"מערכת ההגנה החוץ-גופית"

חיידקים מחסים כל פינה חשופה בסביבה החיצונית. חיידקים פרוביוטים הם מערכת ההגנה החוץ-גופית של חיות רב-תאיות וגם יכולתם לפרק מזון לאבני הבניין שלהם (למשל חלבונים לחומצות אמינו, שומנים לחומצות שומן, רבי-סוכר לחד-סוכר) מעלה את חשיבותם כאיברון נשכח המגביר את הזמינות הביולוגית של מינירלים רבים. בעקבות התקדמותם לחיים סימביוטים או אנדו-סימביוטים (למשל כלורופלסט בצמח ומטכונדריה בחיה, שניהם חיידקים במקור), מתבררת לה הקשר בין בני האדם ליצורים העתיקים ביותר על פני האדמה - החד-תאים. 

בכתבה שלי -  בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה - חשפתי לכם כיצד תינוק כשנולד מקבל את מצע הפרוביוטי של אימו דרך הנרתיק. ואז לאורך היניקה, החלב, שהוא בעצמו מזון-על העוקף את מערכת העיכול הישר לזרם הדם, מטפל במצע המעי של התינוק ומחזק את הביופילם על מנת להכינו לקראת מזון מוצק. אך קורה משהו בלתי נתפס בתרבות האנושית, אנשים ניזונים ממזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית. מה שמטה את מערכות ההגנה השונות בגוף למצב של חוסר איזון, מערכות כמו מערכת ההגנה התת-אטומית, החיסונית והפרוביוטית. על מזונות אלו ניתן לקרוא בכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות.

השאיפה של הגוף היא תמיד לחזור לאיזון, וכפי שתוכלו להבחין בעצמכם, תמיד אחרי יומיים-שלושה של צינון המערכת חוזרת לאיזון. אך מצב של צינון הוא לא טבעי בגוף ביולוגי הנברא עם מערכות הגנה, וזה רק ידו של האדם החושפת אותו לחומרים המחלישים את מערכות ההגנה. להיות בריא הוא יותר מלאכול בריא, אלא צריך להתחשב בכך שמזון אורגני הוא מזון שיש בו יותר מינירלים ונוגדי-חמצון זמינים, שמזון אבולוציוני הוא מזון שתומך בפיזיולוגיה הביולוגית המסוימת ושמזון עונתי, נא וטרי הוא מזון שמבטיח תזונה משלימה. מזון שהחל להתרקב, אפילו שעה אחרי קטיפתו או הריגתו, נקטעת הקשר התזונתי לצמח הדואג לאיזון יצירת רדיקלים חופשיים על ידי יצירת נוגדי-חמצון משלה. אכילת מזון חיי מבטיחה לך רמות נמוכות של רדיקלים חופשיים ויותר נוגדי-חמצון.

מערכת ההגנה החוץ-גופית, דהינו חיידקים פרוביוטים (בעד-חיים), מסוגלים לדכא חיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה). אך שימוש באנטיביוטיקה ללא טיפול פרוביוטי משלים משמידה כמו פצצת אטום את כל המצע החיידקי הקיים במערכת האקולוגית של החיה. מחקרים רבים בהם מכינים חיות סטריליות, כלומר ניקו אותם לגמרי מחיידקים, אינם חיים זמן רב כלל. חיידקים פתוגנים מסוימים בהחלט נצפו מסוגלים לשרוד את המתקפה האנטיביוטית ואז הסביבה פנויה לשגשוגם. חיידקים פתוגנים שונים ניזונים על תאים בסביבתם על מנת להשיג את תזונתם, למשל חיידקים הניזונים על יסוד ברזל, והם יכולים להשמיד תאים מומחים רבים ומגוונים. למשל חיידק פתוגן הנצפה מסוגל להשמיד את התאים המומחים בקיבה היוצרים אינזים מומחה, הנקרא פקטור פנימי, האחראי להובלה וספיגת ויטמין B12. כך, שלא משנה כמה ויטמין B12 תוסיפו לתזונתכם, הרמות הזמינות לא יעלו. טיפול פרוביוטי הראה שינוי לטובה.

הסביבה הפנימית של גופנו מוגנת על ידי תאי מערכת החיסון, שהם תאים מומחים, ועם זאת הסביבה החיצונית, החשופה לאינטרקציה עם מזון ומגע סביבתי, מופרדת תמיד על ידי מצע חיידקי. חיידקים פרוביוטים ניזונים על חלבונים ופחמימות ומפרישים חומצה לקטית, המווסתת את הסביבה המעית לטובת שגשוגו של מערכת החיסון. 85% ממערכת החיסון נמצאת בדרכי העיכול, ולכן יש למערכת ההגנה החוץ-גופית תפקיד התומך במערכת ההגנה התוך-גופית. ניתן למצוא חיידקים אף במערכת הנשימה, על העור, אברי המין ובפה. כך שמחלות באיברים האלו הם כתוצאה מפגיעה במערכת ההגנה החוץ-גופית.

איך נוכל להחזיר את האיזון הפרוביוטי בגופנו?

מזון שהותסס הוא הבחירה הטובה ביותר. תסיסתו של כרוב על מנת להכין כרוב כבוש מיצרת חיידקים פרוביוטים מהזן הלקטובסילוס, התומכים בנו ברמה שהוגדרה למעלה. כמו כן, תה שהותסס כמו קמבוצ'ה או בירה שהותססה. הבעייתיות היא בתהליך הפסטור, אשר הומצא בתחילת המאה הקודמת מחשש שכל החיידקים הם פתוגנים. אך התהליך הופך את המזון למת, ואנו חיות ביולוגיות המוכרחות ליזון על דברים חיים, מפני שלדבר מת ערך תזונתי נחות ופוחת. ניתן ללמוד איך להכין כרוב כבוש בכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש. אם אין גישה או תזונתכם מדכאת את המוטיבציה שלכם לתפוס יוזמה, תוכלו להשתמש בתוסף פרוביוטי.

פריביוטיקה היא גישה נוספת לחיזוק מערכת ההגנה החוץ-גופית. בירקות מסוימים יש רב-סוכר, הנקרא אינולין, הנמצא מזין את החיידקים הפרוביוטים בלבד. בנוסף, ישנם מחקרים המראים את הישרדותם של חיידקים פרוביוטים בסביבה חומצית כשצורכים אותם יחד עם פריביוטיקה. ירקות כמו שום, בצל, כרישה, פטריות, כרובית לבנה, זנגביל ועוד.

ל"מוסדות הבריאות" לוקח זמן רב מידי להגיע למסקנות והדעה הרווחת היא שהחלטותיהם נובעות מאינטרס כספי הנשלט על ידיו של התעשיות. לשמור עליכם במעגל אינסופי של בלבול וחוסר הבנה, ולמנוע ממכם את הידע החיוני לשמירה על בריאות ומניעת מחלות. הגוף האנושי נחקר ועוד עובר מחקרים עצומים, למשל מזון מהודנס גנטית המוחדר למזוננו ללא ידיעתנו, מה שהופך אותך, אותם ואת כולנו לעכברי מעבדה. המסקנה היא, שאנשים בראש הפרמידה אינם רוצים שתשגשגו בחייכם. תדמיינו איך נוכל להתעלות מעל לסבל הבריאותי על ידי הבנת מיקומו של התזונה בבריאות הגוף הביולוגית ולהתקדם לעידן מסע בין כוכבים. נוכל לעבור מתרבות סוג 0 לתרבות סוג 1, כפי שמיצ'יו קאקו (Michio Kaku) אומר [סרטון ביוטיוב].

אם בריאות פיזית, רגשית ונפשית היא תשוקתכם, אנא תשקלו להשיג כלים חיוניים עכשיו על מנת לקחת אחראיות מלאה על בריאותכם. הרופא לא יפתור לכם את הבעיה, הוא רק מורה דרך בחייכם המתמחה בבריאות. הדלת פתוחה, בחירתכם לחצות אותה היא בידכם.

האחראיות שלך, לבריאות!

גרסה להדפסה

מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

פירמידת המזון הוכיחה את עצמה כגורמת לעליה בדלקות כבר במעי, זה גורם לשרשרת אירועים המעודדים מחלות ניווניות. יש לממלכת הצומח כוחות טבע, אשר מחדשות את מערך ההגנה של התאים (נוגדי חמצון) ושל המערך האקולוגי של האדם (פרוביוטיקה). יש לממלכת החי יכולת לחזק את הרכב התא (שומן רווי) ולאזן את רגישותו לסביבה (איזון אומגה 3 ל-6).

עדכון [12 ביוני, 2013]: אם ברצונכם לכבות את כל השרפות בגופכם, כמו מים לאש, אנא קראו את הכתבה שלי ההתאוששות החשמלית - ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה. זה כתבה על כלי מאוד חשוב ואבולוציוני, אשר פותר דלקות תוך חצי שעה עד שעה ומאפשר לרקמות הגוף להיכנס למוד פעילות של ריפוי וצמיחה.

תקציר

הידעת, שהמזון שאתה צורך הוא קרוב לוודאי מכיל רכיבים לא יציבים או רעלנים אשר מעודדים תגובה דלקתית בגוף?

תגובה דלקתית היא תגובה מולדת של מערכת החיסון. מספיק פגיעה שתפרוץ לתא את המעטפת ונכנסים מנגנונים המידעים את מערכת החיסון ומעודדים שרשרת של נהלים מכניים על מנת לסרוק ולחטא את אזור הפגוע ולתקנו. חוץ מקוץ או זעזוע מוחי, מה עוד יכול לעורר תגובה דלקתית?

קיימות מזונות שביסודן מחזיקות רעלנים (דגנים) או תרכובות לא יציבות (שמן צמחי) ואם אפשר לשים את כל מחוללי הדלקות בקטגוריה הייתי מכנה אותה "מזון שלא היה כלול בתזונה האבולוציונית". זה גם כולל סוכר מזוקק, אשר אינו נמצא מזוקק בטבע והגוף מגיב אליו לא טוב, ודומה לכך הם תרופות רבות נגד-דלקות ועוד.

בכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - מזון המסוגל לחולל דלקות פוגע באיזון החיידקי במערכת האקולוגית האנושית והוא עושה זאת על ידי הטית מצע המעי לתנאים המטיבים שגשוג של חיידקים פתוגנים. חיידקים אלו, ברמות גבוהות, יכולים לפגוע בתאי ספיגה במעי ותאים מפרישי אינזימים אשר פוגע בזמינותו הביולוגית של חומרים מזינים רבים, דבר המעודד מחסור בויטמינים ולמחלות כרוניות בטווח הארוך.

לא רק שחיידקים תורמים לרווחים בין תאי הספיגה במעי אלא גם חלבונים שונים במזונות מסוימים. מעי דולף הוא אינדיקציה להשפעת רעלנים וזה מעודד מעבר חופשי של חלקיקי מזון גדולים מהמקובל דרך תאי הסינון והספיגה של המעי.

למזלנו ניתן לעצור את הדלקות, על ידי הפסקת צריכת המזונות, ולעודד ריפוי ומערך הגנה יעיל, על ידי צריכת מזונות מסוימים. מזונות המונעים דלקות הם ברובם נוגדי-חמצון ותרכובות שומנים בעל מנגנונים המטפלים בדלקות ושימושם מרפדת את תאי הגוף, הרגילים והעצבים, בשומן איכותי ועוצמתי.

   

מ ז ו ן    מ ע ו ד ד    ד ל ק ו ת

הנה רשימה של מזונות ולחלקן קישורים לכתבות המרחיבות על למה המזון רעיל לצריכת אדם.

• דגנים
  
  • לֵקְטִּין (Lectin) הוא חלבון הנמצא בכל הטבע ובמיוחד בדגנים. הוא מגן על הזרע על ידי חסימה ושיבוש אינזימי עיכול שונים על מנת להגן על שלמתו של הזרע, בשביל להבטיח את הדור הבא של הצמח.
  • פְּרוֹלָמִין (Prolamin) הוא חלבון אחסון בדגנים והוא נמצא שמווסת שחרור חלבון זונולין המעודד רווחים בין הצמתים ההדוקים בין תאי הסינון והספיגה (אנטרוסיטים). כלומר, חלבון האחסון שנמצא בכל הדגנים מעודד יצירת מעי דולף.
    
    קראו את הכתבה שלי - הבעייתיות בדגנים - כדי לקבל תמונה רחבה ומעמיקה יותר.

• שמן צמחי (חמניות, תירס ועוד)
  
  • חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 6 (Omega 6 Fatty Acids) היא שרשרת ארוכה ולא יציבה המתחמצנת בקלות. תהליך החמצון, שיכול להיגרם על ידי חימום השמן בטיגון ואפיה, יוצר רדיקלים חופשיים המסוגלים לחתוך כל מעטפת תא שהוא מגיע למגע איתו. רדיקל חופשי יכול לגרום לפצעים בתוך כלי הדם המפתחים תגובה דלקתית. זה מלווה בעליה בחלבון-שומני LDL בדם על מנת להביא כולסטרול מהכבד לטובת תיקון דופן התא.
    
    הבעיה איננה הימצאות אומגה 6 בתזונה, כי הגוף כן זקוק לו ביחס שווה עם אומגה 3. אלא, רמות גבוהות מידי של אומגה 6 במעטפת התא נצפו כמאריכות דלקות. הבעיה היא שימוש בשומן אומגה 6 ואומגה 3 לטיגון ואפיה, מפני שהן מתחמצנות בקלות בחשיפתן לחום. על יתרונותיהם של אומגה 3 ו-6 תוכלו לקרוא בהמשך הכתבה. תוכלו אף לקרוא יותר על השפעתן ההרסנית של רדיקלים חופשיים בכתבה שלי - על רָדִיקָל חוֹפְשִי וְנוֹגְדֵי-חִמְצוּן

• חלב ומוצריו (לא כולל יוגורט)
  • חלבון אחסון, כמו בדגנים, הוא קזאין (Casein), ובכתבה שלי - יתרונותיו של חלב פרה A2 - חשפתי כיצד החלבון הזה עבר מוטציה וקיימים שני סוגים (A1 ו-A2). לפי מחקרים, A1 מתפרק לחלקיק-חלבון אשר מוצא את דרכו (איכשהו) דרך המעי, ודרך מחסום מוח-דם ומסוגל להפעיל כ-45 קולטני אופיוד. גליאדין, מגולטן, מפעיל רק 3 קולטנים, מה שעושה את החלב לקטלני יותר, במיוחד לילדים. יש מספיק מחקרים שהראו את גליאדין מגרה את יצירתו של חלבון זונולין, כך שנוצר התופעה הנקראת מעי דולף, אך אין מחקר אחד שבדק את חלבון האחסון קזאין כמגרה שחרור של זונולין. נוכל להסיק באופן בוטה, שחלב עושה לנו חורים בבטן. כמובן שזה הכרחי לתינוק, מפני שמערכת העיכול שלו אינו מפותח מספיק לעיכול יעיל של מזונות. הוא זקוק לאינזימים ומצע פרוביוטי לעיכול המזון, ועד שדרכי העיכול פועלים במיטבן הוא נאלץ לינוק מזון-על המגרה את פתיחת שערי המעי לספיגה קלה ויעילה. אך, ילד מתבגר ואף מבוגר אינם זקוקים לפתיחת שערי המעי, כי דרכי העיכול שלהם אמורים לפעול כנדרש. 
  • יוגורט הוא מוצר חלבי חריג, מפני שתהליך יצירתו תלויה בחיידקים פרוביוטים. חיידקים אלו מעכלים את הסוכרים והחלבונים וריפוד הסביבה המעית בהן תורמת לבריאות האיבר.
• סוכר מזוקק
  • מזין ומשגשג את החידקים הפתוגנים ופטריות במעיים. זה תורם להיווצרות מצב של דיסביוזיס, או חוסר איזון חיידקי, ולהתפתחות מחלות שנראות לא קשורות, למשל תשישות, דכאון ומחסור בויטמינים.
  • בנוסף, רמות גבוהות של גלוקוז (חד-סוכר) בדם יכול לגרום לנזק ריקמתי מחמצון. זה קורה מתהליך אקראי התורם ליצירת תוֹצָר-סוֹפִי גְלִיקַצְיָה מִתְקַדֵּם (AGEs - Advanced Glycation End-products) הנקשר לקולטן מסוים על כל התאים בגוף ומעודד תהליך דלקתי. הוא נחשב ריאקטיבי וכתורם לחמצון LDL. החמצון ופגיעה בדופן התאים מסוכר יכול אף לקרות ללא AGEs, מגלוקוז כשרמות נוגד-חמצון גְלוּטָּתִיוֹן נמוכות.
    
    לקריאה מעמיקה יותר, עם קישורים למחקרים, אנא פנו לקישור הבא [ראה כתבה].

• תרופות (לא מזון אבל נכלל בקטגוריה)
  
  • נמצא שתְּרוּפוֹת נוֹגְדֵי דַּלֶּקוֹת שֶׁאֵינָן סְטֶרוֹאִידִים (NSAIDs) יוצרות דלקות במעי, דימום בקיבה ועליה בחדירות המעי, כלומר מעי דולף. במחקר אחר נמצא ששימוש בתרופה מֶעַכְּבֵי מַשְׁאֵבוֹת מֵימָן (Proton-pump inhibitors), המפחיתה לטווח ארוך את יצור החומצה הקבתי, חשפה את המעי לתופעת דִיסְבָּיוֹזִיס ועליה בנזק מ-NSAIDs.
  • נשים רבות המשתמשות בגְּלוּלָה לְמְנִיעָת הֵרָיוֹן (Oral contraceptive pill) מדווחות על התפתחות זיהום של קנדידה או חיידק אחר, תוך חודש לפחות מתחילת הטיפול. מחקרים שונים מצביעים על קשר בין לקיחת הגלולה להתפתחות זיהום, אך מה שמעניין הוא מחקר אחד שמראה קשר בין לקיחת הגלולה להתנגדות אינסולין. תפקידו של אינסולין לפתוח את שערי התאים לסוכר ובמצב של התנגדות אינסולין התאים פחות מגיבים, ולכן יש יותר סוכר בזרם הדם החייב להפוך לשומן או להיפתר ממנו בצורה אחרת. 
  • סְטָטִינִים (Statins) מונעים שחרור של כולסטרול על ידי הכבד. כולסטרול הוא חיוני לתפקוד מעטפת התא של כל תא בגוף האנושי והגוף משחרר אותו לזרם הדם על מנת לעלות את זמינותו של אבן הבניין הזה על מנת לתקן נזקים או למלא את החורים בדופן התא. מניעת שחרור כולסטרול פוגעת בתהליך ומנגנון ההחלמה הטבעית של הגוף. קראו עוד בכתבה - האמת על שומן רווי.
    
    בנוסף, מניעת שחרור כולסטרול מונעת את זמינותן של חלבונים רבים המיוצרים מבסיס כולסטרול, למשל קו-אנזים קיו-10. אותו קו-אנזים מיוצר במטכונדריה והוא חשוב על מנת להפיק את הכמות הניכרת של האנרגיה (ATP) לתא, בתהליך הנקרא זרחון חמצוני המצריך העברת אלקטרונים. לכן קו-אנזים גם נחשב כנוגד-חמצון המסוגל לחדש את עצמו. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10

ניתן למצוא את המחקרים בקישור בתחתית הדף (רשימת מקורות).

יתכן ויש עוד מזונות שמעודדות התפתחות דלקות, אך לפחות כאן סקרתי בקצרה את אלו שגורמות לתגובה דלקתית משמעותית יותר מאחרים.

  

מ ז ו ן    פ ו ת ר    ד ל ק ו ת

כל המזונות או התרופות שגורמות לתגובה דלקתית הם בעצם מורכבים בחלקם מחומרים הגורמים לתגובת חמצון כלשהי, ועל כן המזונות שתרצו להשקיע, על מנת לציד את גופכם במערך מניעה והגנה הולמים, הם נוגדי-חמצון למיניהם. נא קראו את הכתבה הקצרצרה שלי - מערכת ההגנה התת-אטומית.

בנוסף, חשוב להבין שגידול אורגני הוא בריא יותר תזונתית לאדם בקצה השרשרת המזון. המחזוריות האורגנית דואגת לתזונת האדמה, אשר מזין את הצמח, אשר נאכל על ידי החיה ולבסוף חוזרת לאדמה. אדמה פוריה היא אדמה שיש בה שפע של מינירלים חיוניים, מה שמנוצל ולא מחודש במחזוריות הקונבנציונאלית. ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - המחזוריות האורגנית.

הרשימה בקצרה:

• חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 (בזרעי צ'יה, פשתן, שמנים מסוימים, חלמון ביצה, דגים ובשר רזה)
• ירקות כתומים (גזר, בטטה, תרד, שן ארי, חלמון ביצה)
• ירקות לבנים (שום, בצל, כרישה, כרובית לבנה ועוד)
• צמחי מרפא (עלים, שורשים, פרחים)

• אגוזים וזרעים (שקדים, אגוזי מלך, ברזיל, זרעי חמניה ודלעת ועוד)

חֻמְצָת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 וְאוֹמֶגָה 6

אומגה 3 ואומגה 6 הם חומצות שומן רב-בלתי רוויות, הנמצאות במעטפת התאים ברחבי הגוף, וחימצונם מתחיל שרשרת של אירועים המעודדים התבטאות גנטית של התגובה הדלקתית בתא ואף מביאים לפתרון התגובה הדלקתית. דלקת היא תוצאה של עליה במודעות התא לגורם זר או פצע במבנה שלו, והיא זקוקה לשינוי ההתנהגות וההתנהלות התוך תאית שלה והיא עושה זאת באמצעות שינוי קריאה ושכתוב גנים.

אומגה 6 נחשבת כמעודדת דלקות, אך ישנם מחקרים המראים שמחומצה ארכידונית מיצרת חלבונים המביאים גם לפתרון הדלקת. אומגה 3 נחשבת לנוגדת-דלקות, ומחקרים רבים מראים את יתרונותיה ויכולתה להביא לפתרון הדלקת. צריכת מזון עשיר באומגה 3 הראה שיפור משמעותי לחולים במחלות שונות, אך מפני שאומגה 3 ואומגה 6 מתחרות במקומן במעטפת התא, אנו רוצים לשמור על איזון יחסים בין שניהם.

 שימוש בשמנים צמחיים (שמן חמניות, שמן חריע, שמן תירס ועוד) לטיגון ואפיה היא דבר מסוכן לבריאות. זאת מכיוון שחומצות שומן רב-בלתי רוויות הן שרשראות ארוכות ולא יציבות הנצפו כרגישות לקרני אור וחום, והן מסוגלות להפיק כמות רבה של רדיקלים חופשיים המסוגלים לפצוע את הסביבה הביולוגית ולעורר תגובה דלקתית. לכן, שמני אומגה 3 (שמן דגים, שמן קריל, שמן פשתן ועוד) מוכרחים להישמר בקירור אחרת הן יחלידו ברמה המלקולרית.

תוכלו ללמוד יותר בכתבה שלי - חשיבות חֻמְצוֹת שֻׁמָּן אוֹמֶגָה 3 ו-6 והתגובה הדלקתית

ירקות כתומים

שימו לב, החלק הבא הועתק לנוחותך מהכתבה על חלמון ביצה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - לכן תמצאו התיחסות לחלמון ביצה.

וִיטָמִין A - (באנגלית: Vitamin A) מופק מתרכובות שונות, כאלו שמגיעות מחיות (רֶטִינָל) וכאלו מצמחים (קָרוֹטֶנוֹאִידִים). ויטמין A הוא ויטמין הנצרך על ידי רִשְׁתִּית הַעַיִן (Retina) בצורה של מטבוליט מסוים הנקרא רֶטִינָל (Retinal), שהוא מולקולה סופגת-אור החיונית לראית אור-נמוכה וראית צבע. רטינל הוא הצורה הפעילה של המולקולה (רֶטִינוֹל משמש כאחסון - Retinol) וניתן למצוא אותו בבשר חיות אשר ניזונו מצמחים העשירים בקרוטנואידים.

קָרוֹטֶנוֹאִידִים (Carotenoids) לוקחים חלק פעיל בתהליך פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis) על ידי ספיגת אור לשימוש בפוטוסינתזה והם מגנים על הכלורופיל מנזק מהאור. לארבעה סוגי קרוטנואידים יש פעילות ויטמינית בבני אדם, אַלְפָא-קָרוֹטֶן, בֵּיתָא-קָרוֹטֶן, גָּמָא-קָרוֹטֶן ובֵּיתָא-קְרִיפְטוֹקְסְזָּנְטִין. כלומר, הגוף מסוגל להמירם לרטינל באמצעות אינזים הנקרא קָרוֹטֶנוֹאִיד אוֹקְסִיגֶנֶז (Carotenoid Oxygenase). האינזים מפרק את בטא-קרוטן, למשל, לשניים וכל מולקולה היא רטינל. לכן, מקור צמחי של קרוטנואידים הוא הרבה יותר גבוהה ממקור חיי. חיות בממלכת החיי, כולל האדם, חייבים להשיגם מתזונתם כי אינם יכולים ליצור אותם בעצמם.

קרוטנואידים מתחלקים לשני קבוצות, קְסֶנְתוֹפִילִים (Xanthophylls) וקָרוֹטֶנִים (Carotenes).

מה שאחראי לצבע הצהוב עד כתום של הביצה הוא קרוטנואיד מקבוצה הנקראת קסנתופיל. אלו לוּטֵאִין (lutein) וזָאקְסֵנְטִין (zeaxanthin) שנמצאים בחלמון הביצה, אשר מופקים על ידי בעל החיים שמעכל קסנתופיל מצמחים ירוקים. שני תרכובות אלו, לוטאין וזאקסנטין, נמצאים בעין האנושית ותפקידם להגן על העין מפגיעת אור כחול ואולטרה-סגולה, שהם סופגים. שתי התרכובות נחשבות כנוגדי חמצון והדרך היחידה להשיגם היא באמצעות המזון. מחקר, שבדק צריכת 2-4 חלמוני ביצה ביום למשך 5 שבועות באנשים מבוגרים, מצא העלאת רמת הכֶּתֶם הצהוב שהטיבה לבריאות עיניהם. בנוסף, אותם אנשים מבוגרים לקחו סטטינים, תרופה להורדת הכולסטרול, אך הדיאטה לאורך המחקר הובילה לעליה ברמת חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL) ללא שינוי ברמה של חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר].

במבט חטוף ראיתי שלצמח שֵׁן הָאֲרִי (Dandelion) יש רמות גבוהות של לוטאין וזאקסנטין (כ-4944 μg), לעומת חלמון ביצה (182 μg) [לקוח מפה, עמוד 9]. בנוסף, להמון עלים ירוקים יש רמות של עשרות אלפי μg, פי ארבע משן הארי.

יתרון גדול לחלמון הוא הימצאות הקרוטנואידים בזמינות ביולוגית גבוהה יותר משל צמחים. זאת מכיוון שספיגתם במעיים תלויה בשומן, המעלה את זמינותם הביולוגית. בצמחים, הקרוטנואידים אינם מחוברים לשומנים ומומלץ לשלב שומן עם סלט או אכילת ירקות. במחקר נמצא שקרוטנואידים נספגים באחוזים גבוהים יותר בעזרת אבוקדו או שמן אבוקדו [ראה מחקר]. שמן אבוקדו דומה בהרכבו השומני לשמן זית.

ירקות לבנים
התרומה הבריאותית של ירקות לבנים הוא הרב-סוכר שנמצא בהם, הנקרא אִינוּלִין (Inulin), אשר מזין אך ורק חיידקים פרוביוטים [ראה מחקר]. לכן, ירקות עם הרב-סוכר הזה, הכולל שום, בצל, נבטים (למשל מש), זנגביל, כרישה, שומר, צנון לבן, עולש, שורשי לוטוס, כרובית לבנה, פטריות, עשב לימון ועוד, הם מחזקים את מערכת העיכול.

מקרים רבים של חוסרים בויטמינים חיוניים, הזקוקים לאינזימים מומחים על מנת להיות זמינים ביולוגית, נשמדים על ידי חיידקים פתוגנים. מקרה כזה נקרא דיסביוזיס, מצב של חוסר איזון חיידקי, ועל מנת להשיב את האיזון ניתן לצרוך חיידקים פרוביוטים או לחזק את אלו שקיימים על ידי הזנתם במצע שיאפשר להם לשגשג. חיידקים פרוביוטים מסוגלים לשחרר חומרים המדכאים שגשוג של חיידקים פתוגנים. מחקר אחד מצא שאינולין שיפר את רמת הישרדותו של חיידק פרוביוטי בשם לקטובסילוס פלנטרום בדיאטה גבוהה בשומן [ראה מחקר]. בדיאטה כזו מופרשת כמויות גבוהות של מיצי מרה על מנת לפרק את השומן, דבר הפוגע בהישרדותו של החיידק הפרוביוטי. אך אינולין תרם להישרדותו וצמיחתו.

דבר מעניין הוא שאינולין נמצא נוכח בדיאטה של אבותינו, לפני כ-10,000 שנה [ראה מחקר]. אינולין הוא סוג של פריביוטי (Prebiotic), אשר אינו מזין את הגוף האנושי אלא ממשיך בדרכי העיכול ומזין חיידקים פרוביוטים ומונע את שגשוגם של חיידקים פתוגנים.

צמחי מרפא

פְּלָבוֹנוֹאִידִים (Flavonoids) וטָאנִין (Tanins) הם תרכובות ממשפחת הפוֹלִי-פֶּנוֹל (Polyphenol), שתוכלו למצוא בכל ממלכת הצומח ולהם השפעה נוגדת-חמצון.

נצפה שפלבנואיד שעבר מֶתִילַצְיָה (Methylation) נהיה מוגן מפני מטבוליזם מהיר מהכבד, ככה שפלבנואיד מהתזונה נהיה זמין יותר ביולוגית [ראה מחקר]. מתילציה היא הוספת קבוצת מֶתִיל (methyl group) לסוּבְּסְטְרָט, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות יחידה הנקראת SAM-e (או S-Adenosyl methionine). אותו SAM-e תורם קבוצת מתיל והוא מיוצר על ידי הגוף מ-ATP (אנרגיה תאית) וחומצה אמינית מֵתְיוֹנִין (Methionine).

שימו לב! מתיונין מיוצר מהומוציסטאין, אשר זקוק לשלושה ויטמינים חיוניים מקבוצת B (שהם B12, B9, B6). תוכלו לקרוא יותר על כך בכתבה שלי - נזקי הוֹמוֹצִיסְטָאִין. חוסר באחד מהויטמינים האלו פוגע ביצור מתיונין ומעלה את רמות הומוציסטאין בדם, אשר מגרה את שכבת החיפוי בכלי הדם המעודדת תגובה דלקתית. מיחזור SAM-e תלוי בויטמינים האלו, ולו תפקיד חשוב בצמיחת התא ותיקונו.

מתיונין היא חומצה אמינית חיונית, כלומר חייבים להשיגה מהתזונה. מתיונין נמצא בכמויות גבוהות בביצים, זרעי שומשום, אגוזי ברזיל, בבשר ובזרעי צמחים אחרים.

במחקר על עכברים, נצפה שעכברים שחוטו מחיידקים הפרישו רמות גבוהות של תרכובות פלבנואידים בצואה, ולעומתם, עכברים עם מצע פרוביוטי תקין הפרישו רמות נמוכות [ראה מחקר].

על מנת להבין את התועלת בצמחי מרפא, קראו את הכתבה - איך צמחי מרפא מרפאים

אגוזים וזרעים
באגוזים וזרעים רבים ניתן למצוא מינירלים חיוניים ברמות משמעותיות. מינירלים אלו הם אבני הבניין שמערכת ההגנה התת-אטומית שלנו זקוקה לה ברמות משמעותיות על מנת לנטרל את יצירת הרדיקלים החופשיים בתהליך הנשימה התאית. אלו מינירלים כמו אבץ, נחושת וסלניום שניתן למצוא ברמות טובות בעלים ירוקים כהים. חיזוק מערכת ההגנה התת-אטומית מונעת חמצון של מעטפת התא, הדנ"א ואברונים וחלבונים אחרים בסביבה התוך תאית וגם בסביבה החוץ-גופית. אפילו בשקדים יש רמה טובה של קו-אנזים קיו-10, שהוא נוגד חמצון המופק במטכונדריה אך מגיל 20 רמת יצירתו פוחתת.

ניתן לקרוא יותר בכתבה שלי - יתרונות הַשְׁרָיָת דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים

רשימת תְּרֵיסָר המלוכלכים
חשיבות גידול מזון אורגני הוא כה חשוב, כי גידול זה דואג לתזונתם של הצמחים. צמח שגדל בסביבה תת-תזונתית יוריש לנו תת-תזונה. ניתן לקרוא עוד בכתבה שלי - למה מזון אורגני טוב יותר.

את רשימת "תריסר המלוכלים" ו-15 הנקיים שקבוצת עובדי הסביבה (EWG - Environment Working Group) אספו למען הציבור מבוססת על בדיקת 49 פירות וירקות פופלרים על-ידי הארגון החקלאי בארה"ב (USDA) ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בין השנים 2000-2010. עקב השימוש בקוטלי מזיקים וקוטלי עשבים בחקלאות הקונבנציונאלית, נמדדה שאריות כימיקלים במזונות ואף שטיפתם במים מעלה את ריכוזם במי השתיה. קוטלי מזיקים וקוטלי עשבים רבים שחלחלו לתזונה שלנו פוגעים בתפקוד המערכת ההורמונלית והעצבית של יצור ביולוגי.

ניתן לקרוא את הכתבה - תְּרֵיסָר המלוכלכים

מחסור בנוגדי-חמצון או מחסור באלקטרונים חופשיים?
החלטתי להכליל את החלק הזה, מפני שחשוב להתבגר מעל לגיחוחים והסלידה מתזונה אנרגטית. המערכת שלנו מסוגלת להוליך חשמל, ומה הוא חשמל אלא כוח בלתי נראה שהסכמנו לקבל כמובן מאליו.

בכתבה שלי - איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות - כתבתי על הטענתו של כדור הארץ באנרגיה מהאטמוספרה, שזו נטענת מהשמש. מדענים החליטו לחקור, מה קורה כשחולצים נעליים וחושפים את כפות רגלינו לאדמה? נצפה שגופנו מוליך אלקטרונים חופשיים מהאדמה, אשר מנטרלים רדיקלים חופשיים ומתאחסנים ברקמות ברחבי הגוף. בודדו אותנו מבריאות טבעית, הגיעה הזמן לחלוץ נעליים ולהודות לזרימה האנרגטית שיכולה להציף את גופנו, להוריד ממנו את הלחץ החמצוני מהיום המתיש, גופנית ומנטלית.

   

סיכום, מה משותף בכל המזונות שמעודדות דלקות? הן לא חלק מהתזונה האבולוציונית. האדם הקדמון אכל ירקות ופירות שאותם הוא ליקט, האדם הקדמון צד את מזונו, בשר רזה אשר נהג לחיות חיים מלאים ושופעי תנועה ותזונה. מה שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים הינו העליה בזמינות הביולוגית של מינירלים וויטמינים רבים כתוצאה מאיזון פרוביוטי. קשה מאוד לפספס את הקשר החזק הזה, ולא מוכרחים להשיג פרוביוטיקה מכדורים אלא להתסיס בבית ירקות (למשל כרוב בהכנת כרוב כבוש), והגנת הישרדותם של החיידקים הפרוביוטים ושגשוגם על ידי צריכת פריביוטים (ירקות המכילים אינולין או רבי-סוכר הדומים לאינולין).

ממלכת הצומח הוא מאגר התרופות האולטמטיבי, המושלם, המשלים. תרופה היא מילה גסה, כי ממלכת הצומח לא נוצרה על מנת להוות תרופה, מפני שתרופה נחשבת תרופה רק במצב של חוסר איזון מערכתי. למה שדבר כזה יקרה? הגוף נועד לשגשג, לבצע פעולות למען סיפוק התשוקה האנושית. דבר כזה רק יכול לקרות עם סטיתם מהתבנית האבולוציונית. דבר כזה יכול לקרות רק אם צרכתם מזונות שמעודדות דלקות.

נתתי לכם פה כלי מיוחד. כלי מאוד נחשק ומעורר כוח. ידע הוא כוח. ברגע שאתם יודעים מהו האנטידוט, תוכלו בקלות להציף את המערכת בכוחותיו של ממלכת הצומח וממלכת החיידקים הפרוביוטים.

זה לוקח אחראיות, והוא שלך!

גרסה להדפסה

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: מזון מעודד דלקות ומזון פותר דלקות

בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה

תקציר

אם קראתם את הכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - בטח הסקתם שלא רק שחיידקים הם היצורים הקדומים ביותר על כדור הארץ, עוד לפני שהיה חמצן באטמוספרה, ושכמה אברונים בתוך תאים אנושיים הם בעצם חיידקים שהתפתחו לחיי סימביוזה, אלא גם הסקתם שחוסר איזון חיידקי (דיסביוזיס) על העור או בתוך המעיים מעודד תופעות דלקתיות ומחלות שונות.

חיידקים פרוביוטים הם חיידקים חיוניים אשר תורמים לנו בצורות רבות. זנים מסוימים יכולים ליצור ויטמינים ולחלוק אותם איתנו, לדכא חיידקים פתוגנים ולעזור בעיכול פחמימות וחלבונים. יש להם תפקיד, כמו איבר נשכח, להגן על הסביבה הפנימית שלנו והחיצונית (העור).

הכתבה באה לחשוף לכם עד כמה ביסוס של איזון חיידקי בגוף הוא נחוץ על מנת למנוע ולטפל במחלות, משפעת למחלת חיסון עצמי.

  

ב-2008 התחילו את הפרויקט הַמִיקְרוֹבִּיוֹם הַאֱנוֹשִׁי (The Human Microbiome Project) למטרת מיפוי זנים שונים של חיידקים, פעילותם הפתוגנית או הפרוביוטית ועוד. הפרויקט הוקם במטרה ללמוד לטפלל בכוונה את האיזון החיידקי בגוף האנושי על מנת ליעל את תפקודו. הוא פרויקט שנמשך 5 שנים וטרם הסתיים, אך מידע רב כבר נחקר והוכיח את חשיבותו של חיידקים פרוביוטים לבריאות המעיים, העור, מערכת העצבית והמוח. נמצאו כמה "הפתעות" [הנה קישור לסקירה והיסטוריה].

חוקרים חישבו ומשוער שיש יותר מ-10,000 זנים שונים של חיידקים המתגוררים ומרכיבים את המערכת האקולוגית האנושית. חוקרים מצאו שחיידקים תורמים יותר גנים האחראים להשרדות האדם, מאשר הגנים מהתאים שלו. משוער שגנים חיידקי לציפון-חלבון הוא פי 360 יותר שופע מגנים אנושיים. עיכול שומן על ידי חיידקים לא תמיד מתבצע על ידי זן אחד, נוכחות העיכול היא שחשובה. מרכיבי המיקרוביום משתנה לאורך זמן, המושפע על ידי מחלות ותרופות, אך תמיד יש חזרה למצב של איזון, אפילו שהרכב החיידקים השתנה.

חשיבות חיידקים פרוביוטים
כשתינוק נולד הוא עובר דרך הנרתיק ובולע את הרכב החיידקים של אימו. מערכת העיכול של הולד איננו מפותח ועד שהוא יתפתח הוא חייב לינוק מחלב אימו. יש תאוריה שחלב אם מותאם ספציפית לתינוק ברמה שקולטנים על הפטמות יכולות לאסוף ולהבין מידע מהרוק של התינוק ואז להתאים את הרכב החלב לארוחה הבאה. כל יניקה מספקת חיידקים פרוביוטים על מנת לבסס מצע חיידקי בריא לתינוק [ראה מחקר].

חיידקים פרוביוטים מספקים מצע הגנתי לדופן המעי, כמו שריון, ולזה קוראים בִּיוֹפִילְם (Biofilm). חיידקים נוטים להיצמד ולהישאר כקהילות ככה שיכול להיווצר מצב של שכבת חיידקים עבה. זה מקנה עמידות מול חיידקים או גורמים זרים. אך הדבר חל גם על חיידקים פתוגנים, גם להם יכולת ליצור בִּיוֹפִילְם. חיידק פרוביוטי מסוים שהתפתח לביופילם יכול להפיק גורמים נוגדי-חיידקים ונוגדי-דלקות [ראה מחקר].

להלן רשימה של יתרונות מחיידקים פרוביוטים:

• חסימה של חיידקים פתוגנים (למשל אִי קוֹלַיִּ וקוֹלִיסְטְרִידוּם)
• מניעת שלשול (הנגרם מרוֹטָוִירוּס וסַלְמוֹנֶלָה)
• מניעת דִיסְבָּיוֹזִיס במעיים
• גרוי מערכת החיסון
• הפקת ויטמינים
• הגברת עשיית צרכים והפחתת עצירות
• שיפור ספיגת מינירלים (במיוחד סידן)
• עיכול סוכר לַקְטוֹז (מצוין לאנשים הסובלים מרגישות ללַקְטוֹז)
• הפקת חומרים אנטיביוטים
• עוזר להקל על חרדה ודכאון
• מנטרל רעלנים

חיידקים פרוביוטים עוזרים בפירוק פחמימות וחלבונים. פירוק פחמימות משחררת חֻמְצָה לַקְטִית (Lactic Acid) המווסתת את רמת החומציות (pH) של המעי. חיידק פרוביוטי לַקְטוֹבָּסִילוּס פְּלַנְטָרוּם (Lactobacillus plantarum), הנמצא ברמות משמעותיות במזון שהתסיסו אותו ובמעיים של אדם בריא, מוריד את חומציות הקיבה לרמה נמוכה מ-4.5, המונע מחיידקים פתוגנים לשגשג ומתאים את סביבת המעי לתפקוד יעיל יותר של תאי מערכת החיסון. ל. פְּלַנְטָרוּם ספציפית יוצרים ויטמינים מקבוצת B (למשל, B12, B6, B5, B3, B2, B1), ויטמין K וחומצות שומן קצרות אותם הוא חולק גם איתנו. הוא גם מסוגל ליצר את חומצת האמינו לִיזִין (Lysine), אחד החומצות אמינו שמוכרחים להשיג מהדיאטה כי הגוף לא יכול ליצר אותו בעצמו. לאותו חומצה אמינית יש תכונות הנוגדות-וירוסים. החידק יכול להיפטר מרעלנים במזון, כמו חַנְקָה (Nitrate) ולהוביל מתכות כבדות אל מחוץ לגוף. יש לו עוד כמה יכולות, אבל לרשום פה את כולם יכול ליצור בלבול. אם אתם רוצים לקרוא עוד, הנה אתר עם רשימה של 15 חיידקים פרוביוטים שונים ומה כל אחד מסוגל לעשות [ראה אתר].

מחסור בויטמין B12
וִיטָמִין B12, הנקרא גם כּוֹבָּלָמִין (B12 - Cobalamin) הוא ויטמין שנחשב הכרחי להשגה מתזונה, מפני שגוף האדם לא מסוגל ליצר אותו לבד. הוא הויטמין הגדול ביותר מבחינה מבנית והגוף זקוק לו על מנת להפיק באמצעותו תרכובות אחרות. יש לו תפקיד חשוב בתפקוד תקין של המוח ומערכת העצבית, ובנוסף הִוָּצְרוּת של דם.

הוא נמצא קשור לחלבון-קושר (Binding-Protein) הנקרא כּוֹבָּלוֹפִילִין (Cobalophilin - aka R Protein) הנקשר לויטמין B12 ומוביל אותו דרך החומציות של הקיבה אליה הוא רגיש. ספיגתו של B12 במעיים תלויה בגְּלִיקוֹפְרוֹטֶאִין (Glycoprotein) הנקרא פַקְטוֹר פְּנִימִי (Intrinsic Factor), שמיוצר בתאי דופן הקיבה (Parietal cells) ואינו יכול למלא את תפקידו כש-B12 קשור לחלבון כובלופילין. אינזים מפרק-חלבונים (Proteolytic Enzymes) המשוחרר מהלבלב מפרק את קשירתו של כובלופילין לויטמין וברגע שהאינזים מפנה את החלבון-קושר כובלופילין מהויטמין, B12 נהיה זמין לקשירה על ידי פקטור פנימי המסוגל לספוג אותו אל זרם הדם.

סוג של אנמיה הנקראת אָנֶמְיָה מַמְאֶרֶת (Pernicious anemia), שהינה מחלת חיסון עצמי הפוגעת בתאי הדופן בקיבה (Parietal cells) ובכך בפקטור הפנימי, או בשניהם גם יחד, נמצא מוביל למחסור בויטמין B12 בגוף.

נמצא שחיידק הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori) משחק תפקיד חשוב בהרס תאי דופן בקיבה ופקטור פנימי, בגלל תכונתו הפתוגנית לגרום לדלקות.

כלומר, הרס תאי דופן הקיבה מונעים את יצירת פקטור פנימי האחראי להובלת B12 לתאי הספיגה במעיים. זה יכול להיגרם על ידי חיידקים פתוגנים ובמקרים של טיפול בחיידק, למשל בשימוש בנוגדן IgY הייחודי לחלמון ביצה, נמצא עליה בספיגתו של הויטמין.

ראה כתבה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - לסקירה רחבה יותר ולרשימת מקורות עם קישורים למחקרים.

מחלת נִימָן פִיק

מחלת נִימָן פִיק (Niemann–Pick disease) קורה עקב הצטברות סְפִינְגוֹמַּיְילִין (Sphingomyelin) בטחול, כבד, ריאות, גזע מוח, מערכת העצבית ובמוח, בגלל מחסור באינזים סְפִינְגוֹמַּיְילִינֶז (Sphingomyelinase). זה מחלה תורשתית, כאשר מוטציה בגנים מכבים את יכולת הגוף ליצר את האינזים. סְפִינְגוֹמַּיְילִין הוא מרכיב במבנה דופן התאים, כ-85%~ מהרכב סְפִינְגוֹלִיפִיד (Sphingolipid), והוא מתפקד כמעבר אותות (Signal Transduction).

השכיחות הגבוהה ביותר למחלה ובעיקר סוג A הוא בקרב יהודים אַשְׁכְּנַזִּים‎‎ משוער כ-1 מתוך 40,000. ניתן למצוא בקלות אם קיים מוטציה בגנים ליצירת סְפִינְגוֹמַּיְילִינֶז, על ידי גילוי באמצעות אנזים הגבלה AlwNi [ראה מחקר].

נמצא שחיידקים פרוביוטים מסוימים מפרישים סְפִינְגוֹמַּיְילִינֶז, המוריד את רמת חומציות המעי ומפחית דלקות [ראה מחקר].

הורדת כולסטרול

כולסטרול גבוהה הוא לפעמים מטרד לאנשים היום, לאלו שניסו הכל ולא הצליחו להוריד את רמת הכולסטרול. כולסטרול איננו בעיה המובילה למחלות לב, אלא תהליך חמצון הכולסטרול המגיע לתיקון דופן התא. ראה כתבה שלי - האמת על שומן רווי - על מנת ללמוד עוד. 

נמצא שחיידקים פרוביוטים, לַקְטוֹבָּסִילוּס אָסִידוֹפִּילוּס, רֶהַמְנוֹסוּס ופְּלַנְטָרוּם מפחיתים את ספיגת הכולסטרול על ידי הפחתת כניסתו לתאי הספיגה במעי [ראה מחקר]+[ראה מחקר].

  

נפלאות כרוב כבוש
יש אנשים המכנים כרוב כבוש כ"מזון על" ואולי זה באמת נדמה כך, לפחות לאור כל המרכיבים שיש בו. כרוב כבוש מופק מתסיסת כרוב למשך שבוע (בקיץ) ולפעמים למשך כמה חודשים (בחורף). תהליך תסיסת ירקות, למשל גם תסיסת מלפפון על מנת להפיק מלפפון חמוץ, מצריכה טמפרטורה וחומציות המתאימה לשגשוג חיידקים פרוביוטים. אם כבר כל העולם מכוסה חיידקים, לא עדיף להשקיע ולאכלס את עצמכם בחיידקים שיעזרו לכם לחיות חיים בריאים ועליזים?

כְּרוּב כָּבוּשׁ (Sauerkraut) הומצא בסין במקרה, ורק לאחר שג'ינגס חאן (Genghis Khan) כבש אותם והתאהב במאכל, זה הגיע אף לאירופה, שם הוא קיבל מקום נכבד בצלחת הגרמניה. עוד לפני שמצאו את יעילותו של פירות הדר לטפל במחלת צַפְדִּינָה (Scurvy), שמלחים רבים היו סובלים ממנה במהלך מסעות הים הארוכות, היו משתמשים בכרוב כבוש בגלל רמות ויטמין C הגבוהות שהוא מכיל. אפילו קפטיין ג'יימס קוק (James Cook) יצא למסע עם 25,000 חביות של כרוב כבוש. כרוב כבוש הוא בהחלט מזון מצוין לאחסון לתקופות ארוכות.

מחקר שבדק את שימושו של חומצה לקטית ממזון תסוס (קִימְצִ'י - Kimchi) על ציפורים החולים בשפעת העופות הצליח לרפא 11 מתוך 13 התרנגולות במחקר תוך שבוע. את זה גילו קבוצת מדענים בסין, בראשו של פרופסור קאנג סא-אוק (Kang Sa-ouk), ואת המחקר עצמו אי אפשר למצוא בחינם ברשת. הנה הצהרה באתר של האוניברסיטה לגילוי [ראה אתר] והנה כתבה אחת מני רבות [ראה כתבה]. בעקבות הגילוי שוגרו מחקרים נוספים המבהירים את תפקודם של חיידקים פרוביוטים במניעת וטיפול בחיידקים פתוגנים שונים.

תהליך תסיסת ירקות, כמו הכנת קִימְצִ'י, או רק התססת כרוב על מנת להכין כרוב כבוש, הוא תהליך שעובר שלבים. זה כמו תסיסת יין, הוא נהיה משובח יותר עם הזמן. התהליך מתחיל עם זן מסוים של חיידק פרוביוטי המתחיל את פירוקו של הפחמימות בכרוב ומפריש חומצה לקטית המווסת את החומציות. לאחר זמן מה, כשרמת החומציות התאימה את עצמה, חיידק אחר מקבל דחיפה ומתרבה, כך שהחיידק הקודם מפסיק להיות דומיננטי לטובת שגשוגו של החיידק החדש. תהליך התסיסה יכולה להימשך לעד, כל עוד מחדשים את אספקת הפחמימות (המזון לחיידקים). הנה אתר עם הסבר טוב לתהליך, יש בו גם גרף וטיפים [ראה אתר].

מעוניינים להכין כרוב כבוש? קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כְּרוּב כָּבוּשׁ

ד"ר נָטָשָׁה קַמְפְבֵל-מֵקְבְּרַיִיד (Dr. Natasha Campbell-McBride) היא המובילה בתחום הפרוביוטיקה. היא פיתחה פרוטוקול לתיקון מעי דולף ועם זאת הצליחו רבים ממטופליה שלקו במחלות אוטואימוניות, כמו צילאק, לחזור ולאכול לחם. ניתן למצוא ברשימת מקורות בתחתית הכתבה קישורים לסרטון הסברה שלה וסרטון של קורס המסביר את הפרוטוקול שנטשה פיתחה, הנקרא דִּיאֶטָת תִּסְמֹנֶת מְעִי וְפְּסִיכוֹלוֹגְיָה (GAPs - Gut and Psychology Syndrome Diet).

  

תוספי תזונה פרוביוטים
מבחינת תוספי תזונה פרוביוטים, אקטימל (Actimel) הוא מפורסם כמקור טוב לחיידק פרוביוטי מסוים. מבדיקה קצרה הזן שנמצא באקטימל (L. Casei) אינו תורם כמו ל. פְּלַנְטָרוּם. חשוב להדגיש שוב, וזה החוסר באקטימל, שצריך גיוון לחיידקים פרוביוטים. חיידק אחד אינו מערך הגנה כמו 5-10 חיידקים פרוביוטים, מחקרים שונים מראים את החשיבות של גיוון חיידקים לטיפול יעיל. כמו כן, אקטימל הוא יוגורט שהוסיפו לו סוכר מזוקק על מנת להמתיק את המשקה.

בעניין של תוספי תזונה, כמו כדורים, זה פתרון מעולה כל עוד מודעים לכמה דברים - גיוון וכמות. יצא לי לראות פרוביוטיקה מחברת "אלטמן" שמספקת 4 סוגים שונים אבל רק 5 מיליארד חיידקים. הגיוון הוא התחלה טובה, אבל על מנת להשפיע ולהכריע חיידקים פתוגנים צריך מינימום 25 מיליארד, ולא להתפשר. יש כאלו תוספי תזונה פרוביוטים, אותם ניתן למצוא בחנויות טבע.

למרות שיש גיוון וכמות מכובדת בתוספי תזונה פרוביוטים, אין זה שווה כלל ליתרונות מאכילת כרוב כבוש או כל מזון תסוס אחר. החיידקים בכרוב כבוש יוצרים סביבה לקטית, הפועלת מהר מאוד על המעיים, ועם זאת יש ויטמינים (כמו ויטמין C, ויטמין A, ויטמין K וויטמין B12) וסיבים מהכרוב עצמו.

   

חוסר איזון חיידקי יכול להיגרם כתוצאה מחשיפה למזונות מסוימים. אם אתם מעוניינים ללמוד עוד, קראו את הכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון מונע דלקות.

מידע חשוב לטבעונים

להיות טבעוני זה להסתמך על מזון ברובו דל בשומן. אנחנו כבני אדם מורכבים מרמות גבוהות משומנים וחלבונים, לכן אורח חיים טבעוני מוכרח לבוא ממקום מודע ומושכל. לכמה ממקורות המזון שטבעונים צורכים הוא גם שדה של רעלנים, אותם הוא חייב לנטרל על מנת להשיג מהמזון חומרים מזינים.

בעקבות הכתבה שלי - יתרונות הַשְׁרָיָת דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים - שבו חשפתי לכם שכל הזרעים בטבע מגיעים עם חומצה פיטית, המונעת ספיגת חומרים מזינים ופעילות פְּרוֹטֵאָז (אנזים לפירוק חלבונים), יש לי מידע משמח.

חיידקים פרוביוטים מסוג לקטובסילוס מנטרלים את החומצה הפיטית ומעודדים ספיגת החומרים המזינים [ראה מחקר]. זה בחלט משנה את הדיאטה של טבעונים לאחת בעל זמינות ביולוגית גבוהה יותר של חומרים מזינים.

זה אמנם פתרון מעולה לצריכת אגוזים וזרעים (כמו אגוז מלך, חמניות ודלעת וכו'), אך עליכם להיות מודעים להשלכות הרבות מצריכת דגנים. על מנת ללמוד עוד, קראו את הכתבה שלי - הבעייתיות בדגנים.

  

דבר נוסף, לכו על שמן קוקוס. הוא 90% שומן רווי והפלא בו הוא ש-50% מהשומן הוא חומצת שומן לאורית (Lauric Acid) אשר נמצא גם בחלב אם (6.2%), חלב פרה (2.9%) וחלב עזים (3.1%). חומצה לאורית היא אנטי-ויראלית (נוגדת וירוסים) ונוגדת חיידקים. צריכת חומצה לאורית מרפדת את תאי מערכת החיסון בה ויש לחומצה יכולת חדירות דרך מעטפת התאים, ככה שהיא בקלות משמידה חיידקים. היא אף מקור מעולה לאנרגיה קלורית, כי היא בנויה משרשרת בנונית המומרת בקלות על ידי הכבד לאנרגיה זמינה. זכרו! שומן הוא מקור האנרגיה המועדפת על הגוף, בשומן יש פי 2 קלוריות לגרם מאשר מפחמימות וחלבונים.

עוד לא בטוחים ששומן רווי הוא בריא? קראו את הכתבה שלי - האמת על שֻׁמָּן רָווּי.

לסיכום, חיידקים פרוביוטים כבר קיימים בתוככם, אך מצב בריאותכם תלויה בכמות החיידקים הפרוביוטים מול חיידקים פתוגנים וגיוון החיידקים הפרוביוטים. יש אפשרויות שונות לאכלס את הגוף בחיידקים פרוביוטים, חלקם דמוי מזון וחלקם דמוי תרופות. חיידקים פתוגנים ניזונים על מזונות מסוימים, המספקים להם מצע לריבוי ושגשוג, כך שחיידקים פתוגנים יכולים לעלות על מספרם של חיידקים פרוביוטים ולשגר מתקפה. חיידקים פרוביוטים הם מערך הגנה, כמו שריון ואיבר נשכח, שמקיים את בריאותו של המעיים, העור, איבר המין ודרכי השתן. כל מזון שנכנס בפיכם, מצע הפרוביוטי סופג ומעכל לפני תאי המעי, ככה שתאי הספיגה מיכולים לספוג גם תוצרי עיכול על ידי החיידקים, כולל ויטמינים.

הם בהחלט חשובים יותר מתרופות ותוספי תזונה!

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה

ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן

הכתבה מיועדת למי שרוצה ללמוד על יתרונותיו של חלמון הביצה (חלק צהוב). אני מעודד גם צמחונים וטבעונים ללמוד, כי פה אין אינטרס רווחי אלא שכוח הידע יגיע לאדם הפשוט. הכוח שלכם ללמוד ולצבור ידע הוא שישאיר אותכם בריאים וחסונים לשנים הארוכות שלפניכם.

תקציר:

חלמון הביצה הוא מקור מעולה לשומן, כולסטרול, ויטמינים מסיסים בשומן, ויטמינים מסיסים במים ונוגדנים. הוא נוצר על פי תוכנית גנטית לספק קוקטייל של יחידות ביניים המבטיחות את התפתחותו ושגשוגו של העובר. 

מרבית הסידן בביצה נמצא בקליפה, וניתן לשמור אותו לטובת טיפול בשלשול או כקומפוסט מעולה לגינה. חלבון הביצה הוא יותר בריא כשימוש חיצוני מאשר פנימי, מפני שיש לו המון חלבונים המונעים פעילות ויטמינית ואינזים מיוחד מזרז ריפוי והתחדשות העור. 

החלמון הוא זמין ביולוגית ותזונתו עשירה בויטמינים מסיסים בשומן, למשל ויטמין D שהגוף יכול להשיג רק באמצעות חשיפה לקרני אור. רמות ויטמין A מחזקות את יכולת העיניים לספוג קרני אור בתדר גבוה ובכך מגנות על ניוון הרשתית ומבטיחה ראיה טובה לשנים רבות. ויטמין E מספק הגנה מפני חמצון ריקמות התאים בגוף וקיים גם נוגד-חנקון המטפל ברדיקלים חופשיים הנוצרים מחנקן. ויטמינים מסיסים במים משפרים דיכאון (B9), פעילות מוחית ועצבית (B12) וזיכרון טוב (כולין). ולבסוף, נוגדנים מחזקים את מערכת החיסון ובריאות המעיים.

על פי הממצאים הרבים, חיידקים פרוביוטים רבים יוצרים סביבה בריאה למערכת החיסון וספיגת מרכיבי תזונה רבים. החלמון מספק תזונה הזמינה ביולוגית, אך ללא בסיס מעי מאוזן, קיימת אפשרות שחיידקים פתוגנים ישגשגו ויתרמו למחסור בויטמינים והתפתחות דלקות המעודדות מעי דולף (Leaky Gut) ובעיות תזונתיות אחרות. הכנת כרוב כבוש, שהוא תהליך תסיסת כרוב למשך שבוע-שבועיים, מספק מצע פרוביוטי חיוני לתפקוד מיטבי של מערכת העיכול. החלפת החיידקים הפתוגנים עם חיידקים פרוביוטים תגדיל את זמינותם הביולוגית של כל הויטמינים והמינירלים החולפים להם דרך מערכת העיכול.

   

התפתחות הזן האנושי נמשך מעל ל-10,000 שנה, תנסו מספר הקרוב יותר ל-2.5 מיליון שנה של התפתחות אבולוציונית. זהו תקופת האבן (Paleolithic Era), שהכתיבה לגנים שלנו את המבנה התזונתי התואם, כתלות מהסביבה הפראית שאליו נחשפנו. היינו לקטים וציידים של העולם. לפני כ-12,000 שנה בערך היה שינוי בסביבה שעודדה את שינויה של התרבות האנושית אז לעסוק בתזונה מסוג שונה לגמרי. היה זה תחילת המהפכה החקלאית שחשפה את הזן האנושי למזונות לא טבעיים והתעסקות בגידולים מבוקרים. החיות פעם רצו חופשי והאדם צד על מנת לשרוד ולשגשג, אך כיום מרבית החיות נכחדו ומרבית החיות כלואות בגטאות ובחיי עבדות למען סיפוק צרכי האדם. מעוניינים ללמוד עוד על תזונתו של האדם מתקופת האבן, קראו את הכתבה שלי - תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי.

האדם הקדמון אכל ביצים, אבל לא באופן קבוע אלא מתי ואיפה שהיה מוצא אותם. ככל הנראה הביצים שאכל היו מציפורים חופשיות בטבע, וכמובן מקור המזון מביצים היה תלוי בעונה. היה בנוסף שוני בתכולת שומנים מסוג אומגה 3 בביצים של ציפורים חופשיות לעומת תרנגולות מבויתות. ערכי התזונה של חיה מבויתת נמוכה, כל עוד היא ניזונה ממזון שלא טבעי לה ואין מגוון רחב העונה על צרכיה.

בהמשך תלמדו על יתרונותיו הרבים של חֶלְמוֹן הביצה בהשוואה לחֶלְבּוֹן. התפיסה המוטעית, שהכולסטרול והשומנים בחלמון הם פוגעים בנו ועל כך עלינו למזער את צריכת החלק הצהוב. תקבלו הפניות למחקרים שמצאו את יתרונותיו של נוגדי החמצון הנמצאים בחלמון הביצה, והויטמינים שנמצאים בחלמון ואין הם קיימים כלל בחלבון. בנוסף תוכלו ללמוד על סגולתו הרפואית של חלבון הביצה, דבר שהפתיע אותי.

יש המון סוגים שונים של ביצים, אלו של יונקים וכאלו אחרים של חרקים ודגים. בכתבה נתמקד בביצה המוכרת יותר, ביצת תרנגולת.

מבנה הביצה (Egg)
לביצה במבט חטוף 3 חלקים בולטים; הקליפה, החֶלְמוֹן והחֶלְבּוֹן.

הקליפה (Eggshell)

קליפת הביצה כ-95% גבישי סידן פחמתי (calcium carbonate), אשר מקבלים את יציבותם ממַטְרִיצָת חלבון. ללא החלבון, המבנה הגבישי יהיה יותר מידי שברירי. מבנה והרכב קליפת הביצה של עופות מספקת הגנה לביצה מפני פגיעה וזיהום חיידקי, מניעה מספיגת נוזלים, ויסות חילוף גזים ואויר לעובר הגדל, ומספק סידן לתהליך האמבריוגנסיס (התפתחות העובר - embryogenesis). יצירת הקליפה תלויה באספקת גרמים של סידן תוך שעות, והיא חייבת להיות מסופקת באמצעות מזונה. לביצה יש בין 17-7 אלף נקבוביות. הנקבוביות מאפשרות ללחות ופחמן דו-חמצני לצאת תוך כדי כניסת האוויר. ביצים יכולות לספוג את ניחוח המקרר, לכן מומלץ לשמור אותן בקרטון.

ניתן להשתמש בסידן פחמתי באופן רפואי כתוסף תזונה או כנוגד חומצה (Antacid), כלומר מנטרל חומציות במעיים, אך צריכה מופרזת יכולה להיות מסוכנת. בנוסף, אנשים הסובלים מתסמונת מעי רגיז (Irritable bowel syndrome) משתמשים בתוסף תזונה מסידן פחמתי על מנת להקל על תופעת השלשול. יכולתו של סידן פחמתי להיקשר למים יוצר צואה מוצקת וקשה יותר. כתוסף מזון, סידן פחמתי מצוין על מוצרים כ-E170.

אפשרי ומומלץ להשתמש בקליפת הביצה בתערובת הקוֹמְפּוֹסְט, כזבל אורגני, אך צריך לערבב אותה עם חומרים אורגנים אחרים על מנת להפיק פירוק יעיל יותר של הסידן בקרקע.

חֶלְבּוֹן הביצה

על חלק זה של הביצה ניתן לקרוא בכתבה הבאה - סגולתו הרפואית של חֶלְבּוֹן הביצה.

בקצרה, חֶלְבּוֹן הביצה (Egg White) משמש להגנת החלמון על ידי חלבונים נוגדי-חיידקים ואינזים שמפרק את דופן תאי החיידקים. נמצא במחקרים, שאותו אינזים מגרה את תאי העור בשכבת הדרמיס האחראים לריפוי וחידוש העור. ככל הנראה שלחלק זה של הביצה יש שימוש חיצוני יותר מפנימי, אך טיגון וחימום חלבון הביצה משפר את עיכולו.

חֶלְמוֹן הביצה

חֶלְמוֹן (Egg Yolk) הוא החלק הצהוב של הביצה וייעודו העיקרי להוות מזון לעובר המתפתח. החלמון הוא תא בודד ובין התאים היחידים שניתן לראות בעין האנושית. הוא מוחזק על ידי חָלָצָה (Chalaza), פסי חלבון מפותלים העוברים לאורך הביצה בין החלמון והקליפה המחזיקים את החלמון במרכז האלבומן. החלמון הוא מקור עיקרי לויטמינים ומינירלים, והוא מכיל את כל השומן והכולסטרול שבביצה וכחמישית מהחלבונים. ניתן למצוא בו את כל החומצות האמינו החיוניות, נוגדי חמצון לעיניים ונוגדנים המחזקים את מערכת החיסון.

תרשים תכולה תזונתית של חלמון ביצה - בעברית 

ויטמינים מסיסים בשומן

הויטמינים המסיסים בשומן שיש בחלמון אי אפשר למצוא בחלמון הביצה, מפני שכל השומן נמצא בחלמון ואלו הם ויטמינים שנמצאים בטבע קשורים לשומן. הויטמינים המסיסים בשומן הם: K, E, D, A.

וִ י טָ מִ י ן    A

וִיטָמִין A - (באנגלית: Vitamin A) מופק מתרכובות שונות, כאלו שמגיעות מחיות (רֶטִינָל) וכאלו מצמחים (קָרוֹטֶנוֹאִידִים). ויטמין A הוא ויטמין הנצרך על ידי רִשְׁתִּית הַעַיִן (Retina) בצורה של מטבוליט מסוים הנקרא רֶטִינָל (Retinal), שהוא מולקולה סופגת-אור החיונית לראית אור-נמוכה וראית צבע. רטינל הוא הצורה הפעילה של המולקולה (רֶטִינוֹל משמש כאחסון - Retinol) וניתן למצוא אותו בבשר חיות אשר ניזונו מצמחים העשירים בקרוטנואידים.

קָרוֹטֶנוֹאִידִים (Carotenoids) לוקחים חלק פעיל בתהליך פוֹטוֹסִינְתֶּזָה (photosynthesis) על ידי ספיגת אור לשימוש בפוטוסינתזה והם מגנים על הכלורופיל מנזק מהאור. לארבעה סוגי קרוטנואידים יש פעילות ויטמינית בבני אדם, אַלְפָא-קָרוֹטֶן, בֵּיתָא-קָרוֹטֶן, גָּמָא-קָרוֹטֶן ובֵּיתָא-קְרִיפְטוֹקְסְזָּנְטִין. כלומר, הגוף מסוגל להמירם לרטינל באמצעות אינזים הנקרא קָרוֹטֶנוֹאִיד אוֹקְסִיגֶנֶז (Carotenoid Oxygenase). האינזים מפרק את בטא-קרוטן, למשל, לשניים וכל מולקולה היא רטינל. לכן, מקור צמחי של קרוטנואידים הוא הרבה יותר גבוהה ממקור חיי. חיות בממלכת החיי, כולל האדם, חייבים להשיגם מתזונתם כי אינם יכולים ליצור אותם בעצמם.

קרוטנואידים מתחלקים לשני קבוצות, קְסֶנְתוֹפִילִים (Xanthophylls) וקָרוֹטֶנִים (Carotenes).

מה שאחראי לצבע הצהוב עד כתום של הביצה הוא קרוטנואיד מקבוצה הנקראת קסנתופיל. אלו לוּטֵאִין (lutein) וזָאקְסֵנְטִין (zeaxanthin) שנמצאים בחלמון הביצה, אשר מופקים על ידי בעל החיים שמעכל קסנתופיל מצמחים ירוקים. שני תרכובות אלו, לוטאין וזאקסנטין, נמצאים בעין האנושית ותפקידם להגן על העין מפגיעת אור כחול ואולטרה-סגולה, שהם סופגים. שתי התרכובות נחשבות כנוגדי חמצון והדרך היחידה להשיגם היא באמצעות המזון. מחקר, שבדק צריכת 2-4 חלמוני ביצה ביום למשך 5 שבועות באנשים מבוגרים, מצא העלאת רמת הכֶּתֶם הצהוב שהטיבה לבריאות עיניהם. בנוסף, אותם אנשים מבוגרים לקחו סטטינים, תרופה להורדת הכולסטרול, אך הדיאטה לאורך המחקר הובילה לעליה ברמת חלבון-שומני מצפיפות גבוהה (HDL) ללא שינוי ברמה של חלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר].

במבט חטוף ראיתי שלצמח שֵׁן הָאֲרִי (Dandelion) יש רמות גבוהות של לוטאין וזאקסנטין (כ-4944 μg), לעומת חלמון ביצה (182 μg) [לקוח מפה, עמוד 9]. בנוסף, להמון עלים ירוקים יש רמות של עשרות אלפי μg, פי ארבע משן הארי.

יתרון גדול לחלמון הוא הימצאות הקרוטנואידים בזמינות ביולוגית גבוהה יותר משל צמחים. זאת מכיוון שספיגתם במעיים תלויה בשומן, המעלה את זמינותם הביולוגית. בצמחים, הקרוטנואידים אינם מחוברים לשומנים ומומלץ לשלב שומן עם סלט או אכילת ירקות. במחקר נמצא שקרוטנואידים נספגים באחוזים גבוהים יותר בעזרת אבוקדו או שמן אבוקדו [ראה מחקר]. שמן אבוקדו דומה בהרכבו השומני לשמן זית.

וִ י טָ מִ י ן    D
ויטמין D (באנגלית: Vitamin D) ידוע בשם "ויטמין אור השמש", מפני שחשיפה הולמת לאור שמש מאפשרת יצירת הויטמין בעור. בשל עובדה זו, אין צורך להשיגו דרך התזונה אלא מחשיפה הולמת לאור שמש. קראו את הכתבה שלי - חשיפה הולמת לויטמין D - אם אתם מעוניינים ללמוד עוד.

חלמון ביצה היא אחת מהמקומות הבודדות שניתן למצוא ויטמין D זמין מבחינת אוכל. מכיוון שהגוף יכול ליצרת אותו לבד, מחשיפה לקרני אור מסוימים, אין צורך להשיגו מהתזונה. מחקרים בדקו ומצאו שחשיפת תרנגולות לתנאי אור שמש לא מעלה את רמות הויטמין, אלא רק כתוסף תזונה נצפו עליות בתכולת הויטמין בחלמון. לציפורים אין מגע ישיר לאור שמש, אלא התהליך מתבצע על הנוצות, וכשהן מטפחות את עצמן הן ניזונות מהויטמין.

רמת ויטמין D בחלמון אחד השוקל 17 גרם הוא 18.2 IU (יחידה בינלאומית), שזה רק 5% מההמלצה היומית. לעומתו, חשיפה של 10-15 דקות לקרני אור UVB מיצר כמות מספיקה של הויטמין בתוך העור הנספג לזרם הדם לאורך היום.

וִ י טָ מִ י ן    E
וִיטָמִין אִי (Vitamin E) או טּוֹקוֹפֶרוֹל (Tocopherol) הוא חלק חשוב ואינטגרלי מקרום התא. יש כמה סוגים של הויטמין, בכתבה נתמקד בשני סוגים: אַלְפָא-טּוֹקוֹפֶרוֹל וגָּמָא-טּוֹקוֹפֶרוֹל.

אַלְפָא-טּוֹקוֹפֶרוֹל (α-Tocopherol) הוא הצורה העיקרית של הויטמין בריקמות של בני אדם וחיות, ונחשב נוֹגֵד-חִמְצוּן (Antioxidant). גָּמָא-טּוֹקוֹפֶרוֹל (γ-Tocopherol) הוא הצורה השופעת ביותר של הויטמין בתזונה המערבית, המגיע משמני צמחים (סויה, חמניות, תירס ושומשום) ומאגוזים וזרעים (אגוז מלך, חמניות, פקאן ובטנים).

אלפא-טוקופרול נמדד כנוגד חמצון טוב יותר מאשר גמא-טוקופרול, בגלל יכולתו הפשוטה מבחינה מבנית לתרום אלקטרון. אך נמצא שגמא-טוקופרול הוא הרבה יותר טוב כנוגד חִינְקוּן (במקרה של חַנְקָן המתנהג כמו רדיקל חופשי).

רדיקל חופשי הוא אלקטרול ששט לו חופשי והוא ממש אנרגטי. הוא מגיב בחופזה לחַמְצָן ויוצר "זַן מַגִיב חַמְצָן" (ROS - Reactive Oxygen Species). אותו הדבר קורה עם חַנְקָן ובמקרה כזה קוראים לו "זַן מַגִיב תַּחְמֹצֶת חַנְקָן" (Reactive Nitrogen Oxide Species - RNOS). שני הזנים יכולים להסב הרס למבנים תוך גופיים, כמו דופן התא, חלבונים ועוד. בגדול, לאלפא-טוקופרול יש נטייה יותר גבוהה לתרום אלקטרון על מנת לנטרל רדיקלים חופשיים, אך גמא-טוקופרול הוא מנקה רעלים עליון של אֶלֶקְטְרוֹפִילִים (Electrophiles) כמו RNOS.

הזמינות הביולוגית של גמא-טוקופרול נמוכה מזו של אלפא-טוקופרול. אין העדפה למעיים בספיגת גמא או אלפא-טוקופרול, שניהם נלקחים על ידי צִ'ילוֹמִיקְרוֹן (Chylomicron) אל הכבד, אך הגוף לא מחזיק רמות גבוהות של גמא-טוקופרול, אשר מקבל צורה אחרת ואז מופרש דרך השתן. נמצא שתוסף אלפא-טוקופרול מקטינה את רמות גמא-טוקופרול לטובת עצמה, אך תוסף של גמא-טוקופרול נמצא שמעלה את רמות שניהם.

בנוסף, גמא-טוקופרול נמצא בכמה מקרים נוגד-דלקות ומונע ביטוי של אינזים-משרן (Inducer Enzyme) במקרופגים, הנקרא סִיכּוֹאוֹקְסִיגֶּנֶז-2 (COX-2). האינזים אינו ניתן לגילוי בגוף אלא במקרים של דלקות, כשמַקְרוֹפָּגִים (Macrophages) מיצרים אותם. במחקר נמצא שגמא-טוקופרול חוסם את ביטוי האינזים ובכך מגן נגד הרס אוֹטוֹאִימוּנִית של תאי בטא בלבלב (האחראים ליצירת אינסולין). דבר זה יכול להוות מגן מפני סכרת סוג 1 [ראה מחקר].

ב-2011 שוחרר תוצאות של מחקר ראשון המגלה את חוזקתו של דֶּלְתָּא-טּוֹקוֹפֶרוֹל כנוגד-חינקון מול גמא ואלפא-טוקופרול [ראה מחקר].

בני אדם וחיות לא יכולים ליצור את הויטמין בעצמם, לכן יש צורך להשיגו מהדיאטה. אגוזים וזרעים הם מקור עשיר של גמא-טוקופרול. אני רק יכול לשאר כרגע, אך אם נסתמך על מה שנאמר על זימנותו הביולוגית של קרוטנואידים עם אבוקדו או שמן אבוקדו, נוכל להסיק שיתכן ורמת זמינותו הביולוגית של טוקופרולים גם כן תלויה על שומן על מנת להיספג טוב יותר. אני מסתמך על העובדה שויטמין A וויטמין E הם מסיסים בשומן וזה הצורה המועדפת עליהם מבחינת הימצאותם בטבע. מבחינת אגוזים וזרעים, יש שומן בהם, אבל מבחינת צמחים, אז אין שומן כלל.

וִ י טָ מִ י ן    K
בחלמון הוא נמצא ברמות ממש נמוכות, אך אין צורך בצריכתו ממקור חיצוני, מפני שחיידקים פרוביוטיים מייצרים אותו בעצמם. חשוב לדאוג לאיזון חיידקי במעיים, קראו את הכתבה שלי - חשיבות פרוביוטיקה - על מנת ללמוד יותר.

ויטמינים מסיסים במים
אלו הם ויטמינים מקבוצת B וויטמין C. אין בכלל ויטמין C בביצה.
נתמקד בויטמינים שקיימים ברמות גבוהות לעומת אחרים.

בִּיוֹטִּין או B7
בִּיוֹטִּין (Biotin) הנקרא גם B7 או וִיטָמִין H או קוֹ-אֶנְזִים R, נמצא בכמויות טובות בתוך חלמון הביצה. תפקיד ביוטי נע מצמיחת תאים ליצירת חומצות שומן ומטבוליזם של שומן וחומצות אמינו. חיידקים פרוביוטים במעיים מסוגלים ליצר את הויטמין, לכן הוא לא נחשב חיוני להשגה ממקור חיצוני (מזון). כתבתי מעט על ביוטין בכתבה על סגולתו הרפואית של חלבון הביצה, שם תוכלו לקרוא עליו יותר. 

פּוֹלָאט או B9

פּוֹלָאט (Folate), הנקרא גם חֻמְצָה פּוֹלִית (Folic Acid) או וִיטָמִין B9, הינו פעיל מבחינה ביולוגית אך ורק כשהוא מומר לתרכובת אחרת בכבד. תפקידו חשוב לצורך בניית דנ"א, תיקון דנ"א, תומך ברבייה תאית וגדילה, ועל מנת ליצר כדוריות דם אדומות בילדים ומבוגרים. חוסר בויטמין תורם להתפתחות אנמיה ומאפשר התפתחות גידולים ממאירים. בנוסף, מחסור בויטמין מעלה כימיקל הנקרא הוֹמוֹצִיסְטַּאִין (homocysteine) שנקשר לעליה בדיכאון והפרעה דו-קוטבית (Bipolar disorder), ומחקרים מראים שטיפול במחסור תורם לשינוי חיובי במצב המטופלים.

המילה נלקחת מיוונית ומשמעותה "עלה", מכיוון שניתן למצוא את הויטמין בעלים ירוקים. ב-2011 נמצא שחיידקים פרוביוטים מזנים לַקְטוֹבָּסִילוּס ובִּיפִידוֹבַּקְטִירִיוּם מיצרים את הויטמין בתוך המעיים ומעודדים עליה של הויטמין בסֶרוּם הדם ובצואה [ראה מחקר].

כּוֹבָּלָמִין או B12
וִיטָמִין B12, הנקרא גם כּוֹבָּלָמִין (B12 - Cobalamin) הוא הויטמין הגדול ביותר מבחינה מבנית והגוף זקוק לו על מנת להפיק באמצעותו תרכובות אחרות. יש לו תפקיד חשוב בתפקוד תקין של המוח ומערכת העצבית, ובנוסף הִוָּצְרוּת של דם. 

הגוף לא מסוגל ליצר אותו בעצמו, לכן חייב האדם להשלימו בעזרת הדיאטה. השמועה שתפסה לה כנפיים, על כך שאת הויטמין אפשר רק למצוא במוצרי חלב ובשר, ושלצמחונים ולטבעונים יש בעיה אלא אם הם יקחו תוספי תזונה, היא לא נכון, כי אפשר למצוא אותו בירקות מסוימות, אך רמות הויטמין בהן הינה נמוכה לעומת בשר וחלב.

ביצים נחשבים כמקור ל-B12, אך מחקרים מראים שקיים בהם גורם החוסם את ספיגתו במעיים. המדע מצביע על חלבון-קושר (Binding-Protein) הנקרא כּוֹבָּלוֹפִילִין (Cobalophilin - aka R Protein) הנקשר לויטמין B12 ומוביל אותו דרך החומציות של הקיבה אליה הוא רגיש. הוא נמצא בחלמון ובחלבון הביצה וברוק אנושי, ככה שכל ויטמין B12 נהיה לא זמין ביולוגית. ספיגתו של B12 במעיים תלויה בגְּלִיקוֹפְרוֹטֶאִין (Glycoprotein) הנקרא פַקְטוֹר פְּנִימִי (Intrinsic Factor), שמיוצר בתאי דופן המעיים ואינו יכול למלא את תפקידו כש-B12 קשור לחלבון כובלופילין. אינזים מפרק-חלבונים (Proteolytic Enzymes) המשוחרר מהלבלב מפרק את קשירתו של כובלופילין לויטמין, אך נמצא שהלבלב מיצר כמויות מעטות מידי של האינזים, וכתוצאה מכך, מרבית הויטמין ממשיך ויוצא עם הצואה. ברגע שהאינזים מפנה את החלבון-קושר כובלופילין מהויטמין, B12 נהיה זמין לקשירה על ידי פקטור פנימי המסוגל לספוג אותו אל זרם הדם. כובלופילין ופקטור פנימי מתחרים בינם להיקשר לויטמין, ועל מנת לספוג את הויטמין עליו להשתחרר מהחלבון-קושר ולהיות זמין לקשירה עם פקטור פנימי.

חלבון כובלופיל שוער שמתפקד כנוגד חיידקים, מפני שנמצא שצריכתו מונעת שגשוג חיידקי אִי קוֹלַיִּ (E. Coli), אך מחקר הבדק את השפעת חלבונים-קושרים B12 בחלב אם על חיידקים פתוגנים לא מצא מִתְאָם, אך המחקר תמך בידע על השפעה אפשרית של יניקה מחלב אם על ביסוס איזון חיידקי במעיים בפעוטים. 

סוג של אנמיה הנקראת אָנֶמְיָה מַמְאֶרֶת (Pernicious anemia), שהינה מחלת חיסון עצמי שפוגעת בתאי הדופן בקיבה (Parietal cells) או בפקטור הפנימי, או בשניהם גם יחד, ונמצא מוביל למחסור בויטמין B12 בגוף.

נמצא שחיידק הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori) משחק תפקיד חשוב בהרס תאי דופן בקיבה ופקטור פנימי, בגלל תכונתו הפתוגנית לגרום לדלקות במעיים. בהמשך הכתבה תלמדו על נוגדן מיוחד בחלמון שמטפל בזיהום של חייד ה. פילורי הנקרא IgY. החלמה מחיידק ה. פילורי הראה עליה ביכולתם של הנבדקים לספוג B12.

מה שמתחיל להתברר יותר בשנים האחרונות שעלינו, כגוף ביולוגי החי לצידם של חיידקים פרוביוטיים, לדאוג למאזן חיידקי בפְלוֹרָת הַמֵעַיִם (Gut Flora). כ-80% מהמערכת החיסונית נמצאת במעיים, ונמצא שהימצאות חיידקים פרוביוטיים מעלה את רמות כדוריות הדם הלבנות בסביבה המעית ומונע ספיגת מתכות כבדות וכימיקלים רעילים. חיידקים מסוימים יכולים לעזור בפירוק סוכרים וחלבונים, וכמה מהחיידקים מייצרים בטבעם ויטמינים מקבוצת B ובמיוחד B12, המשוער כזמין ביולוגית לספיגת המעיים.

חימום ביצים (גם חלמון וגם חלבון) מעוות את צורתו של החלבון-קושר ובכך משבש ומונע את יכולתו להיקשר ל-B12, אך עקב רגישותו של הויטמין לחומצות הקיבה החימום אינו מומלץ.

תעשיות התרופות ותוספי התזונה משיגות את ה-B12 שלהם מגידול חיידקים המפיקים את הויטמין. ידוע שתיסוס מזון ומשקאות מאפשרת לחיידקים לשגשג וליצר את הויטמין. תהליך תסיסת כרוב מאפשרת לחיידקים ליצר את הויטמין, אך נמצא שרמות הויטמין נמוכות, ככל הנראה עקב ריכוזיות נמוכה. ידוע גם שמים באגמים יש ויטמין B12 לפני שמחטאים אותם, עקב יצירת הויטמין על ידי חיידקים.

כּוֹלִין
כּוֹלִין (Choline) הנמצא בכמות גדולה בחלמון הוא מחזק זיכרון. כולין לא נחשב ויטמין אך הוא חומר-מזין (Nutrient) חיוני, והגוף יכול ליצר אותו, אך רק בכמויות קטנות. את החומר-מזין זה מוכרחים להשיג באמצעות הדיאטה, מפני שהגוף זקוק לו בכמויות גדולות. יש לכולין מספר תפקידים נחוצים: מבנה שלמות של מעטפת התא, איתות תוך ובין תאים, משומש ליצירת נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶר (Neurotransmitter) שאחראי על שליטה בעצמות, זיכרון ועוד, מניעת הצטברות חלבון-שומני מצפיפות נמוכה מאוד (VLDL) בכבד ויצירת מטבוליט בשם בִּיטַּיְיִן (Betaine).

מחסור בכולין גורם לכבד שמן (Fatty Liver), מפני שכולין מונע הצטברות חלבון-שומני מסוג VLDL האחראי להוצאת שומן וכולסטרול מהכבד אל זרם הדם. נמצא שבמצב של חוסר בכולין, הכבד נמצא במצב פגיעה ורגיש יותר לסוכר פרוקטוז, הגורם לו לנזק פנימי [ראה מחקר]. אחרי הכתבה שלי על נזקי הסוכר שיערתי שיש קשר ועשיתי חיפוש. כולין מגן על הכבד ממחלת כבד שמן (Fatty Liver Disease).

מזונות אחרים שיש בהם כולין, למי שלא מעונין לאכול את החלמון, ניתן למצוא בבשרים, חלב, כרובית, תרד, נבט חיטה שעועית ועוד.

נוגדנים

יש שלושה סוגים שונים של נוגדנים בציפורים, למשל התרנגולת -  אִמוֹנוֹגְּלוֹבּוּלִין A, אִמוֹנוֹגְּלוֹבּוּלִין M ואִמוֹנוֹגְּלוֹבּוּלִין Y (בקצרה IgY, IgM, IgA). שני הנוגדנים הראשונים (IgA ו-IgM) נמצאים בגוף האנושי, אך הנוגדן השלישי ייחודי לציפור. הנוגדן, בשם אִמוֹנוֹגְּלוֹבּוּלִין Immunoglobulin Y - IgY) Y), נמצא בכמויות גדולות בחלמון, ותפקידו לחזק את המערכת החיסונית של העובר בימיו הראשונים לחיים (כמו תינוק הזקוק לנוגדנים מחלב אם) עד שהמערכת החיסונית שלו מתחילה לפעול בעצמה. 

הנוגדן IgY הוא אלטרנטיבה לטיפול ומניעה של זיהומים במעי, והראה השפעה נגד מספר חיידקים פתוגנים בקיבה ובמעיים, כולל אִי קוֹלָיִ (Escherichia coli), סַלְמוֹנֶלָה (Salmonella) ורוֹטָוִירוּס (Rotavirus). למרות זאת, יישומו מוגבל בגלל רגישותו לתנאי הקיבה והמעיים האנושיים. מחקר אחד ב-2004 בחן את יעילותו של הנוגדן כשהוא נלקח בקפסולות פּוֹלִימֶרִיוֹת, ונמצא שהנוגדן החזיק יותר מ-95% פעילות לאחר 6 שעות במעיים [ראה מחקר]. במחקר אחר נמצא שהנוגדן IgY נצמד לגְּלִיאַדִין (Gliadin) ומונע את ספיגתו במעיים, מה שיכול לספק הגנה לחולי ציליאק [ראה מחקר]. יש אפילו מחקר שהראה תוצאות טובות בשימוש הנוגדן עם סוכרוז כמנקה ומחטא של חלל הפה [ראה מחקר].

כפי שהוזכר מיקודם, על ויטמין B12, חיידק ה. פלורי הורס תאים במעיים האחראים לספיגת B12, ובכך מתפתח מחסור בויטמין העלול להביא למחלות אנמיות שונות. טיפול עם הנוגדן IgY מדכא את החיידק ומעודד עליה של ספיגת הויטמין במטופלים [ראה מחקר]+[ראה מחקר].

התפיסה המוטעית

לימדו את כולנו, אפילו אותי, שהחלמון מלא בכולסטרול ובשומן ולכן אסור לאכול יותר מחלמון אחד. פעם זה היה חלמון ליום ומתישהו גם שמעתי שמותר חלמון אחד לשבוע! התפיסה המוטעית היא שכולסטרול ושומן רווי תורם ליצירת פלק בכלי הדם ובסופו של דבר לטרשת עורקים ומחלות לב. אם תקראו את הכתבה שלי - האמת על שומן רווי - תלמדו על כך ששומן רווי הוא הצורה האידיאלית והיציבה לשומן וכל שמן צמחי המופק בתהליך מימנון שואף להיות שומן רווי. מה עוד, אין שום בעיה בכולסטרול, אלא הבעיה היא בחמצון הכולסטרול. רמות גבוהות של כולסטרול היא אינדיקציה לפעילות תקינה של המערכת, ושרמות גבוהות קורות בגלל שהגוף מנסה לתקן את עצמו. כולסטרול הוא חלק הכרחי במעטפת התאים בגוף, וכשהתא נפגע הגוף שולח כולסטרול על מנת לבנות ולתקן את מעטפת התא. רדיקלים חופשיים הם העבריינים, הם מחמצנים את תאי גופינו ועלינו לצרוך נוגדי חמצון על מנת למזער את הנזק.

דברי סיום

חלמון הביצה הוא בריא. אם כל המחקרים והידע שנערם למשך עשרות שנים, מי באמת יכול לשער למה מרבית הציבור מכיר שהחלמון הוא רע וחייבים לקצץ בצריכתו. הסיבה בגדול היא הכולסטרול שהואשם בשגגה, אבל במקום החלמון הרבה אנשים מטגנים את החלבון שאיכותו וזמינותו הביולוגית נחותה.

רוב הכתבה הסבירה את חשיבותה של איזון מצע פרוביוטי במעיים. החלמון הוא מקור מעולה לבניית שריר ועצם, אך כל מזון מתעכל ברמה גבוהה יותר כאשר קיים מצע חיידקים במעיים שמעודדים את ספיגתם של הויטמנים והמינירלים השונים. חיידקים פרוביוטים עוזרים לפרק פחמימות מורכבות וחלבונים על מנת להפיק מהם את מירב הקלוריות ואבני הבניין שהם מספקים. מצע פרוביוטי מאוזן במעיים הוא מצב אידיאלי, באמצעותו תוכלו להמשיך לצרוך חלב, גבינה, בשר, לחם, פסטה ועוד ללא תופעות לוואי ולהפיק מהמזונות את האנרגיה שטמונות בהן.

רוצים להתחיל להכין כרוב כבוש? קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כְּרוּב כָּבוּשׁ.

הביצה נחשב פרווה מבחינת כשרות הדת היהודית, ככה שתוכלו לשפר כל ארוחה עם חלמון ביצה. אני בטוח שרובכם תסלדו מהוספת חלמון נא לארוחות, אך אולי אנשים רציונלים ובעלי הנעה יחדשו לכם מתכונים לשיפור הבריאות.

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)