בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה

תקציר

אם קראתם את הכתבה שלי - על חַיְדַּקִים, דִיסְבָּיוֹזִיס ומְעִי דּוֹלֵף - בטח הסקתם שלא רק שחיידקים הם היצורים הקדומים ביותר על כדור הארץ, עוד לפני שהיה חמצן באטמוספרה, ושכמה אברונים בתוך תאים אנושיים הם בעצם חיידקים שהתפתחו לחיי סימביוזה, אלא גם הסקתם שחוסר איזון חיידקי (דיסביוזיס) על העור או בתוך המעיים מעודד תופעות דלקתיות ומחלות שונות.

חיידקים פרוביוטים הם חיידקים חיוניים אשר תורמים לנו בצורות רבות. זנים מסוימים יכולים ליצור ויטמינים ולחלוק אותם איתנו, לדכא חיידקים פתוגנים ולעזור בעיכול פחמימות וחלבונים. יש להם תפקיד, כמו איבר נשכח, להגן על הסביבה הפנימית שלנו והחיצונית (העור).

הכתבה באה לחשוף לכם עד כמה ביסוס של איזון חיידקי בגוף הוא נחוץ על מנת למנוע ולטפל במחלות, משפעת למחלת חיסון עצמי.

  

ב-2008 התחילו את הפרויקט הַמִיקְרוֹבִּיוֹם הַאֱנוֹשִׁי (The Human Microbiome Project) למטרת מיפוי זנים שונים של חיידקים, פעילותם הפתוגנית או הפרוביוטית ועוד. הפרויקט הוקם במטרה ללמוד לטפלל בכוונה את האיזון החיידקי בגוף האנושי על מנת ליעל את תפקודו. הוא פרויקט שנמשך 5 שנים וטרם הסתיים, אך מידע רב כבר נחקר והוכיח את חשיבותו של חיידקים פרוביוטים לבריאות המעיים, העור, מערכת העצבית והמוח. נמצאו כמה "הפתעות" [הנה קישור לסקירה והיסטוריה].

חוקרים חישבו ומשוער שיש יותר מ-10,000 זנים שונים של חיידקים המתגוררים ומרכיבים את המערכת האקולוגית האנושית. חוקרים מצאו שחיידקים תורמים יותר גנים האחראים להשרדות האדם, מאשר הגנים מהתאים שלו. משוער שגנים חיידקי לציפון-חלבון הוא פי 360 יותר שופע מגנים אנושיים. עיכול שומן על ידי חיידקים לא תמיד מתבצע על ידי זן אחד, נוכחות העיכול היא שחשובה. מרכיבי המיקרוביום משתנה לאורך זמן, המושפע על ידי מחלות ותרופות, אך תמיד יש חזרה למצב של איזון, אפילו שהרכב החיידקים השתנה.

חשיבות חיידקים פרוביוטים
כשתינוק נולד הוא עובר דרך הנרתיק ובולע את הרכב החיידקים של אימו. מערכת העיכול של הולד איננו מפותח ועד שהוא יתפתח הוא חייב לינוק מחלב אימו. יש תאוריה שחלב אם מותאם ספציפית לתינוק ברמה שקולטנים על הפטמות יכולות לאסוף ולהבין מידע מהרוק של התינוק ואז להתאים את הרכב החלב לארוחה הבאה. כל יניקה מספקת חיידקים פרוביוטים על מנת לבסס מצע חיידקי בריא לתינוק [ראה מחקר].

חיידקים פרוביוטים מספקים מצע הגנתי לדופן המעי, כמו שריון, ולזה קוראים בִּיוֹפִילְם (Biofilm). חיידקים נוטים להיצמד ולהישאר כקהילות ככה שיכול להיווצר מצב של שכבת חיידקים עבה. זה מקנה עמידות מול חיידקים או גורמים זרים. אך הדבר חל גם על חיידקים פתוגנים, גם להם יכולת ליצור בִּיוֹפִילְם. חיידק פרוביוטי מסוים שהתפתח לביופילם יכול להפיק גורמים נוגדי-חיידקים ונוגדי-דלקות [ראה מחקר].

להלן רשימה של יתרונות מחיידקים פרוביוטים:

• חסימה של חיידקים פתוגנים (למשל אִי קוֹלַיִּ וקוֹלִיסְטְרִידוּם)
• מניעת שלשול (הנגרם מרוֹטָוִירוּס וסַלְמוֹנֶלָה)
• מניעת דִיסְבָּיוֹזִיס במעיים
• גרוי מערכת החיסון
• הפקת ויטמינים
• הגברת עשיית צרכים והפחתת עצירות
• שיפור ספיגת מינירלים (במיוחד סידן)
• עיכול סוכר לַקְטוֹז (מצוין לאנשים הסובלים מרגישות ללַקְטוֹז)
• הפקת חומרים אנטיביוטים
• עוזר להקל על חרדה ודכאון
• מנטרל רעלנים

חיידקים פרוביוטים עוזרים בפירוק פחמימות וחלבונים. פירוק פחמימות משחררת חֻמְצָה לַקְטִית (Lactic Acid) המווסתת את רמת החומציות (pH) של המעי. חיידק פרוביוטי לַקְטוֹבָּסִילוּס פְּלַנְטָרוּם (Lactobacillus plantarum), הנמצא ברמות משמעותיות במזון שהתסיסו אותו ובמעיים של אדם בריא, מוריד את חומציות הקיבה לרמה נמוכה מ-4.5, המונע מחיידקים פתוגנים לשגשג ומתאים את סביבת המעי לתפקוד יעיל יותר של תאי מערכת החיסון. ל. פְּלַנְטָרוּם ספציפית יוצרים ויטמינים מקבוצת B (למשל, B12, B6, B5, B3, B2, B1), ויטמין K וחומצות שומן קצרות אותם הוא חולק גם איתנו. הוא גם מסוגל ליצר את חומצת האמינו לִיזִין (Lysine), אחד החומצות אמינו שמוכרחים להשיג מהדיאטה כי הגוף לא יכול ליצר אותו בעצמו. לאותו חומצה אמינית יש תכונות הנוגדות-וירוסים. החידק יכול להיפטר מרעלנים במזון, כמו חַנְקָה (Nitrate) ולהוביל מתכות כבדות אל מחוץ לגוף. יש לו עוד כמה יכולות, אבל לרשום פה את כולם יכול ליצור בלבול. אם אתם רוצים לקרוא עוד, הנה אתר עם רשימה של 15 חיידקים פרוביוטים שונים ומה כל אחד מסוגל לעשות [ראה אתר].

מחסור בויטמין B12
וִיטָמִין B12, הנקרא גם כּוֹבָּלָמִין (B12 - Cobalamin) הוא ויטמין שנחשב הכרחי להשגה מתזונה, מפני שגוף האדם לא מסוגל ליצר אותו לבד. הוא הויטמין הגדול ביותר מבחינה מבנית והגוף זקוק לו על מנת להפיק באמצעותו תרכובות אחרות. יש לו תפקיד חשוב בתפקוד תקין של המוח ומערכת העצבית, ובנוסף הִוָּצְרוּת של דם.

הוא נמצא קשור לחלבון-קושר (Binding-Protein) הנקרא כּוֹבָּלוֹפִילִין (Cobalophilin - aka R Protein) הנקשר לויטמין B12 ומוביל אותו דרך החומציות של הקיבה אליה הוא רגיש. ספיגתו של B12 במעיים תלויה בגְּלִיקוֹפְרוֹטֶאִין (Glycoprotein) הנקרא פַקְטוֹר פְּנִימִי (Intrinsic Factor), שמיוצר בתאי דופן הקיבה (Parietal cells) ואינו יכול למלא את תפקידו כש-B12 קשור לחלבון כובלופילין. אינזים מפרק-חלבונים (Proteolytic Enzymes) המשוחרר מהלבלב מפרק את קשירתו של כובלופילין לויטמין וברגע שהאינזים מפנה את החלבון-קושר כובלופילין מהויטמין, B12 נהיה זמין לקשירה על ידי פקטור פנימי המסוגל לספוג אותו אל זרם הדם.

סוג של אנמיה הנקראת אָנֶמְיָה מַמְאֶרֶת (Pernicious anemia), שהינה מחלת חיסון עצמי הפוגעת בתאי הדופן בקיבה (Parietal cells) ובכך בפקטור הפנימי, או בשניהם גם יחד, נמצא מוביל למחסור בויטמין B12 בגוף.

נמצא שחיידק הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori) משחק תפקיד חשוב בהרס תאי דופן בקיבה ופקטור פנימי, בגלל תכונתו הפתוגנית לגרום לדלקות.

כלומר, הרס תאי דופן הקיבה מונעים את יצירת פקטור פנימי האחראי להובלת B12 לתאי הספיגה במעיים. זה יכול להיגרם על ידי חיידקים פתוגנים ובמקרים של טיפול בחיידק, למשל בשימוש בנוגדן IgY הייחודי לחלמון ביצה, נמצא עליה בספיגתו של הויטמין.

ראה כתבה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - לסקירה רחבה יותר ולרשימת מקורות עם קישורים למחקרים.

מחלת נִימָן פִיק

מחלת נִימָן פִיק (Niemann–Pick disease) קורה עקב הצטברות סְפִינְגוֹמַּיְילִין (Sphingomyelin) בטחול, כבד, ריאות, גזע מוח, מערכת העצבית ובמוח, בגלל מחסור באינזים סְפִינְגוֹמַּיְילִינֶז (Sphingomyelinase). זה מחלה תורשתית, כאשר מוטציה בגנים מכבים את יכולת הגוף ליצר את האינזים. סְפִינְגוֹמַּיְילִין הוא מרכיב במבנה דופן התאים, כ-85%~ מהרכב סְפִינְגוֹלִיפִיד (Sphingolipid), והוא מתפקד כמעבר אותות (Signal Transduction).

השכיחות הגבוהה ביותר למחלה ובעיקר סוג A הוא בקרב יהודים אַשְׁכְּנַזִּים‎‎ משוער כ-1 מתוך 40,000. ניתן למצוא בקלות אם קיים מוטציה בגנים ליצירת סְפִינְגוֹמַּיְילִינֶז, על ידי גילוי באמצעות אנזים הגבלה AlwNi [ראה מחקר].

נמצא שחיידקים פרוביוטים מסוימים מפרישים סְפִינְגוֹמַּיְילִינֶז, המוריד את רמת חומציות המעי ומפחית דלקות [ראה מחקר].

הורדת כולסטרול

כולסטרול גבוהה הוא לפעמים מטרד לאנשים היום, לאלו שניסו הכל ולא הצליחו להוריד את רמת הכולסטרול. כולסטרול איננו בעיה המובילה למחלות לב, אלא תהליך חמצון הכולסטרול המגיע לתיקון דופן התא. ראה כתבה שלי - האמת על שומן רווי - על מנת ללמוד עוד. 

נמצא שחיידקים פרוביוטים, לַקְטוֹבָּסִילוּס אָסִידוֹפִּילוּס, רֶהַמְנוֹסוּס ופְּלַנְטָרוּם מפחיתים את ספיגת הכולסטרול על ידי הפחתת כניסתו לתאי הספיגה במעי [ראה מחקר]+[ראה מחקר].

