מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

פירמידת המזון הוכיחה את עצמה כגורמת לעליה בדלקות כבר במעי, זה גורם לשרשרת אירועים המעודדים מחלות ניווניות. יש לממלכת הצומח כוחות טבע, אשר מחדשות את מערך ההגנה של התאים (נוגדי חמצון) ושל המערך האקולוגי של האדם (פרוביוטיקה). יש לממלכת החי יכולת לחזק את הרכב התא (שומן רווי) ולאזן את רגישותו לסביבה (איזון אומגה 3 ל-6).

עדכון [12 ביוני, 2013]: אם ברצונכם לכבות את כל השרפות בגופכם, כמו מים לאש, אנא קראו את הכתבה שלי ההתאוששות החשמלית - ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה. זה כתבה על כלי מאוד חשוב ואבולוציוני, אשר פותר דלקות תוך חצי שעה עד שעה ומאפשר לרקמות הגוף להיכנס למוד פעילות של ריפוי וצמיחה.

תקציר

הידעת, שהמזון שאתה צורך הוא קרוב לוודאי מכיל רכיבים לא יציבים או רעלנים אשר מעודדים תגובה דלקתית בגוף?

תגובה דלקתית היא תגובה מולדת של מערכת החיסון. מספיק פגיעה שתפרוץ לתא את המעטפת ונכנסים מנגנונים המידעים את מערכת החיסון ומעודדים שרשרת של נהלים מכניים על מנת לסרוק ולחטא את אזור הפגוע ולתקנו. חוץ מקוץ או זעזוע מוחי, מה עוד יכול לעורר תגובה דלקתית?

קיימות מזונות שביסודן מחזיקות רעלנים (דגנים) או תרכובות לא יציבות (שמן צמחי) ואם אפשר לשים את כל מחוללי הדלקות בקטגוריה הייתי מכנה אותה "מזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית". זה גם כולל סוכר מזוקק, אשר אינו נמצא מזוקק בטבע והגוף מגיב אליו לא טוב, ודומה לכך הם תרופות רבות נגד-דלקות ועוד.

בכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - מזון המסוגל לחולל דלקות פוגע באיזון החיידקי במערכת האקולוגית האנושית והוא עושה זאת על ידי הטית מצע המעי לתנאים המטיבים שגשוג של חיידקים פתוגנים. חיידקים אלו, ברמות גבוהות, יכולים לפגוע בתאי ספיגה במעי ותאים מפרישי אינזימים אשר פוגע בזמינותו הביולוגית של חומרים מזינים רבים, דבר המעודד מחסור בויטמינים ולמחלות כרוניות בטווח הארוך.

לא רק שחיידקים תורמים לרווחים בין תאי הספיגה במעי אלא גם חלבונים שונים במזונות מסוימים. מעי דולף הוא אינדיקציה להשפעת רעלנים וזה מעודד מעבר חופשי של חלקיקי מזון גדולים מהמקובל דרך תאי הסינון והספיגה של המעי.

למזלנו ניתן לעצור את הדלקות, על ידי הפסקת צריכת המזונות, ולעודד ריפוי ומערך הגנה יעיל, על ידי צריכת מזונות מסוימים. מזונות המונעים דלקות הם ברובם נוגדי-חמצון ותרכובות שומנים בעל מנגנונים המטפלים בדלקות ושימושם מרפדת את תאי הגוף, הרגילים והעצבים, בשומן איכותי ועוצמתי.

   

מ ז ו ן    מ ע ו ד ד    ד ל ק ו ת

הנה רשימה של מזונות ולחלקן קישורים לכתבות המרחיבות על למה המזון רעיל לצריכת אדם.

• דגנים
  
  • לֵקְטִּין (Lectin) הוא חלבון הנמצא בכל הטבע ובמיוחד בדגנים. הוא מגן על הזרע על ידי חסימה ושיבוש אינזימי עיכול שונים על מנת להגן על שלמתו של הזרע, בשביל להבטיח את הדור הבא של הצמח.
  • פְּרוֹלָמִין (Prolamin) הוא חלבון אחסון בדגנים והוא נמצא שמווסת שחרור חלבון זונולין המעודד רווחים בין הצמתים ההדוקים בין תאי הסינון והספיגה (אנטרוסיטים). כלומר, חלבון האחסון שנמצא בכל הדגנים מעודד יצירת מעי דולף.
    
    קראו את הכתבה שלי - הבעייתיות בדגנים - כדי לקבל תמונה רחבה ומעמיקה יותר.

• שמן צמחי (חמניות, תירס ועוד)
  
  • חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6 (Omega 6 Fatty Acids) היא שרשרת ארוכה ולא יציבה המתחמצנת בקלות. תהליך החמצון, שיכול להיגרם על ידי חימום השמן בטיגון ואפיה, יוצר רדיקלים חופשיים המסוגלים לחתוך כל מעטפת תא שהוא מגיע למגע איתו. רדיקל חופשי יכול לגרום לפצעים בתוך כלי הדם המפתחים תגובה דלקתית. זה מלווה בעליה בחלבון-שומני LDL בדם על מנת להביא כולסטרול מהכבד לטובת תיקון דופן התא.
    
    הבעיה איננה הימצאות אומגה 6 בתזונה, כי הגוף כן זקוק לו ביחס שווה עם אומגה 3. אלא, רמות גבוהות מידי של אומגה 6 במעטפת התא נצפו כמאריכות דלקות. הבעיה היא שימוש בשומן אומגה 6 ואומגה 3 לטיגון ואפיה, מפני שהן מתחמצנות בקלות בחשיפתן לחום. על יתרונותיהם של אומגה 3 ו-6 תוכלו לקרוא בהמשך הכתבה. תוכלו אף לקרוא יותר על השפעתן ההרסנית של רדיקלים חופשיים בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

