כולנו שמענו על מחלת הסֻכֶּרֶת. בין עם שמענו את הקשר שלו לרמות סוכר גבוהות והקשר שלו לתופעה הנקראת "התנגדות אינסולין" (Insulin Resistance). מצב כזה של התנגדות אינסולין קיימת בחולים סוג 2 של סכרת, כאשר הלבלב עוד מסוגל ליצור אינסולין אך רמת הרגישות של הקולטנים על התאים ברחבי הגוף פיתחו התנגדות ואינם פועלים כראוי. דבר כזה מוביל את הלבלב ליצר יותר אינסולין העלול לאורך זמן לשרוף את תאי ה-β בלבלב האחראים ליצירת האינסולין, וכתוצאה מכך החולה הופך לסוג 1 של סכרת. סכרת סוג 1 היא מצב שבו החולה חייב לקחת זריקות אינסולין, כי אין דרך אחרת לטפל בתופעת הסוכר. [עוד על סוכר בכתבה שלי - נזקי הסוכר]במאמר זה נדון על תופעה הנקראת התנגדות לפטין (Leptin Resistance).
לפטין (Leptin) הוא הורמון הנשלח ממגוון תאים בגוף אל המוח על מנת לעורר את תחושת השיבעון. זה קורה לאחר שהגוף מקבל מנה מספקת של אנרגיה (קלוריות). התא המרכזי שיוצר ושולח את ההורמון אל המוח הוא תא שומן.
את הורמון הלפטין גילו ג'פרי מ. פרידמן וצוותו באוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק בשנת 1994, דרך ניסויים בעכברי מעבדה בעלי מוטציה אשר גרמה להם להשמנה יתרה. נמצא שמחסור בלפטין (או הקולטן שלו) מוביל לצריכת מזון ללא שליטה המוביל להשמנת יתר. יש מחקרים המראים שצום או דיאטה נמוכה בקלוריות מפחיתה את רמות הלפטין, ולכן נוכל להסיק מכך שהפחתת לפטין היא תגובה הומיאוסטטית (נטייתה של מערכת לשמור על יציבות פנימית)
חשובה למצב של גרעון אנרגטי.
היה זה הפתעה נעימה לחברת התרופות שנודע לה על הורמון הלפטין שיכול להוביל להרזיה. אך מה שהיה נכון לעכברי המעבדה עם המוטציה לא בהכרך היה נכון לשאר האוכלוסיה ובמיוחד לאדם. לעכברי המעבדה היה חסר היכולת ליצור את ההורמון שאמר למוחם לנסוך תחושת סיפוק ושובע, וכשנתנו להם את ההורמון הם נהיו רזים ובריאים תוך 3 שבועות. ברגע שהלכו ובדקו את הורמון הפלא על אנשים עם השמנת יתר מצאו שרמת ההורמון כבר קיימת בגופם ואף ברמות גבוהות מאוד. זה ניפץ לחברת התרופות את הסיכוי להוציא מהעיניין רווח ומחקרים נוספים על ההורמון הורדו מסדר עדיפותם.
הדחף למצוא הסבר לתופעת ההשמנה המשיכה לעניין את המדענים והרופאים הסקרנים, ובעצם תשוקתם למצוא את הסיבה לכך שכמות ההורמון, שאמור להשרות שובע, לא פועל כראוי בתוך גופם של אנשים שמנים. זה היה ד"ר רוברט לוסטיך (Dr. Robert Lustig) וצוותו אשר מצאו הקשר בין הפחתת אינסולין לתפקוד תקין של ההורמון. לדבריו, מציאת הסיבה להתנגדות לפטין בגוף היא הגביע הקדוש בכל הקשור להשמנת יתר.
צפו בסרטון הבא, בו הוא מסביר על ההורמון לפטין ואיך אינסולין מונע את תפקודו:
לדבריו בסרטון, יום מצוין הוא יום שבוא לדוגמא צרכתם 2000 קלוריות ושרפת 2000 קלוריות. אך אם כל פעם שתאכלו הוא יזריק לתוך זרם הדם אינסולין כמות מהקלוריות ילכו הישר לשומן. למה? כי אינסולין הופך את הסוכר בדם לשומן. למעשה, תפקיד מרכזי של אינסולין הוא לא רק לפתוח את דלתות התא לסוכר אלא להפוך את הסוכר בדם לשומן. אז במקום שאכלתם 2000 קלוריות יצא שאכלתם 1500, כי חלק מסוים נשלח לאחסון.
