על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

זהו כתבה הכרחית על מנת להבין נושאים אחרים. פה תמצאו מידע על נוגדי-חמצון המשמשים על מנת לנטרל את השפעתם ההרסנית של רדיקלים חופשיים. 

תקציר   

אנו יוצרים אותם כל הזמן. הטבע מבוסס על תוהו-בבוהו והגעה לאיזון. הגוף תמיד ישאף לחזור לאיזון, ולמטרה זו הוא נעזר במנגנונים תת-אטומים ותאיים. החמצן שממלאה את ראותינו, הוא אותו חמצן שמשומש בתחנות הכוח התאיות על מנת להפיק חום ותנועה. אך, התהליך הנשימה התאית יוצרת תרכובת לא יציבה, המסכנת את הריקמות והחלבונים שבסביבתה.

רדיקל חופשי הוא תרכובת שחסרה לה אלקטרון. בטבע, דבר כזה נחשב לא יציב והגוף נאלץ להסתגל אבולוציונית על מנת להמשיך ולעבוד עם חמצן כמקור להפקת אנרגיה. לגוף יש נוגדי-חמצון טבעיים, אך הוא זקוק למודעות ואחראיות על מנת לשמור על כשירות. נוגדי-חמצון אלה, שמסוגלים מטבען לתרום אלקטרון ובכך לנטרל רדיקלים חופשיים, מוכרחים לקבל אספקה של ויטמינים ומינירלים על מנת להתחדש ולבצע את תפקידם. 

בכתבה תמצאו הסבר מעמיק על רדיקל חופשי, נוגדי-חמצון, מה נחשב נוגד-חמצון, איך לחדש ולשמור על מאגרי נוגדי-חמצון וכיצד הם עובדים יחד על מנת להפיק מערכת הגנה תת-אטומית המונעת ניוון תאי, ובכך ניוון אנושי.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
הבנת תהליך ההזדקנות היא הנושא הנחשק ביותר בקרב מדענים רבים. תאוריית הרדיקל החופשי, כגורם לתהליך ההזדקנות בתאים וכתוצאה מכך להזדקנות החיה הרב-תאית, הועלתה לראשונה על ידי דנהם הרמן (Denham Harman) ב-1956. בשנות ה-70 הוא הרחיב את התאוריה ועירב את המטכונדריה כאיברון בתא המפיק, בתהליך הנשימה התאית, זַנֵי חַמְצָן רִיאַקְטִיבִים (ROS). במהלך השנים קישרו מדענים שונים בין היווצרות רדיקלים חופשיים והתפתחות מחלות ניווניות.

הקשר בין תת-תזונה ליכולת הגוף להגן על עצמו מהשפעותיו ההרסניות של רדיקלים חופשיים, אפילו במשימות חלל, נבדקה ונמצא שתזונה היא הדרך היעילה ביותר לחזק את המערכת ברמה התאית [ראה מחקר].

ההבדל בין מזון אורגני למזון קונבנציונאלי הינו ההבדל בשיטת הגידול בה מזינים את הצמח באבני הבניין ההופכים בסופו של דבר לאבני הבניין שלנו. גידול אורגני הוא חשוב, מפני שהצמחים מקבלים שפע של מינירלים העוברים בשרשרת המזון אלינו. תת-תזונה של הצמחים היא התת-תזונה שלנו. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - למה מזון אורגני בריא יותר.

מהו רדיקל חופשי?
על מנת להבין מהו רדיקל חופשי, תצטרכו ידע בסיסי בכימיה. ממה בנוי כל החומרים ביקום? באיזה אופן ניתן להפיק ריאקציה [תגובה] בין שני חומרים? אם עניתם נכון וידעתם שהיקום מושתת על אלקטרונים החגים סביב מרכז אטומי, אז בטח שמעתם על המושגים כמו קשר קוולנטי, כלל האוקטט ועוד.

כל מי שלמד כימיה, אפילו בחפיף, סביר להניח שיודע את כלל האוקטט (Octet Rule). כלל מאוד פשוט - לכל אטום יש אלקטרונים הסובבים סביבו ומספר האלקטרונים הסובבים אותו בשכבה החצונית תמיד שואפת לשמונה אלקטרונים. משמעות המילה אוקטט הוא שמונה, ולרוב היסודות אין אוקטט אך הם תמיד שואפים להשלים את שכבתם החיצונית. פחמן, שהוא המרכיב האורגני העיקרי למרבית צורות החיים המוכרות, מרכיב בשכבתו החיצונית 4 אלקטרונים, ולכן הוא ישאף למלא את החסר. הוא יכול ליצור קישור עם מימן, חמצן וכל מיני יסודות, רק על מנת להגיע למצב יציב של שמונה אלקטרונים. אותו עקרון עם חמצן, אך חמצן, כמו כל יסוד אחר, נהיה חסר יציב וקטלני כשחסרה לו אלקטרונים והוא ישאף למלא את החסר עם כל תרכובת הקיימת בסביבתו. הוא יהיה כל כך אלים שהוא יטוס לדופן התא וינסה להשיג את האוקטט מאלקטרונים השייכים לתרכובות של חומצות שומן, כולסטרול, חלבונים ועוד ותוך כדי יחליש את המבנה, יפגע בו ואף יכול להרוס אותו. אין לו ממש שכל ואכפתיות, רק תעווה לשלמות.

תהליך החמצון בתוך גופנו על ידי רדיקלים חופשיים הוא זהה לתהליך יצירת חלודה על מתכת או היווצרות גוון חום על תפוח שנחתך. במובן כלשהו אנו מחלידים מבפנים. זה תהליך איטי, מפני שמדובר במידה מקרוסקופי, אך הגוף לא יכול להתמודד עם זה לאורך זמן.

כיצד נוצר רדיקל חופשי?
חמצון הוא תהליך שיכול להיגרם על ידי:

• חימום
• קרינה
• תהליך הנשימה התאית

• על ידי תאי דם לבנים (נטורופילים), כמנגנון הגנה

חימום גורם לתנועת האטומים להתגבר, דבר הגורם לחלקיקים הקטנים להתנגש אחד בשני. דבר כזה גורם ליצירת רדיקלים חופשיים, לרוב מתרכובות לא יציבות או רגישות (למשל חומצות שומן רב-בלתי רווי אומגה 3). חימום הוא צורה אחת לגרום לזירוז בתהליכים כימים, לגוף יש גם אינזימים המשתמשים בטכניקת חמצון על מנת לפרק חומרים ולזרז תהליכים שאחרת היו לוקחים אלפי שנים.

קרינת אור אוּלְטְרָה-סָגֹל (Ultraviolet) מהשמש גורמת לתהליך תזוזת חלקיקים. חלקיק האור, הנקרא פוֹטוֹן (Photons), נע במהירות האור ומתנגש או חודר כמעט כל חומר. זה גורם לעליה ברדיקלים חופשיים וחמצון, ולכן קיים יותר מודעות לקשר בין חשיפה ממושכת לשמש והתפתחות סרטנית.

