו נצפו כעיקריות). הם מורכבות באופן שהן יכולות לתרום אלקטרון לרדיקל החופשי וכך לנטרל את השפעתו ההרסנית. קטלאז משומש על ידי התא על מנת לזרז את פירוקו של מימן על-חמצני למרכיביו היותר בטוחותיים (חמצן ומים).

אי אפשר לקחת תוסף תזונה של גלוטתיון או נוגד חמצון אחר ממה שצוין, מפני שמערכת העיכול תפרק אותם למרכיביו (חומצות אמינו) על מנת לספוג אותם דרך תאי דופן המעי. ללמוד עוד על תאי הספיגה האלו, קראו את הכתבה שלי - חווית המזון בגופנו.

מה יכול להיחשב נוגד חמצון?

לאחר שהבנו את חשיבות נוגד החמצון לטובת בריאות הסביבה התאית, היכן נוכל למצוא נוגדי חמצון?

חשיבות הויטמינים מתבררת לה, כי לרובם תפקיד תומך ומחדש. יתכן שויטמין C הוא החשוב מכולם כתוסף הכרחי, מפני שהוא נצפה מסוגל לחדש את ויטמין E. ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, לכן יש צורך בחידוש מאגרי הויטמין באופן יומיומי. לעומתו, ויטמינים מסיסים בשומן (E, A, D, K) מסוגלים להישמר בגוף לאורך זמן רב יותר.

רמות גבוהות של ויטמין C ניתן למצוא בפירות הדר וכרוב כבוש. המחלה צַפְדִּינָה (Scurvy), שמתפתח עקב מחסור בויטמין C, היה שכיח בקרב העולם הישן שדגל במסעות ארוכות בים. לפני שמצאו את יכולתם של פירות הדר למנוע צפדינה, היה נפוץ ומקובל להשתמש בכרוב כבוש (Sauerkraut). אפילו קפטיין ג'יימס קוק העמיס על שני ספינותיו 25,000 חביות כרוב כבוש, אותם הוא לקח איתו למסעותיו הרבות בגילוי העולם החדש [ראה מחקר]. בגלל שויטמין C הוא מסיס במים, ניתן למצוא רמות גבוהות שלו באזור המימי של התא ומחוצה לה (בכלי הדם). זה מעלה עוד יותר את חשיבותו, מפני שהוא מסוגל לתפקד כנוגד חמצון לרדיקלים חופשיים הנעים חופשי מחוץ לתא (שם אין מערכות הגנה כמו גלוטתיון).

וִיטָמִין E נמצא בתוך דופן התאים ואף נמצא בחלבון-שומני (Lipoprotein) האחראי להובלת כולסטרול. רדיקל חופשי שנמשך לדופן התא המחוזק בויטמין E ינוטרל ואז זקוק התא לחדש את הויטמין או את מאגרי הויטמין. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול (Tocopherol) וישנם מספר רב של סוגים שונים. הסוג הנחקר ביותר הינו אלפא-טוקופרול, אך לקיחתו בנפרד מהסוגים השונים הראה השלכה שלילית על רמות גמא-טוקופרול, הנצפה כנוגד-חנקון (הסבר בהמשך הכתבה). לעומתו, לקיחת גמא-טוקופרול תמך ברמות גמא ואלפא. ניתן למצוא ויטמין E ברמות גבוהות בשמן נבט-חיטה, שמן חמניות ושמן חֲרִיעַ, אך מומלץ להימנע משמן חמניות וחֲרִיעַ עקב רמות הגבוהות של אומגה 6 (שמן חמניות מורכב מ-70% אומגה 6, שהוא מעודד תהליך דלקתי). ניתן למצוא את ויטמין E ברמות משמעותיות באגוזים, למשל שקדים, לוז וברזיל. הנה רשימה ארוכה של מקורות מזון ורמת תכולת ויטמין E [ראה דף].

וִיטָמִין A הוא מצוין לבריאות העיניים. רמות גבוהות של הויטמין נצפה כרעיל, לעומתו לויטמין E אין רמות מסוכנות וגם כן לויטמין C. במקום לקחת ויטמין A, קחו קרוטנואידים (Carotenoids), מפני שהם יותר בטוחותיים והגוף מסוגל להמירם בקלות לויטמין A. קרוטנואידים שומרים על העיניים מפני קרינת אור כחול וסגול ומאפשר ראית לילה. קרני השמש פוגעים בקולטנים בעיניים ושוחקים אותם. קרוטנואידים מתפקדים כנוגדי-חמצון אל מול הרדיקלים החופשיים הנוצרים כתוצאה מחשיפה לקרני שמש. תוכלו ללמוד עוד על ויטמין A וקרוטנואידים בכתבה שלי - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן. קרוטנואידים צבועים את הפירות והירקות בצבע כתום, וניתן למצוא אותם בעלים ירוקים. מחקר הראה שזמינותו הביולוגית של קרטנואידים עולה פי 7 עד 15 כשהם נאכלים עם אבוקדו או שמן אבוקדו, בגלל השומן שעוזר להם להיספג [ראה מחקר]. לשמן אבוקדו יש הרכב שומני דומה מאוד לשמן זית.

קו-אנזים Q10, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10 - הוא נוגד-חמצון טבעי המופק בכל תא בגוף, אך מסיבה שעוד לא הובנה, רמות הקו-אנזים פוחתות בחלוף השנים. כך שאדם בן 60 מפיק רמות נמוכות יותר של קן-אנזים Q10 מאשר בחור בן 20. רמות נמוכות נצפו כמשפיעות ישירות על כושר שריר הלב, למשל במחלת קַרְדְיוֹמָיוֹפַתְיָה. חוקרים תיעדו תגובה חיובית בנבדקים שלקחו תוסף תזונה במינון מזערי, אך בשיפור משמעותית יותר במינון גבוהה. זה מפני שקו-אנזים Q10 ממלאה תפקיד חשוב במנגנון המאפשר יצירת אנרגיה תאית מהתהליך הנשימה התאית במיטכונדיה. וזה לא הכל. קו-אנזים Q10 הוא נוגד-חמצון מולד באברונים שונים בתוך התא אשר נצפה במחקרים מסוגל לחדש נוגדי-חמצון אחרים. תוכלו למצוא רשימת מקורות מזון של קו-אנזים Q10 בכתבה עליו.

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון. במחקרים חוץ גופיים (in vitro) תרכובות כאלו מצמחי מרפא רבים הראו יכולת פי 4 עד 8 נוגדת-חמצון מויטמין C, אך במעבר למחקרים תוך-גופיים (in vivo) התוצאות לא הרשימו את המדענים.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

היכן נמצא נוגדי-חמצון?

פירות, ירקות, צמחי מרפא, אגוזים וזרעים.

זה כולל את הקליפה, ציפה, עלים, שורשים וזרעים. כמובן שישנם צמחים המכילים רעל וחלקים מסוימים בצמח אינם ראויים למאכל אדם. אנא, תזהו את הצמח לפני אכילתו!

השלכות של פעילות רדיקלית מתמשכת

ללא אכילת מזון מהצומח, מוצא האדם את עצמו ללא מערכת הגנה נוגדת-חמצון בסיסית. 

כשתקומו בבוקר ותניעו את השרירים שלכם, תמצאו את עצמכם מותשים לאחר כמה שעות בגלל העליה בהפקת אנרגיה המפיקה גם כן רדיקלים חופשיים. במיוחד פעילות פיזית אינטנסיבית, למשל פעילות גופנית למטרת שימור שריר או הגדלתו, תפיק רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות יותר. לכן תמצאו ספורטאים דואגים לקחת תוספי תזונה.

האזור שנחלש כתוצאה מפעילות מתמשכת של רדיקלים חופשיים מצביע על המחלה הניוונית שתפרוץ. לדוגמא, אם המוח נחלש מפעילות רדיקלית סביר שהאדם יסבול מאלצהיימר ושטיון. בנוסף, אם כלי הדם נחלשים, סביר שיתפתח טרשת עורקים ומחלות לב. 

החשוב ביותר הוא העליה בפגיעה בחומר התורשתי של התא. הגרעין הינו האיבר המין של התא, בו יש את כל החומר התורשתי או במילים אחרות "תבנית החיים". המדע מראה שפגיעה בחומר התורשתי על ידי חמצון גורם למוטציה, המובילה להתבטאות סרטנית. תדמינו לעצמכם ים של רדיקלים חופשיים, בגלל שאין נוגדי חמצון, המקיפים את גרעין התא ואין לדנ"א יכולת הגנה. קרוב לוודאי שהדנ"א יתחמצן באזור מסוים, והתא שממשיך לתפקד תחת התנאים הללו מתרגם את התבנית לחלבונים רבים בצורה שגויה, מה שגורם להתבטאות החיים באופן סרטני.

חנקן כרדיקל חופשי
חַנְקָן (Nitrogen) נמצא ברמות גבוהות יותר באוויר מחמצן (Oxygen). כל היסודות, מלבד קבוצת האצילים הנדיפים (Noble Gases), שואפים לאוקטט ובניהם חנקן. עישון סיגריות מפיק רמות גבוהות של רדיקל חופשי מסוג חנקני, ולגוף יש קושי רב יותר בסילוקו מהגוף.

ויטמין E הוא נוגד חמצון הנמצא בתוך מעטפת התא ונמצא בכל תאי הגוף. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול ויש כמה סוגים של טוקופרולים. על אלפא-טוקופרול עשו הכי הרבה מחקרים, ולכן כשמדברים על ויטמין E קרוב לוודאי שמתייחסים לאלפא-טוקופרול. אך נמצא שלגמא-טוקופרול יש יכולת נוגדת-חנקון ולקיחתו בתוסף תזונה משפרת גם את רמות אלפא-טוקופרול (נמצא שזה לא עובד הפוך, לקיחת אלפא-טוקופרול מנמיכה את רמות גמא-טוקופרול) [ראה מחקר].

ההבדל בין נוגד-חמצון מולד לנוגד-חמצון מהתזונה
יתכן שנוכל לעשות הבחנה בין נוגד-חמצון שכל תא יכול להפיק בעצמו לנוגד-חמצון מהתזונה, כמו פלבנואידים וויטמינים שונים.

צמחים יוצרים רדיקלים חופשיים בעצמם, או יותר מקובל להתיחס לתופעה כנשימה התאית שלהם. פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (Photosynthesis) היא פעולה המצריכה את קרני האור (UV light) על מנת להפיק תגובה של הקפצת אלקטרון. כמובן שהצמח מוכרח לנטרל את הרדיקל החופשי, ולכן יש לו נוגדי-חמצון מולדים משלו. קורה מצב, שכשאנו אוכלים צמחים, אנו משאילים מהצמח את כוחותיו למזער את תופעת יצירת הרדיקלים החופשיים בתוכנו על ידי חידוש מאגרי נוגדי-החמצון המולדים שלנו.

אלקטרונים חופשיים מהאדמה
בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - חשפתי את עבודתו של ד"ר ג'יימס אושמן על זרימתו על אלקטרונים חופשיים מהאדמה דרך כפות רגלינו, וכתוצאה מכך מחדשת את מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת שלנו. לכן, נועדנו ללכת יחפים למען בריאותינו.

    

סיכום, מזון נא בריא יותר ממזון שחומם ומזון נא יחדש את מאגרי נוגדי החמצון מאשר לדלל אותם. היווצרות רדיקלים חופשיים לאורך היום, מחיים מלאי תנועה או מחיי ישיבה מול מסך וקריאת החומר הזה, עלולים לגרום נזקים משמעותיים בטווח הארוך ללא מערכת הגנה תת-אטומית הולמת.

גילוי הקשר בין מחלה ניוונית לפעילות האלימה של רדיקלים חופשיים, וגילוי מערכות הגנה תת-אטומיות המנטרלות את טבען הקטלני של הרדיקל החופשי, פותחת לנו דף חדש במושג של שמירה על בריאות. זו היא שמירת הבריאות ברמה אחרת, רמה מזערית יותר ממיקרוסקופית, במימד האטומי והתת-אטומי של קיום החומר. הגילוי הבא כנראה יהיה כיצד לשמור על בריאותך בעולם הקוונטום, בו הרגשות והמחשבות שלך משפיעות על בריאותך. האמת, שניתן ללמוד על גילויים כאלו כבר עכשיו, אם תקראו את הכתבה שלי - תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה.

יתכן שממלכת הצומח היא מפתח לחיים צעירים. אפילו אנט לרקין בת ה-70 נראת צעירה לגילה והיא טוענת שהסוד הוא בממלכת הצומח. שתיית מיץ ירקות אורגני ונא הוא בהחלט תרפיה עוצמתית. הנה הסרטון: AGELESS WOMAN ANNETTE LARKINS INTERVIEW 1 - YOUTUBE

האחראיות שלך, לבריאות!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)
קישור ל-רשימת מקורות: על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

"המערכת ההגנה התת-אטומית"

מדענים רבים מתארים את עולמנו התת-אטומי, כתוצאה מהקפיצה התפיסתית של המדע מאז אלברט אינשטיין הציג לעולם את מכניקת קוונטום. כתוצאה מהשאיפה להבין כיצד מתנהלת לה שיחה בין אבני הבניין הקטנים שאינם גלויים לעין, נבנו מודלים, מתקנים טכנולוגים וניסויים אשר תרמו אט-אט לתמונה רחבה יותר של החיים במישור התת-אטומי.

יסודות מגיבות לשינוי בסביבתן, מתחברות לקהילה ומפיקות תרכובת המפיקה התנהגות מסוימת. מיליוני תרכובות בונות את חומצות האמינו, אשר בונות את החלבונים. אינזמים הם חלבונים אשר מאפשרים לתגובה כימית לקרות הרבה יותר מהר. לולא האינזימים, היה לוקח לתגובה כימית מיליוני שנים על מנת להפיק תנועה, ותנועה היא חיים.

אותם יסודות, או מינירלים בלקסיקון התזונתי, ממוחזרים על גבי כדור הלכת הזה אשר מוקף חלל. המינירלים מנוצלים על ידי צמחים, אשר נאכלים על ידי חיות רב-תאיות, ומוצאים את דרכם חזרה לאדמה. עיכול הצמח או עיכול החיה על ידי האדם הוא התהליך שמחדש את המינירלים ואבני הבניין השונים והרבים שהגוף האנושי זקוק. לכל תא בגופנו יש דרישות של אבני בניין על מנת לתקן ולשגשג אינדבידואלית, ושגשוג היחיד הוא שיגשוג הקהילה.

הנשימה התאית של כל תא, המופקת במטכונדריה, תלויה בזמינותן של מינירלים חיוניים המווסתים את יצירתם של הרדיקלים החופשיים. לחמצן בתהליך הנשימתית צד אפל, והוא כרוך בהעברת אלקטרונים על ידי אנזימים תומכים, על מנת להפיק אנרגיה תאית (ATP) בתהליך הנקרא זרחון חימזור. אותם אינזימים תומכים, למשל קו-אנזים קיו-10, מסוגלים לתפקד כנוגד-חמצון ובזכות יכולתו להעביר אלקטרונים באותו התהליך.

רדיקל חופשי הוא אלים לסביבתו. כלל האוקטט בפיזיקה מתארת עולם לא יציב של יסודות ברמה התת-אטומית ושאיפתן לשלמות. כל יסוד שואף להיות כמו הגזים האצילים, אם שמונה אלקטרונים בשדה החיצוני שלהם. מכיוון שיסודות רבים אינם עונים על דרישת האוקטט ליציבות יסודית, הן שואפות לחלוק אלקטרונים עם יסודות אחרות ומוכנתן לעבוד בקהילות אחראית לבניית תרכובות מולקולריות המתבטאות בסופו של דבר כחומר הגלוי לעין (או פחות במקרה של גזים).

נוגדי חמצון הן תרכובת המסוגלת לתרום אלקטונים. למשל ויטמין E, שתלוי בסביבה שומנית ולכן נמצא במעטפת התא, מסוגל לנטרל רדיקלים חופשיים. או למשל ויטמין C, אשר מסיס במים ומסוגל לנטרל רדיקלים חופשיים בזרם הדם ואף לחדש את מאגרי ויטמין E. ההשפעה הסינרגטית של נוגדי חמצון, בכך שהן יכולות לתרום אלקטרון ובעצם להחזיר את נוגדי החמצון האחרים בגוף למצב פעיל ושוב לתפקד כנוגדי חמצון, היא נצפתה במקרים שונים. 

הרעיון הוא שנוגדי חמצון הן מערכת ההגנה התת-אטומית של התא. כמו שמערכת החיסונית היא תאים האחראים לבריאות החיה הרב-תאית בשלמותה, כך גם במישור התאי ישנם מערכות הגנה הדואגות לאיזון בתוצר האלים המופק משימוש בחמצן לטובת יצירת אנרגיה ותנועה. 

תרומתם של צמחים לבריאות הגוף הוא בזמינותם הביולוגית של מערכות ההגנה התת-אטומיות המולדות שנמצאים בצמחים המועברים לאדם בתזונתם. לצמחים יש מנגנון יצירת אנרגיה תאית המוכרת כפוטוסינתזה, אשר משתמשת בקרני אור על מנת להפיק הקפצת אלקטרון במכונה המולקולרית כלורופיל. הקפצת האלקטרון הוא בעצם יצירת רדיקל חופשי, ולשם כך הצמח זקוק למנגנון שינטרל את התוצר האלים. אם נצרוך את הנוגדי-חמצון המולדים של הצמחים, נוכל להפחית את הלחץ החמצוני בגופנו. זוהי עיקרון צמחי המרפא וזוהי ממלכת הצומח.

האדם הינו חיה רב-תאית, ולו תאים רבים הסומכים על מנגנון דומה. המערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף האנושי מורכב ממכונות מולקולריות הנבנים על ידי התא, למטרת שימור איזון החמצוני בתא. מכונות אלו תלויות בזמינותם הביולוגית של מינירלים חיוניים, למשל סלניום, אבץ ונחושת. תזונה עשירה במינירלים אלו מאפשרת יצירת נוגדי חמצון מולדים, כמו גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז. 

אך ישנה בעיה שנוכל לפתור אותה בקלות. החלקאות הקונבנציונאלית הפרה את מחזוריות חידוש מאגרי האדמה. שימוש בטכניקת מוֹנוֹקוּלְטוּרָה, המבוסס על גידול אחד, איננה דואגת לחדש את המינירלים באדמה. רוטציה של האדמה, במקרה של פּוֹלִיקוּלְטוּרָה, דואגת לחידוש מאגרי המינירלים באדמה. בנוסף, המחזוריות האורגנית, למשל בגידול אורגני, דואגת להאכיל את חיות המשק בתזונה אבולוציונית המותאמת לחיה, בצמחים אורגנים וטריים. חיות המשק מעכלות ומפיקות על הדרך תוצרים המבוססים על אותו שפע של מינירלים, אותם הן גם מחזירות לאדמה כדישון. פגיעה בתזונתן פוגעת בתזונת הצמחים, אשר פוגעת בתזונת האדם. לכן מומלץ להשקיע במחזוריות האורגנית.

מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בגוף האנושי תלויה בזמינותם של מינירלים חיוניים. המקור היחידי לחידוש המאגרים בגוף הוא מהמזון שאנו בוחרים לאכול. אנו מזינים יותר מהתשוקה לשביעות במישור הרב-תאי, אלא גם במישור החד-תאי (פרוביוטיקה ותאי גוף) והמישור התת-אטומי.

המדריך למתחיל | על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן | איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות
תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)
גרסה להדפסה