‏הצגת רשומות עם תוויות עיכול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עיכול. הצג את כל הרשומות

יום שני, 1 ביוני 2015

האם נטול גלוטן הינו תַּרְמִית? [מחקר מתוך יומן]


לפניכם מוצגת טיעון המבוסס על מחקר וחקירות אל תוך דיאטה, פיזיולוגיה וההיסטוריה האנושית. מאמר זה יאפשר לך לחבר כמה דברים ביחד ולפתח דעה משלך.

בעיקרון, יש הבדל עצום בין שיטות המסורתיות של עיבוד דגנים, אשר מניב את הלחמים, הפסטות והמאפים שלנו, ובין השיטה הקונבנציונילית (ואחרונה יותר) של עיבוד דגנים.

באופן מסורתי, האדם הבין איך הטבע פעל והעביר את החוכמה לדורות הבאים. החוכמה בהשריית אגוזים, זרעים, דגנים וקטניות חוזרת אלפי שנים, וגם בצדק. אבותינו, שאט אט נטשו את אורח החיים הפליאוליתית שלהם והתיישבו בחוות לחרוש את האדמה באופן עונתי, הכירו בכך שלמקורות תזונה אלה מנגנוני הגנה, שנועדו להבטיח את הישרדותה של הזרע עד שתנאים כאלה שהעדיפו נביטה הגיעו.

יום שישי, 18 בינואר 2013

הזמנה לאירוע עולמי ב-21 למרץ

אני שמח להזמין אותך לאירוע עולמי שתופס תאוצה כבר עכשיו לקראת "יום העולמי למודעות דגנים" (World Grain Awareness Day).

זה אירוע שניתן לתמוך בו על ידי הצטרפות לאירוע בפייסבוק.
הצטרפות לאירוע הופכת אותך לחבר בתנועה להעלאת המודעות לבעייתיות בדגנים, חלב, סוכר ועוד. הקול שלך חשוב לי.

ביום הזה אנו עומדים זקוף ומדברים על הבעייתיות של מזון חקלאי לבריאות האדם וחיית המשק, והשיטה החקלאית שפוגעת באדמה והופכת את שטחה של כדור הארץ למדבר.

בעזרת ידע שתוכלו לצבור בבלוג הזה ובערוצי תקשורת פתוחים ומעודכנים, תוכלו ללמוד על המנגנון שבו דגנים פוגעים במערכת העיכול שלנו, איך חלב גורם לאוטיזם, סכיזופרניה וסכרת נעורים בילדינו וכיצד סוכר הופך תרבות שלמה לרודפי הנאה והתמכרויות בלתי פוסקות.

הסיבה למחלות ציווילזציות ידועה לאלו שלקחו את הזמן לחקור. 
אולי לך אין את הזמן להקדיש לזה, כי לך יש תחביבים שבה לך להקדיש להם זמן, אבל נושא התזונה הוא שיכול להבטיח לך בריאות יומיומית.

אם ידעת ש-99% מהאבולוציה התזונתית של הזן האנושי מושתת על מה שאבותינו צרכו מסביבתם, האם גופך מותאם לדיאטה אבולוציונית?

אם מחלות ציוויליזציה, כמו אלצהיימר, פרקינסון, סרטן, ניוון עצבי, עששת ועוד, הם כתוצאה מתזונה ניוליטית שהתחילה לפני 12,000 שנים בהמצאת החקלאות, האם אנו אמורים לפעול ולשגשג על תזונה שאיננה מחקה את הטבע ובעיקר את טבעו של האדם?

האדם נהג לצוד וללקט למשך 99% אחוז מההתפתחות האבולוציונית שלו. לפעמים אני תוהה כיצד האדם היה מסוגל לעלות בראשו את האפשרות להזניח את טבעו ולשנות את אורח חייו וגישתו לאדמה. כיצד האדם היה מסוגל ללקט דגנים וקטניות, אותם הוא לא צרך בהתפתחותו האבולוציונית, ולשתול בשטח רחב יבול בודד, כאשר הטבע משקפת לו גישת גיוון ביולוגי? כיצד האדם, שצד חיות ושיתף איתם פעולה, הזניח את תפיסתו והבריח את החיה משטחו על מנת להצמיח את יבולו וכלא אותם מאחורי גדרות?

כיצד האדם יכול פתאום לשנות לחית המשק את תזונתה האבולוציונית ולהאביסה בדגנים וקטניות?!?!

אלו שאלות שמטרידות אותי והאמת קשה מנשוא.

אבל יש אלטרנטיבה והיא בהשג יד האדם, כל עוד הוא פתוח להסתגלות.

ביום הזה, ב-21 למרץ, אנו מספרים לאמא, לאבא, לאח, לאחות ולחברים, בכל מקום, את האמת כפי שהמדע משקף אותו.
נהפוך את זה לנושא המדובר ביותר בתחילת האביב.
נביא את הבעייתיות במזון אל שולחן האוכל, לשווק ולאוזניו של שכננו.

נשוחח על הפתרונות למשבר האוכל שאפשר לתקן תוך חודשים ספורים בעזרת לימוד, אימון והוראה על שיטת גידול חַקְלָאוּת בַּת-קְיָמָא (Permaculture).

נשוחח על תזונתם האבולוציונית של אבותינו, שמדענים אמיצים חקרו ומצאו כיצד הם היו בריאים בהרבה מאנשים רבים בעולמנו המודרני.

אני שמח להזמין אותך לתחילת עידן הזהב.
בו נוכל יחדיו לתקן את תזונתינו ולהחזיר את כוח וכושר הבריאות לידינו.
למען עתיד ילדינו והדורות הבאים.

האחראיות בידייך, לבריאות!

יואל ג'קובסון

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

חווית המזון בגופנו


תקציר:
עיכול המזון מתחיל מהרוק בפה. מגיע לקיבה, שם הוא מתערבב ונדחס לו לתוך עיסה בתנאי חומציות ההורגים חיידקים ואינזימים התורמים בפירוק חלבונים, ומשם למעי הדק. המעי הדק בנוי באופן כה משוכלל, על מנת ליעל את ספיגת כל החומצות אמינו (מהחלבונים המפורקים), חומצות השומן (מהשומן המפורק), חד-סוכרים (מהרב-סוכרים המפורקים), המינירלים והכימיקלים השונים הנחוצים על ידי כל תאי מערכות הגוף.

במעי הדק תמצאו תאים מיוחדים, הנקראים אֵנְטֶּרוֹסִיטִים, האחראים לסינון יחידות הבניין השונות ועל מנת לעזור להם להגיע מחלל המעי לזרם הדם בעזרת מובילים מוסימים. בריאותם חשובה לנו, כי זה בעצם בריאותינו.
בכתבה הזאת נתאר את מעבר המזון מאכילתו עד ליציאתו כצואה. נתמקד במיוחד במעי הדק, שם החומרים המזינים נספגים ונשלחים לניצול על ידי תאי הגוף.

לחץ להגדלה
בתסריט של אדם אחראי ובריא, המזון נגרס ונטחן בשיניים לדיסה המתמלאה באינזימים ונוגדנים מהרוק ופעולת הבליעה שולחת את הגּוּשׁ (Bolus) דרך הוֵשֶׁט (Esophagus) על ידי התכווציות שריר הנקרא פֶּרִיסְטַּלְסִיס (Peristalsis) אל תחנת העיכול השניה, הקֵבָה (Stomach). פירוק פחמימות ושומנים מתחיל בפה, על ידי אינזימים רבים כמו עָמִילָז (מפרק עמילנים ופחמימות לתרכובות חד-סוכר) ולִיפֶּאז (מפרק שומנים לחומצות שומן).

בכתבה שלי - מערכת העצבים האנטרית והמוח השני - חשפתי לכם שלמערכת העיכול מוח משלו עם מערכת עצבית משלו. נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶר (Neurotransmitter) הוא כימיקל הקיים במערכת העצבית ולו תפקיד חשוב בתקשורת בין סִינַפְּסִים (Synapse). סֶרוֹטוֹנִין (Serotonin) הוא מוליך בין-עצבי ובמערכת העיכול הוא אחראי על תנועה פּריסְטָלְטית. לכן, תרופות פסיכיאטריות המבוססות על טיפול עם סרוטונין צריכות להילקח בזהירות מפני שזה יכול לשבש את פעילות מערכת העיכול. ככה זה כשמרבית הטיפולים הם בעזרת תבליות בליעה, המעיים סופגים את הכימיקל קודם, לפני המוח המרכזי. במוח, סרוטונין קשור לתחושת מצב רוח, תאבון ושינה.

בעת כניסת הגוש לקיבה משתחררים להם מיצי קיבה (חֻמְצָת מֵימָן כְלוֹרִי - HCl) ואינזימים על מנת לחסל חיידקים פתוגנים ולהתחיל בפעילות פירוק החלבונים. הקיבה נעזרת בשתי טכניקות לעיכול, מכנית (על ידי ערבוב ומחיצה) ואינזימתית. 

הפרשת חֻמְצָת מֵימָן כְלוֹרִי (Hydrochloric acid) חשובה מכמה סיבות: מעוות את צורתם של החלבונים הנכנסים על מנת לשבש את פעילותם וכהכנה להמשך הפירוק, להשמיד חיידקים או וירוסים הנכנסים עם המזון, להפעיל את האינזים המרכזי בקיבה הנקרא פֶּפְּסִין (Pepsin) האחראי לפירוק חלבונים לחומצות אמינו, וכסמן לסגירת מחסום הושט ובכך למנוע ממעבר של תכולת הקיבה לושט.

הגוש המפורק ומעוכל בקיבה מקבל שם אחר, קָיִם או עיסה (Chyme), אשר עושה את דרכו דרך סוגר בתחתית הקיבה אל  הַמְּעִי הַדַּק (Small Intestine). למעי הדק שלושה חלקים מרכזיים: תְּרֵיסַרְיוֹן (Duodenum), הַמְּעִי הַרֵיק (Jejunum) וְהַמְּעִי הַעָקוּם (Ileum). במעי הדק מתרחש רוב ספיגת החומרים התזונתיים.

בעת כניסתו של העיסה לתריסריון, הלַבְלַב (Pancreas) מפריש אינזימים לפירוק מעמיק יותר של פחמימות וחלבונים והכָּבֵד (Liver) מפריש מיצי מָרָה לפירוק שומנים אל תוך חלל התריסריון. גם כִּיס הַמָּרָה (Gallbladder) לוקח חלק, על ידי אחסון מיצי המרה מהכבד, אותם הוא משחרר על מנת לעזור בפירוק השומנים מהעיסה. באחסון, מיץ המרה נהיה מרוכז יותר אשר משפר את כוחו ומגביר את השפעתו על שומנים.

העיסה ממשיכה את דרכה באמצעות התנועה הפּריסְטָלְטית עד להַמְּעִי הַגַּס (Colon).

סִיס וְאֵנְטֶּרוֹסִיטִים
המעי הדק מרופד, לכל אורכו, בקִפּוּלִים מַעְגָּלִים (Circular Folds) המקיפים את כל היקפו הפנימי של החָלָל (Lumen). ראה תמונה להמחשה:

מעי הדק בכולו מרופד בשכבת תאים משוכללת. לפי האיור אנו רואים שהקרום הרירי הפנימי, הקיפולים ובין הקיפולים, בנויים בצורת מברשת. כל אחת מהבלוטות דמוי-אצבעות נקראות סִיס (Villi) וצורתן תופסת שטח התורמת לספיגה מוגברת פי 60-30. הַסִיסִים מרופדים בתאים האחראים לקליטת החומרים המזינים ובתאים המפרישים אינזימים או ריר מעי.

לתא המרכזי, שעל הסִיס, קוראים אֵנְטֶּרוֹסִיט (Enterocyte) והוא אחראי לספיגת המינירלים, הויטמינים, חומצות שומן, חומצות אמינו והפחמימות השונות בעזרת 'מובילים' (Transporter) המביאים אותם אליו ו'מובילים' העוזרים לחומרים המזינים לחצות את הפְּלַזְמָה אל צידו השני של האֵנְטֶּרוֹסִיט על מנת לחדור לזרם הדם באמצעות פעולת הדִּיפוּזְיָה. תאים אלו מתחדשים כל כמה ימים והם רגישים לתנאי סביבה דלקתיים מריבוי חיידקים פתוגנים.

צפו באנימציה להמחשה שתקל על קליטת החומר: 


בגלל שחיקת תאי הסיס, עקב מעבר ממושך של מזון, תאים נפגעים ולכן יש צורך בחידושם בתדירות גבוהה. בלוטת המעי (Intestinal gland) הנקראת גם קְרִיפְּט (Crypt) היא אזור ליצירת תאי אפיתל חדשים, להפרשת ריר ואינזימי עיכול.

לתמונות באיכות מצוינת שמעמיקות בנושא הקריפט: Small Intestine - Normal mucosa | Immunopaedia.org

בבסיס הקריפט יש תָּאֵי גֶּזַע (Stem Cells) המתחלקים ויוצרים תאים שונים, לפי צורך הסיס. למשל אֵנְטֶּרוֹסִיטִים, תאי גוֹבְלֶט (Goblet Cells) ותאי פָּנֵט (Paneth Cells). החלוקה המִיטוֹזִיס מפיקה שני בנות תאי גזע, האחת משתנה לאחד מהתאים הנ"ל והשניה נשארת כתא גזע עד לחלוקה הבאה.

החלוקות מזיזות את התאים לאורך הסיס עד כיפת הסיס, שם הם מתים. ככה הוא מעגל חייו של הסיס. אך תאים מסוימים נשארים בקריפט, לרוב רק תאי גובלט ואנטרוסיטים עולים למעלה.

אגב, אותו מוליך בין-עצבי, סרוטונין, כמו כימיקלים אחרים ואף הורמונים, מופקים מתאי אנדוקרין מעי (Enteroendocrine cell) הנמצא על הסיס.

הרס התאים על הסיס קורה בגלל חיידקים פתוגנים היוצרים זיהומים ודלקות. תנאים דלקתיים במעי הדק מוביל למעי דליף (Leaky Gut) ומחלות מעיים שונות. ללמוד עוד על מעי דולף, קראו את הכתבה שלי - מְּעִי דוֹלֶף.

המזון ממשיך את דרכו ונספג לאורך כל שלבי המעי הדק. הספיגה המרבית מתרחשת בתריסריון, שם גם נפרשת חומרים המנטרלים את החומציות שנכנסת עם העיסה. לקראת סוף המעי הדק, במעי העקום, יש פחות ספיגה וקיים פחות סיסים.

בסוף המעי הדק, במעי העקום, העיסה עוברת לַמְּעִי הַגַּס (Colon). שם יש רמה נמוכה מאוד של ספיגת חומרים מזינים, מפני שאחריותו לספוג את כל המים מהעיסה. אך הוא כן סופג כמה ויטמינים מסיסים בשומן, כמו ויטמין K, מחיידקים חיוניים המתרבים בתהליך תסיסת מזון שלא עוכל לגמרי.

המעי הגס דוחף את העיסה לחלחולת, שם היא נאגרת לטובת פינוי דרך פי הטבעת.

זה חווית המזון בגופנו.

לסיכום, מערכת העיכול היא יצירת מופת של האינטליגנציה האבולוציונית. המוח המרכזי מתפקד יותר כאנטנה והוא מסוגל לנפח ולהרחיב את דמיונינו, אך המוח השני, שהוא מערכת העצבים האנטרית במעיים, קושרת אותנו לאדמה, לחוט ההשרדות. אלו תהליכים ביוכימיים שלוחצים על כפתורי הפעלה וכיבוי, והמערכת סופגת המון השפעה מהחומרים הביוכימיים הנכנסים מהמזון שלנו. סוכר מזוקק הוא הרסני, מפני שהוא מזין חיידקים פתוגנים במעיים התורמים לעליה בדלקות במעיים ולבסוף למעי דליף הפותח דלתות למחלות כרוניות שונות.

בריאות המעיים מתחיל בבריאות ההחלטות שלנו. החלטות אלו מושפעות מהתפיסה שלנו, אז כדי לתפוס את חשיבות המזון כתורם לבריאות לטווח הקצר והארוך. סיבים מירקות ופירות מזינות חיידקים פרוביוטיים במעיים. אותם חיידקים חיוניים מיצרים בעצמם ויטמינים מקבוצות B, למשל B12, ומעודדות פירוק פחמימות וחלבונים. בנוסף הם יוצרים חומציות לקטית נהדרת לשגשוגם של תאי דם לבנים השומרים על סביבת המעיים.

חיידקים פרוביוטים מיוצרים על ידי תהליך תסיסת מזונות, למשל כרוב כבוש. רוצים ללמוד איך להכין כרוב כבוש? קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש.

האחראיות שלך, לבריאות!


רשימת מקורות
כתבות:
אנגלית:
THE DIGESTIVE SYSTEM - Technion.ac.il
[הסבר קצרצר וקולע על כל חלק במערכת העיכול. יש גם תמונות של התאים]
villus - tiscali.co.uk
[תמונה מצוינת המתארת סיס]
DIGESTIVE PHYSIOLOGY - upei.ca
[הסבר מעמיק על הפיסיולוגיה של עיכול. עם איורים גם הממחישים את החלבונים ופירוקם, ופחמימות ופירוקם]

סרטוני הסברה:
Small Intestines Histology Model - Layers & Mucosa - YOUTUBE
[הסבר של שכבות המעי הדק, עם הסבר על הווילאי והאנטרוסטים בעזרת מודל]
Small Intestine - YOUTUBE Animation
[הסבר מעמיק על מעי הדק באנימציה מצוינת]
Health Digestive System 101 - YOUTUBE
[אנימציה מוסברת על ידי מורה. מהפה עד לפי הטבעת]

יום רביעי, 6 ביוני 2012

תהליך הכנת כרוב כבוש

כבישת כרוב היא תהליך תסיסה המפיקה חיידקים פרוביוטים. אם תשלטו במזון, תשלטו באוכלוסיה. זה נכון גם לגבי התאגידים ואוכלוסיות בני האדם, אז זה בוודאי נכון לגבי האדם ואוכלוסיות החיידקים במעי, על העור, בכלי הנשימה, בפה, באיברי המין, בעיניים ובדם.

הנה כתבה המסכמת את חשיבות פרוביוטיקה לבריאות - מערכת ההגנה החוץ-גופית

בכתבה שלי על חשיבות הפרוביוטיקה ו-בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה חשפתי אותכם לחיידקים הטובים שחיים לצידנו, וחשיבותם באיזון בריאותי במעיים. יש להם יכולות רבות כמו סינטוז ויטמינים ממזון בטבע שבדרך כלל הקיבה לא יכולה לבצע לבדה, ניקוי המזון מרעלים ובמיוחד מתכות כבדות [נזקי הכספית] וכמובן מספקים 80% מהתגובה החיסונית של הגוף (כי המזון הינו דרך קלה לחיידקים רעים להיכנס לסביבה הפנימית שלנו). תנסו ותהנו, לבריאות!


לשמחתי יצא לי ללמוד אצל חברה טובה איך להכין כרוב כבוש (Sauerkraut). התהליך מצריך המתנה של 5 ימים עד שבוע ולפעמים יותר (תלוי במזג האוויר). החיידקים משגשגים בטמפרטורות חמות, כמו בקיץ. זמן תסיסתם גם משנה את טעמם, לכן טעם כרוב כבוש יהיה שונה בין שבוע לשבועיים. ניתן להכין כמות גדולה ולהוציא חצי אחרי שבוע ולתת לשאר לתסוס עוד שבוע.

יש להכין מראש קערה או גיגית, צלחת שתתאים להיקף הפנימי של הקערה או הגיגית ומשקולות. לדאוג שכל הכלים נקיים, אחרת חיידקים רעים ישגשגו להם וחבל לזרוק סתם.

אני אתייחס רק לכמות של כרוב אחד גדול. אז קודם כל, חותכים את הכרוב הכבוש לחתיכות קטנות לתוך הקערה (מוסיפים מעט מלח) ועם הידים צריך ללוש על מנת להוציא את כל הנוזלים. בשלב מסוים תבחינו שאי אפשר להוציא יותר מיץ מהכרוב וזה הרגע לעצור ולטעום. 

לחסות את היקף הקערה בצלחת מתאימה ולבדוק שהמיץ עולה מעל לצלחת. אם יש מגע של הכרוב הכבוש באויר יווצר עובש ולכן דואגים שהמיץ מכסה את כולו. את המשקולות מוסיפים מעל לצלחת על מנת לשמור שהמיץ יהיה מעל לכרוב, ועל מנת ליצור לחץ שידחוס עוד מיצים בזמן ההמתנה. מומלץ להימנע ממשקולת מברזל כי המגע עם מים יוצר חלודה ואז חייבים לזרוק. ניתן להשתמש בצינצנת זכוכית גדולה ולמלאה אותה במים ואז לשים מעליה משקולות. 

כדאי לעטוף את הכל בשקיות או מטלית עם חורים או במגבת, כי כל הזבובים והחרקים יכולים להיכנס, וגם לתת לגזים לצאת ולאויר להיכנס. מומלץ לשים בחוץ מפני שהחיידקים מפיקים גזים לא נעימים. 5 ימים מינימום בטמפרטורה מעל 21 מעלות צלסיוס והכרוב הכבוש מוכן, אבל ניתן להתסיס אפילו 6 שבועות אם רוצים. אם הטמפרטורה נמוכה מ-21 מעלות צלסיוס, כמו בתקופת החורף, תצטרכו לתת לכרוב לתסוס מעל לחודש. יש המון טכניקות מעניינות ביוטיוב ומומלץ לבדוק את כולם, תהיו גמישים.

אפשר להוסיף גם גזר לתהליך, זה מוסיף טעם ונראה נהדר. אמא שלי ספרה לי שבכרוב הכבוש שאימה הכינה היא הוסיפה גם זרעי ערער (Juniper), להם תכונות אנטיספטיות.

לבריאות!

הנה כתבה בה פירסמתי תמונות של כרוב כבוש שהכנתי:
הכנת כרוב כבוש בחווה

כתבות באנגלית:
Making Sauerkraut - wildfermentation.com
How long should I ferment my sauerkraut for? - Culture THIS blog

סרטונים ביוטיוב:
How To Make Fermented Veggies by RawPleasureAustralia - YOUTUBE
Search results for Sauerkraut on YOUTUBE

תודה לאמיליה רוזנפלד! הלמידה ממך היה מתנה לחיי.

יום חמישי, 26 באפריל 2012

מערכת העצבים האנטרית והמוח השני

הידעת שכ-80% מהתגובה החיסונית נמצאת במעיים?


לכולנו זה קרה, לאחר ההפריה החלה חילוק תאים במהירות, וכך נוצר העובר. באבריוגנסיס(התפתחות העובר), מתפתחת מריקמה אחת מערכת העצבים המרכזית וריקמה דומה נודדת ליצירת מערכת העצבים האנטרית או מערכת העצבים המעית. מערכת עצבים זו מחוברת לושט, לקיבה, למעי הדק ולכרכשת. היא מורכבת ממאה מיליון תאי עצב (ניורון), יותר מעמוד השדרה, והיא מחוברת ישירות עם מערכת העצבים המרכזית באמצעות כבל הנקרא עצב הַתּוֹעֶה (וואגוס), העצב הגולגולתי הארוך ביותר. זה מתפתל מגזע המוח דרך הצוואר עד לבטן. זהו הקשר מעיים-מוח.


מצב המעיים משפיע מהותית על בריאותינו. בזכות מעיים בריאים אנו נהנים מבריאות נוירולוגית, פסיכולוית וחיסונית. זה לא בה להמעיט את ערכו של המוח, אלא להגיד שלגוף יש 2 מוחות. כמו תאומים סאמים, המוחות מקושרים ומשפיעים אחד על השני. כשאחד מדוכא גם השני מדוכא. המוח אינו המקום היחד שקיימים בו מעביר בין-עצבי(נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶר), כמאה מיליון מאלו מרפדים את אורכו של המעיים, בערך אותה כמות שבמוח. כל כימיקל שמשפיע על המוח נמצא שמשפיע גם על המעיים. (מי שלא יודע מזה עצב או מעביר בין-עצבי או כימיקלים בין-עצביים, נע לדלג לסוף העמוד להסבר קצר, מומלץ גם אם חשבתם שאתם יודעים).


מיכאל גרשון, יו"ר המחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא באוניברסיטת/בית החולים קולומביה ניו יורק, מומחה בתחום המתהווה של ניורו-גסטרו-אנטרולוגי ומחבר הספר 1998 המוח השני, אומר שלמערכת העצבים כ-100 מיליון תאי עצב, שכ-90 אוחז מהסרטונין (כימיקל בין-עצבי) מופק ונמצא במעיים ומווסת את התכווצויות השרירים שמטרתם להניע את האוכל המעוכל לאורך המעיים ולכיוון היציאה. כימיקל בן-עצבי זה, שגם מיוצר במוח, מפורסם ביצירת תחושת נוחות ואושר. במוח יש לכימיקל כמה תפקידים: וויסות מצב רוח, תאבון/תשוקה ושינה.

הבטן מדבר. הוא אומר לך שכהוא רעב, וכשמספיק. הוא נותן תחושה טובה כשהאוכל רך, וכשהוא כבד וסנטטי הוא ישאיר אותך על הכיסא. כיצור עילאי, בן האנוש התפתח ליכולותיו המודרניות בעזרת המוח המרכזי, האך ברור שכשאדם נמצא בתרדמת או כצמח, יש מוח אחר שממשיך את כל הפעילויות האחרות הקשורות למערכת החיסון ומערכת העיכול. יש קשר ברור בין חתיחת הלחם שאכלתם לתגובת הגוף, כמו שיש קשר בין אכילת לימון ולהתכווצות הגרון ושיחרור ריר. מספיק ללמוד טיפה כימיה ולהבין שהעולם אינו מוצק, אלא נדמה לנו שהוא ככה. אז נדמה לך שלאכול בלי חשבון, ואז להתחתן, להעביר את הרגלי האכילה לדור הבא ולמות מכאבים או מהשפלה בבית חולים לזקנים זה הדרך שדמיינתם וחלמתם בילדותכם? אמא שלי עובדת בבית חולים לקשישים, כל יום קשה ובגיל כל כך מתקדם האדם עקשני בטירוף, לא משנה מה הוא לא ישנה את הרגלי האכילה שלו. ד

מה שבדיעבד רציתי למקד אותכם הוא בחשיבות הרבה של מערכת העיכול. אני אובססיבי לכל הקשור לתזונה, ואני אוגר המון ידע, אך אני דואג לבסס את מה שאני אומר על ידע קיים שלא הגיע למערכת החינוך מסיבות נהירות. תישארו בורים, בערים, עם הארץ. מקור הידע העיקרי של רובכם מגיע מחשיפה קצרה מדעות האנשים בטלוויזיה, שגם להם בסופו של יום יש אינטרס רק לדאוג לכיס שלהם. יש משהו דבילי במציאות, שהגענו למצב שבו אנשים כל כך סתומים שהם אינם מבינים את משמעות המילה אורגני. אתם עייפים בבוקר? אתם סובלים מכאבי ראש? אתם שמנים? יש פיתרון, אבל כרוך בו הרצון לפעול יום אחר יום להתמעת הרגלי אכילה ואורח חיים שתצחקו מרוב אושר.ד

ההחלטות שלכם משפיעות על יכולתכם לתפקד. כשהגוף לא מקבל תזונה מלאה הוא יתחיל לחשוב שהוא בתקופת רעב והוא ינסה לאגור כמה שיותר אוכל בצורת שומן כדי לעבור את החורף שלעולם לא מגיע. מה עוד, כשהגוף לא מקבל את מה שהוא זקוק לו הוא ימשוך את זה מהעצמות והריקמות, כי אין ממקום אחר. מה שישאיר אותכם מותשים בסוף היום, ולרוב בזיקה גבוהה לנימנומים כי ככה החיות בטבע עוברות תקופות של חוסר מזון.ד

אני תומך נלהב של אוכל אורגני, ומאוד ממליץ לכולם לעשות מיצים של פירות וירקות אורגנים. מיץ ירקות/פירות הוא הצורה היעילה ביותר שלך להחדיר לזרם הדם כמות ענקית של אינזימים, מינירלים וויטמינים שמגיע ישירות לכל האיברים בגוף.

ממה עדיף להימנע? חלב מפוסטר, שזה כל החלב בישראל אלא עם כן אתם מסוגלים לגדל ולחלוב פרה או עז בעצמכם. מומלץ להימנע מאכילת סוכר שולחן, תאמינו לי הקפה טעים מאוד ללא סוכר. הסוכר רק "גורם" לכם להרגיש שזה טעים יותר, אבל בעצם אתם מערפילים את טעמו המשובח והאמיתי של הקפה או כמובן התה.

לבריאות ובתאבון



רשימת מקורות
כתבה מאוד מעניינת על מערכת העצבים האנטרית, באנגלית




מערכת העצבים האנטרית, ויקיפדיה - עברית (חבל שבעברית כתוב כל כך מעט)


ניתן לקפוץ לנקודות הבאות לקטעים מעניינים אבל מומלץ לשמוע מי זאת ד"ר נטשה בהתחלה:
28min, 36min, 48min, 01:03hour (about fermented milk and benefits), 01:21hour (about clearing heavy metals and about a minute in she talks about a study made),

ההסבר הקצר:
אז ככה, המוח או מערכת העצבים המרכזית, אנטרית, אוטונומית ועוד מורכבים על ידי תאי עצב. תא עצב מוליך חשמל, חד וחלק. הוא בנוי בצורה כזאת שהמוח מסוגל לשלוח מידע במהירות אור לכל אזור בגוף, כלומר תוך כדי שאתם מזיזים את האצבעות ברגליים המוח שולח באופן מורכב אך מלומד מסרים לשרירים לפעול כך שנוצרת פעולה הנראת לנו כל כך בסיסית. איך מלומד? לתאי עצב יכולת שמירת זיכרון, ככה שכשמנגנים על פסנתר הידיים זוכרות ככל שמאמנים את מרכזי הזיכרון והלימדה של אותה הפעולה.
מעביר בין עצבי הוא כימיקל, העוזר לתקשר בין תא עצב לתא עצב אחר, כי תאי עצב אינם מחוברים. כימיקלים שונים יוצרים תגובות שונות. למשל הסרטונין שהסברתי אך גם דופמין, שיוצר תחושת גמול.

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)