יום שישי, 20 ביולי 2012

יתרונותיה של חלב פרה A2


מי חשב שסוג הפרה בתהליך יצור החלב קשור לאיכותו? מסתבר שמידע מדעי רחב תומך בהשערה שאכן יש לסוג הפרה חשיבות רבה כשמדובר בהפקת חלב. בחלב יש חלבון מסוים שמופק מפרות מסוימות באופן שהרכבו חלש ומערכת העיכול בקלות מפיקה ממנו חומר השווה לסם נרקוטי עם השפעה הדומה למוֹרְפְיוּם.

נדמה היה שכל חלב הוא דומה ביסודו. מלא בסידן, זרחן, מגנזיום, חלבונים ושומנים וכולם ביחסים מסוימים. בכתבה שלי - חלב נא ויתרונותיו - תוכלו ללמוד על כל הבעיות הרבות בחלב המודרני, אך כאן אתמקד במבט אחד שהוא חלבון הקזאין וכל הידע שתוכלו למצוא עליו.

חלבון שבחלב מתחלק ל-2: 20% מי גבינה ו-80% קזאין. יש כמה סוגים של קזאין, אבל החשוב ביותר הוא ביטא קזאין (β-casein). לפניכם דיאגרמה המסבירה בדיוק את זה.


הסוגיה שנשמרה בשקט מהציבור היא סוג החלב ותרומתו או פגיעתו בבריאותינו. מעשה בחלבון קזאין מסוג A1 בחלב פרה אשר, על פי מחקרים הרבים וספרו של קית' וודפורד (Keith Woodford), יוצר תגובה אלרגנית אצל מרבית האוכלוסיה הצורכת אותו ואף ניתן לקשר את החלבון לבעיות כרוניות כמו סכרת סוג 1 ומחלות לב.

ככל הנראה, לפני כ-5,000 שנה נהיה מוטציה לחלבון קזאין מסוג ביטא (β-casein). זה חלבון בעל 209 חומצות אמינו, ומבדיקת רצף סדר חומצות האמינו אין כל ספק שהבעיה בחלבון נובע מחומצה אמינית מספר 67. על מנת להבין כיצד חלבון בנוי, דמינו לעצמכם שרשרת חרוזים. השרשרת כולה היא חלבון וכל חרוז הוא חומצה אמינית אחת. סדר החומצות ואורך החלבון נקבעים על ידי המידע הגנטי בדנ"א. בחלבון המקורי והבריאותי, החומצה האמינית מספר 67 היא פרולין (Proline), אך בחלבון שעבר מוטציה התחלף לו פרולין בחומצה אמינית הנקראת היסטידין (Histidine).

 

בקזאין-ביטא A2 יש את חומצת אמינו פרולין אשר מפיקה תכונות של חוזק פפטידי. היא בעצם נדבקת חזק לחומצה האמינית בשני צידיה ובכך מקשה על תהליך העיכול לנתק את שרשרת החלבון.

הבעיה בבטא-קזאין A1
לעומת A2, החומצה אמינית היסטידין מראה תכונות חלשות יותר. תהליך העיכול מצליח לשבור את הקשר בינה לבין חומצות האמינו לצידה. מה שמתקבל בדיעבד מהניתוק הוא פפטיד (חלקיק חלבון) הנקרא ביטא-קזו-מורפין 7 (BCM7 - β-casomorphin 7). חלקיק פפטיד זה מתקבל מעיכול החלבון A1, ועוד לא ברור עם תהליכים אחרים גם תורמים להפקתו.

לפפטיד ביטא-קזו-מורפין 7 תכונות ממכרות ויש כאלה שמיחסים אותו להתמכרות של אנשים לחלב ומוצריו. הוא חודר בקלות לתוך המוח ומתחבר לקולטנים של מורפין ונוסך תחושת ריחוף ועייפות. הוא בעצם משפיע על מערכת העצבים, כמו אופיום ולכן מיחסים לו את התכונה אופיוד (Opioid). יש לו תכונות של משכך כאבים (הפחתת תפיסת כאב), הפחתת תגובה לכאב והעלאת סף הכאב. תופעות הלואי הן הרגעה, דיכוי נשימה, עצירות ותחושה חזקה של אֵיפוֹרְיָה. צריכה לאורך תקופה מלוואה בתיסמונת גמילה, כמו כל סם אחר.

אך מעבר לבעיה הזו, יש לו תכונות מחמצנות. כמו רדיקל חופשי, הוא מסוגל לעבור בכלי הדם ובאיברים בגוף ולחמצנם. לפי הכתבה שלי - האמת על שומן רווי - חימצון דפנות כלי הדם היא הבעיה המרכזית התורמת ליצירת פלק המוביל בסופו של דבר לטרשת עורקים ומחלות לב. מחקר ב-1995 מצא שלפפטיד תגובה מחמצנת לחלבון-שומן מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר]. אותו חלבון-שומן LDL אחראי להובלת כולסטרול מהכבד אל זרם הדם.

על מעי דולף ותרומתו לספיגת BCM7
חדירת הפפטיד או הפקתו בתהליך העיכול אינו בעיה אם המעיים תקינים. אך אנשים הסובלים ממעי דולף (Leaky gut) מאפשרים לפפטיד לחדור בקלות אל תוך זרם הדם. אם אתה אוכל מזון תעשייתי, כלומר מזון מעובד, סביר להניח שהינך סובל ממעי דולף אך כנראה ברמה נמוכה. לוולד אין מערכת עיכול מפותחת על מנת לאפשר את ספיגתו המהירה והקלה של חומרים מזינים גדולים (Macro-nutrients), רק הנוגדנים, שחלב האם יוצרת, מספקים הגנה לתינוק.

הפפטיד בקמ"7 הינו גדול מכדי לעבור את רשת הסינון של המעיים. תארו לכם כילה, שתפקידה רק לאפשר לחומר הטוב (האויר) לעבור ובעצם לסנן את הזבובים, יתושים ומה לא מלהיכנס. דמיינו שמישהו בא עם סכין ועושה חורים בכילה. עכשיו קל יותר לחרקים להיכנס ואין לכם מה לעשות בנידון חוץ מלתפוס אותם או לרסס אותם בכימיקלים. אותו הדבר במעיים! רק התאים שעוטפים את דופן המעיים (Enterocyte's) מתחדשים תוך כמה ימים. לכן, במצב של מעי דולף הפפטיד בקלות עושה את דרכו אל זרם הדם וממשיך משם למוח.

מעי דולף היא תיסמונת מוכרת באנשים הסובלים ממחלת הצ'ילאק (Celiac Disease). החלבון גלוטן הוא גדול מידי ויש צורך בפירוקו, אך בקלות הוא חודר את המעיים ומטיל חורבן במערכות הגוף. מה שמעודד התפתחות מעי דולף הוא לחץ, גלולות למניעת הריון, סמים (כמו תרופות נגד-דלקות ומשכי כאבים), רגישות למזון וחוסר איזון חיידקים במעיים. בכתבה שלי - חשיבות הפרוביוטיקה - חשפתי את שיטת התרפיה היחודית של נטשה קמפבל-מקברייד, שבמהלך מחקריה ועבודתה היא הצליחה לרפא אנשים חולי צ'ילאק על ידי החזרת איזון החיידקים במעיים. אם לא ידעתם, אז יש פי 10 חיידקים מאשר תאים אנושיים החיים בתוכך ותורמים לקשת רחבה של פעילויות מערכתיות.

לקחת גלולות של פרוביוטיקה זה רימוי הגוף, מוטב להשכיל מעט על שיטות העתיקות לשימור מזון לקראת החורף. כרוב כבוש מלא בחיידקים פרוביוטיים וניתן אף להשיג את חיידק הלקטובסילוס (מפרק סוכר חלב - לקטוז) מיוגורט. לא ניתן למצוא ביוגורט שהחלב שלו עבר פסטור הרבה חיידקים פרוביוטיים, לכן מומלץ להכין הכל לבד או למצוא מישהו שיעשה את העבודה בשבילכם. קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש - אם הינכם מעוניינים להכין בעצמכם.




תפקידו בסְכִיזוֹפְרֶנְיָה ואוטיזם
לפניכם ציטוט ממחקר שנעשה בפלורידה, ארה"ב ופורסם במרץ 1999 [ראה מחקר]:
"במחקר קודם הראינו שביטא-קזו-מורפין 7 (בקמ"7) נלקח על ידי אזורי המוח הרלוונטים לסכיזופרניה ואוטיזם. הניסוי הנוכחי נועד כדי למצוא אם בקמ"7 יש תופעות התנהגותיות או כאבים אצל חולדות. 

כ-65 שניות לאחר טיפול עם מינונים שונים של בקמ"7, חולדות נהיו חסרי מנוחה ורצו באלימות, עם שיניים נוקשות ונשימה מהירה. שבע דקות מאוחר יותר, החולדות נהיו לא פעילות עם פחות הליכה, התרחקות מעכברוש אחר באותו כלוב, ישוב בתוך עצמו או שם את הראש על פינת הכלוב. התגובה לקול הופחתה ונעדרה כל אינטראקציה חברתית. שעה לאחר מכן, החולדות הראו הִיפֶּר-התגוננות. את ההשפעות ההתנהגותיות שתוארו למעלה של בקמ"7 לא עלו כאשר חולדות טופלו לפני עם נרקאן (naloxone). החולדות שקיבלו תמיסת מלח לא הראו כל שינוי התנהגות לאורך השעתיים של התבוננות. בקמ"7 הפגין גם תופעות כאבים, אשר יכול להיחסם על ידי נרקאן.
מהתוצאות עולה כי בקמ"7 עשוי לשחק תפקיד בהפרעות התנהגותיות כמו אוטיזם וסכיזופרניה."
ההשערה שיש קשר בין חומר אופיוד לאוטיזם כבר עלה במחקר ב-1979. בקמ"7 מחלב A1 וגלוטמורפין מגלוטן, שניהם אופיודים. זה למה מצבם של ילדים אוטיסטים משתפר על דיאטה נטולת גלוטן וקזאין. עקבות של בקמ"7 נמצאו בשתן של ילדים ואנשים סכיזופרנים ואוטיסטים. נמצא גם רמות משמעותיות של נוגדנים (IgG, IgA) הפועלים נגד גליאדורפין וקזומורפין בדמם, והרמות נוגדנים IgG מעלה השערה שהפפטידים מגיעים לדם שלמים בכמות מספקת על מנת לעורר תגובה נמרצת ולכן הם זמינים לקליטה על ידי המוח. הסיבה ככל הנראה היא העלאת כושר חדירות במעי כמכניקה לספיגת החומרים [ראה מחקר].

במחקר על חולדות נמצא שגליאדורפין משפיע על 3 אזורים במוח לעומת בקמ"7 שמשפיע על 45 אזורים שונים במוח. ממצאים אלו מעלים את ההשערה שבקמ"7 חודר את מחסום הדם במוח בקלות [ראה מחקר].

ביטא קזאין A1 וסֻכֶּרֶת
הראיות המקשרות את ביטא-קזאין A1 לסֻכֶּרֶת מאוד משכנעות. חוץ ממחקר אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגִי (חקר מגפות), שמצא קשר בין שכיחות סכרת סוג 1 לצריכת חלב מסוג A1 בילדים בגילאים 0 עד 14 במדינות שונות, נמצא אף במחקר על חולדות הרגישות לסכרת ש-47% מאלו שקיבלו חלב סוג A1 פיתחו סכרת ואלו שקיבלו חלב מסוג A2 לא פיתחו כלל [ראה מחקר].

סֻכֶּרֶת סוג 1 לעיתים מסווג כמחלה אוֹטוֹאִימוּנִית (Autoimmune Disease), כלומר מחלה שבה נגרמת פגיעה באיבר או במערכת בגוף על ידי הגוף עצמו. בסכרת זה מתאפיין בכך שמערכת החיסון תוקפת את התאים האחראים ליצירת אינסולין בלבלב. ב-1999 מדענים גרמנים מצאו מתאם חזק בין סכרת סוג 1 ורמות גבוהות של נוגדנים לביטא-קזאין A1 [ראה מחקר]. בגלל שהרצף חומצות האמינו של הנוגדנים לביטא-קזאין A1 דומה למבנה החלבוני של תאים מפיקי אינסולין בלבלב, הנוגדנים תוקפים את תאי הלבלב ביחד עם בקמ"7.

הצהרה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה ב-1994 להורים למנוע חשיפת ילדיהם לחלב פרה בשלבים הראשונים לחיים מחשש להתפתחות סכרת סוג 1 [ראה הצהרה]:
"חשיפה מוקדמת של תינוקות לחלבון חלב פרה עשויה להיות גורם חשוב בייזום תהליך הריסת תאי β (בלבלב) אצל אנשים מסוימים. לא ידוע אם חלבון חלב פרה בפורמולה לתינוקות הזמינים מסחרית קשורה לתהליך זה.
הימנעות מחלבון חלב פרה עבור החודשים הראשונים לחיים עשויה להפחית התפתחות מאוחרת של סכרת או לעכב את הופעת המחלה אצל אנשים רגישים."
במחקר, שבדק אימהות שצרכו חלב פרה בתקופת היניקה, הראו הגנה מפני העברת החלבון קזאין או גירוי נוגדני אצל ילדיהן. לעומתם, תינוקות שנחשפו לחלבון פרה מפורמולות בבקבוק הראו עליה בנוגדנים נגד קזאין. בכל אופן, במחקר אחר ממליצים הימנעות האם מצריכת חלב פרה בדיאטה שלה, אבל אין כל התיחסות לסוג החלב.

על פרות ושימושם המכוון בתעשיית החלב
פרה מזן הולסטין - מפיקה חלב A1
עכשיו נתמקד במה שאנו יודעים כיום על סוגי הפרות. השימוש הנרחב באירופה ובארה"ב הוא בפרה מזן הולשטיין (Holstein). הזן בה מהולנד לארה"ב בשנת 1621 ורובם שחורים ולבנים. הם פרות גדולות ומפיקות הכי הרבה חלב מכל הזנים, ולכן הם זן מועדף על תעשיות החלב. אך הם יוצרות הכי פחות זבדה משאר הזנים ולהם חלב מסוג A1.

גרנזי (Guernsey) - מפיקה חלב A2
לעומתה יש את הפרה מזן הנקרא גרנזי (Guernsey). מקורה מאי התעלה האנגלי - גרנזי, יש להם צבע בגוון עופר עם כתמים לבנים ונחשבת כפרה מאוד צייתנית. צבע החלב צהבהב עד זהוב, מתוק ועם המון זבדה. הזן נהיה קשה יותר למצוא בגלל העדפה של תעשיית החלב בזן הולשטיין. כמעט כל הגרנזים מפיקים חלב A2. הצבע הזהוב הוא בגלל רמות הבטא-קרוטן (beta-Carotene) שהוא מקור לויטמין A. רמות גבוהות של זבדה (5%) ורמות גבוהות של חלבון (3.7%).

פרות אחרות המפיקות חלב מסוג A2 הן: ג'רזי (Jersey) וחום שוויצרי (Brown Swiss). על כמה סוגים בודדים, ניתן לקרוא פה, ויש מאות סוגים שונים שניתן לקרוא עליהם פה.

משנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-70 נמכר בקנדה וארה"ב מותג במיוחד לחלב גרנזי הזהוב, אשר היה מלא בבטא-קרוטן. אך המצאת תהליך ההומוגניזציה (homogenization), אשר מרסקת את תאי השומן לחלקיקים קטנים בתהליך דחיסה תחת לחץ גבוהה דרך חורים מיקרוסקופים, פגעה בתכונותיה הייחודיות של חלב הגרנזי ובכך סיימה את שיווקה של המותג הזהוב. יש הסוברים שתהליך זה היה מכוון על ידי תעשיות החלב על מנת לפגוע ביכולת הצרכן להבחין בחלב איכותי. מה שכן, החלב כיום הוא עירבוביה של עשרות פרות ואפילו אם נמצא סוג A2 בחלב, רק המצאות סוג A1 בתערובת עלולה לחשוף אותכם לפפטיד ההרסני והממכר.

יש עשרות תרבויות ברחבי העולם שצורכות חלב למשך דורות ושכיחות המחלות נמוכה. למשל באיסלנד, ניו-זילנד ואנשי המסאי בטנזניה שבאפריקה. במקרים של מעבר אוכלוסיה מאזור בעל שכיחות נמוכה לאזור בעל שכיחות גבוהה של סכרת, כמו כשילדי הסמואן (Samoan) עוברים לניו-זילנד או כשאסיאנים (Asians) עוברים לאנגלים, ניתן לראות שאנשים שצרכו חלב מסוג A2 ואז נחשפו לחלב מסוג A1 הראו תסמינים של התפתחות סכרת. ככל הנראה הפרות באפריקה ובאסיה מפיקות חלב מהסוג הבריא יותר, ולכן תרבויות אלו מסוגלות לשגשג על חלב ומוצריו.

מה ניתן לעשות בארץ שקורה בחו"ל
קודם כל, להעלות מודעות בקרב הציבור. להשכיל ולחנך אחרים על הסוגיה, כי הרבה אנשים רוצים להמשיך לצרוך מוצרי חלב למרות כל התלונות. לדרוש מהתעשיות לקחת את העניין ברצינות ולהסב את העדרים בכל הרפתות לפרות המפיקות חלב A2. ניתן ללמוד המון מניו-זילנד ואוסטרליה, בהם מומחים קובעים שלוקח 10 שנים להסבה מלאה של העדר ושזה תהליך פשוט מאוד. מומחים מספרים שניתן לבדוק את סוג החלב שהפרה מפיקה דרך דגימת שיער פשוטה במעבדה.

על פי אתר "מועצת החלב":

"בישראל כ – 120 אלף פרות, רובן מגזע הוֹלְשְטֵיין-פְריזי-ישראלי שמקורו בהכלאת גזעי פרות מהולנד וגרמניה עם פרות מקומיות. גזע זה מניב תנובת חלב גבוהה ויחד עם זאת מצטיין בעמידות גבוהה לתנאי הארץ. כמו כן מהווה גזע זה את המקור העיקרי לבשר-בקר טרי בישראל כאשר הוא מספק כ- 30 אלף פרות וכ- 50 אלף עגלים לאחר פיטום.

בשנות השישים העדר המקומי החל לספק את כל צרכי האוכלוסייה ומאז הופסק יבוא הבקר לארץ, ואף למעלה מזה, בשל הגידול המהיר בתנובת הפרות הטילה המדינה מכסות ייצור מוגדרות על היצרנים בכדי למנוע עודפים."
חלב עזים, כבשים ונאקות הוא A2. להשקיע את כספכם בחלב מחיות משק אלו תמנע מצריכת חלב פרה שאין לדעת אם היא מסוג אחד או השני. רק פרות בעצם מסוגלות להפיק סוג A1!

 עכשיו באמת יש סיבה לכל שכבות האוכלוסיה לדרוש חלב בריא. תהיו רציניים, זה הבריאות שלכם.

סיכום
מה שתרם הכי הרבה לזמינותו של החלקיק חלבון בטא-קזו-מורפין 7 בגופנו הוא מעי דולף. החלקיק מתנהג בגוף כמו סם נרקוטי ומתחבר לכ-45 אזורים במוח התורמים להתפתחות בעיות נוירולוגיות. אנו נולדים עם מעי חדיר על מנת לאפשר חומרים מזינים גדולים ונוגדנים מחלב אימנו לחדור בקלות ולספק לנו את ההגנה שאנו זקוקים לה בשלבים הראשונים של החיים. חשיפת תינוקות לפורמולות או חלב פרה עלולה לספק מנות גבוהות של החלקיק החלבוני שפוגע במוח ובתאי הלבלב, מה שתורם בעתיד להתפתחות סכיזופרניה ואוטיזם, ומה שהורס את תאי הבטא בלבלב ולהתפתחות סכרת נעורים.

חלב מסוגל לספק לנו את צרכינו התזונתיים והוא בריא. מאות שנים נהננו ממנו ועכשיו שהמדע פה אנו לומדים שקיים סוג אחד של חלב שאנו מגיבים אליו בצורה נוראית. אנו יכולים בקלות לשרוד בלי חלב, כפי שהאדם הקדמון הצליח לפני ביות בעלי החיים והמצאת החקלאות, אך לכו תנסו לשכנע מיליוני אנשים לאכול אחרת. אם תרצו להפנות אצבע אשמה, תפנו אותה כלפי תעשיות החלב שאינן לוקחות את המחקרים ברצינות על מנת לשמור על רווחיה ולקחותיה. אם תרצו להפנות אצבע אחראית, תפנו אותה לממשלה, אך זכרו, אצבע אחת מופנת כלפיה, אך ארבע אצבעות פונות כלפיכם!

האחראיות שלך, לבריאות!

6 תגובות:

  1. האם יש בארץ מוצרי חלב מיובאים , עם קזאין מסוג A2 ?

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלה טובה נוגה.
      אנני יודע, מכיוון שאינני גר בארץ.
      אפילו רק בארה"ב התחילו להכניס לסופרמרקטים חלב A2 בשנה-שנתיים האחרונות. אני משאר שתוכלי למצוא חוות שמהן תוכלי לקנות חלב נא, כל עוד החיה (פרה או עז) טופלה טוב.
      יואל

      מחק
  2. אם יש לי מעי דליף האם זה אומר שמותר לי לצרוך חלב עיזים? כי הבנתי שעדיף להימנע מכל מוצרי החלב

    השבמחק
    תשובות
    1. עדיף להימנע ממוצרים שמרגיזים את המעיים. חלב לא אמור להרגיז את המעיים. אך, כשהמעי דולף, משמעו שדפניי המעי פגועים ולכן סינון החומרים שעוברים דרך המעי אינם מבוקרים כמו שצריך. יתכן שהדיאטה שלך מכיל מזון אחר שמעמיס על המעי בצורה אחת או אחרת. רוב המקרים, המעי הדק נפגע בגלל המגע של מיצי הקיבה עם רקמי המעי הדק. דבר שלא אמור לקרות אך קורה בגלל אכילה מופרזת או אכילת מזון מעודד דלקות. המנעות ממזון מעודד דלקות יאפשר למעי הדק להחלים. עד שרקמי המעי הדק לא הוחלמו, אני מעדיף להימנע ממזון מעודד דלקות, ובמקרים חמורים אני אישית נמנע מצריכת מזון חומרי ל-48 שעות (אך, ניתן לצרוך מיצים, מפני שהחומרים נכנסים לגוף עם שפע של מים המעודדים חידוש רקמה).

      מחק
  3. איך ניתן לאבחן אם יש לי מעיים דולפים. יש בדיקת מעבדה לכך בקופ"ח?

    השבמחק