המטכונדריון יוצר בתהליך יצירת אנרגיה תאית תרכובת לא יציבה בשם מימן על-חמצני (Hydrogen peroxide), שהוא מחמצן קשוח המשומש לעיתים כחומר הלבנה, ולתא יהיה כמה אפשרויות לנטרל אותו.

בתהליך התגובה הדלקתית נשלחים תאי דם לבנים, הנקראים נוֹיְטְרוֹפִילִים (Neutrophil), לעזור הפגוע וכתגובה ראשונה של מערכת החיסון הם יוצרים רדיקלים חופשיים ושולחים אותם על מנת לחסל חיידקים ואף להשמיד תאים שאי אפשר להציל. עליהם דיברתי כבר בכתבה - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - שם תוכלו ללמוד יותר.

חשוב להבין! יצירת רדיקלים חופשיים הוא לא בהכרח רע אלא חשוב להשיג איזון בין כמות הרדיקלים שנוצרים לרמות נוגדי חמצון. נמצא שיש לרדיקלים חופשיים חשיבות בתהליך אִיתוּת חִמְזוּר (Redox Signaling), בהם רדיקלים חופשיים מתפקדים כשליחים ומתקשרים ביוכימים בתוך התא.

מנגנון ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי חמצון

מפני שרדיקלים חופשיים נוצרים מתהליך הנשימה התאית ומתהליכים שונים של הגוף, לפעמים באופן מכוון למשל עם תאי דם לבנים (נטורופילים), הגוף הסתגל במהרה על ידי יצירת כימיקלים ומנגנונים המנטרלים את השפעתם ההרסנית.

נוֹגְדֵי חִמְצוּן (Antioxidants) הם תרכובות יציבות ומאוד חיוניות לטובת בריאות התא. לכל תא בגוף יש מערכות נוגדי חמצון טבעיות ומולדות שתפקודם התקינה תלויה בזמינות של מינירלים מסוימים. למשל, גְלוּטָתיון (Glutathione) תלוי בזמינות של יסוד סֶלֶנְיוּם (Selenium) [ראה מחקר] וסוּפֶּראוֹקְסִיד דִיסְמְיוּטֶז (Superoxide dismutase) תלוי בזמינות אָבָץ (Zinc) [ראה מחקר] ונְחֹשֶׁת (Copper) [ראה מחקר]. בנוסף, קָטָלֵאז (Catalase) הוא עוזרו של סופראוקסיד דיסמיוטז והוא לוקח מימן על-חמצני (Hydrogen Peroxide), תוצרו של הנשימה התאית, וממיר אותו למים וחמצן.

גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז הם מערכות נוגדי חמצון של התא (ויש עוד, אך אלו נצפו כעיקריות). הם מורכבות באופן שהן יכולות לתרום אלקטרון לרדיקל החופשי וכך לנטרל את השפעתו ההרסנית. קטלאז משומש על ידי התא על מנת לזרז את פירוקו של מימן על-חמצני למרכיביו היותר בטוחותיים (חמצן ומים).

אי אפשר לקחת תוסף תזונה של גלוטתיון או נוגד חמצון אחר ממה שצוין, מפני שמערכת העיכול תפרק אותם למרכיביו (חומצות אמינו) על מנת לספוג אותם דרך תאי דופן המעי. ללמוד עוד על תאי הספיגה האלו, קראו את הכתבה שלי - חווית המזון בגופנו.

מה יכול להיחשב נוגד חמצון?

לאחר שהבנו את חשיבות נוגד החמצון לטובת בריאות הסביבה התאית, היכן נוכל למצוא נוגדי חמצון?

חשיבות הויטמינים מתבררת לה, כי לרובם תפקיד תומך ומחדש. יתכן שויטמין C הוא החשוב מכולם כתוסף הכרחי, מפני שהוא נצפה מסוגל לחדש את ויטמין E. ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, לכן יש צורך בחידוש מאגרי הויטמין באופן יומיומי. לעומתו, ויטמינים מסיסים בשומן (E, A, D, K) מסוגלים להישמר בגוף לאורך זמן רב יותר.

רמות גבוהות של ויטמין C ניתן למצוא בפירות הדר וכרוב כבוש. המחלה צַפְדִּינָה (Scurvy), שמתפתח עקב מחסור בויטמין C, היה שכיח בקרב העולם הישן שדגל במסעות ארוכות בים. לפני שמצאו את יכולתם של פירות הדר למנוע צפדינה, היה נפוץ ומקובל להשתמש בכרוב כבוש (Sauerkraut). אפילו קפטיין ג'יימס קוק העמיס על שני ספינותיו 25,000 חביות כרוב כבוש, אותם הוא לקח איתו למסעותיו הרבות בגילוי העולם החדש [ראה מחקר]. בגלל שויטמין C הוא מסיס במים, ניתן למצוא רמות גבוהות שלו באזור המימי של התא ומחוצה לה (בכלי הדם). זה מעלה עוד יותר את חשיבותו, מפני שהוא מסוגל לתפקד כנוגד חמצון לרדיקלים חופשיים הנעים חופשי מחוץ לתא (שם אין מערכות הגנה כמו גלוטתיון).

וִיטָמִין E נמצא בתוך דופן התאים ואף נמצא בחלבון-שומני (Lipoprotein) האחראי להובלת כולסטרול. רדיקל חופשי שנמשך לדופן התא המחוזק בויטמין E ינוטרל ואז זקוק התא לחדש את הויטמין או את מאגרי הויטמין. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול (Tocopherol) וישנם מספר רב של סוגים שונים. הסוג הנחקר ביותר הינו אלפא-טוקופרול, אך לקיחתו בנפרד מהסוגים השונים הראה השלכה שלילית על רמות גמא-טוקופרול, הנצפה כנוגד-חנקון (הסבר בהמשך הכתבה). לעומתו, לקיחת גמא-טוקופרול תמך ברמות גמא ואלפא. ניתן למצוא ויטמין E ברמות גבוהות בשמן נבט-חיטה, שמן חמניות ושמן חֲרִיעַ, אך מומלץ להימנע משמן חמניות וחֲרִיעַ עקב רמות הגבוהות של אומגה 6 (שמן חמניות מורכב מ-70% אומגה 6, שהוא מעודד תהליך דלקתי). ניתן למצוא את ויטמין E ברמות משמעותיות באגוזים, למשל שקדים, לוז וברזיל. הנה רשימה ארוכה של מקורות מזון ורמת תכולת ויטמין E [ראה דף].

וִיטָמִין A הוא מצוין לבריאות העיניים. רמות גבוהות של הויטמין נצפה כרעיל, לעומתו לויטמין E אין רמות מסוכנות וגם כן לויטמין C. במקום לקחת ויטמין A, קחו קרוטנואידים (Carotenoids), מפני שהם יותר בטוחותיים והגוף מסוגל להמירם בקלות לויטמין A. קרוטנואידים שומרים על העיניים מפני קרינת אור כחול וסגול ומאפשר ראית לילה. קרני השמש פוגעים בקולטנים בעיניים ושוחקים אותם. קרוטנואידים מתפקדים כנוגדי-חמצון אל מול הרדיקלים החופשיים הנוצרים כתוצאה מחשיפה לקרני שמש. תוכלו ללמוד עוד על ויטמין A וקרוטנואידים בכתבה שלי - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן. קרוטנואידים צבועים את הפירות והירקות בצבע כתום, וניתן למצוא אותם בעלים ירוקים. מחקר הראה שזמינותו הביולוגית של קרטנואידים עולה פי 7 עד 15 כשהם נאכלים עם אבוקדו או שמן אבוקדו, בגלל השומן שעוזר להם להיספג [ראה מחקר]. לשמן אבוקדו יש הרכב שומני דומה מאוד לשמן זית.

קו-אנזים Q10, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10 - הוא נוגד-חמצון טבעי המופק בכל תא בגוף, אך מסיבה שעוד לא הובנה, רמות הקו-אנזים פוחתות בחלוף השנים. כך שאדם בן 60 מפיק רמות נמוכות יותר של קן-אנזים Q10 מאשר בחור בן 20. רמות נמוכות נצפו כמשפיעות ישירות על כושר שריר הלב, למשל במחלת קַרְדְיוֹמָיוֹפַתְיָה. חוקרים תיעדו תגובה חיובית בנבדקים שלקחו תוסף תזונה במינון מזערי, אך בשיפור משמעותית יותר במינון גבוהה. זה מפני שקו-אנזים Q10 ממלאה תפקיד חשוב במנגנון המאפשר יצירת אנרגיה תאית מהתהליך הנשימה התאית במיטכונדיה. וזה לא הכל. קו-אנזים Q10 הוא נוגד-חמצון מולד באברונים שונים בתוך התא אשר נצפה במחקרים מסוגל לחדש נוגדי-חמצון אחרים. תוכלו למצוא רשימת מקורות מזון של קו-אנזים Q10 בכתבה עליו.

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון. במחקרים חוץ גופיים (in vitro) תרכובות כאלו מצמחי מרפא רבים הראו יכולת פי 4 עד 8 נוגדת-חמצון מויטמין C, אך במעבר למחקרים תוך-גופיים (in vivo) התוצאות לא הרשימו את המדענים.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

היכן נמצא נוגדי-חמצון?

פירות, ירקות, צמחי מרפא, אגוזים וזרעים.

זה כולל את הקליפה, ציפה, עלים, שורשים וזרעים. כמובן שישנם צמחים המכילים רעל וחלקים מסוימים בצמח אינם ראויים למאכל אדם. אנא, תזהו את הצמח לפני אכילתו!

השלכות של פעילות רדיקלית מתמשכת

ללא אכילת מזון מהצומח, מוצא האדם את עצמו ללא מערכת הגנה נוגדת-חמצון בסיסית. 

כשתקומו בבוקר ותניעו את השרירים שלכם, תמצאו את עצמכם מותשים לאחר כמה שעות בגלל העליה בהפקת אנרגיה המפיקה גם כן רדיקלים חופשיים. במיוחד פעילות פיזית אינטנסיבית, למשל פעילות גופנית למטרת שימור שריר או הגדלתו, תפיק רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות יותר. לכן תמצאו ספורטאים דואגים לקחת תוספי תזונה.

האזור שנחלש כתוצאה מפעילות מתמשכת של רדיקלים חופשיים מצביע על המחלה הניוונית שתפרוץ. לדוגמא, אם המוח נחלש מפעילות רדיקלית סביר שהאדם יסבול מאלצהיימר ושטיון. בנוסף, אם כלי הדם נחלשים, סביר שיתפתח טרשת עורקים ומחלות לב. 

החשוב ביותר הוא העליה בפגיעה בחומר התורשתי של התא. הגרעין הינו האיבר המין של התא, בו יש את כל החומר התורשתי או במילים אחרות "תבנית החיים". המדע מראה שפגיעה בחומר התורשתי על ידי חמצון גורם למוטציה, המובילה להתבטאות סרטנית. תדמינו לעצמכם ים של רדיקלים חופשיים, בגלל שאין נוגדי חמצון, המקיפים את גרעין התא ואין לדנ"א יכולת הגנה. קרוב לוודאי שהדנ"א יתחמצן באזור מסוים, והתא שממשיך לתפקד תחת התנאים הללו מתרגם את התבנית לחלבונים רבים בצורה שגויה, מה שגורם להתבטאות החיים באופן סרטני.

חנקן כרדיקל חופשי
חַנְקָן (Nitrogen) נמצא ברמות גבוהות יותר באוויר מחמצן (Oxygen). כל היסודות, מלבד קבוצת האצילים הנדיפים (Noble Gases), שואפים לאוקטט ובניהם חנקן. עישון סיגריות מפיק רמות גבוהות של רדיקל חופשי מסוג חנקני, ולגוף יש קושי רב יותר בסילוקו מהגוף.

ויטמין E הוא נוגד חמצון הנמצא בתוך מעטפת התא ונמצא בכל תאי הגוף. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול ויש כמה סוגים של טוקופרולים. על אלפא-טוקופרול עשו הכי הרבה מחקרים, ולכן כשמדברים על ויטמין E קרוב לוודאי שמתייחסים לאלפא-טוקופרול. אך נמצא שלגמא-טוקופרול יש יכולת נוגדת-חנקון ולקיחתו בתוסף תזונה משפרת גם את רמות אלפא-טוקופרול (נמצא שזה לא עובד הפוך, לקיחת אלפא-טוקופרול מנמיכה את רמות גמא-טוקופרול) [ראה מחקר].

ההבדל בין נוגד-חמצון מולד לנוגד-חמצון מהתזונה
יתכן שנוכל לעשות הבחנה בין נוגד-חמצון שכל תא יכול להפיק בעצמו לנוגד-חמצון מהתזונה, כמו פלבנואידים וויטמינים שונים.

צמחים יוצרים רדיקלים חופשיים בעצמם, או יותר מקובל להתיחס לתופעה כנשימה התאית שלהם. פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (Photosynthesis) היא פעולה המצריכה את קרני האור (UV light) על מנת להפיק תגובה של הקפצת אלקטרון. כמובן שהצמח מוכרח לנטרל את הרדיקל החופשי, ולכן יש לו נוגדי-חמצון מולדים משלו. קורה מצב, שכשאנו אוכלים צמחים, אנו משאילים מהצמח את כוחותיו למזער את תופעת יצירת הרדיקלים החופשיים בתוכנו על ידי חידוש מאגרי נוגדי-החמצון המולדים שלנו.

אלקטרונים חופשיים מהאדמה
בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - חשפתי את עבודתו של ד"ר ג'יימס אושמן על זרימתו על אלקטרונים חופשיים מהאדמה דרך כפות רגלינו, וכתוצאה מכך מחדשת את מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת שלנו. לכן, נועדנו ללכת יחפים למען בריאותינו.

    

סיכום, מזון נא בריא יותר ממזון שחומם ומזון נא יחדש את מאגרי נוגדי החמצון מאשר לדלל אותם. היווצרות רדיקלים חופשיים לאורך היום, מחיים מלאי תנועה או מחיי ישיבה מול מסך וקריאת החומר הזה, עלולים לגרום נזקים משמעותיים בטווח הארוך ללא מערכת הגנה תת-אטומית הולמת.