• חלב ומוצריו (לא כולל יוגורט)
  • חלבון אחסון, כמו בדגנים, הוא קזאין (Casein), ובכתבה שלי - יתרונותיו של חלב פרה A2 - חשפתי כיצד החלבון הזה עבר מוטציה וקיימים שני סוגים (A1 ו-A2). לפי מחקרים, A1 מתפרק לחלקיק-חלבון אשר מוצא את דרכו (איכשהו) דרך המעי, ודרך מחסום מוח-דם ומסוגל להפעיל כ-45 קולטני אופיוד. גליאדין, מגולטן, מפעיל רק 3 קולטנים, מה שעושה את החלב לקטלני יותר, במיוחד לילדים. יש מספיק מחקרים שהראו את גליאדין מגרה את יצירתו של חלבון זונולין, כך שנוצר התופעה הנקראת מעי דולף, אך אין מחקר אחד שבדק את חלבון האחסון קזאין כמגרה שחרור של זונולין. נוכל להסיק באופן בוטה, שחלב עושה לנו חורים בבטן. כמובן שזה הכרחי לתינוק, מפני שמערכת העיכול שלו אינו מפותח מספיק לעיכול יעיל של מזונות. הוא זקוק לאינזימים ומצע פרוביוטי לעיכול המזון, ועד שדרכי העיכול פועלים במיטבן הוא נאלץ לינוק מזון-על המגרה את פתיחת שערי המעי לספיגה קלה ויעילה. אך, ילד מתבגר ואף מבוגר אינם זקוקים לפתיחת שערי המעי, כי דרכי העיכול שלהם אמורים לפעול כנדרש. 
  • יוגורט הוא מוצר חלבי חריג, מפני שתהליך יצירתו תלויה בחיידקים פרוביוטים. חיידקים אלו מעכלים את הסוכרים והחלבונים וריפוד הסביבה המעית בהן תורמת לבריאות האיבר.
• סוכר מזוקק
  • מזין ומשגשג את החידקים הפתוגנים ופטריות במעיים. זה תורם להיווצרות מצב של דיסביוזיס, או חוסר איזון חיידקי, ולהתפתחות מחלות שנראות לא קשורות, למשל תשישות, דכאון ומחסור בויטמינים.
  • בנוסף, רמות גבוהות של גלוקוז (חד-סוכר) בדם יכול לגרום לנזק ריקמתי מחמצון. זה קורה מתהליך אקראי התורם ליצירת תוֹצָר-סוֹפִי גְלִיקַצְיָה מִתְקַדֵּם (AGEs - Advanced Glycation End-products) הנקשר לקולטן מסוים על כל התאים בגוף ומעודד תהליך דלקתי. הוא נחשב ריאקטיבי וכתורם לחמצון LDL. החמצון ופגיעה בדופן התאים מסוכר יכול אף לקרות ללא AGEs, מגלוקוז כשרמות נוגד-חמצון גְלוּטָּתִיוֹן נמוכות.
    
    לקריאה מעמיקה יותר, עם קישורים למחקרים, אנא פנו לקישור הבא [ראה כתבה].

• תרופות (לא מזון אבל נכלל בקטגוריה)
  
  • נמצא שתְּרוּפוֹת נוֹגְדֵי דַּלֶּקוֹת שֶׁאֵינָן סְטֶרוֹאִידִים (NSAIDs) יוצרות דלקות במעי, דימום בקיבה ועליה בחדירות המעי, כלומר מעי דולף. במחקר אחר נמצא ששימוש בתרופה מֶעַכְּבֵי מַשְׁאֵבוֹת מֵימָן (Proton-pump inhibitors), המפחיתה לטווח ארוך את יצור החומצה הקבתי, חשפה את המעי לתופעת דִיסְבָּיוֹזִיס ועליה בנזק מ-NSAIDs.
  • נשים רבות המשתמשות בגְּלוּלָה לְמְנִיעָת הֵרָיוֹן (Oral contraceptive pill) מדווחות על התפתחות זיהום של קנדידה או חיידק אחר, תוך חודש לפחות מתחילת הטיפול. מחקרים שונים מצביעים על קשר בין לקיחת הגלולה להתפתחות זיהום, אך מה שמעניין הוא מחקר אחד שמראה קשר בין לקיחת הגלולה להתנגדות אינסולין. תפקידו של אינסולין לפתוח את שערי התאים לסוכר ובמצב של התנגדות אינסולין התאים פחות מגיבים, ולכן יש יותר סוכר בזרם הדם החייב להפוך לשומן או להיפתר ממנו בצורה אחרת. 
  • סְטָטִינִים (Statins) מונעים שחרור של כולסטרול על ידי הכבד. כולסטרול הוא חיוני לתפקוד מעטפת התא של כל תא בגוף האנושי והגוף משחרר אותו לזרם הדם על מנת לעלות את זמינותו של אבן הבניין הזה על מנת לתקן נזקים או למלא את החורים בדופן התא. מניעת שחרור כולסטרול פוגעת בתהליך ומנגנון ההחלמה הטבעית של הגוף. קראו עוד בכתבה - האמת על שומן רווי.
    
    בנוסף, מניעת שחרור כולסטרול מונעת את זמינותן של חלבונים רבים המיוצרים מבסיס כולסטרול, למשל קו-אנזים קיו-10. אותו קו-אנזים מיוצר במטכונדריה והוא חשוב על מנת להפיק את הכמות הניכרת של האנרגיה (ATP) לתא, בתהליך הנקרא זרחון חמצוני המצריך העברת אלקטרונים. לכן קו-אנזים גם נחשב כנוגד-חמצון המסוגל לחדש את עצמו. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10

ניתן למצוא את המחקרים בקישור בתחתית הדף (רשימת מקורות).

יתכן ויש עוד מזונות שמעודדות התפתחות דלקות, אך לפחות כאן סקרתי בקצרה את אלו שגורמות לתגובה דלקתית משמעותית יותר מאחרים.

  

מ ז ו ן    פ ו ת ר    ד ל ק ו ת

כל המזונות או התרופות שגורמות לתגובה דלקתית הם בעצם מורכבים בחלקם מחומרים הגורמים לתגובת חמצון כלשהי, ועל כן המזונות שתרצו להשקיע, על מנת לציד את גופכם במערך מניעה והגנה הולמים, הם נוגדי-חמצון למיניהם. נא קראו את הכתבה הקצרצרה שלי - מערכת ההגנה התת-אטומית.

בנוסף, חשוב להבין שגידול אורגני הוא בריא יותר תזונתית לאדם בקצה השרשרת המזון. המחזוריות האורגנית דואגת לתזונת האדמה, אשר מזין את הצמח, אשר נאכל על ידי החיה ולבסוף חוזרת לאדמה. אדמה פוריה היא אדמה שיש בה שפע של מינירלים חיוניים, מה שמנוצל ולא מחודש במחזוריות הקונבנציונאלית. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - המחזוריות האורגנית.

