הבנת המנגנון הדלקתי

אני אישית הגעתי למסקנה, שדלקות הן תהליך תגובתית טבעית, ואם הן אינן נפתרות במהירות ודווקא מתארכות, הן יכולות להוביל למחלה ריקמתית (זיהום) או לניוון האיבר (מחלות כרוניות וזקנה). אני בטוח שכל אחד מאיתנו סבל ולמד פעם, וכל פעם שאנו פוצעים את עצמנו חיצונית (פצע) אנו מהר דואגים לחסות ולטפל, אך כשאנו פוצעים את עצמנו פנימית (טראומה ממחסור תזונתי, בין ממקור פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני) אנו נוטים לשכוח את הסיבה לצניחה בבריאות. אנו מודעים לחלק אחד יותר מהאחר. 

האבולוציה של האדם הוא במקור עם כל הבריאה. עם כולה. לכן, לא קל יותר להבין את הקשר הבריאותי שלנו עם הסביבה? קשר המתקיים רק מאהבה. כמו אהבת האדם את האדמה. אשר בכתבה, סקירת הספר "קרקוע", חלקתי עמכם את הנאמר והמוסבר בספר. על אותה המקור התזונתי שניתן לחוות מחשיפת כפות הרגליים, לזרם האלקטרונים החופשיים. לאותה הזרימה וההצפה של הגוף בנוגדי חמצון, המכבים את הדלקות בגוף כולו, כמו מים לאש.

אך מהו דלקת? ומה המנגנון שהמדע מתאר לו בין דפי המחקרים הרבים?

קיום הדלקת

זו התבטאות של תא, חד וחלק. בעקבות חקר אפיגנטיקה (מעל לגנטים) הבינו החוקרים שגנים אינם שולטים בבריאות, אלא גירויים מהסביבה. נהגו במהלך ה-60 שנה האחרונות לזרוק כ-95% מהחומר התורשתי לפח, על מנת להתמקד בדנ"א (הקוד הגנטי). מה שאפיגנטיקה עושה היא חקירה מעמיקה על שאר החומר שנהגו לזרוק, שאלו חלבונים המומחים בכיבוי והדלקת מידע גנטי. זה פשוט, קוד גנטי נקרא, משוכתב ונשלח אל מחוץ לגרעין התא על מנת לבנות את החלבון שהתא צריך. המעניין הוא, שיש חלקים בדנ"א שהם כבויים, שאי אפשר לקרוא, לשכתב וליצור חלבונים מהם, ויש חלקים שהם חשופים לקריאה המובילה לבניית חלבונים. מסתבר שלזה קוראים התבטאות התא, ופעולת יצירת החלבונים על פי המידע הזמין נקרא "התנהגות" תאית. 

התא מתנהג באופן כלשהו. הוא יכול להתנהל באופן שוטף - עם התבטאות של בריאות ושגשוג והתנהגות של צמיחה וריפוי; או שהוא יכול להתנהל באופן דלקתי - עם התבטאות של מחלה ודכאון והתנהגות של הגנה ומניעה. כל תא בגוף הרב-תאי, שזה יותר מטריליון תאים בגוף האנושי, מסוגלים להיכנס ולצאת מכל חוויה, וזה מאוד תלוי באורך חייך.

הדלקת הכרונית

התא שואף לצמוח ולספק לאיבר את התפקוד המלא, שאליו הוא משתייך ובשבילו הוא קיים. אם התא לא מסוגל להתמודד עם הלחץ, הוא משמיד את עצמו על מנת לפנות מקום לתא חדש ובריא. מסתבר שהתא מסוגל לכבות את השרפות (הדלקות) בעצמו, אך בשביל זה הוא זקוק לנוגדי חמצון המתפקדים במלואם. נוגד חמצון הוא תכונה. אינזימים (חלבונים מומחים) אינם רק זה או זה, הם יכולים למלא תפקידים שונים. ההבדל הוא ההתבטאות התאית. כשהתא מבטא דלקת, הוא חושף את המידע הגנטי הנועד לביטוי התגובה הדלקתית. ההתנהגות שנלוות היא יצירת נוגדי חמצון מולדים של התא, למשל גלוטתיון.

דלקת כרונית מלוואה בכאבים, נפיחות, אדמומיות וחום. על מנת לעבור מדלקת פשוטה לכרונית, התא או הריקמה, חווים שרפות מתמשכות בתוכם. אי יכולת התא לכבות את השרפה ולחזור להתבטאות של ריפוי וצמיחה מובילה לתסמיני מחלות כרוניות ובהמשך הדרך למחלות ניווניות.

בנוסף, תאי דם לבנים (מסוג הנטורפיל) משתמשים במנגנון שיגור רדיקלים חופשיים מבוקרים כתגובה חיסונית ראשונה ברגע שהם מגיעים לאזור המוכה. זה נועד להשמיד חיידקים, וירוסים או כל מיני טפילים במכה. אך הרדיקלים החופשיים האלו יכולים לפגוע גם בתאים בריאים, ומחסור בנוגדי חמצון המונעים זאת מפתחת זיהום באיבר. התאוששות מהירה מטראומה, באמצעות נוגדי חמצון, היא הפתרון היחיד לניטרול הרדיקלים החופשיים לטובת ריפוי האזור.

הסיבה לדלקות

דלקות יכולות לקרות מגורמים שונים, למשל, פציעה, חבורה, מאמץ גופני, לחץ רגשי ונפשי, וכמובן בחירה של מזון נחות. כושר גופני הוא פעולה השואפת לגרום לתא או לריקמה להתחזק, להתנפח ובעיקר להיבנה מחדש. כושר גופני גורם לדלקת מבוקרת, מפני שהכניסה להתבטאות של דלקת גורמת להרס ואז משאירה מקום לבניית המבנה מחדש. ההצלחה בבניית המבנה מחדש, ובכך לנפח, לחזק או להשמיש את תאי השריר, מושגת באופן קליל יותר עם דואגים לכבות את השרפות מהר יותר לאחר האימון. זוהי ראיה שונה לגבי דלקות. חשוב לזכור, דלקת היא התבטאות טבעית והכרחית. יכולת התא לבטא דלקת מאפשרת לו ללמוד ולהתחזק, ככה שיש לתא חיים ארוכים יותר.

בספר "קרקוע", אשר סקרתי בכתבה נפרדת, סופר על היתרון מקרקוע הגוף לאחר מאמץ גופני. קבוצת רוכבי אופניים ב"טור דה פרנס" ב-2004 (Tour de France) הזמינו מקלינטון אובר (מגלה תופעת הקרקוע) מצעי קרקוע מיוחדים לטיולים ולשטח. אחוזי ההתאוששות וההצלחה בסיום המרוץ פתחה להמון אנשים מודעות גבוהה יותר להיתרונות בקרקוע הגוף.

מזון יכול לגרום לדלקות, בעיקר במעי. דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים, או באופן כללי, כל הזרעים בטבע, מגיעים עם מערכת הגנה הנועד להגן עליהם על מנת להבטיח את דור ההמשך. מערכת הגנה המבוססת על רעלנים לתאים וחוסמי עיכול. כמו שפולי קפה זקוקים להשריה לפני השימוש, גם כן שקדים, אגוזי פקאן, ברזיל ומלך, חיטה, שעורה, קינואה, כוסמין, חומוס ועוד ועוד. הזרע ימנע מהחיידקים במעי לפרק אותו ובאותו הזמן יגרום נזק דלקתי לתאי המעי. דבר דומה הוא האבסתם של חיידקים "לא מקומיים" באמצעות סוכר ופחמימות. סוכר מזוקק הוא מקור זמין לחייזרים שהמתיישבים לכם בגוף. אלו טפילים שמשחררים רעלנים, פוגעים בדופן המעי וגורמים לפגיעה במוח השני. להבדיל מחיידקים מקומיים או "פרוביוטים" אשר מנהלים מערכת יחסים בריאה עם תאים האנושיים.

בריאות המטכונדריה

רדיקלים חופשיים גורמים לדלקת. המטכונדריה משתמשת בחומרים שונים על מנת להפיק אנרגיה תאית. זו אנרגיה שהתא מסוגל להשתמש על מנת להפיק תגובות המובילות לצמיחה וריפוי או לביטוי דלקתי. המטכונדריה היא חיידק אשר התפתח לחיים תוך-תאיים עם חיידקים אחרים. כלומר, התא הוא שבט של חיידקים. אם התא הוא שבט של חיידקים ויש פי 10 חיידקים על גופינו (האוכלוסיה האקולוגית האנושית), אז זה הופך אותנו לישויות חיידקיות ביסודינו. 

למטכונדריה מנגנונים להפקת אנרגיה, ואחת מהן היא שרשרת הובלת אלקטרונים (Electron Transport Chain). זוהי מנגנון שמסתמך על הובלת מטען חשמלי בין נוגדי חמצון, ככה שנוגדי החמצון הם בעצם חלק מהקו יצור, אבל בגלל שלאינזימים יש תכונה של סחיבה ותרומת אלקטרון אנו קוראים להם נוגדי חמצון. הם פשוט חלק מהמנגנון, וניתן למצוא אינזימים אחרים בגוף שמתנהגים באותו האופן. 

תזונת המטכונדריה

בריאות המטכונדריה יכולה לצנוח, בגלל בחירות מזון. למשל, המחקר הבא מתאר תמונה פשוטה וקלה להבנה. חקרו את התנהגותה של המטכונדריה תחת דיאטות של שומנים שונים. השתמשו בשומנים עם מבנים שונים, למשל המבנה הרווי, ולעומתו הבלתי רווי. אלו השומנים והרכבם הדומיננטי של חומצות שומן:

שמן קוקוס הוא 90% שומן רווי,
שמן זית 70% שומן חד-בלתי רווי
ושמן דגים כ-60% שומן רב-בלתי רווי.

ציטוט מהמחקר:

"המטכונדריה בליבו של העכבר שהואכל עם שמן קוקוס הראה את הריכוזיות הנמוכה ביותר של חלבונים מחומצנים ושל חמצון שומנים. דיאטת שמן דגים הוביל ללחץ החמצוני הגבוה ביותר במטכונדריה בלב, השפעה שהיה ניתן למנוע חלקית באמצעות נוגד חמצון פְּרוֹבוּקוֹל."

תשכחו לרגע מאיזה מקור מזון הגיע השומן ותתמקדו במבנה של חומצת השומן הדומיננטית בשמן. שמן קוקוס הוא 90% חומצות שומן רוויות, ולפי התרשים הבא תוכלו להבין למה מבנה החומצת שומן חושפת לנו את יציבותה.

זאת אומרת, אם התבוננתם טוב בתרשים, שככל שהחומצת שומן היא רוויה יותר, היא יציבה יותר ואין יצירה גבוהה מידי של רדיקלים חופשיים משימושה לטובת הפקת אנרגיה ATP במטכונדריה. האיברון אוכל אבני בניין מסוימים, ומסתבר שהיא נהנת מחומצות שומן רוויות, בגלל שזה מסב לה את הפגיעה הנמוכה ביותר מבין כל מרכיבי חומצות השומן הקיימות. שומן רב-בלתי רווי, כמו אומגה 3 ו-6, הם בלתי רוויות באזורים רבים בשרשרת, וכולנו מודעים לכך שחומצת שומן כזו רגישה לחום, אוויר ואור.

הרגישות מתבטאת בריכוזיות בתזונה. אם למשל אתם לוקחים תוסף תזונה של אומגה 3 כל יום, אתם מספקים לגוף אבני בניין הרגישות לחימצון. רדיקלים חופשיים נוצרים מהם בקלות רבה יותר, אשר פוגעים במבנים קיימים (תאים בריאים) ומטלטלים אותם אל תוך תגובה דלקתית. אז מה בעצם קרה? אכלתם משהו שגרם לכם פגיעה ברמה מולקולרית למבנים, הצתתם את התגובה הדלקתית והתא, הריקמה או האיבר, מוכרחים לפתור את הבעיה (בעזרת נוגדי חמצון) על מנת לחזור לשיגרה.

הפתרון לבריאות המטכונדריה

הפתרון היא לפתח תפיסת "שלום" עם שומן רווי ושומנים אחרים. הפיסיולוגיה שלנו בנויה על תזונה ממרכיבים מסוימים. היא תעבוד חלק יותר עם מרכיבים יציבים ברמה גבוהה יותר בדיאטה. הגוף זקוק לאומגה 3 ו-6, אבל ברמות נמוכות, והמעבר שלהם במערכת העיכול וספיגתם היעילה היא באמצעות מבנים אחרים אשר מסבים לה יציבות גבוהה יותר ממה שהיא יכולה לחוות בעצמה. זה למה אכילת דגים מאשר לקיחת תוסף שמן דגים הוא יותר בריא פיסיולוגית, מפני שהחומצות השומן הפחות יציבות באות כשמסביבן הן עטופות במבנים יציבים יותר, ובנוסף ריכוזם והיחסים בינם דומים לפיסיולוגיה שלנו.

אך זכרו, אופן גידול המזון משפיע על בריאותו. לכן, חיה הניזונה על דגנים וקטניות תפתח תכולת מבנים פחות יציבים, אשר אנו יורשים בעת צריכתה. חיה שמחה, בגלל התזונה המתאימה לה, שווה ערך לגופה השמח. תאים שמחים משדרים שמחה ושגשוג לסביבתם, בדיוק כמו שאם תהיו שמחים תשדרו את שמחתכם וזה משמח אחרים.

נוגדי חמצון הראו במחקר הנ"ל יכולת למזער את הפגיעה של חומצות שומן פחות יציבות [ראו חלק על הפרובקול]. אך הסתפקות על אינזימי התא, עם תכונות נוגדות חמצון על מנת לכבות את השרפות, הינה חצי מהעבודה ודווקא צריך לשלב חומצות שומן רוויות על מנת להקל על המטכונדריה ולאפשר לה ליצר רמות גבוהות יותר של אנרגיה תאית.

הכלי החשמלי - אלקטרונים חופשיים מכדור הארץ

ניתן לכבות את כל השרפות תוך חצי שעה ולפנות מקום להתבטאות ריפוי וצמיחה לאזור. אנו בנויים מהיסודות של האדמה, וזה גם כולל את מטענו החשמלי שנהג לזרום דרך כפות רגלינו. הגוף צובר אנרגיה סטטית שמוכרחת לזרום לאנשהו, ולכן תוכלו לחטוף זאפתה מידית של דלת. קרקוע הגוף הוא כל כך חשוב, מפני שאלקטרונים מתפקדים כמו נוגדי חמצון ומסוגלים להציף את כל גופכם. הנוגד החמצון האולטמטיבי נמצא במאגר ממש מתחת לרגליכם, ולוקח כחצי שעה לכבות את כל הדלקות בגוף כולו, דבר שעוזר לגוף כולו להיפתח, להשתחרר, לחדש קשר דיאלוג עם הריקמות, ולהחזיר את מערכת העיכול ואיברים אחרים לתפקוד היעיל לחוויה האנושית.

תוכלו לקרוא יותר בכתבה שלי - סקירת הספר "קרקוע"

ההתבטאות הפסיכולוגית והנפשית

התגובה הדלקתית היא התבטאות הכרחית של התא. זה כמו ההתבטאות שלנו, כבני אדם, כשאנו מוכרחים להגיב להתקפה על גופנו. אנו חשים פחד ואז יכולים לחוש כעס. האם התא בנוי על אותו עקרון? האם חוסר תזונתי ותפיסה שגויה של המציאות גורמת לתא לחוש מחסורים ולהגיב באופן מסוים, כך שאנו נוטים לבטא את התחושה הזאת ברמה הרב-תאית? למשל, אני שמתי לב שטבעונים מבטאים קיצוניות גופנית, רגשית ושכלית. רק צפיה בסרטוניו של ד"ר מקדוגל ניתן לראות שלטבעונים יש המון כעס, או יש להם יותר נטיה ללמוד איך לבטא כעס מאשר לבטא יציבות רגשית ממושכת. יתכן שהם הכי זקוקים לשלב בחייהם פעילות רוחנית, כמו מדיטציה ויוגה, על מנת להזין את גופם בתזונה פראנית (Prana) ובכך לחוות הקלה מנטאלית ורגשית ללחץ החמצוני שתאיהם חווים.

סיכום,

תוכלו ללמוד המון על המנגנונים המובילים לשינוי הגנטי בגרעין התא על מנת לבטא את התגובה הדלקתית. מה שברור, הוא, שניתן למזער את הפקתם מעבר לאכילת מזונות המלאות בנוגדי חמצון, אלא גם לשלב חומצות שומן רוויות ויציבות יותר. לנהל תזונה יותר מבנית, כלומר, התלויה על מבנה יציב של מרכיבי מזון. או במילים אחרות, לדאוג לאיכות המבנה מאשר לכמות.

הדלקת, שהיא סוג של שרפה בתוך התא, מכניסה את שבט החיידקים לכוננות גבוהה, אשר מונעת ממנה להמשיך בדיאלוג הבריא לריקמה כולה. זה כמו שאם מישהו יתחיל לצעוק ולכעוס עליכם על דבר שעשיתם. אתם מתקפלים, לא מסוגלים לענות חזרה וגועשת בתוככם מחשבות הרסניות ותחושות עצובות.

התא בעצמו יכול לשגשג או לבטא מצב הגנתי, וזה מאוד תלוי באורך חייהם. הלחץ החמצוני יכול להתבטא גם מלחץ נפשי, אז קחו רגע ותנשמו את אהבתכם לקיומכם, ללא תלות במצב חייכם שנדמה לכם שכרגע חשוב שתזכרו.
 
התזונה היא התרופה האולטמטיבית. ברגע שתתחילו לנהל את גשיתכם הרוחנית כלפי מזון באופן בריא, תוכלו למצוא בריאות בקלילות רבה יותר. התפיסה המערבית, בה נותנים גלולה על מנת לפתור תסמינים המבטאים חוסר תזונתי, היא עבודה בעיניים ולעולם לא תתן לכם את החוויה האולטמטיבית של הבריאות. אינטראקציה בריאה עם הסביבה תבוא אך ורק מביטוי חיבור למקור המזון.

לכן, אני מבין בשביל עצמי, ששומן רווי הוא מבנה נחשק יותר. המטכונדריה משגשגת בדיאטה הגבוהה בשומן רווי, ומה שטוב לה הוא שווה ערך לטוב בשביל התא כולו. אם התא משגשג, כי המטכונדריה מסוגלת פתאום ליצר הרבה יותר אנרגיה תאית, אז הריקמה או האיבר בריא... ומשגשג. גופנו הרב-תאי הוא אוסף של איברים, העור, המוח, הלב, הלבלב והכבד, וכדי לבטא פעילות דינמית אנו זקוקים לאיברים כשירים.

על מנת להחזיר את העטרה ליושנה, תספקו לגופכם מקור עשיר במרכיבים רבים ותתמקדו באיכות! אנו בכל זאת יורשים את תזונתם של החיות מממלכת החי והצומח.

האחראיות בידייך, לבריאות!
יואל ג'קובסון

גרסת הדפסה | תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

פירמידת המזון הוכיחה את עצמה כגורמת לעליה בדלקות כבר במעי, זה גורם לשרשרת אירועים המעודדים מחלות ניווניות. יש לממלכת הצומח כוחות טבע, אשר מחדשות את מערך ההגנה של התאים (נוגדי חמצון) ושל המערך האקולוגי של האדם (פרוביוטיקה). יש לממלכת החי יכולת לחזק את הרכב התא (שומן רווי) ולאזן את רגישותו לסביבה (איזון אומגה 3 ל-6).

עדכון [12 ביוני, 2013]: אם ברצונכם לכבות את כל השרפות בגופכם, כמו מים לאש, אנא קראו את הכתבה שלי ההתאוששות החשמלית - ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה. זה כתבה על כלי מאוד חשוב ואבולוציוני, אשר פותר דלקות תוך חצי שעה עד שעה ומאפשר לרקמות הגוף להיכנס למוד פעילות של ריפוי וצמיחה.

תקציר

הידעת, שהמזון שאתה צורך הוא קרוב לוודאי מכיל רכיבים לא יציבים או רעלנים אשר מעודדים תגובה דלקתית בגוף?

תגובה דלקתית היא תגובה מולדת של מערכת החיסון. מספיק פגיעה שתפרוץ לתא את המעטפת ונכנסים מנגנונים המידעים את מערכת החיסון ומעודדים שרשרת של נהלים מכניים על מנת לסרוק ולחטא את אזור הפגוע ולתקנו. חוץ מקוץ או זעזוע מוחי, מה עוד יכול לעורר תגובה דלקתית?

קיימות מזונות שביסודן מחזיקות רעלנים (דגנים) או תרכובות לא יציבות (שמן צמחי) ואם אפשר לשים את כל מחוללי הדלקות בקטגוריה הייתי מכנה אותה "מזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית". זה גם כולל סוכר מזוקק, אשר אינו נמצא מזוקק בטבע והגוף מגיב אליו לא טוב, ודומה לכך הם תרופות רבות נגד-דלקות ועוד.

בכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - מזון המסוגל לחולל דלקות פוגע באיזון החיידקי במערכת האקולוגית האנושית והוא עושה זאת על ידי הטית מצע המעי לתנאים המטיבים שגשוג של חיידקים פתוגנים. חיידקים אלו, ברמות גבוהות, יכולים לפגוע בתאי ספיגה במעי ותאים מפרישי אינזימים אשר פוגע בזמינותו הביולוגית של חומרים מזינים רבים, דבר המעודד מחסור בויטמינים ולמחלות כרוניות בטווח הארוך.

לא רק שחיידקים תורמים לרווחים בין תאי הספיגה במעי אלא גם חלבונים שונים במזונות מסוימים. מעי דולף הוא אינדיקציה להשפעת רעלנים וזה מעודד מעבר חופשי של חלקיקי מזון גדולים מהמקובל דרך תאי הסינון והספיגה של המעי.

למזלנו ניתן לעצור את הדלקות, על ידי הפסקת צריכת המזונות, ולעודד ריפוי ומערך הגנה יעיל, על ידי צריכת מזונות מסוימים. מזונות המונעים דלקות הם ברובם נוגדי-חמצון ותרכובות שומנים בעל מנגנונים המטפלים בדלקות ושימושם מרפדת את תאי הגוף, הרגילים והעצבים, בשומן איכותי ועוצמתי.

   

מ ז ו ן    מ ע ו ד ד    ד ל ק ו ת

הנה רשימה של מזונות ולחלקן קישורים לכתבות המרחיבות על למה המזון רעיל לצריכת אדם.

• דגנים
  
  • לֵקְטִּין (Lectin) הוא חלבון הנמצא בכל הטבע ובמיוחד בדגנים. הוא מגן על הזרע על ידי חסימה ושיבוש אינזימי עיכול שונים על מנת להגן על שלמתו של הזרע, בשביל להבטיח את הדור הבא של הצמח.
  • פְּרוֹלָמִין (Prolamin) הוא חלבון אחסון בדגנים והוא נמצא שמווסת שחרור חלבון זונולין המעודד רווחים בין הצמתים ההדוקים בין תאי הסינון והספיגה (אנטרוסיטים). כלומר, חלבון האחסון שנמצא בכל הדגנים מעודד יצירת מעי דולף.
    
    קראו את הכתבה שלי - הבעייתיות בדגנים - כדי לקבל תמונה רחבה ומעמיקה יותר.

• שמן צמחי (חמניות, תירס ועוד)
  
  • חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6 (Omega 6 Fatty Acids) היא שרשרת ארוכה ולא יציבה המתחמצנת בקלות. תהליך החמצון, שיכול להיגרם על ידי חימום השמן בטיגון ואפיה, יוצר רדיקלים חופשיים המסוגלים לחתוך כל מעטפת תא שהוא מגיע למגע איתו. רדיקל חופשי יכול לגרום לפצעים בתוך כלי הדם המפתחים תגובה דלקתית. זה מלווה בעליה בחלבון-שומני LDL בדם על מנת להביא כולסטרול מהכבד לטובת תיקון דופן התא.
    
    הבעיה איננה הימצאות אומגה 6 בתזונה, כי הגוף כן זקוק לו ביחס שווה עם אומגה 3. אלא, רמות גבוהות מידי של אומגה 6 במעטפת התא נצפו כמאריכות דלקות. הבעיה היא שימוש בשומן אומגה 6 ואומגה 3 לטיגון ואפיה, מפני שהן מתחמצנות בקלות בחשיפתן לחום. על יתרונותיהם של אומגה 3 ו-6 תוכלו לקרוא בהמשך הכתבה. תוכלו אף לקרוא יותר על השפעתן ההרסנית של רדיקלים חופשיים בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

• חלב ומוצריו (לא כולל יוגורט)
  • חלבון אחסון, כמו בדגנים, הוא קזאין (Casein), ובכתבה שלי - יתרונותיו של חלב פרה A2 - חשפתי כיצד החלבון הזה עבר מוטציה וקיימים שני סוגים (A1 ו-A2). לפי מחקרים, A1 מתפרק לחלקיק-חלבון אשר מוצא את דרכו (איכשהו) דרך המעי, ודרך מחסום מוח-דם ומסוגל להפעיל כ-45 קולטני אופיוד. גליאדין, מגולטן, מפעיל רק 3 קולטנים, מה שעושה את החלב לקטלני יותר, במיוחד לילדים. יש מספיק מחקרים שהראו את גליאדין מגרה את יצירתו של חלבון זונולין, כך שנוצר התופעה הנקראת מעי דולף, אך אין מחקר אחד שבדק את חלבון האחסון קזאין כמגרה שחרור של זונולין. נוכל להסיק באופן בוטה, שחלב עושה לנו חורים בבטן. כמובן שזה הכרחי לתינוק, מפני שמערכת העיכול שלו אינו מפותח מספיק לעיכול יעיל של מזונות. הוא זקוק לאינזימים ומצע פרוביוטי לעיכול המזון, ועד שדרכי העיכול פועלים במיטבן הוא נאלץ לינוק מזון-על המגרה את פתיחת שערי המעי לספיגה קלה ויעילה. אך, ילד מתבגר ואף מבוגר אינם זקוקים לפתיחת שערי המעי, כי דרכי העיכול שלהם אמורים לפעול כנדרש. 
  • יוגורט הוא מוצר חלבי חריג, מפני שתהליך יצירתו תלויה בחיידקים פרוביוטים. חיידקים אלו מעכלים את הסוכרים והחלבונים וריפוד הסביבה המעית בהן תורמת לבריאות האיבר.
• סוכר מזוקק
  • מזין ומשגשג את החידקים הפתוגנים ופטריות במעיים. זה תורם להיווצרות מצב של דיסביוזיס, או חוסר איזון חיידקי, ולהתפתחות מחלות שנראות לא קשורות, למשל תשישות, דכאון ומחסור בויטמינים.
  • בנוסף, רמות גבוהות של גלוקוז (חד-סוכר) בדם יכול לגרום לנזק ריקמתי מחמצון. זה קורה מתהליך אקראי התורם ליצירת תוֹצָר-סוֹפִי גְלִיקַצְיָה מִתְקַדֵּם (AGEs - Advanced Glycation End-products) הנקשר לקולטן מסוים על כל התאים בגוף ומעודד תהליך דלקתי. הוא נחשב ריאקטיבי וכתורם לחמצון LDL. החמצון ופגיעה בדופן התאים מסוכר יכול אף לקרות ללא AGEs, מגלוקוז כשרמות נוגד-חמצון גְלוּטָּתִיוֹן נמוכות.
    
    לקריאה מעמיקה יותר, עם קישורים למחקרים, אנא פנו לקישור הבא [ראה כתבה].

• תרופות (לא מזון אבל נכלל בקטגוריה)
  
  • נמצא שתְּרוּפוֹת נוֹגְדֵי דַּלֶּקוֹת שֶׁאֵינָן סְטֶרוֹאִידִים (NSAIDs) יוצרות דלקות במעי, דימום בקיבה ועליה בחדירות המעי, כלומר מעי דולף. במחקר אחר נמצא ששימוש בתרופה מֶעַכְּבֵי מַשְׁאֵבוֹת מֵימָן (Proton-pump inhibitors), המפחיתה לטווח ארוך את יצור החומצה הקבתי, חשפה את המעי לתופעת דִיסְבָּיוֹזִיס ועליה בנזק מ-NSAIDs.
  • נשים רבות המשתמשות בגְּלוּלָה לְמְנִיעָת הֵרָיוֹן (Oral contraceptive pill) מדווחות על התפתחות זיהום של קנדידה או חיידק אחר, תוך חודש לפחות מתחילת הטיפול. מחקרים שונים מצביעים על קשר בין לקיחת הגלולה להתפתחות זיהום, אך מה שמעניין הוא מחקר אחד שמראה קשר בין לקיחת הגלולה להתנגדות אינסולין. תפקידו של אינסולין לפתוח את שערי התאים לסוכר ובמצב של התנגדות אינסולין התאים פחות מגיבים, ולכן יש יותר סוכר בזרם הדם החייב להפוך לשומן או להיפתר ממנו בצורה אחרת. 
  • סְטָטִינִים (Statins) מונעים שחרור של כולסטרול על ידי הכבד. כולסטרול הוא חיוני לתפקוד מעטפת התא של כל תא בגוף האנושי והגוף משחרר אותו לזרם הדם על מנת לעלות את זמינותו של אבן הבניין הזה על מנת לתקן נזקים או למלא את החורים בדופן התא. מניעת שחרור כולסטרול פוגעת בתהליך ומנגנון ההחלמה הטבעית של הגוף. קראו עוד בכתבה - האמת על שומן רווי.
    
    בנוסף, מניעת שחרור כולסטרול מונעת את זמינותן של חלבונים רבים המיוצרים מבסיס כולסטרול, למשל קו-אנזים קיו-10. אותו קו-אנזים מיוצר במטכונדריה והוא חשוב על מנת להפיק את הכמות הניכרת של האנרגיה (ATP) לתא, בתהליך הנקרא זרחון חמצוני המצריך העברת אלקטרונים. לכן קו-אנזים גם נחשב כנוגד-חמצון המסוגל לחדש את עצמו. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10

ניתן למצוא את המחקרים בקישור בתחתית הדף (רשימת מקורות).

יתכן ויש עוד מזונות שמעודדות התפתחות דלקות, אך לפחות כאן סקרתי בקצרה את אלו שגורמות לתגובה דלקתית משמעותית יותר מאחרים.

  

מ ז ו ן    פ ו ת ר    ד ל ק ו ת

כל המזונות או התרופות שגורמות לתגובה דלקתית הם בעצם מורכבים בחלקם מחומרים הגורמים לתגובת חמצון כלשהי, ועל כן המזונות שתרצו להשקיע, על מנת לציד את גופכם במערך מניעה והגנה הולמים, הם נוגדי-חמצון למיניהם. נא קראו את הכתבה הקצרצרה שלי - מערכת ההגנה התת-אטומית.

בנוסף, חשוב להבין שגידול אורגני הוא בריא יותר תזונתית לאדם בקצה השרשרת המזון. המחזוריות האורגנית דואגת לתזונת האדמה, אשר מזין את הצמח, אשר נאכל על ידי החיה ולבסוף חוזרת לאדמה. אדמה פוריה היא אדמה שיש בה שפע של מינירלים חיוניים, מה שמנוצל ולא מחודש במחזוריות הקונבנציונאלית. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - המחזוריות האורגנית.

הרשימה בקצרה:

• חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 (בזרעי צ'יה, פשתן, שמנים מסוימים, חלמון ביצה, דגים ובשר רזה)
• ירקות כתומים (גזר, בטטה, תרד, שן ארי, חלמון ביצה)
• ירקות לבנים (שום, בצל, כרישה, כרובית לבנה ועוד)
• צמחי מרפא (עלים, שורשים, פרחים)

• אגוזים וזרעים (שקדים, אגוזי מלך, ברזיל, זרעי חמניה ודלעת ועוד)

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 וְאוֹמֶגָה 6

אומגה 3 ואומגה 6 הם חומצות שומן רב-בלתי רוויות, הנמצאות במעטפת התאים ברחבי הגוף, וחימצונם מתחיל שרשרת של אירועים המעודדים התבטאות גנטית של התגובה הדלקתית בתא ואף מביאים לפתרון התגובה הדלקתית. דלקת היא תוצאה של עליה במודעות התא לגורם זר או פצע במבנה שלו, והיא זקוקה לשינוי ההתנהגות וההתנהלות התוך תאית שלה והיא עושה זאת באמצעות שינוי קריאה ושכתוב גנים.

אומגה 6 נחשבת כמעודדת דלקות, אך ישנם מחקרים המראים שמחומצה ארכידונית מיצרת חלבונים המביאים גם לפתרון הדלקת. אומגה 3 נחשבת לנוגדת-דלקות, ומחקרים רבים מראים את יתרונותיה ויכולתה להביא לפתרון הדלקת. צריכת מזון עשיר באומגה 3 הראה שיפור משמעותי לחולים במחלות שונות, אך מפני שאומגה 3 ואומגה 6 מתחרות במקומן במעטפת התא, אנו רוצים לשמור על איזון יחסים בין שניהם.

 שימוש בשמנים צמחיים (שמן חמניות, שמן חריע, שמן תירס ועוד) לטיגון ואפיה היא דבר מסוכן לבריאות. זאת מכיוון שחומצות שומן רב-בלתי רוויות הן שרשראות ארוכות ולא יציבות הנצפו כרגישות לקרני אור וחום, והן מסוגלות להפיק כמות רבה של רדיקלים חופשיים המסוגלים לפצוע את הסביבה הביולוגית ולעורר תגובה דלקתית. לכן, שמני אומגה 3 (שמן דגים, שמן קריל, שמן פשתן ועוד) מוכרחים להישמר בקירור אחרת הן יחלידו ברמה המלקולרית.

תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

ירקות כתומים

שימו לב, החלק הבא הועתק לנוחותך מהכתבה על חלמון ביצה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - לכן תמצאו התיחסות לחלמון ביצה.

וִיטָמִין A - (באנגלית: Vitamin A) מופק מתרכובות שונות, כאלו שמגיעות מחיות (רֶטִינָל) וכאלו מצמחים (קָרוֹטֶנוֹאִידִים). ויטמין A הוא ויטמין הנצרך על ידי רִשְׁתִּית הַעַיִן (Retina) בצורה של מטבוליט מסוים הנקרא רֶטִינָל (Retinal), שהוא מולקולה סופגת-אור החיונית לראית אור-נמוכה וראית צבע. רטינל הוא הצורה הפעילה של המולקולה (רֶטִינוֹל משמש כאחסון - Retinol) וניתן למצוא אותו בבשר חיות אשר ניזונו מצמחים העשירים בקרוטנואידים.

קָרוֹטֶנוֹאִידִים (Carotenoids) לוקחים חלק פעיל בתהליך פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis) על ידי ספיגת אור לשימוש בפוטוסינתזה והם מגנים על הכלורופיל מנזק מהאור. לארבעה סוגי קרוטנואידים יש פעילות ויטמינית בבני אדם, אַלְפָא-קָרוֹטֶן, בֵּיתָא-קָרוֹטֶן, גָּמָא-קָרוֹטֶן ובֵּיתָא-קְרִיפְטוֹקְסְזָּנְטִין. כלומר, הגוף מסוגל להמירם לרטינל באמצעות אינזים הנקרא קָרוֹטֶנוֹאִיד אוֹקְסִיגֶנֶז (Carotenoid Oxygenase). האינזים מפרק את בטא-קרוטן, למשל, לשניים וכל מולקולה היא רטינל. לכן, מקור צמחי של קרוטנואידים הוא הרבה יותר גבוהה ממקור חיי. חיות בממלכת החיי, כולל האדם, חייבים להשיגם מתזונתם כי אינם יכולים ליצור אותם בעצמם.

קרוטנואידים מתחלקים לשני קבוצות, קְסֶנְתוֹפִילִים (Xanthophylls) וקָרוֹטֶנִים (Carotenes).

מה שאחראי לצבע הצהוב עד כתום של הביצה הוא קרוטנואיד מקבוצה הנקראת קסנתופיל. אלו לוּטֵאִין (lutein) וזָאקְסֵנְטִין (zeaxanthin) שנמצאים בחלמון הביצה, אשר מופקים על ידי בעל החיים שמעכל קסנתופיל מצמחים ירוקים. שני תרכובות אלו, לוטאין וזאקסנטין, נמצאים בעין האנושית ותפקידם להגן על העין מפגיעת אור כחול ואולטרה-סגולה, שהם סופגים. שתי התרכובות נחשבות כנוגדי חמצון והדרך היחידה להשיגם היא באמצעות המזון. מחקר, שבדק צריכת 2-4 חלמוני ביצה ביום למשך 5 שבועות באנשים מבוגרים, מצא העלאת רמת הכֶּתֶם הצהוב שהטיבה לבריאות עיניהם. בנוסף, אותם אנשים מבוגרים לקחו סטטינים, תרופה להורדת הכולסטרול, אך הדיאטה לאורך המחקר הובילה לעליה ברמת חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL) ללא שינוי ברמה של חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר].

במבט חטוף ראיתי שלצמח שֵׁן הָאֲרִי (Dandelion) יש רמות גבוהות של לוטאין וזאקסנטין (כ-4944 μg), לעומת חלמון ביצה (182 μg) [לקוח מפה, עמוד 9]. בנוסף, להמון עלים ירוקים יש רמות של עשרות אלפי μg, פי ארבע משן הארי.

יתרון גדול לחלמון הוא הימצאות הקרוטנואידים בזמינות ביולוגית גבוהה יותר משל צמחים. זאת מכיוון שספיגתם במעיים תלויה בשומן, המעלה את זמינותם הביולוגית. בצמחים, הקרוטנואידים אינם מחוברים לשומנים ומומלץ לשלב שומן עם סלט או אכילת ירקות. במחקר נמצא שקרוטנואידים נספגים באחוזים גבוהים יותר בעזרת אבוקדו או שמן אבוקדו [ראה מחקר]. שמן אבוקדו דומה בהרכבו השומני לשמן זית.

ירקות לבנים
התרומה הבריאותית של ירקות לבנים הוא הרב-סוכר שנמצא בהם, הנקרא אִינוּלִין (Inulin), אשר מזין אך ורק חיידקים פרוביוטים [ראה מחקר]. לכן, ירקות עם הרב-סוכר הזה, הכולל שום, בצל, נבטים (למשל מש), זנגביל, כרישה, שומר, צנון לבן, עולש, שורשי לוטוס, כרובית לבנה, פטריות, עשב לימון ועוד, הם מחזקים את מערכת העיכול.

מקרים רבים של חוסרים בויטמינים חיוניים, הזקוקים לאינזימים מומחים על מנת להיות זמינים ביולוגית, נשמדים על ידי חיידקים פתוגנים. מקרה כזה נקרא דיסביוזיס, מצב של חוסר איזון חיידקי, ועל מנת להשיב את האיזון ניתן לצרוך חיידקים פרוביוטים או לחזק את אלו שקיימים על ידי הזנתם במצע שיאפשר להם לשגשג. חיידקים פרוביוטים מסוגלים לשחרר חומרים המדכאים שגשוג של חיידקים פתוגנים. מחקר אחד מצא שאינולין שיפר את רמת הישרדותו של חיידק פרוביוטי בשם לקטובסילוס פלנטרום בדיאטה גבוהה בשומן [ראה מחקר]. בדיאטה כזו מופרשת כמויות גבוהות של מיצי מרה על מנת לפרק את השומן, דבר הפוגע בהישרדותו של החיידק הפרוביוטי. אך אינולין תרם להישרדותו וצמיחתו.

דבר מעניין הוא שאינולין נמצא נוכח בדיאטה של אבותינו, לפני כ-10,000 שנה [ראה מחקר]. אינולין הוא סוג של פריביוטי (Prebiotic), אשר אינו מזין את הגוף האנושי אלא ממשיך בדרכי העיכול ומזין חיידקים פרוביוטים ומונע את שגשוגם של חיידקים פתוגנים.

צמחי מרפא

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

במחקר על עכברים, נצפה שעכברים שחוטו מחיידקים הפרישו רמות גבוהות של תרכובות פלבנואידים בצואה, ולעומתם, עכברים עם מצע פרוביוטי תקין הפרישו רמות נמוכות [ראה מחקר].

על מנת להבין את התועלת בצמחי מרפא, קראו את הכתבה - איך צמחי מרפא מרפאים

אגוזים וזרעים
באגוזים וזרעים רבים ניתן למצוא מינירלים חיוניים ברמות משמעותיות. מינירלים אלו הם אבני הבניין שמערכת ההגנה התת-אטומית שלנו זקוקה לה ברמות משמעותיות על מנת לנטרל את יצירת הרדיקלים החופשיים בתהליך הנשימה התאית. אלו מינירלים כמו אבץ, נחושת וסלניום שניתן למצוא ברמות טובות בעלים ירוקים כהים. חיזוק מערכת ההגנה התת-אטומית מונעת חמצון של מעטפת התא, הדנ"א ואברונים וחלבונים אחרים בסביבה התוך תאית וגם בסביבה החוץ-גופית. אפילו בשקדים יש רמה טובה של קו-אנזים קיו-10, שהוא נוגד חמצון המופק במטכונדריה אך מגיל 20 רמת יצירתו פוחתת.

ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - יתרונות הַשְׁרָיָת דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים

רשימת תְּרֵיסָר המלוכלכים
חשיבות גידול מזון אורגני הוא כה חשוב, כי גידול זה דואג לתזונתם של הצמחים. צמח שגדל בסביבה תת-תזונתית יוריש לנו תת-תזונה. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - למה מזון אורגני טוב יותר.

את רשימת "תריסר המלוכלים" ו-15 הנקיים שקבוצת עובדי הסביבה (EWG - Environment Working Group) אספו למען הציבור מבוססת על בדיקת 49 פירות וירקות פופלרים על-ידי הארגון החקלאי בארה"ב (USDA) ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בין השנים 2000-2010. עקב השימוש בקוטלי מזיקים וקוטלי עשבים בחקלאות הקונבנציונאלית, נמדדה שאריות כימיקלים במזונות ואף שטיפתם במים מעלה את ריכוזם במי השתיה. קוטלי מזיקים וקוטלי עשבים רבים שחלחלו לתזונה שלנו פוגעים בתפקוד המערכת ההורמונלית והעצבית של יצור ביולוגי.

ניתן לקרוא את הכתבה - תְּרֵיסָר המלוכלכים

מחסור בנוגדי-חמצון או מחסור באלקטרונים חופשיים?
החלטתי להכליל את החלק הזה, מפני שחשוב להתבגר מעל לגיחוחים והסלידה מתזונה אנרגטית. המערכת שלנו מסוגלת להוליך חשמל, ומה הוא חשמל אלא כוח בלתי נראה שהסכמנו לקבל כמובן מאליו.

בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - כתבתי על הטענתו של כדור הארץ באנרגיה מהאטמוספרה, שזו נטענת מהשמש. מדענים החליטו לחקור, מה קורה כשחולצים נעליים וחושפים את כפות רגלינו לאדמה? נצפה שגופנו מוליך אלקטרונים חופשיים מהאדמה, אשר מנטרלים רדיקלים חופשיים ומתאחסנים ברקמות ברחבי הגוף. בודדו אותנו מבריאות טבעית, הגיעה הזמן לחלוץ נעליים ולהודות לזרימה האנרגטית שיכולה להציף את גופנו, להוריד ממנו את הלחץ החמצוני מהיום המתיש, גופנית ומנטלית.

   

סיכום, מה משותף בכל המזונות שמעודדות דלקות? הן לא חלק מהתזונה האבולוציונית. האדם הקדמון אכל ירקות ופירות שאותם הוא ליקט, האדם הקדמון צד את מזונו, בשר רזה אשר נהג לחיות חיים מלאים ושופעי תנועה ותזונה. מה שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים הינו העליה בזמינות הביולוגית של מינירלים וויטמינים רבים כתוצאה מאיזון פרוביוטי. קשה מאוד לפספס את הקשר החזק הזה, ולא מוכרחים להשיג פרוביוטיקה מכדורים אלא להתסיס בבית ירקות (למשל כרוב בהכנת כרוב כבוש), והגנת הישרדותם של החיידקים הפרוביוטים ושגשוגם על ידי צריכת פריביוטים (ירקות המכילים אינולין או רבי-סוכר הדומים לאינולין).

ממלכת הצומח הוא מאגר התרופות האולטמטיבי, המושלם, המשלים. תרופה היא מילה גסה, כי ממלכת הצומח לא נוצרה על מנת להוות תרופה, מפני שתרופה נחשבת תרופה רק במצב של חוסר איזון מערכתי. למה שדבר כזה יקרה? הגוף נועד לשגשג, לבצע פעולות למען סיפוק התשוקה האנושית. דבר כזה רק יכול לקרות עם סטיתם מהתבנית האבולוציונית. דבר כזה יכול לקרות רק אם צרכתם מזונות שמעודדות דלקות.

נתתי לכם פה כלי מיוחד. כלי מאוד נחשק ומעורר כוח. ידע הוא כוח. ברגע שאתם יודעים מהו האנטידוט, תוכלו בקלות להציף את המערכת בכוחותיו של ממלכת הצומח וממלכת החיידקים הפרוביוטים.

זה לוקח אחראיות, והוא שלך!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף

 

תקציר

חוסר איזון חיידקי מוביל למחלות רבות ואלרגיות, מפני שהיא תורמת להיווצרות סביבה דלקתית. יש פי 10 חיידקים בגוף מאשר תאים אנושיים, החיים לצידנו ותורמים לבריאותינו. מזונות שונים ומסוימים שאנו אוכלים מכילים חלבונים מסוימים (פְרוֹלָמִין), חומצות שומן מסוימות (אוֹמֵגָה 6) ופחמימות מסוימות (סוכר מזוקק) השׁוחקים את התאים על דופן המעי, האחראים לספיגת אבני הבניין שהגוף זקוק להם, ומעודדים חוסר איזון חיידקי ותופעות דלקתיות.

חשיפה למזונות אלו ויצירת אי איזון חיידקי מפתחת תופעה הנקראת מְעִי דּוֹלֵף. מצב כזה משמעותו שיש רווח או חור בין תאי הספיגה של המעי, אותם תאים שצפיפותם חשובה על מנת לספק סינון למזון המפורק. הרווח מספק מעבר חופשי ללא סינון ובקרה של חיידקים פתוגנים, חלקיקי חלבון שלא פורקו ליחידות הבניין שלהם (לחומצות האמינו), פחמימות, שומנים ובעצם כל חומר שחולף לו בסביבה.

בכתבה תלמדו על תופעת חוסר איזון חיידקי המובילה לתופעת מעי דולף והשלכותיה על בריאותכם.

היסטוריה
מקובל לחשוב שאבולוציה התפתחה מתבנית קטנה, ולאורך זמן למדה מסביבתה והתפתחה ליכולת תבניתית מורכבת יותר. בני אדם אמנם יצורים מורכבים, במובן שגופם מורכב מטריליוני תאים העובדים יחד, אך חיידקים הם חד תאים שמאכלסים כל פינה בעולם.

חיידקים קדומים (Archaea) כנראה באו לפני חיידקים (Bacteria), אבל מה שבטוח הוא שצורת החיים הראשונה על פני כדור הארץ היה מיקרוסקופי. יש הסוברים שהאיברונים השונים בתוך התאים הם בעצם התפתחות של חיי סִימְבְּיוֹזָה בין חיידקים שונים. כלומר אֶנְדּוֹסִימְבְּיוֹזָה (Endosymbiont), איגוד של חיידק שהתפתח לכיוון של פֶּרוֹקְסִיזוֹם (Peroxisome), חיידק שהתפתח לכיוון של מִיטוֹכוֹנְדְּרִיוֹן (Mitochondrion) וכו' לחיי שיתופיות תחת קרום תאי אחד. לזה קוראים "תֵּאוֹרְיָה הַאֶנְדּוֹסִימְבְּיוֹזִית" (Endosymbiotic theory) שהועלתה לראשונה על ידי בּוֹטָנַאי רוסי בשם קוֹנְסְטַנְטִין מֶרֶשְֹקוֹבְסְקִי (Konstantin Mereschkowski) ב-1905.

באותו מובן, כְּלוֹרוֹפְּלָסְטִים (Chloroplast), האחראים לתהליך הפוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis), הם התפתחות של חיידק הנקרא כְּחוֹלִיוֹת או צִיאָנוֹבַּקְטֶרְיָה (Cyanobacteria) שהשתלב לתוך תא מורכב יותר בצמחים ואפשר להם להשיג את האנרגיה שלהם מאור השמש. תהליך הפוטוסינתזה מפיקה חמצן, מה שלא היה קיים על כדור הארץ לפני כן, ועלית ריכוזו באטמוספרה אפשרה לתהליך ייחודי לקרות - הצמדות תאים יחדיו. זה בעצם היה הגורם להתפתחות חיים מורכבים יותר. פעם כשריכוז החמצון באטמוספרה היה כ-35%, היה שפע של חמצן וזה אפשר לחיות לצמוח למימדים עצומים. אך ריכוז החמצן צנח לכ-20% ואנו רואים שזה מאפשר שגשוג של חיות בגדלים מסוימים, למשל האדם.

"החיים לא השתלטו על פני העולם באמצעות לחימה, אלא על ידי בניית רשתות", כלומר על ידי שיתוף פעולה.

התקדמות אנושית
תֵּאוֹרְיָת חַיְדַּק לְמַחֲלוֹת (Germ Theory of Disease) הועלתה לראשונה ב-1884 על ידי אָגוֹסְטִינוֹ בָסָּאִי (Agostino Bassi), שבחנה את תפקידם של חיידקים כסיבה להתפתחות מחלות. זה היה עוד לפני לוֹאִי פַסְטֵר, שהציע את מעורבותם של חיידקים בהתפתחות מחלות. אותו לואי פסטר שהמשיך הלאה והמציא את תהליך הפסטור, שמשמיד חיידקים בחלב ובמיצים על ידי חימום לטמפרטורות גבוהות. אך היה פחות מקובל לחשוב על חיידקים כחיוניים ומעולים לבריאות המעי, למרות עבודתו של אִילַיְי מֵטְכְּנִיקוֹף (Élie Metchnikoff) על חיידקים פרוביוטיים, שזכתה לו ב-1908 בפרס נובל.

בעקבות פְּרוֹיֶקְט גֶּנוֹם הַאֱנוֹשִׁי, עליו הסברתי מעט בכתבה שלי תחום משגשג: אֶפִּיגֶּנֶטִיקָה, שמיפה את המידע הגנטי וכיצד הוא פועל, החליטו לפתוח פרויקטים נוספים למיפוי גנטי. אחד לתחום האֶפִּיגֶּנֶטִיקָה והשני לפרויקט הַמִיקְרוֹבִּיוֹם הַאֱנוֹשִׁי (The Human Microbiome Project) למטרת מיפוי זנים שונים של חיידקים, פעילותם הפתוגנית או הפרוביוטית ועוד. הפרויקט הוקם במטרה ללמוד לטפלל בכוונה את האיזון החיידקי בגוף האנושי על מנת ליעל את תפקודו. הוא פרויקט שנמשך 5 שנים והוא החל ב-2008, הוא טרם הסתיים, אך מידע רב כבר נחקר והוכיח את חשיבותו של חיידקים פרוביוטים לבריאות המעיים, העור, מערכת העצבית והמוח. נמצאו כמה "הפתעות" שעליהם אני ירחיב בהמשך. [הנה קישור לסקירה והיסטוריה]

מִיקְרוֹבִּיוֹם

מִיקְרוֹבִּיוֹם (Microbiome) זה מכלול של חיידקים, אלמנטים גנטיים שלהם (הגנום), ואינטראקציות סביבתיות בסביבה מסוימת. כל הצמחים ובעלי החיים, מהפְרוֹטִיסְטִים לבני אדם, חיים בשיתוף הדוק עם אורגניזמים מיקרוביאלים. עם זאת, עד יחסית לאחרונה, האינטראקציות של צמחים ובעלי החיים בעולם המיקרוביאלי הוגדר בעיקר בהקשר של מצבי מחלה ומספר קטן יחסית של מקרים סימביוטיים. אורגניזמים לא חיים בבידוד, אבל התפתחו לקהילות מורכבות. חיידקים משלימים אורגניזמים כאברון נשכח, שחייו הסימביוזי משרת מכלול של תפקידים, מניקוי מרעלים ועד לפליטת תוצרים חיוניים לאורגניזם.

קשר להשמנת יתר
מחקרים רבים מדגישים את השפעת הגיוון החיידקי על בריאות האדם. לדומגא, מחקר שהשוואה את הרכב החיידקי במעיים בין תאומים רזים לתאומים עם השמנת יתר, מצא הרכב קהילתי של חיידקים עם גיוון נמוך יותר בתאומים עם השמנת יתר [ראה מחקר]. ממצא זה מעלה השערות לגבי תפקידם של חיידקים והתפחות המובילה להשמנת יתר.

קשר למחלת חיסון עצמית
מחקר אחר הראה קשר בין חוסר איזון חיידקי לסכרת סוג 1. הרכב החיידקי במעיים נמדד בילדים עם מחלת חיסון עצמית בהשוואה לילדים ללא מחלת חיסון עצמית. נמצא שילדים שנועדו לפתח מחלת חיסון עצמית מכילים מיקרוביום פחות מגוון ויציב [ראה מחקר]. ממצא זה מעלה השערות לקשר בין הרכב חיידקי במעיים להתפתחות מחלות אוֹטוֹאִימוֹנִיוֹת - מחלת חיסון עצמית.

קשר למחלות עור
עור אדם מייצג את האיברים הנרחבים ביותר של גוף האדם, שתפקידיה כוללים הגנה על הגוף מפני פתוגנים, ומונע אובדן לחות, ומשתתף בויסות טמפרטורת גוף. נחשב כמערכת אקולוגית, העור תומך במגוון של קהילות מיקרוביאליות החיות בגומחות שונות. מחקרים המאפיינים את החיידקים המאכלסים גומחות שונות אלה מתחילים לספק תובנה לאיזון בין בריאות העור ומחלות [ראה מחקר].

קשר למחלות באברי המין ודרכי השתן
במחקרים רבים מקשרים מקשרים מחלות בנרתיק ובדרכי השתן לחוסר איזון חיידקי. נמצא שזני פְּרִיבּוֹטֶלָה (Prevotella) מעודדים צמיחת שני חיידקים שנמצאו קשורים לוַגַיְנוֹזִיס חַיְדַּקִי (Bacterial Vaginosis) על ידי הספקת החיידקים עם חומרים מזינים [ראה מחקר]. טיפולים, שבהם מחדשים את הספקת החיידקים הפרוביוטים באזור, תרמו ושיפרו את מצב האזור [ראה מחקר].

קשר לתפקוד לקוי של מערכת החיסון
מקובל לחשוב שהתאים המורכבים של מערכת החיסון עובדים יחד על מנת לחסל פתוגנים. תיקון לתפיסה המסורתית, שמערכת החיסון התפתח לשלוט בחיידקים, מגיע מגלוי שבמקרים מסוימים החיידקים שולטים במערכת החיסון. ידוע שלחיות חופשיים מחידקים (germ-free animals), שמתמשים לטובת מחקרים פרוביוטים, יש מערכת חיסונית לא מפותחת.

תַאֵי T מְסַיֵּעַ (T Helper Cells) הם תאים הקשורים למערכת החיסון ומטרתם לעזור לתאי דם לבנים אחרים באמצעות הכוונה ועל ידי מנגנונים אחרים המגבירים את איכות תאי הדם הלבנים. הגילוי הביולוגי של תַאֵי T מְסַיֵּעַ 17 (T Helper 17 Cells) חולל התעניינות רבה בגלל תפקיד המפתח שלהם בתהליכים דלקתיים. נמצא שכמויות עודפות של התא משחקות תפקיד מפתח במחלות אוטואימוניות כולל השתלת איברים [ראה מחקר]. חיידקים מסוימים מכוונים את התמיינות תאי T מסייע 17 בריקמה של המעי הדק [ראה מחקר].

 

עכשיו שהצלחנו לבסס מעט ידע וידיעה על עוצמת החשיבות של מאזן חיידקים, כיצורים המשלימים אותנו במובנים נסתרים, נמשיך ונגדיר את תופעת חוסר איזון החיידקי, התופעות הנלוות לו וכיצד מחלות מסוימות קורות כתוצאה מכך.

דִיסְבָּיוֹזִיס
דִיסְבָּיוֹזִיס (Dysbiosis) הוא מצב של אי איזון חיידקי על ובתוך הגוף. דִיסְבָּיוֹזִיס נפוץ יותר במערכת העיכול ועל העור, אך יכול לקרות על כל שטח חשוף וריקמה רירית, כמו בנרתיק, ריאות, פה, אף, סינוסים, אוזניים, ציפורניים או עיניים. קישרו אותו למחלות שונות, למשל מַחֲלָת הַמְעִי הַדַּלַּקְתִּי (Inflammatory bowel disease), מפני שחוסר איזון חיידקי במעיים יתכן מאוד שקשור לדלקות במעי. נמצא שהרוב הסובל מתִּסְמֹנֶת הַתְּשִׁישׁוּת הַכְרוֹנִית (Chronic Fatigue Syndrome) גם סובל מדלקות במעי. טיפול פרוביוטי והחזרת איזון חיידקי למעי שיפרה את מצבם של מטופלים במחקר [ראה מחקר].

הנה מיפוי של אחוזי החיידקי באזורים שונים בגוף, כפי ניתן להשיג מהקישור למאמר בספרית הרפואה האמריקאית על פרויקט המיקרוביום האנושי, אבל תרגמתי לעברית:

דִיסְבָּיוֹזִיס הוא ככל הנראה שורש הבעיה להתפתחות מחלות רבות ובהן גם אלרגיות. מערכת העיכול הוא האזור הכי נגיש להשפעה חיצונית העלולה לשנות את רמת חומציותו, מאזן חיידקי ועם זאת את יכולת ספיגת מינירלים וויטמינים הנחוצים לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף.

חיידקים פתוגנים יכולים בקלות לנצל תנאי סביבה לטובתם, במקרה וסופק להם מצע לריבוי, כמו שחיידקים פרוביוטים יכולים לנצל בקלות תנאי סביבה מבטיחים לשגשוגם. במקרה ותנאי הסביבה עונים על צרכי החיידקים הפתוגנים, נוצר מצב של התרבות לכמויות העולות על חיידקים פרוביוטים, והם יכולים להשיג מצב כזה בשיטות שונות. לחיידקים יש יכולת לתקשר בין עצמם בעזרת כימיקלים וקולטנים, לשיטת תקשור כזאת קוראים חוּשׁ מִנְיָן (Quorum sensing). כשמנין החיידקים נמוך אז הכימיקלים שהם משחררים מתפזרים להם בחלל, אבל כשיש כמות עצומה של חיידקים וכולם משחררים את הכימיקל התקשורתי בו-זמנית, נוצר מצב שהם מסוגלים לדעת כמה מהם יש וברגע מסוים לשגר מתקפה.

שיטת התקשורת קיימת בכל החיידקים ולכן ניתן למצוא אותה גם בחיידקים פרוביוטים.

הנה הרצאה באתר TED שמומלץ לצפות על מנת להבין לעומק את הסוגיה. ניתן לשים כתוביות בעברית הנמצא ליד לחצן [ < ] בתחתית הסרטון (ברגע שהסרטון מופעל). הנה גם קישור לסרטון אם אתם רוצים לצפות באתר: בוני באסלר על תקשורת בין חיידקים.

בוני באסלר על תקשורת בין חיידקים

המטרה של כל החיידקים הוא להתרבות ולא ליצור מחלות, זה באינטרס של החיידקים לא להרוג את הפֻּנְדְּקַאי. אך חיידקים מסוימים, פתוגנים במקרה הזה, אינם חיים איתנו באופן סימביוטי וזה באינטרנס שלהם ליצר סביבת ריבוי אופטימאלית בשבילם והוא בדרך כלל כולל יצירת דלקות. חיידקים גם משחררים כימיקלים המדכאים חיידקים אחרים ובמקרה וחיידקים פתוגנים מגיעים לרמות גבוהות הם יכולים לדכא שגשוג של חיידקים אחרים.

יש לזכור, חיידקים לא חייבים להשיג את האנרגיה שלהם מחמצן. להם יש מנגנונים של יצירת אנרגיה עוד לפני שכדור הארץ הכיל חמצן באטמוספרה, לכן ניתן למצוא חיידקים שמשגשגים במקומות עם ריכוזיות גבוהה של חומרים כמו פחמן, נתרן, גפרית ועוד. עובדה זו מסבירה לנו שחיידקים פתוגנים יחפשו מקורות אנרגיה על מנת לשרוד ולשגשג ויתכן שהם ימצאו אותם בתוך ריקמות התאים בסביבה. פגיעה בתאים בגוף שלנו מפתח תגובה דלקתית, אותו חייב התא לתקן ומנגנונים אחרים נכנסים לפעולה על מנת לתקן את הנזק ולסלק את הגורם לנזק.

ברזל הוא יסוד שחיידקים פתוגנים שונים זקוקים לו על מנת לגדול. לרוב ברזל נמצא קשור לחלבונים אחרים בתאים שונים בגוף, למשל להמוגלובין בתאי דם אדומים וחלבון טְרַנְסְפֶּרִין (Transferrin) בנוזל ביולוגי, על מנת לווסת את זמינותו של היסוד. חיידקים פתוגנים במקרים מסוימים פיתחו יכולת לשחרר את הברזל ולהשתמש בו לטובתם, כמו כן חיידקים יכולים לפלוש לתוך תאים על מנת להשיג את מזונם.

מְעִי דּוֹלֵף
מְעִי דּוֹלֵף (Leaky Gut) הוא מצב שקיים רווח או "חור" בין הצמתים ההדוקים (Tight Junctions) בין תאי הספיגה והסינון של מְּעִי הַדַּק (Small Intestine). צמתים הדוקים הם הכרחיים על מנת להבטיח סינון מוצלח של מזון לא מעוכל (מפורק), רעלנים, חיידקים פתוגנים, וירוסים וכל חומר שלגוף אין כל שימוש בו והעלול לפתח תופעות המונעות את פעילות מערכות הגוף השונות. מעי דולף הוא כתוצאה מדִיסְבָּיוֹזִיס, אי איזון חיידקי במעיים, וישנם גם מזונות העלולות לעודד את שגשוג החיידקים הפתוגנים ומזונות שביסודן מעודדות תגובה דלקתית.

מערכת העיכול אמנם מתחיל מהפה, אך האזור הרגיש ביותר להוצרות מעי דולף הוא לאחר מיצי הקיבה, במְּעִי הַדַּק. בחווית המזון בגופנו הסברתי את דרכו של המזון במערכת העיכול. המזון מתחיל את עיכולו מהאינזימים בפה והגוש הטחון מגיע לקיבה באמצעות תנועה פריסטלסית בושט. בקיבה הגוש מתערבב בחומצת מימן כלורי (HCL) ואינזימים לפירוק חלבוני עד ליצירת עיסה הנדחפת למעי הדק. המעי הדק הוא האזור החשוף ביותר לאינטרקציה חיידקית עם הגוף, אך יכולתה לדחות את החיידקים היא שמגנה על תאי האנטרוסיטים החשובים לספיגת החומרים המוכנים לספיגה אל תוך זרם הדם.

תאי האֵנְטֶּרוֹסִיטִים (Enterocytes) הם עדינים ומתחלפים בתדירות רבה. דווח שחילוף מלא של שכבת התאים לוקח 36-48 שעות. הם התאים האחראים לספיגת חומצות האמינו, חומצות השומן, חד-סוכרים, מינירלים וויטמינים בעזרת מובילים (Transporters) המביאים את האבני הבניין אליהם ובעזרת מובילים שדואגים לעזור לאבני הבניין לחצות את האֵנְטֶּרוֹסִיט ולהיכנס לזרם הדם. תאים אלו צמודים באופן שמבטיח סינון מרבי, אך היווצרות רווחים בין התאים פוגעת ביכולת המעי לסנן מתכות כבדות, חיידקים פתוגנים, וירוסים, רעלנים, חלקיקי חלבון וכו' מלחדור למערכת ולעורר תגובה דלקתית. חיידקים פתוגנים כמו כּוֹלֶרָה (Cholera) משחררים רעלן הפועל עם קולטנים על מעטפת תאי המעי המעודדים שחרור של חלבון הנקרא זוֹנוּלִין (Zonulin) המווסת את החדירות של צמתים הדוקים בין תאים בחומה של מערכת העיכול [ראה מחקר].

בכתבה שלי - יתרונותיה של חלב פרה סוג A2 - חשפתי שחלבון קזאין A1, המופק מפרות מסוימום (למשל, הוֹלְשְֹטֵיִין), מתפרק בקלות במעיים לחלקיק חלבון הנקרא בֵּיתָא-קַזוֹ-מוֹרְפִין 7 (BCM7) ולו תכונות של סם נרקוטי. ככל הנראה היה מוטציה בחלבון וחומצה אמינית אחת התחלפה, ובמקום זה חומצה אמינית חלשה, שמאפשרת פירוק החלבון לחלקיק הבטא-קזו-מורפין 7. מעי דולף מאפשר לחלקיק לחדור בחופשיות לתוך זרם הדם ללא פיקוח ולהגיע למוח, שם נמצא שהוא מפעיל 45 אזורים שונים במוח, ולכן מקשרים אותו להתפתחות סכיזופרניה ואוטיזם בילדים. בנוסף, כשמערכת החיסון מנסה להיפטר ממנו, הנוגדנים שהיא מיצרת מזהים בשגגה את תאי הביתא בלבלב, האחראים ליצירת אינסולין, והם תוקפים אותם. מצב זה יוצר מחלת חיסון עצמי (Autoimmune disease) הנקרא סֻכֶּרֶת סוג 1.

   

חשיבות חיידקים פרוביוטים
העובדה שחיידקים מסוימים פיתחו חיי סימביוזה ואף אֶנְדּוֹסִימְבְּיוֹזָה פותחת לנו את נושא חיידקים פרוביוטים (בעד חיים).

חוקרים חישבו ומשוער שיש יותר מ-10,000 זנים שונים של חיידקים המתגוררים ומרכיבים את המערכת האקולוגית האנושית. חוקרים מצאו שחיידקים תורמים יותר גנים האחראים להשרדות האדם, מאשר הגנים מהתאים שלו. משוער שגנים חיידקי לציפון-חלבון הוא פי 360 יותר שופע מגנים אנושיים. עיכול שומן על ידי חיידקים לא תמיד מתבצע על ידי זן אחד, נוכחות העיכול היא שחשובה. מרכיבי המיקרוביום משתנה לאורך זמן, המושפע על ידי מחלות ותרופות, אך תמיד יש חזרה למצב של איזון, אפילו שהרכב החיידקים השתנה.

יש לזנים מסוימים יכולת לעכל פחמימות, כמו לקטוז, ולהפיק ממנו חומצה לקטית המווסתת את חומציות המעי ותורמת לסביבה בריאה יותר למען שגשוג חיידקים פרוביוטים אחרים ולשגשוג מערכת העיכול. כ-80% ממערכת העיכול פועלת במעיים, כי זה המקום הכי חשוף לאינטרקציה עם חיידקים ורעלנים מהסביבה החיצונית. חיידקים מסוימים גם מעודדים עיכול של חלבונים ומיצרים ויטמין מקבוצת B (כולל B12) ותורמים לעליה בזמינות הביולוגית של מרכיבי תזונה רבים.

ללמוד יותר, קראו את הכתבה שלי - בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה

   

מזון שמעודד דלקות ומזון מונע דלקות
חומרים במזון, שחלקם מקובל כיום לצרוך, נוטה לגרות תגובה דלקתית. לא כל הדלקות ברחבי הגוף מתרחשות עקב התפתחות מצב של דיסביוזיס, אלא ישנם גם מזונות שמכילות או מורכבות מחומרים לא יציבים הגורמים לפגיעה בדופן התאים או חומרים המגרים תהליכים ביוכימים אחרים המובילים להיווצרות דלקות.

על מנת ללמוד אילו מזונות מחוללות דלקות ואילו מונעות, קראו את הכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות.

  

סיכום, זה לא הגנים שלנו, אלא מה שאנחנו חושפים את עצמנו. בכתבה שלי על אפיגנטיקה הבנו שהגנים לא שולטים לנו על הבריאות אלא אותות מהסביבה. מזון הוא בהחלט אות מהסביבה. אנחנו אוכלים את הדגנים, שמנים עם רמות גבוהות של אומגה 6 וסוכר מזוקק אשר מציתים תגובות דלקתיות ולחץ על הגוף שמתרגם לאות מהסביבה.

חיידקים נמצאים בכל פינה בעולם. הם ניזונים ומשגשגים על מצעים שונים ובמקרה יש במעיים תנאי מחיה ושגשוג לעשרות ואף מאות סוגי חיידקים. אם כבר יש חיידקים בכל מקום וחלקם הגדול הם בעד חיים (פרוביוטים), לא נראה לכם עדיף לדאוג לאכלס ולשגשג את אלו שישפרו את זמן העיכול, מעבר המזון ובריאות שאר מערכות הגוף?

ללמוד להכין כרוב כבוש בעצמכם מקנה לכם כלי שיחזיר את הבריאות לידיים שלכם. כלל פרוביוטי - גיוון וכמות!

המקור למחלות הוא הוצאת הגוף מחוסר איזון על ידי חשיפתו לחומרים לא יציבים. החלטה שלכם לשים בפה, ללעוס ולבלוע, ללא מודעות מלאה וללא לקיחת אחראיות, היא שפוגעת בכם בטווח הקצר ובוודאי שבטווח הארוך. חיידקים יבואו וילכו, יתרבו וימותו, אך בסופו של דבר השליטה בקצב והרכב החיידקי בגוף הוא שלכם. לדעת שמזון מסוים פוגע לכם בשערי הגוף (דופן המעי) והימנעות ממנו, היא הצעד הראשון לחידוש הקשר והאחראיות עם מערכת האקולוגית שהייתה ותמיד תהיה עליכם ובתוככם.

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף