הבנת המנגנון הדלקתי

אני אישית הגעתי למסקנה, שדלקות הן תהליך תגובתית טבעית, ואם הן אינן נפתרות במהירות ודווקא מתארכות, הן יכולות להוביל למחלה ריקמתית (זיהום) או לניוון האיבר (מחלות כרוניות וזקנה). אני בטוח שכל אחד מאיתנו סבל ולמד פעם, וכל פעם שאנו פוצעים את עצמנו חיצונית (פצע) אנו מהר דואגים לחסות ולטפל, אך כשאנו פוצעים את עצמנו פנימית (טראומה ממחסור תזונתי, בין ממקור פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני) אנו נוטים לשכוח את הסיבה לצניחה בבריאות. אנו מודעים לחלק אחד יותר מהאחר. 

האבולוציה של האדם הוא במקור עם כל הבריאה. עם כולה. לכן, לא קל יותר להבין את הקשר הבריאותי שלנו עם הסביבה? קשר המתקיים רק מאהבה. כמו אהבת האדם את האדמה. אשר בכתבה, סקירת הספר "קרקוע", חלקתי עמכם את הנאמר והמוסבר בספר. על אותה המקור התזונתי שניתן לחוות מחשיפת כפות הרגליים, לזרם האלקטרונים החופשיים. לאותה הזרימה וההצפה של הגוף בנוגדי חמצון, המכבים את הדלקות בגוף כולו, כמו מים לאש.

אך מהו דלקת? ומה המנגנון שהמדע מתאר לו בין דפי המחקרים הרבים?

קיום הדלקת

זו התבטאות של תא, חד וחלק. בעקבות חקר אפיגנטיקה (מעל לגנטים) הבינו החוקרים שגנים אינם שולטים בבריאות, אלא גירויים מהסביבה. נהגו במהלך ה-60 שנה האחרונות לזרוק כ-95% מהחומר התורשתי לפח, על מנת להתמקד בדנ"א (הקוד הגנטי). מה שאפיגנטיקה עושה היא חקירה מעמיקה על שאר החומר שנהגו לזרוק, שאלו חלבונים המומחים בכיבוי והדלקת מידע גנטי. זה פשוט, קוד גנטי נקרא, משוכתב ונשלח אל מחוץ לגרעין התא על מנת לבנות את החלבון שהתא צריך. המעניין הוא, שיש חלקים בדנ"א שהם כבויים, שאי אפשר לקרוא, לשכתב וליצור חלבונים מהם, ויש חלקים שהם חשופים לקריאה המובילה לבניית חלבונים. מסתבר שלזה קוראים התבטאות התא, ופעולת יצירת החלבונים על פי המידע הזמין נקרא "התנהגות" תאית. 

התא מתנהג באופן כלשהו. הוא יכול להתנהל באופן שוטף - עם התבטאות של בריאות ושגשוג והתנהגות של צמיחה וריפוי; או שהוא יכול להתנהל באופן דלקתי - עם התבטאות של מחלה ודכאון והתנהגות של הגנה ומניעה. כל תא בגוף הרב-תאי, שזה יותר מטריליון תאים בגוף האנושי, מסוגלים להיכנס ולצאת מכל חוויה, וזה מאוד תלוי באורך חייך.

הדלקת הכרונית

התא שואף לצמוח ולספק לאיבר את התפקוד המלא, שאליו הוא משתייך ובשבילו הוא קיים. אם התא לא מסוגל להתמודד עם הלחץ, הוא משמיד את עצמו על מנת לפנות מקום לתא חדש ובריא. מסתבר שהתא מסוגל לכבות את השרפות (הדלקות) בעצמו, אך בשביל זה הוא זקוק לנוגדי חמצון המתפקדים במלואם. נוגד חמצון הוא תכונה. אינזימים (חלבונים מומחים) אינם רק זה או זה, הם יכולים למלא תפקידים שונים. ההבדל הוא ההתבטאות התאית. כשהתא מבטא דלקת, הוא חושף את המידע הגנטי הנועד לביטוי התגובה הדלקתית. ההתנהגות שנלוות היא יצירת נוגדי חמצון מולדים של התא, למשל גלוטתיון.

דלקת כרונית מלוואה בכאבים, נפיחות, אדמומיות וחום. על מנת לעבור מדלקת פשוטה לכרונית, התא או הריקמה, חווים שרפות מתמשכות בתוכם. אי יכולת התא לכבות את השרפה ולחזור להתבטאות של ריפוי וצמיחה מובילה לתסמיני מחלות כרוניות ובהמשך הדרך למחלות ניווניות.

בנוסף, תאי דם לבנים (מסוג הנטורפיל) משתמשים במנגנון שיגור רדיקלים חופשיים מבוקרים כתגובה חיסונית ראשונה ברגע שהם מגיעים לאזור המוכה. זה נועד להשמיד חיידקים, וירוסים או כל מיני טפילים במכה. אך הרדיקלים החופשיים האלו יכולים לפגוע גם בתאים בריאים, ומחסור בנוגדי חמצון המונעים זאת מפתחת זיהום באיבר. התאוששות מהירה מטראומה, באמצעות נוגדי חמצון, היא הפתרון היחיד לניטרול הרדיקלים החופשיים לטובת ריפוי האזור.

הסיבה לדלקות

דלקות יכולות לקרות מגורמים שונים, למשל, פציעה, חבורה, מאמץ גופני, לחץ רגשי ונפשי, וכמובן בחירה של מזון נחות. כושר גופני הוא פעולה השואפת לגרום לתא או לריקמה להתחזק, להתנפח ובעיקר להיבנה מחדש. כושר גופני גורם לדלקת מבוקרת, מפני שהכניסה להתבטאות של דלקת גורמת להרס ואז משאירה מקום לבניית המבנה מחדש. ההצלחה בבניית המבנה מחדש, ובכך לנפח, לחזק או להשמיש את תאי השריר, מושגת באופן קליל יותר עם דואגים לכבות את השרפות מהר יותר לאחר האימון. זוהי ראיה שונה לגבי דלקות. חשוב לזכור, דלקת היא התבטאות טבעית והכרחית. יכולת התא לבטא דלקת מאפשרת לו ללמוד ולהתחזק, ככה שיש לתא חיים ארוכים יותר.

בספר "קרקוע", אשר סקרתי בכתבה נפרדת, סופר על היתרון מקרקוע הגוף לאחר מאמץ גופני. קבוצת רוכבי אופניים ב"טור דה פרנס" ב-2004 (Tour de France) הזמינו מקלינטון אובר (מגלה תופעת הקרקוע) מצעי קרקוע מיוחדים לטיולים ולשטח. אחוזי ההתאוששות וההצלחה בסיום המרוץ פתחה להמון אנשים מודעות גבוהה יותר להיתרונות בקרקוע הגוף.

מזון יכול לגרום לדלקות, בעיקר במעי. דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים, או באופן כללי, כל הזרעים בטבע, מגיעים עם מערכת הגנה הנועד להגן עליהם על מנת להבטיח את דור ההמשך. מערכת הגנה המבוססת על רעלנים לתאים וחוסמי עיכול. כמו שפולי קפה זקוקים להשריה לפני השימוש, גם כן שקדים, אגוזי פקאן, ברזיל ומלך, חיטה, שעורה, קינואה, כוסמין, חומוס ועוד ועוד. הזרע ימנע מהחיידקים במעי לפרק אותו ובאותו הזמן יגרום נזק דלקתי לתאי המעי. דבר דומה הוא האבסתם של חיידקים "לא מקומיים" באמצעות סוכר ופחמימות. סוכר מזוקק הוא מקור זמין לחייזרים שהמתיישבים לכם בגוף. אלו טפילים שמשחררים רעלנים, פוגעים בדופן המעי וגורמים לפגיעה במוח השני. להבדיל מחיידקים מקומיים או "פרוביוטים" אשר מנהלים מערכת יחסים בריאה עם תאים האנושיים.

בריאות המטכונדריה

רדיקלים חופשיים גורמים לדלקת. המטכונדריה משתמשת בחומרים שונים על מנת להפיק אנרגיה תאית. זו אנרגיה שהתא מסוגל להשתמש על מנת להפיק תגובות המובילות לצמיחה וריפוי או לביטוי דלקתי. המטכונדריה היא חיידק אשר התפתח לחיים תוך-תאיים עם חיידקים אחרים. כלומר, התא הוא שבט של חיידקים. אם התא הוא שבט של חיידקים ויש פי 10 חיידקים על גופינו (האוכלוסיה האקולוגית האנושית), אז זה הופך אותנו לישויות חיידקיות ביסודינו. 

למטכונדריה מנגנונים להפקת אנרגיה, ואחת מהן היא שרשרת הובלת אלקטרונים (Electron Transport Chain). זוהי מנגנון שמסתמך על הובלת מטען חשמלי בין נוגדי חמצון, ככה שנוגדי החמצון הם בעצם חלק מהקו יצור, אבל בגלל שלאינזימים יש תכונה של סחיבה ותרומת אלקטרון אנו קוראים להם נוגדי חמצון. הם פשוט חלק מהמנגנון, וניתן למצוא אינזימים אחרים בגוף שמתנהגים באותו האופן. 

תזונת המטכונדריה

בריאות המטכונדריה יכולה לצנוח, בגלל בחירות מזון. למשל, המחקר הבא מתאר תמונה פשוטה וקלה להבנה. חקרו את התנהגותה של המטכונדריה תחת דיאטות של שומנים שונים. השתמשו בשומנים עם מבנים שונים, למשל המבנה הרווי, ולעומתו הבלתי רווי. אלו השומנים והרכבם הדומיננטי של חומצות שומן:

שמן קוקוס הוא 90% שומן רווי,
שמן זית 70% שומן חד-בלתי רווי
ושמן דגים כ-60% שומן רב-בלתי רווי.

ציטוט מהמחקר:

"המטכונדריה בליבו של העכבר שהואכל עם שמן קוקוס הראה את הריכוזיות הנמוכה ביותר של חלבונים מחומצנים ושל חמצון שומנים. דיאטת שמן דגים הוביל ללחץ החמצוני הגבוה ביותר במטכונדריה בלב, השפעה שהיה ניתן למנוע חלקית באמצעות נוגד חמצון פְּרוֹבוּקוֹל."

תשכחו לרגע מאיזה מקור מזון הגיע השומן ותתמקדו במבנה של חומצת השומן הדומיננטית בשמן. שמן קוקוס הוא 90% חומצות שומן רוויות, ולפי התרשים הבא תוכלו להבין למה מבנה החומצת שומן חושפת לנו את יציבותה.

זאת אומרת, אם התבוננתם טוב בתרשים, שככל שהחומצת שומן היא רוויה יותר, היא יציבה יותר ואין יצירה גבוהה מידי של רדיקלים חופשיים משימושה לטובת הפקת אנרגיה ATP במטכונדריה. האיברון אוכל אבני בניין מסוימים, ומסתבר שהיא נהנת מחומצות שומן רוויות, בגלל שזה מסב לה את הפגיעה הנמוכה ביותר מבין כל מרכיבי חומצות השומן הקיימות. שומן רב-בלתי רווי, כמו אומגה 3 ו-6, הם בלתי רוויות באזורים רבים בשרשרת, וכולנו מודעים לכך שחומצת שומן כזו רגישה לחום, אוויר ואור.