הרשימה בקצרה:

• חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 (בזרעי צ'יה, פשתן, שמנים מסוימים, חלמון ביצה, דגים ובשר רזה)
• ירקות כתומים (גזר, בטטה, תרד, שן ארי, חלמון ביצה)
• ירקות לבנים (שום, בצל, כרישה, כרובית לבנה ועוד)
• צמחי מרפא (עלים, שורשים, פרחים)

• אגוזים וזרעים (שקדים, אגוזי מלך, ברזיל, זרעי חמניה ודלעת ועוד)

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 וְאוֹמֶגָה 6

אומגה 3 ואומגה 6 הם חומצות שומן רב-בלתי רוויות, הנמצאות במעטפת התאים ברחבי הגוף, וחימצונם מתחיל שרשרת של אירועים המעודדים התבטאות גנטית של התגובה הדלקתית בתא ואף מביאים לפתרון התגובה הדלקתית. דלקת היא תוצאה של עליה במודעות התא לגורם זר או פצע במבנה שלו, והיא זקוקה לשינוי ההתנהגות וההתנהלות התוך תאית שלה והיא עושה זאת באמצעות שינוי קריאה ושכתוב גנים.

אומגה 6 נחשבת כמעודדת דלקות, אך ישנם מחקרים המראים שמחומצה ארכידונית מיצרת חלבונים המביאים גם לפתרון הדלקת. אומגה 3 נחשבת לנוגדת-דלקות, ומחקרים רבים מראים את יתרונותיה ויכולתה להביא לפתרון הדלקת. צריכת מזון עשיר באומגה 3 הראה שיפור משמעותי לחולים במחלות שונות, אך מפני שאומגה 3 ואומגה 6 מתחרות במקומן במעטפת התא, אנו רוצים לשמור על איזון יחסים בין שניהם.

 שימוש בשמנים צמחיים (שמן חמניות, שמן חריע, שמן תירס ועוד) לטיגון ואפיה היא דבר מסוכן לבריאות. זאת מכיוון שחומצות שומן רב-בלתי רוויות הן שרשראות ארוכות ולא יציבות הנצפו כרגישות לקרני אור וחום, והן מסוגלות להפיק כמות רבה של רדיקלים חופשיים המסוגלים לפצוע את הסביבה הביולוגית ולעורר תגובה דלקתית. לכן, שמני אומגה 3 (שמן דגים, שמן קריל, שמן פשתן ועוד) מוכרחים להישמר בקירור אחרת הן יחלידו ברמה המלקולרית.

תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

ירקות כתומים

שימו לב, החלק הבא הועתק לנוחותך מהכתבה על חלמון ביצה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - לכן תמצאו התיחסות לחלמון ביצה.

וִיטָמִין A - (באנגלית: Vitamin A) מופק מתרכובות שונות, כאלו שמגיעות מחיות (רֶטִינָל) וכאלו מצמחים (קָרוֹטֶנוֹאִידִים). ויטמין A הוא ויטמין הנצרך על ידי רִשְׁתִּית הַעַיִן (Retina) בצורה של מטבוליט מסוים הנקרא רֶטִינָל (Retinal), שהוא מולקולה סופגת-אור החיונית לראית אור-נמוכה וראית צבע. רטינל הוא הצורה הפעילה של המולקולה (רֶטִינוֹל משמש כאחסון - Retinol) וניתן למצוא אותו בבשר חיות אשר ניזונו מצמחים העשירים בקרוטנואידים.

קָרוֹטֶנוֹאִידִים (Carotenoids) לוקחים חלק פעיל בתהליך פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis) על ידי ספיגת אור לשימוש בפוטוסינתזה והם מגנים על הכלורופיל מנזק מהאור. לארבעה סוגי קרוטנואידים יש פעילות ויטמינית בבני אדם, אַלְפָא-קָרוֹטֶן, בֵּיתָא-קָרוֹטֶן, גָּמָא-קָרוֹטֶן ובֵּיתָא-קְרִיפְטוֹקְסְזָּנְטִין. כלומר, הגוף מסוגל להמירם לרטינל באמצעות אינזים הנקרא קָרוֹטֶנוֹאִיד אוֹקְסִיגֶנֶז (Carotenoid Oxygenase). האינזים מפרק את בטא-קרוטן, למשל, לשניים וכל מולקולה היא רטינל. לכן, מקור צמחי של קרוטנואידים הוא הרבה יותר גבוהה ממקור חיי. חיות בממלכת החיי, כולל האדם, חייבים להשיגם מתזונתם כי אינם יכולים ליצור אותם בעצמם.

קרוטנואידים מתחלקים לשני קבוצות, קְסֶנְתוֹפִילִים (Xanthophylls) וקָרוֹטֶנִים (Carotenes).

מה שאחראי לצבע הצהוב עד כתום של הביצה הוא קרוטנואיד מקבוצה הנקראת קסנתופיל. אלו לוּטֵאִין (lutein) וזָאקְסֵנְטִין (zeaxanthin) שנמצאים בחלמון הביצה, אשר מופקים על ידי בעל החיים שמעכל קסנתופיל מצמחים ירוקים. שני תרכובות אלו, לוטאין וזאקסנטין, נמצאים בעין האנושית ותפקידם להגן על העין מפגיעת אור כחול ואולטרה-סגולה, שהם סופגים. שתי התרכובות נחשבות כנוגדי חמצון והדרך היחידה להשיגם היא באמצעות המזון. מחקר, שבדק צריכת 2-4 חלמוני ביצה ביום למשך 5 שבועות באנשים מבוגרים, מצא העלאת רמת הכֶּתֶם הצהוב שהטיבה לבריאות עיניהם. בנוסף, אותם אנשים מבוגרים לקחו סטטינים, תרופה להורדת הכולסטרול, אך הדיאטה לאורך המחקר הובילה לעליה ברמת חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL) ללא שינוי ברמה של חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר].

במבט חטוף ראיתי שלצמח שֵׁן הָאֲרִי (Dandelion) יש רמות גבוהות של לוטאין וזאקסנטין (כ-4944 μg), לעומת חלמון ביצה (182 μg) [לקוח מפה, עמוד 9]. בנוסף, להמון עלים ירוקים יש רמות של עשרות אלפי μg, פי ארבע משן הארי.

יתרון גדול לחלמון הוא הימצאות הקרוטנואידים בזמינות ביולוגית גבוהה יותר משל צמחים. זאת מכיוון שספיגתם במעיים תלויה בשומן, המעלה את זמינותם הביולוגית. בצמחים, הקרוטנואידים אינם מחוברים לשומנים ומומלץ לשלב שומן עם סלט או אכילת ירקות. במחקר נמצא שקרוטנואידים נספגים באחוזים גבוהים יותר בעזרת אבוקדו או שמן אבוקדו [ראה מחקר]. שמן אבוקדו דומה בהרכבו השומני לשמן זית.