  

נפלאות כרוב כבוש
יש אנשים המכנים כרוב כבוש כ"מזון על" ואולי זה באמת נדמה כך, לפחות לאור כל המרכיבים שיש בו. כרוב כבוש מופק מתסיסת כרוב למשך שבוע (בקיץ) ולפעמים למשך כמה חודשים (בחורף). תהליך תסיסת ירקות, למשל גם תסיסת מלפפון על מנת להפיק מלפפון חמוץ, מצריכה טמפרטורה וחומציות המתאימה לשגשוג חיידקים פרוביוטים. אם כבר כל העולם מכוסה חיידקים, לא עדיף להשקיע ולאכלס את עצמכם בחיידקים שיעזרו לכם לחיות חיים בריאים ועליזים?

כְּרוּב כָּבוּשׁ (Sauerkraut) הומצא בסין במקרה, ורק לאחר שג'ינגס חאן (Genghis Khan) כבש אותם והתאהב במאכל, זה הגיע אף לאירופה, שם הוא קיבל מקום נכבד בצלחת הגרמניה. עוד לפני שמצאו את יעילותו של פירות הדר לטפל במחלת צַפְדִּינָה (Scurvy), שמלחים רבים היו סובלים ממנה במהלך מסעות הים הארוכות, היו משתמשים בכרוב כבוש בגלל רמות ויטמין C הגבוהות שהוא מכיל. אפילו קפטיין ג'יימס קוק (James Cook) יצא למסע עם 25,000 חביות של כרוב כבוש. כרוב כבוש הוא בהחלט מזון מצוין לאחסון לתקופות ארוכות.

מחקר שבדק את שימושו של חומצה לקטית ממזון תסוס (קִימְצִ'י - Kimchi) על ציפורים החולים בשפעת העופות הצליח לרפא 11 מתוך 13 התרנגולות במחקר תוך שבוע. את זה גילו קבוצת מדענים בסין, בראשו של פרופסור קאנג סא-אוק (Kang Sa-ouk), ואת המחקר עצמו אי אפשר למצוא בחינם ברשת. הנה הצהרה באתר של האוניברסיטה לגילוי [ראה אתר] והנה כתבה אחת מני רבות [ראה כתבה]. בעקבות הגילוי שוגרו מחקרים נוספים המבהירים את תפקודם של חיידקים פרוביוטים במניעת וטיפול בחיידקים פתוגנים שונים.

תהליך תסיסת ירקות, כמו הכנת קִימְצִ'י, או רק התססת כרוב על מנת להכין כרוב כבוש, הוא תהליך שעובר שלבים. זה כמו תסיסת יין, הוא נהיה משובח יותר עם הזמן. התהליך מתחיל עם זן מסוים של חיידק פרוביוטי המתחיל את פירוקו של הפחמימות בכרוב ומפריש חומצה לקטית המווסת את החומציות. לאחר זמן מה, כשרמת החומציות התאימה את עצמה, חיידק אחר מקבל דחיפה ומתרבה, כך שהחיידק הקודם מפסיק להיות דומיננטי לטובת שגשוגו של החיידק החדש. תהליך התסיסה יכולה להימשך לעד, כל עוד מחדשים את אספקת הפחמימות (המזון לחיידקים). הנה אתר עם הסבר טוב לתהליך, יש בו גם גרף וטיפים [ראה אתר].

מעוניינים להכין כרוב כבוש? קראו את הכתבה שלי - תהליך הכנת כְּרוּב כָּבוּשׁ

ד"ר נָטָשָׁה קַמְפְבֵל-מֵקְבְּרַיִיד (Dr. Natasha Campbell-McBride) היא המובילה בתחום הפרוביוטיקה. היא פיתחה פרוטוקול לתיקון מעי דולף ועם זאת הצליחו רבים ממטופליה שלקו במחלות אוטואימוניות, כמו צילאק, לחזור ולאכול לחם. ניתן למצוא ברשימת מקורות בתחתית הכתבה קישורים לסרטון הסברה שלה וסרטון של קורס המסביר את הפרוטוקול שנטשה פיתחה, הנקרא דִּיאֶטָת תִּסְמֹנֶת מְעִי וְפְּסִיכוֹלוֹגְיָה (GAPs - Gut and Psychology Syndrome Diet).

  

תוספי תזונה פרוביוטים
מבחינת תוספי תזונה פרוביוטים, אקטימל (Actimel) הוא מפורסם כמקור טוב לחיידק פרוביוטי מסוים. מבדיקה קצרה הזן שנמצא באקטימל (L. Casei) אינו תורם כמו ל. פְּלַנְטָרוּם. חשוב להדגיש שוב, וזה החוסר באקטימל, שצריך גיוון לחיידקים פרוביוטים. חיידק אחד אינו מערך הגנה כמו 5-10 חיידקים פרוביוטים, מחקרים שונים מראים את החשיבות של גיוון חיידקים לטיפול יעיל. כמו כן, אקטימל הוא יוגורט שהוסיפו לו סוכר מזוקק על מנת להמתיק את המשקה.

בעניין של תוספי תזונה, כמו כדורים, זה פתרון מעולה כל עוד מודעים לכמה דברים - גיוון וכמות. יצא לי לראות פרוביוטיקה מחברת "אלטמן" שמספקת 4 סוגים שונים אבל רק 5 מיליארד חיידקים. הגיוון הוא התחלה טובה, אבל על מנת להשפיע ולהכריע חיידקים פתוגנים צריך מינימום 25 מיליארד, ולא להתפשר. יש כאלו תוספי תזונה פרוביוטים, אותם ניתן למצוא בחנויות טבע.