גילוי הקשר בין מחלה ניוונית לפעילות האלימה של רדיקלים חופשיים, וגילוי מערכות הגנה תת-אטומיות המנטרלות את טבען הקטלני של הרדיקל החופשי, פותחת לנו דף חדש במושג של שמירה על בריאות. זו היא שמירת הבריאות ברמה אחרת, רמה מזערית יותר ממיקרוסקופית, במימד האטומי והתת-אטומי של קיום החומר. הגילוי הבא כנראה יהיה כיצד לשמור על בריאותך בעולם הקוונטום, בו הרגשות והמחשבות שלך משפיעות על בריאותך. האמת, שניתן ללמוד על גילויים כאלו כבר עכשיו, אם תקראו את הכתבה שלי - תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה.

יתכן שממלכת הצומח היא מפתח לחיים צעירים. אפילו אנט לרקין בת ה-70 נראת צעירה לגילה והיא טוענת שהסוד הוא בממלכת הצומח. שתיית מיץ ירקות אורגני ונא הוא בהחלט תרפיה עוצמתית. הנה הסרטון: AGELESS WOMAN ANNETTE LARKINS INTERVIEW 1 - YOUTUBE

האחראיות שלך, לבריאות!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)
קישור ל-רשימת מקורות: על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

"המערכת ההגנה התת-אטומית"

מדענים רבים מתארים את עולמנו התת-אטומי, כתוצאה מהקפיצה התפיסתית של המדע מאז אלברט אינשטיין הציג לעולם את מכניקת קוונטום. כתוצאה מהשאיפה להבין כיצד מתנהלת לה שיחה בין אבני הבניין הקטנים שאינם גלויים לעין, נבנו מודלים, מתקנים טכנולוגים וניסויים אשר תרמו אט-אט לתמונה רחבה יותר של החיים במישור התת-אטומי.

יסודות מגיבות לשינוי בסביבתן, מתחברות לקהילה ומפיקות תרכובת המפיקה התנהגות מסוימת. מיליוני תרכובות בונות את חומצות האמינו, אשר בונות את החלבונים. אינזמים הם חלבונים אשר מאפשרים לתגובה כימית לקרות הרבה יותר מהר. לולא האינזימים, היה לוקח לתגובה כימית מיליוני שנים על מנת להפיק תנועה, ותנועה היא חיים.

אותם יסודות, או מינירלים בלקסיקון התזונתי, ממוחזרים על גבי כדור הלכת הזה אשר מוקף חלל. המינירלים מנוצלים על ידי צמחים, אשר נאכלים על ידי חיות רב-תאיות, ומוצאים את דרכם חזרה לאדמה. עיכול הצמח או עיכול החיה על ידי האדם הוא התהליך שמחדש את המינירלים ואבני הבניין השונים והרבים שהגוף האנושי זקוק. לכל תא בגופנו יש דרישות של אבני בניין על מנת לתקן ולשגשג אינדבידואלית, ושגשוג היחיד הוא שיגשוג הקהילה.

הנשימה התאית של כל תא, המופקת במטכונדריה, תלויה בזמינותן של מינירלים חיוניים המווסתים את יצירתם של הרדיקלים החופשיים. לחמצן בתהליך הנשימתית צד אפל, והוא כרוך בהעברת אלקטרונים על ידי אנזימים תומכים, על מנת להפיק אנרגיה תאית (ATP) בתהליך הנקרא זרחון חימזור. אותם אינזימים תומכים, למשל קו-אנזים קיו-10, מסוגלים לתפקד כנוגד-חמצון ובזכות יכולתו להעביר אלקטרונים באותו התהליך.

רדיקל חופשי הוא אלים לסביבתו. כלל האוקטט בפיזיקה מתארת עולם לא יציב של יסודות ברמה התת-אטומית ושאיפתן לשלמות. כל יסוד שואף להיות כמו הגזים האצילים, אם שמונה אלקטרונים בשדה החיצוני שלהם. מכיוון שיסודות רבים אינם עונים על דרישת האוקטט ליציבות יסודית, הן שואפות לחלוק אלקטרונים עם יסודות אחרות ומוכנתן לעבוד בקהילות אחראית לבניית תרכובות מולקולריות המתבטאות בסופו של דבר כחומר הגלוי לעין (או פחות במקרה של גזים).

נוגדי חמצון הן תרכובת המסוגלת לתרום אלקטונים. למשל ויטמין E, שתלוי בסביבה שומנית ולכן נמצא במעטפת התא, מסוגל לנטרל רדיקלים חופשיים. או למשל ויטמין C, אשר מסיס במים ומסוגל לנטרל רדיקלים חופשיים בזרם הדם ואף לחדש את מאגרי ויטמין E. ההשפעה הסינרגטית של נוגדי חמצון, בכך שהן יכולות לתרום אלקטרון ובעצם להחזיר את נוגדי החמצון האחרים בגוף למצב פעיל ושוב לתפקד כנוגדי חמצון, היא נצפתה במקרים שונים. 

הרעיון הוא שנוגדי חמצון הן מערכת ההגנה התת-אטומית של התא. כמו שמערכת החיסונית היא תאים האחראים לבריאות החיה הרב-תאית בשלמותה, כך גם במישור התאי ישנם מערכות הגנה הדואגות לאיזון בתוצר האלים המופק משימוש בחמצן לטובת יצירת אנרגיה ותנועה. 

תרומתם של צמחים לבריאות הגוף הוא בזמינותם הביולוגית של מערכות ההגנה התת-אטומיות המולדות שנמצאים בצמחים המועברים לאדם בתזונתם. לצמחים יש מנגנון יצירת אנרגיה תאית המוכרת כפוטוסינתזה, אשר משתמשת בקרני אור על מנת להפיק הקפצת אלקטרון במכונה המולקולרית כלורופיל. הקפצת האלקטרון הוא בעצם יצירת רדיקל חופשי, ולשם כך הצמח זקוק למנגנון שינטרל את התוצר האלים. אם נצרוך את הנוגדי-חמצון המולדים של הצמחים, נוכל להפחית את הלחץ החמצוני בגופנו. זוהי עיקרון צמחי המרפא וזוהי ממלכת הצומח.

האדם הינו חיה רב-תאית, ולו תאים רבים הסומכים על מנגנון דומה. המערכת ההגנה התת-אטומית של הגוף האנושי מורכב ממכונות מולקולריות הנבנים על ידי התא, למטרת שימור איזון החמצוני בתא. מכונות אלו תלויות בזמינותם הביולוגית של מינירלים חיוניים, למשל סלניום, אבץ ונחושת. תזונה עשירה במינירלים אלו מאפשרת יצירת נוגדי חמצון מולדים, כמו גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז. 

אך ישנה בעיה שנוכל לפתור אותה בקלות. החלקאות הקונבנציונאלית הפרה את מחזוריות חידוש מאגרי האדמה. שימוש בטכניקת מוֹנוֹקוּלְטוּרָה, המבוסס על גידול אחד, איננה דואגת לחדש את המינירלים באדמה. רוטציה של האדמה, במקרה של פּוֹלִיקוּלְטוּרָה, דואגת לחידוש מאגרי המינירלים באדמה. בנוסף, המחזוריות האורגנית, למשל בגידול אורגני, דואגת להאכיל את חיות המשק בתזונה אבולוציונית המותאמת לחיה, בצמחים אורגנים וטריים. חיות המשק מעכלות ומפיקות על הדרך תוצרים המבוססים על אותו שפע של מינירלים, אותם הן גם מחזירות לאדמה כדישון. פגיעה בתזונתן פוגעת בתזונת הצמחים, אשר פוגעת בתזונת האדם. לכן מומלץ להשקיע במחזוריות האורגנית.

מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת בגוף האנושי תלויה בזמינותם של מינירלים חיוניים. המקור היחידי לחידוש המאגרים בגוף הוא מהמזון שאנו בוחרים לאכול. אנו מזינים יותר מהתשוקה לשביעות במישור הרב-תאי, אלא גם במישור החד-תאי (פרוביוטיקה ותאי גוף) והמישור התת-אטומי.

המדריך למתחיל | על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן | איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות
תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)
גרסה להדפסה

מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

פירמידת המזון הוכיחה את עצמה כגורמת לעליה בדלקות כבר במעי, זה גורם לשרשרת אירועים המעודדים מחלות ניווניות. יש לממלכת הצומח כוחות טבע, אשר מחדשות את מערך ההגנה של התאים (נוגדי חמצון) ושל המערך האקולוגי של האדם (פרוביוטיקה). יש לממלכת החי יכולת לחזק את הרכב התא (שומן רווי) ולאזן את רגישותו לסביבה (איזון אומגה 3 ל-6).

עדכון [12 ביוני, 2013]: אם ברצונכם לכבות את כל השרפות בגופכם, כמו מים לאש, אנא קראו את הכתבה שלי ההתאוששות החשמלית - ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה. זה כתבה על כלי מאוד חשוב ואבולוציוני, אשר פותר דלקות תוך חצי שעה עד שעה ומאפשר לרקמות הגוף להיכנס למוד פעילות של ריפוי וצמיחה.

תקציר

הידעת, שהמזון שאתה צורך הוא קרוב לוודאי מכיל רכיבים לא יציבים או רעלנים אשר מעודדים תגובה דלקתית בגוף?

תגובה דלקתית היא תגובה מולדת של מערכת החיסון. מספיק פגיעה שתפרוץ לתא את המעטפת ונכנסים מנגנונים המידעים את מערכת החיסון ומעודדים שרשרת של נהלים מכניים על מנת לסרוק ולחטא את אזור הפגוע ולתקנו. חוץ מקוץ או זעזוע מוחי, מה עוד יכול לעורר תגובה דלקתית?

קיימות מזונות שביסודן מחזיקות רעלנים (דגנים) או תרכובות לא יציבות (שמן צמחי) ואם אפשר לשים את כל מחוללי הדלקות בקטגוריה הייתי מכנה אותה "מזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית". זה גם כולל סוכר מזוקק, אשר אינו נמצא מזוקק בטבע והגוף מגיב אליו לא טוב, ודומה לכך הם תרופות רבות נגד-דלקות ועוד.

בכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - מזון המסוגל לחולל דלקות פוגע באיזון החיידקי במערכת האקולוגית האנושית והוא עושה זאת על ידי הטית מצע המעי לתנאים המטיבים שגשוג של חיידקים פתוגנים. חיידקים אלו, ברמות גבוהות, יכולים לפגוע בתאי ספיגה במעי ותאים מפרישי אינזימים אשר פוגע בזמינותו הביולוגית של חומרים מזינים רבים, דבר המעודד מחסור בויטמינים ולמחלות כרוניות בטווח הארוך.

לא רק שחיידקים תורמים לרווחים בין תאי הספיגה במעי אלא גם חלבונים שונים במזונות מסוימים. מעי דולף הוא אינדיקציה להשפעת רעלנים וזה מעודד מעבר חופשי של חלקיקי מזון גדולים מהמקובל דרך תאי הסינון והספיגה של המעי.

למזלנו ניתן לעצור את הדלקות, על ידי הפסקת צריכת המזונות, ולעודד ריפוי ומערך הגנה יעיל, על ידי צריכת מזונות מסוימים. מזונות המונעים דלקות הם ברובם נוגדי-חמצון ותרכובות שומנים בעל מנגנונים המטפלים בדלקות ושימושם מרפדת את תאי הגוף, הרגילים והעצבים, בשומן איכותי ועוצמתי.

   

מ ז ו ן    מ ע ו ד ד    ד ל ק ו ת

הנה רשימה של מזונות ולחלקן קישורים לכתבות המרחיבות על למה המזון רעיל לצריכת אדם.

• דגנים
  
  • לֵקְטִּין (Lectin) הוא חלבון הנמצא בכל הטבע ובמיוחד בדגנים. הוא מגן על הזרע על ידי חסימה ושיבוש אינזימי עיכול שונים על מנת להגן על שלמתו של הזרע, בשביל להבטיח את הדור הבא של הצמח.
  • פְּרוֹלָמִין (Prolamin) הוא חלבון אחסון בדגנים והוא נמצא שמווסת שחרור חלבון זונולין המעודד רווחים בין הצמתים ההדוקים בין תאי הסינון והספיגה (אנטרוסיטים). כלומר, חלבון האחסון שנמצא בכל הדגנים מעודד יצירת מעי דולף.
    
    קראו את הכתבה שלי - הבעייתיות בדגנים - כדי לקבל תמונה רחבה ומעמיקה יותר.

• שמן צמחי (חמניות, תירס ועוד)
  
  • חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6 (Omega 6 Fatty Acids) היא שרשרת ארוכה ולא יציבה המתחמצנת בקלות. תהליך החמצון, שיכול להיגרם על ידי חימום השמן בטיגון ואפיה, יוצר רדיקלים חופשיים המסוגלים לחתוך כל מעטפת תא שהוא מגיע למגע איתו. רדיקל חופשי יכול לגרום לפצעים בתוך כלי הדם המפתחים תגובה דלקתית. זה מלווה בעליה בחלבון-שומני LDL בדם על מנת להביא כולסטרול מהכבד לטובת תיקון דופן התא.
    
