יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

חווית המזון בגופנו


תקציר:
עיכול המזון מתחיל מהרוק בפה. מגיע לקיבה, שם הוא מתערבב ונדחס לו לתוך עיסה בתנאי חומציות ההורגים חיידקים ואינזימים התורמים בפירוק חלבונים, ומשם למעי הדק. המעי הדק בנוי באופן כה משוכלל, על מנת ליעל את ספיגת כל החומצות אמינו (מהחלבונים המפורקים), חומצות השומן (מהשומן המפורק), חד-סוכרים (מהרב-סוכרים המפורקים), המינירלים והכימיקלים השונים הנחוצים על ידי כל תאי מערכות הגוף.

במעי הדק תמצאו תאים מיוחדים, הנקראים אֵנְטֶּרוֹסִיטִים, האחראים לסינון יחידות הבניין השונות ועל מנת לעזור להם להגיע מחלל המעי לזרם הדם בעזרת מובילים מוסימים. בריאותם חשובה לנו, כי זה בעצם בריאותינו.
בכתבה הזאת נתאר את מעבר המזון מאכילתו עד ליציאתו כצואה. נתמקד במיוחד במעי הדק, שם החומרים המזינים נספגים ונשלחים לניצול על ידי תאי הגוף.

לחץ להגדלה
בתסריט של אדם אחראי ובריא, המזון נגרס ונטחן בשיניים לדיסה המתמלאה באינזימים ונוגדנים מהרוק ופעולת הבליעה שולחת את הגּוּשׁ (Bolus) דרך הוֵשֶׁט (Esophagus) על ידי התכווציות שריר הנקרא פֶּרִיסְטַּלְסִיס (Peristalsis) אל תחנת העיכול השניה, הקֵבָה (Stomach). פירוק פחמימות ושומנים מתחיל בפה, על ידי אינזימים רבים כמו עָמִילָז (מפרק עמילנים ופחמימות לתרכובות חד-סוכר) ולִיפֶּאז (מפרק שומנים לחומצות שומן).

בכתבה שלי - מערכת העצבים האנטרית והמוח השני - חשפתי לכם שלמערכת העיכול מוח משלו עם מערכת עצבית משלו. נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶר (Neurotransmitter) הוא כימיקל הקיים במערכת העצבית ולו תפקיד חשוב בתקשורת בין סִינַפְּסִים (Synapse). סֶרוֹטוֹנִין (Serotonin) הוא מוליך בין-עצבי ובמערכת העיכול הוא אחראי על תנועה פּריסְטָלְטית. לכן, תרופות פסיכיאטריות המבוססות על טיפול עם סרוטונין צריכות להילקח בזהירות מפני שזה יכול לשבש את פעילות מערכת העיכול. ככה זה כשמרבית הטיפולים הם בעזרת תבליות בליעה, המעיים סופגים את הכימיקל קודם, לפני המוח המרכזי. במוח, סרוטונין קשור לתחושת מצב רוח, תאבון ושינה.

בעת כניסת הגוש לקיבה משתחררים להם מיצי קיבה (חֻמְצָת מֵימָן כְלוֹרִי - HCl) ואינזימים על מנת לחסל חיידקים פתוגנים ולהתחיל בפעילות פירוק החלבונים. הקיבה נעזרת בשתי טכניקות לעיכול, מכנית (על ידי ערבוב ומחיצה) ואינזימתית. 

הפרשת חֻמְצָת מֵימָן כְלוֹרִי (Hydrochloric acid) חשובה מכמה סיבות: מעוות את צורתם של החלבונים הנכנסים על מנת לשבש את פעילותם וכהכנה להמשך הפירוק, להשמיד חיידקים או וירוסים הנכנסים עם המזון, להפעיל את האינזים המרכזי בקיבה הנקרא פֶּפְּסִין (Pepsin) האחראי לפירוק חלבונים לחומצות אמינו, וכסמן לסגירת מחסום הושט ובכך למנוע ממעבר של תכולת הקיבה לושט.

הגוש המפורק ומעוכל בקיבה מקבל שם אחר, קָיִם או עיסה (Chyme), אשר עושה את דרכו דרך סוגר בתחתית הקיבה אל  הַמְּעִי הַדַּק (Small Intestine). למעי הדק שלושה חלקים מרכזיים: תְּרֵיסַרְיוֹן (Duodenum), הַמְּעִי הַרֵיק (Jejunum) וְהַמְּעִי הַעָקוּם (Ileum). במעי הדק מתרחש רוב ספיגת החומרים התזונתיים.

בעת כניסתו של העיסה לתריסריון, הלַבְלַב (Pancreas) מפריש אינזימים לפירוק מעמיק יותר של פחמימות וחלבונים והכָּבֵד (Liver) מפריש מיצי מָרָה לפירוק שומנים אל תוך חלל התריסריון. גם כִּיס הַמָּרָה (Gallbladder) לוקח חלק, על ידי אחסון מיצי המרה מהכבד, אותם הוא משחרר על מנת לעזור בפירוק השומנים מהעיסה. באחסון, מיץ המרה נהיה מרוכז יותר אשר משפר את כוחו ומגביר את השפעתו על שומנים.

העיסה ממשיכה את דרכה באמצעות התנועה הפּריסְטָלְטית עד להַמְּעִי הַגַּס (Colon).

סִיס וְאֵנְטֶּרוֹסִיטִים
המעי הדק מרופד, לכל אורכו, בקִפּוּלִים מַעְגָּלִים (Circular Folds) המקיפים את כל היקפו הפנימי של החָלָל (Lumen). ראה תמונה להמחשה:

מעי הדק בכולו מרופד בשכבת תאים משוכללת. לפי האיור אנו רואים שהקרום הרירי הפנימי, הקיפולים ובין הקיפולים, בנויים בצורת מברשת. כל אחת מהבלוטות דמוי-אצבעות נקראות סִיס (Villi) וצורתן תופסת שטח התורמת לספיגה מוגברת פי 60-30. הַסִיסִים מרופדים בתאים האחראים לקליטת החומרים המזינים ובתאים המפרישים אינזימים או ריר מעי.

לתא המרכזי, שעל הסִיס, קוראים אֵנְטֶּרוֹסִיט (Enterocyte) והוא אחראי לספיגת המינירלים, הויטמינים, חומצות שומן, חומצות אמינו והפחמימות השונות בעזרת 'מובילים' (Transporter) המביאים אותם אליו ו'מובילים' העוזרים לחומרים המזינים לחצות את הפְּלַזְמָה אל צידו השני של האֵנְטֶּרוֹסִיט על מנת לחדור לזרם הדם באמצעות פעולת הדִּיפוּזְיָה. תאים אלו מתחדשים כל כמה ימים והם רגישים לתנאי סביבה דלקתיים מריבוי חיידקים פתוגנים.

צפו באנימציה להמחשה שתקל על קליטת החומר: 

video

בגלל שחיקת תאי הסיס, עקב מעבר ממושך של מזון, תאים נפגעים ולכן יש צורך בחידושם בתדירות גבוהה. בלוטת המעי (Intestinal gland) הנקראת גם קְרִיפְּט (Crypt) היא אזור ליצירת תאי אפיתל חדשים, להפרשת ריר ואינזימי עיכול.

לתמונות באיכות מצוינת שמעמיקות בנושא הקריפט: Small Intestine - Normal mucosa | Immunopaedia.org

בבסיס הקריפט יש תָּאֵי גֶּזַע (Stem Cells) המתחלקים ויוצרים תאים שונים, לפי צורך הסיס. למשל אֵנְטֶּרוֹסִיטִים, תאי גוֹבְלֶט (Goblet Cells) ותאי פָּנֵט (Paneth Cells). החלוקה המִיטוֹזִיס מפיקה שני בנות תאי גזע, האחת משתנה לאחד מהתאים הנ"ל והשניה נשארת כתא גזע עד לחלוקה הבאה.

החלוקות מזיזות את התאים לאורך הסיס עד כיפת הסיס, שם הם מתים. ככה הוא מעגל חייו של הסיס. אך תאים מסוימים נשארים בקריפט, לרוב רק תאי גובלט ואנטרוסיטים עולים למעלה.

אגב, אותו מוליך בין-עצבי, סרוטונין, כמו כימיקלים אחרים ואף הורמונים, מופקים מתאי אנדוקרין מעי (Enteroendocrine cell) הנמצא על הסיס.

הרס התאים על הסיס קורה בגלל חיידקים פתוגנים היוצרים זיהומים ודלקות. תנאים דלקתיים במעי הדק מוביל למעי דליף (Leaky Gut) ומחלות מעיים שונות. ללמוד עוד על מעי דולף, קראו את הכתבה שלי - מְּעִי דוֹלֶף.

המזון ממשיך את דרכו ונספג לאורך כל שלבי המעי הדק. הספיגה המרבית מתרחשת בתריסריון, שם גם נפרשת חומרים המנטרלים את החומציות שנכנסת עם העיסה. לקראת סוף המעי הדק, במעי העקום, יש פחות ספיגה וקיים פחות סיסים.

בסוף המעי הדק, במעי העקום, העיסה עוברת לַמְּעִי הַגַּס (Colon). שם יש רמה נמוכה מאוד של ספיגת חומרים מזינים, מפני שאחריותו לספוג את כל המים מהעיסה. אך הוא כן סופג כמה ויטמינים מסיסים בשומן, כמו ויטמין K, מחיידקים חיוניים המתרבים בתהליך תסיסת מזון שלא עוכל לגמרי.

המעי הגס דוחף את העיסה לחלחולת, שם היא נאגרת לטובת פינוי דרך פי הטבעת.

זה חווית המזון בגופנו.

לסיכום, מערכת העיכול היא יצירת מופת של האינטליגנציה האבולוציונית. המוח המרכזי מתפקד יותר כאנטנה והוא מסוגל לנפח ולהרחיב את דמיונינו, אך המוח השני, שהוא מערכת העצבים האנטרית במעיים, קושרת אותנו לאדמה, לחוט ההשרדות. אלו תהליכים ביוכימיים שלוחצים על כפתורי הפעלה וכיבוי, והמערכת סופגת המון השפעה מהחומרים הביוכימיים הנכנסים מהמזון שלנו. סוכר מזוקק הוא הרסני, מפני שהוא מזין חיידקים פתוגנים במעיים התורמים לעליה בדלקות במעיים ולבסוף למעי דליף הפותח דלתות למחלות כרוניות שונות.

בריאות המעיים מתחיל בבריאות ההחלטות שלנו. החלטות אלו מושפעות מהתפיסה שלנו, אז כדי לתפוס את חשיבות המזון כתורם לבריאות לטווח הקצר והארוך. סיבים מירקות ופירות מזינות חיידקים פרוביוטיים במעיים. אותם חיידקים חיוניים מיצרים בעצמם ויטמינים מקבוצות B, למשל B12, ומעודדות פירוק פחמימות וחלבונים. בנוסף הם יוצרים חומציות לקטית נהדרת לשגשוגם של תאי דם לבנים השומרים על סביבת המעיים.

חיידקים פרוביוטים מיוצרים על ידי תהליך תסיסת מזונות, למשל כרוב כבוש. רוצים ללמוד איך להכין כרוב כבוש? קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש.

האחראיות שלך, לבריאות!


רשימת מקורות
כתבות:
אנגלית:
THE DIGESTIVE SYSTEM - Technion.ac.il
[הסבר קצרצר וקולע על כל חלק במערכת העיכול. יש גם תמונות של התאים]
villus - tiscali.co.uk
[תמונה מצוינת המתארת סיס]
DIGESTIVE PHYSIOLOGY - upei.ca
[הסבר מעמיק על הפיסיולוגיה של עיכול. עם איורים גם הממחישים את החלבונים ופירוקם, ופחמימות ופירוקם]

סרטוני הסברה:
Small Intestines Histology Model - Layers & Mucosa - YOUTUBE
[הסבר של שכבות המעי הדק, עם הסבר על הווילאי והאנטרוסטים בעזרת מודל]
Small Intestine - YOUTUBE Animation
[הסבר מעמיק על מעי הדק באנימציה מצוינת]
Health Digestive System 101 - YOUTUBE
[אנימציה מוסברת על ידי מורה. מהפה עד לפי הטבעת]

2 comments:

  1. כמה זמן בערך לוקח למזון שאחנו אוכלים, להתעכל ולצאת מהגוף (מה שצריך)? כלומר, כמה שעות זה בערך מהארוחה עצמה עד יציאת הפסולת שלה?

    השבמחק
    תשובות
    1. תלוי בהמון דברים.
      אישית, לי יש יציאה פעם ביום, ולכן אני יכול לומר שזה קורה במחזוריות של 24 שעות.
      אך אומרים שיציאה אומרה לקרות כחצי שעה לאחר כניסת מזון לגוף (משהו נכנס, משהו יוצא - משחק מתחים פנימיים). לפעמים קורה שיש יותר מיציאה אחת ביום, וזה נחשב נהדר.
      בדבר העיכול עצמו, המזון יכול לשבת כשעה בתוך מיצי הקיבה לפני שהוא ממשיך הלאה למעי הדק על מנת להיעכל עוד ולהיספג לזרם הדם. תלוי במזון שאוכלים, קורה שחומרים מסוימים יושבים בקיבה זמן רב יותר מחומרים אחרים. הזמן משתנה ממקרה אחד לאחר, לכן אינני יכול לתת לך תחום זמן מדויק או משוער. עדיף לעקוב אחר מחזוריות גופך וללמוד מבחירותיך כיצד המחזוריות מושפעת.

      מחק