הרגישות מתבטאת בריכוזיות בתזונה. אם למשל אתם לוקחים תוסף תזונה של אומגה 3 כל יום, אתם מספקים לגוף אבני בניין הרגישות לחימצון. רדיקלים חופשיים נוצרים מהם בקלות רבה יותר, אשר פוגעים במבנים קיימים (תאים בריאים) ומטלטלים אותם אל תוך תגובה דלקתית. אז מה בעצם קרה? אכלתם משהו שגרם לכם פגיעה ברמה מולקולרית למבנים, הצתתם את התגובה הדלקתית והתא, הריקמה או האיבר, מוכרחים לפתור את הבעיה (בעזרת נוגדי חמצון) על מנת לחזור לשיגרה.

הפתרון לבריאות המטכונדריה

הפתרון היא לפתח תפיסת "שלום" עם שומן רווי ושומנים אחרים. הפיסיולוגיה שלנו בנויה על תזונה ממרכיבים מסוימים. היא תעבוד חלק יותר עם מרכיבים יציבים ברמה גבוהה יותר בדיאטה. הגוף זקוק לאומגה 3 ו-6, אבל ברמות נמוכות, והמעבר שלהם במערכת העיכול וספיגתם היעילה היא באמצעות מבנים אחרים אשר מסבים לה יציבות גבוהה יותר ממה שהיא יכולה לחוות בעצמה. זה למה אכילת דגים מאשר לקיחת תוסף שמן דגים הוא יותר בריא פיסיולוגית, מפני שהחומצות השומן הפחות יציבות באות כשמסביבן הן עטופות במבנים יציבים יותר, ובנוסף ריכוזם והיחסים בינם דומים לפיסיולוגיה שלנו.

אך זכרו, אופן גידול המזון משפיע על בריאותו. לכן, חיה הניזונה על דגנים וקטניות תפתח תכולת מבנים פחות יציבים, אשר אנו יורשים בעת צריכתה. חיה שמחה, בגלל התזונה המתאימה לה, שווה ערך לגופה השמח. תאים שמחים משדרים שמחה ושגשוג לסביבתם, בדיוק כמו שאם תהיו שמחים תשדרו את שמחתכם וזה משמח אחרים.

נוגדי חמצון הראו במחקר הנ"ל יכולת למזער את הפגיעה של חומצות שומן פחות יציבות [ראו חלק על הפרובקול]. אך הסתפקות על אינזימי התא, עם תכונות נוגדות חמצון על מנת לכבות את השרפות, הינה חצי מהעבודה ודווקא צריך לשלב חומצות שומן רוויות על מנת להקל על המטכונדריה ולאפשר לה ליצר רמות גבוהות יותר של אנרגיה תאית.

הכלי החשמלי - אלקטרונים חופשיים מכדור הארץ

ניתן לכבות את כל השרפות תוך חצי שעה ולפנות מקום להתבטאות ריפוי וצמיחה לאזור. אנו בנויים מהיסודות של האדמה, וזה גם כולל את מטענו החשמלי שנהג לזרום דרך כפות רגלינו. הגוף צובר אנרגיה סטטית שמוכרחת לזרום לאנשהו, ולכן תוכלו לחטוף זאפתה מידית של דלת. קרקוע הגוף הוא כל כך חשוב, מפני שאלקטרונים מתפקדים כמו נוגדי חמצון ומסוגלים להציף את כל גופכם. הנוגד החמצון האולטמטיבי נמצא במאגר ממש מתחת לרגליכם, ולוקח כחצי שעה לכבות את כל הדלקות בגוף כולו, דבר שעוזר לגוף כולו להיפתח, להשתחרר, לחדש קשר דיאלוג עם הריקמות, ולהחזיר את מערכת העיכול ואיברים אחרים לתפקוד היעיל לחוויה האנושית.

תוכלו לקרוא יותר בכתבה שלי - סקירת הספר "קרקוע"

ההתבטאות הפסיכולוגית והנפשית

התגובה הדלקתית היא התבטאות הכרחית של התא. זה כמו ההתבטאות שלנו, כבני אדם, כשאנו מוכרחים להגיב להתקפה על גופנו. אנו חשים פחד ואז יכולים לחוש כעס. האם התא בנוי על אותו עקרון? האם חוסר תזונתי ותפיסה שגויה של המציאות גורמת לתא לחוש מחסורים ולהגיב באופן מסוים, כך שאנו נוטים לבטא את התחושה הזאת ברמה הרב-תאית? למשל, אני שמתי לב שטבעונים מבטאים קיצוניות גופנית, רגשית ושכלית. רק צפיה בסרטוניו של ד"ר מקדוגל ניתן לראות שלטבעונים יש המון כעס, או יש להם יותר נטיה ללמוד איך לבטא כעס מאשר לבטא יציבות רגשית ממושכת. יתכן שהם הכי זקוקים לשלב בחייהם פעילות רוחנית, כמו מדיטציה ויוגה, על מנת להזין את גופם בתזונה פראנית (Prana) ובכך לחוות הקלה מנטאלית ורגשית ללחץ החמצוני שתאיהם חווים.

סיכום,

תוכלו ללמוד המון על המנגנונים המובילים לשינוי הגנטי בגרעין התא על מנת לבטא את התגובה הדלקתית. מה שברור, הוא, שניתן למזער את הפקתם מעבר לאכילת מזונות המלאות בנוגדי חמצון, אלא גם לשלב חומצות שומן רוויות ויציבות יותר. לנהל תזונה יותר מבנית, כלומר, התלויה על מבנה יציב של מרכיבי מזון. או במילים אחרות, לדאוג לאיכות המבנה מאשר לכמות.

הדלקת, שהיא סוג של שרפה בתוך התא, מכניסה את שבט החיידקים לכוננות גבוהה, אשר מונעת ממנה להמשיך בדיאלוג הבריא לריקמה כולה. זה כמו שאם מישהו יתחיל לצעוק ולכעוס עליכם על דבר שעשיתם. אתם מתקפלים, לא מסוגלים לענות חזרה וגועשת בתוככם מחשבות הרסניות ותחושות עצובות.

התא בעצמו יכול לשגשג או לבטא מצב הגנתי, וזה מאוד תלוי באורך חייהם. הלחץ החמצוני יכול להתבטא גם מלחץ נפשי, אז קחו רגע ותנשמו את אהבתכם לקיומכם, ללא תלות במצב חייכם שנדמה לכם שכרגע חשוב שתזכרו.
 
התזונה היא התרופה האולטמטיבית. ברגע שתתחילו לנהל את גשיתכם הרוחנית כלפי מזון באופן בריא, תוכלו למצוא בריאות בקלילות רבה יותר. התפיסה המערבית, בה נותנים גלולה על מנת לפתור תסמינים המבטאים חוסר תזונתי, היא עבודה בעיניים ולעולם לא תתן לכם את החוויה האולטמטיבית של הבריאות. אינטראקציה בריאה עם הסביבה תבוא אך ורק מביטוי חיבור למקור המזון.

לכן, אני מבין בשביל עצמי, ששומן רווי הוא מבנה נחשק יותר. המטכונדריה משגשגת בדיאטה הגבוהה בשומן רווי, ומה שטוב לה הוא שווה ערך לטוב בשביל התא כולו. אם התא משגשג, כי המטכונדריה מסוגלת פתאום ליצר הרבה יותר אנרגיה תאית, אז הריקמה או האיבר בריא... ומשגשג. גופנו הרב-תאי הוא אוסף של איברים, העור, המוח, הלב, הלבלב והכבד, וכדי לבטא פעילות דינמית אנו זקוקים לאיברים כשירים.

על מנת להחזיר את העטרה ליושנה, תספקו לגופכם מקור עשיר במרכיבים רבים ותתמקדו באיכות! אנו בכל זאת יורשים את תזונתם של החיות מממלכת החי והצומח.

האחראיות בידייך, לבריאות!
יואל ג'קובסון

גרסת הדפסה | תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

מחלת סוכר: טרשת עורקים

הסרטונים שאני הפקתי, אותם תוכלו למצוא בלשונית "סרטוני הסברה", מספרים סיפור מעניין. פה אני אחשוף בכתיב את מה שהם אומרים, באופן מדויק ולא מנופח. יש לסוכר קשר חזק לחמצון LDL-עם-כולסטרול, אך ישנם פרמטרים אחרים שמשפיעים על תהליך ניקוי הכולסטרול המחומצן, שאתייחס באופן מצומצם.

    

התקשות העורקים מושגת על ידי כמה גורמים:

• מחסור בויטמין B12
• מחסור בויטמין B9
• מחסור בויטמין D
• תזונה גבוהה בסוכר/פחמימות

    

הקשר עם הוֹמוֹצִיסְטָאִין

למידע מעשיר יותר, פנו לכתבה שלי על נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין

***B12 ו-**B9 (חומצה פולית) הם חיוניים על מנת להמיר הומוציסטאין לתרכובת יציבה[1]*.

הומוציסטאין מגרה את שכבת החיפוי של כלי הדם, הגורם לנזק למעטפת התא[2].

נזק למעטפת התא מלווה בתגובה דלקתית.

התגובה הזו שולחת מסרים למוח.

המוח, בתורו, אומר לכבד ליצר כולסטרול ולשלוח אותו לאזור הפגוע.

המכונות המולקולריות שמובילות כולסטרול מהכבד לאזור הפצוע נקראות חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL).

על דיאטה גבוהה בסוכר, גלוקוז הוא רעיל.

גלוקוז נצפה מאיץ חמצון של חלקיקי LDL בדם[3].

    

תפקידו המולד של אינסולין

אינסולין מגן על כל המערכת על ידי השגת כמה משימות:

• כיבוי מנגנון הכבד האחראי ליצירת גלוקוז מחלבונים[4][5][6],
• הובלת גלוקוז הנמצא בזרם הדם לתוך תאים[7],
• הובלת שאריות גלוקוז לתוך תאי שומן (גלוקוז מומר לחומצות שומן למטרת אחסון)[7].

הכבד מסוגל ליצר גלוקוז (אנרגיה) על ידי המרת חומצות אמינו לגלוקוז[8].

בבהירות, מנגנון כיבוי ייצור הגלוקוז בכבד על ידי אינסולין הוא מנגנון מולד הנמצא במקום על מנת לטפל ברמות סוכר גבוהות הקיימות בדיאטה.

רעילות גלוקוז נמצא קשור לפגיעה והמעטה בתאי ביתא בלבלב[9][10].

בבהירות, סוכר פוגע בתאים האחראים ליצירת אינסולין, המוביל להתפתחות סכרת סוג 1.

חולי סכרת סוג 1 מוכרחים להזריק אינסולין כשהם אוכלים סוכר, אחרת מתרחש נזק כבד.

כשתאים אינם יכולים לקבל יותר גלוקוז, אינסולין מוביל את הגלוקוז לתוך תאי שומן, שם הם מומרים לחומצות שומן.

בנוסף, אינסולין מפחית את השבירה של שומן לחומצות שומן, ובכך מונע מאנרגיה מאוחסנת להיות זמין לשימוש.

אפוא, תאי שומן נהיים שמנים יותר, בגלל סוכר.

חלקיקי LDL והכולסטרול בהם מתחמצנים בגלל הסביבה הלא יציבה בזרם הדם; שהומוציסטאין וסוכר מעודדים.

הערה: לחלקיקי LDL יש שריון; נוגדי חמצון כמו ויטמין E וקו-אנזים קיו-10[11][12]. שניהם מסיסים בשומן, לכן הם זקוקים לשומן על מנת להתקיים בחלקיקי LDL.

    

הקשר עם מקרופגים

כתגובת הגנה הנלוות לתגובה הדלקתית, תאי דם לבנים נשלחים לאזור הפצוע על מנת לטפל באיום חיידקי/נגיפי/פטרייתי, לנטרל אותו ולנקות את האזור.

מונוציטים המגיעים לאזור משתנים למקרופגים[13][14].

מקרופגים הם כמו משאיות אשפה, הם יכולים לתפוס את הכולסטרול המחומצן ולאסוף אותו.

המנגנון של שליחת כולסטרול חזרה לכבד, למען מחזורו, מושגת על ידי חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL).

החלקיק הזה פיתח מנגנון עם מקרופגים הנקרא "הובלה הפוכה של כולסטרול" (Reverse Cholesterol Transport).

המנגנון מתאר הובלה של כולסטרול מהמקרופג לחלקיק HDL (מצפיפות גבוהה)[15].

למעשה, זה איך המקרופגים נפטרים מהכולסטרול הנערם, אשר הם תופסים ומאחסנים.

פגמים במנגנון גורמים למקרופג להשמיד את עצמו (Apoptosis),

והכולסטרול שנערם אצלם מתקשה ומפיק תאי קצף (Foam cells).

    

הקשר עם ויטמין D

מקרופגים זקוקים לויטמין D על מנת לתפקד כראוי.

זה כולל מטבוליזם של כולסטרול[16] על ידי מניעת המקרופג לספוג כולסטרול[17].

תפקידו של ויטמין D קשור להקלת הלחץ על המקרופג; כשהחלץ מתגבר המקרופג משנה את הביטוי שלו והוא אוכל יתר על המידה את ה-LDL והכולסטרול המחומצן שבו, אשר מוביל ליצירת תאי קצף[18]. תוסף של ויטמין D2 נצפה קלינית לשפר דיכוי יצירת תאי קצף על ידי הגברת יציאת כולסטרול ממקרופגים הנמצאים תחת לחץ.

לויטמין D יש חשיבות בניהול כניסה ויציאה של כולסטרול במקרופגים.

הויטמין הזה מדכא יציאת תאי קצף, ובכך מדכא יצירת פלק בכלי הדם.

    

תרשים גרימה והשפעה

מחסור בויטמין B12 ו-B9 >>> הגברה ברמות הומוציסטאין

הומוציסטאין >>> תגובה דלקיתית

דלקות >>> הובלת כולסטרול לאזור הפצוע

סוכר גבוהה בדם >>> חמצון כולסטרול

מחסור בויטמין D >>> פגם בניקוי הכולסטרול על ידי מקרופגים

אגירת כולסטרול במקרופגים >>> יצירת תאי קצף

    

הערות: 

*כמה מחקרים רומזים שויטמין B6 הוא הכרחי להורדת הומוציסטאין. אולם, מחקר אחד[19], לא מצא השפעה כזו. התרומה של B6 יכול להיות קשור לצריכתו על ידי התא על מנת ליצר את קו-אנזים קיו-10[20]. קיו-10 יכול להגן מפני רעילותו של הומוציסטאין.

**מחסור ב-B12 יכול להיות כתוצאה מחוסר איזון חיידקי במערכת העיכול. חיידקים פתוגנים משמידים תאים מומחים, המיצרים אינזים שנקרא 'פקטור פנימי' - אינזים שמוביל את B12 על תאי המעי ועוזר לו להיספג לזרם הדם[21][22]. טיפול פרוביוטי פותר את הבעיה הזו[23].

***זיהום על ידי הליקובקטור פילורי (Helicobacter Pylori) לא רק מונע ספיגת B12, אלא גם חומצה פולית[24]. זה גם הראה עליה בהומוציסטאין.

+===========================================================+

חשיבות יחס חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

תקציר

מעטפת התאים האנושים מורכבים משומנים שונים וחלבונים. השומנים האלו נותנים לתא את הרכבו ותכונותיו השונות והוא מושפע ומשתנה מהצריכה התזונתית שלנו. אם נאכל יותר מחומצת שומן מסוימת, היא תהיה זמינה יותר לשילוב בסביבה התוך גופית, ואנו זקוקים ליחס מסוים של חומצות שומן ולחומצות שונות. המוח האנושי, כולל מערכת העצבית הבנויה עם אותם תאים שבמוח, בנויה על חומרי ביניין מסוימים כתוצאה מהסתגלות אבולוציונית, התרמה להתפתחות ושגשוג המוח. הרכב השומנים האלה, אשר נהיו בשלב מסוים עשירים בתזונתינו, תרמו לנו לצמיחת המוח באופן שהבטיח את התקדמות האנושות לרמות חשיבה ואינטרקציה עם המציאות כפי שלא היה מסוגל לפני כן.

חומצת אומגה 3 וחומצת אומגה 6 נמצאים ברמה עשירה בתוך דגים, ביחס הדומה בדיוק ליחס שנמצא בתוך המוח האנושי. לעובדה זו יש חשיבות רבה, כך שאנו מבינים שאכילת דגים אפשרה את קרובי הזן האנושי פתאום לנפח את נפח מוחם ולאפשר קפיצה באבולוציה. זה לא היה אומגה 6 או אומגה 3 בעצמם, אלא שילוב של שניהם ביחס 1:1. כמו כל חומר בגוף האנושי, שניהם נבחרו למלא תפקידים בלתי נפרדים ועל כך נסקור ונגיע להבנה עמוקה.

חומצת שומן אומגה 6 נחשבת למעודדת דלקות, אבל למה לתייג אותה כך בקלות רבה? האם קל יותר להסביר לאדם הפשוט דבר שטחי על מנת למנוע ולספק את סקרנותו? לא רק, המדע החל לתאר מנגנון נוגד-דלקות לאומגה 6. חומצת שומן אומגה 3 נחשבת למונעת דלקות, אבל באותה מידה תייגנו אותה ללא הסבר שמשלים את התמונה הרחבה. 

שני החומצות חשובות מאוד לתפקוד תקין ומלא של תגובה טבעית וחשובה של כל תא ומערכת בגוף - התגובה הדלקתית. מילת הקסם - איזון בין השניים. על מנת להבין את חשיבות חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6, נצטרך להבין את התגובה הדלקתית. אותה תגובה חיונית לבריאות המערכת, אך אריכותה פוגעת ביכולת התא לרפא את עצמו. לכן, כחלק מבריאות הגוף, אנו שואפים לפתרון מהיר של התגובה הדלקתית על מנת לאפשר לתא לחדש את עצמו ולתרום את חלקו בפסיפס האנושי.

קריאה נעימה!

  

הקדמה
החיים על פני כדור הארץ החלו ראשית בים, איפה שהיה שפע של חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3, אותה חומצת שומן שכיום בונה את הרכיבים החיונים של העיניים שלנו, קולטני אור ומעטפת תאי המוח. המוח האנושי התפתח לאורך מיליוני שנים מחשיפה והסתגלות לתנאי הסביבה, ובשלב מסוים באבולוציה המוח התעצם למימדיו כיום, דבר שמאפשר לנו לעסוק ברמת ביטוי וניווט גבוהים יותר. 

ידעו על תרומתו לבריאות כבר בשנות ה-30', אך המודעות ליתרונותיו עלה דרמטית רק ב-1990. מחקר שהתפרסם ב-1975 על אסקימוסים בגרינלד, בו סקרו שבט של ילידי האזור המשיגים את עיקר תזונתם משומן ודגים אך אינם לוקים במחלות כלי דם ולב. רמות גבוהות של צריכת חומצות שומן אומגה 3 הפחיתה טְרַיְגְלִיצָרִיד (triglycerides), קצב לב, לחץ דם ומחלות כלי דם [ראה מחקר].

היסטוריה אבולוציונית והרכב המוח
המוח מורכב מחומצות שומן שונות והעיקריות שבינן הן חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 וחֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6, הנמצאות ביחס יחסית שווה. חוקרים משערים שהרכב חומצות השומן במוח הוא כתוצאה ישירה מהתזונה האנושית האבולוציונית. מפני שדגים הם מקור שמכיל את שני החומצות השומן האלו ביחסים הדומים למוח, הסיקו שהמוח הצליח לגדול למימדיו בעזרת תזונת דגים [ראה מחקר]. 

חומצת שומן אומגה 3 מתחרה עם חומצת שומן אומגה 6 למיקום במעטפת התאים ברחבי הגוף. דיאטה עשירה באומגה 3 ונמוכה באומגה 6 תשנה את הרכב השומני של תאים אשר יכילו יותר אומגה 3. השאיפה היא לאיזון בין השניים, ככה שיחס אומגה 3:6 יהיה בערך 1:1. התזונה המערבית, המשתמשת בשמנים צמחים, במקרים רבים מכילים כמות אדירה של חומצות שומן אומגה 6, למשל שמן חמניות המכיל 65% אומגה 6(!). ככה נוצר מצב שאדם על דיאטה מערבית מפתח יחס אומגה 3:6 של 1:15, כאשר יחס 1:10 הראה השלכות חמורות [ראה מחקר]. 

  

נצא מנקודת הנחה שקראתם וחונכתם על תאי שומן ואיך שהם מורכבים מחומצות שומן. נושא זה נרחב, אך פשוט להבנה אם תקחו את הזמן לתת למידע לשקוע ולתסוס. הוספתי את החלק הזה על מנת להבהיר את תפקידו והרכבו של תא שומני, על מנת להקל על המשך קריאת החומר.

על שומנים
ראשית נסביר בקצרה מהם תאי שומן וחשיבותם. 
תאי שומן הם יחידות אחסון של הגוף והם מורכבים מחומצות שומן.
לחומצות שומן שלושה תפקידים בסיסיים:

1. לספק אנרגיה.
2. לספק את אבני הבניין לדופן התא.
3. לספק חומר נא שהגוף יכול להמירו לחומרים אחרים המסוגלים לבצע עבודות מיוחדות, למשל הורמונים.

על שומן רווי ובלתי-רווי
שומן רווי הוא שומן מועדף על הגוף, מפני שחומצות השומן בנויות כתרכובות ישרות המסוגלות להצטופף בקלות רבה יותר. לעומתו, שומן בלתי-רווי הוא למשל חומצת שומן שיש לה עקימות במבנה התרכובת שלה ויהיה לה קשה יותר להשיג את תכונת הצפיפות שיש לחומצת שומן רוויה. דוגמה למקור חומצת שומן רוויה: חמאה ושמן קוקוס (אשר משיגים מרקם מוצק בטמפרטורה 24 מעלות צלסיוס ומעלה). שומן בלתי-רווי, למשל שמן זית אשר מכיל כ-70% חומצות שומן חד-בלתי רוויות, נשאר נוזלי מתחת לטמפרטורת החדר.

יש 2 סוגים שונים של חומצות שומן בלתי רוויות:

• חומצת שומן חד-בלתי רווי
• חומצת שומן רב-בלתי רווי

קל יותר לגוף להשתמש בחומצת שומן רווי וחומצת שומן חד-בלתי רווי מאשר בחומצת שומן רב-בלתי רווי. אורכו של חומצת שומן רב-בלתי רווי הופכת אותו במקרים רבים לרגיש יותר לחמצון מאשר חומצות השומן האחרות. שימוש בשמן עם ערכים דומיננטים של חומצת שומן רב-בלתי רווי, לטיגון או אפיה, מסכנת את גופכם לחשיפה גבוהה של תרכובות מחומצנות העלולות להגביר את החמצון בדרכי העיכול וכתוצאה מכך לעליה בתגובה הדלקתית המפעילה לחץ רב על המערכת. 

הרעיון הוא להפעיל שיקול דעת מתוך הבנה, שמרכיבים מסוימים בטבע נועדו לצריכה בצורתם הנאה, וכך תוכלו לבחור את הגישה הבטוחה יותר לטובת כושר גופכם בעיכול ובתפקוד הכללי. בהמשך תוכלו ללמוד על שימושו המרכזי של חומצות שומן רב-בלתי רוויות בגוף למטרת הפעלת התגובה הדלקתית וסיומו. 

אך, לפני שנמשיך, חשוב לדעת! השומן המועדף על הגוף הוא שומן רווי וחד-בלתי רווי, ולכן הגוף נוטה לרצות מזון עשיר יותר בחומצות שומן אלו על פני חומצות שומן רב-בלתי רוויות. הגוף זקוק לחומצות שומן רב-בלתי רווי, אך ברמות נמוכות! צריכה מוגזמת של חומצות שומן רב-בלתי רווי מפיקה מצב של רמות גבוהות של אותם חומצות שומן בדופן התא, המעלה את סיכויו להתחמצן בגלל רגישות השרשראות הארוכות של חומצות שומן רב-בלתי רוויות.


חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6
חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 (Omega 3 Fatty Acids) וחֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6 (Omega 6 Fatty Acids) הן שומן רב-בלתי רווי (Polyunsaturated Fat) עם שרשרת ארוכה, אך לא יציבה בחשיפה לחמצן, אור וחום. היא חומצת שומן חיונית (Essential Fatty Acids), כלומר הגוף לא יכול ליצר אותה בעצמה, ועל כן אנו מוכרחים להשיגה באמצעות התזונה.

חומצות שומן רב-בלתי רוויות מתחלקות לשני סוגים:

• שרשרת קצרה (מקור מהצומח - ALA)
• שרשרת ארוכה (מקור מהחי - DHA ו-EPA)

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3
נתחיל עם חֻמְצָת אַלְפָא-לִינוֹלֶנִית (ALA - α-Linolenic acid). היא נמצאת בזרעי צמחים רבים, למשל צ'יה (Chia), קיווי (Kiwi), שפתן (Flaxseed), אגוזי מלך (Walnut) ועוד, ואף ניתן למצוא אותה בצורת שמן המופק מאותם זרעי צמחים (אך מתחמצן בקלות בחום, לכן חייבים לשמור את השמן בקירור). במחקר שבדק זרעי פשתן, נמצא שצריכתו בצורת שמן או טחינתו העלו את רמת ALA, אך צריכת הזרעים בשלימותם הכבידה על הכבד עד כדי כך שנאלצו המשתתפים במחקר לחדול את הצריכה [ראה מחקר].

הגוף מסוגל לקחת את ALA ולהמירו לשני סוגי חומצת שומן אומגה 3 אחרות: חֻמְצָת אֶקוֹסָפֵּנְטָאֵנוֹיִת (Eicosapentaenoic acid) וחֻמְצָת דוֹקוֹסָהֵקְסְאֵנוֹיִת (Docosahexaenoic acid). ניתן למצוא את שניהם כמרכיב עיקרי של אומגה 3 בדגים. החסרון הוא שאי אפשר להמירם חזרה ל-ALA, אבל מה שזה אומר הוא שהגוף יכול לבחור לפי צרכיו לאיזה חומצת שומן להמיר מבין השניים. מה עוד, תהליך המרת ALA לשרשראות הארוכות (EPA ו-DHA) הוא לא יעיל ככה שרמת האומגה 3 שנספג הוא נמוך לעומת מקור חיי [ראה מחקר]. בנוסף, כמות ספיגת ALA והמרתה לשרשראות הארוכות גדלה כשצורכים כמות גבוהה יותר של ALA ואיננה תלויה באופן מוחלט על יחס אומגה 3 לאומגה 6 [ראה מחקר].

המעניין הוא שמחקרים מראים שחומצה אלפא-לינולנית ברובו לא נספג דרך תאי הספיגה במעי, בגלל זמינות ביולוגית נמוכה. תהליך ספיגת חומצת השומן תלויה ביצירת אינזימים, והתהליך הוא לא יעיל מספיק על מנת לשאוב מספיק מ-ALA. יש עליה גבוהה יותר של אומגה 3 בדם בעקבות צריכת EPA ו-DHA, השרשראות הארוכות, לעומת השרשרת הקצרה שהיא ALA. בנוסף, למערכת העיכול חלבון מסוים המווסת את ספיגת אומגה 3 או אומגה 6, כך שבמקרה של צריכת אומגה 6 עם אומגה 3, יכול החלבון לבחור ולהוביל את אומגה 3 על פני אומגה 6, בתלות על דרישת הגוף [ראה מחקר].

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6
השרשרת הקצרה של אומגה 6 היא חֻמְצָה לִינוֹלֵאִית (Linoleic acid - LA) והשרשרת הארוכה היא חֻמְצָה אָרָכִידוֹנִית (Arachidonic acid - AA).

חומצה לינולאית, כמו חומצה שומן אומגה 3 לינולנית, נמצאת בצמחים והיא איננה הצורה הזמינה והפעילה של אומגה 6. על מנת להמירה לחומצה ארכידונית, LA עוברת כמה שינויים והמעבר הראשון צורך אינזים הנקרא "דֶּלְתָּא⁶-דֶסָטוּרֵז" (Δ⁶desaturase). נמצא שלתינוקות אין את היכולת ליצור את האינזים הזה והן משיגות אותו מחלב אימם. לעומת זאת פורמולה לתינוקות לא מספקת את האינזים ונוצר מצב שלתינוקות אלו יש מחסור בחומצה ארכידונית למרות שבתזונה יש רמות גבוהות של אומגה 6 [ראה מחקר].

מקור מזון לחומצה לינולאית: שמן תירס, שמן חמניות, שמן קנולה ושמן סויה.
מקור מזון לחומצה ארכידונית: כבד, חלמון ביצה, בשר חיה ודגים.

חשיבותו של אומגה 6, במעטפת התא, הוא בתפקידו הישיר המעודד התבטאות דלקתית בתא. חמצונו מתחיל שרשרת מנגנונים המפעילים חלבונים הנכנסים לגרעין התא ומשנים את הגנים הנקראים והמוכתבים לצורך שינוי ההתנהגות התאית. דבר מאוד נחוץ, אם התא רוצה להגיב לגירוי חיצוני המאותת על חדירת גורם זר או פגיעה כלשהו בתא.

מנגנון התגובה הדלקתית בתא
חימצון אומגה 3 או אומגה 6 חייב לקרות על מנת להפעיל את תהליך התגובה הדלקתית. הגוף נעזר ברדיקלים חופשיים כמְאוֹתֵת חִימְזוּר (Redox Signaling), אך חמצון נהיה בעייתי כשהאיזון משתבש ובמקרים רבים עקב מחסור בנוגדי-חמצון. על כך תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן.

כמות גבוהה מידי של חומצות אומגה 6 או 3 במעטפת התא הראו ירידה ביציבות של מעטפת התא. כמובן, שאם שרשראות ארוכות אלו רגישות לחמצון, אזי שמעטפת תא הדומיננטי בחומצות שומן אלו יבטא התנהגות לא יציבה.

מניפולצית קריאת ושכתוב הקוד הגנטי
נצפה שאומגה 3 ו-6 יש השפעה על תהליך התגובה הדלקתית ברמת מניפולצית קריאת ושכתוב הקוד הגנטי. החומצות שומן לא גורמות לשינוי באופן ישיר אלא דרך מפל מנגנונים של יצירת חלבונים מומחים מהם. הכל יורד לרמה של שחרור חלבון הנקרא פַקְטוֹר גַּרְעִינִי כָּפָּה-בִּי (Nuclear Factor kappaB או NF-kB) על ידי הפחתת חלבון חוסם כָּפָּה-בִּי (IkB). אותו פקטור גרעיני נכנס לגרעין התא ומשנה את פעילותו של קולטן בשם Peroxisome proliferator-activated receptor אך ספציפית PPARα. שינוי פעילותו של הקולטן הראה שינוי בקריאה ושכתוב המידע הגנטי לטובת ביטוי התגובה דלקתית של התא [ראה מחקר].

מנגנון מעודד-דלקות של אומגה 6
חומצת שומן אומגה 6 מחומצן בתא מתחיל את התהליך ההתבטאות הדלקתית של התא ולוקח חלק כמעודד התגובה הדלקתית. שרשרת אירועים נפרסים להם, הכולל ירידה ברגישות התא לאותות מהסביבה והפעלת חלבונים הנכנסים לגרעין התא על מנת לשנות את התבטאותם של גנים. השינוי בקריאת הגנים משנה את אופן התנהלות האורגניזם. זה כולל השבתת מערכות שונות ועליה בעירנות (כמו כל חיה הנמצאת בסכנה - עיקרון לחימה או בריחה). אומגה 6, ספציפית חומצה ארכידונית, מבשר את תחילת התגובה הדלקתית של התא עצמו. ישנם מנגנונים אחרים המופעלים על ידי תאי דם לבנים הדומים בהשפעתם על פקטור גרעיני כפה-בי, כפי שאומגה 6 עושה.

חדש! מנגנון נוגד-דלקות של חומצה ארכידונית
מסתבר שמחקרים אל תוך דרכי פעילותו של חומצה ארכידונית חושפת לה מנגנון נוגד-דלקות. חמצונו מאפשר יצירת חלבון הנקרא לִיפוֹקְסִין (Lipoxin) שהראה יכולת לחסום את NF-kB וחסימת הקשר בין תאי אנדותל לנטורופילים. את המחקרים ניתן למצוא ברשימת מקורות. בנוסף, אני ממליץ לקרוא את הסקירה הזו על מנת להתעדכן:

Review Polyunsaturated fatty acids and inflammatory processes: New twists in an old tale Philip C. Calder* Institute of Human Nutrition, School of Medicine, University of Southampton, IDS Building, MP887 Southampton General Hosital, Tremona Road, Southampton SO16 6YD, UK

מנגנון נוגד-דלקות של אומגה 3
חומצות שומן אומגה 3 (EPA ו-DHA) מחומצן בתא הראה יכולת לחסום חלבון (Nuclear Factor kappaB או NF-kB) אשר מופעל בצורות שונות, כתוצאה מתהליך התגובה הדלקתית. NF-kB נכנס לגרעין התא, שם הוא מפעיל מנגנונים אחרים המעודדים התבטאות גנים לתגובה חיסונית ודלקתית, תגובת השרדות התא או שגשוג תאי. מחקרים רבים, אותם תוכלו למצוא ברשימת מקורות, מראים את יכולתם של חומצות שומן אומגה 3 לחסום את התבטאות NF-kB על מנת לסיים את התגובה הדלקתית.

בדומה לחומצה ארכידונית, ממנה מופקת חלבון ליפוקסין הנוגד-דלקות, נמצא שמופקת מאומגה 3 חלבון הנקרא רֶזוֹלְבִין (Resolvin) ופְרוֹטֵקְטִין (Protectin). חלבונים אלו נוצרים על מנת להביא לפתרון התגובה הדלקתית.

הרס ובנייה כמנגנון שגשוג תאי

NF-kB אף מופעל לטובת שגשוג תאי.

נוכל לתת לתגובה הדלקתית שם נוסף, או אפילו אחר, והוא "מנגנון הריסה ובנייה" (Demolishing & Reconstruction). מכוון שהתגובה הדלקתית היא התבטאות גנטית ברמה של הפעלת פקטור-גרעיני למטרת שינוי קריאת ושכתוב המידע התבניתית של פעילות התא, המופעלת אף בכושר גופני למטרת שגשוג מהיר של התא. תאים אינם נשמדים על מנת ליצר תאים חדשים ובריאים יותר, אלא המנגנון שאנו קוראים לו התגובה הדלקתית היא בעצם תגובה דומה המופעלת בעת יצירת רדיקלים חופשיים ברמות גבוהות תוך כדי ריקון מאגרי נוגדי-החמצון, וכתוצאה מכך הרס והצורך בשיקום.

שיקום מהיר אף יותר יכול לבוא לידי ביטוי בחיזוק המערכת על ידי לקיחת תוספי תזונה לאחר מאמץ גופני, אפילו מאמץ ניורולוגי, וממקור צמחי שמסוגל להציף את המערכת בנוגדי-חמצון, למשל מיץ ירקות. תרפית מיץ ירקות איננה חדשה ובכתבה שלי - מיץ ירקות ויתרונותיו - חשפתי את סיפור תרפית גרסון שמצטיינת כתרפית תגבור המערכת ההגנה התת-אטומית על ידי הצפת המעי במיץ ירקות כ-10 פעמים ביום. התרפיה פתרה לאנשים רבים מחלות ניווניות רבות, ביניהם סרטן, אלצהיימר, מחלות לב וכלי דם, מיגרנות ועוד.

טיפול אפשרי לצינון הוא תגבור מערכת ההגנה התת-אטומית, במיוחד כשתאים לבנים נאלצים להתמודד עם עבודה מרובה ותוך כדי יוצרים המון רדיקלים חופשיים החייבים להינטרל וזה מרוקן את מאגרי הנוגדי-חמצון. כמובן שחידוש מאגרי מערכת ההגנה התת-אטומית איננה הדבר היחידי שחייבים לגשת ולחזק, כי אם צריך אף לחזק ולחדש את מאגרי החיידקים הפרוביוטים. מיץ ירקות אמנם לא מצריך ממש עיכול, אך מצב של דיסביוזיס בקיבה ובמעי לעיתים גוררת אחריה ירידה בזמינותן של ויטמינים חיוניים (למשל B12). ירקות לבנים (למשל שום, בצל ועוד) הראו יכולת לחזק ולרפא את מערכת העיכול, כנראה בגלל הרב-סוכר אִינוּלִין (Inulin), שחיידקים פרוביוטים מסוגלים לצרוך אך חיידקים פתוגנים אינם מסוגלים.

על מנת ללמוד יותר על חיידקים ודיסביוזיס, קיראו את הכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף

להבין את התגובה הדלקתית
התגובה הדלקתית היא חשובה והכרחית. לגוף, ולתא בפרט, יש מנגנון הדומה להריסה ובניה מחדש, כמו שאנו יכולים להרוס ולבנות מחדש בניין. התהליך הוא חלק מהתבטאות הטבע, מנגנון שהתחדד לו למשך מיליוני שנים וככל הנראה קשור לחומרי בניין שלאדם היה גישה נוחה אליהם.

הגוף זקוק לתגובה דלקתית, במקרה ואירע פגיעה כלשהי, אך זו הסיבה שקיים יחס שווה של אומגה 3 לאומגה 6. הם מווסתים אחד את השני, אך עליה גבוהה בחומצות שומן אומגה 6 (מהתזונה) מטה את התבטאות הגנים לתגובות דלקתיות מאורכות. ולהפך, אומגה 3 מעודדת מנגנונים המסיימים את התגובה הדלקתית.

תארו לעצמכם שנפגעתם ממכה פשוטה או אפילו חמורה מהדלת. התאים באזור מתאוששים מהמהלומה וכחלק מהטיפול בשוק שקיבלו התאים, נכנס מנגנון הדואג שהתא שלם ובריא, ואם לא אז תיקון הפצע או השמדה עצמית (Apoptosis).

להבין את החומרה בדלקות ממושכות
במקרה והדיאטה מלאה באומגה 6, בוודאי שתאי הגוף מרופדים ברובם באותו אבן בניין שסיפקת לגופכם בשפע. חוסר האיזון ובעיקר הבעיה במחסור מצד אומגה 3 פוגעת בכושר התא לסיים את התגובה התאית למהלומה.

לפי שהוסבר, התא משנה את התבטאותו הגנטית כתוצאה ממנגנונים המופעלים על ידי אומגה 6. התא רוצה להמשיך את מחזור חייו ולתפקד באופן נורמלי, אך הוא זקוק לסיים את התגובה הדלקתית. התא רוצה לתקן ולחדש את הרקמה שלו, אך הוא זקוק לסיום התגובה הדלקתית. התא אינו יכול לחזור לפעילותו הקודמת ולתפקידו המסוימת בקהילה אם הוא נמצא במצב כוננות מוגברת כשכל מיני חלבונים מונעים ממנו לקרוא ולכתוב מידע מהדנ"א הקשור לפעילות שוטפת.

הבעיה הרצינית היא במעבר של התא מהתגובה הדלקתית למצב בו הוא מתקן ומחדש את המבנה שלו ומשגשג למען הקהילה. דלקת ממושכת היא מסכנת את ריפוי האזור, ואם היא לא מסתיימת היא מסוגלת ליצור צלקת או הִדָּבְקוּת [ראה מחקר].

  

לסיכום, הגוף האנושי אינו תוצר של 6000 שנה, או אפילו מיליון שנה. הגוף האנושי הוא תבנית ששונתה והסתגלה לאורך מיליארדי שנים בסביבה מאוד מוכרת לכולנו. כל אבני הבניין שבונים את כדור הארץ, הם אנחנו. לכן, לא נדמה לכם שמזונות שהיו קיימים ועוד קיימים מסביבנו, הם שישמרו על איזון עולמנו הפנימי, עולמנו הגשמי? הדמוי מזון שנמצא במרחק הליכה ובהשג של כמה ירוקים מהכיס, הינו אלא חיקוי של הטבע ובהחלט חיקוי עלוב.

תארו לעצמכם טכנולוגיה המבוססת על ידיעת הגוף האנושי וקשריו לטבע. הכוח הרב שתוכלו לשאוב מכישורים, שהיו אמורים לעבור אלינו מאבותינו, כישורים שמביאים פיתרון מהיר לחוסר איזון פנימי. זהו המסע של למידת התזונה הנכונה לגוף שלך, שלו, שלה ושל כל גזעי האדם. אנו פועלים טוב יותר על מזונות מסוימים, ולספק אותם לגוף נותן לו דחף ברמה התת-אטומית והמלקולרית המחלחל בשרשרת ההירכיה הקיומית בגופך.

עכשיו ידוע לך, שבסוף קריאת המאמר, נוצר המון אנרגיה בתאים בגוף וכתוצאה מכך המון רדיקלים חופשיים שדילדלו את מאגרי נוגדי-החמצון שברשותך. אל תאגה! אפילו שהרדיקלים האלו מסוגלים לפצוע את תאיך מבפנים ולעורר את התהליך הדלקתי, יש ברשותך את ממלכת הצומח לחידוש מאגרי המערכת ההגנה התת-אטומית.

אומגה 6 נחשב בעבר כמעודד דלקות, וזה לא השתנה. אך המדע החל לתאר שלאומגה 6 יש אף יכולות נוגדות-דלקות, ולכן הוא אינו פחות חשוב מאומגה 3. השרשראות הארוכות אמנם זמינות ביולוגית יותר, אך נמצא שמקור צמחי (ALA) מומר למרכיבים הפותרים דלקות על ידי חיידקים פרוביוטים בתוך המעי [ראה מחקר].

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: חשיבות חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

תקציר: האמת על שֻׁמָּן רָווּי

אני מודע לעובדה שהכתבה שלי - האמת על שֻׁמָּן רָווּי - יכול להעמיס יותר מידי עליכם בכמה חלקים. פה אני אכתוב תקציר קצר וקולע שיסביר את הכתבה המלאה.

איפה נמצא שומן רווי?

שומן רווי (Saturated Fat) נמצא במזון בטבע (שמן קוקוס ושמן דקלים) ובחיי (בשר) והתזונה של האדם הקדמון, שהסתמך על ציד בשר רזה וחופשי, היה מלא בשומן הזה.

למה שומן רווי?
שומן הוא מקור האנרגיה המרכזי של הגוף. בשומן יש פי 2 קלוריות לגרם מאשר חלבונים ופחמימות. שומן הוא בעצם תא המאחסן אנרגיה זמינה לגוף. פחמימה, כמו הסוכר גלוקוז, הוא מקור אנרגיה אך כשהגוף מסופק ממנו הוא מאחסן אותו בשומן.

קצת היסטוריה

במהלך מלחמת העולם השניה נפסקה ההספקה של שמן קוקוס, שהיה מקובל באותו הזמן בארה"ב, עקב כבישת הפיליפינים ואיים באוקיינוס השקט על ידי היפנים. המחסור דחף את התעשיות לספק לצרכן שמן תחליפי.

השמנים שהתעשיות יצרו היה בתהליך הנקרא מימנון (הוספת אטום מימן). תהליך זה לוקח ירק או דגן והופך את השומן הבלתי רווי לשומן רווי. למה? כי שומן רווי יציב יותר, כלומר לא מתחמצן.

לאחר המלחמה התעשיות חששו מאיבוד ההשקעה הענקית בשמנים נחותים ושיגרו תעמולות לציבור הרחב והצליחו בדיעבד להסיט את הציבור לדחות את שמן הקוקוס לטובת שמנים אחרים.

על מנת להסיט את הציבור היה צורך בהוכחות מדעיות שיתרמו לתעמולה, ולכך גויסו רופאים ואנשי מקצוע שבקלות נכנסו לכיס של התעשיות הגדולות, והם יצרו את ההשערה הליפידית (היפותזה ליפידי).

ההשערה אומרת:

צריכת שומן רווי מעלה את הכולסטרול בדם,

מה שמעלה את סכנת מחלות הלב.

ההשערה נבדקה שוב ושוב למשך תקופות ארוכות והיא בעצם כבר נהפכה לעובדה מדעית, למרות שאין מחקר אחד המוכיח בבירור ששומן רווי הוא העבריין בכל הקשור לטרשת עורקים ומחלות לב. 

האמת על כולסטרול

כולסטרול חיוני למעטפת התא של רוב התאים בגוף. בעת היווצרות דלקת בכלי הדם או בכל איבר או תא פגוע בגוף, הגוף מסוגל ליצר לבד כולסטרול בכבד ולשלוח אותו ליעדה.

LDL ו-HDL שנחשבו לסוגי כולסטרול הם בעצם חלבונים מסיסים במים שתפקידם להוביל כולסטרול בגוף.

תפקיד LDL (שומן-חלבוני בצפיפות נמוכה) להוציא כולסטרול מהכבד לזרם הדם. לכן, במקרה הזה המדע החליט לתייג אותו כ"כולסטרול הרע". אך בעצם הוא עושה עבודה חשובה.

תפקיד HDL (שומן-חלבוני בצפיפות גבוהה) להחזיר כולסטרול ישן מזרם הדם לכבד. הוא הנחשב ל"טוב" בכל הסיפור כי הוא מעודד את סילוקו של הכולסטרול מזרם הדם. 

אכילת מאכלים משומן רווי מעלה את רמות ה-HDL בגוף [ראה מחקר]

טרשת עורקים ומחלות לב קורות עקב היווצרות דלקות בכלי הדם. 

תפקיד חומצת שומן מסוג אומגה 6 (הנמצא ברמות גבוהות בשמנים צמחיים) היא לעודד תגובה דלקתית. הגוף זקוק לאומגה 6, אבל לא ברמות גבוהות. חומצת שומן מסוג אומגה 3 מעודדת תיקון תאים ומומלץ להעלות את רמתה בדיאטה. הגוף מסוגל ליצור חומצת שומן מסוג אומגה 6 בעצמה, אך לא את האומגה 3.

רדיקלים חופשיים, שהם חלקיקים הפוגעים ללא הבחנה בדופן התא ובאיברוני התא, יכולים לחמצן כולסטרול באזור דלקתי ולעודד התפתחות פלק הגורמת לצימצום נפח כלי הדם ובסוף הדרך למחלות לב.

לסיכום,

רמות גבוהות של כולסטרול בדם הינו אינדיקטור לפעילות תקינה של המערכת. הרצון של הגוף לסגור פינות ובעצם לטפל בפגיעות בתוך הגוף, מעלה את רמות הכולסטרול.

צריכת שמנים מהצומח, כגון קנולה, תירס, ענבים וכו', שהן למעשה משומן בלתי רווי ולרוב מלאות באומגה 6 הינן העבריין ותורמות לתגובות דלקתיות ממושכות.

רדיקלים חופשיים השטים בחופשיות בגוף מחמצנות את הכולסטרול ויוצרות פלק. הפלק הזה לאורך זמן יוצר את הסתימה בכלי הדם המובילה למחלות לב.

מה עושים עכשיו?

משקיעים בשומן רווי, כמו שמן קוקוס המורכב מ-90% שומן רווי ויש לו יתרונות אדירות מעבר לשומן הרווי שבו. כי בכל המאפיות והמסעדות יש שימוש בשמנים נחותים, מומלץ לחפש או לדרוש את המעבר לשמנים בריאים יותר. הביקוש חייב לעלות על מנת לשנות את המערכת, ולשם כך צריך להשכיל ולחנך את הקרובים אליכם על האמת.

לקחת אחראיות, היא תוביל אותכם למקום נפלא!

בכתבה המלאה (קישור בתחילת הכתבה הזאת) ניתן למצוא הסברים מעמיקים יותר וקישורים למחקרים ואתרים שמהם שאבתי את הידע.

האמת על שֻׁמָּן רָווּי

שומן רווי הואשם באופן מוטעה ותעמולתי כגורם למחלות רבות. בכתבה אני חושף את האמת, כפי שניתן למצוא בסרטוני תיעוד, במחקרים ובהגיון ביוכימי.

סלחו לי על הכתבה הארוכה, אבל זה נושא חשוב כל כך שאם תבינו אותו בפעם אחת אז חסכתם המון בלבול בעתיד. אני מאמין שתמצאו את המידע הזה מעניין וזה ישנה את תפיסתכם. קריאה נעימה!

תקציר

מאז שמדען אנסל קיז (Ancel Keys) קישר במרמה את שומן רווי למחלות כלי דם ולב, על ידי האשמתו בעלית רמות כולסטרול, תעשיית המזון, התרופות והממסד הרפואי פרסם ושיווק את ה"הִיפּוֹתֶזָה ליפידים" כעובדה.

במקום לאפשר לממצאים סטטיסטים כמו מחקרי אכלוסיה ומחקרים המחזקים השערות, שזה תפקידם בגדול של מדענים להמשיך ולבדוק את המחקרים ולהוכיח שוב ושוב שההשערה נכונה ואפשר להפוך אותה לעובדה, קפצו אנשי ציבור ופירסמו שכולסטרול הוא רע ושומן רווי מעלה אותו. אף מחקר לא מצליח לאושש את ההשערה ודווקא המון מחקרים מוכיחים אחרת.

מקור הויכוח הוא על כולסטרול. כולסטרול הוא חלק חשוב לבריאות דופן התא וכל תאי הגוף צריכים אותו. אם אתם לא משיגים כולסטרול מהתזונה, אל דאגה, כי הכבד יכול ליצר כולסטרול לבד. אין אפשרות להימנע מכולסטרול, אלא אם לוקחים סטטינים, אבל זה רעיון רע. למה?

דלקות בכלי הדם, הנוצרות מרידקלים חופשיים כתוצאה מהתזונה שלנו, הם פגיעה בדופן התא. הגוף רוצה לתקן את דופן התא ועל מנת להצליח במשימתו הוא חייב לספק את אבני הבניין של דופן התא, בינם כולסטרול. על מנת לעשות זאת הוא נעזר בחלבוני-שומן המופקים בכבד על מנת להוביל את הכולסטרול לזרם הדם וחזרה. LDL ו-HDL הם החלבוני-שומן האחראים לכם. LDL אחראי להוציא כולסטרול מהכבד לזרם הדם, לכן נחשב רע, אבל כל מה שהוא בעצם עושה זה לעלות את זמינות אבני הבניין לתיקון דופן התאים הפגועים. HDL אחראי להחזיר כולסטרול ישן מזרם הדם לכבד לטובת מחזור, ולכן נחשב טוב, אבל גם הוא בעצם רק עושה את עבודתו.

LDL עולה כשיש דלקות ואין מקור כולסטרול מהתזונה. HDL עולה כשיש מקור כולסטרול מהתזונה. מה מעלה HDL בזרם הדם? שומן רווי.

בכתבה תמצאו עוד מידע על שומנים אחרים ואיך הם מעודדים עליה בדלקות בגוף. אם קצת היסטוריה והבנת המנגנון של הגוף, תבינו את חשיבותו של כולסטרול ובעיקר את חשיבותו של שומן רווי בתזונה מעל לכל.

 

הכתבה שלי תקציר: האמת על שֻׁמָּן רָווּי היא במידה ורציתם נוסח תמציתי לכתבה הזו.

קיימת מחלוקת בכל הנוגע לשֻׁמָּן רָווּי (Saturated Fat), אותו שומן שתויג רע ושהתעשיות רווחות במזון הדל בו. אכן פורסמו מחקרים שחשדו ששומן רווי הוא שגורם לבעיות ומחלות כלי דם ולב, אבל בעידננו העכשווי, כשהאינטרנט מאפשר גישה חופשית ומהירה למידע מדעי ועדכני, מופרך כל קשר של שומן רווי לבעיות ומחלות כלי דם ולב וכמו כן גם מופרך הדעה הרווחת שכוסטרול הוא רע. לפניכם כתבה שתחדש לכם, או לפחות תציג בפניכם, מבט אחר העלול לשנות את בריאותכם... לטובה.

במהלך מלחמת העולם השניה היפנים כבשו את הפיליפינים ואיים בדרום האוקינוס השקט וחסמו את ההספקה של שמן קוקוס לארה"ב. באותה תקופה היה שמן קוקוס פופלרי ומרכיב עיקרי במוצרי מזון רבים, אך הכיבוש קטע את ההספקה והמשיך לכמה שנים ארוכות. עקב המחסור נכנסו היצרנים לפעולה ופיתחו אלטרנטיבות לשמן בישול, ועד שהסתיימה המלחמה כבר הושקעו כספים רבים בפירסום אותם שמני ירקות (משומן רב בלתי רווי). בסוף שנות ה-50 הדעה הציבורית הוסטה נגד שומן רווי כמו חמאה ושמן קוקוס, והואשמו בעליה ברמות "רעות" של כולסטרול בדם. התעמולה המשיכה כמה עשורים ואף תעשיית הסויה החלה לגנות את אותם שמנים טרופיים, במיוחד שמן קוקוס.

ללא ספק שמתם לב שב-60 שנה האחרונות, לאחר שרוב עובדי הבריאות הציבורית והתקשורת אמרו לכם ששומן רווי הוא רע לבריאות ושהוא מוביל להרבה השלכות שליליות (עליה בכולסטרול, השמנת יתר, מחלות לב ואלצהיימר), שבדיעבד מסתבר שאותם תופעות זינקו לשמים! שומן זה היה מרכיב מרכזי בתזונה של אבותינו, ובשבטים מודרנים אך פרימיטיבים מדדו רמות גבוהות של שומן כזה בתזונתם. בשבטים [חקר קיטבא] ובאזורים מסוימים [סיפור מקרה], שתזונתם עשירה בשומן רווי, לא נתקלים במחלות כמו במערב ולא קיים מקרים של שבירות עצם, עששת ואפילו מוות פתאומי.

האמת היא, ששמנים מירקות (קנולה, תירס ועוד) לא היו חלק מהדיאטה שלנו בהתפתחות האבולוציונית, וכדי שיהיו נגישים צריך ליצר אותם. בכתבה שלי - תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי - דנתי בכך שתזונתם של האדם בתקופת האבן התבססה כ-2/3 על שומן וחלבון מהחיי (בשר רזה ודגים) ורק 1/3 מתזונתם היה מירקות ופירות.

מתישהו בחלוף השנים החליטו להפוך את ההשערה (הִיפּוֹתֶזָה ליפידים) לעובדה מדעית למרות שקיים גוף מידע רחב השולל את ההשערה. ההשערה דוגלת ששומן רווי הוא הגורם המרכזי לעליה בכולסטרול מסוג LDL שתורמת לעליה במחלות לב. מוטב לשים לב, שכל עובדה מדעית החלה כהשערה שטרם נבחנה וחייבת להישאר כך על סמך תאוריות מכניקת קוונטום. בחציו השני של הסרט התעודי Fat Head חושפים את מקור ההתפשטות של היפותזה ליפידים, כיצד היא הפכה לעובדה שאין לה ביסוס ואנימציות להסברת התופעה שבאמת פוגעת לנו בדופן כלי הדם המוביל בסופו של דבר להתקף לב [ראה פסקה אחרונה בתקציר].

וזה החלק מהסרט התעודי ביוטיוב... וואו כמה שזה מומלץ לראות!
LIPID HYPOTHESIS DISPROVEN - excerpt from - FAT HEAD (2009).avi - YOUTUBE
[ניתן לראות את כל הסרט התעודי אך אם הינכם מעוניינים בחלק העסיסי על היפותזה הליפידית, תתחילו מהדקה ה-48 של הסרטון. צפיה נעימה]

עובדה היא שלא כל שומן רווי נוצר דומה ושווה, ישנם שמתרחשים באופן טבעי ויש כאלה שהאדם טפלל באופן מלאכותי לתוך מצב רווי בתהליך הנקרא מִמְנוּן (הִידְרוֹגֶנַצְיָה hydrogenation). מִמְנוּן עושה מניפוליציה לשמן זרעים וירקות על ידי הוספת אטומי מֵימָן במהלך חימום השמן, כך שמופק שמן סרוח וסמיך שרק מועיל לחיי מדף ורווח תאגידי. מטרת התהליך הוא בכלל להפוך שמנים לא רווים לשמנים רווים, שכן מצב רווי הוא יציב יותר. אם כך, אפשר להסיק ששמן רווי הוא המצב האידיאלי!

אחד השמנים המפורסמים שמופקים בתהליך כזה הוא שומן טרנס (Trans Fat), שכיום ידוע עד כמה הוא פוגע בבריאות ואני מקווה שממנו אתם מתרחקים [למה שומן טרנס מזיק]. בדנמרק [ראה] ובעיר ניו יורק [ראה] קיים חרם על שימוש בשומן טרנס במסעדות ובמאפיות. פשוט תהליך טפלול שמן ירקות, שהינם בלתי רווים, משנה את הרכבו לשמן רווי למחצה, וכל טיגון בשמן כזה מחמצנת אותו. בטח אתם מכירים וגם השתמשתם במרגרינה, שהומצאה על ידי הכימאי הצרפתי היפוליט מורי הנענה לאתגר שהציב נפוליאון השלישי - למצוא תחליף זול וזמין לחמאה.

שומן מכיל כיפליים קלוריות לכל גרם מפחמימות וחלבונים, מה שעושה אותו מקור אנרגיה יעיל. שומן הנכנס לזרם הדם מגיע לכבד, ששם הוא מומר לאנרגיה. במקרים של רמות גבוהות של סוכר בדם, הורמון האינסולין הופך את הגלוקוז (פחמימה) לשומן ומאחסן אותו. יש המון סוגים של שומן, אפילו מבחינת שומן רווי, אך זה הכל תלוי בתפקוד הכבד. יש מולקולות שומן ארוכות שלוקח זמן לפרקם עוד במעי, אך מולקולות שומן בינוניות וקצרות בקלות נכנסות לזרם הדם ולכבד קל יותר להמירם לאנרגיה.

שומן רווי אחד שמקבל המון התיחסות בזמן האחרון הוא מחומצה לאורית (Lauric Acid). הוא שומן הבנוי משרשרת בינונית ההופכת בקלות לאנרגיה בכבד. ניתן למצוא את חומצה לאורית בחלב אם (6.2% מתכולת השומן) ובשמן קוקוס (50% מתכולת השומן). שומן אחר הוא מחומצה פלמיטית (Palmitic Acid) הנמצאת בשמן דקלים, משם נלקח השם. תפקיד חומצה פלמיטית נמצאה כמקור אנרגיה עיקרי לתפקוד הלב [ראה מחקר]. יש המון סוגים של שומן רווי, וניתן לראות את הרשימה כאן.

הבעיה בטרשת עורקים, המובילה למחלות לב, נובעת מתהליך חימצון של דופן התא. כולסטרול גבוהה הוא אינדיקציה לכך שיש תגובת דלקת ושהגוף מרפא את עצמו. ניתן למצוא כולסטרול בכל הגוף והוא חשוב למעטפת התא. לכן הגוף בתהליך הריפוי מבקש מהכבד לשחרר ליפופרוטאינים (Lipoprotein), שהם חלבון המחובר לשומן, מסוג צפיפות נמוכה או בשפה המדעית LDL. תפקידם רק להוציא את הכולסטרול לזרם הדם. החלבון-ליפיד מצפיפות גבוהה, שהרפואה מתייגת כ"טוב", בעצם עושה את התהליך ההפוך. תפקיד ה-HDL (צפיפות גבוהה) לפנות כולסטרול מזרם הדם, ולכן הוא נחשב טוב. אך הקשר היחידי להימצאות רמות גבוהות של חלבון-ליפיד מסוג LDL בזרם הדם הוא התגובה הטבעית של הגוף לרפא את עצמו.

למה? כי כולסטרול הוא מרכיב חשוב ובלתי נפרד ממעטפת התא וכשהוא נפגע ונהרס אז הגוף שולח אבני ביניים (במקרה הזה כולסטרול) על מנת לתקן את הנזק.

לסיפור המלא אך המצומצם >>> מחלת סוכר: טרשת עורקים

רדיקל חופשי בתהליך חימצון

איך מעלים את רמת החלבון-ליפיד מצפיפות גבוהה (HDL)? שומן בתזונה, במיוחד שומן רווי [ראה מחקר].

גם, לא כל חלבון-ליפיד מצפיפות נמוכה (LDL) הוא רע. יש כאלה גדולים ויש כאלה שהם קטנים וזה תלוי בתזונה. מחקרים מראים שהמעבר מתזונה עשירה בפחמימות לתזונה נמוכה בפחמימות אבל גבוהה בשומן רווי מביאה איתה גם שינוי בסוג ה-LDL [ראה מחקר]. לכן, אם אתם אוכלים המון פחמימות אז קרוב לוודאי שה-LDL שלכם הוא מהסוג הקטן שיותר רגיש לחימצון. כמובן שיש סיבות אחרות להפחית את רמות הפחמימות בתזונה ועל כך תוכלו ללמוד עוד בכתבה שלי - נזקי הסוכר.

סכנת מחלת לב לא מתחילה כשהכולסטרול עולה, אלא כשהעורקים נפגעים ושנוצר דלקת ממושכת. LDL עושה בדיוק מה שהוא אמור לעשות, להביא כולסטרול לאזור הפגוע על מנת לעזור לתהליך הריפוי. אבל אם LDL קטן נפגע מחימצון זה יכול לחדור דרך העורק ורק אם הדלקת והחימצון ממשיכה אז נוצר פלק. הפלק מקשיח את דופן כלי הדם ויוצר סתימה המובילה למחלות לב [ראה מחקר]. דיאטה נמוכה בשומן וגבוהה בפחמימות משנה את ביטוי הפנוטיפ של LDL לחלקיקים קטנים יותר החודרים בקלות לדופן כלי הדם ומתחמצנים בקלות [ראה מחקר].

קרע בדופן כלי הדם

מה עוד, אומגה 6 (Omega-6) היא חומצת שומן שתפקידה לעודד תגובה דלקתית והגוף זקוק לה אבל בכמויות קטנות. רמות גבוהות של חומצת השומן בגוף מפריעות לדלקת להחלים, ורמות גבוהות של אומגה 6 נמצאות ברוב שמני ירקות שעברו את תהליך המימנון - במיוחד שומן טרנס. חשיבות של איזון רמות אומגה 6 מול אומגה 3(Omega 3) הינו נושא ידוע, וממליצים לאזן את היחס על ידי הגברת אומגה 3 לתזונה [ראה מחקר].

תוכלו ללמוד יותר על כך בכתבה שלי - חשיבות יחס חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

הנה רשימה של שמנים ותכולת אומגה 3, אומגה 6, שומן חד בלתי רווי ושומן רווי, בהתאמה לפי המקרא בצד ימין (מלמעלה למטה). שמן קוקוס הוא 90% שומן רווי!

חשיבות נוגדי חימצון (Antioxidants)

ההשפעה הגלויה של חימצון הכולסטרול בדופן כלי הדם יכולה להיפתר על ידי הפחתת רמת הפחמימות בדיאטה, אך לגוף גם יכולת הגנה וטיפול בגורם המחמצן. הישר מעולם הצומח ניתן לעלות את רמות הויטמינים והמינירלים, שלהם יכולת נוגדת חימצון. ויטמין C ו-E הם נוגדי חימצון חזקים ומינירל סילניום נמצא בעל יכולת נוגדת חמצון במוח [ראה כתבה נזקי הכספית]. חוץ מזה, לכל תא ותא יש נוגד חמצון טבעי שמחזק נוגדי חימצון אחרים - גלוטתיון. אחת השיטות החדשות לשיפור רמות נוגדי החימצון בגוף היא חשיפת הגוף לאלקטרונים חופשיים הזורמים לתוך גופינו מהאדמה [ראה כתבה שלי -איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות].

ניתן ללמוד עוד על נוגדי חמצון ורדיקלים חופשיים בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

סְטָטִינִים

סְטָטִינִים (Statin) הם תרופות החוסמות את פעילותו של אינזים HMG קוֹ-אֶנְזִים A רֶדוֹקְטֶז (HMG-CoA reductase) האחראי להפקת כולסטרול בכבד. חסימתו מונעת את הספקת הכולסטרול לתאים ברחבי הגוף, הזקוקים לכולסטרול על מנת לתקן את הפצעים במעטפת התא הנגרמים מחמצון ותנאים דלקתיים. אנשים רבים מדווחים על תופעות לוואי רבות מלקיחת סטטינים, בינם אמא שלי שסבלה מכאבי ברכיים. ברגע שהפסיקה לקחת את התרופה, נעלמו תופעות הלוואי.

חסימת יצירת כולסטרול חוסם את נתיבי יצירת שלל רב של הורמונים ואינזימים, למשל קו-אנזים קיו-10. האנזים הזה, קיו-10, הוא נוגד חמצון חשוב המגן על אברוני התא. ניתן לקרוא עוד עליו בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10.

נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)

גילויים חדשים מקשרים את עלייתו של הומוציסטאין בדם כגורם ישיר לטרשת עורקים ומחלות לב. זהו תוצר ביניים בין המרת חומצה אמינית אחת לאחרת והוא נמצא מגרה את שכבת החיפוי של כלי הדם. גירוי זה גורם להיווצרות דלקות ולקריאתו של כולסטרול לאזור. ניתן ללמוד יותר בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין (Homocysteine)

    

לסיכום, אפשר להסיק מכל הידע הזה ששומן רווי איננו קשור לתהליך המבשר מחלות כלי דם ולב. לא ברור למה מדענים לובשי גלימה לבנה, בהם אנו סומכים כל כך, מתעלמים מראיות הסותרות את היפותזה ליפידית. אך מה שכן ברור היא ששומן רווי היה חלק חשוב בהתפתחות האדם והם לא סבלו ממחלות שמאפיינות את התזונה המערבית. תהליך המוביל להתפתחות טרשת עורקים נגרמת מצריכה גבוהה מידי של פחמימות ומעט מידי של פירות וירקות, המלאות בנוגדי חמצון. אני לא אומר לכם ללכת לאכול בשר, כי הבשר עצמו כיום אוכל מזון שפוגע ברמותו התזונתית וזה אשמתו של התרבות המערבית. אני אומר לכם, תשקיעו את כספכם בתעשיה המקדמת את האנושות, כי כל פעם שאתם קונים ממגדל אורגני הוא זוכה לעידוד.

האחראיות שלך, לבריאות!

חומר נוסף לקריאה - חשיבות יחס חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית - בו תוכלו ללמוד על הרכבו של תא שומן, ההיסטוריה מאחורי חומצות שומן רב-בלתי רוויות כמו אומגה 3 ואומגה 6. הממצאים האחרונים על יכולתם הנוגדת-דלקות והבנת התגובה הדלקתית ברמה של שינוי ביטוי הקריאה והשכתוב של גנים לטובת שינוי התנהגות תאית.

רציתי להוסיף את סרטון ההסברה הבא, בעברית!
כולסטרול - לא מה שחשבתם (ומה שלא רוצים שתחשבו) - YOUTUBE

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: האמת על שֻׁמָּן רָווּי

נזקי הסוכר

נושא הסוכר הוא כל כך חשוב, וזאת מפני שהידע הציבורי נשחק נורא על ידי התקשורת ונורמות התרבות המערבית, לכן אני מקדיש לכם גירסה פשוטה להבנה ובהמשך מידע מעמיק במושגים מסוימים.

תפקודינו והתנהגותינו קשורים לא רק לתפיסת המציאות, אלא לרמות החשיפה שלנו לתרכובות וכימיקלים שאנו שואפים, באים במגע איתם וכמובן האוכל שנכנס לפה. הכל מתחיל בהחלטה, בין אם היא מודעת ומבוססת על ידע לבין חסרת מודעות שמבוססת על בורות, לכולנו חופש תנועה ובחירה על פי חוקי היקום. הביס שנגרס בשיניים ואז נבלע עושה את דרכו לקיבה. כבר דנו על מערכת העצבים האנטרית והמוח השני, ובכך יודעים אתם שהקיבה אחראית לתחומה והמוח לתחומו (עוד ניגש לחלק הזה בעתיד, אני מבטיח!). אותו מזון בשרי, חלבי, או מן הצומח מורכב מטריליוני תרכובות, כך שסוכר היא תרכובת, שומן היא תרכובת וחלבון היא תרכובת... רק נמצאים מבחר רב של סוגים שונים מאותה שלושה קטגוריות שמרכיבות את התזונה העשירה שלנו. מערכת העיכול מגששת לה ובעזרת אינזימים מסוגלת להבחין בין הסוגים ולטפל בכל סוג של סוכר באופן שתעזור לספיגתה החלקה ביותר לתוך זרם הדם כדי שכל תא ותא יקבל את תזונתו. הרי, תזונה נכונה היא האחראיות שלך לספק לכל תא ותא את כמות המינירלים, הויטמנים, השומנים והחלבונים כדי שכל תא ותא ימלא את תפקידו. איך חשבת שתוכל להיות ערני לאורך כל היום אם אבני הבניין שלך (התאים) גוועים ברעב! אגב, במצבים של רעב הגוף שואב את מה שהוא זקוק לו מהעצמות והרקמות על מנת לשרת אותך. מה לעשות, אתה בוחר לעבוד או לרוץ על בטן ריקה. החולשה והמחלות באות לבדן, אחרי לחץ ממושך מצידך. לכן, התרופה היעילה ביותר והמוכחת ביותר היא הספקת תזונה נכונה לכל מערכות גופך.

רציתי למקד אותכם דווקא במידע שניתן לקחת אותו איתכם הלאה, והנה הנושא המעניין בכל הקשור לסוכר.

ישנו היום מאבק בציבור בארה"ב לשנות את התפיסה של הציבור בכל הקשור לסוכר. על פי מחקרים מודרנים ואף מידע שנמצא ברשות הציבור המדעי כבר מאה שנה, הסוכר הוא רעל ולו תכונות בגוף כמו אלכוהול (שהוא סוג של סוכר אם לא ידעתם) ויוצר תגובה במוח כמו הרואין.

מולקולה של סוכרוז. מימין פרוקטוז ומשמאל גלוקוז

סוכר השולחן, אותו אתם רואים בצורתו הקריסטאלית (כלומר תרכובות של סוכרוז המחוברות בשרשראות למיליוני תרכובות דומות), מורכבת שווה בשווה משני סוגי סוכר ידועים לכל תזונאי - גלוקוז ופרוקטוז(ה). גלוקוז הוא סוכר ידידותי וידוע כסוכר החיים שכל תא בגוף האנושי וכל חיה בטבע (וגם הצמחים) משתמשים בה על מנת לספק לה אנרגיה. לעומת זאת פרוקטוז, שהיא סוכר פירות הבא מהפרי, גורמת לתגובה פוגענית באברים בגוף, כשהיא מגיעה בצורתה הקריסטאלית. כלומר, אם אכלתם פרי, למשל תפוח, גופכם כנראה שלא יפגע כלל, וזאת מכיוון שבפרי נמצאים כל המינירלים והויטמינים שתורמים לספיגתה של הסוכר. אך נושא הפרוקטוז איננו מסתיים כאן.

נמצא שמבחינה ביולוגית, הגוף מטפל בסוכר פרוקטוז כמו אתנול, אותו סוכר המופק בתהליך יצירת האלכוהול ולו התכונות היוצרות שיכרות ותחושת ריגוש. הפרזה באלכוהול לתקופה ממושכת נמצא כגורם ישיר למחלת הכבד ואף לקריסתה, אותו מחלת כבד נמצא בילדים אך הם אינם שותים אלכוהול. השוני היחיד בין פרוקטוז לאתנול היא שסוכר הפרי אינו יוצר תחושת ריגוש במוח (באז). אותו מרכז במוח שאחראי לתחושת הגמול באתנול וגם בממכרים אחרים (הרואין) נמצאת פעילה בעת אכילת סוכר פירות.

סוגית הסוכר נוטה אף להסביר את בעית ההשמנה המוכיחה את הצטברות השומנים אצל ילדים קטנים, לא רק מבוגרים. אותה מחלת כבד אצל שותי האלכוהול (הנקראת באנגלית Alcoholic Fatty Liver Disease), ההובחנה אצל ילדים קטנים (הנקראת באנגלית Non-Alcoholic Fatty Liver Disease) נמצא שנובעת מתהליך של המרת הסוכר בגוף לשומן, אך שומן לא בריא מפני שהוא נמצא נצמד לאיברים בכל הגוף. הסוכר הוא מסוכן, והגוף פיתח יכולת הגנה מפני פגיעת הסוכר בתאי הגוף בעת זרימתו החופשית בכלי הדם, בעזרת הורמון הנצמד אליו ומאפשר את ספיגתו לתאים. להורמון קוראים אינסולין. אם זה לא הדהים אותכם, אתם כנראה לא מכירים את מחלת הסֻכֶּרֶת. תארו לעצמכם שהרופאים יודעים שירידה ברמות יכולת הגוף ליצר את ההורמון היא הסיבה למחלה, אך בעצם עליה בצריכת סוכר היא הגורם למחלה ורק אם היו הרופאים מטפלים בשורש הבעיה (שהיא צריכה מוגזמת של סוכר) הלבלב היה מסוגל לקבל זמן מנוחה על מנת להירפא. ראו גם מחלת הצילאק, שבו החולה הומלץ להתרחק מהתרכובת שגורמת תגובה קיצונית וחריפה למערכת העיכול. 

האדם הפשוט אוהב סוכר, מפני שהוא טעים ויוצר הנאה זמנית. אפשר לראות את ארשת פניו של כל ילד וילדה כשהם מקבלים משהו מתוק. הם יאהבו אותך, רק כי מה שנתת להם הוא טעים. אך אני נדהמתי מתגובתם של ילדים כשאני מכין סלט מושקע. מזה מושקע! כשהם רגילים לאוכל קונבנציונאלי ופתאום הם אוכלים סלט אורגני קצוץ קצוץ עם לימון ומה לא... הם מברכים אותך וההרגשה היא טובה.

 הסרטון הבא יסביר לכם מעבר למה שכתבתי פה, אך מפיו של ד"ר רוברט לוסטיך:

סוכר פירות על פיו מתנהג כך שהוא מעמיס 100% מעצמו על הכבד, מה שגורם לעליה בשומן בכבד, יותר התנגדות אינסולין הגורמת לעליה ביצירת האינסולין בלבלב, הגורמת לעליה במשקל, הגורמת לעליה בלחץ דם, הגורמת למחלות לב, הגורמת לחלוקת תאים המובילה לסרטן, הגורמת לשינויים במוח המובילים לשיטיון, וכשהלבלב איננו יכול לעמוד יותר בעומס וליצור אינסולין הדבר מוביל בסופו של דבר לסכרת.

סוכר פירות הוא טוב אך ורק עם הוא משומש באותו הרגע שצרכת אותו, כלומר כשאתה רץ או עושה פעילות גופנית למשך זמן רב. פרוקטוז הוא מקור אנרגיה מהיר, ואם צריכתו בזמן של נייחות ההחלטה מובילה לעליה בשומן בגוף. חשוב להבין שהסוכר, כל סוכר, אם הוא לא משומש בגוף הוא הופך לשומן. ככה זה, הגוף שומר אנרגיה זמינה בצורת שומן. תפקידו של האינסולין להפוך גלוקוז לשומן אם הגלוקוז לא משומש באותו הרגע לצורך הפקת אנרגיה, אך פרוקטוז (סוכר פירות) לא משתמש באינסולין כלל ולכן הכבד סופג 100% ממנו.

מעבר לכל ספק, המדע מוכיח את תגובתו של הגוף לחשיפה גבוהה של סוכר פירות. הסיבה לשימוש הרחב של סוכר פירות במזון מתועש היא בגלל שסוכר החיים, גלוקוז, איננו מפיק את המתיקות שסוכר פירות מספקת. בשנות ה-70 היה שינוי גדול בתעשיות המזון בעת שגילו את הממתיק "סירופ פרוקטוז" מתירס או "סירופ תירס". מצאו שהוא 20% יותר מתוק מסוכר שולחן (סוכרוז) וזול פי שלושה. רק היום, לאחר ניסוי אדיר של התעשיות על האנושות נמצא שזה רעל לכבד. 

אני נפרדתי לשלום מאכילת סוכר ואף הפסקתי לצרוך לחם, ועכשיו אני מסוגל להריח את ריחו המסוים של סוכר. מצאתי שכשאני מוותר לעצמי ואוכל דבר מה עם סוכר אני מצטער על כך, כי הגוף שלי גורם לי לתחושה נוראית מבפנים, שזורם למשך שעה ומלווה איתו היפראקטיביות ואי יכולת לנוח. בבקשה, קחו את הידע ויישמו אותו. תנו אותו לאחרים ותרגישו שהבריאות היא אשליה, מפני שהיא איתכם תמיד, רק אתם מסוגלים להוציא אותה מאיזון.

אם הכתבה פתחה את עינייכם, כתבתי גם את הכתבה הבאה הדנה בסוכר: ממתיק מומלץ וממתיק מזיק

להמשך והעמקה אל תוך נושא הנזק שסוכר עושה קראו את הכתבה שלי - תופעת התנגדות לפטין

 הידע הוא כאן, האחראיות היא שלך!

רשימת מקורות

Is sugar toxic - 60 Minutes - Dr. Sanjay Gupta - YOUTUBE

Sugar: The Bitter Truth - YOUTUBE Lecture

תוכלו למצוא בקישור הרצאה של שעה וחצי של ד"ר רוברט לוסטיך על נזקי הסוכר.

Attacks Your Liver Like Alcohol - Is This What's Making You Flabby and Sick? - Dr. Mercola Website

תוכלו למצוא בקישור כתבה של ד"ר מרקולה בעיניין נזקי סוכר. 

סוכרוז - ויקיפדיה באנגלית (ניתן לדפדף ובצד שמאל לראות דף בעברית, אך באנגלית יש הרבה יותר מידע)

סרטוני הסבר באנגלית בביולוגיה על שימוש בגלוקוז (סוכר החיים) בתהליך יצירת אנרגיה בתא:

גליקוליזה Glycolysis - תהליך יצירת אנרגיה בתא שלב ראשון - Khan Academy Webpage
Krebs / Citric Acid Cycle - תהליך יצירת אנרגיה בתא שלב שני - Khan Academy Webpage
Electron Transport Chain - תהליך יצירת אנרגיה בתא שלב שלישי - Khan Academy Webpage

Insulin Production and Type 1 Diabetes - אנימציה של דרו בארי (מדהים וחינוכי!) - YOUTUBE

Carbs are Killing You! Infograph

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)