אך הגוף לא מסופק ואתם לא מרגישים מצוין כי אתם רגילים לשרוף 2000 קלוריות. אז אתם מרגישים רעבים והולכים לחטוף עוד משהו לאכול. אך ברגע שאכלתם משהו הוא מזריק שוב אינסולין לתוך הדם ושוב כמות מסוימת מהקלוריות הזמינות נשלחות לאחסון בתאי שומן. אתם משמינים ושוב מרגישים על הפנים.
זה מה שקורה בתעשיה של היום, כי התעשיה הגלובלית הפכה את האוכל הזמין והנגיש ביותר לבעייתי ביותר. כל הפחמימות שקיימות על מדפי החנויות, כמו הפסטה, פיצה, לחמניות, אורז, בסלי, קוקה קולה, סוכר שולחן ועוד ועוד הם הנכנסים למערכת העיכול, מתפרקים וחודרים לזרם הדם, ששם ריכוז הסוכר עולה ועולה, ועל מנת להגן על כלי הדם מהנזק הלבלב מיצר ומיצר אינסולין כדי להכניס את הסוכר לתא ואת כל השאר לאחסן כשומן.
אף אחד לא מזריק לכם אינסולין לדם, אתם מיצרים אותו לבד, וזה בגלל הדיאטה התעשייתית הגלובלית. כל המאכלים המלאים בפחמימות מגרות את יצור האינסולין שלוקח את הקלוריות הזמינות והופך אותם לשומן.
עכשיו השאלה היא, אם כך אז למה הורמון הלפטין לא מתפקד? לפי מחקריו של ד"ר רוברט לוסטיך, אינסולין חוסם את תפקודו של לפטין במוח ומשאיר אותכם רעבים. אז ככל שהאינסולין גובר כך גובר כמות האנרגיה שמאחסנים ואתם נעשים רעבים יותר.
היה זה הפתעה נעימה לחברת התרופות שנודע לה על הורמון הלפטין שיכול להוביל להרזיה. אך מה שהיה נכון לעכברי המעבדה עם המוטציה לא בהכרך היה נכון לשאר האוכלוסיה ובמיוחד לאדם. לעכברי המעבדה היה חסר היכולת ליצור את ההורמון שאמר למוחם לנסוך תחושת סיפוק ושובע, וכשנתנו להם את ההורמון הם נהיו רזים ובריאים תוך 3 שבועות. ברגע שהלכו ובדקו את הורמון הפלא על אנשים עם השמנת יתר מצאו שרמת ההורמון כבר קיימת בגופם ואף ברמות גבוהות מאוד. זה ניפץ לחברת התרופות את הסיכוי להוציא מהעיניין רווח ומחקרים נוספים על ההורמון הורדו מסדר עדיפותם.
הדחף למצוא הסבר לתופעת ההשמנה המשיכה לעניין את המדענים והרופאים הסקרנים, ובעצם תשוקתם למצוא את הסיבה לכך שכמות ההורמון, שאמור להשרות שובע, לא פועל כראוי בתוך גופם של אנשים שמנים. זה היה ד"ר רוברט לוסטיך (Dr. Robert Lustig) וצוותו אשר מצאו הקשר בין הפחתת אינסולין לתפקוד תקין של ההורמון. לדבריו, מציאת הסיבה להתנגדות לפטין בגוף היא הגביע הקדוש בכל הקשור להשמנת יתר.צפו בסרטון הבא, בו הוא מסביר על ההורמון לפטין ואיך אינסולין מונע את תפקודו:
לדבריו בסרטון, יום מצוין הוא יום שבוא לדוגמא צרכתם 2000 קלוריות ושרפת 2000 קלוריות. אך אם כל פעם שתאכלו הוא יזריק לתוך זרם הדם אינסולין כמות מהקלוריות ילכו הישר לשומן. למה? כי אינסולין הופך את הסוכר בדם לשומן. למעשה, תפקיד מרכזי של אינסולין הוא לא רק לפתוח את דלתות התא לסוכר אלא להפוך את הסוכר בדם לשומן. אז במקום שאכלתם 2000 קלוריות יצא שאכלתם 1500, כי חלק מסוים נשלח לאחסון.
אך הגוף לא מסופק ואתם לא מרגישים מצוין כי אתם רגילים לשרוף 2000 קלוריות. אז אתם מרגישים רעבים והולכים לחטוף עוד משהו לאכול. אך ברגע שאכלתם משהו הוא מזריק שוב אינסולין לתוך הדם ושוב כמות מסוימת מהקלוריות הזמינות נשלחות לאחסון בתאי שומן. אתם משמינים ושוב מרגישים על הפנים.
זה מה שקורה בתעשיה של היום, כי התעשיה הגלובלית הפכה את האוכל הזמין והנגיש ביותר לבעייתי ביותר. כל הפחמימות שקיימות על מדפי החנויות, כמו הפסטה, פיצה, לחמניות, אורז, בסלי, קוקה קולה, סוכר שולחן ועוד ועוד הם הנכנסים למערכת העיכול, מתפרקים וחודרים לזרם הדם, ששם ריכוז הסוכר עולה ועולה, ועל מנת להגן על כלי הדם מהנזק הלבלב מיצר ומיצר אינסולין כדי להכניס את הסוכר לתא ואת כל השאר לאחסן כשומן.אף אחד לא מזריק לכם אינסולין לדם, אתם מיצרים אותו לבד, וזה בגלל הדיאטה התעשייתית הגלובלית. כל המאכלים המלאים בפחמימות מגרות את יצור האינסולין שלוקח את הקלוריות הזמינות והופך אותם לשומן.
עכשיו השאלה היא, אם כך אז למה הורמון הלפטין לא מתפקד? לפי מחקריו של ד"ר רוברט לוסטיך, אינסולין חוסם את תפקודו של לפטין במוח ומשאיר אותכם רעבים. אז ככל שהאינסולין גובר כך גובר כמות האנרגיה שמאחסנים ואתם נעשים רעבים יותר.
הקשר בין רמות הגבוהות של לפטין, ההתנגדות בתוך הגוף, והשמנה היא מעניינת. נמצא אף קשר בין לפטין לכושר בניית עצם, כך שאדם שמשמין הגוף מחזק ומרחיב את העצמות על מנת להתמודד עם המשקל הכבד [ראה מחקר].
אין ספק שהתזונה המקובלת כיום, המלאה בפחמימות על ימין ועל שמאל, היא הגורמת לירידה באנרגיה. זה לא אשמתכם שאתם מרגישים עצלנים ומדוכאים, זה הגוף שלכם שמרגיש את זה ושולח לכם את התחושות העזות והממושכות האלו. להבין מאיפה מגיע הרצון לאכול עוגיה היא ברורה לחלוטין, כי ממנו תוכלו לספק למערכת העצבים את תחושת הגמול המהירה. סוכר הוא ממכר, התעשיות יודעות את זה, והם משתמשים בה כבר עשורים על מנת לשעבד את האדם לקנות את דמוי-המזון שמכניס לכיס שלהם רווח ובגלל שזה לא באמת מזין את הגוף אז בטווח הרחוק אתם גם ממנים את חברת התרופות שמבטיחה לכם פיקס (תיקון) מהיר (משמעות חבויה).
האוכל הבריא שמזין אותכם באמת מגיע מהצומח. פחמימות מגיעות לרוב מדגנים, אך דגנים לא היה בתזונה של האדם הקדמון ורק ב-10,000 השנה האחרונים נעשה שימוש במזון זה. האדם הקדמון היה אוכל המון שומן רווי וחלבונים ומשלים את תזונתו עם פירות וירקות. ככה גם אתם תמצאו אנרגיה אמיתית לגופכם הפיזי. תדאגו לו, והוא ידאג לכם.
האחראיות שלך, לבריאות!
אין ספק שהתזונה המקובלת כיום, המלאה בפחמימות על ימין ועל שמאל, היא הגורמת לירידה באנרגיה. זה לא אשמתכם שאתם מרגישים עצלנים ומדוכאים, זה הגוף שלכם שמרגיש את זה ושולח לכם את התחושות העזות והממושכות האלו. להבין מאיפה מגיע הרצון לאכול עוגיה היא ברורה לחלוטין, כי ממנו תוכלו לספק למערכת העצבים את תחושת הגמול המהירה. סוכר הוא ממכר, התעשיות יודעות את זה, והם משתמשים בה כבר עשורים על מנת לשעבד את האדם לקנות את דמוי-המזון שמכניס לכיס שלהם רווח ובגלל שזה לא באמת מזין את הגוף אז בטווח הרחוק אתם גם ממנים את חברת התרופות שמבטיחה לכם פיקס (תיקון) מהיר (משמעות חבויה).
האוכל הבריא שמזין אותכם באמת מגיע מהצומח. פחמימות מגיעות לרוב מדגנים, אך דגנים לא היה בתזונה של האדם הקדמון ורק ב-10,000 השנה האחרונים נעשה שימוש במזון זה. האדם הקדמון היה אוכל המון שומן רווי וחלבונים ומשלים את תזונתו עם פירות וירקות. ככה גם אתם תמצאו אנרגיה אמיתית לגופכם הפיזי. תדאגו לו, והוא ידאג לכם.
האחראיות שלך, לבריאות!