ירקות לבנים
התרומה הבריאותית של ירקות לבנים הוא הרב-סוכר שנמצא בהם, הנקרא אִינוּלִין (Inulin), אשר מזין אך ורק חיידקים פרוביוטים [ראה מחקר]. לכן, ירקות עם הרב-סוכר הזה, הכולל שום, בצל, נבטים (למשל מש), זנגביל, כרישה, שומר, צנון לבן, עולש, שורשי לוטוס, כרובית לבנה, פטריות, עשב לימון ועוד, הם מחזקים את מערכת העיכול.

מקרים רבים של חוסרים בויטמינים חיוניים, הזקוקים לאינזימים מומחים על מנת להיות זמינים ביולוגית, נשמדים על ידי חיידקים פתוגנים. מקרה כזה נקרא דיסביוזיס, מצב של חוסר איזון חיידקי, ועל מנת להשיב את האיזון ניתן לצרוך חיידקים פרוביוטים או לחזק את אלו שקיימים על ידי הזנתם במצע שיאפשר להם לשגשג. חיידקים פרוביוטים מסוגלים לשחרר חומרים המדכאים שגשוג של חיידקים פתוגנים. מחקר אחד מצא שאינולין שיפר את רמת הישרדותו של חיידק פרוביוטי בשם לקטובסילוס פלנטרום בדיאטה גבוהה בשומן [ראה מחקר]. בדיאטה כזו מופרשת כמויות גבוהות של מיצי מרה על מנת לפרק את השומן, דבר הפוגע בהישרדותו של החיידק הפרוביוטי. אך אינולין תרם להישרדותו וצמיחתו.

דבר מעניין הוא שאינולין נמצא נוכח בדיאטה של אבותינו, לפני כ-10,000 שנה [ראה מחקר]. אינולין הוא סוג של פריביוטי (Prebiotic), אשר אינו מזין את הגוף האנושי אלא ממשיך בדרכי העיכול ומזין חיידקים פרוביוטים ומונע את שגשוגם של חיידקים פתוגנים.

צמחי מרפא

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

במחקר על עכברים, נצפה שעכברים שחוטו מחיידקים הפרישו רמות גבוהות של תרכובות פלבנואידים בצואה, ולעומתם, עכברים עם מצע פרוביוטי תקין הפרישו רמות נמוכות [ראה מחקר].

על מנת להבין את התועלת בצמחי מרפא, קראו את הכתבה - איך צמחי מרפא מרפאים

אגוזים וזרעים
באגוזים וזרעים רבים ניתן למצוא מינירלים חיוניים ברמות משמעותיות. מינירלים אלו הם אבני הבניין שמערכת ההגנה התת-אטומית שלנו זקוקה לה ברמות משמעותיות על מנת לנטרל את יצירת הרדיקלים החופשיים בתהליך הנשימה התאית. אלו מינירלים כמו אבץ, נחושת וסלניום שניתן למצוא ברמות טובות בעלים ירוקים כהים. חיזוק מערכת ההגנה התת-אטומית מונעת חמצון של מעטפת התא, הדנ"א ואברונים וחלבונים אחרים בסביבה התוך תאית וגם בסביבה החוץ-גופית. אפילו בשקדים יש רמה טובה של קו-אנזים קיו-10, שהוא נוגד חמצון המופק במטכונדריה אך מגיל 20 רמת יצירתו פוחתת.

ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - יתרונות הַשְׁרָיָת דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים

רשימת תְּרֵיסָר המלוכלכים
חשיבות גידול מזון אורגני הוא כה חשוב, כי גידול זה דואג לתזונתם של הצמחים. צמח שגדל בסביבה תת-תזונתית יוריש לנו תת-תזונה. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - למה מזון אורגני טוב יותר.

את רשימת "תריסר המלוכלים" ו-15 הנקיים שקבוצת עובדי הסביבה (EWG - Environment Working Group) אספו למען הציבור מבוססת על בדיקת 49 פירות וירקות פופלרים על-ידי הארגון החקלאי בארה"ב (USDA) ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בין השנים 2000-2010. עקב השימוש בקוטלי מזיקים וקוטלי עשבים בחקלאות הקונבנציונאלית, נמדדה שאריות כימיקלים במזונות ואף שטיפתם במים מעלה את ריכוזם במי השתיה. קוטלי מזיקים וקוטלי עשבים רבים שחלחלו לתזונה שלנו פוגעים בתפקוד המערכת ההורמונלית והעצבית של יצור ביולוגי.

ניתן לקרוא את הכתבה - תְּרֵיסָר המלוכלכים

מחסור בנוגדי-חמצון או מחסור באלקטרונים חופשיים?
החלטתי להכליל את החלק הזה, מפני שחשוב להתבגר מעל לגיחוחים והסלידה מתזונה אנרגטית. המערכת שלנו מסוגלת להוליך חשמל, ומה הוא חשמל אלא כוח בלתי נראה שהסכמנו לקבל כמובן מאליו.

בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - כתבתי על הטענתו של כדור הארץ באנרגיה מהאטמוספרה, שזו נטענת מהשמש. מדענים החליטו לחקור, מה קורה כשחולצים נעליים וחושפים את כפות רגלינו לאדמה? נצפה שגופנו מוליך אלקטרונים חופשיים מהאדמה, אשר מנטרלים רדיקלים חופשיים ומתאחסנים ברקמות ברחבי הגוף. בודדו אותנו מבריאות טבעית, הגיעה הזמן לחלוץ נעליים ולהודות לזרימה האנרגטית שיכולה להציף את גופנו, להוריד ממנו את הלחץ החמצוני מהיום המתיש, גופנית ומנטלית.

   

סיכום, מה משותף בכל המזונות שמעודדות דלקות? הן לא חלק מהתזונה האבולוציונית. האדם הקדמון אכל ירקות ופירות שאותם הוא ליקט, האדם הקדמון צד את מזונו, בשר רזה אשר נהג לחיות חיים מלאים ושופעי תנועה ותזונה. מה שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים הינו העליה בזמינות הביולוגית של מינירלים וויטמינים רבים כתוצאה מאיזון פרוביוטי. קשה מאוד לפספס את הקשר החזק הזה, ולא מוכרחים להשיג פרוביוטיקה מכדורים אלא להתסיס בבית ירקות (למשל כרוב בהכנת כרוב כבוש), והגנת הישרדותם של החיידקים הפרוביוטים ושגשוגם על ידי צריכת פריביוטים (ירקות המכילים אינולין או רבי-סוכר הדומים לאינולין).

ממלכת הצומח הוא מאגר התרופות האולטמטיבי, המושלם, המשלים. תרופה היא מילה גסה, כי ממלכת הצומח לא נוצרה על מנת להוות תרופה, מפני שתרופה נחשבת תרופה רק במצב של חוסר איזון מערכתי. למה שדבר כזה יקרה? הגוף נועד לשגשג, לבצע פעולות למען סיפוק התשוקה האנושית. דבר כזה רק יכול לקרות עם סטיתם מהתבנית האבולוציונית. דבר כזה יכול לקרות רק אם צרכתם מזונות שמעודדות דלקות.

נתתי לכם פה כלי מיוחד. כלי מאוד נחשק ומעורר כוח. ידע הוא כוח. ברגע שאתם יודעים מהו האנטידוט, תוכלו בקלות להציף את המערכת בכוחותיו של ממלכת הצומח וממלכת החיידקים הפרוביוטים.

זה לוקח אחראיות, והוא שלך!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף

 

תקציר

חוסר איזון חיידקי מוביל למחלות רבות ואלרגיות, מפני שהיא תורמת להיווצרות סביבה דלקתית. יש פי 10 חיידקים בגוף מאשר תאים אנושיים, החיים לצידנו ותורמים לבריאותינו. מזונות שונים ומסוימים שאנו אוכלים מכילים חלבונים מסוימים (פְרוֹלָמִין), חומצות שומן מסוימות (אוֹמֵגָה 6) ופחמימות מסוימות (סוכר מזוקק) השׁוחקים את התאים על דופן המעי, האחראים לספיגת אבני הבניין שהגוף זקוק להם, ומעודדים חוסר איזון חיידקי ותופעות דלקתיות.

חשיפה למזונות אלו ויצירת אי איזון חיידקי מפתחת תופעה הנקראת מְעִי דּוֹלֵף. מצב כזה משמעותו שיש רווח או חור בין תאי הספיגה של המעי, אותם תאים שצפיפותם חשובה על מנת לספק סינון למזון המפורק. הרווח מספק מעבר חופשי ללא סינון ובקרה של חיידקים פתוגנים, חלקיקי חלבון שלא פורקו ליחידות הבניין שלהם (לחומצות האמינו), פחמימות, שומנים ובעצם כל חומר שחולף לו בסביבה.

בכתבה תלמדו על תופעת חוסר איזון חיידקי המובילה לתופעת מעי דולף והשלכותיה על בריאותכם.

היסטוריה
מקובל לחשוב שאבולוציה התפתחה מתבנית קטנה, ולאורך זמן למדה מסביבתה והתפתחה ליכולת תבניתית מורכבת יותר. בני אדם אמנם יצורים מורכבים, במובן שגופם מורכב מטריליוני תאים העובדים יחד, אך חיידקים הם חד תאים שמאכלסים כל פינה בעולם.

חיידקים קדומים (Archaea) כנראה באו לפני חיידקים (Bacteria), אבל מה שבטוח הוא שצורת החיים הראשונה על פני כדור הארץ היה מיקרוסקופי. יש הסוברים שהאיברונים השונים בתוך התאים הם בעצם התפתחות של חיי סִימְבְּיוֹזָה בין חיידקים שונים. כלומר אֶנְדּוֹסִימְבְּיוֹזָה (Endosymbiont), איגוד של חיידק שהתפתח לכיוון של פֶּרוֹקְסִיזוֹם (Peroxisome), חיידק שהתפתח לכיוון של מִיטוֹכוֹנְדְּרִיוֹן (Mitochondrion) וכו' לחיי שיתופיות תחת קרום תאי אחד. לזה קוראים "תֵּאוֹרְיָה הַאֶנְדּוֹסִימְבְּיוֹזִית" (Endosymbiotic theory) שהועלתה לראשונה על ידי בּוֹטָנַאי רוסי בשם קוֹנְסְטַנְטִין מֶרֶשְֹקוֹבְסְקִי (Konstantin Mereschkowski) ב-1905.

באותו מובן, כְּלוֹרוֹפְּלָסְטִים (Chloroplast), האחראים לתהליך הפוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis), הם התפתחות של חיידק הנקרא כְּחוֹלִיוֹת או צִיאָנוֹבַּקְטֶרְיָה (Cyanobacteria) שהשתלב לתוך תא מורכב יותר בצמחים ואפשר להם להשיג את האנרגיה שלהם מאור השמש. תהליך הפוטוסינתזה מפיקה חמצן, מה שלא היה קיים על כדור הארץ לפני כן, ועלית ריכוזו באטמוספרה אפשרה לתהליך ייחודי לקרות - הצמדות תאים יחדיו. זה בעצם היה הגורם להתפתחות חיים מורכבים יותר. פעם כשריכוז החמצון באטמוספרה היה כ-35%, היה שפע של חמצן וזה אפשר לחיות לצמוח למימדים עצומים. אך ריכוז החמצן צנח לכ-20% ואנו רואים שזה מאפשר שגשוג של חיות בגדלים מסוימים, למשל האדם.

"החיים לא השתלטו על פני העולם באמצעות לחימה, אלא על ידי בניית רשתות", כלומר על ידי שיתוף פעולה.

התקדמות אנושית
תֵּאוֹרְיָת חַיְדַּק לְמַחֲלוֹת (Germ Theory of Disease) הועלתה לראשונה ב-1884 על ידי אָגוֹסְטִינוֹ בָסָּאִי (Agostino Bassi), שבחנה את תפקידם של חיידקים כסיבה להתפתחות מחלות. זה היה עוד לפני לוֹאִי פַסְטֵר, שהציע את מעורבותם של חיידקים בהתפתחות מחלות. אותו לואי פסטר שהמשיך הלאה והמציא את תהליך הפסטור, שמשמיד חיידקים בחלב ובמיצים על ידי חימום לטמפרטורות גבוהות. אך היה פחות מקובל לחשוב על חיידקים כחיוניים ומעולים לבריאות המעי, למרות עבודתו של אִילַיְי מֵטְכְּנִיקוֹף (Élie Metchnikoff) על חיידקים פרוביוטיים, שזכתה לו ב-1908 בפרס נובל.

בעקבות פְּרוֹיֶקְט גֶּנוֹם הַאֱנוֹשִׁי, עליו הסברתי מעט בכתבה שלי תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה, שמיפה את המידע הגנטי וכיצד הוא פועל, החליטו לפתוח פרויקטים נוספים למיפוי גנטי. אחד לתחום האֶפִּיגֶּנֶטִיקָה והשני לפרויקט הַמִיקְרוֹבִּיוֹם הַאֱנוֹשִׁי (The Human Microbiome Project) למטרת מיפוי זנים שונים של חיידקים, פעילותם הפתוגנית או הפרוביוטית ועוד. הפרויקט הוקם במטרה ללמוד לטפלל בכוונה את האיזון החיידקי בגוף האנושי על מנת ליעל את תפקודו. הוא פרויקט שנמשך 5 שנים והוא החל ב-2008, הוא טרם הסתיים, אך מידע רב כבר נחקר והוכיח את חשיבותו של חיידקים פרוביוטים לבריאות המעיים, העור, מערכת העצבית והמוח. נמצאו כמה "הפתעות" שעליהם אני ירחיב בהמשך. [הנה קישור לסקירה והיסטוריה]

מִיקְרוֹבִּיוֹם

מִיקְרוֹבִּיוֹם (Microbiome) זה מכלול של חיידקים, אלמנטים גנטיים שלהם (הגנום), ואינטראקציות סביבתיות בסביבה מסוימת. כל הצמחים ובעלי החיים, מהפְרוֹטִיסְטִים לבני אדם, חיים בשיתוף הדוק עם אורגניזמים מיקרוביאלים. עם זאת, עד יחסית לאחרונה, האינטראקציות של צמחים ובעלי החיים בעולם המיקרוביאלי הוגדר בעיקר בהקשר של מצבי מחלה ומספר קטן יחסית של מקרים סימביוטיים. אורגניזמים לא חיים בבידוד, אבל התפתחו לקהילות מורכבות. חיידקים משלימים אורגניזמים כאברון נשכח, שחייו הסימביוזי משרת מכלול של תפקידים, מניקוי מרעלים ועד לפליטת תוצרים חיוניים לאורגניזם.

קשר להשמנת יתר
מחקרים רבים מדגישים את השפעת הגיוון החיידקי על בריאות האדם. לדומגא, מחקר שהשוואה את הרכב החיידקי במעיים בין תאומים רזים לתאומים עם השמנת יתר, מצא הרכב קהילתי של חיידקים עם גיוון נמוך יותר בתאומים עם השמנת יתר [ראה מחקר]. ממצא זה מעלה השערות לגבי תפקידם של חיידקים והתפחות המובילה להשמנת יתר.

קשר למחלת חיסון עצמית
מחקר אחר הראה קשר בין חוסר איזון חיידקי לסכרת סוג 1. הרכב החיידקי במעיים נמדד בילדים עם מחלת חיסון עצמית בהשוואה לילדים ללא מחלת חיסון עצמית. נמצא שילדים שנועדו לפתח מחלת חיסון עצמית מכילים מיקרוביום פחות מגוון ויציב [ראה מחקר]. ממצא זה מעלה השערות לקשר בין הרכב חיידקי במעיים להתפתחות מחלות אוֹטוֹאִימוֹנִיוֹת - מחלת חיסון עצמית.

קשר למחלות עור
עור אדם מייצג את האיברים הנרחבים ביותר של גוף האדם, שתפקידיה כוללים הגנה על הגוף מפני פתוגנים, ומונע אובדן לחות, ומשתתף בויסות טמפרטורת גוף. נחשב כמערכת אקולוגית, העור תומך במגוון של קהילות מיקרוביאליות החיות בגומחות שונות. מחקרים המאפיינים את החיידקים המאכלסים גומחות שונות אלה מתחילים לספק תובנה לאיזון בין בריאות העור ומחלות [ראה מחקר].

קשר למחלות באברי המין ודרכי השתן
במחקרים רבים מקשרים מקשרים מחלות בנרתיק ובדרכי השתן לחוסר איזון חיידקי. נמצא שזני פְּרִיבּוֹטֶלָה (Prevotella) מעודדים צמיחת שני חיידקים שנמצאו קשורים לוַגַיְנוֹזִיס חַיְדַּקִי (Bacterial Vaginosis) על ידי הספקת החיידקים עם חומרים מזינים [ראה מחקר]. טיפולים, שבהם מחדשים את הספקת החיידקים הפרוביוטים באזור, תרמו ושיפרו את מצב האזור [ראה מחקר].

קשר לתפקוד לקוי של מערכת החיסון
מקובל לחשוב שהתאים המורכבים של מערכת החיסון עובדים יחד על מנת לחסל פתוגנים. תיקון לתפיסה המסורתית, שמערכת החיסון התפתח לשלוט בחיידקים, מגיע מגלוי שבמקרים מסוימים החיידקים שולטים במערכת החיסון. ידוע שלחיות חופשיים מחידקים (germ-free animals), שמתמשים לטובת מחקרים פרוביוטים, יש מערכת חיסונית לא מפותחת.

תַאֵי T מְסַיֵּעַ (T Helper Cells) הם תאים הקשורים למערכת החיסון ומטרתם לעזור לתאי דם לבנים אחרים באמצעות הכוונה ועל ידי מנגנונים אחרים המגבירים את איכות תאי הדם הלבנים. הגילוי הביולוגי של תַאֵי T מְסַיֵּעַ 17 (T Helper 17 Cells) חולל התעניינות רבה בגלל תפקיד המפתח שלהם בתהליכים דלקתיים. נמצא שכמויות עודפות של התא משחקות תפקיד מפתח במחלות אוטואימוניות כולל השתלת איברים [ראה מחקר]. חיידקים מסוימים מכוונים את התמיינות תאי T מסייע 17 בריקמה של המעי הדק [ראה מחקר].

 

עכשיו שהצלחנו לבסס מעט ידע וידיעה על עוצמת החשיבות של מאזן חיידקים, כיצורים המשלימים אותנו במובנים נסתרים, נמשיך ונגדיר את תופעת חוסר איזון החיידקי, התופעות הנלוות לו וכיצד מחלות מסוימות קורות כתוצאה מכך.

דִיסְבָּיוֹזִיס
דִיסְבָּיוֹזִיס (Dysbiosis) הוא מצב של אי איזון חיידקי על ובתוך הגוף. דִיסְבָּיוֹזִיס נפוץ יותר במערכת העיכול ועל העור, אך יכול לקרות על כל שטח חשוף וריקמה רירית, כמו בנרתיק, ריאות, פה, אף, סינוסים, אוזניים, ציפורניים או עיניים. קישרו אותו למחלות שונות, למשל מַחֲלָת הַמְעִי הַדַּלַּקְתִּי (Inflammatory bowel disease), מפני שחוסר איזון חיידקי במעיים יתכן מאוד שקשור לדלקות במעי. נמצא שהרוב הסובל מתִּסְמֹנֶת הַתְּשִׁישׁוּת הַכְרוֹנִית (Chronic Fatigue Syndrome) גם סובל מדלקות במעי. טיפול פרוביוטי והחזרת איזון חיידקי למעי שיפרה את מצבם של מטופלים במחקר [ראה מחקר].

הנה מיפוי של אחוזי החיידקי באזורים שונים בגוף, כפי ניתן להשיג מהקישור למאמר בספרית הרפואה האמריקאית על פרויקט המיקרוביום האנושי, אבל תרגמתי לעברית:

דִיסְבָּיוֹזִיס הוא ככל הנראה שורש הבעיה להתפתחות מחלות רבות ובהן גם אלרגיות. מערכת העיכול הוא האזור הכי נגיש להשפעה חיצונית העלולה לשנות את רמת חומציותו, מאזן חיידקי ועם זאת את יכולת ספיגת מינירלים וויטמינים הנחוצים לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף.

חיידקים פתוגנים יכולים בקלות לנצל תנאי סביבה לטובתם, במקרה וסופק להם מצע לריבוי, כמו שחיידקים פרוביוטים יכולים לנצל בקלות תנאי סביבה מבטיחים לשגשוגם. במקרה ותנאי הסביבה עונים על צרכי החיידקים הפתוגנים, נוצר מצב של התרבות לכמויות העולות על חיידקים פרוביוטים, והם יכולים להשיג מצב כזה בשיטות שונות. לחיידקים יש יכולת לתקשר בין עצמם בעזרת כימיקלים וקולטנים, לשיטת תקשור כזאת קוראים חוּשׁ מִנְיָן (Quorum sensing). כשמנין החיידקים נמוך אז הכימיקלים שהם משחררים מתפזרים להם בחלל, אבל כשיש כמות עצומה של חיידקים וכולם משחררים את הכימיקל התקשורתי בו-זמנית, נוצר מצב שהם מסוגלים לדעת כמה מהם יש וברגע מסוים לשגר מתקפה.

שיטת התקשורת קיימת בכל החיידקים ולכן ניתן למצוא אותה גם בחיידקים פרוביוטים.

הנה הרצאה באתר TED שמומלץ לצפות על מנת להבין לעומק את הסוגיה. ניתן לשים כתוביות בעברית הנמצא ליד לחצן [ < ] בתחתית הסרטון (ברגע שהסרטון מופעל). הנה גם קישור לסרטון אם אתם רוצים לצפות באתר: בוני באסלר על תקשורת בין חיידקים.

בוני באסלר על תקשורת בין חיידקים

המטרה של כל החיידקים הוא להתרבות ולא ליצור מחלות, זה באינטרס של החיידקים לא להרוג את הפֻּנְדְּקַאי. אך חיידקים מסוימים, פתוגנים במקרה הזה, אינם חיים איתנו באופן סימביוטי וזה באינטרנס שלהם ליצר סביבת ריבוי אופטימאלית בשבילם והוא בדרך כלל כולל יצירת דלקות. חיידקים גם משחררים כימיקלים המדכאים חיידקים אחרים ובמקרה וחיידקים פתוגנים מגיעים לרמות גבוהות הם יכולים לדכא שגשוג של חיידקים אחרים.

יש לזכור, חיידקים לא חייבים להשיג את האנרגיה שלהם מחמצן. להם יש מנגנונים של יצירת אנרגיה עוד לפני שכדור הארץ הכיל חמצן באטמוספרה, לכן ניתן למצוא חיידקים שמשגשגים במקומות עם ריכוזיות גבוהה של חומרים כמו פחמן, נתרן, גפרית ועוד. עובדה זו מסבירה לנו שחיידקים פתוגנים יחפשו מקורות אנרגיה על מנת לשרוד ולשגשג ויתכן שהם ימצאו אותם בתוך ריקמות התאים בסביבה. פגיעה בתאים בגוף שלנו מפתח תגובה דלקתית, אותו חייב התא לתקן ומנגנונים אחרים נכנסים לפעולה על מנת לתקן את הנזק ולסלק את הגורם לנזק.

ברזל הוא יסוד שחיידקים פתוגנים שונים זקוקים לו על מנת לגדול. לרוב ברזל נמצא קשור לחלבונים אחרים בתאים שונים בגוף, למשל להמוגלובין בתאי דם אדומים וחלבון טְרַנְסְפֶּרִין (Transferrin) בנוזל ביולוגי, על מנת לווסת את זמינותו של היסוד. חיידקים פתוגנים במקרים מסוימים פיתחו יכולת לשחרר את הברזל ולהשתמש בו לטובתם, כמו כן חיידקים יכולים לפלוש לתוך תאים על מנת להשיג את מזונם.

מְעִי דּוֹלֵף
מְעִי דּוֹלֵף (Leaky Gut) הוא מצב שקיים רווח או "חור" בין הצמתים ההדוקים (Tight Junctions) בין תאי הספיגה והסינון של מְּעִי הַדַּק (Small Intestine). צמתים הדוקים הם הכרחיים על מנת להבטיח סינון מוצלח של מזון לא מעוכל (מפורק), רעלנים, חיידקים פתוגנים, וירוסים וכל חומר שלגוף אין כל שימוש בו והעלול לפתח תופעות המונעות את פעילות מערכות הגוף השונות. מעי דולף הוא כתוצאה מדִיסְבָּיוֹזִיס, אי איזון חיידקי במעיים, וישנם גם מזונות העלולות לעודד את שגשוג החיידקים הפתוגנים ומזונות שביסודן מעודדות תגובה דלקתית.

מערכת העיכול אמנם מתחיל מהפה, אך האזור הרגיש ביותר להוצרות מעי דולף הוא לאחר מיצי הקיבה, במְּעִי הַדַּק. בחווית המזון בגופנו הסברתי את דרכו של המזון במערכת העיכול. המזון מתחיל את עיכולו מהאינזימים בפה והגוש הטחון מגיע לקיבה באמצעות תנועה פריסטלסית בושט. בקיבה הגוש מתערבב בחומצת מימן כלורי (HCL) ואינזימים לפירוק חלבוני עד ליצירת עיסה הנדחפת למעי הדק. המעי הדק הוא האזור החשוף ביותר לאינטרקציה חיידקית עם הגוף, אך יכולתה לדחות את החיידקים היא שמגנה על תאי האנטרוסיטים החשובים לספיגת החומרים המוכנים לספיגה אל תוך זרם הדם.

תאי האֵנְטֶּרוֹסִיטִים (Enterocytes) הם עדינים ומתחלפים בתדירות רבה. דווח שחילוף מלא של שכבת התאים לוקח 36-48 שעות. הם התאים האחראים לספיגת חומצות האמינו, חומצות השומן, חד-סוכרים, מינירלים וויטמינים בעזרת מובילים (Transporters) המביאים את האבני הבניין אליהם ובעזרת מובילים שדואגים לעזור לאבני הבניין לחצות את האֵנְטֶּרוֹסִיט ולהיכנס לזרם הדם. תאים אלו צמודים באופן שמבטיח סינון מרבי, אך היווצרות רווחים בין התאים פוגעת ביכולת המעי לסנן מתכות כבדות, חיידקים פתוגנים, וירוסים, רעלנים, חלקיקי חלבון וכו' מלחדור למערכת ולעורר תגובה דלקתית. חיידקים פתוגנים כמו כּוֹלֶרָה (Cholera) משחררים רעלן הפועל עם קולטנים על מעטפת תאי המעי המעודדים שחרור של חלבון הנקרא זוֹנוּלִין (Zonulin) המווסת את החדירות של צמתים הדוקים בין תאים בחומה של מערכת העיכול [ראה מחקר].

בכתבה שלי - יתרונותיה של חלב פרה סוג A2 - חשפתי שחלבון קזאין A1, המופק מפרות מסוימום (למשל, הוֹלְשְֹטֵיִין), מתפרק בקלות במעיים לחלקיק חלבון הנקרא בֵּיתָא-קַזוֹ-מוֹרְפִין 7 (BCM7) ולו תכונות של סם נרקוטי. ככל הנראה היה מוטציה בחלבון וחומצה אמינית אחת התחלפה, ובמקום זה חומצה אמינית חלשה, שמאפשרת פירוק החלבון לחלקיק הבטא-קזו-מורפין 7. מעי דולף מאפשר לחלקיק לחדור בחופשיות לתוך זרם הדם ללא פיקוח ולהגיע למוח, שם נמצא שהוא מפעיל 45 אזורים שונים במוח, ולכן מקשרים אותו להתפתחות סכיזופרניה ואוטיזם בילדים. בנוסף, כשמערכת החיסון מנסה להיפטר ממנו, הנוגדנים שהיא מיצרת מזהים בשגגה את תאי הביתא בלבלב, האחראים ליצירת אינסולין, והם תוקפים אותם. מצב זה יוצר מחלת חיסון עצמי (Autoimmune disease) הנקרא סֻכֶּרֶת סוג 1.

   

חשיבות חיידקים פרוביוטים
העובדה שחיידקים מסוימים פיתחו חיי סימביוזה ואף אֶנְדּוֹסִימְבְּיוֹזָה פותחת לנו את נושא חיידקים פרוביוטים (בעד חיים).

חוקרים חישבו ומשוער שיש יותר מ-10,000 זנים שונים של חיידקים המתגוררים ומרכיבים את המערכת האקולוגית האנושית. חוקרים מצאו שחיידקים תורמים יותר גנים האחראים להשרדות האדם, מאשר הגנים מהתאים שלו. משוער שגנים חיידקי לציפון-חלבון הוא פי 360 יותר שופע מגנים אנושיים. עיכול שומן על ידי חיידקים לא תמיד מתבצע על ידי זן אחד, נוכחות העיכול היא שחשובה. מרכיבי המיקרוביום משתנה לאורך זמן, המושפע על ידי מחלות ותרופות, אך תמיד יש חזרה למצב של איזון, אפילו שהרכב החיידקים השתנה.

יש לזנים מסוימים יכולת לעכל פחמימות, כמו לקטוז, ולהפיק ממנו חומצה לקטית המווסתת את חומציות המעי ותורמת לסביבה בריאה יותר למען שגשוג חיידקים פרוביוטים אחרים ולשגשוג מערכת העיכול. כ-80% ממערכת העיכול פועלת במעיים, כי זה המקום הכי חשוף לאינטרקציה עם חיידקים ורעלנים מהסביבה החיצונית. חיידקים מסוימים גם מעודדים עיכול של חלבונים ומיצרים ויטמין מקבוצת B (כולל B12) ותורמים לעליה בזמינות הביולוגית של מרכיבי תזונה רבים.

ללמוד יותר, קראו את הכתבה שלי - בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה

   

מזון שמעודד דלקות ומזון מונע דלקות
חומרים במזון, שחלקם מקובל כיום לצרוך, נוטה לגרות תגובה דלקתית. לא כל הדלקות ברחבי הגוף מתרחשות עקב התפתחות מצב של דיסביוזיס, אלא ישנם גם מזונות שמכילות או מורכבות מחומרים לא יציבים הגורמים לפגיעה בדופן התאים או חומרים המגרים תהליכים ביוכימים אחרים המובילים להיווצרות דלקות.

על מנת ללמוד אילו מזונות מחוללות דלקות ואילו מונעות, קראו את הכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות.

  

סיכום, זה לא הגנים שלנו, אלא מה שאנחנו חושפים את עצמנו. בכתבה שלי על אפיגנטיקה הבנו שהגנים לא שולטים לנו על הבריאות אלא אותות מהסביבה. מזון הוא בהחלט אות מהסביבה. אנחנו אוכלים את הדגנים, שמנים עם רמות גבוהות של אומגה 6 וסוכר מזוקק אשר מציתים תגובות דלקתיות ולחץ על הגוף שמתרגם לאות מהסביבה.

חיידקים נמצאים בכל פינה בעולם. הם ניזונים ומשגשגים על מצעים שונים ובמקרה יש במעיים תנאי מחיה ושגשוג לעשרות ואף מאות סוגי חיידקים. אם כבר יש חיידקים בכל מקום וחלקם הגדול הם בעד חיים (פרוביוטים), לא נראה לכם עדיף לדאוג לאכלס ולשגשג את אלו שישפרו את זמן העיכול, מעבר המזון ובריאות שאר מערכות הגוף?

ללמוד להכין כרוב כבוש בעצמכם מקנה לכם כלי שיחזיר את הבריאות לידיים שלכם. כלל פרוביוטי - גיוון וכמות!

המקור למחלות הוא הוצאת הגוף מחוסר איזון על ידי חשיפתו לחומרים לא יציבים. החלטה שלכם לשים בפה, ללעוס ולבלוע, ללא מודעות מלאה וללא לקיחת אחראיות, היא שפוגעת בכם בטווח הקצר ובוודאי שבטווח הארוך. חיידקים יבואו וילכו, יתרבו וימותו, אך בסופו של דבר השליטה בקצב והרכב החיידקי בגוף הוא שלכם. לדעת שמזון מסוים פוגע לכם בשערי הגוף (דופן המעי) והימנעות ממנו, היא הצעד הראשון לחידוש הקשר והאחראיות עם מערכת האקולוגית שהייתה ותמיד תהיה עליכם ובתוככם.

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף