‏הצגת רשומות עם תוויות מערכת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מערכת. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 18 בינואר 2013

הזמנה לאירוע עולמי ב-21 למרץ

אני שמח להזמין אותך לאירוע עולמי שתופס תאוצה כבר עכשיו לקראת "יום העולמי למודעות דגנים" (World Grain Awareness Day).

זה אירוע שניתן לתמוך בו על ידי הצטרפות לאירוע בפייסבוק.
הצטרפות לאירוע הופכת אותך לחבר בתנועה להעלאת המודעות לבעייתיות בדגנים, חלב, סוכר ועוד. הקול שלך חשוב לי.

ביום הזה אנו עומדים זקוף ומדברים על הבעייתיות של מזון חקלאי לבריאות האדם וחיית המשק, והשיטה החקלאית שפוגעת באדמה והופכת את שטחה של כדור הארץ למדבר.

בעזרת ידע שתוכלו לצבור בבלוג הזה ובערוצי תקשורת פתוחים ומעודכנים, תוכלו ללמוד על המנגנון שבו דגנים פוגעים במערכת העיכול שלנו, איך חלב גורם לאוטיזם, סכיזופרניה וסכרת נעורים בילדינו וכיצד סוכר הופך תרבות שלמה לרודפי הנאה והתמכרויות בלתי פוסקות.

הסיבה למחלות ציווילזציות ידועה לאלו שלקחו את הזמן לחקור. 
אולי לך אין את הזמן להקדיש לזה, כי לך יש תחביבים שבה לך להקדיש להם זמן, אבל נושא התזונה הוא שיכול להבטיח לך בריאות יומיומית.

אם ידעת ש-99% מהאבולוציה התזונתית של הזן האנושי מושתת על מה שאבותינו צרכו מסביבתם, האם גופך מותאם לדיאטה אבולוציונית?

אם מחלות ציוויליזציה, כמו אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, ניוון עצבי, עששת ועוד, הם כתוצאה מתזונה ניוליטית שהתחילה לפני 12,000 שנים בהמצאת החקלאות, האם אנו אמורים לפעול ולשגשג על תזונה שאיננה מחקה את הטבע ובעיקר את טבעו של האדם?

האדם נהג לצוד וללקט למשך 99% אחוז מההתפתחות האבולוציונית שלו. לפעמים אני תוהה כיצד האדם היה מסוגל לעלות בראשו את האפשרות להזניח את טבעו ולשנות את אורח חייו וגישתו לאדמה. כיצד האדם היה מסוגל ללקט דגנים וקטניות, אותם הוא לא צרך בהתפתחותו האבולוציונית, ולשתול בשטח רחב יבול בודד, כאשר הטבע משקפת לו גישת גיוון ביולוגי? כיצד האדם, שצד חיות ושיתף איתם פעולה, הזניח את תפיסתו והבריח את החיה משטחו על מנת להצמיח את יבולו וכלא אותם מאחורי גדרות?

כיצד האדם יכול פתאום לשנות לחית המשק את תזונתה האבולוציונית ולהאביסה בדגנים וקטניות?!?!

אלו שאלות שמטרידות אותי והאמת קשה מנשוא.

אבל יש אלטרנטיבה והיא בהשג יד האדם, כל עוד הוא פתוח להסתגלות.

ביום הזה, ב-21 למרץ, אנו מספרים לאמא, לאבא, לאח, לאחות ולחברים, בכל מקום, את האמת כפי שהמדע משקף אותו.
נהפוך את זה לנושא המדובר ביותר בתחילת האביב.
נביא את הבעייתיות במזון אל שולחן האוכל, לשווק ולאוזניו של שכננו.

נשוחח על הפתרונות למשבר האוכל שאפשר לתקן תוך חודשים ספורים בעזרת לימוד, אימון והוראה על שיטת גידול חַקְלָאוּת בַּת-קְיָמָא (Permaculture).

נשוחח על תזונתם האבולוציונית של אבותינו, שמדענים אמיצים חקרו ומצאו כיצד הם היו בריאים בהרבה מאנשים רבים בעולמנו המודרני.

אני שמח להזמין אותך לתחילת עידן הזהב.
בו נוכל יחדיו לתקן את תזונתינו ולהחזיר את כוח וכושר הבריאות לידינו.
למען עתיד ילדינו והדורות הבאים.

האחראיות בידייך, לבריאות!

יואל ג'קובסון

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

"מערכת ההגנה החוץ-גופית"


חיידקים מחסים כל פינה חשופה בסביבה החיצונית. חיידקים פרוביוטים הם מערכת ההגנה החוץ-גופית של חיות רב-תאיות וגם יכולתם לפרק מזון לאבני הבניין שלהם (למשל חלבונים לחומצות אמינו, שומנים לחומצות שומן, רבי-סוכר לחד-סוכר) מעלה את חשיבותם כאיברון נשכח המגביר את הזמינות הביולוגית של מינירלים רבים. בעקבות התקדמותם לחיים סימביוטים או אנדו-סימביוטים (למשל כלורופלסט בצמח ומטכונדריה בחיה, שניהם חיידקים במקור), מתבררת לה הקשר בין בני האדם ליצורים העתיקים ביותר על פני האדמה - החד-תאים. 

בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה - חשפתי לכם כיצד תינוק כשנולד מקבל את מצע הפרוביוטי של אימו דרך הנרתיק. ואז לאורך היניקה, החלב, שהוא בעצמו מזון-על העוקף את מערכת העיכול הישר לזרם הדם, מטפל במצע המעי של התינוק ומחזק את הביופילם על מנת להכינו לקראת מזון מוצק. אך קורה משהו בלתי נתפס בתרבות האנושית, אנשים ניזונים ממזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית. מה שמטה את מערכות ההגנה השונות בגוף למצב של חוסר איזון, מערכות כמו מערכת ההגנה התת-אטומית, החיסונית והפרוביוטית. על מזונות אלו ניתן לקרוא בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות.

השאיפה של הגוף היא תמיד לחזור לאיזון, וכפי שתוכלו להבחין בעצמכם, תמיד אחרי יומיים-שלושה של צינון המערכת חוזרת לאיזון. אך מצב של צינון הוא לא טבעי בגוף ביולוגי הנברא עם מערכות הגנה, וזה רק ידו של האדם החושפת אותו לחומרים המחלישים את מערכות ההגנה. להיות בריא הוא יותר מלאכול בריא, אלא צריך להתחשב בכך שמזון אורגני הוא מזון שיש בו יותר מינירלים ונוגדי-חמצון זמינים, שמזון אבולוציוני הוא מזון שתומך בפיזיולוגיה הביולוגית המסוימת ושמזון עונתי, נא וטרי הוא מזון שמבטיח תזונה משלימה. מזון שהחל להתרקב, אפילו שעה אחרי קטיפתו או הריגתו, נקטעת הקשר התזונתי לצמח הדואג לאיזון יצירת רדיקלים חופשיים על ידי יצירת נוגדי-חמצון משלה. אכילת מזון חיי מבטיחה לך רמות נמוכות של רדיקלים חופשיים ויותר נוגדי-חמצון.

מערכת ההגנה החוץ-גופית, דהינו חיידקים פרוביוטים (בעד-חיים), מסוגלים לדכא חיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה). אך שימוש באנטיביוטיקה ללא טיפול פרוביוטי משלים משמידה כמו פצצת אטום את כל המצע החיידקי הקיים במערכת האקולוגית של החיה. מחקרים רבים בהם מכינים חיות סטריליות, כלומר ניקו אותם לגמרי מחיידקים, אינם חיים זמן רב כלל. חיידקים פתוגנים מסוימים בהחלט נצפו מסוגלים לשרוד את המתקפה האנטיביוטית ואז הסביבה פנויה לשגשוגם. חיידקים פתוגנים שונים ניזונים על תאים בסביבתם על מנת להשיג את תזונתם, למשל חיידקים הניזונים על יסוד ברזל, והם יכולים להשמיד תאים מומחים רבים ומגוונים. למשל חיידק פתוגן הנצפה מסוגל להשמיד את התאים המומחים בקיבה היוצרים אינזים מומחה, הנקרא פקטור פנימי, האחראי להובלה וספיגת ויטמין B12. כך, שלא משנה כמה ויטמין B12 תוסיפו לתזונתכם, הרמות הזמינות לא יעלו. טיפול פרוביוטי הראה שינוי לטובה.

הסביבה הפנימית של גופנו מוגנת על ידי תאי מערכת החיסון, שהם תאים מומחים, ועם זאת הסביבה החיצונית, החשופה לאינטרקציה עם מזון ומגע סביבתי, מופרדת תמיד על ידי מצע חיידקי. חיידקים פרוביוטים ניזונים על חלבונים ופחמימות ומפרישים חומצה לקטית, המווסתת את הסביבה המעית לטובת שגשוגו של מערכת החיסון. 85% ממערכת החיסון נמצאת בדרכי העיכול, ולכן יש למערכת ההגנה החוץ-גופית תפקיד התומך במערכת ההגנה התוך-גופית. ניתן למצוא חיידקים אף במערכת הנשימה, על העור, אברי המין ובפה. כך שמחלות באיברים האלו הם כתוצאה מפגיעה במערכת ההגנה החוץ-גופית.

איך נוכל להחזיר את האיזון הפרוביוטי בגופנו?
מזון שהותסס הוא הבחירה הטובה ביותר. תסיסתו של כרוב על מנת להכין כרוב כבוש מיצרת חיידקים פרוביוטים מהזן הלקטובסילוס, התומכים בנו ברמה שהוגדרה למעלה. כמו כן, תה שהותסס כמו קמבוצ'ה או בירה שהותססה. הבעייתיות היא בתהליך הפסטור, אשר הומצא בתחילת המאה הקודמת מחשש שכל החיידקים הם פתוגנים. אך התהליך הופך את המזון למת, ואנו חיות ביולוגיות המוכרחות ליזון על דברים חיים, מפני שלדבר מת ערך תזונתי נחות ופוחת. ניתן ללמוד איך להכין כרוב כבוש בכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש. אם אין גישה או תזונתכם מדכאת את המוטיבציה שלכם לתפוס יוזמה, תוכלו להשתמש בתוסף פרוביוטי.

פריביוטיקה היא גישה נוספת לחיזוק מערכת ההגנה החוץ-גופית. בירקות מסוימים יש רב-סוכר, הנקרא אינולין, הנמצא מזין את החיידקים הפרוביוטים בלבד. בנוסף, ישנם מחקרים המראים את הישרדותם של חיידקים פרוביוטים בסביבה חומצית כשצורכים אותם יחד עם פריביוטיקה. ירקות כמו שום, בצל, כרישה, פטריות, כרובית לבנה, זנגביל ועוד.

ל"מוסדות הבריאות" לוקח זמן רב מידי להגיע למסקנות והדעה הרווחת היא שהחלטותיהם נובעות מאינטרס כספי הנשלט על ידיו של התעשיות. לשמור עליכם במעגל אינסופי של בלבול וחוסר הבנה, ולמנוע ממכם את הידע החיוני לשמירה על בריאות ומניעת מחלות. הגוף האנושי נחקר ועוד עובר מחקרים עצומים, למשל מזון מהודנס גנטית המוחדר למזוננו ללא ידיעתנו, מה שהופך אותך, אותם ואת כולנו לעכברי מעבדה. המסקנה היא, שאנשים בראש הפרמידה אינם רוצים שתשגשגו בחייכם. תדמיינו איך נוכל להתעלות מעל לסבל הבריאותי על ידי הבנת מיקומו של התזונה בבריאות הגוף הביולוגית ולהתקדם לעידן מסע בין כוכבים. נוכל לעבור מתרבות סוג 0 לתרבות סוג 1, כפי שמיצ'יו קאקו (Michio Kaku) אומר [סרטון ביוטיוב].

אם בריאות פיזית, רגשית ונפשית היא תשוקתכם, אנא תשקלו להשיג כלים חיוניים עכשיו על מנת לקחת אחראיות מלאה על בריאותכם. הרופא לא יפתור לכם את הבעיה, הוא רק מורה דרך בחייכם המתמחה בבריאות. הדלת פתוחה, בחירתכם לחצות אותה היא בידכם.

האחראיות שלך, לבריאות!

על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

זהו כתבה הכרחית על מנת להבין נושאים אחרים. פה תמצאו מידע על נוגדי-חמצון המשמשים על מנת לנטרל את השפעתם ההרסנית של רדיקלים חופשיים. 

תקציר   
אנו יוצרים אותם כל הזמן. הטבע מבוסס על תוהו-בבוהו והגעה לאיזון. הגוף תמיד ישאף לחזור לאיזון, ולמטרה זו הוא נעזר במנגנונים תת-אטומים ותאיים. החמצן שממלאה את ראותינו, הוא אותו חמצן שמשומש בתחנות הכוח התאיות על מנת להפיק חום ותנועה. אך, התהליך הנשימה התאית יוצרת תרכובת לא יציבה, המסכנת את הריקמות והחלבונים שבסביבתה.

רדיקל חופשי הוא תרכובת שחסרה לה אלקטרון. בטבע, דבר כזה נחשב לא יציב והגוף נאלץ להסתגל אבולוציונית על מנת להמשיך ולעבוד עם חמצן כמקור להפקת אנרגיה. לגוף יש נוגדי-חמצון טבעיים, אך הוא זקוק למודעות ואחראיות על מנת לשמור על כשירות. נוגדי-חמצון אלה, שמסוגלים מטבען לתרום אלקטרון ובכך לנטרל רדיקלים חופשיים, מוכרחים לקבל אספקה של ויטמינים ומינירלים על מנת להתחדש ולבצע את תפקידם. 
בכתבה תמצאו הסבר מעמיק על רדיקל חופשי, נוגדי-חמצון, מה נחשב נוגד-חמצון, איך לחדש ולשמור על מאגרי נוגדי-חמצון וכיצד הם עובדים יחד על מנת להפיק מערכת הגנה תת-אטומית המונעת ניוון תאי, ובכך ניוון אנושי.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
הבנת תהליך ההזדקנות היא הנושא הנחשק ביותר בקרב מדענים רבים. תאוריית הרדיקל החופשי, כגורם לתהליך ההזדקנות בתאים וכתוצאה מכך להזדקנות החיה הרב-תאית, הועלתה לראשונה על ידי דנהם הרמן (Denham Harman) ב-1956. בשנות ה-70 הוא הרחיב את התאוריה ועירב את המטכונדריה כאיברון בתא המפיק, בתהליך הנשימה התאית, זַנֵי חַמְצָן רִיאַקְטִיבִים (ROS). במהלך השנים קישרו מדענים שונים בין היווצרות רדיקלים חופשיים והתפתחות מחלות ניווניות.

הקשר בין תת-תזונה ליכולת הגוף להגן על עצמו מהשפעותיו ההרסניות של רדיקלים חופשיים, אפילו במשימות חלל, נבדקה ונמצא שתזונה היא הדרך היעילה ביותר לחזק את המערכת ברמה התאית [ראה מחקר].

ההבדל בין מזון אורגני למזון קונבנציונאלי הינו ההבדל בשיטת הגידול בה מזינים את הצמח באבני הבניין ההופכים בסופו של דבר לאבני הבניין שלנו. גידול אורגני הוא חשוב, מפני שהצמחים מקבלים שפע של מינירלים העוברים בשרשרת המזון אלינו. תת-תזונה של הצמחים היא התת-תזונה שלנו. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - למה מזון אורגני בריא יותר.

מהו רדיקל חופשי?
על מנת להבין מהו רדיקל חופשי, תצטרכו ידע בסיסי בכימיה. ממה בנוי כל החומרים ביקום? באיזה אופן ניתן להפיק ריאקציה [תגובה] בין שני חומרים? אם עניתם נכון וידעתם שהיקום מושתת על אלקטרונים החגים סביב מרכז אטומי, אז בטח שמעתם על המושגים כמו קשר קוולנטי, כלל האוקטט ועוד.

כל מי שלמד כימיה, אפילו בחפיף, סביר להניח שיודע את כלל האוקטט (Octet Rule). כלל מאוד פשוט - לכל אטום יש אלקטרונים הסובבים סביבו ומספר האלקטרונים הסובבים אותו בשכבה החצונית תמיד שואפת לשמונה אלקטרונים. משמעות המילה אוקטט הוא שמונה, ולרוב היסודות אין אוקטט אך הם תמיד שואפים להשלים את שכבתם החיצונית. פחמן, שהוא המרכיב האורגני העיקרי למרבית צורות החיים המוכרות, מרכיב בשכבתו החיצונית 4 אלקטרונים, ולכן הוא ישאף למלא את החסר. הוא יכול ליצור קישור עם מימן, חמצן וכל מיני יסודות, רק על מנת להגיע למצב יציב של שמונה אלקטרונים. אותו עקרון עם חמצן, אך חמצן, כמו כל יסוד אחר, נהיה חסר יציב וקטלני כשחסרה לו אלקטרונים והוא ישאף למלא את החסר עם כל תרכובת הקיימת בסביבתו. הוא יהיה כל כך אלים שהוא יטוס לדופן התא וינסה להשיג את האוקטט מאלקטרונים השייכים לתרכובות של חומצות שומן, כולסטרול, חלבונים ועוד ותוך כדי יחליש את המבנה, יפגע בו ואף יכול להרוס אותו. אין לו ממש שכל ואכפתיות, רק תעווה לשלמות.

תהליך החמצון בתוך גופנו על ידי רדיקלים חופשיים הוא זהה לתהליך יצירת חלודה על מתכת או היווצרות גוון חום על תפוח שנחתך. במובן כלשהו אנו מחלידים מבפנים. זה תהליך איטי, מפני שמדובר במידה מקרוסקופי, אך הגוף לא יכול להתמודד עם זה לאורך זמן.

כיצד נוצר רדיקל חופשי?
חמצון הוא תהליך שיכול להיגרם על ידי:
  • חימום
  • קרינה
  • תהליך הנשימה התאית
  • על ידי תאי דם לבנים (נטורופילים), כמנגנון הגנה

חימום גורם לתנועת האטומים להתגבר, דבר הגורם לחלקיקים הקטנים להתנגש אחד בשני. דבר כזה גורם ליצירת רדיקלים חופשיים, לרוב מתרכובות לא יציבות או רגישות (למשל חומצות שומן רב-בלתי רווי אומגה 3). חימום הוא צורה אחת לגרום לזירוז בתהליכים כימים, לגוף יש גם אינזימים המשתמשים בטכניקת חמצון על מנת לפרק חומרים ולזרז תהליכים שאחרת היו לוקחים אלפי שנים.

קרינת אור אוּלְטְרָה-סָגֹל (Ultraviolet) מהשמש גורמת לתהליך תזוזת חלקיקים. חלקיק האור, הנקרא פוֹטוֹן (Photons), נע במהירות האור ומתנגש או חודר כמעט כל חומר. זה גורם לעליה ברדיקלים חופשיים וחמצון, ולכן קיים יותר מודעות לקשר בין חשיפה ממושכת לשמש והתפתחות סרטנית.

המטכונדריון יוצר בתהליך יצירת אנרגיה תאית תרכובת לא יציבה בשם מימן על-חמצני (Hydrogen peroxide), שהוא מחמצן קשוח המשומש לעיתים כחומר הלבנה, ולתא יהיה כמה אפשרויות לנטרל אותו.

בתהליך התגובה הדלקתית נשלחים תאי דם לבנים, הנקראים נוֹיְטְרוֹפִילִים (Neutrophil), לעזור הפגוע וכתגובה ראשונה של מערכת החיסון הם יוצרים רדיקלים חופשיים ושולחים אותם על מנת לחסל חיידקים ואף להשמיד תאים שאי אפשר להציל. עליהם דיברתי כבר בכתבה - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - שם תוכלו ללמוד יותר.

חשוב להבין! יצירת רדיקלים חופשיים הוא לא בהכרח רע אלא חשוב להשיג איזון בין כמות הרדיקלים שנוצרים לרמות נוגדי חמצון. נמצא שיש לרדיקלים חופשיים חשיבות בתהליך אִיתוּת חִמְזוּר (Redox Signaling), בהם רדיקלים חופשיים מתפקדים כשליחים ומתקשרים ביוכימים בתוך התא.


מנגנון ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי חמצון
מפני שרדיקלים חופשיים נוצרים מתהליך הנשימה התאית ומתהליכים שונים של הגוף, לפעמים באופן מכוון למשל עם תאי דם לבנים (נטורופילים), הגוף הסתגל במהרה על ידי יצירת כימיקלים ומנגנונים המנטרלים את השפעתם ההרסנית.

נוֹגְדֵי חִמְצוּן (Antioxidants) הם תרכובות יציבות ומאוד חיוניות לטובת בריאות התא. לכל תא בגוף יש מערכות נוגדי חמצון טבעיות ומולדות שתפקודם התקינה תלויה בזמינות של מינירלים מסוימים. למשל, גְלוּטָתיון (Glutathione) תלוי בזמינות של יסוד סֶלֶנְיוּם (Selenium) [ראה מחקר] וסוּפֶּראוֹקְסִיד דִיסְמְיוּטֶז (Superoxide dismutase) תלוי בזמינות אָבָץ (Zinc) [ראה מחקר] ונְחֹשֶׁת (Copper) [ראה מחקר]. בנוסף, קָטָלֵאז (Catalase) הוא עוזרו של סופראוקסיד דיסמיוטז והוא לוקח מימן על-חמצני (Hydrogen Peroxide), תוצרו של הנשימה התאית, וממיר אותו למים וחמצן.

גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז הם מערכות נוגדי חמצון של התא (ויש עוד, אך אלו נצפו כעיקריות). הם מורכבות באופן שהן יכולות לתרום אלקטרון לרדיקל החופשי וכך לנטרל את השפעתו ההרסנית. קטלאז משומש על ידי התא על מנת לזרז את פירוקו של מימן על-חמצני למרכיביו היותר בטוחותיים (חמצן ומים).

אי אפשר לקחת תוסף תזונה של גלוטתיון או נוגד חמצון אחר ממה שצוין, מפני שמערכת העיכול תפרק אותם למרכיביו (חומצות אמינו) על מנת לספוג אותם דרך תאי דופן המעי. ללמוד עוד על תאי הספיגה האלו, קראו את הכתבה שלי - חווית המזון בגופנו.

מה יכול להיחשב נוגד חמצון?
לאחר שהבנו את חשיבות נוגד החמצון לטובת בריאות הסביבה התאית, היכן נוכל למצוא נוגדי חמצון?

חשיבות הויטמינים מתבררת לה, כי לרובם תפקיד תומך ומחדש. יתכן שויטמין C הוא החשוב מכולם כתוסף הכרחי, מפני שהוא נצפה מסוגל לחדש את ויטמין E. ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, לכן יש צורך בחידוש מאגרי הויטמין באופן יומיומי. לעומתו, ויטמינים מסיסים בשומן (E, A, D, K) מסוגלים להישמר בגוף לאורך זמן רב יותר.

רמות גבוהות של ויטמין C ניתן למצוא בפירות הדר וכרוב כבוש. המחלה צַפְדִּינָה (Scurvy), שמתפתח עקב מחסור בויטמין C, היה שכיח בקרב העולם הישן שדגל במסעות ארוכות בים. לפני שמצאו את יכולתם של פירות הדר למנוע צפדינה, היה נפוץ ומקובל להשתמש בכרוב כבוש (Sauerkraut). אפילו קפטיין ג'יימס קוק העמיס על שני ספינותיו 25,000 חביות כרוב כבוש, אותם הוא לקח איתו למסעותיו הרבות בגילוי העולם החדש [ראה מחקר]. בגלל שויטמין C הוא מסיס במים, ניתן למצוא רמות גבוהות שלו באזור המימי של התא ומחוצה לה (בכלי הדם). זה מעלה עוד יותר את חשיבותו, מפני שהוא מסוגל לתפקד כנוגד חמצון לרדיקלים חופשיים הנעים חופשי מחוץ לתא (שם אין מערכות הגנה כמו גלוטתיון).

וִיטָמִין E נמצא בתוך דופן התאים ואף נמצא בחלבון-שומני (Lipoprotein) האחראי להובלת כולסטרול. רדיקל חופשי שנמשך לדופן התא המחוזק בויטמין E ינוטרל ואז זקוק התא לחדש את הויטמין או את מאגרי הויטמין. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול (Tocopherol) וישנם מספר רב של סוגים שונים. הסוג הנחקר ביותר הינו אלפא-טוקופרול, אך לקיחתו בנפרד מהסוגים השונים הראה השלכה שלילית על רמות גמא-טוקופרול, הנצפה כנוגד-חנקון (הסבר בהמשך הכתבה). לעומתו, לקיחת גמא-טוקופרול תמך ברמות גמא ואלפא. ניתן למצוא ויטמין E ברמות גבוהות בשמן נבט-חיטה, שמן חמניות ושמן חֲרִיעַ, אך מומלץ להימנע משמן חמניות וחֲרִיעַ עקב רמות הגבוהות של אומגה 6 (שמן חמניות מורכב מ-70% אומגה 6, שהוא מעודד תהליך דלקתי). ניתן למצוא את ויטמין E ברמות משמעותיות באגוזים, למשל שקדים, לוז וברזיל. הנה רשימה ארוכה של מקורות מזון ורמת תכולת ויטמין E [ראה דף].

וִיטָמִין A הוא מצוין לבריאות העיניים. רמות גבוהות של הויטמין נצפה כרעיל, לעומתו לויטמין E אין רמות מסוכנות וגם כן לויטמין C. במקום לקחת ויטמין A, קחו קרוטנואידים (Carotenoids), מפני שהם יותר בטוחותיים והגוף מסוגל להמירם בקלות לויטמין A. קרוטנואידים שומרים על העיניים מפני קרינת אור כחול וסגול ומאפשר ראית לילה. קרני השמש פוגעים בקולטנים בעיניים ושוחקים אותם. קרוטנואידים מתפקדים כנוגדי-חמצון אל מול הרדיקלים החופשיים הנוצרים כתוצאה מחשיפה לקרני שמש. תוכלו ללמוד עוד על ויטמין A וקרוטנואידים בכתבה שלי - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן. קרוטנואידים צבועים את הפירות והירקות בצבע כתום, וניתן למצוא אותם בעלים ירוקים. מחקר הראה שזמינותו הביולוגית של קרטנואידים עולה פי 7 עד 15 כשהם נאכלים עם אבוקדו או שמן אבוקדו, בגלל השומן שעוזר להם להיספג [ראה מחקר]. לשמן אבוקדו יש הרכב שומני דומה מאוד לשמן זית.

קו-אנזים Q10, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10 - הוא נוגד-חמצון טבעי המופק בכל תא בגוף, אך מסיבה שעוד לא הובנה, רמות הקו-אנזים פוחתות בחלוף השנים. כך שאדם בן 60 מפיק רמות נמוכות יותר של קן-אנזים Q10 מאשר בחור בן 20. רמות נמוכות נצפו כמשפיעות ישירות על כושר שריר הלב, למשל במחלת קַרְדְיוֹמָיוֹפַתְיָה. חוקרים תיעדו תגובה חיובית בנבדקים שלקחו תוסף תזונה במינון מזערי, אך בשיפור משמעותית יותר במינון גבוהה. זה מפני שקו-אנזים Q10 ממלאה תפקיד חשוב במנגנון המאפשר יצירת אנרגיה תאית מהתהליך הנשימה התאית במיטכונדיה. וזה לא הכל. קו-אנזים Q10 הוא נוגד-חמצון מולד באברונים שונים בתוך התא אשר נצפה במחקרים מסוגל לחדש נוגדי-חמצון אחרים. תוכלו למצוא רשימת מקורות מזון של קו-אנזים Q10 בכתבה עליו.

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון. במחקרים חוץ גופיים (in vitro) תרכובות כאלו מצמחי מרפא רבים הראו יכולת פי 4 עד 8 נוגדת-חמצון מויטמין C, אך במעבר למחקרים תוך-גופיים (in vivo) התוצאות לא הרשימו את המדענים.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

היכן נמצא נוגדי-חמצון?
פירות, ירקות, צמחי מרפא, אגוזים וזרעים.
זה כולל את הקליפה, ציפה, עלים, שורשים וזרעים. כמובן שישנם צמחים המכילים רעל וחלקים מסוימים בצמח אינם ראויים למאכל אדם. אנא, תזהו את הצמח לפני אכילתו!


השלכות של פעילות רדיקלית מתמשכת
ללא אכילת מזון מהצומח, מוצא האדם את עצמו ללא מערכת הגנה נוגדת-חמצון בסיסית. 

כשתקומו בבוקר ותניעו את השרירים שלכם, תמצאו את עצמכם מותשים לאחר כמה שעות בגלל העליה בהפקת אנרגיה המפיקה גם כן רדיקלים חופשיים. במיוחד פעילות פיזית אינטנסיבית, למשל פעילות גופנית למטרת שימור שריר או הגדלתו, תפיק רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות יותר. לכן תמצאו ספורטאים דואגים לקחת תוספי תזונה.

האזור שנחלש כתוצאה מפעילות מתמשכת של רדיקלים חופשיים מצביע על המחלה הניוונית שתפרוץ. לדוגמא, אם המוח נחלש מפעילות רדיקלית סביר שהאדם יסבול מאלצהיימר ושטיון. בנוסף, אם כלי הדם נחלשים, סביר שיתפתח טרשת עורקים ומחלות לב. 

החשוב ביותר הוא העליה בפגיעה בחומר התורשתי של התא. הגרעין הינו האיבר המין של התא, בו יש את כל החומר התורשתי או במילים אחרות "תבנית החיים". המדע מראה שפגיעה בחומר התורשתי על ידי חמצון גורם למוטציה, המובילה להתבטאות סרטנית. תדמינו לעצמכם ים של רדיקלים חופשיים, בגלל שאין נוגדי חמצון, המקיפים את גרעין התא ואין לדנ"א יכולת הגנה. קרוב לוודאי שהדנ"א יתחמצן באזור מסוים, והתא שממשיך לתפקד תחת התנאים הללו מתרגם את התבנית לחלבונים רבים בצורה שגויה, מה שגורם להתבטאות החיים באופן סרטני.

חנקן כרדיקל חופשי
חַנְקָן (Nitrogen) נמצא ברמות גבוהות יותר באוויר מחמצן (Oxygen). כל היסודות, מלבד קבוצת האצילים הנדיפים (Noble Gases), שואפים לאוקטט ובניהם חנקן. עישון סיגריות מפיק רמות גבוהות של רדיקל חופשי מסוג חנקני, ולגוף יש קושי רב יותר בסילוקו מהגוף.

ויטמין E הוא נוגד חמצון הנמצא בתוך מעטפת התא ונמצא בכל תאי הגוף. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול ויש כמה סוגים של טוקופרולים. על אלפא-טוקופרול עשו הכי הרבה מחקרים, ולכן כשמדברים על ויטמין E קרוב לוודאי שמתייחסים לאלפא-טוקופרול. אך נמצא שלגמא-טוקופרול יש יכולת נוגדת-חנקון ולקיחתו בתוסף תזונה משפרת גם את רמות אלפא-טוקופרול (נמצא שזה לא עובד הפוך, לקיחת אלפא-טוקופרול מנמיכה את רמות גמא-טוקופרול) [ראה מחקר].

ההבדל בין נוגד-חמצון מולד לנוגד-חמצון מהתזונה
יתכן שנוכל לעשות הבחנה בין נוגד-חמצון שכל תא יכול להפיק בעצמו לנוגד-חמצון מהתזונה, כמו פלבנואידים וויטמינים שונים.

צמחים יוצרים רדיקלים חופשיים בעצמם, או יותר מקובל להתיחס לתופעה כנשימה התאית שלהם. פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (Photosynthesis) היא פעולה המצריכה את קרני האור (UV light) על מנת להפיק תגובה של הקפצת אלקטרון. כמובן שהצמח מוכרח לנטרל את הרדיקל החופשי, ולכן יש לו נוגדי-חמצון מולדים משלו. קורה מצב, שכשאנו אוכלים צמחים, אנו משאילים מהצמח את כוחותיו למזער את תופעת יצירת הרדיקלים החופשיים בתוכנו על ידי חידוש מאגרי נוגדי-החמצון המולדים שלנו.

אלקטרונים חופשיים מהאדמה
בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - חשפתי את עבודתו של ד"ר ג'יימס אושמן על זרימתו על אלקטרונים חופשיים מהאדמה דרך כפות רגלינו, וכתוצאה מכך מחדשת את מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת שלנו. לכן, נועדנו ללכת יחפים למען בריאותינו.

    

סיכום, מזון נא בריא יותר ממזון שחומם ומזון נא יחדש את מאגרי נוגדי החמצון מאשר לדלל אותם. היווצרות רדיקלים חופשיים לאורך היום, מחיים מלאי תנועה או מחיי ישיבה מול מסך וקריאת החומר הזה, עלולים לגרום נזקים משמעותיים בטווח הארוך ללא מערכת הגנה תת-אטומית הולמת.

גילוי הקשר בין מחלה ניוונית לפעילות האלימה של רדיקלים חופשיים, וגילוי מערכות הגנה תת-אטומיות המנטרלות את טבען הקטלני של הרדיקל החופשי, פותחת לנו דף חדש במושג של שמירה על בריאות. זו היא שמירת הבריאות ברמה אחרת, רמה מזערית יותר ממיקרוסקופית, במימד האטומי והתת-אטומי של קיום החומר. הגילוי הבא כנראה יהיה כיצד לשמור על בריאותך בעולם הקוונטום, בו הרגשות והמחשבות שלך משפיעות על בריאותך. האמת, שניתן ללמוד על גילויים כאלו כבר עכשיו, אם תקראו את הכתבה שלי - תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה.

יתכן שממלכת הצומח היא מפתח לחיים צעירים. אפילו אנט לרקין בת ה-70 נראת צעירה לגילה והיא טוענת שהסוד הוא בממלכת הצומח. שתיית מיץ ירקות אורגני ונא הוא בהחלט תרפיה עוצמתית. הנה הסרטון: AGELESS WOMAN ANNETTE LARKINS INTERVIEW 1 - YOUTUBE

האחראיות שלך, לבריאות!




יום שבת, 8 בדצמבר 2012

"המערכת ההגנה התת-אטומית"


מדענים רבים מתארים את עולמנו התת-אטומי, כתוצאה מהקפיצה התפיסתית של המדע מאז אלברט אינשטיין הציג לעולם את מכניקת קוונטום. כתוצאה מהשאיפה להבין כיצד מתנהלת לה שיחה בין אבני הבניין הקטנים שאינם גלויים לעין, נבנו מודלים, מתקנים טכנולוגים וניסויים אשר תרמו אט-אט לתמונה רחבה יותר של החיים במישור התת-אטומי.

יסודות מגיבות לשינוי בסביבתן, מתחברות לקהילה ומפיקות תרכובת המפיקה התנהגות מסוימת. מיליוני תרכובות בונות את חומצות האמינו, אשר בונות את החלבונים. אינזמים הם חלבונים אשר מאפשרים לתגובה כימית לקרות הרבה יותר מהר. לולא האינזימים, היה לוקח לתגובה כימית מיליוני שנים על מנת להפיק תנועה, ותנועה היא חיים.

אותם יסודות, או מינירלים בלקסיקון התזונתי, ממוחזרים על גבי כדור הלכת הזה אשר מוקף חלל. המינירלים מנוצלים על ידי צמחים, אשר נאכלים על ידי חיות רב-תאיות, ומוצאים את דרכם חזרה לאדמה. עיכול הצמח או עיכול החיה על ידי האדם הוא התהליך שמחדש את המינירלים ואבני הבניין השונים והרבים שהגוף האנושי זקוק. לכל תא בגופנו יש דרישות של אבני בניין על מנת לתקן ולשגשג אינדבידואלית, ושגשוג היחיד הוא שיגשוג הקהילה.

הנשימה התאית של כל תא, המופקת במטכונדריה, תלויה בזמינותן של מינירלים חיוניים המווסתים את יצירתם של הרדיקלים החופשיים. לחמצן בתהליך הנשימתית צד אפל, והוא כרוך בהעברת אלקטרונים על ידי אנזימים תומכים, על מנת להפיק אנרגיה תאית (ATP) בתהליך הנקרא זרחון חימזור. אותם אינזימים תומכים, למשל קו-אנזים קיו-10, מסוגלים לתפקד כנוגד-חמצון ובזכות יכולתו להעביר אלקטרונים באותו התהליך.

רדיקל חופשי הוא אלים לסביבתו. כלל האוקטט בפיזיקה מתארת עולם לא יציב של יסודות ברמה התת-אטומית ושאיפתן לשלמות. כל יסוד שואף להיות כמו הגזים האצילים, אם שמונה אלקטרונים בשדה החיצוני שלהם. מכיוון שיסודות רבים אינם עונים על דרישת האוקטט ליציבות יסודית, הן שואפות לחלוק אלקטרונים עם יסודות אחרות ומוכנתן לעבוד בקהילות אחראית לבניית תרכובות מולקולריות המתבטאות בסופו של דבר כחומר הגלוי לעין (או פחות במקרה של גזים).

נוגדי חמצון הן תרכובת המסוגלת לתרום אלקטונים. למשל ויטמין E, שתלוי בסביבה שומנית ולכן נמצא במעטפת התא, מסוגל לנטרל רדיקלים חופשיים. או למשל ויטמין C, אשר מסיס במים ומסוגל לנטרל רדיקלים חופשיים בזרם הדם ואף לחדש את מאגרי ויטמין E. ההשפעה הסינרגטית של נוגדי חמצון, בכך שהן יכולות לתרום אלקטרון ובעצם להחזיר את נוגדי החמצון האחרים בגוף למצב פעיל ושוב לתפקד כנוגדי חמצון, היא נצפתה במקרים שונים. 

הרעיון הוא שנוגדי חמצון הן מערכת ההגנה התת-אטומית של התא. כמו שמערכת החיסונית היא תאים האחראים לבריאות החיה הרב-תאית בשלמותה, כך גם במישור התאי ישנם מערכות הגנה הדואגות לאיזון בתוצר האלים המופק משימוש בחמצן לטובת יצירת אנרגיה ותנועה. 

תרומתם של צמחים לבריאות הגוף הוא בזמינותם הביולוגית של מערכות ההגנה התת-אטומיות המולדות שנמצאים בצמחים המועברים לאדם בתזונתם. לצמחים יש מנגנון יצירת אנרגיה תאית המוכרת כפוטוסינתזה, אשר משתמשת בקרני אור על מנת להפיק הקפצת אלקטרון במכונה המולקולרית כלורופיל. הקפצת האלקטרון הוא בעצם יצירת רדיקל חופשי, ולשם כך הצמח זקוק למנגנון שינטרל את התוצר האלים. אם נצרוך את הנוגדי-חמצון המולדים של הצמחים, נוכל להפחית את הלחץ החמצוני בגופנו. זוהי עיקרון צמחי המרפא וזוהי ממלכת הצומח.

האדם הינו חיה רב-תאית, ולו תאים רבים הסומכים על מנגנון דומה. המערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף האנושי מורכב ממכונות מולקולריות הנבנים על ידי התא, למטרת שימור איזון החמצוני בתא. מכונות אלו תלויות בזמינותם הביולוגית של מינירלים חיוניים, למשל סלניום, אבץ ונחושת. תזונה עשירה במינירלים אלו מאפשרת יצירת נוגדי חמצון מולדים, כמו גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז. 

אך ישנה בעיה שנוכל לפתור אותה בקלות. החלקאות הקונבנציונאלית הפרה את מחזוריות חידוש מאגרי האדמה. שימוש בטכניקת מוֹנוֹקוּלְטוּרָה, המבוסס על גידול אחד, איננה דואגת לחדש את המינירלים באדמה. רוטציה של האדמה, במקרה של פּוֹלִיקוּלְטוּרָה, דואגת לחידוש מאגרי המינירלים באדמה. בנוסף, המחזוריות האורגנית, למשל בגידול אורגני, דואגת להאכיל את חיות המשק בתזונה אבולוציונית המותאמת לחיה, בצמחים אורגנים וטריים. חיות המשק מעכלות ומפיקות על הדרך תוצרים המבוססים על אותו שפע של מינירלים, אותם הן גם מחזירות לאדמה כדישון. פגיעה בתזונתן פוגעת בתזונת הצמחים, אשר פוגעת בתזונת האדם. לכן מומלץ להשקיע במחזוריות האורגנית.

מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בגוף האנושי תלויה בזמינותם של מינירלים חיוניים. המקור היחידי לחידוש המאגרים בגוף הוא מהמזון שאנו בוחרים לאכול. אנו מזינים יותר מהתשוקה לשביעות במישור הרב-תאי, אלא גם במישור החד-תאי (פרוביוטיקה ותאי גוף) והמישור התת-אטומי.

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

חווית המזון בגופנו


תקציר:
עיכול המזון מתחיל מהרוק בפה. מגיע לקיבה, שם הוא מתערבב ונדחס לו לתוך עיסה בתנאי חומציות ההורגים חיידקים ואינזימים התורמים בפירוק חלבונים, ומשם למעי הדק. המעי הדק בנוי באופן כה משוכלל, על מנת ליעל את ספיגת כל החומצות אמינו (מהחלבונים המפורקים), חומצות השומן (מהשומן המפורק), חד-סוכרים (מהרב-סוכרים המפורקים), המינירלים והכימיקלים השונים הנחוצים על ידי כל תאי מערכות הגוף.

במעי הדק תמצאו תאים מיוחדים, הנקראים אֵנְטֶּרוֹסִיטִים, האחראים לסינון יחידות הבניין השונות ועל מנת לעזור להם להגיע מחלל המעי לזרם הדם בעזרת מובילים מוסימים. בריאותם חשובה לנו, כי זה בעצם בריאותינו.
בכתבה הזאת נתאר את מעבר המזון מאכילתו עד ליציאתו כצואה. נתמקד במיוחד במעי הדק, שם החומרים המזינים נספגים ונשלחים לניצול על ידי תאי הגוף.

לחץ להגדלה
בתסריט של אדם אחראי ובריא, המזון נגרס ונטחן בשיניים לדיסה המתמלאה באינזימים ונוגדנים מהרוק ופעולת הבליעה שולחת את הגּוּשׁ (Bolus) דרך הוֵשֶׁט (Esophagus) על ידי התכווציות שריר הנקרא פֶּרִיסְטַּלְסִיס (Peristalsis) אל תחנת העיכול השניה, הקֵבָה (Stomach). פירוק פחמימות ושומנים מתחיל בפה, על ידי אינזימים רבים כמו עָמִילָז (מפרק עמילנים ופחמימות לתרכובות חד-סוכר) ולִיפֶּאז (מפרק שומנים לחומצות שומן).

בכתבה שלי - מערכת העצבים האנטרית והמוח השני - חשפתי לכם שלמערכת העיכול מוח משלו עם מערכת עצבית משלו. נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶר (Neurotransmitter) הוא כימיקל הקיים במערכת העצבית ולו תפקיד חשוב בתקשורת בין סִינַפְּסִים (Synapse). סֶרוֹטוֹנִין (Serotonin) הוא מוליך בין-עצבי ובמערכת העיכול הוא אחראי על תנועה פּריסְטָלְטית. לכן, תרופות פסיכיאטריות המבוססות על טיפול עם סרוטונין צריכות להילקח בזהירות מפני שזה יכול לשבש את פעילות מערכת העיכול. ככה זה כשמרבית הטיפולים הם בעזרת תבליות בליעה, המעיים סופגים את הכימיקל קודם, לפני המוח המרכזי. במוח, סרוטונין קשור לתחושת מצב רוח, תאבון ושינה.

בעת כניסת הגוש לקיבה משתחררים להם מיצי קיבה (חֻמְצָת מֵימָן כְלוֹרִי - HCl) ואינזימים על מנת לחסל חיידקים פתוגנים ולהתחיל בפעילות פירוק החלבונים. הקיבה נעזרת בשתי טכניקות לעיכול, מכנית (על ידי ערבוב ומחיצה) ואינזימתית. 

הפרשת חֻמְצָת מֵימָן כְלוֹרִי (Hydrochloric acid) חשובה מכמה סיבות: מעוות את צורתם של החלבונים הנכנסים על מנת לשבש את פעילותם וכהכנה להמשך הפירוק, להשמיד חיידקים או וירוסים הנכנסים עם המזון, להפעיל את האינזים המרכזי בקיבה הנקרא פֶּפְּסִין (Pepsin) האחראי לפירוק חלבונים לחומצות אמינו, וכסמן לסגירת מחסום הושט ובכך למנוע ממעבר של תכולת הקיבה לושט.

הגוש המפורק ומעוכל בקיבה מקבל שם אחר, קָיִם או עיסה (Chyme), אשר עושה את דרכו דרך סוגר בתחתית הקיבה אל  הַמְּעִי הַדַּק (Small Intestine). למעי הדק שלושה חלקים מרכזיים: תְּרֵיסַרְיוֹן (Duodenum), הַמְּעִי הַרֵיק (Jejunum) וְהַמְּעִי הַעָקוּם (Ileum). במעי הדק מתרחש רוב ספיגת החומרים התזונתיים.

בעת כניסתו של העיסה לתריסריון, הלַבְלַב (Pancreas) מפריש אינזימים לפירוק מעמיק יותר של פחמימות וחלבונים והכָּבֵד (Liver) מפריש מיצי מָרָה לפירוק שומנים אל תוך חלל התריסריון. גם כִּיס הַמָּרָה (Gallbladder) לוקח חלק, על ידי אחסון מיצי המרה מהכבד, אותם הוא משחרר על מנת לעזור בפירוק השומנים מהעיסה. באחסון, מיץ המרה נהיה מרוכז יותר אשר משפר את כוחו ומגביר את השפעתו על שומנים.

העיסה ממשיכה את דרכה באמצעות התנועה הפּריסְטָלְטית עד להַמְּעִי הַגַּס (Colon).

סִיס וְאֵנְטֶּרוֹסִיטִים
המעי הדק מרופד, לכל אורכו, בקִפּוּלִים מַעְגָּלִים (Circular Folds) המקיפים את כל היקפו הפנימי של החָלָל (Lumen). ראה תמונה להמחשה:

מעי הדק בכולו מרופד בשכבת תאים משוכללת. לפי האיור אנו רואים שהקרום הרירי הפנימי, הקיפולים ובין הקיפולים, בנויים בצורת מברשת. כל אחת מהבלוטות דמוי-אצבעות נקראות סִיס (Villi) וצורתן תופסת שטח התורמת לספיגה מוגברת פי 60-30. הַסִיסִים מרופדים בתאים האחראים לקליטת החומרים המזינים ובתאים המפרישים אינזימים או ריר מעי.

לתא המרכזי, שעל הסִיס, קוראים אֵנְטֶּרוֹסִיט (Enterocyte) והוא אחראי לספיגת המינירלים, הויטמינים, חומצות שומן, חומצות אמינו והפחמימות השונות בעזרת 'מובילים' (Transporter) המביאים אותם אליו ו'מובילים' העוזרים לחומרים המזינים לחצות את הפְּלַזְמָה אל צידו השני של האֵנְטֶּרוֹסִיט על מנת לחדור לזרם הדם באמצעות פעולת הדִּיפוּזְיָה. תאים אלו מתחדשים כל כמה ימים והם רגישים לתנאי סביבה דלקתיים מריבוי חיידקים פתוגנים.

צפו באנימציה להמחשה שתקל על קליטת החומר: 


בגלל שחיקת תאי הסיס, עקב מעבר ממושך של מזון, תאים נפגעים ולכן יש צורך בחידושם בתדירות גבוהה. בלוטת המעי (Intestinal gland) הנקראת גם קְרִיפְּט (Crypt) היא אזור ליצירת תאי אפיתל חדשים, להפרשת ריר ואינזימי עיכול.

לתמונות באיכות מצוינת שמעמיקות בנושא הקריפט: Small Intestine - Normal mucosa | Immunopaedia.org

בבסיס הקריפט יש תָּאֵי גֶּזַע (Stem Cells) המתחלקים ויוצרים תאים שונים, לפי צורך הסיס. למשל אֵנְטֶּרוֹסִיטִים, תאי גוֹבְלֶט (Goblet Cells) ותאי פָּנֵט (Paneth Cells). החלוקה המִיטוֹזִיס מפיקה שני בנות תאי גזע, האחת משתנה לאחד מהתאים הנ"ל והשניה נשארת כתא גזע עד לחלוקה הבאה.

החלוקות מזיזות את התאים לאורך הסיס עד כיפת הסיס, שם הם מתים. ככה הוא מעגל חייו של הסיס. אך תאים מסוימים נשארים בקריפט, לרוב רק תאי גובלט ואנטרוסיטים עולים למעלה.

אגב, אותו מוליך בין-עצבי, סרוטונין, כמו כימיקלים אחרים ואף הורמונים, מופקים מתאי אנדוקרין מעי (Enteroendocrine cell) הנמצא על הסיס.

הרס התאים על הסיס קורה בגלל חיידקים פתוגנים היוצרים זיהומים ודלקות. תנאים דלקתיים במעי הדק מוביל למעי דליף (Leaky Gut) ומחלות מעיים שונות. ללמוד עוד על מעי דולף, קראו את הכתבה שלי - מְּעִי דוֹלֶף.

המזון ממשיך את דרכו ונספג לאורך כל שלבי המעי הדק. הספיגה המרבית מתרחשת בתריסריון, שם גם נפרשת חומרים המנטרלים את החומציות שנכנסת עם העיסה. לקראת סוף המעי הדק, במעי העקום, יש פחות ספיגה וקיים פחות סיסים.

בסוף המעי הדק, במעי העקום, העיסה עוברת לַמְּעִי הַגַּס (Colon). שם יש רמה נמוכה מאוד של ספיגת חומרים מזינים, מפני שאחריותו לספוג את כל המים מהעיסה. אך הוא כן סופג כמה ויטמינים מסיסים בשומן, כמו ויטמין K, מחיידקים חיוניים המתרבים בתהליך תסיסת מזון שלא עוכל לגמרי.

המעי הגס דוחף את העיסה לחלחולת, שם היא נאגרת לטובת פינוי דרך פי הטבעת.

זה חווית המזון בגופנו.

לסיכום, מערכת העיכול היא יצירת מופת של האינטליגנציה האבולוציונית. המוח המרכזי מתפקד יותר כאנטנה והוא מסוגל לנפח ולהרחיב את דמיונינו, אך המוח השני, שהוא מערכת העצבים האנטרית במעיים, קושרת אותנו לאדמה, לחוט ההשרדות. אלו תהליכים ביוכימיים שלוחצים על כפתורי הפעלה וכיבוי, והמערכת סופגת המון השפעה מהחומרים הביוכימיים הנכנסים מהמזון שלנו. סוכר מזוקק הוא הרסני, מפני שהוא מזין חיידקים פתוגנים במעיים התורמים לעליה בדלקות במעיים ולבסוף למעי דליף הפותח דלתות למחלות כרוניות שונות.

בריאות המעיים מתחיל בבריאות ההחלטות שלנו. החלטות אלו מושפעות מהתפיסה שלנו, אז כדי לתפוס את חשיבות המזון כתורם לבריאות לטווח הקצר והארוך. סיבים מירקות ופירות מזינות חיידקים פרוביוטיים במעיים. אותם חיידקים חיוניים מיצרים בעצמם ויטמינים מקבוצות B, למשל B12, ומעודדות פירוק פחמימות וחלבונים. בנוסף הם יוצרים חומציות לקטית נהדרת לשגשוגם של תאי דם לבנים השומרים על סביבת המעיים.

חיידקים פרוביוטים מיוצרים על ידי תהליך תסיסת מזונות, למשל כרוב כבוש. רוצים ללמוד איך להכין כרוב כבוש? קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש.

האחראיות שלך, לבריאות!


רשימת מקורות
כתבות:
אנגלית:
THE DIGESTIVE SYSTEM - Technion.ac.il
[הסבר קצרצר וקולע על כל חלק במערכת העיכול. יש גם תמונות של התאים]
villus - tiscali.co.uk
[תמונה מצוינת המתארת סיס]
DIGESTIVE PHYSIOLOGY - upei.ca
[הסבר מעמיק על הפיסיולוגיה של עיכול. עם איורים גם הממחישים את החלבונים ופירוקם, ופחמימות ופירוקם]

סרטוני הסברה:
Small Intestines Histology Model - Layers & Mucosa - YOUTUBE
[הסבר של שכבות המעי הדק, עם הסבר על הווילאי והאנטרוסטים בעזרת מודל]
Small Intestine - YOUTUBE Animation
[הסבר מעמיק על מעי הדק באנימציה מצוינת]
Health Digestive System 101 - YOUTUBE
[אנימציה מוסברת על ידי מורה. מהפה עד לפי הטבעת]

יום רביעי, 6 ביוני 2012

תהליך הכנת כרוב כבוש

כבישת כרוב היא תהליך תסיסה המפיקה חיידקים פרוביוטים. אם תשלטו במזון, תשלטו באוכלוסיה. זה נכון גם לגבי התאגידים ואוכלוסיות בני האדם, אז זה בוודאי נכון לגבי האדם ואוכלוסיות החיידקים במעי, על העור, בכלי הנשימה, בפה, באיברי המין, בעיניים ובדם.

הנה כתבה המסכמת את חשיבות פרוביוטיקה לבריאות - מערכת ההגנה החוץ-גופית

בכתבה שלי על חשיבות הפרוביוטיקה ו-בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה חשפתי אותכם לחיידקים הטובים שחיים לצידנו, וחשיבותם באיזון בריאותי במעיים. יש להם יכולות רבות כמו סינטוז ויטמינים ממזון בטבע שבדרך כלל הקיבה לא יכולה לבצע לבדה, ניקוי המזון מרעלים ובמיוחד מתכות כבדות [נזקי הכספית] וכמובן מספקים 80% מהתגובה החיסונית של הגוף (כי המזון הינו דרך קלה לחיידקים רעים להיכנס לסביבה הפנימית שלנו). תנסו ותהנו, לבריאות!


לשמחתי יצא לי ללמוד אצל חברה טובה איך להכין כרוב כבוש (Sauerkraut). התהליך מצריך המתנה של 5 ימים עד שבוע ולפעמים יותר (תלוי במזג האוויר). החיידקים משגשגים בטמפרטורות חמות, כמו בקיץ. זמן תסיסתם גם משנה את טעמם, לכן טעם כרוב כבוש יהיה שונה בין שבוע לשבועיים. ניתן להכין כמות גדולה ולהוציא חצי אחרי שבוע ולתת לשאר לתסוס עוד שבוע.

יש להכין מראש קערה או גיגית, צלחת שתתאים להיקף הפנימי של הקערה או הגיגית ומשקולות. לדאוג שכל הכלים נקיים, אחרת חיידקים רעים ישגשגו להם וחבל לזרוק סתם.

אני אתייחס רק לכמות של כרוב אחד גדול. אז קודם כל, חותכים את הכרוב הכבוש לחתיכות קטנות לתוך הקערה (מוסיפים מעט מלח) ועם הידים צריך ללוש על מנת להוציא את כל הנוזלים. בשלב מסוים תבחינו שאי אפשר להוציא יותר מיץ מהכרוב וזה הרגע לעצור ולטעום. 

לחסות את היקף הקערה בצלחת מתאימה ולבדוק שהמיץ עולה מעל לצלחת. אם יש מגע של הכרוב הכבוש באויר יווצר עובש ולכן דואגים שהמיץ מכסה את כולו. את המשקולות מוסיפים מעל לצלחת על מנת לשמור שהמיץ יהיה מעל לכרוב, ועל מנת ליצור לחץ שידחוס עוד מיצים בזמן ההמתנה. מומלץ להימנע ממשקולת מברזל כי המגע עם מים יוצר חלודה ואז חייבים לזרוק. ניתן להשתמש בצינצנת זכוכית גדולה ולמלאה אותה במים ואז לשים מעליה משקולות. 

כדאי לעטוף את הכל בשקיות או מטלית עם חורים או במגבת, כי כל הזבובים והחרקים יכולים להיכנס, וגם לתת לגזים לצאת ולאויר להיכנס. מומלץ לשים בחוץ מפני שהחיידקים מפיקים גזים לא נעימים. 5 ימים מינימום בטמפרטורה מעל 21 מעלות צלסיוס והכרוב הכבוש מוכן, אבל ניתן להתסיס אפילו 6 שבועות אם רוצים. אם הטמפרטורה נמוכה מ-21 מעלות צלסיוס, כמו בתקופת החורף, תצטרכו לתת לכרוב לתסוס מעל לחודש. יש המון טכניקות מעניינות ביוטיוב ומומלץ לבדוק את כולם, תהיו גמישים.

אפשר להוסיף גם גזר לתהליך, זה מוסיף טעם ונראה נהדר. אמא שלי ספרה לי שבכרוב הכבוש שאימה הכינה היא הוסיפה גם זרעי ערער (Juniper), להם תכונות אנטיספטיות.

לבריאות!

הנה כתבה בה פירסמתי תמונות של כרוב כבוש שהכנתי:
הכנת כרוב כבוש בחווה

כתבות באנגלית:
Making Sauerkraut - wildfermentation.com
How long should I ferment my sauerkraut for? - Culture THIS blog

סרטונים ביוטיוב:
How To Make Fermented Veggies by RawPleasureAustralia - YOUTUBE
Search results for Sauerkraut on YOUTUBE

תודה לאמיליה רוזנפלד! הלמידה ממך היה מתנה לחיי.

יום חמישי, 26 באפריל 2012

מערכת העצבים האנטרית והמוח השני

הידעת שכ-80% מהתגובה החיסונית נמצאת במעיים?


לכולנו זה קרה, לאחר ההפריה החלה חילוק תאים במהירות, וכך נוצר העובר. באבריוגנסיס(התפתחות העובר), מתפתחת מריקמה אחת מערכת העצבים המרכזית וריקמה דומה נודדת ליצירת מערכת העצבים האנטרית או מערכת העצבים המעית. מערכת עצבים זו מחוברת לושט, לקיבה, למעי הדק ולכרכשת. היא מורכבת ממאה מיליון תאי עצב (ניורון), יותר מעמוד השדרה, והיא מחוברת ישירות עם מערכת העצבים המרכזית באמצעות כבל הנקרא עצב הַתּוֹעֶה (וואגוס), העצב הגולגולתי הארוך ביותר. זה מתפתל מגזע המוח דרך הצוואר עד לבטן. זהו הקשר מעיים-מוח.


מצב המעיים משפיע מהותית על בריאותינו. בזכות מעיים בריאים אנו נהנים מבריאות נוירולוגית, פסיכולוית וחיסונית. זה לא בה להמעיט את ערכו של המוח, אלא להגיד שלגוף יש 2 מוחות. כמו תאומים סאמים, המוחות מקושרים ומשפיעים אחד על השני. כשאחד מדוכא גם השני מדוכא. המוח אינו המקום היחד שקיימים בו מעביר בין-עצבי(נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶר), כמאה מיליון מאלו מרפדים את אורכו של המעיים, בערך אותה כמות שבמוח. כל כימיקל שמשפיע על המוח נמצא שמשפיע גם על המעיים. (מי שלא יודע מזה עצב או מעביר בין-עצבי או כימיקלים בין-עצביים, נע לדלג לסוף העמוד להסבר קצר, מומלץ גם אם חשבתם שאתם יודעים).


מיכאל גרשון, יו"ר המחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא באוניברסיטת/בית החולים קולומביה ניו יורק, מומחה בתחום המתהווה של ניורו-גסטרו-אנטרולוגי ומחבר הספר 1998 המוח השני, אומר שלמערכת העצבים כ-100 מיליון תאי עצב, שכ-90 אוחז מהסרטונין (כימיקל בין-עצבי) מופק ונמצא במעיים ומווסת את התכווצויות השרירים שמטרתם להניע את האוכל המעוכל לאורך המעיים ולכיוון היציאה. כימיקל בן-עצבי זה, שגם מיוצר במוח, מפורסם ביצירת תחושת נוחות ואושר. במוח יש לכימיקל כמה תפקידים: וויסות מצב רוח, תאבון/תשוקה ושינה.

הבטן מדבר. הוא אומר לך שכהוא רעב, וכשמספיק. הוא נותן תחושה טובה כשהאוכל רך, וכשהוא כבד וסנטטי הוא ישאיר אותך על הכיסא. כיצור עילאי, בן האנוש התפתח ליכולותיו המודרניות בעזרת המוח המרכזי, האך ברור שכשאדם נמצא בתרדמת או כצמח, יש מוח אחר שממשיך את כל הפעילויות האחרות הקשורות למערכת החיסון ומערכת העיכול. יש קשר ברור בין חתיחת הלחם שאכלתם לתגובת הגוף, כמו שיש קשר בין אכילת לימון ולהתכווצות הגרון ושיחרור ריר. מספיק ללמוד טיפה כימיה ולהבין שהעולם אינו מוצק, אלא נדמה לנו שהוא ככה. אז נדמה לך שלאכול בלי חשבון, ואז להתחתן, להעביר את הרגלי האכילה לדור הבא ולמות מכאבים או מהשפלה בבית חולים לזקנים זה הדרך שדמיינתם וחלמתם בילדותכם? אמא שלי עובדת בבית חולים לקשישים, כל יום קשה ובגיל כל כך מתקדם האדם עקשני בטירוף, לא משנה מה הוא לא ישנה את הרגלי האכילה שלו. ד

מה שבדיעבד רציתי למקד אותכם הוא בחשיבות הרבה של מערכת העיכול. אני אובססיבי לכל הקשור לתזונה, ואני אוגר המון ידע, אך אני דואג לבסס את מה שאני אומר על ידע קיים שלא הגיע למערכת החינוך מסיבות נהירות. תישארו בורים, בערים, עם הארץ. מקור הידע העיקרי של רובכם מגיע מחשיפה קצרה מדעות האנשים בטלוויזיה, שגם להם בסופו של יום יש אינטרס רק לדאוג לכיס שלהם. יש משהו דבילי במציאות, שהגענו למצב שבו אנשים כל כך סתומים שהם אינם מבינים את משמעות המילה אורגני. אתם עייפים בבוקר? אתם סובלים מכאבי ראש? אתם שמנים? יש פיתרון, אבל כרוך בו הרצון לפעול יום אחר יום להתמעת הרגלי אכילה ואורח חיים שתצחקו מרוב אושר.ד

ההחלטות שלכם משפיעות על יכולתכם לתפקד. כשהגוף לא מקבל תזונה מלאה הוא יתחיל לחשוב שהוא בתקופת רעב והוא ינסה לאגור כמה שיותר אוכל בצורת שומן כדי לעבור את החורף שלעולם לא מגיע. מה עוד, כשהגוף לא מקבל את מה שהוא זקוק לו הוא ימשוך את זה מהעצמות והריקמות, כי אין ממקום אחר. מה שישאיר אותכם מותשים בסוף היום, ולרוב בזיקה גבוהה לנימנומים כי ככה החיות בטבע עוברות תקופות של חוסר מזון.ד

אני תומך נלהב של אוכל אורגני, ומאוד ממליץ לכולם לעשות מיצים של פירות וירקות אורגנים. מיץ ירקות/פירות הוא הצורה היעילה ביותר שלך להחדיר לזרם הדם כמות ענקית של אינזימים, מינירלים וויטמינים שמגיע ישירות לכל האיברים בגוף.

ממה עדיף להימנע? חלב מפוסטר, שזה כל החלב בישראל אלא עם כן אתם מסוגלים לגדל ולחלוב פרה או עז בעצמכם. מומלץ להימנע מאכילת סוכר שולחן, תאמינו לי הקפה טעים מאוד ללא סוכר. הסוכר רק "גורם" לכם להרגיש שזה טעים יותר, אבל בעצם אתם מערפילים את טעמו המשובח והאמיתי של הקפה או כמובן התה.

לבריאות ובתאבון



רשימת מקורות
כתבה מאוד מעניינת על מערכת העצבים האנטרית, באנגלית




מערכת העצבים האנטרית, ויקיפדיה - עברית (חבל שבעברית כתוב כל כך מעט)


ניתן לקפוץ לנקודות הבאות לקטעים מעניינים אבל מומלץ לשמוע מי זאת ד"ר נטשה בהתחלה:
28min, 36min, 48min, 01:03hour (about fermented milk and benefits), 01:21hour (about clearing heavy metals and about a minute in she talks about a study made),

ההסבר הקצר:
אז ככה, המוח או מערכת העצבים המרכזית, אנטרית, אוטונומית ועוד מורכבים על ידי תאי עצב. תא עצב מוליך חשמל, חד וחלק. הוא בנוי בצורה כזאת שהמוח מסוגל לשלוח מידע במהירות אור לכל אזור בגוף, כלומר תוך כדי שאתם מזיזים את האצבעות ברגליים המוח שולח באופן מורכב אך מלומד מסרים לשרירים לפעול כך שנוצרת פעולה הנראת לנו כל כך בסיסית. איך מלומד? לתאי עצב יכולת שמירת זיכרון, ככה שכשמנגנים על פסנתר הידיים זוכרות ככל שמאמנים את מרכזי הזיכרון והלימדה של אותה הפעולה.
מעביר בין עצבי הוא כימיקל, העוזר לתקשר בין תא עצב לתא עצב אחר, כי תאי עצב אינם מחוברים. כימיקלים שונים יוצרים תגובות שונות. למשל הסרטונין שהסברתי אך גם דופמין, שיוצר תחושת גמול.

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)