על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

זהו כתבה הכרחית על מנת להבין נושאים אחרים. פה תמצאו מידע על נוגדי-חמצון המשמשים על מנת לנטרל את השפעתם ההרסנית של רדיקלים חופשיים. 

תקציר   

אנו יוצרים אותם כל הזמן. הטבע מבוסס על תוהו-בבוהו והגעה לאיזון. הגוף תמיד ישאף לחזור לאיזון, ולמטרה זו הוא נעזר במנגנונים תת-אטומים ותאיים. החמצן שממלאה את ראותינו, הוא אותו חמצן שמשומש בתחנות הכוח התאיות על מנת להפיק חום ותנועה. אך, התהליך הנשימה התאית יוצרת תרכובת לא יציבה, המסכנת את הריקמות והחלבונים שבסביבתה.

רדיקל חופשי הוא תרכובת שחסרה לה אלקטרון. בטבע, דבר כזה נחשב לא יציב והגוף נאלץ להסתגל אבולוציונית על מנת להמשיך ולעבוד עם חמצן כמקור להפקת אנרגיה. לגוף יש נוגדי-חמצון טבעיים, אך הוא זקוק למודעות ואחראיות על מנת לשמור על כשירות. נוגדי-חמצון אלה, שמסוגלים מטבען לתרום אלקטרון ובכך לנטרל רדיקלים חופשיים, מוכרחים לקבל אספקה של ויטמינים ומינירלים על מנת להתחדש ולבצע את תפקידם. 

בכתבה תמצאו הסבר מעמיק על רדיקל חופשי, נוגדי-חמצון, מה נחשב נוגד-חמצון, איך לחדש ולשמור על מאגרי נוגדי-חמצון וכיצד הם עובדים יחד על מנת להפיק מערכת הגנה תת-אטומית המונעת ניוון תאי, ובכך ניוון אנושי.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
הבנת תהליך ההזדקנות היא הנושא הנחשק ביותר בקרב מדענים רבים. תאוריית הרדיקל החופשי, כגורם לתהליך ההזדקנות בתאים וכתוצאה מכך להזדקנות החיה הרב-תאית, הועלתה לראשונה על ידי דנהם הרמן (Denham Harman) ב-1956. בשנות ה-70 הוא הרחיב את התאוריה ועירב את המטכונדריה כאיברון בתא המפיק, בתהליך הנשימה התאית, זַנֵי חַמְצָן רִיאַקְטִיבִים (ROS). במהלך השנים קישרו מדענים שונים בין היווצרות רדיקלים חופשיים והתפתחות מחלות ניווניות.

הקשר בין תת-תזונה ליכולת הגוף להגן על עצמו מהשפעותיו ההרסניות של רדיקלים חופשיים, אפילו במשימות חלל, נבדקה ונמצא שתזונה היא הדרך היעילה ביותר לחזק את המערכת ברמה התאית [ראה מחקר].

ההבדל בין מזון אורגני למזון קונבנציונאלי הינו ההבדל בשיטת הגידול בה מזינים את הצמח באבני הבניין ההופכים בסופו של דבר לאבני הבניין שלנו. גידול אורגני הוא חשוב, מפני שהצמחים מקבלים שפע של מינירלים העוברים בשרשרת המזון אלינו. תת-תזונה של הצמחים היא התת-תזונה שלנו. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - למה מזון אורגני בריא יותר.

מהו רדיקל חופשי?
על מנת להבין מהו רדיקל חופשי, תצטרכו ידע בסיסי בכימיה. ממה בנוי כל החומרים ביקום? באיזה אופן ניתן להפיק ריאקציה [תגובה] בין שני חומרים? אם עניתם נכון וידעתם שהיקום מושתת על אלקטרונים החגים סביב מרכז אטומי, אז בטח שמעתם על המושגים כמו קשר קוולנטי, כלל האוקטט ועוד.

כל מי שלמד כימיה, אפילו בחפיף, סביר להניח שיודע את כלל האוקטט (Octet Rule). כלל מאוד פשוט - לכל אטום יש אלקטרונים הסובבים סביבו ומספר האלקטרונים הסובבים אותו בשכבה החצונית תמיד שואפת לשמונה אלקטרונים. משמעות המילה אוקטט הוא שמונה, ולרוב היסודות אין אוקטט אך הם תמיד שואפים להשלים את שכבתם החיצונית. פחמן, שהוא המרכיב האורגני העיקרי למרבית צורות החיים המוכרות, מרכיב בשכבתו החיצונית 4 אלקטרונים, ולכן הוא ישאף למלא את החסר. הוא יכול ליצור קישור עם מימן, חמצן וכל מיני יסודות, רק על מנת להגיע למצב יציב של שמונה אלקטרונים. אותו עקרון עם חמצן, אך חמצן, כמו כל יסוד אחר, נהיה חסר יציב וקטלני כשחסרה לו אלקטרונים והוא ישאף למלא את החסר עם כל תרכובת הקיימת בסביבתו. הוא יהיה כל כך אלים שהוא יטוס לדופן התא וינסה להשיג את האוקטט מאלקטרונים השייכים לתרכובות של חומצות שומן, כולסטרול, חלבונים ועוד ותוך כדי יחליש את המבנה, יפגע בו ואף יכול להרוס אותו. אין לו ממש שכל ואכפתיות, רק תעווה לשלמות.

תהליך החמצון בתוך גופנו על ידי רדיקלים חופשיים הוא זהה לתהליך יצירת חלודה על מתכת או היווצרות גוון חום על תפוח שנחתך. במובן כלשהו אנו מחלידים מבפנים. זה תהליך איטי, מפני שמדובר במידה מקרוסקופי, אך הגוף לא יכול להתמודד עם זה לאורך זמן.

כיצד נוצר רדיקל חופשי?
חמצון הוא תהליך שיכול להיגרם על ידי:

• חימום
• קרינה
• תהליך הנשימה התאית

• על ידי תאי דם לבנים (נטורופילים), כמנגנון הגנה

חימום גורם לתנועת האטומים להתגבר, דבר הגורם לחלקיקים הקטנים להתנגש אחד בשני. דבר כזה גורם ליצירת רדיקלים חופשיים, לרוב מתרכובות לא יציבות או רגישות (למשל חומצות שומן רב-בלתי רווי אומגה 3). חימום הוא צורה אחת לגרום לזירוז בתהליכים כימים, לגוף יש גם אינזימים המשתמשים בטכניקת חמצון על מנת לפרק חומרים ולזרז תהליכים שאחרת היו לוקחים אלפי שנים.

קרינת אור אוּלְטְרָה-סָגֹל (Ultraviolet) מהשמש גורמת לתהליך תזוזת חלקיקים. חלקיק האור, הנקרא פוֹטוֹן (Photons), נע במהירות האור ומתנגש או חודר כמעט כל חומר. זה גורם לעליה ברדיקלים חופשיים וחמצון, ולכן קיים יותר מודעות לקשר בין חשיפה ממושכת לשמש והתפתחות סרטנית.

המטכונדריון יוצר בתהליך יצירת אנרגיה תאית תרכובת לא יציבה בשם מימן על-חמצני (Hydrogen peroxide), שהוא מחמצן קשוח המשומש לעיתים כחומר הלבנה, ולתא יהיה כמה אפשרויות לנטרל אותו.

בתהליך התגובה הדלקתית נשלחים תאי דם לבנים, הנקראים נוֹיְטְרוֹפִילִים (Neutrophil), לעזור הפגוע וכתגובה ראשונה של מערכת החיסון הם יוצרים רדיקלים חופשיים ושולחים אותם על מנת לחסל חיידקים ואף להשמיד תאים שאי אפשר להציל. עליהם דיברתי כבר בכתבה - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - שם תוכלו ללמוד יותר.

חשוב להבין! יצירת רדיקלים חופשיים הוא לא בהכרח רע אלא חשוב להשיג איזון בין כמות הרדיקלים שנוצרים לרמות נוגדי חמצון. נמצא שיש לרדיקלים חופשיים חשיבות בתהליך אִיתוּת חִמְזוּר (Redox Signaling), בהם רדיקלים חופשיים מתפקדים כשליחים ומתקשרים ביוכימים בתוך התא.

מנגנון ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי חמצון

מפני שרדיקלים חופשיים נוצרים מתהליך הנשימה התאית ומתהליכים שונים של הגוף, לפעמים באופן מכוון למשל עם תאי דם לבנים (נטורופילים), הגוף הסתגל במהרה על ידי יצירת כימיקלים ומנגנונים המנטרלים את השפעתם ההרסנית.

נוֹגְדֵי חִמְצוּן (Antioxidants) הם תרכובות יציבות ומאוד חיוניות לטובת בריאות התא. לכל תא בגוף יש מערכות נוגדי חמצון טבעיות ומולדות שתפקודם התקינה תלויה בזמינות של מינירלים מסוימים. למשל, גְלוּטָתיון (Glutathione) תלוי בזמינות של יסוד סֶלֶנְיוּם (Selenium) [ראה מחקר] וסוּפֶּראוֹקְסִיד דִיסְמְיוּטֶז (Superoxide dismutase) תלוי בזמינות אָבָץ (Zinc) [ראה מחקר] ונְחֹשֶׁת (Copper) [ראה מחקר]. בנוסף, קָטָלֵאז (Catalase) הוא עוזרו של סופראוקסיד דיסמיוטז והוא לוקח מימן על-חמצני (Hydrogen Peroxide), תוצרו של הנשימה התאית, וממיר אותו למים וחמצן.

גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז הם מערכות נוגדי חמצון של התא (ויש עוד, אך אלו נצפו כעיקריות). הם מורכבות באופן שהן יכולות לתרום אלקטרון לרדיקל החופשי וכך לנטרל את השפעתו ההרסנית. קטלאז משומש על ידי התא על מנת לזרז את פירוקו של מימן על-חמצני למרכיביו היותר בטוחותיים (חמצן ומים).

אי אפשר לקחת תוסף תזונה של גלוטתיון או נוגד חמצון אחר ממה שצוין, מפני שמערכת העיכול תפרק אותם למרכיביו (חומצות אמינו) על מנת לספוג אותם דרך תאי דופן המעי. ללמוד עוד על תאי הספיגה האלו, קראו את הכתבה שלי - חווית המזון בגופנו.

מה יכול להיחשב נוגד חמצון?

לאחר שהבנו את חשיבות נוגד החמצון לטובת בריאות הסביבה התאית, היכן נוכל למצוא נוגדי חמצון?

חשיבות הויטמינים מתבררת לה, כי לרובם תפקיד תומך ומחדש. יתכן שויטמין C הוא החשוב מכולם כתוסף הכרחי, מפני שהוא נצפה מסוגל לחדש את ויטמין E. ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, לכן יש צורך בחידוש מאגרי הויטמין באופן יומיומי. לעומתו, ויטמינים מסיסים בשומן (E, A, D, K) מסוגלים להישמר בגוף לאורך זמן רב יותר.

רמות גבוהות של ויטמין C ניתן למצוא בפירות הדר וכרוב כבוש. המחלה צַפְדִּינָה (Scurvy), שמתפתח עקב מחסור בויטמין C, היה שכיח בקרב העולם הישן שדגל במסעות ארוכות בים. לפני שמצאו את יכולתם של פירות הדר למנוע צפדינה, היה נפוץ ומקובל להשתמש בכרוב כבוש (Sauerkraut). אפילו קפטיין ג'יימס קוק העמיס על שני ספינותיו 25,000 חביות כרוב כבוש, אותם הוא לקח איתו למסעותיו הרבות בגילוי העולם החדש [ראה מחקר]. בגלל שויטמין C הוא מסיס במים, ניתן למצוא רמות גבוהות שלו באזור המימי של התא ומחוצה לה (בכלי הדם). זה מעלה עוד יותר את חשיבותו, מפני שהוא מסוגל לתפקד כנוגד חמצון לרדיקלים חופשיים הנעים חופשי מחוץ לתא (שם אין מערכות הגנה כמו גלוטתיון).

וִיטָמִין E נמצא בתוך דופן התאים ואף נמצא בחלבון-שומני (Lipoprotein) האחראי להובלת כולסטרול. רדיקל חופשי שנמשך לדופן התא המחוזק בויטמין E ינוטרל ואז זקוק התא לחדש את הויטמין או את מאגרי הויטמין. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול (Tocopherol) וישנם מספר רב של סוגים שונים. הסוג הנחקר ביותר הינו אלפא-טוקופרול, אך לקיחתו בנפרד מהסוגים השונים הראה השלכה שלילית על רמות גמא-טוקופרול, הנצפה כנוגד-חנקון (הסבר בהמשך הכתבה). לעומתו, לקיחת גמא-טוקופרול תמך ברמות גמא ואלפא. ניתן למצוא ויטמין E ברמות גבוהות בשמן נבט-חיטה, שמן חמניות ושמן חֲרִיעַ, אך מומלץ להימנע משמן חמניות וחֲרִיעַ עקב רמות הגבוהות של אומגה 6 (שמן חמניות מורכב מ-70% אומגה 6, שהוא מעודד תהליך דלקתי). ניתן למצוא את ויטמין E ברמות משמעותיות באגוזים, למשל שקדים, לוז וברזיל. הנה רשימה ארוכה של מקורות מזון ורמת תכולת ויטמין E [ראה דף].

וִיטָמִין A הוא מצוין לבריאות העיניים. רמות גבוהות של הויטמין נצפה כרעיל, לעומתו לויטמין E אין רמות מסוכנות וגם כן לויטמין C. במקום לקחת ויטמין A, קחו קרוטנואידים (Carotenoids), מפני שהם יותר בטוחותיים והגוף מסוגל להמירם בקלות לויטמין A. קרוטנואידים שומרים על העיניים מפני קרינת אור כחול וסגול ומאפשר ראית לילה. קרני השמש פוגעים בקולטנים בעיניים ושוחקים אותם. קרוטנואידים מתפקדים כנוגדי-חמצון אל מול הרדיקלים החופשיים הנוצרים כתוצאה מחשיפה לקרני שמש. תוכלו ללמוד עוד על ויטמין A וקרוטנואידים בכתבה שלי - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן. קרוטנואידים צבועים את הפירות והירקות בצבע כתום, וניתן למצוא אותם בעלים ירוקים. מחקר הראה שזמינותו הביולוגית של קרטנואידים עולה פי 7 עד 15 כשהם נאכלים עם אבוקדו או שמן אבוקדו, בגלל השומן שעוזר להם להיספג [ראה מחקר]. לשמן אבוקדו יש הרכב שומני דומה מאוד לשמן זית.

קו-אנזים Q10, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10 - הוא נוגד-חמצון טבעי המופק בכל תא בגוף, אך מסיבה שעוד לא הובנה, רמות הקו-אנזים פוחתות בחלוף השנים. כך שאדם בן 60 מפיק רמות נמוכות יותר של קן-אנזים Q10 מאשר בחור בן 20. רמות נמוכות נצפו כמשפיעות ישירות על כושר שריר הלב, למשל במחלת קַרְדְיוֹמָיוֹפַתְיָה. חוקרים תיעדו תגובה חיובית בנבדקים שלקחו תוסף תזונה במינון מזערי, אך בשיפור משמעותית יותר במינון גבוהה. זה מפני שקו-אנזים Q10 ממלאה תפקיד חשוב במנגנון המאפשר יצירת אנרגיה תאית מהתהליך הנשימה התאית במיטכונדיה. וזה לא הכל. קו-אנזים Q10 הוא נוגד-חמצון מולד באברונים שונים בתוך התא אשר נצפה במחקרים מסוגל לחדש נוגדי-חמצון אחרים. תוכלו למצוא רשימת מקורות מזון של קו-אנזים Q10 בכתבה עליו.

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון. במחקרים חוץ גופיים (in vitro) תרכובות כאלו מצמחי מרפא רבים הראו יכולת פי 4 עד 8 נוגדת-חמצון מויטמין C, אך במעבר למחקרים תוך-גופיים (in vivo) התוצאות לא הרשימו את המדענים.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

היכן נמצא נוגדי-חמצון?

פירות, ירקות, צמחי מרפא, אגוזים וזרעים.

זה כולל את הקליפה, ציפה, עלים, שורשים וזרעים. כמובן שישנם צמחים המכילים רעל וחלקים מסוימים בצמח אינם ראויים למאכל אדם. אנא, תזהו את הצמח לפני אכילתו!

השלכות של פעילות רדיקלית מתמשכת

ללא אכילת מזון מהצומח, מוצא האדם את עצמו ללא מערכת הגנה נוגדת-חמצון בסיסית. 

כשתקומו בבוקר ותניעו את השרירים שלכם, תמצאו את עצמכם מותשים לאחר כמה שעות בגלל העליה בהפקת אנרגיה המפיקה גם כן רדיקלים חופשיים. במיוחד פעילות פיזית אינטנסיבית, למשל פעילות גופנית למטרת שימור שריר או הגדלתו, תפיק רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות יותר. לכן תמצאו ספורטאים דואגים לקחת תוספי תזונה.

האזור שנחלש כתוצאה מפעילות מתמשכת של רדיקלים חופשיים מצביע על המחלה הניוונית שתפרוץ. לדוגמא, אם המוח נחלש מפעילות רדיקלית סביר שהאדם יסבול מאלצהיימר ושטיון. בנוסף, אם כלי הדם נחלשים, סביר שיתפתח טרשת עורקים ומחלות לב. 

החשוב ביותר הוא העליה בפגיעה בחומר התורשתי של התא. הגרעין הינו האיבר המין של התא, בו יש את כל החומר התורשתי או במילים אחרות "תבנית החיים". המדע מראה שפגיעה בחומר התורשתי על ידי חמצון גורם למוטציה, המובילה להתבטאות סרטנית. תדמינו לעצמכם ים של רדיקלים חופשיים, בגלל שאין נוגדי חמצון, המקיפים את גרעין התא ואין לדנ"א יכולת הגנה. קרוב לוודאי שהדנ"א יתחמצן באזור מסוים, והתא שממשיך לתפקד תחת התנאים הללו מתרגם את התבנית לחלבונים רבים בצורה שגויה, מה שגורם להתבטאות החיים באופן סרטני.

חנקן כרדיקל חופשי
חַנְקָן (Nitrogen) נמצא ברמות גבוהות יותר באוויר מחמצן (Oxygen). כל היסודות, מלבד קבוצת האצילים הנדיפים (Noble Gases), שואפים לאוקטט ובניהם חנקן. עישון סיגריות מפיק רמות גבוהות של רדיקל חופשי מסוג חנקני, ולגוף יש קושי רב יותר בסילוקו מהגוף.

ויטמין E הוא נוגד חמצון הנמצא בתוך מעטפת התא ונמצא בכל תאי הגוף. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול ויש כמה סוגים של טוקופרולים. על אלפא-טוקופרול עשו הכי הרבה מחקרים, ולכן כשמדברים על ויטמין E קרוב לוודאי שמתייחסים לאלפא-טוקופרול. אך נמצא שלגמא-טוקופרול יש יכולת נוגדת-חנקון ולקיחתו בתוסף תזונה משפרת גם את רמות אלפא-טוקופרול (נמצא שזה לא עובד הפוך, לקיחת אלפא-טוקופרול מנמיכה את רמות גמא-טוקופרול) [ראה מחקר].

ההבדל בין נוגד-חמצון מולד לנוגד-חמצון מהתזונה
יתכן שנוכל לעשות הבחנה בין נוגד-חמצון שכל תא יכול להפיק בעצמו לנוגד-חמצון מהתזונה, כמו פלבנואידים וויטמינים שונים.

צמחים יוצרים רדיקלים חופשיים בעצמם, או יותר מקובל להתיחס לתופעה כנשימה התאית שלהם. פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (Photosynthesis) היא פעולה המצריכה את קרני האור (UV light) על מנת להפיק תגובה של הקפצת אלקטרון. כמובן שהצמח מוכרח לנטרל את הרדיקל החופשי, ולכן יש לו נוגדי-חמצון מולדים משלו. קורה מצב, שכשאנו אוכלים צמחים, אנו משאילים מהצמח את כוחותיו למזער את תופעת יצירת הרדיקלים החופשיים בתוכנו על ידי חידוש מאגרי נוגדי-החמצון המולדים שלנו.

אלקטרונים חופשיים מהאדמה
בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - חשפתי את עבודתו של ד"ר ג'יימס אושמן על זרימתו על אלקטרונים חופשיים מהאדמה דרך כפות רגלינו, וכתוצאה מכך מחדשת את מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת שלנו. לכן, נועדנו ללכת יחפים למען בריאותינו.

    

סיכום, מזון נא בריא יותר ממזון שחומם ומזון נא יחדש את מאגרי נוגדי החמצון מאשר לדלל אותם. היווצרות רדיקלים חופשיים לאורך היום, מחיים מלאי תנועה או מחיי ישיבה מול מסך וקריאת החומר הזה, עלולים לגרום נזקים משמעותיים בטווח הארוך ללא מערכת הגנה תת-אטומית הולמת.

גילוי הקשר בין מחלה ניוונית לפעילות האלימה של רדיקלים חופשיים, וגילוי מערכות הגנה תת-אטומיות המנטרלות את טבען הקטלני של הרדיקל החופשי, פותחת לנו דף חדש במושג של שמירה על בריאות. זו היא שמירת הבריאות ברמה אחרת, רמה מזערית יותר ממיקרוסקופית, במימד האטומי והתת-אטומי של קיום החומר. הגילוי הבא כנראה יהיה כיצד לשמור על בריאותך בעולם הקוונטום, בו הרגשות והמחשבות שלך משפיעות על בריאותך. האמת, שניתן ללמוד על גילויים כאלו כבר עכשיו, אם תקראו את הכתבה שלי - תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה.

יתכן שממלכת הצומח היא מפתח לחיים צעירים. אפילו אנט לרקין בת ה-70 נראת צעירה לגילה והיא טוענת שהסוד הוא בממלכת הצומח. שתיית מיץ ירקות אורגני ונא הוא בהחלט תרפיה עוצמתית. הנה הסרטון: AGELESS WOMAN ANNETTE LARKINS INTERVIEW 1 - YOUTUBE

האחראיות שלך, לבריאות!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)
קישור ל-רשימת מקורות: על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)

תקציר

על הומוציסטאין שמעתם? הספרות המדעית מדגישה את נזקיו של המולקולה והקשר לעליה בסיכוי לחלות במחלות לב וטרשת עורקים. היתכן שהאמת על חשיבותם של ויטמינים B9, B6 ו-B12 מתבהרת לה מבעד לערפל הסמיך מהמסע הכזוב של התעשיות לדבוק בתאוריה הליפידית? (עליה תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - האמת על שומן רווי).

הומוציסטאין גורם לגירוי שכבת החיפוי של כלי הדם. הגירוי בדרך כלל גורם לתגובה דלקתית של מערכת החיסון של הגוף ולעליה ברמות כולסטרול בזרם הדם. מפני שהומוציסטאין הוא מולקולה המשומשת על ידי הגוף על מנת ליצר שני חומצות אמינו שונות, מערכת החיסון לא יכולה לעשות דבר בנושא והגוף ממניך כוננות ושולח כולסטרול, המתפקד כפלסטר, מפני שהוא מרכיב הכרחי במעטפת התאים בגוף.

מחסור באחד משלושת הויטמינים מקבוצת B (אלו B9, B6 ו-B12) פוגעת ביכולת הגוף להמיר הומוציסטאין לחומצת אמינו יציבה וידידותית לסביבתה. מעבר לכך, מחסור בנוגדי-חמצון בדם (למשל ויטמין C, המסיס במים ונמצא ברמות גבוהות בזרם הדם בעת צריכתו), משאירה את המערכת כולה, כולל את הדנ"א לפגיעה הרסנית של רדיקלים חופשיים. כולסטרול, המובל על ידי חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) עם היכולת להכיל במבנה שלו נוגדי-חמצון (למשל, ויטמין E), עלול להתחמצן כשמזניחים את מערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי-חמצון. תוכלו ללמוד עוד בכתבה - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

עליה בהומוציסטאין בגלל מחסור באחד מהויטמינים האלו והזנחת מערכת ההגנה התת-אטומית, היא המובילה לשרשרת האירועים המפתחים טרשת עורקים ומחלות לב.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
ב-1969, ד"ר קִילְמֵר מֵקְ-קוֹלִי (Kilmer McCully) היה בין הראשונים לתאר תאוריה לטָרֶשֶׁת עוֹרָקִים (Atherosclerosis). מק-קולי היה מדריך פתולוגי צעיר בבית הספר הרוורד אשר נהיה סקרן לגבי 2 מקרים שונים של ילדים אשר סבלו מליקוי תורשתי נדיר בשם הוֹמוֹצִיסְטִינוּרִיָה (Homocystinuria) [ראה מחקר]. לילדים עם מחלה כזאת יש רמות גבוהות של הוֹמוֹצִיסְטָאִין בדמם בגלל שחסר להם האינזימים המתאימים לפירוקו לחומר לא מזיק. הילדים היו סובלים מקשיחת העורקים בדומה לאדם בין 80 שסובל מטרשת עורקים. מרביתם אינם מגיעים לגיל ההתבגרות ובמקום מתים ממחלת לב ושבצים. זה הוביל את ד"ר מק-קולי לשער שרמות נמוכות של הומוציסטאין מוגבר למשך תקופות ארוכות אחראי לתהליך היווצרות טרשת עורקים בכולנו. התאוריה שלו התקבלה בהתרגשות, אך באמצע שנות ה-70 קרן המחקר שלו החל להתייבש ומחקרים על כולסטרול תפסו מקום מרכזי. הוא איבד את עבודתו ב-1979 ולמשך שנתיים חיפש עבודה חדשה. עבודתו על הומוציסטאין פגש ביקורת מתמשכת וכמעט נשכח.

על הוֹמוֹצִיסְטָאִין

לגוף יש יכולת ליצר מרכיבים ואף לדאוג לשנות את הרכב מבנה אבני הבניין על מנת להשתמש בהם לבנות חלבונים. אבל מה קורה כשיש לנו חוסר בויטמין B9, B6 ו-B12?

הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine) הוא תוצר מעבר בין סנתוז חומצת אמינו, ונמצא שהוא גורם לגירוי דופן התא ובכך לעליה בדלקות.

יש כ-20 חומצות אמינו, שהגוף האנושי מרכיב מהם את החלבונים של תאינו. 9 מתוך ה-20 הם חומצות אמינו חיוניות (Essential Amino Acids), כלומר הגוף אינו יכול ליצר אותם בעצמו, ולכן אנו מוכרחים לספק לו אותם באמצעות תזונתנו. את מרבית חומצות האמינו הללו ניתן למצוא במוצרי חלב ובשר בכמויות העומדות בדרישת גופנו. את השאר הגוף יכול ליצר לבדו, ואחת השיטות בו הוא משתמש הוא לקיחת חומצת אמינו מסוימת וממיר אותה לחומצת אמינו אחרת בתהליך שכרוך בשלב מעבר.

הומוציסטאין מיוצר בתהליך של המרת חומצת אמינו מתיונין (Methionine) לציסטאין (Cysteine) ולהפך. הוא מתפקד כשלב ביניים, בו הגוף יכול להחליט להמיר אותו לאחת החומצות האמינו מבין השניים. התהליך מצריך את השימוש בויטמינים מקבוצת B, שהם פירידוקסין (B6), חומצה פולית (B9) וציאנוקובלמין (B12). מחסור באחד מהויטמינים גורם לעליה ברמות הומוצסטאין.

השלכות עליה ברמות הומוציסטאין

מסתבר שמחקר אחרי מחקר מראה תבנית דומה. רמות הומוציסטאין, גבוהות ואף נמוכות, מסוכנות לבריאות ומובילות למחלות לב וטרשת עורקים. יש יותר הוכחות לתפקידו של הומוציסטאין בהיווצרות טרשת עורקים מאשר כולסטרול. האמת, מסתבר שאין מחקרים המוכיחים את תפקידו של כולסטרול כגורם, אלא רק כסמן לתהליכים דלקתיים מתשמשכים בכלי הדם. הספרות המדעית מציגה את הכולסטרול כפלסטר, הנשלח לאזור הפגוע על מנת לרפא. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - האמת על שומן רווי.

ברגע שרמות הומוציסטאין גוברות יש רעילות או גירוי ישיר לאנדותל (Endothelium), שכבת החיפוי לכלי הדם. זה עלול ליצור קרע או שיבוש בשכבת התאים המחפים את כלי הדם. כמובן שזה יוצר תגובה דלקתית והגוף שולח כולסטרול על מנת לרפא את האזור. אך כולסטרול, ללא מערכת נוגדת-חמצון, עלול להתחמצן מרדיקלים חופשיים וליצור פלק באזור הפגוע. זה מוביל בסופו של דבר לטרשת עורקים, וסביר להניח שהעבריין בכל התהליך ההוא הוא הומוציסטאין.

חשוב לדעת! מחסור בויטמינים זה דבר אחד, אך ישנם מקרים בהם תוסף תזונה של ויטמין B12 לא יועיל מפני שתאים מסוימים בקיבה האחראים להפרשת אינזים הנקרא פקטור פנימי (Intrinsic Factor) הושמדו על ידי חיידקים פתוגנים. לכן, על מנת לטפל בבעיה של הומוציסטאין סביר להניח שטיפול קודם או תוך כדי של פרוביוטיקה תשפר את רמות ספיגת הויטמין במעי. על כך תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה.

מקור מזון עשיר בפלבנואידים

זמינות פלבנואידים
פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).


מיחזור SAM-e תלוי בשלושת הויטמינים B9, B6 ו-B12, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בשר ובזרעי צמחים אחרים.

 מתיונין מחזקת את מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בתא
 אחת הנתיבים בהיווצרות גלוטתיון, אחת הנוגדי-חמצון החזקים והמולדים של התא, הוא באמצעות מתיונין [ראה מחקר].

    

סיכום,
הומוציסטאין הוא העבריין מספר אחת לגרימת טרשת עורקים ומחלות לב. מחסור באחת הויטמינים החיוניים מקבוצת B, שהם B9, B6 ו-B12, משפיעה באופן ישיר על תהליך הפיכת חומצה אמינית אחת לאחרת, ובעיקר ביצירת מתיונין. החומצה הזו חשובה, כחלק הכרחי מבניית תרכובת המאפשרת את השירדותן וספיגתן של נוגדי-חמצון פלבנואידים, ובתיקון התא וצמחיתו.

מחסור בויטמין B12 נהיה עניין חשוב בתזונתם של טבעונים ולא טבעונים. תדאגו קודם כל שאתם מנמנעים ממזונות מסוימים וצורכים מזונות אחרים יותר. ניתן למצוא רשימה של מזונות מעודדי דלקות ורשימת מזונות הפותרות דלקות ומחזקות את מערכת העיכול בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות. אתם יכולים לשפר את זמינותם הביולוגית של ויטמינים ומינירלים רבים אם תצרכו את התרופה הטבעית, התרופה האבולוציונית, ולא את הרעלים שהתעללו בכם וביכולתכם לשגשג.

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)