למרות שיש גיוון וכמות מכובדת בתוספי תזונה פרוביוטים, אין זה שווה כלל ליתרונות מאכילת כרוב כבוש או כל מזון תסוס אחר. החיידקים בכרוב כבוש יוצרים סביבה לקטית, הפועלת מהר מאוד על המעיים, ועם זאת יש ויטמינים (כמו ויטמין C, ויטמין A, ויטמין K וויטמין B12) וסיבים מהכרוב עצמו.

   

חוסר איזון חיידקי יכול להיגרם כתוצאה מחשיפה למזונות מסוימים. אם אתם מעוניינים ללמוד עוד, קראו את הכתבה שלי - מזון מעודד דלקות ומזון מונע דלקות.

מידע חשוב לטבעונים

להיות טבעוני זה להסתמך על מזון ברובו דל בשומן. אנחנו כבני אדם מורכבים מרמות גבוהות משומנים וחלבונים, לכן אורח חיים טבעוני מוכרח לבוא ממקום מודע ומושכל. לכמה ממקורות המזון שטבעונים צורכים הוא גם שדה של רעלנים, אותם הוא חייב לנטרל על מנת להשיג מהמזון חומרים מזינים.

בעקבות הכתבה שלי - יתרונות הַשְׁרָיָת דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים - שבו חשפתי לכם שכל הזרעים בטבע מגיעים עם חומצה פיטית, המונעת ספיגת חומרים מזינים ופעילות פְּרוֹטֵאָז (אנזים לפירוק חלבונים), יש לי מידע משמח.

חיידקים פרוביוטים מסוג לקטובסילוס מנטרלים את החומצה הפיטית ומעודדים ספיגת החומרים המזינים [ראה מחקר]. זה בחלט משנה את הדיאטה של טבעונים לאחת בעל זמינות ביולוגית גבוהה יותר של חומרים מזינים.

זה אמנם פתרון מעולה לצריכת אגוזים וזרעים (כמו אגוז מלך, חמניות ודלעת וכו'), אך עליכם להיות מודעים להשלכות הרבות מצריכת דגנים. על מנת ללמוד עוד, קראו את הכתבה שלי - הבעייתיות בדגנים.

  

דבר נוסף, לכו על שמן קוקוס. הוא 90% שומן רווי והפלא בו הוא ש-50% מהשומן הוא חומצת שומן לאורית (Lauric Acid) אשר נמצא גם בחלב אם (6.2%), חלב פרה (2.9%) וחלב עזים (3.1%). חומצה לאורית היא אנטי-ויראלית (נוגדת וירוסים) ונוגדת חיידקים. צריכת חומצה לאורית מרפדת את תאי מערכת החיסון בה ויש לחומצה יכולת חדירות דרך מעטפת התאים, ככה שהיא בקלות משמידה חיידקים. היא אף מקור מעולה לאנרגיה קלורית, כי היא בנויה משרשרת בנונית המומרת בקלות על ידי הכבד לאנרגיה זמינה. זכרו! שומן הוא מקור האנרגיה המועדפת על הגוף, בשומן יש פי 2 קלוריות לגרם מאשר מפחמימות וחלבונים.

עוד לא בטוחים ששומן רווי הוא בריא? קראו את הכתבה שלי - האמת על שֻׁמָּן רָווּי.

לסיכום, חיידקים פרוביוטים כבר קיימים בתוככם, אך מצב בריאותכם תלויה בכמות החיידקים הפרוביוטים מול חיידקים פתוגנים וגיוון החיידקים הפרוביוטים. יש אפשרויות שונות לאכלס את הגוף בחיידקים פרוביוטים, חלקם דמוי מזון וחלקם דמוי תרופות. חיידקים פתוגנים ניזונים על מזונות מסוימים, המספקים להם מצע לריבוי ושגשוג, כך שחיידקים פתוגנים יכולים לעלות על מספרם של חיידקים פרוביוטים ולשגר מתקפה. חיידקים פרוביוטים הם מערך הגנה, כמו שריון ואיבר נשכח, שמקיים את בריאותו של המעיים, העור, איבר המין ודרכי השתן. כל מזון שנכנס בפיכם, מצע הפרוביוטי סופג ומעכל לפני תאי המעי, ככה שתאי הספיגה מיכולים לספוג גם תוצרי עיכול על ידי החיידקים, כולל ויטמינים.

הם בהחלט חשובים יותר מתרופות ותוספי תזונה!

האחראיות שלך, לבריאות!

תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה

חלב נא ויתרונותיו

הכתבה מיועדת לסקרן או הסקרנית שביננו, שרוצה להשכיל על חלב בכללי. הטבעונים והצמחונים שבינינו יטיבו גם מהיקף הידע שמוצג כאן. העיקר שתוכלו לבצע החלטות המגיעות מידע ולא מבורות. קריאה נעימה!
 
כל חיה בטבע מפסיקה לינוק, רק בני האדם ממשיכים לאחר תקופת היניקה. לפניכם מאמר שיחשוף לכם את כל צידיו של נושא החלב ומבטו הבריאותי. תוכלו למצוא מחקרים התומכים בכל מה שנאמר בתחתית הכתבה.

 המהפכה החקלאית שהתחוללה לפני כ-10,000 שנה הביאה לתזונה של הזן האנושי והאיטלקטואלי מזונות שלא היוו חלק מתזונתו של המלקט והצייד. ככל הנראה שהתפוצצות האוכלוסיה האנושית על פני האדמה הביאה להכחדתם של יונקים גדולים ובכך דחפה את הישרדותם על שיטות אחרות ולא מקובלות. ביות בעלי חיים וטחינת דגנים היה נחשב מאמץ רב בשביל המלקט והצייד הממוצע, אשר חיי את חיו בתזוזה מתמדת וחי חיי נידודים בשבטים. המעבר לביות בעלי חיים וטחינת דגנים עודדה את התמסדותו של האדם ומני אז התאפשרה לה צמיחת תרבויות שהתבססו על סחר חליפין.

