‏הצגת רשומות עם תוויות מחלות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחלות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)


תקציר
על הומוציסטאין שמעתם? הספרות המדעית מדגישה את נזקיו של המולקולה והקשר לעליה בסיכוי לחלות במחלות לב וטרשת עורקים. היתכן שהאמת על חשיבותם של ויטמינים B9, B6 ו-B12 מתבהרת לה מבעד לערפל הסמיך מהמסע הכזוב של התעשיות לדבוק בתאוריה הליפידית? (עליה תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - האמת על שומן רווי).

הומוציסטאין גורם לגירוי שכבת החיפוי של כלי הדם. הגירוי בדרך כלל גורם לתגובה דלקתית של מערכת החיסון של הגוף ולעליה ברמות כולסטרול בזרם הדם. מפני שהומוציסטאין הוא מולקולה המשומשת על ידי הגוף על מנת ליצר שני חומצות אמינו שונות, מערכת החיסון לא יכולה לעשות דבר בנושא והגוף ממניך כוננות ושולח כולסטרול, המתפקד כפלסטר, מפני שהוא מרכיב הכרחי במעטפת התאים בגוף.

מחסור באחד משלושת הויטמינים מקבוצת B (אלו B9, B6 ו-B12) פוגעת ביכולת הגוף להמיר הומוציסטאין לחומצת אמינו יציבה וידידותית לסביבתה. מעבר לכך, מחסור בנוגדי-חמצון בדם (למשל ויטמין C, המסיס במים ונמצא ברמות גבוהות בזרם הדם בעת צריכתו), משאירה את המערכת כולה, כולל את הדנ"א לפגיעה הרסנית של רדיקלים חופשיים. כולסטרול, המובל על ידי חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) עם היכולת להכיל במבנה שלו נוגדי-חמצון (למשל, ויטמין E), עלול להתחמצן כשמזניחים את מערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי-חמצון. תוכלו ללמוד עוד בכתבה - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

עליה בהומוציסטאין בגלל מחסור באחד מהויטמינים האלו והזנחת מערכת ההגנה התת-אטומית, היא המובילה לשרשרת האירועים המפתחים טרשת עורקים ומחלות לב.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
ב-1969, ד"ר קִילְמֵר מֵקְ-קוֹלִי (Kilmer McCully) היה בין הראשונים לתאר תאוריה לטָרֶשֶׁת עוֹרָקִים (Atherosclerosis). מק-קולי היה מדריך פתולוגי צעיר בבית הספר הרוורד אשר נהיה סקרן לגבי 2 מקרים שונים של ילדים אשר סבלו מליקוי תורשתי נדיר בשם הוֹמוֹצִיסְטִינוּרִיָה (Homocystinuria) [ראה מחקר]. לילדים עם מחלה כזאת יש רמות גבוהות של הוֹמוֹצִיסְטָאִין בדמם בגלל שחסר להם האינזימים המתאימים לפירוקו לחומר לא מזיק. הילדים היו סובלים מקשיחת העורקים בדומה לאדם בין 80 שסובל מטרשת עורקים. מרביתם אינם מגיעים לגיל ההתבגרות ובמקום מתים ממחלת לב ושבצים. זה הוביל את ד"ר מק-קולי לשער שרמות נמוכות של הומוציסטאין מוגבר למשך תקופות ארוכות אחראי לתהליך היווצרות טרשת עורקים בכולנו. התאוריה שלו התקבלה בהתרגשות, אך באמצע שנות ה-70 קרן המחקר שלו החל להתייבש ומחקרים על כולסטרול תפסו מקום מרכזי. הוא איבד את עבודתו ב-1979 ולמשך שנתיים חיפש עבודה חדשה. עבודתו על הומוציסטאין פגש ביקורת מתמשכת וכמעט נשכח.

על הוֹמוֹצִיסְטָאִין
לגוף יש יכולת ליצר מרכיבים ואף לדאוג לשנות את הרכב מבנה אבני הבניין על מנת להשתמש בהם לבנות חלבונים. אבל מה קורה כשיש לנו חוסר בויטמין B9, B6 ו-B12?

הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine) הוא תוצר מעבר בין סנתוז חומצת אמינו, ונמצא שהוא גורם לגירוי דופן התא ובכך לעליה בדלקות.

יש כ-20 חומצות אמינו, שהגוף האנושי מרכיב מהם את החלבונים של תאינו. 9 מתוך ה-20 הם חומצות אמינו חיוניות (Essential Amino Acids), כלומר הגוף אינו יכול ליצר אותם בעצמו, ולכן אנו מוכרחים לספק לו אותם באמצעות תזונתנו. את מרבית חומצות האמינו הללו ניתן למצוא במוצרי חלב ובשר בכמויות העומדות בדרישת גופנו. את השאר הגוף יכול ליצר לבדו, ואחת השיטות בו הוא משתמש הוא לקיחת חומצת אמינו מסוימת וממיר אותה לחומצת אמינו אחרת בתהליך שכרוך בשלב מעבר.

הומוציסטאין מיוצר בתהליך של המרת חומצת אמינו מתיונין (Methionine) לציסטאין (Cysteine) ולהפך. הוא מתפקד כשלב ביניים, בו הגוף יכול להחליט להמיר אותו לאחת החומצות האמינו מבין השניים. התהליך מצריך את השימוש בויטמינים מקבוצת B, שהם פירידוקסין (B6), חומצה פולית (B9) וציאנוקובלמין (B12). מחסור באחד מהויטמינים גורם לעליה ברמות הומוצסטאין.

השלכות עליה ברמות הומוציסטאין
מסתבר שמחקר אחרי מחקר מראה תבנית דומה. רמות הומוציסטאין, גבוהות ואף נמוכות, מסוכנות לבריאות ומובילות למחלות לב וטרשת עורקים. יש יותר הוכחות לתפקידו של הומוציסטאין בהיווצרות טרשת עורקים מאשר כולסטרול. האמת, מסתבר שאין מחקרים המוכיחים את תפקידו של כולסטרול כגורם, אלא רק כסמן לתהליכים דלקתיים מתשמשכים בכלי הדם. הספרות המדעית מציגה את הכולסטרול כפלסטר, הנשלח לאזור הפגוע על מנת לרפא. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - האמת על שומן רווי.

ברגע שרמות הומוציסטאין גוברות יש רעילות או גירוי ישיר לאנדותל (Endothelium), שכבת החיפוי לכלי הדם. זה עלול ליצור קרע או שיבוש בשכבת התאים המחפים את כלי הדם. כמובן שזה יוצר תגובה דלקתית והגוף שולח כולסטרול על מנת לרפא את האזור. אך כולסטרול, ללא מערכת נוגדת-חמצון, עלול להתחמצן מרדיקלים חופשיים וליצור פלק באזור הפגוע. זה מוביל בסופו של דבר לטרשת עורקים, וסביר להניח שהעבריין בכל התהליך ההוא הוא הומוציסטאין.

חשוב לדעת! מחסור בויטמינים זה דבר אחד, אך ישנם מקרים בהם תוסף תזונה של ויטמין B12 לא יועיל מפני שתאים מסוימים בקיבה האחראים להפרשת אינזים הנקרא פקטור פנימי (Intrinsic Factor) הושמדו על ידי חיידקים פתוגנים. לכן, על מנת לטפל בבעיה של הומוציסטאין סביר להניח שטיפול קודם או תוך כדי של פרוביוטיקה תשפר את רמות ספיגת הויטמין במעי. על כך תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה.

מקור מזון עשיר בפלבנואידים
זמינות פלבנואידים
פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).


מיחזור SAM-e תלוי בשלושת הויטמינים B9, B6 ו-B12, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בשר ובזרעי צמחים אחרים.

 מתיונין מחזקת את מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בתא
 אחת הנתיבים בהיווצרות גלוטתיון, אחת הנוגדי-חמצון החזקים והמולדים של התא, הוא באמצעות מתיונין [ראה מחקר].


    

סיכום,
הומוציסטאין הוא העבריין מספר אחת לגרימת טרשת עורקים ומחלות לב. מחסור באחת הויטמינים החיוניים מקבוצת B, שהם B9, B6 ו-B12, משפיעה באופן ישיר על תהליך הפיכת חומצה אמינית אחת לאחרת, ובעיקר ביצירת מתיונין. החומצה הזו חשובה, כחלק הכרחי מבניית תרכובת המאפשרת את השירדותן וספיגתן של נוגדי-חמצון פלבנואידים, ובתיקון התא וצמחיתו.

מחסור בויטמין B12 נהיה עניין חשוב בתזונתם של טבעונים ולא טבעונים. תדאגו קודם כל שאתם מנמנעים ממזונות מסוימים וצורכים מזונות אחרים יותר. ניתן למצוא רשימה של מזונות מעודדי דלקות ורשימת מזונות הפותרות דלקות ומחזקות את מערכת העיכול בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות. אתם יכולים לשפר את זמינותם הביולוגית של ויטמינים ומינירלים רבים אם תצרכו את התרופה הטבעית, התרופה האבולוציונית, ולא את הרעלים שהתעללו בכם וביכולתכם לשגשג.

האחראיות שלך, לבריאות!




יום שני, 2 ביולי 2012

תקציר: האמת על שֻׁמָּן רָווּי

אני מודע לעובדה שהכתבה שלי - האמת על שֻׁמָּן רָווּי - יכול להעמיס יותר מידי עליכם בכמה חלקים. פה אני אכתוב תקציר קצר וקולע שיסביר את הכתבה המלאה.

איפה נמצא שומן רווי?
שומן רווי (Saturated Fat) נמצא במזון בטבע (שמן קוקוס ושמן דקלים) ובחיי (בשר) והתזונה של האדם הקדמון, שהסתמך על ציד בשר רזה וחופשי, היה מלא בשומן הזה.

למה שומן רווי?
שומן הוא מקור האנרגיה המרכזי של הגוף. בשומן יש פי 2 קלוריות לגרם מאשר חלבונים ופחמימות. שומן הוא בעצם תא המאחסן אנרגיה זמינה לגוף. פחמימה, כמו הסוכר גלוקוז, הוא מקור אנרגיה אך כשהגוף מסופק ממנו הוא מאחסן אותו בשומן.

קצת היסטוריה
במהלך מלחמת העולם השניה נפסקה ההספקה של שמן קוקוס, שהיה מקובל באותו הזמן בארה"ב, עקב כבישת הפיליפינים ואיים באוקיינוס השקט על ידי היפנים. המחסור דחף את התעשיות לספק לצרכן שמן תחליפי.

השמנים שהתעשיות יצרו היה בתהליך הנקרא מימנון (הוספת אטום מימן). תהליך זה לוקח ירק או דגן והופך את השומן הבלתי רווי לשומן רווי. למה? כי שומן רווי יציב יותר, כלומר לא מתחמצן.

לאחר המלחמה התעשיות חששו מאיבוד ההשקעה הענקית בשמנים נחותים ושיגרו תעמולות לציבור הרחב והצליחו בדיעבד להסיט את הציבור לדחות את שמן הקוקוס לטובת שמנים אחרים.

על מנת להסיט את הציבור היה צורך בהוכחות מדעיות שיתרמו לתעמולה, ולכך גויסו רופאים ואנשי מקצוע שבקלות נכנסו לכיס של התעשיות הגדולות, והם יצרו את ההשערה הליפידית (היפותזה ליפידי).

ההשערה אומרת:
צריכת שומן רווי מעלה את הכולסטרול בדם,
מה שמעלה את סכנת מחלות הלב.

ההשערה נבדקה שוב ושוב למשך תקופות ארוכות והיא בעצם כבר נהפכה לעובדה מדעית, למרות שאין מחקר אחד המוכיח בבירור ששומן רווי הוא העבריין בכל הקשור לטרשת עורקים ומחלות לב. 

האמת על כולסטרול
כולסטרול חיוני למעטפת התא של רוב התאים בגוף. בעת היווצרות דלקת בכלי הדם או בכל איבר או תא פגוע בגוף, הגוף מסוגל ליצר לבד כולסטרול בכבד ולשלוח אותו ליעדה.

LDL ו-HDL שנחשבו לסוגי כולסטרול הם בעצם חלבונים מסיסים במים שתפקידם להוביל כולסטרול בגוף.

תפקיד LDL (שומן-חלבוני בצפיפות נמוכה) להוציא כולסטרול מהכבד לזרם הדם. לכן, במקרה הזה המדע החליט לתייג אותו כ"כולסטרול הרע". אך בעצם הוא עושה עבודה חשובה.

תפקיד HDL (שומן-חלבוני בצפיפות גבוהה) להחזיר כולסטרול ישן מזרם הדם לכבד. הוא הנחשב ל"טוב" בכל הסיפור כי הוא מעודד את סילוקו של הכולסטרול מזרם הדם. 

אכילת מאכלים משומן רווי מעלה את רמות ה-HDL בגוף [ראה מחקר]

טרשת עורקים ומחלות לב קורות עקב היווצרות דלקות בכלי הדם. 

תפקיד חומצת שומן מסוג אומגה 6 (הנמצא ברמות גבוהות בשמנים צמחיים) היא לעודד תגובה דלקתית. הגוף זקוק לאומגה 6, אבל לא ברמות גבוהות. חומצת שומן מסוג אומגה 3 מעודדת תיקון תאים ומומלץ להעלות את רמתה בדיאטה. הגוף מסוגל ליצור חומצת שומן מסוג אומגה 6 בעצמה, אך לא את האומגה 3.

רדיקלים חופשיים, שהם חלקיקים הפוגעים ללא הבחנה בדופן התא ובאיברוני התא, יכולים לחמצן כולסטרול באזור דלקתי ולעודד התפתחות פלק הגורמת לצימצום נפח כלי הדם ובסוף הדרך למחלות לב.

לסיכום,
רמות גבוהות של כולסטרול בדם הינו אינדיקטור לפעילות תקינה של המערכת. הרצון של הגוף לסגור פינות ובעצם לטפל בפגיעות בתוך הגוף, מעלה את רמות הכולסטרול.

צריכת שמנים מהצומח, כגון קנולה, תירס, ענבים וכו', שהן למעשה משומן בלתי רווי ולרוב מלאות באומגה 6 הינן העבריין ותורמות לתגובות דלקתיות ממושכות.

רדיקלים חופשיים השטים בחופשיות בגוף מחמצנות את הכולסטרול ויוצרות פלק. הפלק הזה לאורך זמן יוצר את הסתימה בכלי הדם המובילה למחלות לב.

מה עושים עכשיו?
משקיעים בשומן רווי, כמו שמן קוקוס המורכב מ-90% שומן רווי ויש לו יתרונות אדירות מעבר לשומן הרווי שבו. כי בכל המאפיות והמסעדות יש שימוש בשמנים נחותים, מומלץ לחפש או לדרוש את המעבר לשמנים בריאים יותר. הביקוש חייב לעלות על מנת לשנות את המערכת, ולשם כך צריך להשכיל ולחנך את הקרובים אליכם על האמת.

לקחת אחראיות, היא תוביל אותכם למקום נפלא!

בכתבה המלאה (קישור בתחילת הכתבה הזאת) ניתן למצוא הסברים מעמיקים יותר וקישורים למחקרים ואתרים שמהם שאבתי את הידע.