הזמנה לאירוע עולמי ב-21 למרץ

אני שמח להזמין אותך לאירוע עולמי שתופס תאוצה כבר עכשיו לקראת "יום העולמי למודעות דגנים" (World Grain Awareness Day).

זה אירוע שניתן לתמוך בו על ידי הצטרפות לאירוע בפייסבוק.

הצטרפות לאירוע הופכת אותך לחבר בתנועה להעלאת המודעות לבעייתיות בדגנים, חלב, סוכר ועוד. הקול שלך חשוב לי.

ביום הזה אנו עומדים זקוף ומדברים על הבעייתיות של מזון חקלאי לבריאות האדם וחיית המשק, והשיטה החקלאית שפוגעת באדמה והופכת את שטחה של כדור הארץ למדבר.

בעזרת ידע שתוכלו לצבור בבלוג הזה ובערוצי תקשורת פתוחים ומעודכנים, תוכלו ללמוד על המנגנון שבו דגנים פוגעים במערכת העיכול שלנו, איך חלב גורם לאוטיזם, סכיזופרניה וסכרת נעורים בילדינו וכיצד סוכר הופך תרבות שלמה לרודפי הנאה והתמכרויות בלתי פוסקות.

הסיבה למחלות ציווילזציות ידועה לאלו שלקחו את הזמן לחקור. 

אולי לך אין את הזמן להקדיש לזה, כי לך יש תחביבים שבה לך להקדיש להם זמן, אבל נושא התזונה הוא שיכול להבטיח לך בריאות יומיומית.

אם ידעת ש-99% מהאבולוציה התזונתית של הזן האנושי מושתת על מה שאבותינו צרכו מסביבתם, האם גופך מותאם לדיאטה אבולוציונית?

אם מחלות ציוויליזציה, כמו אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, ניוון עצבי, עששת ועוד, הם כתוצאה מתזונה ניוליטית שהתחילה לפני 12,000 שנים בהמצאת החקלאות, האם אנו אמורים לפעול ולשגשג על תזונה שאיננה מחקה את הטבע ובעיקר את טבעו של האדם?

האדם נהג לצוד וללקט למשך 99% אחוז מההתפתחות האבולוציונית שלו. לפעמים אני תוהה כיצד האדם היה מסוגל לעלות בראשו את האפשרות להזניח את טבעו ולשנות את אורח חייו וגישתו לאדמה. כיצד האדם היה מסוגל ללקט דגנים וקטניות, אותם הוא לא צרך בהתפתחותו האבולוציונית, ולשתול בשטח רחב יבול בודד, כאשר הטבע משקפת לו גישת גיוון ביולוגי? כיצד האדם, שצד חיות ושיתף איתם פעולה, הזניח את תפיסתו והבריח את החיה משטחו על מנת להצמיח את יבולו וכלא אותם מאחורי גדרות?

כיצד האדם יכול פתאום לשנות לחית המשק את תזונתה האבולוציונית ולהאביסה בדגנים וקטניות?!?!

אלו שאלות שמטרידות אותי והאמת קשה מנשוא.

אבל יש אלטרנטיבה והיא בהשג יד האדם, כל עוד הוא פתוח להסתגלות.

ביום הזה, ב-21 למרץ, אנו מספרים לאמא, לאבא, לאח, לאחות ולחברים, בכל מקום, את האמת כפי שהמדע משקף אותו.
נהפוך את זה לנושא המדובר ביותר בתחילת האביב.
נביא את הבעייתיות במזון אל שולחן האוכל, לשווק ולאוזניו של שכננו.

נשוחח על הפתרונות למשבר האוכל שאפשר לתקן תוך חודשים ספורים בעזרת לימוד, אימון והוראה על שיטת גידול חַקְלָאוּת בַּת-קְיָמָא (Permaculture).

נשוחח על תזונתם האבולוציונית של אבותינו, שמדענים אמיצים חקרו ומצאו כיצד הם היו בריאים בהרבה מאנשים רבים בעולמנו המודרני.

אני שמח להזמין אותך לתחילת עידן הזהב.
בו נוכל יחדיו לתקן את תזונתינו ולהחזיר את כוח וכושר הבריאות לידינו.
למען עתיד ילדינו והדורות הבאים.

האחראיות בידייך, לבריאות!

יואל ג'קובסון

תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי

זו כתבה המתיחסת לקשר בין דיאטה לבריאות ממבט אנתרופולוגי ומוצא בני האדם.

הרצאה טובה לצפיה:  The Food Revolution - AHS 2011

חלק א' - ראיה היסטורית וממצאים תומכים

דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי (תקופת האבן) מבוססת על כך שאבותינו, האדם הקדמון, ניזונו מציד וליקוט ובמהלך התפתחות אבולוציונית הסתגל הגוף למזון הזמין והמקובל. אנשים אלו נהנו ממזון שהיה קל להשיג ושלא הצריך הוצאת המון אנרגיה, למשל מכונות לטחינת חיטה, ככה שאופיינו בליקוט וציד. על פי מדדים וניתוח מעמיק של מחקרים רבים ובהם מאובנים הצליחו ביוכימיקאים לקבל תמונה טובה יותר של איך התזונה הייתה מורכבת וזה האיר רבות על חוסר התאמה בינה לבין התזונה המערבית, שהפכה עם השנים למקובלת יותר, נוחה יותר אבל בטווח הארוך להרסנית.

ככל הנראה בעת צמיחת ענף החקלאות לפני 10,000 שנה גם צמחה צריכת מזון שמבחינה אבולוציונית לא תואמת לתזונה המקורית. מסתבר שיש מזון מסוים המקובל בחיינו שלא דומה לדיאטה של תקופת האבן, ככה ש-2.5 מיליון שנה של התפתחות הדיאטה התפתחה גם התאמה גנטית למזון ספציפי. אך התפתחות ענף החקלאות, שאפשרה לאוכלוסיית העולם לצמוח, סטתה מהתוכנית המקורית ואובחן שבעשרת אלפים שנה לגנים לא היה מספיק זמן להתאים את עצמם למזון שנהיה זמין ומקובל יותר.

על פי ההרצאה, יש מחקר ומעקב מתמשך אחרי שבט באי הנקרא קיטבא (Kitava) השייך לפָּפּוּאָה גִּינֶאָה הַחֲדָשָׁה (מדינת איים באוקיאנוס השקט) הנמצא צפונית לאוסטרליה. השבט אובחן כבני אדם שתזונתם ואורח חייהם דומים לתזונתם של אנשי תקופת האבן (הנע בין 2,500,000 ל-10,000 שנה לפני הספירה). אלו אנשים החיים אורך חיים שבטי ואינם עוסקים בחקלאות של העולם המודרני. אורך חייהם של אנשים מתקופת האבן הייתה מאוד אקטיבית, הם ירשו כלכלה המבוססת על ציד וליקוט והתנהגותם אופיינה כאלטרואיזם. תכונות דומות נצפו בשבט הקיטבא, שם חוקרים מצאו חיי שיתופיות, אכפתיות, אחדות ופתיחות. בתוכנית של ה-BBC ניתן לקבל תמונה טובה יותר של חייהם השבטי של הקיטבא. [ראה Tribal Wives Kitava part 1 - BBC Show - YOUTUBE]

אז מה בעצם קרה לנו? המעבר לחיים ללא פעילות פיזית החלה לחשוף את ההיתבטאות הגנטית שלנו לשינויים שהפכו את גופינו לרגישים יותר לתופעות פתולוגיות. המעבר לכורסא, הנוחות בחיים שברובן אנו עוסקים בישיבה מול המחשב או הטלוויזיה ומזמינים לנו אוכל דרך הטלפון או אוכלים אוכל מהיר, פיתח בנו תדמית חוצנית שאיננה נראית כמו הצייד או המלקט החסון שמקובל בשבט כמו הקיטבא או האדם הקדמון. נדמה שכל חיה בטבע, ואף ילדינו הקטנים, אינם נייחים אלא רגילים לפריצות אנרגיה. אך מחקר זה, שבחן אם ההבדל בגודל גופם של אנשים בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות היא תוצאה של פעילות גופנית, נאלצה לשלול את ההשערה ומציעה בחינה מחדש לסיבות המובילות להשמנת יתר.

התדמית המקובלת של אותם אנשי תקופת האבן על פי תיעודים ארכיולוגים ואנתרופולוגים היתה; אדם רזה, חזק ובריא. זה היה הנורמה. אגב, התפיסה המקובלת שלאותם בני האדם תוחלת חיים קצרה אינה מדויקת. מקרים של זיהומים ותאונות, כמו שקורה כיום, גם קיצר את חייהם. אך אם אדם היה עובר את גיל החמישים ואפילו את השישים היה ממשיך עימו הבריאות והכושר הגופני.

בתמונה משמאל ניתן לראות את ד"ר סטפן לינדברג (Staffan Lindeberg), העומד בראש חקר שבט הקיטבא מאז 1989. התעניינותו הרבה בתזונה אבולוציונית משכה אותו להוביל קבוצה שתסקור את חייהם ומשם זה התפתח למחקרים גדולים יותר הכוללים בחינה אנושית ושל חזירים. מחקר בבני אדם מצא שדיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי (Paleolithic) היא טובה לאנשים עם סֻכֶּרֶת ומחלת לב אִיסְכֶּמִי. [ראה: מחקר זה - ספטמבר 2007].

ד"ר לורן קורדיין (Loren Cordain) חושף בהרצאתו על מימצאיו הרבים בניתוח דגימות מאובנים של בני אדם מתקופת האבן, אותה תקופה שהמין האנושי פנה לשימוש בכלים מאבן. ממצאים רבים מצביעים על כך שבני האדם התפתחו מאכילת בשר ודגים, מה שאפשר למוח להתפתח למימדיו כיום. על פיו, 2/3 מהתזונה של אבותינו הורכב מחלבון מהחי ורק 1/3 מאכילת צמחים [ראה מחקר]. קורדיין מסביר שכמויות הבשר אכן העלו את החומציות בקיבה ובגוף, אך הצמחים מנטרלים את החומציות ובכך ניתן לשקול מחדש את תפקידיו של ירקות. בכתבה שלי על פרוביוטיקה כבר דנתי על כך שירקות אינן מזינות באופן של בניית שריר ועצם, אלא יכולתם לטהר ולנקות את הגוף מרעלים. ניתוח של 229 דיאטות של ציד וליקוט מתרבויות שונות בעולם העלה סטטיסטיקות הזהות לתזונה של האדם מתקופת האבן. לאותם תרבויות, כמו שבט הקיטבא, אין שום זכר למקרים כמו שבירת עצמות או מחלות לב [ראה מחקר]. בבדיקת עקבות של מינירלים בשיער בין שבט הקיטבא ליושבי אטאפו (Atafu) נמצא רמות גבוהות יותר של אבץ ומגנזיום אצל שבט הקיטבא ורמות גבוהות יותר של מתכות כבדות אצל יושבי אטאפו [ראה מחקר].

ברצוני שתעשו את החקר בעצמכם ואף לנסות את אורך החיים העתיק הזה. המהפכה החקלאית קרתה עקב שינויים בחיי האדם על פני האדמה ואולי לא היינו מגיעים לקידמה כפי שהיא היום ללא המעבר למזון מסוג אחר. אך מה שברור, האדם מרגיש ומתפקד טוב יותר כשהוא נמנע ממוצרים שלא נכללו בדיאטה של אבותינו - דגנים, קטניות ומוצרי חלב. מחלות אוטואימוניות, כגון מחלת צילאק וסכרת הנפוצות בקרב אוכלוסיה הצורכת מזונות אלו, הן אלרגיות לחומרים מסוימים ועל כך אני ארחיב בחלב ב'.


בהמשך...
חלק ב' - תוכלו ללמוד על דגנים, קטניות ומוצרי חלב והבעיתיות שבהן - כתבה: הבעייתיות בדגנים
חלק ג' - תוכלו ללמוד על מרכיביה של הדיאטה הפלאוליתי - בלוג: האתגר הקדמוני

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי חלק א'