    הבעיה איננה הימצאות אומגה 6 בתזונה, כי הגוף כן זקוק לו ביחס שווה עם אומגה 3. אלא, רמות גבוהות מידי של אומגה 6 במעטפת התא נצפו כמאריכות דלקות. הבעיה היא שימוש בשומן אומגה 6 ואומגה 3 לטיגון ואפיה, מפני שהן מתחמצנות בקלות בחשיפתן לחום. על יתרונותיהם של אומגה 3 ו-6 תוכלו לקרוא בהמשך הכתבה. תוכלו אף לקרוא יותר על השפעתן ההרסנית של רדיקלים חופשיים בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

• חלב ומוצריו (לא כולל יוגורט)
  • חלבון אחסון, כמו בדגנים, הוא קזאין (Casein), ובכתבה שלי - יתרונותיו של חלב פרה A2 - חשפתי כיצד החלבון הזה עבר מוטציה וקיימים שני סוגים (A1 ו-A2). לפי מחקרים, A1 מתפרק לחלקיק-חלבון אשר מוצא את דרכו (איכשהו) דרך המעי, ודרך מחסום מוח-דם ומסוגל להפעיל כ-45 קולטני אופיוד. גליאדין, מגולטן, מפעיל רק 3 קולטנים, מה שעושה את החלב לקטלני יותר, במיוחד לילדים. יש מספיק מחקרים שהראו את גליאדין מגרה את יצירתו של חלבון זונולין, כך שנוצר התופעה הנקראת מעי דולף, אך אין מחקר אחד שבדק את חלבון האחסון קזאין כמגרה שחרור של זונולין. נוכל להסיק באופן בוטה, שחלב עושה לנו חורים בבטן. כמובן שזה הכרחי לתינוק, מפני שמערכת העיכול שלו אינו מפותח מספיק לעיכול יעיל של מזונות. הוא זקוק לאינזימים ומצע פרוביוטי לעיכול המזון, ועד שדרכי העיכול פועלים במיטבן הוא נאלץ לינוק מזון-על המגרה את פתיחת שערי המעי לספיגה קלה ויעילה. אך, ילד מתבגר ואף מבוגר אינם זקוקים לפתיחת שערי המעי, כי דרכי העיכול שלהם אמורים לפעול כנדרש. 
  • יוגורט הוא מוצר חלבי חריג, מפני שתהליך יצירתו תלויה בחיידקים פרוביוטים. חיידקים אלו מעכלים את הסוכרים והחלבונים וריפוד הסביבה המעית בהן תורמת לבריאות האיבר.
• סוכר מזוקק
  • מזין ומשגשג את החידקים הפתוגנים ופטריות במעיים. זה תורם להיווצרות מצב של דיסביוזיס, או חוסר איזון חיידקי, ולהתפתחות מחלות שנראות לא קשורות, למשל תשישות, דכאון ומחסור בויטמינים.
  • בנוסף, רמות גבוהות של גלוקוז (חד-סוכר) בדם יכול לגרום לנזק ריקמתי מחמצון. זה קורה מתהליך אקראי התורם ליצירת תוֹצָר-סוֹפִי גְלִיקַצְיָה מִתְקַדֵּם (AGEs - Advanced Glycation End-products) הנקשר לקולטן מסוים על כל התאים בגוף ומעודד תהליך דלקתי. הוא נחשב ריאקטיבי וכתורם לחמצון LDL. החמצון ופגיעה בדופן התאים מסוכר יכול אף לקרות ללא AGEs, מגלוקוז כשרמות נוגד-חמצון גְלוּטָּתִיוֹן נמוכות.
    
    לקריאה מעמיקה יותר, עם קישורים למחקרים, אנא פנו לקישור הבא [ראה כתבה].

• תרופות (לא מזון אבל נכלל בקטגוריה)
  
  • נמצא שתְּרוּפוֹת נוֹגְדֵי דַּלֶּקוֹת שֶׁאֵינָן סְטֶרוֹאִידִים (NSAIDs) יוצרות דלקות במעי, דימום בקיבה ועליה בחדירות המעי, כלומר מעי דולף. במחקר אחר נמצא ששימוש בתרופה מֶעַכְּבֵי מַשְׁאֵבוֹת מֵימָן (Proton-pump inhibitors), המפחיתה לטווח ארוך את יצור החומצה הקבתי, חשפה את המעי לתופעת דִיסְבָּיוֹזִיס ועליה בנזק מ-NSAIDs.
  • נשים רבות המשתמשות בגְּלוּלָה לְמְנִיעָת הֵרָיוֹן (Oral contraceptive pill) מדווחות על התפתחות זיהום של קנדידה או חיידק אחר, תוך חודש לפחות מתחילת הטיפול. מחקרים שונים מצביעים על קשר בין לקיחת הגלולה להתפתחות זיהום, אך מה שמעניין הוא מחקר אחד שמראה קשר בין לקיחת הגלולה להתנגדות אינסולין. תפקידו של אינסולין לפתוח את שערי התאים לסוכר ובמצב של התנגדות אינסולין התאים פחות מגיבים, ולכן יש יותר סוכר בזרם הדם החייב להפוך לשומן או להיפתר ממנו בצורה אחרת. 
  • סְטָטִינִים (Statins) מונעים שחרור של כולסטרול על ידי הכבד. כולסטרול הוא חיוני לתפקוד מעטפת התא של כל תא בגוף האנושי והגוף משחרר אותו לזרם הדם על מנת לעלות את זמינותו של אבן הבניין הזה על מנת לתקן נזקים או למלא את החורים בדופן התא. מניעת שחרור כולסטרול פוגעת בתהליך ומנגנון ההחלמה הטבעית של הגוף. קראו עוד בכתבה - האמת על שומן רווי.
    
    בנוסף, מניעת שחרור כולסטרול מונעת את זמינותן של חלבונים רבים המיוצרים מבסיס כולסטרול, למשל קו-אנזים קיו-10. אותו קו-אנזים מיוצר במטכונדריה והוא חשוב על מנת להפיק את הכמות הניכרת של האנרגיה (ATP) לתא, בתהליך הנקרא זרחון חמצוני המצריך העברת אלקטרונים. לכן קו-אנזים גם נחשב כנוגד-חמצון המסוגל לחדש את עצמו. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10

ניתן למצוא את המחקרים בקישור בתחתית הדף (רשימת מקורות).

יתכן ויש עוד מזונות שמעודדות התפתחות דלקות, אך לפחות כאן סקרתי בקצרה את אלו שגורמות לתגובה דלקתית משמעותית יותר מאחרים.

  

מ ז ו ן    פ ו ת ר    ד ל ק ו ת

כל המזונות או התרופות שגורמות לתגובה דלקתית הם בעצם מורכבים בחלקם מחומרים הגורמים לתגובת חמצון כלשהי, ועל כן המזונות שתרצו להשקיע, על מנת לציד את גופכם במערך מניעה והגנה הולמים, הם נוגדי-חמצון למיניהם. נא קראו את הכתבה הקצרצרה שלי - מערכת ההגנה התת-אטומית.

בנוסף, חשוב להבין שגידול אורגני הוא בריא יותר תזונתית לאדם בקצה השרשרת המזון. המחזוריות האורגנית דואגת לתזונת האדמה, אשר מזין את הצמח, אשר נאכל על ידי החיה ולבסוף חוזרת לאדמה. אדמה פוריה היא אדמה שיש בה שפע של מינירלים חיוניים, מה שמנוצל ולא מחודש במחזוריות הקונבנציונאלית. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - המחזוריות האורגנית.

הרשימה בקצרה:

• חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 (בזרעי צ'יה, פשתן, שמנים מסוימים, חלמון ביצה, דגים ובשר רזה)
• ירקות כתומים (גזר, בטטה, תרד, שן ארי, חלמון ביצה)
• ירקות לבנים (שום, בצל, כרישה, כרובית לבנה ועוד)
• צמחי מרפא (עלים, שורשים, פרחים)

• אגוזים וזרעים (שקדים, אגוזי מלך, ברזיל, זרעי חמניה ודלעת ועוד)

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 וְאוֹמֶגָה 6

אומגה 3 ואומגה 6 הם חומצות שומן רב-בלתי רוויות, הנמצאות במעטפת התאים ברחבי הגוף, וחימצונם מתחיל שרשרת של אירועים המעודדים התבטאות גנטית של התגובה הדלקתית בתא ואף מביאים לפתרון התגובה הדלקתית. דלקת היא תוצאה של עליה במודעות התא לגורם זר או פצע במבנה שלו, והיא זקוקה לשינוי ההתנהגות וההתנהלות התוך תאית שלה והיא עושה זאת באמצעות שינוי קריאה ושכתוב גנים.

אומגה 6 נחשבת כמעודדת דלקות, אך ישנם מחקרים המראים שמחומצה ארכידונית מיצרת חלבונים המביאים גם לפתרון הדלקת. אומגה 3 נחשבת לנוגדת-דלקות, ומחקרים רבים מראים את יתרונותיה ויכולתה להביא לפתרון הדלקת. צריכת מזון עשיר באומגה 3 הראה שיפור משמעותי לחולים במחלות שונות, אך מפני שאומגה 3 ואומגה 6 מתחרות במקומן במעטפת התא, אנו רוצים לשמור על איזון יחסים בין שניהם.

 שימוש בשמנים צמחיים (שמן חמניות, שמן חריע, שמן תירס ועוד) לטיגון ואפיה היא דבר מסוכן לבריאות. זאת מכיוון שחומצות שומן רב-בלתי רוויות הן שרשראות ארוכות ולא יציבות הנצפו כרגישות לקרני אור וחום, והן מסוגלות להפיק כמות רבה של רדיקלים חופשיים המסוגלים לפצוע את הסביבה הביולוגית ולעורר תגובה דלקתית. לכן, שמני אומגה 3 (שמן דגים, שמן קריל, שמן פשתן ועוד) מוכרחים להישמר בקירור אחרת הן יחלידו ברמה המלקולרית.

תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

ירקות כתומים

שימו לב, החלק הבא הועתק לנוחותך מהכתבה על חלמון ביצה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - לכן תמצאו התיחסות לחלמון ביצה.

וִיטָמִין A - (באנגלית: Vitamin A) מופק מתרכובות שונות, כאלו שמגיעות מחיות (רֶטִינָל) וכאלו מצמחים (קָרוֹטֶנוֹאִידִים). ויטמין A הוא ויטמין הנצרך על ידי רִשְׁתִּית הַעַיִן (Retina) בצורה של מטבוליט מסוים הנקרא רֶטִינָל (Retinal), שהוא מולקולה סופגת-אור החיונית לראית אור-נמוכה וראית צבע. רטינל הוא הצורה הפעילה של המולקולה (רֶטִינוֹל משמש כאחסון - Retinol) וניתן למצוא אותו בבשר חיות אשר ניזונו מצמחים העשירים בקרוטנואידים.

קָרוֹטֶנוֹאִידִים (Carotenoids) לוקחים חלק פעיל בתהליך פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis) על ידי ספיגת אור לשימוש בפוטוסינתזה והם מגנים על הכלורופיל מנזק מהאור. לארבעה סוגי קרוטנואידים יש פעילות ויטמינית בבני אדם, אַלְפָא-קָרוֹטֶן, בֵּיתָא-קָרוֹטֶן, גָּמָא-קָרוֹטֶן ובֵּיתָא-קְרִיפְטוֹקְסְזָּנְטִין. כלומר, הגוף מסוגל להמירם לרטינל באמצעות אינזים הנקרא קָרוֹטֶנוֹאִיד אוֹקְסִיגֶנֶז (Carotenoid Oxygenase). האינזים מפרק את בטא-קרוטן, למשל, לשניים וכל מולקולה היא רטינל. לכן, מקור צמחי של קרוטנואידים הוא הרבה יותר גבוהה ממקור חיי. חיות בממלכת החיי, כולל האדם, חייבים להשיגם מתזונתם כי אינם יכולים ליצור אותם בעצמם.

קרוטנואידים מתחלקים לשני קבוצות, קְסֶנְתוֹפִילִים (Xanthophylls) וקָרוֹטֶנִים (Carotenes).

מה שאחראי לצבע הצהוב עד כתום של הביצה הוא קרוטנואיד מקבוצה הנקראת קסנתופיל. אלו לוּטֵאִין (lutein) וזָאקְסֵנְטִין (zeaxanthin) שנמצאים בחלמון הביצה, אשר מופקים על ידי בעל החיים שמעכל קסנתופיל מצמחים ירוקים. שני תרכובות אלו, לוטאין וזאקסנטין, נמצאים בעין האנושית ותפקידם להגן על העין מפגיעת אור כחול ואולטרה-סגולה, שהם סופגים. שתי התרכובות נחשבות כנוגדי חמצון והדרך היחידה להשיגם היא באמצעות המזון. מחקר, שבדק צריכת 2-4 חלמוני ביצה ביום למשך 5 שבועות באנשים מבוגרים, מצא העלאת רמת הכֶּתֶם הצהוב שהטיבה לבריאות עיניהם. בנוסף, אותם אנשים מבוגרים לקחו סטטינים, תרופה להורדת הכולסטרול, אך הדיאטה לאורך המחקר הובילה לעליה ברמת חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL) ללא שינוי ברמה של חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר].

במבט חטוף ראיתי שלצמח שֵׁן הָאֲרִי (Dandelion) יש רמות גבוהות של לוטאין וזאקסנטין (כ-4944 μg), לעומת חלמון ביצה (182 μg) [לקוח מפה, עמוד 9]. בנוסף, להמון עלים ירוקים יש רמות של עשרות אלפי μg, פי ארבע משן הארי.

יתרון גדול לחלמון הוא הימצאות הקרוטנואידים בזמינות ביולוגית גבוהה יותר משל צמחים. זאת מכיוון שספיגתם במעיים תלויה בשומן, המעלה את זמינותם הביולוגית. בצמחים, הקרוטנואידים אינם מחוברים לשומנים ומומלץ לשלב שומן עם סלט או אכילת ירקות. במחקר נמצא שקרוטנואידים נספגים באחוזים גבוהים יותר בעזרת אבוקדו או שמן אבוקדו [ראה מחקר]. שמן אבוקדו דומה בהרכבו השומני לשמן זית.

ירקות לבנים
התרומה הבריאותית של ירקות לבנים הוא הרב-סוכר שנמצא בהם, הנקרא אִינוּלִין (Inulin), אשר מזין אך ורק חיידקים פרוביוטים [ראה מחקר]. לכן, ירקות עם הרב-סוכר הזה, הכולל שום, בצל, נבטים (למשל מש), זנגביל, כרישה, שומר, צנון לבן, עולש, שורשי לוטוס, כרובית לבנה, פטריות, עשב לימון ועוד, הם מחזקים את מערכת העיכול.

מקרים רבים של חוסרים בויטמינים חיוניים, הזקוקים לאינזימים מומחים על מנת להיות זמינים ביולוגית, נשמדים על ידי חיידקים פתוגנים. מקרה כזה נקרא דיסביוזיס, מצב של חוסר איזון חיידקי, ועל מנת להשיב את האיזון ניתן לצרוך חיידקים פרוביוטים או לחזק את אלו שקיימים על ידי הזנתם במצע שיאפשר להם לשגשג. חיידקים פרוביוטים מסוגלים לשחרר חומרים המדכאים שגשוג של חיידקים פתוגנים. מחקר אחד מצא שאינולין שיפר את רמת הישרדותו של חיידק פרוביוטי בשם לקטובסילוס פלנטרום בדיאטה גבוהה בשומן [ראה מחקר]. בדיאטה כזו מופרשת כמויות גבוהות של מיצי מרה על מנת לפרק את השומן, דבר הפוגע בהישרדותו של החיידק הפרוביוטי. אך אינולין תרם להישרדותו וצמיחתו.

דבר מעניין הוא שאינולין נמצא נוכח בדיאטה של אבותינו, לפני כ-10,000 שנה [ראה מחקר]. אינולין הוא סוג של פריביוטי (Prebiotic), אשר אינו מזין את הגוף האנושי אלא ממשיך בדרכי העיכול ומזין חיידקים פרוביוטים ומונע את שגשוגם של חיידקים פתוגנים.

צמחי מרפא

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

במחקר על עכברים, נצפה שעכברים שחוטו מחיידקים הפרישו רמות גבוהות של תרכובות פלבנואידים בצואה, ולעומתם, עכברים עם מצע פרוביוטי תקין הפרישו רמות נמוכות [ראה מחקר].

על מנת להבין את התועלת בצמחי מרפא, קראו את הכתבה - איך צמחי מרפא מרפאים

אגוזים וזרעים
באגוזים וזרעים רבים ניתן למצוא מינירלים חיוניים ברמות משמעותיות. מינירלים אלו הם אבני הבניין שמערכת ההגנה התת-אטומית שלנו זקוקה לה ברמות משמעותיות על מנת לנטרל את יצירת הרדיקלים החופשיים בתהליך הנשימה התאית. אלו מינירלים כמו אבץ, נחושת וסלניום שניתן למצוא ברמות טובות בעלים ירוקים כהים. חיזוק מערכת ההגנה התת-אטומית מונעת חמצון של מעטפת התא, הדנ"א ואברונים וחלבונים אחרים בסביבה התוך תאית וגם בסביבה החוץ-גופית. אפילו בשקדים יש רמה טובה של קו-אנזים קיו-10, שהוא נוגד חמצון המופק במטכונדריה אך מגיל 20 רמת יצירתו פוחתת.

ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - יתרונות הַשְׁרָיָת דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים

רשימת תְּרֵיסָר המלוכלכים
חשיבות גידול מזון אורגני הוא כה חשוב, כי גידול זה דואג לתזונתם של הצמחים. צמח שגדל בסביבה תת-תזונתית יוריש לנו תת-תזונה. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - למה מזון אורגני טוב יותר.

את רשימת "תריסר המלוכלים" ו-15 הנקיים שקבוצת עובדי הסביבה (EWG - Environment Working Group) אספו למען הציבור מבוססת על בדיקת 49 פירות וירקות פופלרים על-ידי הארגון החקלאי בארה"ב (USDA) ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בין השנים 2000-2010. עקב השימוש בקוטלי מזיקים וקוטלי עשבים בחקלאות הקונבנציונאלית, נמדדה שאריות כימיקלים במזונות ואף שטיפתם במים מעלה את ריכוזם במי השתיה. קוטלי מזיקים וקוטלי עשבים רבים שחלחלו לתזונה שלנו פוגעים בתפקוד המערכת ההורמונלית והעצבית של יצור ביולוגי.

ניתן לקרוא את הכתבה - תְּרֵיסָר המלוכלכים

מחסור בנוגדי-חמצון או מחסור באלקטרונים חופשיים?
החלטתי להכליל את החלק הזה, מפני שחשוב להתבגר מעל לגיחוחים והסלידה מתזונה אנרגטית. המערכת שלנו מסוגלת להוליך חשמל, ומה הוא חשמל אלא כוח בלתי נראה שהסכמנו לקבל כמובן מאליו.

בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - כתבתי על הטענתו של כדור הארץ באנרגיה מהאטמוספרה, שזו נטענת מהשמש. מדענים החליטו לחקור, מה קורה כשחולצים נעליים וחושפים את כפות רגלינו לאדמה? נצפה שגופנו מוליך אלקטרונים חופשיים מהאדמה, אשר מנטרלים רדיקלים חופשיים ומתאחסנים ברקמות ברחבי הגוף. בודדו אותנו מבריאות טבעית, הגיעה הזמן לחלוץ נעליים ולהודות לזרימה האנרגטית שיכולה להציף את גופנו, להוריד ממנו את הלחץ החמצוני מהיום המתיש, גופנית ומנטלית.

   

סיכום, מה משותף בכל המזונות שמעודדות דלקות? הן לא חלק מהתזונה האבולוציונית. האדם הקדמון אכל ירקות ופירות שאותם הוא ליקט, האדם הקדמון צד את מזונו, בשר רזה אשר נהג לחיות חיים מלאים ושופעי תנועה ותזונה. מה שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים הינו העליה בזמינות הביולוגית של מינירלים וויטמינים רבים כתוצאה מאיזון פרוביוטי. קשה מאוד לפספס את הקשר החזק הזה, ולא מוכרחים להשיג פרוביוטיקה מכדורים אלא להתסיס בבית ירקות (למשל כרוב בהכנת כרוב כבוש), והגנת הישרדותם של החיידקים הפרוביוטים ושגשוגם על ידי צריכת פריביוטים (ירקות המכילים אינולין או רבי-סוכר הדומים לאינולין).

ממלכת הצומח הוא מאגר התרופות האולטמטיבי, המושלם, המשלים. תרופה היא מילה גסה, כי ממלכת הצומח לא נוצרה על מנת להוות תרופה, מפני שתרופה נחשבת תרופה רק במצב של חוסר איזון מערכתי. למה שדבר כזה יקרה? הגוף נועד לשגשג, לבצע פעולות למען סיפוק התשוקה האנושית. דבר כזה רק יכול לקרות עם סטיתם מהתבנית האבולוציונית. דבר כזה יכול לקרות רק אם צרכתם מזונות שמעודדות דלקות.

נתתי לכם פה כלי מיוחד. כלי מאוד נחשק ומעורר כוח. ידע הוא כוח. ברגע שאתם יודעים מהו האנטידוט, תוכלו בקלות להציף את המערכת בכוחותיו של ממלכת הצומח וממלכת החיידקים הפרוביוטים.

זה לוקח אחראיות, והוא שלך!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות