"מערכת ההגנה החוץ-גופית"

חיידקים מחסים כל פינה חשופה בסביבה החיצונית. חיידקים פרוביוטים הם מערכת ההגנה החוץ-גופית של חיות רב-תאיות וגם יכולתם לפרק מזון לאבני הבניין שלהם (למשל חלבונים לחומצות אמינו, שומנים לחומצות שומן, רבי-סוכר לחד-סוכר) מעלה את חשיבותם כאיברון נשכח המגביר את הזמינות הביולוגית של מינירלים רבים. בעקבות התקדמותם לחיים סימביוטים או אנדו-סימביוטים (למשל כלורופלסט בצמח ומטכונדריה בחיה, שניהם חיידקים במקור), מתבררת לה הקשר בין בני האדם ליצורים העתיקים ביותר על פני האדמה - החד-תאים. 

בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה - חשפתי לכם כיצד תינוק כשנולד מקבל את מצע הפרוביוטי של אימו דרך הנרתיק. ואז לאורך היניקה, החלב, שהוא בעצמו מזון-על העוקף את מערכת העיכול הישר לזרם הדם, מטפל במצע המעי של התינוק ומחזק את הביופילם על מנת להכינו לקראת מזון מוצק. אך קורה משהו בלתי נתפס בתרבות האנושית, אנשים ניזונים ממזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית. מה שמטה את מערכות ההגנה השונות בגוף למצב של חוסר איזון, מערכות כמו מערכת ההגנה התת-אטומית, החיסונית והפרוביוטית. על מזונות אלו ניתן לקרוא בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות.

השאיפה של הגוף היא תמיד לחזור לאיזון, וכפי שתוכלו להבחין בעצמכם, תמיד אחרי יומיים-שלושה של צינון המערכת חוזרת לאיזון. אך מצב של צינון הוא לא טבעי בגוף ביולוגי הנברא עם מערכות הגנה, וזה רק ידו של האדם החושפת אותו לחומרים המחלישים את מערכות ההגנה. להיות בריא הוא יותר מלאכול בריא, אלא צריך להתחשב בכך שמזון אורגני הוא מזון שיש בו יותר מינירלים ונוגדי-חמצון זמינים, שמזון אבולוציוני הוא מזון שתומך בפיזיולוגיה הביולוגית המסוימת ושמזון עונתי, נא וטרי הוא מזון שמבטיח תזונה משלימה. מזון שהחל להתרקב, אפילו שעה אחרי קטיפתו או הריגתו, נקטעת הקשר התזונתי לצמח הדואג לאיזון יצירת רדיקלים חופשיים על ידי יצירת נוגדי-חמצון משלה. אכילת מזון חיי מבטיחה לך רמות נמוכות של רדיקלים חופשיים ויותר נוגדי-חמצון.

מערכת ההגנה החוץ-גופית, דהינו חיידקים פרוביוטים (בעד-חיים), מסוגלים לדכא חיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה). אך שימוש באנטיביוטיקה ללא טיפול פרוביוטי משלים משמידה כמו פצצת אטום את כל המצע החיידקי הקיים במערכת האקולוגית של החיה. מחקרים רבים בהם מכינים חיות סטריליות, כלומר ניקו אותם לגמרי מחיידקים, אינם חיים זמן רב כלל. חיידקים פתוגנים מסוימים בהחלט נצפו מסוגלים לשרוד את המתקפה האנטיביוטית ואז הסביבה פנויה לשגשוגם. חיידקים פתוגנים שונים ניזונים על תאים בסביבתם על מנת להשיג את תזונתם, למשל חיידקים הניזונים על יסוד ברזל, והם יכולים להשמיד תאים מומחים רבים ומגוונים. למשל חיידק פתוגן הנצפה מסוגל להשמיד את התאים המומחים בקיבה היוצרים אינזים מומחה, הנקרא פקטור פנימי, האחראי להובלה וספיגת ויטמין B12. כך, שלא משנה כמה ויטמין B12 תוסיפו לתזונתכם, הרמות הזמינות לא יעלו. טיפול פרוביוטי הראה שינוי לטובה.

הסביבה הפנימית של גופנו מוגנת על ידי תאי מערכת החיסון, שהם תאים מומחים, ועם זאת הסביבה החיצונית, החשופה לאינטרקציה עם מזון ומגע סביבתי, מופרדת תמיד על ידי מצע חיידקי. חיידקים פרוביוטים ניזונים על חלבונים ופחמימות ומפרישים חומצה לקטית, המווסתת את הסביבה המעית לטובת שגשוגו של מערכת החיסון. 85% ממערכת החיסון נמצאת בדרכי העיכול, ולכן יש למערכת ההגנה החוץ-גופית תפקיד התומך במערכת ההגנה התוך-גופית. ניתן למצוא חיידקים אף במערכת הנשימה, על העור, אברי המין ובפה. כך שמחלות באיברים האלו הם כתוצאה מפגיעה במערכת ההגנה החוץ-גופית.

איך נוכל להחזיר את האיזון הפרוביוטי בגופנו?

מזון שהותסס הוא הבחירה הטובה ביותר. תסיסתו של כרוב על מנת להכין כרוב כבוש מיצרת חיידקים פרוביוטים מהזן הלקטובסילוס, התומכים בנו ברמה שהוגדרה למעלה. כמו כן, תה שהותסס כמו קמבוצ'ה או בירה שהותססה. הבעייתיות היא בתהליך הפסטור, אשר הומצא בתחילת המאה הקודמת מחשש שכל החיידקים הם פתוגנים. אך התהליך הופך את המזון למת, ואנו חיות ביולוגיות המוכרחות ליזון על דברים חיים, מפני שלדבר מת ערך תזונתי נחות ופוחת. ניתן ללמוד איך להכין כרוב כבוש בכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש. אם אין גישה או תזונתכם מדכאת את המוטיבציה שלכם לתפוס יוזמה, תוכלו להשתמש בתוסף פרוביוטי.

פריביוטיקה היא גישה נוספת לחיזוק מערכת ההגנה החוץ-גופית. בירקות מסוימים יש רב-סוכר, הנקרא אינולין, הנמצא מזין את החיידקים הפרוביוטים בלבד. בנוסף, ישנם מחקרים המראים את הישרדותם של חיידקים פרוביוטים בסביבה חומצית כשצורכים אותם יחד עם פריביוטיקה. ירקות כמו שום, בצל, כרישה, פטריות, כרובית לבנה, זנגביל ועוד.

ל"מוסדות הבריאות" לוקח זמן רב מידי להגיע למסקנות והדעה הרווחת היא שהחלטותיהם נובעות מאינטרס כספי הנשלט על ידיו של התעשיות. לשמור עליכם במעגל אינסופי של בלבול וחוסר הבנה, ולמנוע ממכם את הידע החיוני לשמירה על בריאות ומניעת מחלות. הגוף האנושי נחקר ועוד עובר מחקרים עצומים, למשל מזון מהודנס גנטית המוחדר למזוננו ללא ידיעתנו, מה שהופך אותך, אותם ואת כולנו לעכברי מעבדה. המסקנה היא, שאנשים בראש הפרמידה אינם רוצים שתשגשגו בחייכם. תדמיינו איך נוכל להתעלות מעל לסבל הבריאותי על ידי הבנת מיקומו של התזונה בבריאות הגוף הביולוגית ולהתקדם לעידן מסע בין כוכבים. נוכל לעבור מתרבות סוג 0 לתרבות סוג 1, כפי שמיצ'יו קאקו (Michio Kaku) אומר [סרטון ביוטיוב].

אם בריאות פיזית, רגשית ונפשית היא תשוקתכם, אנא תשקלו להשיג כלים חיוניים עכשיו על מנת לקחת אחראיות מלאה על בריאותכם. הרופא לא יפתור לכם את הבעיה, הוא רק מורה דרך בחייכם המתמחה בבריאות. הדלת פתוחה, בחירתכם לחצות אותה היא בידכם.

האחראיות שלך, לבריאות!

גרסה להדפסה

על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

זהו כתבה הכרחית על מנת להבין נושאים אחרים. פה תמצאו מידע על נוגדי-חמצון המשמשים על מנת לנטרל את השפעתם ההרסנית של רדיקלים חופשיים. 

תקציר   

אנו יוצרים אותם כל הזמן. הטבע מבוסס על תוהו-בבוהו והגעה לאיזון. הגוף תמיד ישאף לחזור לאיזון, ולמטרה זו הוא נעזר במנגנונים תת-אטומים ותאיים. החמצן שממלאה את ראותינו, הוא אותו חמצן שמשומש בתחנות הכוח התאיות על מנת להפיק חום ותנועה. אך, התהליך הנשימה התאית יוצרת תרכובת לא יציבה, המסכנת את הריקמות והחלבונים שבסביבתה.

רדיקל חופשי הוא תרכובת שחסרה לה אלקטרון. בטבע, דבר כזה נחשב לא יציב והגוף נאלץ להסתגל אבולוציונית על מנת להמשיך ולעבוד עם חמצן כמקור להפקת אנרגיה. לגוף יש נוגדי-חמצון טבעיים, אך הוא זקוק למודעות ואחראיות על מנת לשמור על כשירות. נוגדי-חמצון אלה, שמסוגלים מטבען לתרום אלקטרון ובכך לנטרל רדיקלים חופשיים, מוכרחים לקבל אספקה של ויטמינים ומינירלים על מנת להתחדש ולבצע את תפקידם. 

בכתבה תמצאו הסבר מעמיק על רדיקל חופשי, נוגדי-חמצון, מה נחשב נוגד-חמצון, איך לחדש ולשמור על מאגרי נוגדי-חמצון וכיצד הם עובדים יחד על מנת להפיק מערכת הגנה תת-אטומית המונעת ניוון תאי, ובכך ניוון אנושי.

קריאה נעימה!

    

מעט היסטוריה
הבנת תהליך ההזדקנות היא הנושא הנחשק ביותר בקרב מדענים רבים. תאוריית הרדיקל החופשי, כגורם לתהליך ההזדקנות בתאים וכתוצאה מכך להזדקנות החיה הרב-תאית, הועלתה לראשונה על ידי דנהם הרמן (Denham Harman) ב-1956. בשנות ה-70 הוא הרחיב את התאוריה ועירב את המטכונדריה כאיברון בתא המפיק, בתהליך הנשימה התאית, זַנֵי חַמְצָן רִיאַקְטִיבִים (ROS). במהלך השנים קישרו מדענים שונים בין היווצרות רדיקלים חופשיים והתפתחות מחלות ניווניות.

הקשר בין תת-תזונה ליכולת הגוף להגן על עצמו מהשפעותיו ההרסניות של רדיקלים חופשיים, אפילו במשימות חלל, נבדקה ונמצא שתזונה היא הדרך היעילה ביותר לחזק את המערכת ברמה התאית [ראה מחקר].

ההבדל בין מזון אורגני למזון קונבנציונאלי הינו ההבדל בשיטת הגידול בה מזינים את הצמח באבני הבניין ההופכים בסופו של דבר לאבני הבניין שלנו. גידול אורגני הוא חשוב, מפני שהצמחים מקבלים שפע של מינירלים העוברים בשרשרת המזון אלינו. תת-תזונה של הצמחים היא התת-תזונה שלנו. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - למה מזון אורגני בריא יותר.

מהו רדיקל חופשי?
על מנת להבין מהו רדיקל חופשי, תצטרכו ידע בסיסי בכימיה. ממה בנוי כל החומרים ביקום? באיזה אופן ניתן להפיק ריאקציה [תגובה] בין שני חומרים? אם עניתם נכון וידעתם שהיקום מושתת על אלקטרונים החגים סביב מרכז אטומי, אז בטח שמעתם על המושגים כמו קשר קוולנטי, כלל האוקטט ועוד.

כל מי שלמד כימיה, אפילו בחפיף, סביר להניח שיודע את כלל האוקטט (Octet Rule). כלל מאוד פשוט - לכל אטום יש אלקטרונים הסובבים סביבו ומספר האלקטרונים הסובבים אותו בשכבה החצונית תמיד שואפת לשמונה אלקטרונים. משמעות המילה אוקטט הוא שמונה, ולרוב היסודות אין אוקטט אך הם תמיד שואפים להשלים את שכבתם החיצונית. פחמן, שהוא המרכיב האורגני העיקרי למרבית צורות החיים המוכרות, מרכיב בשכבתו החיצונית 4 אלקטרונים, ולכן הוא ישאף למלא את החסר. הוא יכול ליצור קישור עם מימן, חמצן וכל מיני יסודות, רק על מנת להגיע למצב יציב של שמונה אלקטרונים. אותו עקרון עם חמצן, אך חמצן, כמו כל יסוד אחר, נהיה חסר יציב וקטלני כשחסרה לו אלקטרונים והוא ישאף למלא את החסר עם כל תרכובת הקיימת בסביבתו. הוא יהיה כל כך אלים שהוא יטוס לדופן התא וינסה להשיג את האוקטט מאלקטרונים השייכים לתרכובות של חומצות שומן, כולסטרול, חלבונים ועוד ותוך כדי יחליש את המבנה, יפגע בו ואף יכול להרוס אותו. אין לו ממש שכל ואכפתיות, רק תעווה לשלמות.

תהליך החמצון בתוך גופנו על ידי רדיקלים חופשיים הוא זהה לתהליך יצירת חלודה על מתכת או היווצרות גוון חום על תפוח שנחתך. במובן כלשהו אנו מחלידים מבפנים. זה תהליך איטי, מפני שמדובר במידה מקרוסקופי, אך הגוף לא יכול להתמודד עם זה לאורך זמן.

כיצד נוצר רדיקל חופשי?
חמצון הוא תהליך שיכול להיגרם על ידי:

• חימום
• קרינה
• תהליך הנשימה התאית

• על ידי תאי דם לבנים (נטורופילים), כמנגנון הגנה

חימום גורם לתנועת האטומים להתגבר, דבר הגורם לחלקיקים הקטנים להתנגש אחד בשני. דבר כזה גורם ליצירת רדיקלים חופשיים, לרוב מתרכובות לא יציבות או רגישות (למשל חומצות שומן רב-בלתי רווי אומגה 3). חימום הוא צורה אחת לגרום לזירוז בתהליכים כימים, לגוף יש גם אינזימים המשתמשים בטכניקת חמצון על מנת לפרק חומרים ולזרז תהליכים שאחרת היו לוקחים אלפי שנים.

קרינת אור אוּלְטְרָה-סָגֹל (Ultraviolet) מהשמש גורמת לתהליך תזוזת חלקיקים. חלקיק האור, הנקרא פוֹטוֹן (Photons), נע במהירות האור ומתנגש או חודר כמעט כל חומר. זה גורם לעליה ברדיקלים חופשיים וחמצון, ולכן קיים יותר מודעות לקשר בין חשיפה ממושכת לשמש והתפתחות סרטנית.

המטכונדריון יוצר בתהליך יצירת אנרגיה תאית תרכובת לא יציבה בשם מימן על-חמצני (Hydrogen peroxide), שהוא מחמצן קשוח המשומש לעיתים כחומר הלבנה, ולתא יהיה כמה אפשרויות לנטרל אותו.

בתהליך התגובה הדלקתית נשלחים תאי דם לבנים, הנקראים נוֹיְטְרוֹפִילִים (Neutrophil), לעזור הפגוע וכתגובה ראשונה של מערכת החיסון הם יוצרים רדיקלים חופשיים ושולחים אותם על מנת לחסל חיידקים ואף להשמיד תאים שאי אפשר להציל. עליהם דיברתי כבר בכתבה - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - שם תוכלו ללמוד יותר.

חשוב להבין! יצירת רדיקלים חופשיים הוא לא בהכרח רע אלא חשוב להשיג איזון בין כמות הרדיקלים שנוצרים לרמות נוגדי חמצון. נמצא שיש לרדיקלים חופשיים חשיבות בתהליך אִיתוּת חִמְזוּר (Redox Signaling), בהם רדיקלים חופשיים מתפקדים כשליחים ומתקשרים ביוכימים בתוך התא.

מנגנון ההגנה התת-אטומית של הגוף - נוגדי חמצון

מפני שרדיקלים חופשיים נוצרים מתהליך הנשימה התאית ומתהליכים שונים של הגוף, לפעמים באופן מכוון למשל עם תאי דם לבנים (נטורופילים), הגוף הסתגל במהרה על ידי יצירת כימיקלים ומנגנונים המנטרלים את השפעתם ההרסנית.

נוֹגְדֵי חִמְצוּן (Antioxidants) הם תרכובות יציבות ומאוד חיוניות לטובת בריאות התא. לכל תא בגוף יש מערכות נוגדי חמצון טבעיות ומולדות שתפקודם התקינה תלויה בזמינות של מינירלים מסוימים. למשל, גְלוּטָתיון (Glutathione) תלוי בזמינות של יסוד סֶלֶנְיוּם (Selenium) [ראה מחקר] וסוּפֶּראוֹקְסִיד דִיסְמְיוּטֶז (Superoxide dismutase) תלוי בזמינות אָבָץ (Zinc) [ראה מחקר] ונְחֹשֶׁת (Copper) [ראה מחקר]. בנוסף, קָטָלֵאז (Catalase) הוא עוזרו של סופראוקסיד דיסמיוטז והוא לוקח מימן על-חמצני (Hydrogen Peroxide), תוצרו של הנשימה התאית, וממיר אותו למים וחמצן.

גלוטתיון, סופראוקסיד דיסמיוטז וקטלאז הם מערכות נוגדי חמצון של התא (ויש עוד, אך אלו נצפו כעיקריות). הם מורכבות באופן שהן יכולות לתרום אלקטרון לרדיקל החופשי וכך לנטרל את השפעתו ההרסנית. קטלאז משומש על ידי התא על מנת לזרז את פירוקו של מימן על-חמצני למרכיביו היותר בטוחותיים (חמצן ומים).

אי אפשר לקחת תוסף תזונה של גלוטתיון או נוגד חמצון אחר ממה שצוין, מפני שמערכת העיכול תפרק אותם למרכיביו (חומצות אמינו) על מנת לספוג אותם דרך תאי דופן המעי. ללמוד עוד על תאי הספיגה האלו, קראו את הכתבה שלי - חווית המזון בגופנו.

מה יכול להיחשב נוגד חמצון?

לאחר שהבנו את חשיבות נוגד החמצון לטובת בריאות הסביבה התאית, היכן נוכל למצוא נוגדי חמצון?

חשיבות הויטמינים מתבררת לה, כי לרובם תפקיד תומך ומחדש. יתכן שויטמין C הוא החשוב מכולם כתוסף הכרחי, מפני שהוא נצפה מסוגל לחדש את ויטמין E. ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים, לכן יש צורך בחידוש מאגרי הויטמין באופן יומיומי. לעומתו, ויטמינים מסיסים בשומן (E, A, D, K) מסוגלים להישמר בגוף לאורך זמן רב יותר.

רמות גבוהות של ויטמין C ניתן למצוא בפירות הדר וכרוב כבוש. המחלה צַפְדִּינָה (Scurvy), שמתפתח עקב מחסור בויטמין C, היה שכיח בקרב העולם הישן שדגל במסעות ארוכות בים. לפני שמצאו את יכולתם של פירות הדר למנוע צפדינה, היה נפוץ ומקובל להשתמש בכרוב כבוש (Sauerkraut). אפילו קפטיין ג'יימס קוק העמיס על שני ספינותיו 25,000 חביות כרוב כבוש, אותם הוא לקח איתו למסעותיו הרבות בגילוי העולם החדש [ראה מחקר]. בגלל שויטמין C הוא מסיס במים, ניתן למצוא רמות גבוהות שלו באזור המימי של התא ומחוצה לה (בכלי הדם). זה מעלה עוד יותר את חשיבותו, מפני שהוא מסוגל לתפקד כנוגד חמצון לרדיקלים חופשיים הנעים חופשי מחוץ לתא (שם אין מערכות הגנה כמו גלוטתיון).

וִיטָמִין E נמצא בתוך דופן התאים ואף נמצא בחלבון-שומני (Lipoprotein) האחראי להובלת כולסטרול. רדיקל חופשי שנמשך לדופן התא המחוזק בויטמין E ינוטרל ואז זקוק התא לחדש את הויטמין או את מאגרי הויטמין. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול (Tocopherol) וישנם מספר רב של סוגים שונים. הסוג הנחקר ביותר הינו אלפא-טוקופרול, אך לקיחתו בנפרד מהסוגים השונים הראה השלכה שלילית על רמות גמא-טוקופרול, הנצפה כנוגד-חנקון (הסבר בהמשך הכתבה). לעומתו, לקיחת גמא-טוקופרול תמך ברמות גמא ואלפא. ניתן למצוא ויטמין E ברמות גבוהות בשמן נבט-חיטה, שמן חמניות ושמן חֲרִיעַ, אך מומלץ להימנע משמן חמניות וחֲרִיעַ עקב רמות הגבוהות של אומגה 6 (שמן חמניות מורכב מ-70% אומגה 6, שהוא מעודד תהליך דלקתי). ניתן למצוא את ויטמין E ברמות משמעותיות באגוזים, למשל שקדים, לוז וברזיל. הנה רשימה ארוכה של מקורות מזון ורמת תכולת ויטמין E [ראה דף].

וִיטָמִין A הוא מצוין לבריאות העיניים. רמות גבוהות של הויטמין נצפה כרעיל, לעומתו לויטמין E אין רמות מסוכנות וגם כן לויטמין C. במקום לקחת ויטמין A, קחו קרוטנואידים (Carotenoids), מפני שהם יותר בטוחותיים והגוף מסוגל להמירם בקלות לויטמין A. קרוטנואידים שומרים על העיניים מפני קרינת אור כחול וסגול ומאפשר ראית לילה. קרני השמש פוגעים בקולטנים בעיניים ושוחקים אותם. קרוטנואידים מתפקדים כנוגדי-חמצון אל מול הרדיקלים החופשיים הנוצרים כתוצאה מחשיפה לקרני שמש. תוכלו ללמוד עוד על ויטמין A וקרוטנואידים בכתבה שלי - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן. קרוטנואידים צבועים את הפירות והירקות בצבע כתום, וניתן למצוא אותם בעלים ירוקים. מחקר הראה שזמינותו הביולוגית של קרטנואידים עולה פי 7 עד 15 כשהם נאכלים עם אבוקדו או שמן אבוקדו, בגלל השומן שעוזר להם להיספג [ראה מחקר]. לשמן אבוקדו יש הרכב שומני דומה מאוד לשמן זית.

קו-אנזים Q10, עליו תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10 - הוא נוגד-חמצון טבעי המופק בכל תא בגוף, אך מסיבה שעוד לא הובנה, רמות הקו-אנזים פוחתות בחלוף השנים. כך שאדם בן 60 מפיק רמות נמוכות יותר של קן-אנזים Q10 מאשר בחור בן 20. רמות נמוכות נצפו כמשפיעות ישירות על כושר שריר הלב, למשל במחלת קַרְדְיוֹמָיוֹפַתְיָה. חוקרים תיעדו תגובה חיובית בנבדקים שלקחו תוסף תזונה במינון מזערי, אך בשיפור משמעותית יותר במינון גבוהה. זה מפני שקו-אנזים Q10 ממלאה תפקיד חשוב במנגנון המאפשר יצירת אנרגיה תאית מהתהליך הנשימה התאית במיטכונדיה. וזה לא הכל. קו-אנזים Q10 הוא נוגד-חמצון מולד באברונים שונים בתוך התא אשר נצפה במחקרים מסוגל לחדש נוגדי-חמצון אחרים. תוכלו למצוא רשימת מקורות מזון של קו-אנזים Q10 בכתבה עליו.

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון. במחקרים חוץ גופיים (in vitro) תרכובות כאלו מצמחי מרפא רבים הראו יכולת פי 4 עד 8 נוגדת-חמצון מויטמין C, אך במעבר למחקרים תוך-גופיים (in vivo) התוצאות לא הרשימו את המדענים.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

היכן נמצא נוגדי-חמצון?

פירות, ירקות, צמחי מרפא, אגוזים וזרעים.

זה כולל את הקליפה, ציפה, עלים, שורשים וזרעים. כמובן שישנם צמחים המכילים רעל וחלקים מסוימים בצמח אינם ראויים למאכל אדם. אנא, תזהו את הצמח לפני אכילתו!

השלכות של פעילות רדיקלית מתמשכת

ללא אכילת מזון מהצומח, מוצא האדם את עצמו ללא מערכת הגנה נוגדת-חמצון בסיסית. 

כשתקומו בבוקר ותניעו את השרירים שלכם, תמצאו את עצמכם מותשים לאחר כמה שעות בגלל העליה בהפקת אנרגיה המפיקה גם כן רדיקלים חופשיים. במיוחד פעילות פיזית אינטנסיבית, למשל פעילות גופנית למטרת שימור שריר או הגדלתו, תפיק רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות יותר. לכן תמצאו ספורטאים דואגים לקחת תוספי תזונה.

האזור שנחלש כתוצאה מפעילות מתמשכת של רדיקלים חופשיים מצביע על המחלה הניוונית שתפרוץ. לדוגמא, אם המוח נחלש מפעילות רדיקלית סביר שהאדם יסבול מאלצהיימר ושטיון. בנוסף, אם כלי הדם נחלשים, סביר שיתפתח טרשת עורקים ומחלות לב. 

החשוב ביותר הוא העליה בפגיעה בחומר התורשתי של התא. הגרעין הינו האיבר המין של התא, בו יש את כל החומר התורשתי או במילים אחרות "תבנית החיים". המדע מראה שפגיעה בחומר התורשתי על ידי חמצון גורם למוטציה, המובילה להתבטאות סרטנית. תדמינו לעצמכם ים של רדיקלים חופשיים, בגלל שאין נוגדי חמצון, המקיפים את גרעין התא ואין לדנ"א יכולת הגנה. קרוב לוודאי שהדנ"א יתחמצן באזור מסוים, והתא שממשיך לתפקד תחת התנאים הללו מתרגם את התבנית לחלבונים רבים בצורה שגויה, מה שגורם להתבטאות החיים באופן סרטני.

חנקן כרדיקל חופשי
חַנְקָן (Nitrogen) נמצא ברמות גבוהות יותר באוויר מחמצן (Oxygen). כל היסודות, מלבד קבוצת האצילים הנדיפים (Noble Gases), שואפים לאוקטט ובניהם חנקן. עישון סיגריות מפיק רמות גבוהות של רדיקל חופשי מסוג חנקני, ולגוף יש קושי רב יותר בסילוקו מהגוף.

ויטמין E הוא נוגד חמצון הנמצא בתוך מעטפת התא ונמצא בכל תאי הגוף. שם נוסף לויטמין הוא טוקופרול ויש כמה סוגים של טוקופרולים. על אלפא-טוקופרול עשו הכי הרבה מחקרים, ולכן כשמדברים על ויטמין E קרוב לוודאי שמתייחסים לאלפא-טוקופרול. אך נמצא שלגמא-טוקופרול יש יכולת נוגדת-חנקון ולקיחתו בתוסף תזונה משפרת גם את רמות אלפא-טוקופרול (נמצא שזה לא עובד הפוך, לקיחת אלפא-טוקופרול מנמיכה את רמות גמא-טוקופרול) [ראה מחקר].

ההבדל בין נוגד-חמצון מולד לנוגד-חמצון מהתזונה
יתכן שנוכל לעשות הבחנה בין נוגד-חמצון שכל תא יכול להפיק בעצמו לנוגד-חמצון מהתזונה, כמו פלבנואידים וויטמינים שונים.

צמחים יוצרים רדיקלים חופשיים בעצמם, או יותר מקובל להתיחס לתופעה כנשימה התאית שלהם. פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (Photosynthesis) היא פעולה המצריכה את קרני האור (UV light) על מנת להפיק תגובה של הקפצת אלקטרון. כמובן שהצמח מוכרח לנטרל את הרדיקל החופשי, ולכן יש לו נוגדי-חמצון מולדים משלו. קורה מצב, שכשאנו אוכלים צמחים, אנו משאילים מהצמח את כוחותיו למזער את תופעת יצירת הרדיקלים החופשיים בתוכנו על ידי חידוש מאגרי נוגדי-החמצון המולדים שלנו.

אלקטרונים חופשיים מהאדמה
בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - חשפתי את עבודתו של ד"ר ג'יימס אושמן על זרימתו על אלקטרונים חופשיים מהאדמה דרך כפות רגלינו, וכתוצאה מכך מחדשת את מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית המולדת שלנו. לכן, נועדנו ללכת יחפים למען בריאותינו.

    

סיכום, מזון נא בריא יותר ממזון שחומם ומזון נא יחדש את מאגרי נוגדי החמצון מאשר לדלל אותם. היווצרות רדיקלים חופשיים לאורך היום, מחיים מלאי תנועה או מחיי ישיבה מול מסך וקריאת החומר הזה, עלולים לגרום נזקים משמעותיים בטווח הארוך ללא מערכת הגנה תת-אטומית הולמת.

גילוי הקשר בין מחלה ניוונית לפעילות האלימה של רדיקלים חופשיים, וגילוי מערכות הגנה תת-אטומיות המנטרלות את טבען הקטלני של הרדיקל החופשי, פותחת לנו דף חדש במושג של שמירה על בריאות. זו היא שמירת הבריאות ברמה אחרת, רמה מזערית יותר ממיקרוסקופית, במימד האטומי והתת-אטומי של קיום החומר. הגילוי הבא כנראה יהיה כיצד לשמור על בריאותך בעולם הקוונטום, בו הרגשות והמחשבות שלך משפיעות על בריאותך. האמת, שניתן ללמוד על גילויים כאלו כבר עכשיו, אם תקראו את הכתבה שלי - תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה.

יתכן שממלכת הצומח היא מפתח לחיים צעירים. אפילו אנט לרקין בת ה-70 נראת צעירה לגילה והיא טוענת שהסוד הוא בממלכת הצומח. שתיית מיץ ירקות אורגני ונא הוא בהחלט תרפיה עוצמתית. הנה הסרטון: AGELESS WOMAN ANNETTE LARKINS INTERVIEW 1 - YOUTUBE

האחראיות שלך, לבריאות!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)
קישור ל-רשימת מקורות: על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן