סקירת ספרים ועידכון מהשטח

יתכן ותהיתם מה קורה איתי בימים האחרונים. העבודה בעיר לוקחת ממני המון זמן, ולכן לא יוצא לי לחקור בין דפי המחקרים כמו פעם, אבל אני שמח שהגעתי למקום מוצק ועם כלים רבים לשמירה וטיפוח הבריאות שלי. 

במקום לקרוא באינטרנט על תזונה, דווקא יצא שספרים מסוימים באו אל חיי והם כיוונו אותי למקום נהדר. קראתי את הספר "דילמת אוכלי-כל" של מיכאל פולן, אליו לא הספקתי לכתוב סקירה אבל התייחסתי אל עבודתו בכתבה האחרונה שהתפרסמה בניוזלטר נו-מינד. מיכאל פולן הוא עיתונאי וסופר מוצלח. הספר הזה חושף את הקשר של האדם לדגן, ובמיוחד לתירס, וכיצד התעשיות של היום הבריחו את החיות מהשטח וסגרו את כולן במכלאות עצומות, רק על מנת לגדל דגן בודד על שטח נרחב אשר נהייה מדברי בסופו של דבר. חלק שני של הספר נכנס לרעיון היותר הומאני, שהוא גידול על-פי שיטח מגדלי הדשא. הסופר יוצא לחווה בוורג'יניה ולומד ממגדל דשא בשם ג'ואל סלטין. מגדל דשא דואג לדשא ורק חושף את חיות המשק שלו לדשא במחזוריות המדמה את הטבע. חלק שלישי ואחרון של הספר, הסופר יוצא לחוות מזה להיות צייד ומלקט. יש פילוסופיה, יש מבט היסטורי ויש תיאורים מצוינים שמשכו אותי לקרוא את הספר עד הסוף ולרצות עוד.

אז קראתי את הספר של ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד בשם "סינדרום המעי ופסיכולוגיה", אשר חיזק בי את החשיבות של פרוביוטיקה לבריאות שכלית, כי כל המחלות מתחילות מהמעי. היא דנה בכך שחיידקים היזדמנותיים (הנוטים להתבטאות פתוגנית) ניזונים על הפחמימות בתזונה המערבית (לחם, פסטה ומתוקים) ומשחררים רעלנים אשר פוגעים בתאי הספיגה במעי. מה שמוביל לפגיעה ביכולת המעי ליצא אינזמי עיכול ולספוג את החומרים המזינים מהארוחה, אשר מתבטא בסוף בתת-תזונה. הרעלנים האלו מוצאים את דרכם אל זרם הדם ופוגעים במערכת העצבים והמוח, אשר מוביל ילדים רבים לאוטיזם, סכיזופרניה ופסיכוזה. היא דנה בחשיבות הרבה של מיקרופלורה מאוזנת במעי. הספר נועד לקחת את הקורא לכיוון של אימוץ פרוטוקול ואורח חיים הדואג להוציא את כל הפחמימות הרעות מהארוחה והכנסת מרכיבים בריאים יותר (למשל שומן טוב וחלבונים). הרעיון הוא טיפול במשך שנה עד שנתיים, והיא מתארת הצלחות רבות בהם ילדים אוטיזטים החלימו עד כדי כך שאי אפשר להבחין בכך שסבלו מהפרעה כזו בעבר. ילדים אשר חזרו לבית הספר ותפסו תאוצה. אישית זה עודד אותי להמשיך להתסיס מזונות ולהימנע מסוכר בכל דרך שהיא.

ספר שלישי שקראתי היה על ידי תזונאית מקומית (בקליפורניה) בשם ג'סיקה פרנטיס (Jessica Prentice) ושם הספר הוא "סעודת ירח מלא" (Full Moon Feast), אשר נכנס להיסטוריה התרבותית והעתיקה של מזון וחיים על-פי מחזוריות הירח. למשל, יש ירח של תסיסת מזון, ובו היא נותנת ציטוטים מתרבויות אשר נוהגים לשתות את הירקות שלהם ואף פעם לא אוכלים אותם. למה? זה חלק מעניין, כי מזון צמחי עובר תסיסה, ויותר בריא להתסיס מחוץ לגוף מהאשר בתוך הגוף. ככה, שמתואר בפרק הנ"ל על אדם שנוהג לשתות ליטרים ביום של מיץ ממזון שהותסס. עוד דבר מעניין שלמדתי מהספר היה על ירח דבש, בהם נהגו בעל ואישה שעתה התחתנו לאכול אך ורק דבש למשך מחזור ירח שלם. זה על מנת להגביר את הפוריות. כמובן שדבש אורגני, טהור ונא מציע את כל חומצות האמינו החיוניות, המון מינרלים וויטמינים ועוד (להבדיל ממזון שחומם ועובד, אשר מאבד מנפלאותיו).

אני ממש נהנתי מהספר הזה, הוא מספק המון ידע עתיק והסופרת חולקת גם מתכונים המיועדים לכל ירח. שווה קריאה, אחרת לא הייתי מרחיב על הספר כל כך. 

ספר אחרון שקראתי הוא "קרקוע", ואליו כתבתי כתבה שלמה ועוד שני כתבות נלוות במטרה לשדר את הרעיון מאחורי ההיגיון שבפעולה פשוטה ומחזירה לנו הרבה יותר בריאות משאשפר לצפות במבט ראשון. תוכלו לקרוא את הכתבה בקישור הבא: סקירת הספר "קרקוע"

אז מה קורה איתי כיום?

ב-2 ליולי הזמנתי אנשים לחוות מצגת שעשיתי על "התבנתי האקולוגית" כפי שקראתי לה. התייחסתי לעובדה שיש חיידקים בתוך התאים שלנו, ויש חיידקים מחוץ לתאים שלנו. מה שבעצם הופך אותנו לישויות חיידקיות לחלוטין! בגלל שהרכבת התחתית שבתה, נאלצו רבים לא להופיע, אך היו כמה שהגיעו עם רכבים. אני שמחתי להכיר אישה נפלאה, אשר בסוף ההרצאה היא הזמינה אותי להעביר את אותה ההרצאה באירוע בסוף החודש. הסכמתי מתוך כבוד גדול להיזדמנות כה נפלאה. היא מכירה טוב טוב את כל העניין הפרוביוטי, והיא אישית מוכרת מוצרים אשר הותססו מראש וטחנו אותם על מנת להשתמש במשקאות. עוד לא טעמתי בעצמי, אבל אני מתכוון לנסות. אישית אני יותר בכיוון של רפואה באמצעות אוכל, ולא באמצעות מוצרים המעבדים חוויה של מזון. אם זה טוב, אני תמיד אמליץ את זה כתרפיה זמנית ולא כאורח חיים. 

חוץ מזה, נרשמתי לקורס באינטרנט אשר מלמד אותי להרחיב את המודעות שלי מעבר למגבלות הפיזיות. אני כבר מתאמן חודש והיו לי חוויות טובות. אני חש יותר את השדות האלקטרומגנטיות, רואה טיפה הילות מסביב לחפצים ואנשים, וחוו חלומות צלולים בהם ממש התעוררתי בעולמות אחרים ולקחתי את זמני לשוטט. הקורס מציע גם פרוטוקול תזונתי על מנת לנקות מחסומי אנרגיה הכלואים בגוף, ככה שהרגישות לשדות האנרגטיות תתחזקנה. אני מתכוון להמשיך להתאמן. חודש ראשון לא אימצתי את הפרוטוקול במלואו, אך חודש שני האני מתכוון להיכנס לכך באופן יותר רציני ולרשום לעצמי את ההבדלים. 

יש לי אירוע באופק והכוונה היא להיחשף ובתקווה לרשום לעצמי תלמידים המעוניינים לחוות עוד.

שיהיה קיץ נפלא!

יואל

אגב, הנה כרוב כבוש שהכנתי ביום שני (8 ליולי, 2013). נכון שזה מזכיר שמש? חחח
למתכון הכנת כרוב הכבוש, נא לפנות לכתבה תהליך הכנת כרוב כבוש

הבנת המנגנון הדלקתי

אני אישית הגעתי למסקנה, שדלקות הן תהליך תגובתית טבעית, ואם הן אינן נפתרות במהירות ודווקא מתארכות, הן יכולות להוביל למחלה ריקמתית (זיהום) או לניוון האיבר (מחלות כרוניות וזקנה). אני בטוח שכל אחד מאיתנו סבל ולמד פעם, וכל פעם שאנו פוצעים את עצמנו חיצונית (פצע) אנו מהר דואגים לחסות ולטפל, אך כשאנו פוצעים את עצמנו פנימית (טראומה ממחסור תזונתי, בין ממקור פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני) אנו נוטים לשכוח את הסיבה לצניחה בבריאות. אנו מודעים לחלק אחד יותר מהאחר. 

האבולוציה של האדם הוא במקור עם כל הבריאה. עם כולה. לכן, לא קל יותר להבין את הקשר הבריאותי שלנו עם הסביבה? קשר המתקיים רק מאהבה. כמו אהבת האדם את האדמה. אשר בכתבה, סקירת הספר "קרקוע", חלקתי עמכם את הנאמר והמוסבר בספר. על אותה המקור התזונתי שניתן לחוות מחשיפת כפות הרגליים, לזרם האלקטרונים החופשיים. לאותה הזרימה וההצפה של הגוף בנוגדי חמצון, המכבים את הדלקות בגוף כולו, כמו מים לאש.

אך מהו דלקת? ומה המנגנון שהמדע מתאר לו בין דפי המחקרים הרבים?

קיום הדלקת

זו התבטאות של תא, חד וחלק. בעקבות חקר אפיגנטיקה (מעל לגנטים) הבינו החוקרים שגנים אינם שולטים בבריאות, אלא גירויים מהסביבה. נהגו במהלך ה-60 שנה האחרונות לזרוק כ-95% מהחומר התורשתי לפח, על מנת להתמקד בדנ"א (הקוד הגנטי). מה שאפיגנטיקה עושה היא חקירה מעמיקה על שאר החומר שנהגו לזרוק, שאלו חלבונים המומחים בכיבוי והדלקת מידע גנטי. זה פשוט, קוד גנטי נקרא, משוכתב ונשלח אל מחוץ לגרעין התא על מנת לבנות את החלבון שהתא צריך. המעניין הוא, שיש חלקים בדנ"א שהם כבויים, שאי אפשר לקרוא, לשכתב וליצור חלבונים מהם, ויש חלקים שהם חשופים לקריאה המובילה לבניית חלבונים. מסתבר שלזה קוראים התבטאות התא, ופעולת יצירת החלבונים על פי המידע הזמין נקרא "התנהגות" תאית. 

התא מתנהג באופן כלשהו. הוא יכול להתנהל באופן שוטף - עם התבטאות של בריאות ושגשוג והתנהגות של צמיחה וריפוי; או שהוא יכול להתנהל באופן דלקתי - עם התבטאות של מחלה ודכאון והתנהגות של הגנה ומניעה. כל תא בגוף הרב-תאי, שזה יותר מטריליון תאים בגוף האנושי, מסוגלים להיכנס ולצאת מכל חוויה, וזה מאוד תלוי באורך חייך.

הדלקת הכרונית

התא שואף לצמוח ולספק לאיבר את התפקוד המלא, שאליו הוא משתייך ובשבילו הוא קיים. אם התא לא מסוגל להתמודד עם הלחץ, הוא משמיד את עצמו על מנת לפנות מקום לתא חדש ובריא. מסתבר שהתא מסוגל לכבות את השרפות (הדלקות) בעצמו, אך בשביל זה הוא זקוק לנוגדי חמצון המתפקדים במלואם. נוגד חמצון הוא תכונה. אינזימים (חלבונים מומחים) אינם רק זה או זה, הם יכולים למלא תפקידים שונים. ההבדל הוא ההתבטאות התאית. כשהתא מבטא דלקת, הוא חושף את המידע הגנטי הנועד לביטוי התגובה הדלקתית. ההתנהגות שנלוות היא יצירת נוגדי חמצון מולדים של התא, למשל גלוטתיון.

דלקת כרונית מלוואה בכאבים, נפיחות, אדמומיות וחום. על מנת לעבור מדלקת פשוטה לכרונית, התא או הריקמה, חווים שרפות מתמשכות בתוכם. אי יכולת התא לכבות את השרפה ולחזור להתבטאות של ריפוי וצמיחה מובילה לתסמיני מחלות כרוניות ובהמשך הדרך למחלות ניווניות.

בנוסף, תאי דם לבנים (מסוג הנטורפיל) משתמשים במנגנון שיגור רדיקלים חופשיים מבוקרים כתגובה חיסונית ראשונה ברגע שהם מגיעים לאזור המוכה. זה נועד להשמיד חיידקים, וירוסים או כל מיני טפילים במכה. אך הרדיקלים החופשיים האלו יכולים לפגוע גם בתאים בריאים, ומחסור בנוגדי חמצון המונעים זאת מפתחת זיהום באיבר. התאוששות מהירה מטראומה, באמצעות נוגדי חמצון, היא הפתרון היחיד לניטרול הרדיקלים החופשיים לטובת ריפוי האזור.

הסיבה לדלקות

דלקות יכולות לקרות מגורמים שונים, למשל, פציעה, חבורה, מאמץ גופני, לחץ רגשי ונפשי, וכמובן בחירה של מזון נחות. כושר גופני הוא פעולה השואפת לגרום לתא או לריקמה להתחזק, להתנפח ובעיקר להיבנה מחדש. כושר גופני גורם לדלקת מבוקרת, מפני שהכניסה להתבטאות של דלקת גורמת להרס ואז משאירה מקום לבניית המבנה מחדש. ההצלחה בבניית המבנה מחדש, ובכך לנפח, לחזק או להשמיש את תאי השריר, מושגת באופן קליל יותר עם דואגים לכבות את השרפות מהר יותר לאחר האימון. זוהי ראיה שונה לגבי דלקות. חשוב לזכור, דלקת היא התבטאות טבעית והכרחית. יכולת התא לבטא דלקת מאפשרת לו ללמוד ולהתחזק, ככה שיש לתא חיים ארוכים יותר.

בספר "קרקוע", אשר סקרתי בכתבה נפרדת, סופר על היתרון מקרקוע הגוף לאחר מאמץ גופני. קבוצת רוכבי אופניים ב"טור דה פרנס" ב-2004 (Tour de France) הזמינו מקלינטון אובר (מגלה תופעת הקרקוע) מצעי קרקוע מיוחדים לטיולים ולשטח. אחוזי ההתאוששות וההצלחה בסיום המרוץ פתחה להמון אנשים מודעות גבוהה יותר להיתרונות בקרקוע הגוף.

מזון יכול לגרום לדלקות, בעיקר במעי. דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים, או באופן כללי, כל הזרעים בטבע, מגיעים עם מערכת הגנה הנועד להגן עליהם על מנת להבטיח את דור ההמשך. מערכת הגנה המבוססת על רעלנים לתאים וחוסמי עיכול. כמו שפולי קפה זקוקים להשריה לפני השימוש, גם כן שקדים, אגוזי פקאן, ברזיל ומלך, חיטה, שעורה, קינואה, כוסמין, חומוס ועוד ועוד. הזרע ימנע מהחיידקים במעי לפרק אותו ובאותו הזמן יגרום נזק דלקתי לתאי המעי. דבר דומה הוא האבסתם של חיידקים "לא מקומיים" באמצעות סוכר ופחמימות. סוכר מזוקק הוא מקור זמין לחייזרים שהמתיישבים לכם בגוף. אלו טפילים שמשחררים רעלנים, פוגעים בדופן המעי וגורמים לפגיעה במוח השני. להבדיל מחיידקים מקומיים או "פרוביוטים" אשר מנהלים מערכת יחסים בריאה עם תאים האנושיים.

בריאות המטכונדריה

רדיקלים חופשיים גורמים לדלקת. המטכונדריה משתמשת בחומרים שונים על מנת להפיק אנרגיה תאית. זו אנרגיה שהתא מסוגל להשתמש על מנת להפיק תגובות המובילות לצמיחה וריפוי או לביטוי דלקתי. המטכונדריה היא חיידק אשר התפתח לחיים תוך-תאיים עם חיידקים אחרים. כלומר, התא הוא שבט של חיידקים. אם התא הוא שבט של חיידקים ויש פי 10 חיידקים על גופינו (האוכלוסיה האקולוגית האנושית), אז זה הופך אותנו לישויות חיידקיות ביסודינו. 

למטכונדריה מנגנונים להפקת אנרגיה, ואחת מהן היא שרשרת הובלת אלקטרונים (Electron Transport Chain). זוהי מנגנון שמסתמך על הובלת מטען חשמלי בין נוגדי חמצון, ככה שנוגדי החמצון הם בעצם חלק מהקו יצור, אבל בגלל שלאינזימים יש תכונה של סחיבה ותרומת אלקטרון אנו קוראים להם נוגדי חמצון. הם פשוט חלק מהמנגנון, וניתן למצוא אינזימים אחרים בגוף שמתנהגים באותו האופן. 

תזונת המטכונדריה

בריאות המטכונדריה יכולה לצנוח, בגלל בחירות מזון. למשל, המחקר הבא מתאר תמונה פשוטה וקלה להבנה. חקרו את התנהגותה של המטכונדריה תחת דיאטות של שומנים שונים. השתמשו בשומנים עם מבנים שונים, למשל המבנה הרווי, ולעומתו הבלתי רווי. אלו השומנים והרכבם הדומיננטי של חומצות שומן:

שמן קוקוס הוא 90% שומן רווי,
שמן זית 70% שומן חד-בלתי רווי
ושמן דגים כ-60% שומן רב-בלתי רווי.

ציטוט מהמחקר:

"המטכונדריה בליבו של העכבר שהואכל עם שמן קוקוס הראה את הריכוזיות הנמוכה ביותר של חלבונים מחומצנים ושל חמצון שומנים. דיאטת שמן דגים הוביל ללחץ החמצוני הגבוה ביותר במטכונדריה בלב, השפעה שהיה ניתן למנוע חלקית באמצעות נוגד חמצון פְּרוֹבוּקוֹל."

תשכחו לרגע מאיזה מקור מזון הגיע השומן ותתמקדו במבנה של חומצת השומן הדומיננטית בשמן. שמן קוקוס הוא 90% חומצות שומן רוויות, ולפי התרשים הבא תוכלו להבין למה מבנה החומצת שומן חושפת לנו את יציבותה.

זאת אומרת, אם התבוננתם טוב בתרשים, שככל שהחומצת שומן היא רוויה יותר, היא יציבה יותר ואין יצירה גבוהה מידי של רדיקלים חופשיים משימושה לטובת הפקת אנרגיה ATP במטכונדריה. האיברון אוכל אבני בניין מסוימים, ומסתבר שהיא נהנת מחומצות שומן רוויות, בגלל שזה מסב לה את הפגיעה הנמוכה ביותר מבין כל מרכיבי חומצות השומן הקיימות. שומן רב-בלתי רווי, כמו אומגה 3 ו-6, הם בלתי רוויות באזורים רבים בשרשרת, וכולנו מודעים לכך שחומצת שומן כזו רגישה לחום, אוויר ואור.

הרגישות מתבטאת בריכוזיות בתזונה. אם למשל אתם לוקחים תוסף תזונה של אומגה 3 כל יום, אתם מספקים לגוף אבני בניין הרגישות לחימצון. רדיקלים חופשיים נוצרים מהם בקלות רבה יותר, אשר פוגעים במבנים קיימים (תאים בריאים) ומטלטלים אותם אל תוך תגובה דלקתית. אז מה בעצם קרה? אכלתם משהו שגרם לכם פגיעה ברמה מולקולרית למבנים, הצתתם את התגובה הדלקתית והתא, הריקמה או האיבר, מוכרחים לפתור את הבעיה (בעזרת נוגדי חמצון) על מנת לחזור לשיגרה.

הפתרון לבריאות המטכונדריה

הפתרון היא לפתח תפיסת "שלום" עם שומן רווי ושומנים אחרים. הפיסיולוגיה שלנו בנויה על תזונה ממרכיבים מסוימים. היא תעבוד חלק יותר עם מרכיבים יציבים ברמה גבוהה יותר בדיאטה. הגוף זקוק לאומגה 3 ו-6, אבל ברמות נמוכות, והמעבר שלהם במערכת העיכול וספיגתם היעילה היא באמצעות מבנים אחרים אשר מסבים לה יציבות גבוהה יותר ממה שהיא יכולה לחוות בעצמה. זה למה אכילת דגים מאשר לקיחת תוסף שמן דגים הוא יותר בריא פיסיולוגית, מפני שהחומצות השומן הפחות יציבות באות כשמסביבן הן עטופות במבנים יציבים יותר, ובנוסף ריכוזם והיחסים בינם דומים לפיסיולוגיה שלנו.

אך זכרו, אופן גידול המזון משפיע על בריאותו. לכן, חיה הניזונה על דגנים וקטניות תפתח תכולת מבנים פחות יציבים, אשר אנו יורשים בעת צריכתה. חיה שמחה, בגלל התזונה המתאימה לה, שווה ערך לגופה השמח. תאים שמחים משדרים שמחה ושגשוג לסביבתם, בדיוק כמו שאם תהיו שמחים תשדרו את שמחתכם וזה משמח אחרים.

נוגדי חמצון הראו במחקר הנ"ל יכולת למזער את הפגיעה של חומצות שומן פחות יציבות [ראו חלק על הפרובקול]. אך הסתפקות על אינזימי התא, עם תכונות נוגדות חמצון על מנת לכבות את השרפות, הינה חצי מהעבודה ודווקא צריך לשלב חומצות שומן רוויות על מנת להקל על המטכונדריה ולאפשר לה ליצר רמות גבוהות יותר של אנרגיה תאית.

הכלי החשמלי - אלקטרונים חופשיים מכדור הארץ

ניתן לכבות את כל השרפות תוך חצי שעה ולפנות מקום להתבטאות ריפוי וצמיחה לאזור. אנו בנויים מהיסודות של האדמה, וזה גם כולל את מטענו החשמלי שנהג לזרום דרך כפות רגלינו. הגוף צובר אנרגיה סטטית שמוכרחת לזרום לאנשהו, ולכן תוכלו לחטוף זאפתה מידית של דלת. קרקוע הגוף הוא כל כך חשוב, מפני שאלקטרונים מתפקדים כמו נוגדי חמצון ומסוגלים להציף את כל גופכם. הנוגד החמצון האולטמטיבי נמצא במאגר ממש מתחת לרגליכם, ולוקח כחצי שעה לכבות את כל הדלקות בגוף כולו, דבר שעוזר לגוף כולו להיפתח, להשתחרר, לחדש קשר דיאלוג עם הריקמות, ולהחזיר את מערכת העיכול ואיברים אחרים לתפקוד היעיל לחוויה האנושית.

תוכלו לקרוא יותר בכתבה שלי - סקירת הספר "קרקוע"

ההתבטאות הפסיכולוגית והנפשית

התגובה הדלקתית היא התבטאות הכרחית של התא. זה כמו ההתבטאות שלנו, כבני אדם, כשאנו מוכרחים להגיב להתקפה על גופנו. אנו חשים פחד ואז יכולים לחוש כעס. האם התא בנוי על אותו עקרון? האם חוסר תזונתי ותפיסה שגויה של המציאות גורמת לתא לחוש מחסורים ולהגיב באופן מסוים, כך שאנו נוטים לבטא את התחושה הזאת ברמה הרב-תאית? למשל, אני שמתי לב שטבעונים מבטאים קיצוניות גופנית, רגשית ושכלית. רק צפיה בסרטוניו של ד"ר מקדוגל ניתן לראות שלטבעונים יש המון כעס, או יש להם יותר נטיה ללמוד איך לבטא כעס מאשר לבטא יציבות רגשית ממושכת. יתכן שהם הכי זקוקים לשלב בחייהם פעילות רוחנית, כמו מדיטציה ויוגה, על מנת להזין את גופם בתזונה פראנית (Prana) ובכך לחוות הקלה מנטאלית ורגשית ללחץ החמצוני שתאיהם חווים.

סיכום,

תוכלו ללמוד המון על המנגנונים המובילים לשינוי הגנטי בגרעין התא על מנת לבטא את התגובה הדלקתית. מה שברור, הוא, שניתן למזער את הפקתם מעבר לאכילת מזונות המלאות בנוגדי חמצון, אלא גם לשלב חומצות שומן רוויות ויציבות יותר. לנהל תזונה יותר מבנית, כלומר, התלויה על מבנה יציב של מרכיבי מזון. או במילים אחרות, לדאוג לאיכות המבנה מאשר לכמות.

הדלקת, שהיא סוג של שרפה בתוך התא, מכניסה את שבט החיידקים לכוננות גבוהה, אשר מונעת ממנה להמשיך בדיאלוג הבריא לריקמה כולה. זה כמו שאם מישהו יתחיל לצעוק ולכעוס עליכם על דבר שעשיתם. אתם מתקפלים, לא מסוגלים לענות חזרה וגועשת בתוככם מחשבות הרסניות ותחושות עצובות.

התא בעצמו יכול לשגשג או לבטא מצב הגנתי, וזה מאוד תלוי באורך חייהם. הלחץ החמצוני יכול להתבטא גם מלחץ נפשי, אז קחו רגע ותנשמו את אהבתכם לקיומכם, ללא תלות במצב חייכם שנדמה לכם שכרגע חשוב שתזכרו.
 
התזונה היא התרופה האולטמטיבית. ברגע שתתחילו לנהל את גשיתכם הרוחנית כלפי מזון באופן בריא, תוכלו למצוא בריאות בקלילות רבה יותר. התפיסה המערבית, בה נותנים גלולה על מנת לפתור תסמינים המבטאים חוסר תזונתי, היא עבודה בעיניים ולעולם לא תתן לכם את החוויה האולטמטיבית של הבריאות. אינטראקציה בריאה עם הסביבה תבוא אך ורק מביטוי חיבור למקור המזון.

לכן, אני מבין בשביל עצמי, ששומן רווי הוא מבנה נחשק יותר. המטכונדריה משגשגת בדיאטה הגבוהה בשומן רווי, ומה שטוב לה הוא שווה ערך לטוב בשביל התא כולו. אם התא משגשג, כי המטכונדריה מסוגלת פתאום ליצר הרבה יותר אנרגיה תאית, אז הריקמה או האיבר בריא... ומשגשג. גופנו הרב-תאי הוא אוסף של איברים, העור, המוח, הלב, הלבלב והכבד, וכדי לבטא פעילות דינמית אנו זקוקים לאיברים כשירים.

על מנת להחזיר את העטרה ליושנה, תספקו לגופכם מקור עשיר במרכיבים רבים ותתמקדו באיכות! אנו בכל זאת יורשים את תזונתם של החיות מממלכת החי והצומח.

האחראיות בידייך, לבריאות!
יואל ג'קובסון

גרסת הדפסה | תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

ההתאוששות החשמלית - ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה

הזיקה להתאוששות פיזית, רגשית ונפשית כנראה שמאוד תלויה בקירבתכם לאדמה, ובמיוחד החיבור למאגר החשמלי שנוהג
לזרום ולהציף את גופינו. ההצפה הזו, של אלקטרונים חופשיים מהאדמה, פותרת דלקות כאילו שפכתם מים על אש.

זו כתבה המרחיבה את הכתבה - סקירת הספר "קרקוע" - ונועדה להסביר את תפיסתי לאחר קריאת הספר וכיצד זה משתלב עם שאר הידע שניתן ללמוד מחקר המחקרים והמדע שמשתקף מהם.

קריאה נעימה!

    

מה זה קרקוע?

אומרים, שאם אתה מקורקע, אתה יותר ממוקד ויותר פעיל. לדעתי, אם זה סתם אמרה, זה לא רחוק מהמציאות הפיזית. הקשר המולד, של כפות רגליינו, למרקם האדמתי או לדשא, מעורר גל של חום העולה מן הקרקע עד לקצה הראש ומרפה את הלחץ השכלי והרגשי. אם נהגתם לחשוב המון, יתכן שתשימו לב לאיזון בקצב המחשבות, ואם נהגתם להיות רגישים לסביבתכם, תוכלו לשים לב לירידה ברגישות לאלרגיות ולמתח הנפשי בחייכם.

יש איזו סוג של השתקת הסטטיות במערכת העצבים המרכזית והאוטונומית בכל הגוף. אנו לובשים זהות ביולוגית המושתת על קשרים חשמליים בין אבני הבניין החומרי (אטומים), אלו יוצרים קהילה (מולקולה) וממלאים תפקידים שונים (מבנה תאי, אינזימטי או נוגד חמצוני).

הקשר החשמלי

בכימיה ניתן ללמוד על הדרכים השונות בהן יסודות מסוגלות לעצב את החוויה החומרית. ההתמקדות של הכימיקאים היה, למשך זמן רב, חקר גרעין האטומי. האטום עצמו הוא 99.99999999% ריק. גרעין האטום פיצי לעומת השטח שבו טסה לו האלקטרון החג מסביבו. האלקטרון הוא זה שיוצר את הקשר, הנקרא קשר קוולנטי, עם יסוד אחר, ועל מנת שהיסוד ימצא את מנוחתו, הוא נוהג לפתח מערכת יחסים עם יסוד אחר, כשיש זיקה משותפת.

ישנם אינזימים בגופנו המסוגלים לנתק את הקשר בין יסודות. למשל אינזימי העיכול, הנוהגים לשבור את הקשרים בין חומצות האמינו בחלבון, על מנת שדופן המעי יוכל לספוג חומצות אמינו אחת אחת. יש בתוכנו יכולת תנועה חשמלית, שהתפתחה אבולוציונית ככלי תקשורת בין איברי הישות הרב-תאית. ככה, שהמוח התחתון שלנו, מערכת העיכול, יכול לשלוח מסרים למוח העליון שלנו, ולספר לו על תכולת המזון ואיכותו.

נוגדי חמצון

יתכן שנוגדי חמצון הם רק אינזימים המומחים בקו יצור של מנגנוני חיים. אך בגלל תכונותיהם המיוחדות, או הטבעיות, של סחיבה ותרומת אלקטרון, הם ממלאים תפקיד אנרגטי.

אם תתבוננו בקו היצור של יצירת האנרגיה במטכונדריה, תוכלו להבחין באינזים-תומך בשם CoQ10 או Ubiquinone, אשר חוזר על פעולתו כמכונה בקו יצור [ראה סרטון]. בשיטת יצירת האנרגיה בה CoQ10 מככבת, היא ממלאה תפקיד של סחיבה ותרומת אלקטרון. היא מקבלת את האלקטרון ומעבירה אותו לנוגד חמצון אחר, ושוב חוזרת על הפעולה. כתוצאה מכך, המטכונדריה מסוגלת ליצר בתהליך הזה את רוב האנרגיה התאית המאפשרת לתא להתמודד עם החיים ואפילו לשגשג. צניחה במנגנון הפקת האנרגיה היא צניחה בקצב החיים של התא, וכתוצאה מכך אנו חשים עייפות.

אלקטרונים הם למעשה "ה"נוגדי חמצון. אינזימים כמו CoQ10, מסוגלים לבצע פעולה של סחיבה ותרומה של אותם אלקטרונים. אם תדמיינו תא עם שדה חשמלי, הוא יכול להיות שדה שלילי או חיובי, וכשיש לו את "השריון השלילי" הוא נהיה חסין מפני דלקות, או יותר נכון, פותר דלקות במהירות הבזק.

מחסור באלקטרונים

בגלל שמזון מסוים בתזונתנו מסוגל להשפיע ישירות על ריכוז היווצרות הרדיקלים החופשיים במטכונדריה [ראה סיכום ידע משנה א' לחקר תזונתי], קורה מצב שהידרדרות הבריאות שלנו, שהיא באמת הידרדרות בריאות התאים, היא בין השורות בעיה של מחסור באלקטרונים. מחסור של נוגדי החמצון האמיתיים. כל האינזימים או הויטמינים האלו שנחשבים כנוגדי חמצון הם רק כלי הובלה בקו יצור אינטליגנטי, אך הזרימה החופשית של האלקטרונים מהאדמה מציפה את כל התאים, ומחדשת את מטענם החשמלי של נוגדי החמצון. 

תדמיינו את התא עם השדה החשמלי. כיצד מסוגל התא להחזיק מטען חשמלי במקום לאבד אותו? באמצעות אותם ישויות מולקולריות בעלות יכולת סחיבת האלקטרונים. יש מאות אלפי נוגדי חמצון בתא בודד, או אפילו יותר! אני אף פעם לא שמעתי על יחס או מספר כולל, כי לא נפגשתי במדען שמדד את הריכוזם בתא.

השפעת הקרקוע

קורה מצב שחשיפת עור הגוף לקרקע, ולרוב מדובר בכפות הרגליים, עוגנת את הגוף לחפץ הגדול ממנו. החפץ המסוים הוא כדור הלכת, וכמו יתד המוליך ברק לטובת פריקתו בקרקע, כך גם קורה עם הגוף והאדמה.

אדם הנוהג ללכת עם נעליים מפלסטיק צובר מטען סטטי הנוהג לפרוק את עצמו בסוג של זאפתה לידית של דלת או אדם אחר המגיע למגע איתו. מסתבר שתנועה גורמת להיווצרות המטען הסטטי הזה והוא מחפש מקום לזרום. האבולוציה של האדם עם סביבתו כללה מגע ישיר עם האדמה. אותו מגע מאפשר למטען הסטטי לפרוק ובכך למנוע שיבוש במערכות החשמליות של הגוף. זה למה אנשים העובדים במפעלי היי-טק מוכרחים לקרקע את עצמם כחלק מפרוטוקול המונע קילקול המכשור העדין. המטען הסטטי מחפש מקום לזרום, ואם העובד מקורקע, המטען הסטטי יזרום דרך הכבל ויתפזר בקרקע.

המטען האישי של הגוף הביולוגי מוכרח ליתפזר בקרקע או במגע עם חפץ מוליך אחר, אחרת נזק נגרם למערכת העצבים ולתפקוד התאים (לפחות מבחינת טבעם החשמלי).

כניסת אלקטרונים

קרקוע הגוף מאפשר חיבור למאגר המטען החשמלי השלילי שכדור הארץ מחזיק. חיבור הגוף מאפשר תנועה של אלקטרונים בגוף ולזרימה בקצב טבעי ובתדר של כדור הלכת. לחיים יש קצב מסוים, והוא נכתב על ידי כדור הלכת. ניתוק מזרמי הקרקע גורמת לניתוק מקצב החיים הבריא, ולכן המון אנשים המנותקים מאותה "קליברציה" חשים שינוי בקצב חייהם.

זרימת האלקטרונים מאפשרת תנועה של נתיבי הזרימה המרידיאנים (Meridians). ברפואה הסינית המסורתית מודעים לגמרי לגוף החשמלי והאנרגטי של הישות הביולוגית. הם מיפו את הנתיבים האלו והצליחו לחבר לכך טכניקות ריפוי עם אחוזי הצלחה גבוהים. חיבור הגוף למטען הארצי מאפשר לאלקטרונים לנוע בנתיבים האלו ולרפות את הגוף כולו תוך חצי שעה. מעניין לדעת, שלוקח 28 דקות לאנרגיה בנתיבי המרידיאנים להשלים מחזור שלם מסביב לגוף. המתאם בין מה שהמדע מתאר ובין מה שידוע לפני אלפי שנים יכול בהחלט לחזק את קיומם של הנתיבים האלו.

ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה

האלקטרונים - הם הנוגדי החמצון ולו דווקא האינזימים שסוחבים אותם. המחסור בהם, הנוצר מחוסר קרקוע הגוף לכדור הלכת, מנתקת את הגוף מנוגדי החמצון האולטמטיבים. הפיסיולוגיה של האדם תואר ותועד במאות אלפי ספרים ומחקרים, אך יתכן שספרי הפיסיולוגיה של כל ישות ביולוגית תכתב מחדש עקב השינוי הדרסתי בפיסיולוגיה מקרקוע פשוט של לא פחות מחצי שעה.

מתחדשת מטענם החשמלי של תאי הדם האדומים הזורמים בכלי הדם, מה שמאפשר לתאים להיות יותר בריאים, יותר עצמאיים ויותר מהירים. בקיצור, לחץ הדם משתפר... ומשתפר מהר. השיפור בזרימת תאי הדם האדומים, האחראים לחלק חומרים רבים לתאים המבודדים בפינות הרחוקות בגוף, מאפשרת שיפור בתיקון ושגשוג התא. תאים רבים נופלים למאבק של תגובה דלקתית בגלל אורח חיי האדם המערבי, אך קרקוע הגוף מאפשר לכיבוי מערכתי וכלל גופי של כל הדלקות - כמו מים לאש.

הפיסיולוגיה של האדם משתנה מהקצה אל הקצה, מקרקוע בודד. מה קורה בעצם לפעילות השכלית כשצונחת הלחץ על מערכת העצבים? קחו רגע ותדמיינו, כי יתכן ודמיונכם ישתפר וראיתכם לחיים תחוו שינוי רגשי. יתכן...

ההתאוששות החשמלית

ההתאוששות שהגוף מחפש הוא התאוששות מהירה מהלחץ החימצוני הגורר אחריו תגובה דלקתית.

קרקוע הגוף נצפה ותועד מספק התאוששות כלל גופית של מערכות הגוף כולה. התאוששות על ידי כיבוי הדלקות במהירות, המשאירה מקום לתאים להפעיל מנגנוני צמיחה וריפוי.

אפיגנטיקה מסבירה היטב את השינוי בביטוי התא. הוא יכול לבטא התנהגות של הגנה, כך שהוא נמנע מלצמוח, לתקשר ולהיות פתוח לחומרים חדשים. או שהוא יכול לבטא התנהגות של צמיחה, כך שהוא פתוח לכניסת חומרי בניין, תיקשור עם שאר התאים באיבר והוא משרה אווירה של שמחה (הנעה במעגלים החשמליים ומגיעים למוח). אנו שמים לב יותר לכאב, כי זה מפריע, אך כשבריאים התאים הם שמשדרים את הבריאות.

לכן, ההתאוששות שאני מנסה להסביר כאן הינה התאוששות של התא מהתנהגות הגנתית להתנהגות של שלום ואהבה. השינוי בתפיסת התא, עקב כיבוי הלחץ החמצוני שגרמה לו להתקפל ולהסתגר, מאפשרת לתא להדליק את המתג המאפשר לתא לבנות את עצמו מחדש ולתקן את ההרס שנגרם.

התאוששות חשמלית תעזור לכם להתאושש מטראומה פיזית, נפשית ורגשית.
הלחץ שנשטף ממערכת העצבים מאפשרת לך לחשוב צלול יותר, להרגיש שמח יותר ולרפא פצעים מהר יותר.

בקיצור, הפיסיולוגיה שלך שונה לגמרי כשהשדה החשמלי שבע.
נוגדי חמצון (האלקטרונים) ממזון יכול לספק הקלה, למשל הסרטון שמתעד את השפעתו של גוג'י ברי על תאי דם האדומים [ראה סרטון].

אני אישית ניסיתי והבחנתי בתופעות הנלוות. קרקעתי את עצמי וחשתי מצוין, והיה שבוע ששכחתי לקרקע והרגשתי עייף מהר יותר, היכולת לשמוח ולשדר אושר פנימי היה כמעט בלתי אפשרי והייתי רעב יותר. כששמתי לב לכך שלא קרקעתי את עצמי, מיד חזרתי לאדמה ובאמת שבשבילי הכל הסתדר כמו שמיים וארץ.

יש מספיק ראיות לבסס את המדע מאחורי קרקוע, אבל בטח אתם מודעים להשפעה המרגיעה של חוף הים ופיקניק בפארק. המתנה הכי טובה שתוכלו לתת לעצמך זה את הזמן בחוץ והקרבה לאדמה. אני קראתי על תרבויות בעולם, וגם באירופה, שאנשים נוהגים לצאת לחצר שלהם כחלק מפעילות הבוקר שלהם. אולי כחלק מהבוקר, תוכלו לשבור את הצום ולאכול את ארוחת הבוקר על כיסא בחצר הפתוח? או למצוא זמן לפני העבודה לעצור בפארק ולשכב על הדשא (או לקרוא ספר!).

באמת שהכל פתוח לניסוי ולמידה.
תהנו מכל רגע בחוץ.

האחראיות בידייך, לבריאות!

יואל ג'קובסון

 גרסת הדפסה | תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

סקירת הספר "קרקוע" (Earthing)

הקשר של האדם לאדמה מורגש בתוכי מאז ומעולם. במהלך קריאת הספר "קרקוע" (Earthing), שמתי לב לכל מיני אלמנטים בקיומי, אשר מנתקים אותי מהקשר הקוסמי שנבראתי אליו. הנעליים או הסנדלים מפלסטיק מונעים מחילוף האנרגיה המצטברת בגוף אל תוך האדמה וכניסת זרם האלקטרונים החופשיים. הספר מתמקד במיוחד בשורש הבעיה של כל המחלות, והיא התרחשות התגובה הדלקתית.

לפני שנה פרסמתי את הכתבה הראשונה שלי בנושא, לה קראתי "איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות", שהיא כתבה החושפת את הנושא ללא חקר מעמיק מצידי. אני מסתכל אחורה ומבין, שהכל מסתדר לו, ושהייתי צריך לגעת בנושא ולהמשיך הלאה על מנת לחשוף לעצמי נושאים רבים ואחרים. כמו נושא אפיגנטיקה, ונושא בריאות המטכונדריה, שלולא הייתי חוקר עליהם וחולק איתכם את ממצאיי, לא הייתי מגיע למסקנות שאותם אני סוחב ותורם מליבי. כמו נוגד-חמצון טעון ומוכן, אני מרגיש שיש לי כלי לאיזון הגוף הגשמי, רק על מנת שאוכל לחוות את קיומי באופן חלק, מלא שמחה ונתינת אהבה מתמשכת. 

אני מזמין אותך לקרוא את מחשבותיי ולחזור אל מחשבותייך עם תפיסה שונה, חדשה ומעוררת חיבור.

    

הספר קרקוע חובר במטרה לחשוף לציבור הרחב את סיפור גילוי השפעת הקרקוע על ידי קלינטון אובר (Clinton Ober), ולחשוף את המחקרים שנעשו במטרה למדוד את השפעת החיבור לזרמי האדמה. הספר בנוי באופן שמותאם לקהל הרחב, אם כמה שפחות בלבול ועם תפיסה מדעית, רפואית ורוחנית.

הספר מכיל פרקים שנכתבו על ידי ד"ר סטפן סינטרה (Dr. Stephen Sinatra), שהוא קרדיולוג ומודע לתפקוד הטבעי והחשמלי של הלב. כרופא שטיפל במאות אנשים ונוהג ללכת יחף ככל שהוא יכול, הוא מקשר בין האלקטרונים החופשיים לנוגדי חמצון. יש פרק שלם הדן באלקטרונים האלו כנוגדי חמצון טבעיים וכיצד הפיסיולוגיה האנושית שונה לגמרי באדם מקורקע לעומת באדם לא מקורקע.

זה לדעתי חלק מאוד חשוב, וזה התפיסה החדשה של אדם בריא. הסימנים הביולוגים שנוהגים לחפש באדם, על מנת למדוד את בריאותו, הם שונים לגמרי באדם כשמערכת העצבים שלו מחוברת לזרם המציף את כולו בנוגדי חמצון פשוטים - אלקטרונים פשוטים. נאמר בספר יותר מפעם אחת שצריך לעדכן את כל ספרי הפיסיולוגיה האנושית, על מנת להתאים את התפיסה החדשה של הגוף הבריא.

למשל המעבר החד בין מרקמי הדם. אדם לא מקורקע, כלומר החשוף לקרינה מכל הסביבה, יראה את דמו כצמיגי, מפני שמתחת למיקרוסקופ הוא מוצא שתאי הדם האדומים ערומים זה על זה. אך לעומתו, אדם מקורקע ימצא את דמו כמיימי, ומתחת למיקרוסקופ הוא מוצא את תאי הדם האדומים מסוגלים לדחות אחד את השני. כלומר, חזרה יכולתם החשמלית והמגנטית לנוע כיחידה אחת.

לשמאלכם תמונה הלקוחה מהספר עצמו. ד"ר סינטרה אסף כמה חברים למקצוע ועוד חברים שונים אל ביתו, שם הוא ערך ניסוי קרקוע וצילם את דמם לפני ואחרי הקרקוע. בתור השמאלי ניתן לראות 3 אנשים שונים, עם צמיגות דמית ברמות שונות. רמת הדביקות של תאי הדם האדומים נצפת כגבוהה מאוד בנבדק העליון (כמו ערימת קלפים). חשיפה של חצי שעה לזרמי הקרקע (התור הימיני) מראה לנו שינוי דרסתי ב"התנהגותם" של תאי הדם האדומים.

התור הימיני מראה תכונות של תאי דם אדומים המסוגלים לנוע חופשי ולדחות את תאי הדם האחרים. ניתן לפשט את זה ולומר, שחזרה יכולתם האלקטרומגנטי לדחות גופים אחרים.

ד"ר סינטרה אוהב לתאר את המעבר בין המרקם הדמי כמעבר "ממרקם של קטשופ למרקם של יין משובח".

ניתן לצפות באפקט דומה במחקר שנעשה עם גוג'י ברי. ניתן לצפות בסרטון בקישור הזה:

"Goji Berries" The powerful blood cleanser Ph Balance (Dr Marcial Vega) - YOUTUBE

התייחסות קצרה לגבי גוג'י ברי. שימו לב, מדובר בהשפעה של נוגדי חמצון. מסתבר שהניתוק מזרמי הקרקע גררה אותנו לחפש מקור אחר לזרמי האדמה. כל צמחי ממלכת הצמחים מחוברים לקרקע ולהם נוגדי חמצון משלהם. נוגדי חמצון אלה חשובים לצמח על מנת לתפקד ועל מנת להשתמש בכוח של האלקטרונים החופשיים האלו. אנו יורשים את המטען החשמלי שהנוגדי חמצון האלו סוחבים, אך אנו נאלצים להמשיך ולשאוב מפעולת האכילה את היסוד הפשוט הזה.

אגב, מזון נא הוא מזון שנוגדי החמצון הם ברמות הכי גבוהות שתוכלו למצוא במזון. בין אם זה חי או צומח, פעולת החימום או הבישול גורמת לרדיקלים חופשיים להיווצר, וכתוצאה מכך, לריקון מטענם החשמלי של נוגדי החמצון. זה למה מזון תמיד יהיה יותר יעיל כתרופה אם הוא בא בצורתו הנא, מפני שמזון חי נותן חיים (או מכיל חיים).

בכל אופן, אלקטרונים חופשיים אחראים להטענת המאגר החשמלי והטבעי של תאי גופך, המובילה להגנה מפני פגיעה בתפקוד המטכונדריה ולהגנה מפני פגיעה במידע הגנטי, אשר מובילה להתבטאות סרטנית של התא.

אם אינכם מודעים לחשיבות בריאות המטכונדריה, אני ממליץ לקרוא את הכתבה שלי - חשיבות קוֹ-אֶנְזִים קְיוּ-10 ובריאות המטכונדריה. אבל בקצרה, מדובר באברון התא שאחראי ליצירת האנרגיה התאית, המובילה לתפקוד תקין של מנגנוני התא (למשל תיקון דנ"א ומבנים, ולצמיחה ושגשוג). מטכונדריון בריא מיצר המון אנרגיה תאית, וכל מה שאתם חשים זה אנרגיה המאפשרת לכם חוויה של מחשבות צלולות, עיכול מלא ומספיק אנרגיה כל היום וכל הלילה (מי שמע על כזה דבר כמו עייפות? רק הדור תת-תזונתית).

אפקט המטריה

דבר שהוסבר בספר היה על השפעתם של השדות האלקטרו-מגנטיות (EMF) על הגוף, ובמיוחד על ההשפעה המועילה של הקרקוע על הגוף. כדור הארץ הוא נקודת האפס, שם המתח החשמלי הוא אפס. כל מטר שעליתם מעל פני האדמה (כלומר באוויר) המתח עולה בכ-200 וולט. זה יתכן יותר בסביבה המפוצצת בקרינה ממגדלים וממכשירים שונים, כי אם תהיו בשממה שבטבע, הרחק מהעולם המודרני, תמצאו פחות שדות EMF המשפיעות עליכם. בכל אופן, לבישת הנעליים מפלסטיק מבדדת את עור הגוף מ"עגינה" לנקודת האפס של פני הקרקע, דבר שמבדד את הגוף כולו מהכוח הגנתי של אמא אדמה.

האפקט שניתן להמחיש באיור מימין, גם לקוח מהספר, הוא שהחיבור לקרקע הופך אותנו לחלק ממנה ומאפשר לנקודת האפס להתרחב אל כל גופנו. דבר שקורה מידית ויכול מאוד להסביר את בריאותם של העצים והצמחים מתחת לקווי מתח, לעומת בריאותנו.

שיפור בפוטנציאל זֶטָה

נחזור לתאי הדם האדומים ולבריאותם. טוב, אז זה כמו שהאלקטרונים מספקים לתא הדם האדום שדה חשמלי הדוחה תאי דם אחרים, אך היא גם תורמת למהירותם. דבר שד"ר סינטרה ממחיש הוא יכולתו של הדם לנוע במהירות גבוהה, למשל הסיפור שהוא חולק עם קוראיו על הפעמים שמטופליו נותחו ונתז דם היה טס אל הקיר שנמצא במרחק 5 מטרים ממנו. לתכונה הזו של תאי הדם קוראים "פוטנציאל זטה" (Zeta Potential), ופוטנציאל גבוהה הוא שווה ערך לגוף המסוגל לדחות גופים אחרים, במקום להיצמד ולהידבק אליהם. פוטנציאל זטה הוא מדד מהירות ותאי דם אדומים מסוגלים לנוע מהר כשיש להם שדה מגנטי המאפשר דחיה של גופים אחרים.

בנוסף, מהירותם של תאי הדם האדומים מוכפלת בגלל האינטראקציה בין תאי הדם. ככה, שתא דם אדום נע ודוחה את התא האדום מלפניו, ובכך מעודד דחיפה (או הנעה) של תא הדם האדום. שרשרת של תאי דם אדומים, טעונים ומהירים, ממחישה עבודה הדדית בעלת יתרונות של לחץ דם בריא יותר.

ד"ר סינטרה מזהיר, שמומלץ לאנשים הלוקחים תרופות לדילול הדם לשתף את הרופא המטפל עם ההחלטה להיחשף לזרמי הקרקע. זה מפני שקרקוע הגוף מטעין את זרם הדם ומוביל לדילולו הטבעי (למרקם יין משובח), אך לקיחת תרופות יכולות לגרום לדילול קיצוני. אם הינכם סובלים ממחלה המצריכה תרופה כזו, אנא השתמשו בחוכמה ותשקלו את צעדכם הבא.

ראיות מצילומים טרמים

מה שאני אהבתי בספר הם התמונות הצבעוניות, הממחישות את ההתקררות החדה והברורה כשמש של אזורים חמים בגוף. השימוש במדד טרמי (של חום) מסוגל לתת לחוקרים תמונת מצב של פיזור החום בגוף. בכתבה שלי - הבנת המנגנון הדלקתי - המחשתי את התבטאות הדלקת כשרפה שפרצה בתא. הביטוי עצמו של הדלקת היא עליה בחום, וניתן לצפות בביטוי הזה דרך תמונות טרמיות של ריקמות, איברים וגפים שלמים. 

התמונה הבאה גם כן לקוחה מאותו הספר "קרקוע". היא ממחישה שני שלבים. שלב לפני הקרקוע - בה ניתן להבחין בצבעים חמים (אדום, כתוב, צהוב) הנותנים אינדיקציה לאזור הדלקתי; והשלב אחרי הקרקוע - בה ניתן להבחין בצבעים קרים (כחול, תכלת, ירוק) הנותנים תמונה שונה לגמרי ואינדיקציה לכך שהדלקת נפתרה.

התמונות האלו נלקחו 30 דקות בין אחת לשניה.

זה ראיה וויזואלית להשפעה המהירה של קרקוע, ויכולה להסביר את ההשפעה של קרקוע על כאב כרוני, קשיחות, ותסמינים רבים. יש עוד תמונות כאלו בספר, וסיפורים נלווים.

אני ממש רוצה להדגיש את החשיבות הרבה בפתרון דלקות, כצעד ראשון(!) בטיפול כל מחלה קיימת ואפשרית. פשוט אין דרך אחרת למחיש לך, הקורא, עד כמה הדלקת היא התבטאות תאית ועל מנת לעודד ריפוי רקמה, איבר או גוף שלם, צריך תחילה לכבות את כל השרפות. אנא קראו את הכתבה שלי הבנת המנגנון הדלקתי, כדי להבין את המנגנון הזה.

ארכיון משובים

אישית, אהבתי והשתעממתי מפרק המשובים בספר. אירוני, לא? כאילו בספר, שמסביר את כל התאוריה מאחורי קרקוע ומציג ראיות לכך, אני באמת רוצה לשמוע משוב אחר משוב של אנשים שסבלו ותוך ימים ספורים חזרו לחיים טובים ומתוקים?

מסתבר שזה בדיוק מה שאנשים רבים מחפשים, דווקא את החוויה האנושית מאלו שניסו והצליחו. אהבתי את המשובים, מפני שזה נתן לי תמונה רחבה יותר על ההשפעה של קרקוע הגוף באנשים עם מחלות שונות ומשונות (פיזיות ומנטליות). דבר שחזר על עצמו הרבה במשובים היה הקיצוניות של הקרקוע על חייהם. בכך אני מתכוון, לאיך שבבוקר לאחר הקרקוע הראשון במהלך השינה, מדווחים כולם על השינה הכי טובה שהם חוו מעולמי עולמיה. על כך שהם נרדמו מהר (אפילו אלו שסובלים מנדנודי שינה) ועל כך שהתעוררו בבוקר מלאי אנרגיה שהמשיך לאורך כל היום.

אך, דבר מעניין הוא כיצד מקרים רבים בהם שכחו האנשים לקרקע את עצמם, בגלל חופשה בבית מלון או מצע הקרקוע שלהם היה מנותק, מצאו את עצמם יום למחרת סובלים מאותם כאבים. כאילו המחלה חזרה ומצע הקרקוע שלהם היה הוקוס פוקוס שבאמת עובד.

זה מעלה בי מסקנה ברורה.

האלקטרונים החופשיים מוסגלים להציף את כל הגוף ולכבות את כל הדלקות, אך הן אינם מתקנות את המחלה או הבעיה הקיימת. קיומה של המחלה מבטא את עצמה כדלקת, או יותר נכון, הדלקת המתמשכת מתבטא כמחלה כרונית. אפשר בוודאי להבין מכך, ששורש הבעיה לא נפתרה, למרות שכל נוגדי החמצון נטענו וכל הדלקות כובו. לפי ממצאי, מדובר בתזונה לקויה, המונעת מהתאים להחלים לגמרי.

ניתן לקרוא יותר על הבעיה הכרונית, בכתבה שלי - סיכום ידע משנה א' לחקר תזונתי

איך להתחבר לזרמי הקרקע

ראשית, צאו החוצה. המגע של עור הגוף עם האדמה (גם דשא, חול וים) מוליך את אותם נוגדי חמצון. חצי שעה מינימום. מסתבר שהאלקטרונים נעים במעגלים החשמליים שנקראים מרידיאנים (Meridians), ולוקח 28 דקות לאנרגיה הזורמת במרידיאנים להשלים מחזור שלם מסביב לגוף, לכן חצי שעה מינימום תתן את התוצאות הטובות ביותר. 

האזור בגוף עם היתרונות הכי מועילות להולכת זרמי הקרקע הוא בכפות הרגליים בנקודה מרידיאנית הנקראת "כִּלְיָה 1". זו נקודת המתחברת לנתיב חשמלי המכסה אזור שלם בגוף. 

על מנת להפיק זרם טוב יותר מהקרקע, מומלץ להיחשף לקרקע לחה, כמו דשא שהושקע או חוף הים. בכל מקרה כפות הרגליים בנויות באופן פיסיולוגי, כך שכשהאדמה ישבה העור יפריש זעה על מנת לעודד חיבור לקרקע. 

לפני המצאת נעליים מפלסיק המבדדות את הגוף לגמרי מן הקרקע, נהגו ללכת עם נעליים עם סוליה מעור. נעל מעור יאפשר זרימה של אלקטרונים, אך יתכן שהוא יצטרך לקבל מעט לחות בשביל זרימה טובה. לפחות זה צעד בכיוון הנכון, הרחק מסוליה מפלסטיק.

בנוסף, יש פיתוח של כפכפים עם חיבור לאדמה. למשל חברה בסן חוזה בקליפורניה בשם "Earth Runners". אותו ממצאי ומשווק של החברה מדגים בסרטוניו ביוטיוב את ההשפעה המהירה של קרקוע (עם מדד חשמל בשביל ראיה וויזואלית להשפעה המהירה). תוכלו למצוא אותו בקישור הזה.

טכנולוגיות לחיבור בבית

בשביל המחקרים פיתחו טכנולוגיות המאפשרות חיבור לקרקע במיטה ובזמן עבודה מול המחשב. מדובר בחומר מוליך עם כותנה המחובר עם כבל נחשת ליתד קרקוע בחוץ. זה מאפשר זרימה של האלקטרונים מהאדמה לסדין או למרפד. חשיפת העור בזמן השינה תאפשר הטענת נוגדי החמצון לזמן הארוך ביותר ובתחום הזמן הנכון ביותר. בשינה, הגוף רגוע ומוכן יותר לקליטה וביצוע פעולות ריפוי וצמיחה. בזמן העבודה מול המחשב אתם חשופים לקרינת המחשב (כמו WiFi והמחשב עצמו), אך השימוש במרפד קרקוע יספק הגנה והטענה.

ניתן אפילו להכין מרפד קרקוע מחומרים זולים, כמו בסרטון הבא:

 How To Make Your Own Earthing Sheet [Youtube]

המסקנה מקריאת הספר

מסתבר שהאלקטרונים החופשיים, כשהם מכבים את כל הדלקות בגוף, מאפשרים לתאים לשנות את התנהגותם ה"הגנתית" להתנהגות של "צמיחה ושגשוג" [ראה אפיגנטיקה]. החיבור לקרקע מציפה את כל הגוף, ומכינה אותו לריפוי תאי. צעד ראשוני והכרחי במסע להחלמה אמיתית.

אך מה קורה כשהתזונה לקויה?

בגלל שאנשים תלויים יותר מידי בתפיסה שכמות המזון היא שמספקת להם תזונה, לעומת איכות המזון, אנו רואים שבריאותם ממשיכה לרדת. מה אם היו אומרים לכם, שמבנה המולקולרי של חומצת שומן, היא שונה ומשפיעה משמעותית על נטייתו של תאי הגוף לפתח דלקת?

מה הייתם אומרים אם הייתם יודעים שחומצות שומן רב-בלתי רוויות, כמו אומגה 3 ו-6, כשהן גבוהות מידי בתזונה, חושפות את התאים למבנה לא יציב, הנוטה להתחמצן בקלות? אישית הייתי מפסיק את הרדיפה אחרי מזון המבטיח לי אותם ברמות גבוהות, וחוזר לבסיס, להתחלה. מה ההתחלה? קראו את הכתבה שלי סיכום ידע משנה א' לחקר תזונתי ותפתחו גישת שלום לחומצות שומן רווי.

המסקנה הברורה שלי היא שזה עובד. אני ניסיתי, ואהבתי. זה הדבר הישן וזה הדבר הבא. זה רק 100 שנה של ניסוי אנושי ומפלצתי, ולמדנו מזה המון. האם אתם למדתם משהו מזה? אני אישית מתחיל ללכת אם נעליים מעור, שמאפשרות חיבור לקרקע. עידן הפלסטיק הוא כישלון, מפני שזה רע לנו. רע לנו לאכול עם פלסטיק, רע לנו ללכת עם פלסטיק ורע לנו ללבוש פלסטיק. 

אני אישית משקיע חצי שעה ביום להיות חשוף לקרקע, ואני רואה את ההבדל. אך ראו הוזהרתם, ברגע שהתחלתם לחוות את המציאות החוויתית מקרקוע הגוף, אתם תמצאו את עצמכם חשים אי נעימות וצניחה באנרגיה היומיומית ברגע שתפסיקו. לי היה שבועיים שלא התחברתי לקרקע כלל, והייתי נהיה עייף מהר יותר, קושי לשאוב אנרגיה מהארוחות שלי, קשיים בהפקת אושר ושמחה (אפילו שממש ממש רציתי) וחוסר סבלנות. שמתי לב שלא קרקעתי את עצמי זמן מה ויתכן שזה בגלל זה, אז התחלתי שוב לקרקע ואין לי בעיה בריאותית או אנרגטית בכלל!

אני הבנתי מזה כמה חשוב לי להיות מחובר לזרמי הקרקע. כמה חשוב לי להיות שמח, ושהשימחה באה אם המערכת היחסים שלי עם הקרקע, פשוטו כמשמעו. זה חופשי, זה חלק מהאנטומיה הקוסמית שלנו, וזה ממש מתחת לרגלייכם!

תוכלו ממש לבנות את הבריאות שלכם מהקרקע ומעלה! (אמרה החוזרת על עצמה בספר)

יש עוד כמה דברים שאפשר לכתוב פה, הנחשפים בספר, אך מי אני לחשוף לכם במלואו את העבודה של מישהו אחר. קיראו את הספר, תשאילו לחברים, תספרו לאהובי נפשכם. זה נס, זה תרופה, זה פשוט אדמה!

האחראיות בידייך, לבריאות!

יואל ג'קובסון

לכתבה המרחיבה על הנושא, קראו - ההתאוששות החשמלית - ממחסור באלקטרונים לפיסיולוגיה חדשה

 גרסת הדפסה | תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)