הבעייתיות בדגנים

תקציר

דגנים הם מזונות יחסית חדשים בתזונה האנושית, מבחינה אבולוציונית. האדם הקדמון, בתקופה הפליאוליתית שאורכה כ-2.5 מיליון שנה, היה צייד ולקט. המהפכה החקלאית, שקרתה לפני כ-10,000 שנה, בשרה את מעברו של האדם מחיי שבט לחיי כפר והתמסדותו על חלקת אדמה אפשרה לאדם ליצר טכנולוגיות על מנת להקל על שיטות גידול, אגירה וטחינת דגנים וקטניות.

האדם התפתח פיזית לאורך מיליוני שנים, אך גם הסתגל תזונתית להרכב המזונות שהיו נגישים בסביבתו. דגנים וקטניות הם זרעים והטבע שכלל אותם באופן שמבטיח לצמח את הישרדותו של צאצאיו למען הדור הבא. שכלולים אלו כוללים רעלנים מחלבונים שונים המונעים את עיכולו של הזרע (לֵקְטִין) על ידי חיידקים, חרקים וחיות, ואף רעלנים מסוימים מעודדים תגובות דלקתיות בתוך המעיים (פְּרוֹלָמִין) המובילות לתופעה הנקראת מעי דולף (Leaky Gut).

   

דגנים הם זרעים, וכמו כל זרע בטבע הם מגיעים עם מנגנון שמבטיח את הישרדותו על מנת להבטיח את הדור הבא. זרעים הם הצאצאים של צמחים וכדי שחיות לא יצליחו לעכל את הזרעים הם מגיעים עם מערכת הגנה שמשבשת וחוסמת פעילות של אינזימים וחלבוני עיכול שונים.

• פְּרוֹלָמִין (Prolamin) הוא חלבון אחסון בצמחים שיש בו רמות גבוהות של חומצת אמינו פְּרוֹלִין (Proline) וגְּלוּטָמִין (Glutamine) ונמצא בזרעים של דגנים: חִטָּה (גְלִיאָדִין), שְׂעוֹרָה (הוֹרְדַיְיִן), שִׁיפוֹן (סֶקָלִין), תִּירָס (זֶאִין), דּוּרָה (קָפִירִין), סוֹיָה (חלבון סויה) וברמות נמוכות בשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל (אָבֶנִין).
  
  גְלִיאָדִין (Gliadin) הוא חלבון פְּרוֹלָמִין הנמצא בחיטה, והוא נמצא כגורם ישיר להתפתחות מחלת חיסון עצמית - מחלת צֶלְיָאק (Celiac disease). גליאדין נותן ללחם חיטה את המירקם העסתי שלו. חלבון זה גורם לשיחרור של חלבון זוֹנוּלִין (Zonulin) הגורם להתפתחות רווחים בתאי הספיגה של המעי [ראה מחקר]. בנוסף, החלבון גליאדין, כמו חלבוני אחסון פְּרוֹלָמִינִים אחרים, מעודד השמדות של תאי הספיגה ולסוג של נשירה והשטחת דופן המעי, דבר המעודד תגובה דלקתית.
• לֵקְטִין (Lectin) הוא חלבון קושר-פחמימה ותפקידו בזרע להגן עליו מפני עיכול. לקטין נמצא בדגנים, קטניות, מוצרי חלב וצמחים ממשפחת הסוֹלָנִיִּים (כמו תפוח-אדמה, עגבניה ופלפל צ'ילי). לקטינים מונעים מאינזימי פְּרוֹטֶאַז (Protease) לפרק חלבונים על ידי חסימתם ושיבושם, מה שמכביד על מערכת העיכול ומונע מהחומרים המזינים להיות זמינים ביולוגית. לקטין פוחת בזמן תהליך הנביטה.
  
  נביטת חיטה מסוג (Triticum aestivum), שהיא זן יחסית חדש ונהיה שכיח, לא מפרק את כל חלבון הלקטין שבו. מה שנשאר הוא חלבון לקטין גמיש ובעייתי הנקרא נֶבֶט חִטָּה אָגְּלוּטִינִין (Wheat Germ Agglutinin, WGA). הוא נמצא ברמות גבוהות בחיטה מלאה. משמעות המילה אָגְּלוּטִינִין הוא "דבק" והוא גורם לחלקיקים ותאים מכל מיני סוגים להיצמד ולהידבק.
  
  לחלבון לקטין נֶבֶט חִטָּה אָגְּלוּטִינִין יש מנגנון מיוחד בו הוא מחקה מולקולרית הורמון מיוחד ברוק, האחראי לאותת לתא לחולל תהליכי ריפוי, ויכול להשתמש בקולטן שלו לחדור לתא הספיגה ואף למשוך איתו חלבונים אחרים.
  
  ד"ר ג'וֹזֵף מֵרְקוֹלָה (Dr. Joseph Mercola) נותן רשימה ארוכה של בעיות הנובעות מחשיפה לנֶבֶט חִטָּה אָגְּלוּטִינִין, המשפיעה על כל מערכות הגוף השונות, עם קישורים למחקרים על כל אחת מהבעיות [ראה כתבה]. יש קישורים לבעיות שנחקרו על תכונותיה של אָגְּלוּטִינִין לעודד דלקות, כרעל למערכת החיסון, כרעל למערכת העצבית, כרעל לפעילות נוירולוגית, פגיעה במחזור חייו של תאים בגוף, משבש תפקוד אנדוקרינית (הורמונלית), כרעל ללב ופגיעה חריפה בתפקוד מערכת העיכול.

  

גְלִיאַדּוֹרְפִין

בעיה נוספת מגְלִיאָדִין היא פירוקה בתהליך העיכול לחלקיק-חלבון עם תכונות אוֹפְּיוֹדִיוֹת (Opioid) הנקרא גְלִיאַדּוֹרְפִין או גְלוּטֶאוֹמוֹרְפִין (Gliadorphin). הוא בעצם משפיע על מערכת העצבים, כמו אוֹפְּיוּם ולכן מיחסים לו את התכונה אוֹפְּיוֹד. יש לו תכונות של משכך כאבים (הפחתת תפיסת כאב), הפחתת תגובה לכאב והעלאת סף הכאב. תופעות הלואי הן הרגעה, דיכוי נשימה, עצירות ותחושה חזקה של אֵיפוֹרְיָה. צריכה לאורך תקופה מלוואה בתיסמונת גמילה, כמו כל סם נרקוטי אחר. 

החלקיק-חלבון הזה יכול לחדור לזרם הדם ולהגיע למוח אך ורק אם מתקיימים תנאים מסוימים. מערכת העיכול בנוי באופן שמבטיח סינון של חלקיקי חלבון העולה על 2-3 חומצות אמינו, לכן גְלִיאַדּוֹרְפִין לא אמור לחדור את תאי הספיגה המרפדים את דופן המעי, מפני שהוא חלקיק-חלבון באורך של 7 חומצות אמינו. אבל במצב של מעי דולף, היכול להתקבל מחוסר איזון חיידקי במעיים (דִיסְבָּיוֹזִיס) וכפי שתיארנו פה בכתבה על גליאדין, שמשחרר חלבון זוֹנוּלִין המרחיב את הצמתים ההדוקים בין תאי הספיגה, נוצר מצב ששערי המעי פתוחים לחדירת גְלִיאַדּוֹרְפִין לזרם הדם ומשם לשאר מערכות הגוף.

זוֹנוּלִין (Zonulin)
נמצא במחקרים שונים שזוֹנוּלִין, או רעלנים מחיידקים המגרים שחרור של רעלן דמוי זונולין (Zonula Occludens Toxin), מפתח חדירות למחסום דם-מוח (Blood–brain barrier) המשבש את מנגנון הסינון המיוחד המגן על המוח מחשיפה לרעלנים. ניתן למצוא את המחקרים ברשימת מקורות.

חלבון אחסון בחיות הוא חלבון קזאין שנמצא בחלב. הכתבה שלי - יתרונותיה של חלב פרה סוג A2 - חושפת את נזקיה של חלבון קזאין סוג A1, אשר לו תכונות דומות לגְלִיאַדּוֹרְפִין, אך מחקרים מצאו שחלבון קזאין A1 מפעיל 45 אזורים במוח לעומת 3 מגְלִיאַדּוֹרְפִין [ראה מחקר].

דבר מאוד חשוב להבחין בו הוא שחולי צליאק יוצרים כמויות גבוהות של זונולין אבל אנשים שאינם חולים אבל אוכלים גלוטן אינם יוצרים כמויות משמעותיות (אך עדיין יוצרים). אין מחקר אחד שבודק ומקשר בין חלבון קזאין מחלב לעליה ברמות זונולין, שנוכל במקרה להסיק שהוא מגרה את חלבון זונולין יותר מגליאדין, כי חדירות מחסום דם-מוח במקרה של ביתא-קזו-מורפין 7 הוא פי 15 מגליאדורפין. עד שאין הוכחה חד משמעית, נוכל רק לשער.

אני אישית, וזו דעה כמובן, משער שיש קשר. תחשבו על זה רגע, תינוק שלא מסוגל לעכל מוכרח לספוג את החומרים המזינים, הורמונים, נוגדנים וכו' אבל ללא מערכת עיכול מפותחת (מצע פרוביוטי, אינזימי עיכול, מיצי מרה, מערכת חיסון) הוא זקוק לעזרה ביוכימית לעודד ספיגה גבוהה. לכן, הרעיון שבחלב יש חלבון שמגרה שחרור של זונולין, על מנת לפתוח את שערי המעי לזרימה חופשית, היא בוודאי אפשרית. למרות הכל, קזאין הוא חלבון אחסון כמו פרולמין.

ד"ר אָלֵסְּיוֹ פָּסָנוֹ (Alessio Fasano) הוא החוקר המוביל בכל הנוגע לזונולין, והוא קישר את זונולין למעי דולף ודלקות במעי [ראה סקירה]. בנוסף, מה שהביא אותי למצוא אותו היה כתבה בבלוג, בו אחד מהגרפים מראים את חלבון קזאין גורם גירוי דומה בחולי צ'ליאק לשחרור זונולין [ראה כתבה]. בצד ימין אפשר לראות את הגרף. TEER הוא מדד המשער את רמת החדירות של דופן המעי, ככל שהוא נמוך יותר אז רמת החדירות גבוהה יותר. אגב, הנה מחקר שהשתמש בדיאטת קזאין וחושד בזונולין שמעודד סכרת סוג 1 [ראה מחקר].

הסבר על מחלת צליאק
בתסריט הדומה למה שתואר בכתבה על חלבון קזאין A1, מערכת החיסון מסווגת את גְלִיאַדּוֹרְפִין כגורם זר והוא מפתח נוגדנים שיסמנו אותו על מנת להכווין את תאי דם הלבנים, במקרה הזה מַקְרוֹפָגִים, לבלוע את החלקיק-חלבון על מנת לנטרל את השפעתו ולהוביל אותו אל מחוץ לגוף. אך מה שקורה, בגלל שהחלקיק-חלבון דומה במבנו לאזורים על תאים שונים בגוף, מערכת החיסון מפתחת תגובה גם כלפי תאים אנושיים ומשגרת מתקפה נגדם. כלומר, מחלת חיסון עצמי (אוטואימוני) הידוע גם בשם מחלת צֶלְיָאק.

לעומת התאוריה הזאת, יש תאוריה אחרת שעליה אני רוצה להתיחס. יש הסוברים שהתגובה של מערכת החיסון היא תגובת הגנה מפני חדירת רעלנים (גְלִיאַדּוֹרְפִין ובמיוחד אָגְּלוּטִינִין) ברמות גבוהות. ככה שעל מנת להגן על שאר מערכות הגוף מחשיפה לרעלנים, מערכת החיסון תוקפת ומשמידה את תאי הספיגה על דופן המעי על מנת להציל את שאר הגוף. תגובה דומה היא שלשול, היכול להיות מנגנון הגנתי של מערכת העיכול מחשיפה גבוהה לרעלנים, כמו אלו שצוינו בכתבה.

יש עוד שלל של תגובות ביוכימיות ורעלנים המגרים השפעה איומה על המעי. ניתן למצוא בקישור הבא כתבה ארוכה, ולמי שרוצה הרחבה עמוקה יותר אני ממליץ לקרוא [ראה כתבה].

  

מדידת חשיפה לפְּרוֹלָמִין
אם אתם חוששים שחלבון פרולמין מדגנים שונים פוגע בכם ואתם מעוניינים לקבל אישוש מדעי, תוכלו לבקש שימדדו לכם את רמת הנוֹגְדָנִים נֶגֶד-גְלִיאָדִין (Anti-gliadin antibodies) המופקים על ידי מערכת החיסון כנגד החלבון. תבקשו מהרופא להסביר לכם על התהליך המקובל, כיום יש יותר מודעות.

IgG ו-IgA הם הנוגדנים העיקריים הנותנים מדד למחלת צליאק. IgG הוא יותר רגיש אבל פחות ספציפי, לעומת IgA שהוא פחות רגיש אבל יותר ספציפי. כלומר, מדידה חיובית של IgA בסרום הדם הוא אינדיקציה מדויקת יותר לתגובת מערכת החיסון לחלבון פרולמין. IgG יכול להיות קשור לבעיות אחרות בגוף ולא בהכרח יצביע על מחלת צליאק.

במעבדות ניתן לבצע בדיקת אלייזה (Enzyme-linked immunosorbent assay - ELISA). היא שיטה ביוכימית לגילוי נוכחות נוגדנים או אנטיגן בדגימה. את הבדיקה מבצעים על ידי קשירת אנזים לנוגדן או לאנטיגן, הנצבע אחר כך בתגובה כימית.

בדיקה אחרת היא טכניקת אִימְּיוּנוֹפְּלוֹרֶסֵנְס (Immunofluorescence method) בה משתמשים במִיקְרוֹסְקוֹפּ פְּלוֹאוֹרוֹסֵנְטִיוֹת (הפקת אור בעקבות חשיפה להקרנה חיצונית או להפצצת חלקיקים). בעצם באותה שיטה של אלייזה, כך שמופק צבעים לחלקיקים המאפשרים החזיה של המולקולה הנצפה.

ניתן לקבל הסבר מורחב על פירוש לתוצאות בדיקת הדם למחלת צליאק באתר הבא, בו תמצאו גם הסברים על השיטות השונות וההבדלים בין הנוגדנים [ראה אתר].

    

חוסר איזון חיידקי
בכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - חשפתי את השפעתם של חיידקים פתוגנים לחולל מחלות על ידי פיתוח סביבה דלקתית ובסופו של דבר מעי דולף. אותו חומר (זוֹנוּלִין) המווסת את הצמתים ההדוקים בין תאי הספיגה יכול להשתחרר בכמויות גדולות כשיש חיידקים פתוגנים השולטים בסביבה, למשל  כּוֹלֶרָה (Cholera) המשחרר רעלן הפועל עם קולטנים על מעטפת תאי המעי המעודדים שחרור של חלבון זוֹנוּלִין, המווסת את הצמתים ההדוקים בין התאי הספיגה [ראה מחקר].

בכתבה - בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה - חשפתי את חשיבותם העליונה של חיידקים פרוביוטים לבריאות של מערכת העיכול. הם יוצרים שכבת הגנה הנקרא בִּיוֹפִילְם (Biofilm), כמו שריון, המפרידה בין חלל המעי לדופן המעי, ככה שכל מזון שמגיע הוא מעוכל גם על ידם והם מפרישים כל מיני חומרים וויטמינים שתורמים לסביבת מעי אופטימלית ולעליה בזמינותם של ויטמינים לבריאות הגוף. בכמויות ובגיוון נכון, הם יכולים להפריש חומר המדכא את שגשוגם של חיידקים פתוגנים וחומרים המנטרלים רעלנים ואף למנוע ספיגת מתכות כבדות.

  

אגב, ילדים בימינו נחשפים לרמות גבוהות של דגנים מדגני הבוקר שלהם. לא רק שיש כמויות גדולות של דגנים מעובדים אלא יש כמות גבוהה של סוכר. פגיעה במערכת העצבית ותכונותיו של גְלִיאַדּוֹרְפִין להשפיע כמו סם נרקוטי פוגעת בתפקודם בתקופה החשובה ביותר בחייהם - עיצוב השכלי והתפתחות המוח. הקבוצה הסביבתית העובדת (Environmental Working Group) שחררה דוח על דגני בוקר והרכבו הרעלני לצורכיו [ראה אתר].

אני אישית מצאתי חלופה טובה לדגני בוקר (כף זרעי צ'יה, חצי כוס חלב אורז שקדים, חופן שקדים+אגוזים+זרעים מושרים 8 שעות ופרי בשל. לשים בקערה ולאחר כ-10 דקות לאכול, כשזרעי הצ'יה הושרו ונהיה דייסתי).

לסיכום, דגנים לא נועדו למאכל אנושי. הטבע פיתח מערך הגנה למען הבטחת הדור הבא, וזה כולל חומרים הרעילים לגוף. פְּרוֹלָמִין הוא חלבון אחסון הנמצא בכל הדגנים, וברמות גבוהות בחיטה מלאה, והוא מגרה שחרור של חומר המעודד רווחים בין תאי הסינון והספיגה במעיים. דבר זה חושף את כלי הדם ומערכות הגוף לחשיפת רעלנים וחלקיקי מזון שלא עוכלו לגמרי המפתחת תגובה אלרגית. לֵקְטִין מונע מחלבוני עיכול (אינזימים) לפרק את הדגן לטובת הישרדותו במערכת העיכול של החיה והוא כולל גם סוג גמיש ובעייתי (נֶבֶט חִטָּה אָגְּלוּטִינִין) התורם למכלול של בעיות בריאותיות, במערכת העצבית, הנוירולוגית, החיסונית, העיכולית והלב.

דגנים מעודדים תגובה דלקתית במעיים ועלינו להתקדם לדבר הבא - טיפול בגורם ולא בסימפטומים.

האחראיות שלך, לבריאות!

 

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: הבעייתיות בדגנים

חלב נא ויתרונותיו

הכתבה מיועדת לסקרן או הסקרנית שביננו, שרוצה להשכיל על חלב בכללי. הטבעונים והצמחונים שבינינו יטיבו גם מהיקף הידע שמוצג כאן. העיקר שתוכלו לבצע החלטות המגיעות מידע ולא מבורות. קריאה נעימה!
 
כל חיה בטבע מפסיקה לינוק, רק בני האדם ממשיכים לאחר תקופת היניקה. לפניכם מאמר שיחשוף לכם את כל צידיו של נושא החלב ומבטו הבריאותי. תוכלו למצוא מחקרים התומכים בכל מה שנאמר בתחתית הכתבה.

 המהפכה החקלאית שהתחוללה לפני כ-10,000 שנה הביאה לתזונה של הזן האנושי והאיטלקטואלי מזונות שלא היוו חלק מתזונתו של המלקט והצייד. ככל הנראה שהתפוצצות האוכלוסיה האנושית על פני האדמה הביאה להכחדתם של יונקים גדולים ובכך דחפה את הישרדותם על שיטות אחרות ולא מקובלות. ביות בעלי חיים וטחינת דגנים היה נחשב מאמץ רב בשביל המלקט והצייד הממוצע, אשר חיי את חיו בתזוזה מתמדת וחי חיי נידודים בשבטים. המעבר לביות בעלי חיים וטחינת דגנים עודדה את התמסדותו של האדם ומני אז התאפשרה לה צמיחת תרבויות שהתבססו על סחר חליפין.

צמיחת ענף הביות והחקלאות התרחשה באזורים שונים בעולם בערך באותו הזמן. שימוש בשיטת החליבה של פרות, כבשים ועזים החלה בסביבות 7,000 לפני"ס (שזהו פחות מאחוז אחד מהתפתחות הזן האנושי מבחינה אבולוציונית). האדם ראה את החלב כמקור תזונתי עשיר, אך זהו השימוש הראשון בחלבו של זן אחר בטבע.

חלב הינו מקור התזונה העיקרי של יונקים צעירים לפני שהינם יכולים לעכל מזון בעצמם. קולוסטרום (Colostrum) או חֲלַב רֵאשִׁית הוא החלב המופק על ידי מיניקות בימים הראשונים מיד לאחר הלידה. הקולוסטרום סמיך יותר מחלב רגיל, בעל גוון צהבהב מעט, ועשיר יותר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים הנחוצים לוולד בימיו הראשונים. ב-17 במאי 2012 מדענים בקרוליינה הצפונית בודדו לראשונה נוגדנים לנגיף HIV מתוך קולוסטרום של אמהות נשאיות‏ [ראה מחקר].

הקולסטרום נועד לספק מנה ראשונה לוולד וככל הנראה טבעית היא שהמנה מגיעה עם נוגדנים. מערכת עיכולו של הוולד רק מתחיל לפעול והוא נמצא במצב רגיש לכל חומר שנכנס פנימה. מערכת העיכול של הוולד לא מפתוח ומבוקר על מנת לאפשר את מעברם המהיר של חומרים מזינים גדולים ישירות אל תוך זרם הדם. הרעיון הוא שהתינוק מבחינה טבעית מקבל מזון ישירות מאימו, אך איכשהו מקובל היום גם לתת פורמולות בבקבוק אשר מלאים בחלבון פרה.

חלב האם מספקת לוולד מצע מאוזן של חיידקים חיוניים במעיים. בזמן לידתו של התינוק, מקבל הוולד את התרכובת החיידקית של האם דרך צינור הנרתיק. נמצא שניתוח קיסרי חושף את התינוק לחיידקים לא ידודתיים שמשגשגים על עור האם. החיידקים החיונייים, שמקבל הוולד מאימו, חשובים מבחינות שונות, למשל חיידק הלקטובסילוס (Lactobacillus) שתורם לפירוקו של סוכר הלקטוז במעיים. עבודתה של ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד על פרוביוטיקה אפשרה לה לפתח תרפיה לאיזון מחדש של הרכב החיידקים במערכת העיכול. יש פי 10 חיידקים בגוף מאשר תאים אנושיים. לכן מומלץ להימנע מאנטיביוטיקה וללמוד להרכיב מזונות שיטיבו לשגשוגם של חיידקים חיוניים. ניתן ללמוד עוד בכתבה שלי - חשיבות פרוביוטיקה.

אך חשוב לזכור, שאישה עם תזונה לקויה המאפשרת שגשוג של חיידקים פתוגנים (סוכר הוא מזון לחיידקים הפתוגנים) עלולה להעביר לצאצאיה את הרכב החיידקים הפתוגנים אפילו דרך היניקה. טבעית הוא, שהחומר היחיד שנוגע בדפנות מערכת העיכול של הוולד הוא חלבו של אימו, וכך גם מסופקת חיידקים על מנת לאזן את מצע המעיים עד לתקופה בה מוכן התינוק לאכול מזון ממקור זר.

האמת על תהליך הפסטור
חלב מלא היה מקובל מאוד עד המצאת תהליך הפִּסְטוּר (pasteurization). כימיקאי צרפתי בשם לואי פסטר (Louis Pasteur) מצא, שהסיבה לקלקול משקאות כגון בירה ויין ולהחמצתם היא פעילות החיידקים המצויים בהם. בתהליך של חימום המשקה, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של המשקה. רעיון זה אומץ על ידי תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. בדיקת הפסטור הראשונה היתה באפריל 1862, ולכן חלב מפוסטר הינו טכנולוגיה חדשה יחסית.

הפסטור הקלאסי הוא חימום לטמפרטורה של 63-68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות. פסטור תעשייתי בימינו הוא תהליך של חימום לטמפרטורה של 73 מעלות צלזיוס ל־16 שניות וקירור מיידי ל 2 מעלות צלזיוס. תהליך זה הורס את כל החיידקים הפתוגניים ואת כל הפטריות (שמרים ועובשים שונים). תהליך הפסטור חשוב מאוד כשמדובר בחיות מביותות באופן שהתעשיות החקלאיות עוסקות כיום. פרות רבות מקובצות יחד בתנאים לא טבעיים, בהם אין להם יכולת תנועה חופשית, ובמקום המזון האבולוציוני של הפרות (צמחים ירוקים כמו דשא) מאכילים אותן דגנים (בעיקר סויה ותירס). אופן גידול כזה מפיק בסוף חלב ובשר עם ערכים נחותים יותר, מכיוון שהבשר מתמלא בהמון שומן (שמורכב ברובו מאומגה 6) וערכים תזונתיים מסוימים גבוהים מאלו שאנו זקוקים להם.

הבעיתיות בתהליך הפסטור היא הרס האינזימים. אינזימים באים עם הפרי והירק וגם עם החלב! אינזימים מאפשרים תהליכים ביוכימיים לקרות במהירות וברמה שנוכל לקרוא לה חיים. ללא אינזימים, יקח מאות ואף אלפי שנים לתהליכים ביוכימיים להתרחש. חימום של 48 מעלות צלסיוס ומעלה מעוותת את צורתו של האינזים ובכך הוא נהיה לא שימושי. בפרי יש אינזימים שמאפשרים קליטת הסוכרים והמינירלים שבתוכו במערכת העיכול, אך הרס צורתם עקב חימום גורמת לספיגה לקויה של החומרים המזינים. 

לכן, חלב מפוסטר, שככל הנראה יש בו את אותם ערכים תזונתיים כמו חלב מלא, אינו מזין כמו חלב נא מפני שהיחידות הביולוגיות שעוזרות לספגת הסידן או כל מינירל אחר אינן זמינות למלא את תפקידן. הסמן שתהליך הפסטור הצליח הוא העדר אינזימים.

רגישות ללקטוז

רוב האנשים סובלים מרגישות ללַקְטוֹז (Lactose intolerance) עקב מחסור אינזים הלַקְטָז במעיים, אינזים האחראי על פירוק הדו-סוכר לַקְטוֹז. כל התינוקות יוצרות את האינזים, אך הפקת האינזים פוחתת ואף נפסקת לאחר הגמילה מחלב. ניתן למשוך את תקופת הגמילה אל מעבר לשנות העשרים לחייכם, אך רוב המבוגרים מאבדים את האינזים. מה שכן, מבחינה הסתגלותית, מרבית האנשים ממקור אירופאי מסוגלים ליצר את האינזים אפילו עד שנים מאוחרות, אך אנשים ממקורות כמו האינדיאנים, הסינים והאפריקאים נהיים רגישים בתקופה מוקדמת. כמובן שזה תלוי, מפני שתרבויות אסיאטיות ואפריקאיות שונות כן שותות חלב ולא סובלות ממנו (כנראה חלב סוג A2).

על חלבון חלב קזאין וחלב סוג A2

פרה מזן גרנזי - מפיקה חלב A2

קזאין (Casein) הוא חלבון חלב. 80% מהחלבונים בחלב פרה הם קזאין ו-20% מי גבינה. בכתבה שלי - יתרונותיה של חלב פרה A2 - חשפתי נושא הנקבר ונשמר מהציבור הישראלי. מעשה בחלקיק חלבון הנקרא בטא-קזו-מופרין 7, שיש לו תכונות אופיודיות (של סם נרקוטי) המופק מעיכול חלבון החלב של הפרה. אבל לא כל חלבון, מסתבר שעבר על הפרה לפני כ-5,000 שנה מוטציה לחלבון בטא-קזאין והוחלף חומצה אמינית אחת (בלבד!) בחומצה אחרת החלשה יותר. חולשת החומצה האמינית מתבטאת בתהליך העיכול, כשהיא מתפרקת בקלות ומופק חלקיק חלבוני שתורם לקשת רחבה של בעיות ניורולוגיות וכרוניות. מעשה בחלבון בטא-קזאין A1 שמופק מפרות מסוג הולשטיין (המפיקה הכי הרבה חלב מכל הפרות, ולכן היא מועדפת בתעשייה רווחית) ועוד כמה סוגים. אבל קיימת לה הסוג הבריא של החלבון, בטא-קזאין A2, המופק מפרות כמו הגרנזי, הג'רזי והחום השווצרי. ב-A2 החלבון חזק יותר ואינו מתפרק לחומר דמוי מורפין, ובניו זילנד ואוסטרליה קורה מהפכה בתעשיית החלב לאור המקרים והתוצאות בשטח.

חיות משק אחרות המפיקות חלב, למשל עזים, כבשים וגמלים, גם מפיקות חלב מסוג A2. בכל אופן, מומלץ לקורא את הכתבה שלי בשביל תמונה כוללת עם קישורים לכל המחקרים שיעודדו אותכם לדרוש הסבה מלאה של הרפת הישראלית לחלב בריא יותר או להסב את עצמכם לחלב מחיות אחרות המפיקות סוג A2.

על הורמון גדילה ו-IGF-1

IGF-1 הוא הורמון גדילה דמוי אינסולין, כלומר המבנה המלקולרי שלו דומה לאינסולין ולכן הוא פועל עם הקולטנים של אינסולין על מעטפת התאים. אינסולין, שהוא בעצמו הורמון הנוצר בלבלב כתגובה לעליה ברמות סוכר בדם, מתחבר לקולטנים על מנת לאפשר את כניסת הסוכר (גלוקוז) לתוך התא וכשהתאים מלאים בסוכר ונשאר עוד בזרם הדם, האינסולין הופך את הגלוקוז לשומן ומאחסן אותם. הבעיה ב-IGF-1 הוא לא הימצאותו בגוף, מפני שהגוף האנושי מפיק את אותו ההורמון גם בעצמו, אך הבעיה היא ברמות גבוהות מידי של ההורמון. 

בספרו של ד"ר אריה אבני (שוטי החלב), הוא מסביר היבט לבעית כל המחלות הכרוניות (סכרת ומחלות לב) בגלל ההורמון הזה. מה שהוא מסביר, וזה נכון, שההורמון חוסם את יכולת התא מהפעלת תהליך השמדה העצמית (Apoptosis). כל תא קיים מסוגל להשמיד את עצמו, וזה מווסת על ידי חלבון הנקרא p53, אשר מווסת את חייו של התא ושומר מפני מוטציות לגנום. במצבים של פגיעה בדנ"א של התא, החלבון עוצר את מחזור חייו של התא עד לתיקונו של הדנ"א, ובמצבים חמורים שאי אפשר לתקן את הנזק, החלבון מפעיל את תהליך ההשמדה העצמית.

הבעיה היא הימצאות רמות גבוהות מידי של ההורמון בחלב הפרה. חברת "מונסנטו" (עליה כתבתי בכתבה שלי - מזון מהונדס גנטית GMO) הצליחה ליצור הורמון גדילה לפרות שניתן להזריק להן על מנת להגדיל את כמות החלב שהן מפיקות. למוצר קוראים פוזילק (Posilac) והוא מגדיל עד כ-70% את רמות ההורמון IGF-1. מה עוד, ההורמון הרבה יותר זמין מבחינה ביולוגית ותהליך הפסטור איננו פוגע ברמות ההורמון בחלב אלא ככל הנראה מגביר עוד יותר את זמינותו הביולוגית. 

למזלנו, פה בישראל חל איסור להשתמש בהורמון גדילה מלאכותי. לכן, ניתן לשלול פה בישראל שהבעיה הבריאותית נגרמת עקב צריכת מוצר חלב שלכאורה מעלה את רמות ה-IGF-1 בגוף, ומומלץ להסתכל לכיוון חלבון הקזאין כסיבה חזקה יותר להשפעה על ילדינו. כמובן, שאם יש לכם סרטן אז ההורמון, בכל רמה שהיא, פוגעת בכושר התא הסרטני להשמיד את עצמו. במצב כזה, מומלץ להפסיק לצרוך חלב לגמרי!

אז מה זה חלב נא (RAW)?

לפני תהליך הפסטור, עוד לפני תהליך ההמגון, היו בני האדם נהנים מחלב נא ומלא. חלב היה מגיע ישירות מהחלבן לביתם של לקחותיו בבקבוקי זכוכית או פחים מתכתיים, ותלוי בזן הפרה היו מסוגלים האנשים לקבוע את איכות החלב. תהליך ההמגון, שמרסק את תאי השומן על מנת לגרום למי החלב והשומן להתערבב, פגע ביכולתם של הצרכנים לשקול בעצמם את איכות החלב. החלב היה נפרד לשני חלקים, מי החלב שהיה למטה ושומן החלב שהצטבר למעלה. היו יכולים אף לאסוף את השומן למעלה ולהשתמש בו כממרח.

חלב נא הוא בעצם חלב שמגיע איך שהוא נחלב לצרכן. ללא התערבות תהליכי חימום או ריסוק, עם שלל האינזימים, המינירלים, הויטמינים, החלבונים והשומנים. מארז התזונתי של החלב, כפי שהוא אמור להיות, בזמינות ביולוגית שמעודדת ספיגה נכונה ומלאה למען הבריאות העגל... או כיום - למען האדם. 

באתר הבא תוכלו למצוא נתונים על תכולת חלב נא של פרה, כפי שהיא מפורסמת באוניברסיטת גולפ בקנדה:
Raw Milk, What's In It?

הגרפים האלו נלקחו מהאתר הזה ותורגמו על ידי.

שומנים
יש כ-10 סוגים שונים של שומנים בחלב ואחד החשובים הוא חומצה לאורית. בחלב פרה יש כ-2.9 אחוז חומצה לאורית. בחלב אם אנושי יש גם חומצה לאורית (Lauric Acid), כ-6.2%, והגוף ממיר אותו למונולורין (monolaurin) הנמצא גם בשמן קוקוס (90% שומן רווי, כ-50% מזה חומצה לאורית). ניתן להשתמש בו על מנת למנוע ולטפל בזיהום חיידקי ונגיפים. המבנה של חומצה לאורית היא שרשרת בינונית החודרת את דופן המעיים בקלות אל לזרם הדם. הוא מגיע לכבד, שם הוא מומר ביתר קלות לאנרגיה זמינה. זכרו, בשומן יש פי 2 יותר קלוריות לגרם מפחמימות וחלבונים, ולכן הגוף מעדיף שומן לטובת הפקת אנרגיה.

חלבונים - מי גבינה
כ-80% מנפח החלבון בחלב פרה הוא קזאין וכ-20% מי גבינה (Whey). על חלבון הקזאין כבר דברתי ולכן אספר מעט על מי גבינה. נמצא במחקר בשנת 2000 שחלבון מי הגבינה תורם למאבק הגוף בסרטן. חלבון מי הגבינה תורם חומצה אמינית ציסטאין (Cysteine) לנוגד החמצון הראשי גלוטתיון (Glutathione). הפחתת המולקולה הקטנה (גלוטתיון) היא השלכה שכיחה של יצירת רדיקלים חופשיים בתוך פעילויות תוך תאיות [ראה מחקר].

בנוסף, מי גבינה ידוע המון זמן כתורם לגדילת שרירים באימוני כושר להגדלת מסת גוף. ניתן למצוא המון אבקות מי גבינה בטעמים שונים בחנויות טבע כתוסף תזונה.

תהליך הפסטור מעוות את צורתו של חלבון מי הגבינה, לכן חלב מפוסטר ככל הנראה לא יספק לכם את תכולת חלבון מי הגבינה שתרצו, אך חלבון הקזאין אינו נפגע.

ויטמינים
אנו לומדים, שיש שני קטגוריות לויטמינים (Vitamins). ויטמין מסיס במים וויטמין מסיס בשומן. הויטמינים שמסיסים בשומן נמצאים בטבע מחוברים לשומן, והם מונים את הויטמינים הבאים: A,D,E,K.

ויטמין K נוצר על ידי חיידקי המעי, ולכן אין צורך בתוסף ממקור חיצוני, אלא אם נפגעה איזון החיידקים במעיים ואז יש צורך לאכלסם מחדש באמצעות מזון תסוס המכיל פרוביוטיקה.

ויטמין D נוצר על העור מקרני שמש UVB, ניתן ללמוד עוד מהכתבה שלי - חשיפה הולמת לויטמין D. הוא מחזק את מערכת החיסון, מתקן בעיות גנטיות ועוד.

ויטמין E הוא נוגד חמצון וניתן למצוא אותו גם בזרעי חמצניות - אך זכרו שצריך להשרות זרעים על מנת להיפטר מהחומצה הפיטית שמונעת את ספיגת המינירלים בזמן העיכול. אפשר ללמוד עוד בכתבה שלי - יתרונות השרית דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים.

ויטמין A תומך בבריאות העיניים וחלב מזן מסוים של פרות בשם גרנזי (Guernsey) מפיק כמויות גדולות של בטא-קרוטן, שמומר בגוף לויטמין A. הרמות הגבוהות של בטא-קרוטן גורמות לחלב לקבל גוון זהוב וכל ירק או פרי לגוון כתום (גזרים, בטטות ועוד). הזן המועדף על תעשיות החלב, גם בישראל, הוא הולשטיין (Holstein) ורמות בטא-קרוטן נמוכות בהשוואה לזן גרנזי.

חוץ מהויטמינים המסיס בשומן יש גם ויטמינים מסיסים במים, למשל ויטמין C ושלל ויטמינים מקבוצה B.

חלב הוא מקור לויטמין B12 זמין ביולוגית, אך פסטור פוגע בויטמין B12 ובויטמין E.

מינירלים

הנה רשימה של המינירלים בתוך חלב נא, לקוח מאתר הנתונים שספקתי מקודם. אין ברצוני להיכנס להסבר על כל המינירלים, כי ידוע לקהל הרחב את חשיבות הסידן. אך מה שעליכם לשים לב יותר הוא למגנזיום, שהולך יד ביד עם סידן. זה מגנזיום ששומר על האנמל בשיניים, ולא סידן. חשוב לזכור, כל המינירלים תלויים באינזים כזה או אחר על מנת להיספג בתהליך העיכול, לכן תהליך הפסטור, שפוגע בזמינות האינזימים, פוגע בסוף בזמינות המינירלים לגוף. אין אינזימים, אין מינירלים (כמובן שהגוף יעשה מאמצי הסתגלות לטובת הישרדותך, אך ככל הנראה הגוף יאלץ לשלוח למוח מסרים שצריך עוד מזון - ואז אתם נהיים רעבים שוב!).

רשימת נתונים על סמך ליטר אחד.

אינזימים
בחלב נא תמצאו אינזימים, אך בחלב מפוסטר לא.

אינזימים הם חלבונים מורכבים (עשויים מחומצות אמינו), שיכולים לשנות (לזרז) חומרים אחרים בלי לקחת חלק בתגובה עצמה. בתהליך העיכול, למשל, הם עוזרים לפרק עמילנים, שומנים וחלבונים לחלקים שהגוף יכול להשתמש. הנה רשימה של אינזימים חשובים בחלב נא: 

עָמִילָז (אנזים המפרק עמילן)
קטלז (סוג של אנזים שמאיץ את התפרקות תחמוצת המימן)
לַקְטָז (נוצר כתוצאה משתיית חלב, מפרק את סוכר הלקטוז)
לקטופרוקסידז (Lactoperoxidase) - מתפקד כחומר נגד-חייקדי טבעי
ליפאז (חשוב לעיכול, הובלה ועיבוד שומנים מהמזון)
פוספטאז (הכרחי לתפקוד סינפטי - אזור מגע בין תאי עצב - לטובת תפקוד למידה וזיכרון)

למה חלב נא ומלא?
כשאנו אוכלים, אנו עושים זאת על מנת לשרוד ונהנים תוך כדי. החלב מציע לוולד את התזונה המלאה שלו על מנת לשרוד ולשגשג. בשביל מבוגרים, החלב נועד גם כן לשרוד ולשגשג. אך חלב מפוסטר הוא רעל! 

חלב נא מציע את מכלול החומרים לטובת ספיגה מלאה וניצול כל המזון שעובר דרך מערכת העיכול. תחושת הרעב היא תגובה ביוכימית, כל תא ותא בגוף חש רעב, ועל מנת לספק להם את מזונם, הם מתקשרים עם המוח ומספרים לו את כל החוסרים והמצרכים שהם זקוקים על מנת שתוכלו לקום בבוקר, ללכת לעבודה, להיות ערנים ולשמוח כל הדרך למיטה.

האינזימים שמגיעים בריאים ושלמים מאפשרים את ספיגת המינירלים ואת ניצול הויטמינים. זהו מזון קומפלט, שלם, שחיה בילדותה שורדת עליה, ואנו בני האדם יכולים להשתמש בה על מנת לספק את צרכינו הרבים.

סיכום

השוני בין תינוק אנושי לעגל הפרה ברורה. בני האדם זקוקים לרכיבים המעודדים את צמיחת המוח ומערכת העצבית והפרות זקוקות לרכיבים המעודדים את התפתחותן הפיזית. חלב פרה אינו תחליף לחלב אם! אך חלב נא מסוג A2 הוא בריא ומאפשר את המשך צמיחתם ושגשוגם של ילדינו רק לאחר הגמילה מחלב אם. אם תאכלו פירות וירקות, המלאות בנוגדי חמצון, לא תצטרכו לדאוג מפגיעה בדנ"א שיכול להוביל לסרטן ואז לדאגה סתמית מהורמון גדילה דמוי אינסולין שבחלב. 

חוץ מהבעיה החמורה מחלב סוג A1, אנו חייבים לעצור את תהליך הפסטור של מוצרינו. פסטור נעשה גם למיצי פירות ומוצרים אחרים, ושם גם נגרמת נזק לאינזימים ובסופו של דבר לספיגה לקויה של הסוכרים, מינירלים וויטמינים. עצרו את תהליך הפסטור! שתפו וחינכו את כולם או הפסיקו לצרוך מוצרים מפוסטרים.

האחראיות שלך, לבריאות!

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: חלב נא ויתרונותיו

יתרונותיה של חלב פרה A2

מי חשב שסוג הפרה בתהליך יצור החלב קשור לאיכותו? מסתבר שמידע מדעי רחב תומך בהשערה שאכן יש לסוג הפרה חשיבות רבה כשמדובר בהפקת חלב. בחלב יש חלבון מסוים שמופק מפרות מסוימות באופן שהרכבו חלש ומערכת העיכול בקלות מפיקה ממנו חומר השווה לסם נרקוטי עם השפעה הדומה למוֹרְפְיוּם.

נדמה היה שכל חלב הוא דומה ביסודו. מלא בסידן, זרחן, מגנזיום, חלבונים ושומנים וכולם ביחסים מסוימים. בכתבה שלי - חלב נא ויתרונותיו - תוכלו ללמוד על כל הבעיות הרבות בחלב המודרני, אך כאן אתמקד במבט אחד שהוא חלבון הקזאין וכל הידע שתוכלו למצוא עליו.

חלבון שבחלב מתחלק ל-2: 20% מי גבינה ו-80% קזאין. יש כמה סוגים של קזאין, אבל החשוב ביותר הוא ביטא קזאין (β-casein). לפניכם דיאגרמה המסבירה בדיוק את זה.

הסוגיה שנשמרה בשקט מהציבור היא סוג החלב ותרומתו או פגיעתו בבריאותינו. מעשה בחלבון קזאין מסוג A1 בחלב פרה אשר, על פי מחקרים הרבים וספרו של קית' וודפורד (Keith Woodford), יוצר תגובה אלרגנית אצל מרבית האוכלוסיה הצורכת אותו ואף ניתן לקשר את החלבון לבעיות כרוניות כמו סכרת סוג 1 ומחלות לב.

ככל הנראה, לפני כ-5,000 שנה נהיה מוטציה לחלבון קזאין מסוג ביטא (β-casein). זה חלבון בעל 209 חומצות אמינו, ומבדיקת רצף סדר חומצות האמינו אין כל ספק שהבעיה בחלבון נובע מחומצה אמינית מספר 67. על מנת להבין כיצד חלבון בנוי, דמינו לעצמכם שרשרת חרוזים. השרשרת כולה היא חלבון וכל חרוז הוא חומצה אמינית אחת. סדר החומצות ואורך החלבון נקבעים על ידי המידע הגנטי בדנ"א. בחלבון המקורי והבריאותי, החומצה האמינית מספר 67 היא פרולין (Proline), אך בחלבון שעבר מוטציה התחלף לו פרולין בחומצה אמינית הנקראת היסטידין (Histidine).

 

בקזאין-ביטא A2 יש את חומצת אמינו פרולין אשר מפיקה תכונות של חוזק פפטידי. היא בעצם נדבקת חזק לחומצה האמינית בשני צידיה ובכך מקשה על תהליך העיכול לנתק את שרשרת החלבון.

הבעיה בבטא-קזאין A1

לעומת A2, החומצה אמינית היסטידין מראה תכונות חלשות יותר. תהליך העיכול מצליח לשבור את הקשר בינה לבין חומצות האמינו לצידה. מה שמתקבל בדיעבד מהניתוק הוא פפטיד (חלקיק חלבון) הנקרא ביטא-קזו-מורפין 7 (BCM7 - β-casomorphin 7). חלקיק פפטיד זה מתקבל מעיכול החלבון A1, ועוד לא ברור עם תהליכים אחרים גם תורמים להפקתו.

לפפטיד ביטא-קזו-מורפין 7 תכונות ממכרות ויש כאלה שמיחסים אותו להתמכרות של אנשים לחלב ומוצריו. הוא חודר בקלות לתוך המוח ומתחבר לקולטנים של מורפין ונוסך תחושת ריחוף ועייפות. הוא בעצם משפיע על מערכת העצבים, כמו אופיום ולכן מיחסים לו את התכונה אופיוד (Opioid). יש לו תכונות של משכך כאבים (הפחתת תפיסת כאב), הפחתת תגובה לכאב והעלאת סף הכאב. תופעות הלואי הן הרגעה, דיכוי נשימה, עצירות ותחושה חזקה של אֵיפוֹרְיָה. צריכה לאורך תקופה מלוואה בתיסמונת גמילה, כמו כל סם אחר.

אך מעבר לבעיה הזו, יש לו תכונות מחמצנות. כמו רדיקל חופשי, הוא מסוגל לעבור בכלי הדם ובאיברים בגוף ולחמצנם. לפי הכתבה שלי - האמת על שומן רווי - חימצון דפנות כלי הדם היא הבעיה המרכזית התורמת ליצירת פלק המוביל בסופו של דבר לטרשת עורקים ומחלות לב. מחקר ב-1995 מצא שלפפטיד תגובה מחמצנת לחלבון-שומן מצפיפות נמוכה (LDL) [ראה מחקר]. אותו חלבון-שומן LDL אחראי להובלת כולסטרול מהכבד אל זרם הדם.

על מעי דולף ותרומתו לספיגת BCM7

חדירת הפפטיד או הפקתו בתהליך העיכול אינו בעיה אם המעיים תקינים. אך אנשים הסובלים ממעי דולף (Leaky gut) מאפשרים לפפטיד לחדור בקלות אל תוך זרם הדם. אם אתה אוכל מזון תעשייתי, כלומר מזון מעובד, סביר להניח שהינך סובל ממעי דולף אך כנראה ברמה נמוכה. לוולד אין מערכת עיכול מפותחת על מנת לאפשר את ספיגתו המהירה והקלה של חומרים מזינים גדולים (Macro-nutrients), רק הנוגדנים, שחלב האם יוצרת, מספקים הגנה לתינוק.

הפפטיד בקמ"7 הינו גדול מכדי לעבור את רשת הסינון של המעיים. תארו לכם כילה, שתפקידה רק לאפשר לחומר הטוב (האויר) לעבור ובעצם לסנן את הזבובים, יתושים ומה לא מלהיכנס. דמיינו שמישהו בא עם סכין ועושה חורים בכילה. עכשיו קל יותר לחרקים להיכנס ואין לכם מה לעשות בנידון חוץ מלתפוס אותם או לרסס אותם בכימיקלים. אותו הדבר במעיים! רק התאים שעוטפים את דופן המעיים (Enterocyte's) מתחדשים תוך כמה ימים. לכן, במצב של מעי דולף הפפטיד בקלות עושה את דרכו אל זרם הדם וממשיך משם למוח.

מעי דולף היא תיסמונת מוכרת באנשים הסובלים ממחלת הצ'ילאק (Celiac Disease). החלבון גלוטן הוא גדול מידי ויש צורך בפירוקו, אך בקלות הוא חודר את המעיים ומטיל חורבן במערכות הגוף. מה שמעודד התפתחות מעי דולף הוא לחץ, גלולות למניעת הריון, סמים (כמו תרופות נגד-דלקות ומשכי כאבים), רגישות למזון וחוסר איזון חיידקים במעיים. בכתבה שלי - חשיבות הפרוביוטיקה - חשפתי את שיטת התרפיה היחודית של נטשה קמפבל-מקברייד, שבמהלך מחקריה ועבודתה היא הצליחה לרפא אנשים חולי צ'ילאק על ידי החזרת איזון החיידקים במעיים. אם לא ידעתם, אז יש פי 10 חיידקים מאשר תאים אנושיים החיים בתוכך ותורמים לקשת רחבה של פעילויות מערכתיות.

לקחת גלולות של פרוביוטיקה זה רימוי הגוף, מוטב להשכיל מעט על שיטות העתיקות לשימור מזון לקראת החורף. כרוב כבוש מלא בחיידקים פרוביוטיים וניתן אף להשיג את חיידק הלקטובסילוס (מפרק סוכר חלב - לקטוז) מיוגורט. לא ניתן למצוא ביוגורט שהחלב שלו עבר פסטור הרבה חיידקים פרוביוטיים, לכן מומלץ להכין הכל לבד או למצוא מישהו שיעשה את העבודה בשבילכם. קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כרוב כבוש - אם הינכם מעוניינים להכין בעצמכם.

תפקידו בסְכִיזוֹפְרֶנְיָה ואוטיזם

לפניכם ציטוט ממחקר שנעשה בפלורידה, ארה"ב ופורסם במרץ 1999 [ראה מחקר]:

"במחקר קודם הראינו שביטא-קזו-מורפין 7 (בקמ"7) נלקח על ידי אזורי המוח הרלוונטים לסכיזופרניה ואוטיזם. הניסוי הנוכחי נועד כדי למצוא אם בקמ"7 יש תופעות התנהגותיות או כאבים אצל חולדות. 

כ-65 שניות לאחר טיפול עם מינונים שונים של בקמ"7, חולדות נהיו חסרי מנוחה ורצו באלימות, עם שיניים נוקשות ונשימה מהירה. שבע דקות מאוחר יותר, החולדות נהיו לא פעילות עם פחות הליכה, התרחקות מעכברוש אחר באותו כלוב, ישוב בתוך עצמו או שם את הראש על פינת הכלוב. התגובה לקול הופחתה ונעדרה כל אינטראקציה חברתית. שעה לאחר מכן, החולדות הראו הִיפֶּר-התגוננות. את ההשפעות ההתנהגותיות שתוארו למעלה של בקמ"7 לא עלו כאשר חולדות טופלו לפני עם נרקאן (naloxone). החולדות שקיבלו תמיסת מלח לא הראו כל שינוי התנהגות לאורך השעתיים של התבוננות. בקמ"7 הפגין גם תופעות כאבים, אשר יכול להיחסם על ידי נרקאן.

מהתוצאות עולה כי בקמ"7 עשוי לשחק תפקיד בהפרעות התנהגותיות כמו אוטיזם וסכיזופרניה."

ההשערה שיש קשר בין חומר אופיוד לאוטיזם כבר עלה במחקר ב-1979. בקמ"7 מחלב A1 וגלוטמורפין מגלוטן, שניהם אופיודים. זה למה מצבם של ילדים אוטיסטים משתפר על דיאטה נטולת גלוטן וקזאין. עקבות של בקמ"7 נמצאו בשתן של ילדים ואנשים סכיזופרנים ואוטיסטים. נמצא גם רמות משמעותיות של נוגדנים (IgG, IgA) הפועלים נגד גליאדורפין וקזומורפין בדמם, והרמות נוגדנים IgG מעלה השערה שהפפטידים מגיעים לדם שלמים בכמות מספקת על מנת לעורר תגובה נמרצת ולכן הם זמינים לקליטה על ידי המוח. הסיבה ככל הנראה היא העלאת כושר חדירות במעי כמכניקה לספיגת החומרים [ראה מחקר].

במחקר על חולדות נמצא שגליאדורפין משפיע על 3 אזורים במוח לעומת בקמ"7 שמשפיע על 45 אזורים שונים במוח. ממצאים אלו מעלים את ההשערה שבקמ"7 חודר את מחסום הדם במוח בקלות [ראה מחקר].

ביטא קזאין A1 וסֻכֶּרֶת

הראיות המקשרות את ביטא-קזאין A1 לסֻכֶּרֶת מאוד משכנעות. חוץ ממחקר אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגִי (חקר מגפות), שמצא קשר בין שכיחות סכרת סוג 1 לצריכת חלב מסוג A1 בילדים בגילאים 0 עד 14 במדינות שונות, נמצא אף במחקר על חולדות הרגישות לסכרת ש-47% מאלו שקיבלו חלב סוג A1 פיתחו סכרת ואלו שקיבלו חלב מסוג A2 לא פיתחו כלל [ראה מחקר].

סֻכֶּרֶת סוג 1 לעיתים מסווג כמחלה אוֹטוֹאִימוּנִית (Autoimmune Disease), כלומר מחלה שבה נגרמת פגיעה באיבר או במערכת בגוף על ידי הגוף עצמו. בסכרת זה מתאפיין בכך שמערכת החיסון תוקפת את התאים האחראים ליצירת אינסולין בלבלב. ב-1999 מדענים גרמנים מצאו מתאם חזק בין סכרת סוג 1 ורמות גבוהות של נוגדנים לביטא-קזאין A1 [ראה מחקר]. בגלל שהרצף חומצות האמינו של הנוגדנים לביטא-קזאין A1 דומה למבנה החלבוני של תאים מפיקי אינסולין בלבלב, הנוגדנים תוקפים את תאי הלבלב ביחד עם בקמ"7.

הצהרה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה ב-1994 להורים למנוע חשיפת ילדיהם לחלב פרה בשלבים הראשונים לחיים מחשש להתפתחות סכרת סוג 1 [ראה הצהרה]:

"חשיפה מוקדמת של תינוקות לחלבון חלב פרה עשויה להיות גורם חשוב בייזום תהליך הריסת תאי β (בלבלב) אצל אנשים מסוימים. לא ידוע אם חלבון חלב פרה בפורמולה לתינוקות הזמינים מסחרית קשורה לתהליך זה.

הימנעות מחלבון חלב פרה עבור החודשים הראשונים לחיים עשויה להפחית התפתחות מאוחרת של סכרת או לעכב את הופעת המחלה אצל אנשים רגישים."

במחקר, שבדק אימהות שצרכו חלב פרה בתקופת היניקה, הראו הגנה מפני העברת החלבון קזאין או גירוי נוגדני אצל ילדיהן. לעומתם, תינוקות שנחשפו לחלבון פרה מפורמולות בבקבוק הראו עליה בנוגדנים נגד קזאין. בכל אופן, במחקר אחר ממליצים הימנעות האם מצריכת חלב פרה בדיאטה שלה, אבל אין כל התיחסות לסוג החלב.

על פרות ושימושם המכוון בתעשיית החלב

פרה מזן הולסטין - מפיקה חלב A1

עכשיו נתמקד במה שאנו יודעים כיום על סוגי הפרות. השימוש הנרחב באירופה ובארה"ב הוא בפרה מזן הולשטיין (Holstein). הזן בה מהולנד לארה"ב בשנת 1621 ורובם שחורים ולבנים. הם פרות גדולות ומפיקות הכי הרבה חלב מכל הזנים, ולכן הם זן מועדף על תעשיות החלב. אך הם יוצרות הכי פחות זבדה משאר הזנים ולהם חלב מסוג A1.

גרנזי (Guernsey) - מפיקה חלב A2

לעומתה יש את הפרה מזן הנקרא גרנזי (Guernsey). מקורה מאי התעלה האנגלי - גרנזי, יש להם צבע בגוון עופר עם כתמים לבנים ונחשבת כפרה מאוד צייתנית. צבע החלב צהבהב עד זהוב, מתוק ועם המון זבדה. הזן נהיה קשה יותר למצוא בגלל העדפה של תעשיית החלב בזן הולשטיין. כמעט כל הגרנזים מפיקים חלב A2. הצבע הזהוב הוא בגלל רמות הבטא-קרוטן (beta-Carotene) שהוא מקור לויטמין A. רמות גבוהות של זבדה (5%) ורמות גבוהות של חלבון (3.7%).

פרות אחרות המפיקות חלב מסוג A2 הן: ג'רזי (Jersey) וחום שוויצרי (Brown Swiss). על כמה סוגים בודדים, ניתן לקרוא פה, ויש מאות סוגים שונים שניתן לקרוא עליהם פה.

משנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-70 נמכר בקנדה וארה"ב מותג במיוחד לחלב גרנזי הזהוב, אשר היה מלא בבטא-קרוטן. אך המצאת תהליך ההומוגניזציה (homogenization), אשר מרסקת את תאי השומן לחלקיקים קטנים בתהליך דחיסה תחת לחץ גבוהה דרך חורים מיקרוסקופים, פגעה בתכונותיה הייחודיות של חלב הגרנזי ובכך סיימה את שיווקה של המותג הזהוב. יש הסוברים שתהליך זה היה מכוון על ידי תעשיות החלב על מנת לפגוע ביכולת הצרכן להבחין בחלב איכותי. מה שכן, החלב כיום הוא עירבוביה של עשרות פרות ואפילו אם נמצא סוג A2 בחלב, רק המצאות סוג A1 בתערובת עלולה לחשוף אותכם לפפטיד ההרסני והממכר.

יש עשרות תרבויות ברחבי העולם שצורכות חלב למשך דורות ושכיחות המחלות נמוכה. למשל באיסלנד, ניו-זילנד ואנשי המסאי בטנזניה שבאפריקה. במקרים של מעבר אוכלוסיה מאזור בעל שכיחות נמוכה לאזור בעל שכיחות גבוהה של סכרת, כמו כשילדי הסמואן (Samoan) עוברים לניו-זילנד או כשאסיאנים (Asians) עוברים לאנגלים, ניתן לראות שאנשים שצרכו חלב מסוג A2 ואז נחשפו לחלב מסוג A1 הראו תסמינים של התפתחות סכרת. ככל הנראה הפרות באפריקה ובאסיה מפיקות חלב מהסוג הבריא יותר, ולכן תרבויות אלו מסוגלות לשגשג על חלב ומוצריו.

מה ניתן לעשות בארץ שקורה בחו"ל

קודם כל, להעלות מודעות בקרב הציבור. להשכיל ולחנך אחרים על הסוגיה, כי הרבה אנשים רוצים להמשיך לצרוך מוצרי חלב למרות כל התלונות. לדרוש מהתעשיות לקחת את העניין ברצינות ולהסב את העדרים בכל הרפתות לפרות המפיקות חלב A2. ניתן ללמוד המון מניו-זילנד ואוסטרליה, בהם מומחים קובעים שלוקח 10 שנים להסבה מלאה של העדר ושזה תהליך פשוט מאוד. מומחים מספרים שניתן לבדוק את סוג החלב שהפרה מפיקה דרך דגימת שיער פשוטה במעבדה.

על פי אתר "מועצת החלב":

"בישראל כ – 120 אלף פרות, רובן מגזע הוֹלְשְטֵיין-פְריזי-ישראלי שמקורו בהכלאת גזעי פרות מהולנד וגרמניה עם פרות מקומיות. גזע זה מניב תנובת חלב גבוהה ויחד עם זאת מצטיין בעמידות גבוהה לתנאי הארץ. כמו כן מהווה גזע זה את המקור העיקרי לבשר-בקר טרי בישראל כאשר הוא מספק כ- 30 אלף פרות וכ- 50 אלף עגלים לאחר פיטום.

בשנות השישים העדר המקומי החל לספק את כל צרכי האוכלוסייה ומאז הופסק יבוא הבקר לארץ, ואף למעלה מזה, בשל הגידול המהיר בתנובת הפרות הטילה המדינה מכסות ייצור מוגדרות על היצרנים בכדי למנוע עודפים."

חלב עזים, כבשים ונאקות הוא A2. להשקיע את כספכם בחלב מחיות משק אלו תמנע מצריכת חלב פרה שאין לדעת אם היא מסוג אחד או השני. רק פרות בעצם מסוגלות להפיק סוג A1!

 עכשיו באמת יש סיבה לכל שכבות האוכלוסיה לדרוש חלב בריא. תהיו רציניים, זה הבריאות שלכם.

סיכום

מה שתרם הכי הרבה לזמינותו של החלקיק חלבון בטא-קזו-מורפין 7 בגופנו הוא מעי דולף. החלקיק מתנהג בגוף כמו סם נרקוטי ומתחבר לכ-45 אזורים במוח התורמים להתפתחות בעיות נוירולוגיות. אנו נולדים עם מעי חדיר על מנת לאפשר חומרים מזינים גדולים ונוגדנים מחלב אימנו לחדור בקלות ולספק לנו את ההגנה שאנו זקוקים לה בשלבים הראשונים של החיים. חשיפת תינוקות לפורמולות או חלב פרה עלולה לספק מנות גבוהות של החלקיק החלבוני שפוגע במוח ובתאי הלבלב, מה שתורם בעתיד להתפתחות סכיזופרניה ואוטיזם, ומה שהורס את תאי הבטא בלבלב ולהתפתחות סכרת נעורים.

חלב מסוגל לספק לנו את צרכינו התזונתיים והוא בריא. מאות שנים נהננו ממנו ועכשיו שהמדע פה אנו לומדים שקיים סוג אחד של חלב שאנו מגיבים אליו בצורה נוראית. אנו יכולים בקלות לשרוד בלי חלב, כפי שהאדם הקדמון הצליח לפני ביות בעלי החיים והמצאת החקלאות, אך לכו תנסו לשכנע מיליוני אנשים לאכול אחרת. אם תרצו להפנות אצבע אשמה, תפנו אותה כלפי תעשיות החלב שאינן לוקחות את המחקרים ברצינות על מנת לשמור על רווחיה ולקחותיה. אם תרצו להפנות אצבע אחראית, תפנו אותה לממשלה, אך זכרו, אצבע אחת מופנת כלפיה, אך ארבע אצבעות פונות כלפיכם!

האחראיות שלך, לבריאות!

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: יתרונותיה של חלב פרה A2