צמיחת ענף הביות והחקלאות התרחשה באזורים שונים בעולם בערך באותו הזמן. שימוש בשיטת החליבה של פרות, כבשים ועזים החלה בסביבות 7,000 לפני"ס (שזהו פחות מאחוז אחד מהתפתחות הזן האנושי מבחינה אבולוציונית). האדם ראה את החלב כמקור תזונתי עשיר, אך זהו השימוש הראשון בחלבו של זן אחר בטבע.

חלב הינו מקור התזונה העיקרי של יונקים צעירים לפני שהינם יכולים לעכל מזון בעצמם. קולוסטרום (Colostrum) או חֲלַב רֵאשִׁית הוא החלב המופק על ידי מיניקות בימים הראשונים מיד לאחר הלידה. הקולוסטרום סמיך יותר מחלב רגיל, בעל גוון צהבהב מעט, ועשיר יותר בנוגדנים ובחומרים תזונתיים הנחוצים לוולד בימיו הראשונים. ב-17 במאי 2012 מדענים בקרוליינה הצפונית בודדו לראשונה נוגדנים לנגיף HIV מתוך קולוסטרום של אמהות נשאיות‏ [ראה מחקר].

הקולסטרום נועד לספק מנה ראשונה לוולד וככל הנראה טבעית היא שהמנה מגיעה עם נוגדנים. מערכת עיכולו של הוולד רק מתחיל לפעול והוא נמצא במצב רגיש לכל חומר שנכנס פנימה. מערכת העיכול של הוולד לא מפתוח ומבוקר על מנת לאפשר את מעברם המהיר של חומרים מזינים גדולים ישירות אל תוך זרם הדם. הרעיון הוא שהתינוק מבחינה טבעית מקבל מזון ישירות מאימו, אך איכשהו מקובל היום גם לתת פורמולות בבקבוק אשר מלאים בחלבון פרה.

חלב האם מספקת לוולד מצע מאוזן של חיידקים חיוניים במעיים. בזמן לידתו של התינוק, מקבל הוולד את התרכובת החיידקית של האם דרך צינור הנרתיק. נמצא שניתוח קיסרי חושף את התינוק לחיידקים לא ידודתיים שמשגשגים על עור האם. החיידקים החיונייים, שמקבל הוולד מאימו, חשובים מבחינות שונות, למשל חיידק הלקטובסילוס (Lactobacillus) שתורם לפירוקו של סוכר הלקטוז במעיים. עבודתה של ד"ר נטשה קמפבל-מקברייד על פרוביוטיקה אפשרה לה לפתח תרפיה לאיזון מחדש של הרכב החיידקים במערכת העיכול. יש פי 10 חיידקים בגוף מאשר תאים אנושיים. לכן מומלץ להימנע מאנטיביוטיקה וללמוד להרכיב מזונות שיטיבו לשגשוגם של חיידקים חיוניים. ניתן ללמוד עוד בכתבה שלי - חשיבות פרוביוטיקה.

אך חשוב לזכור, שאישה עם תזונה לקויה המאפשרת שגשוג של חיידקים פתוגנים (סוכר הוא מזון לחיידקים הפתוגנים) עלולה להעביר לצאצאיה את הרכב החיידקים הפתוגנים אפילו דרך היניקה. טבעית הוא, שהחומר היחיד שנוגע בדפנות מערכת העיכול של הוולד הוא חלבו של אימו, וכך גם מסופקת חיידקים על מנת לאזן את מצע המעיים עד לתקופה בה מוכן התינוק לאכול מזון ממקור זר.

האמת על תהליך הפסטור
חלב מלא היה מקובל מאוד עד המצאת תהליך הפִּסְטוּר (pasteurization). כימיקאי צרפתי בשם לואי פסטר (Louis Pasteur) מצא, שהסיבה לקלקול משקאות כגון בירה ויין ולהחמצתם היא פעילות החיידקים המצויים בהם. בתהליך של חימום המשקה, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של המשקה. רעיון זה אומץ על ידי תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. בדיקת הפסטור הראשונה היתה באפריל 1862, ולכן חלב מפוסטר הינו טכנולוגיה חדשה יחסית.

הפסטור הקלאסי הוא חימום לטמפרטורה של 63-68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות. פסטור תעשייתי בימינו הוא תהליך של חימום לטמפרטורה של 73 מעלות צלזיוס ל־16 שניות וקירור מיידי ל 2 מעלות צלזיוס. תהליך זה הורס את כל החיידקים הפתוגניים ואת כל הפטריות (שמרים ועובשים שונים). תהליך הפסטור חשוב מאוד כשמדובר בחיות מביותות באופן שהתעשיות החקלאיות עוסקות כיום. פרות רבות מקובצות יחד בתנאים לא טבעיים, בהם אין להם יכולת תנועה חופשית, ובמקום המזון האבולוציוני של הפרות (צמחים ירוקים כמו דשא) מאכילים אותן דגנים (בעיקר סויה ותירס). אופן גידול כזה מפיק בסוף חלב ובשר עם ערכים נחותים יותר, מכיוון שהבשר מתמלא בהמון שומן (שמורכב ברובו מאומגה 6) וערכים תזונתיים מסוימים גבוהים מאלו שאנו זקוקים להם.

הבעיתיות בתהליך הפסטור היא הרס האינזימים. אינזימים באים עם הפרי והירק וגם עם החלב! אינזימים מאפשרים תהליכים ביוכימיים לקרות במהירות וברמה שנוכל לקרוא לה חיים. ללא אינזימים, יקח מאות ואף אלפי שנים לתהליכים ביוכימיים להתרחש. חימום של 48 מעלות צלסיוס ומעלה מעוותת את צורתו של האינזים ובכך הוא נהיה לא שימושי. בפרי יש אינזימים שמאפשרים קליטת הסוכרים והמינירלים שבתוכו במערכת העיכול, אך הרס צורתם עקב חימום גורמת לספיגה לקויה של החומרים המזינים. 

לכן, חלב מפוסטר, שככל הנראה יש בו את אותם ערכים תזונתיים כמו חלב מלא, אינו מזין כמו חלב נא מפני שהיחידות הביולוגיות שעוזרות לספגת הסידן או כל מינירל אחר אינן זמינות למלא את תפקידן. הסמן שתהליך הפסטור הצליח הוא העדר אינזימים.

רגישות ללקטוז

רוב האנשים סובלים מרגישות ללַקְטוֹז (Lactose intolerance) עקב מחסור אינזים הלַקְטָז במעיים, אינזים האחראי על פירוק הדו-סוכר לַקְטוֹז. כל התינוקות יוצרות את האינזים, אך הפקת האינזים פוחתת ואף נפסקת לאחר הגמילה מחלב. ניתן למשוך את תקופת הגמילה אל מעבר לשנות העשרים לחייכם, אך רוב המבוגרים מאבדים את האינזים. מה שכן, מבחינה הסתגלותית, מרבית האנשים ממקור אירופאי מסוגלים ליצר את האינזים אפילו עד שנים מאוחרות, אך אנשים ממקורות כמו האינדיאנים, הסינים והאפריקאים נהיים רגישים בתקופה מוקדמת. כמובן שזה תלוי, מפני שתרבויות אסיאטיות ואפריקאיות שונות כן שותות חלב ולא סובלות ממנו (כנראה חלב סוג A2).

על חלבון חלב קזאין וחלב סוג A2

פרה מזן גרנזי - מפיקה חלב A2

קזאין (Casein) הוא חלבון חלב. 80% מהחלבונים בחלב פרה הם קזאין ו-20% מי גבינה. בכתבה שלי - יתרונותיה של חלב פרה A2 - חשפתי נושא הנקבר ונשמר מהציבור הישראלי. מעשה בחלקיק חלבון הנקרא בטא-קזו-מופרין 7, שיש לו תכונות אופיודיות (של סם נרקוטי) המופק מעיכול חלבון החלב של הפרה. אבל לא כל חלבון, מסתבר שעבר על הפרה לפני כ-5,000 שנה מוטציה לחלבון בטא-קזאין והוחלף חומצה אמינית אחת (בלבד!) בחומצה אחרת החלשה יותר. חולשת החומצה האמינית מתבטאת בתהליך העיכול, כשהיא מתפרקת בקלות ומופק חלקיק חלבוני שתורם לקשת רחבה של בעיות ניורולוגיות וכרוניות. מעשה בחלבון בטא-קזאין A1 שמופק מפרות מסוג הולשטיין (המפיקה הכי הרבה חלב מכל הפרות, ולכן היא מועדפת בתעשייה רווחית) ועוד כמה סוגים. אבל קיימת לה הסוג הבריא של החלבון, בטא-קזאין A2, המופק מפרות כמו הגרנזי, הג'רזי והחום השווצרי. ב-A2 החלבון חזק יותר ואינו מתפרק לחומר דמוי מורפין, ובניו זילנד ואוסטרליה קורה מהפכה בתעשיית החלב לאור המקרים והתוצאות בשטח.

חיות משק אחרות המפיקות חלב, למשל עזים, כבשים וגמלים, גם מפיקות חלב מסוג A2. בכל אופן, מומלץ לקורא את הכתבה שלי בשביל תמונה כוללת עם קישורים לכל המחקרים שיעודדו אותכם לדרוש הסבה מלאה של הרפת הישראלית לחלב בריא יותר או להסב את עצמכם לחלב מחיות אחרות המפיקות סוג A2.

על הורמון גדילה ו-IGF-1

IGF-1 הוא הורמון גדילה דמוי אינסולין, כלומר המבנה המלקולרי שלו דומה לאינסולין ולכן הוא פועל עם הקולטנים של אינסולין על מעטפת התאים. אינסולין, שהוא בעצמו הורמון הנוצר בלבלב כתגובה לעליה ברמות סוכר בדם, מתחבר לקולטנים על מנת לאפשר את כניסת הסוכר (גלוקוז) לתוך התא וכשהתאים מלאים בסוכר ונשאר עוד בזרם הדם, האינסולין הופך את הגלוקוז לשומן ומאחסן אותם. הבעיה ב-IGF-1 הוא לא הימצאותו בגוף, מפני שהגוף האנושי מפיק את אותו ההורמון גם בעצמו, אך הבעיה היא ברמות גבוהות מידי של ההורמון. 

בספרו של ד"ר אריה אבני (שוטי החלב), הוא מסביר היבט לבעית כל המחלות הכרוניות (סכרת ומחלות לב) בגלל ההורמון הזה. מה שהוא מסביר, וזה נכון, שההורמון חוסם את יכולת התא מהפעלת תהליך השמדה העצמית (Apoptosis). כל תא קיים מסוגל להשמיד את עצמו, וזה מווסת על ידי חלבון הנקרא p53, אשר מווסת את חייו של התא ושומר מפני מוטציות לגנום. במצבים של פגיעה בדנ"א של התא, החלבון עוצר את מחזור חייו של התא עד לתיקונו של הדנ"א, ובמצבים חמורים שאי אפשר לתקן את הנזק, החלבון מפעיל את תהליך ההשמדה העצמית.

הבעיה היא הימצאות רמות גבוהות מידי של ההורמון בחלב הפרה. חברת "מונסנטו" (עליה כתבתי בכתבה שלי - מזון מהונדס גנטית GMO) הצליחה ליצור הורמון גדילה לפרות שניתן להזריק להן על מנת להגדיל את כמות החלב שהן מפיקות. למוצר קוראים פוזילק (Posilac) והוא מגדיל עד כ-70% את רמות ההורמון IGF-1. מה עוד, ההורמון הרבה יותר זמין מבחינה ביולוגית ותהליך הפסטור איננו פוגע ברמות ההורמון בחלב אלא ככל הנראה מגביר עוד יותר את זמינותו הביולוגית. 

למזלנו, פה בישראל חל איסור להשתמש בהורמון גדילה מלאכותי. לכן, ניתן לשלול פה בישראל שהבעיה הבריאותית נגרמת עקב צריכת מוצר חלב שלכאורה מעלה את רמות ה-IGF-1 בגוף, ומומלץ להסתכל לכיוון חלבון הקזאין כסיבה חזקה יותר להשפעה על ילדינו. כמובן, שאם יש לכם סרטן אז ההורמון, בכל רמה שהיא, פוגעת בכושר התא הסרטני להשמיד את עצמו. במצב כזה, מומלץ להפסיק לצרוך חלב לגמרי!

אז מה זה חלב נא (RAW)?

לפני תהליך הפסטור, עוד לפני תהליך ההמגון, היו בני האדם נהנים מחלב נא ומלא. חלב היה מגיע ישירות מהחלבן לביתם של לקחותיו בבקבוקי זכוכית או פחים מתכתיים, ותלוי בזן הפרה היו מסוגלים האנשים לקבוע את איכות החלב. תהליך ההמגון, שמרסק את תאי השומן על מנת לגרום למי החלב והשומן להתערבב, פגע ביכולתם של הצרכנים לשקול בעצמם את איכות החלב. החלב היה נפרד לשני חלקים, מי החלב שהיה למטה ושומן החלב שהצטבר למעלה. היו יכולים אף לאסוף את השומן למעלה ולהשתמש בו כממרח.

חלב נא הוא בעצם חלב שמגיע איך שהוא נחלב לצרכן. ללא התערבות תהליכי חימום או ריסוק, עם שלל האינזימים, המינירלים, הויטמינים, החלבונים והשומנים. מארז התזונתי של החלב, כפי שהוא אמור להיות, בזמינות ביולוגית שמעודדת ספיגה נכונה ומלאה למען הבריאות העגל... או כיום - למען האדם. 

באתר הבא תוכלו למצוא נתונים על תכולת חלב נא של פרה, כפי שהיא מפורסמת באוניברסיטת גולפ בקנדה:
Raw Milk, What's In It?

הגרפים האלו נלקחו מהאתר הזה ותורגמו על ידי.

שומנים
יש כ-10 סוגים שונים של שומנים בחלב ואחד החשובים הוא חומצה לאורית. בחלב פרה יש כ-2.9 אחוז חומצה לאורית. בחלב אם אנושי יש גם חומצה לאורית (Lauric Acid), כ-6.2%, והגוף ממיר אותו למונולורין (monolaurin) הנמצא גם בשמן קוקוס (90% שומן רווי, כ-50% מזה חומצה לאורית). ניתן להשתמש בו על מנת למנוע ולטפל בזיהום חיידקי ונגיפים. המבנה של חומצה לאורית היא שרשרת בינונית החודרת את דופן המעיים בקלות אל לזרם הדם. הוא מגיע לכבד, שם הוא מומר ביתר קלות לאנרגיה זמינה. זכרו, בשומן יש פי 2 יותר קלוריות לגרם מפחמימות וחלבונים, ולכן הגוף מעדיף שומן לטובת הפקת אנרגיה.

חלבונים - מי גבינה
כ-80% מנפח החלבון בחלב פרה הוא קזאין וכ-20% מי גבינה (Whey). על חלבון הקזאין כבר דברתי ולכן אספר מעט על מי גבינה. נמצא במחקר בשנת 2000 שחלבון מי הגבינה תורם למאבק הגוף בסרטן. חלבון מי הגבינה תורם חומצה אמינית ציסטאין (Cysteine) לנוגד החמצון הראשי גלוטתיון (Glutathione). הפחתת המולקולה הקטנה (גלוטתיון) היא השלכה שכיחה של יצירת רדיקלים חופשיים בתוך פעילויות תוך תאיות [ראה מחקר].

בנוסף, מי גבינה ידוע המון זמן כתורם לגדילת שרירים באימוני כושר להגדלת מסת גוף. ניתן למצוא המון אבקות מי גבינה בטעמים שונים בחנויות טבע כתוסף תזונה.

תהליך הפסטור מעוות את צורתו של חלבון מי הגבינה, לכן חלב מפוסטר ככל הנראה לא יספק לכם את תכולת חלבון מי הגבינה שתרצו, אך חלבון הקזאין אינו נפגע.

ויטמינים
אנו לומדים, שיש שני קטגוריות לויטמינים (Vitamins). ויטמין מסיס במים וויטמין מסיס בשומן. הויטמינים שמסיסים בשומן נמצאים בטבע מחוברים לשומן, והם מונים את הויטמינים הבאים: A,D,E,K.

ויטמין K נוצר על ידי חיידקי המעי, ולכן אין צורך בתוסף ממקור חיצוני, אלא אם נפגעה איזון החיידקים במעיים ואז יש צורך לאכלסם מחדש באמצעות מזון תסוס המכיל פרוביוטיקה.

ויטמין D נוצר על העור מקרני שמש UVB, ניתן ללמוד עוד מהכתבה שלי - חשיפה הולמת לויטמין D. הוא מחזק את מערכת החיסון, מתקן בעיות גנטיות ועוד.

ויטמין E הוא נוגד חמצון וניתן למצוא אותו גם בזרעי חמצניות - אך זכרו שצריך להשרות זרעים על מנת להיפטר מהחומצה הפיטית שמונעת את ספיגת המינירלים בזמן העיכול. אפשר ללמוד עוד בכתבה שלי - יתרונות השרית דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים.

ויטמין A תומך בבריאות העיניים וחלב מזן מסוים של פרות בשם גרנזי (Guernsey) מפיק כמויות גדולות של בטא-קרוטן, שמומר בגוף לויטמין A. הרמות הגבוהות של בטא-קרוטן גורמות לחלב לקבל גוון זהוב וכל ירק או פרי לגוון כתום (גזרים, בטטות ועוד). הזן המועדף על תעשיות החלב, גם בישראל, הוא הולשטיין (Holstein) ורמות בטא-קרוטן נמוכות בהשוואה לזן גרנזי.

חוץ מהויטמינים המסיס בשומן יש גם ויטמינים מסיסים במים, למשל ויטמין C ושלל ויטמינים מקבוצה B.

חלב הוא מקור לויטמין B12 זמין ביולוגית, אך פסטור פוגע בויטמין B12 ובויטמין E.

מינירלים

הנה רשימה של המינירלים בתוך חלב נא, לקוח מאתר הנתונים שספקתי מקודם. אין ברצוני להיכנס להסבר על כל המינירלים, כי ידוע לקהל הרחב את חשיבות הסידן. אך מה שעליכם לשים לב יותר הוא למגנזיום, שהולך יד ביד עם סידן. זה מגנזיום ששומר על האנמל בשיניים, ולא סידן. חשוב לזכור, כל המינירלים תלויים באינזים כזה או אחר על מנת להיספג בתהליך העיכול, לכן תהליך הפסטור, שפוגע בזמינות האינזימים, פוגע בסוף בזמינות המינירלים לגוף. אין אינזימים, אין מינירלים (כמובן שהגוף יעשה מאמצי הסתגלות לטובת הישרדותך, אך ככל הנראה הגוף יאלץ לשלוח למוח מסרים שצריך עוד מזון - ואז אתם נהיים רעבים שוב!).

רשימת נתונים על סמך ליטר אחד.

אינזימים
בחלב נא תמצאו אינזימים, אך בחלב מפוסטר לא.

אינזימים הם חלבונים מורכבים (עשויים מחומצות אמינו), שיכולים לשנות (לזרז) חומרים אחרים בלי לקחת חלק בתגובה עצמה. בתהליך העיכול, למשל, הם עוזרים לפרק עמילנים, שומנים וחלבונים לחלקים שהגוף יכול להשתמש. הנה רשימה של אינזימים חשובים בחלב נא: 

עָמִילָז (אנזים המפרק עמילן)
קטלז (סוג של אנזים שמאיץ את התפרקות תחמוצת המימן)
לַקְטָז (נוצר כתוצאה משתיית חלב, מפרק את סוכר הלקטוז)
לקטופרוקסידז (Lactoperoxidase) - מתפקד כחומר נגד-חייקדי טבעי
ליפאז (חשוב לעיכול, הובלה ועיבוד שומנים מהמזון)
פוספטאז (הכרחי לתפקוד סינפטי - אזור מגע בין תאי עצב - לטובת תפקוד למידה וזיכרון)

למה חלב נא ומלא?
כשאנו אוכלים, אנו עושים זאת על מנת לשרוד ונהנים תוך כדי. החלב מציע לוולד את התזונה המלאה שלו על מנת לשרוד ולשגשג. בשביל מבוגרים, החלב נועד גם כן לשרוד ולשגשג. אך חלב מפוסטר הוא רעל! 

חלב נא מציע את מכלול החומרים לטובת ספיגה מלאה וניצול כל המזון שעובר דרך מערכת העיכול. תחושת הרעב היא תגובה ביוכימית, כל תא ותא בגוף חש רעב, ועל מנת לספק להם את מזונם, הם מתקשרים עם המוח ומספרים לו את כל החוסרים והמצרכים שהם זקוקים על מנת שתוכלו לקום בבוקר, ללכת לעבודה, להיות ערנים ולשמוח כל הדרך למיטה.

האינזימים שמגיעים בריאים ושלמים מאפשרים את ספיגת המינירלים ואת ניצול הויטמינים. זהו מזון קומפלט, שלם, שחיה בילדותה שורדת עליה, ואנו בני האדם יכולים להשתמש בה על מנת לספק את צרכינו הרבים.

סיכום

השוני בין תינוק אנושי לעגל הפרה ברורה. בני האדם זקוקים לרכיבים המעודדים את צמיחת המוח ומערכת העצבית והפרות זקוקות לרכיבים המעודדים את התפתחותן הפיזית. חלב פרה אינו תחליף לחלב אם! אך חלב נא מסוג A2 הוא בריא ומאפשר את המשך צמיחתם ושגשוגם של ילדינו רק לאחר הגמילה מחלב אם. אם תאכלו פירות וירקות, המלאות בנוגדי חמצון, לא תצטרכו לדאוג מפגיעה בדנ"א שיכול להוביל לסרטן ואז לדאגה סתמית מהורמון גדילה דמוי אינסולין שבחלב. 

חוץ מהבעיה החמורה מחלב סוג A1, אנו חייבים לעצור את תהליך הפסטור של מוצרינו. פסטור נעשה גם למיצי פירות ומוצרים אחרים, ושם גם נגרמת נזק לאינזימים ובסופו של דבר לספיגה לקויה של הסוכרים, מינירלים וויטמינים. עצרו את תהליך הפסטור! שתפו וחינכו את כולם או הפסיקו לצרוך מוצרים מפוסטרים.

האחראיות שלך, לבריאות!

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: חלב נא ויתרונותיו