אינפוגרף: על ויטמין D וצעדים לחשיפה הולמת מהשמש

תודה לאחי התאום, נועם, שעשה עבודה מהממת עם הגרפיקה!

חשיפה הולמת לויטמין D

התייחסות של יואל

ארצה להתייחס לעניין תוסף התזונה.

ראשית, נהגנו כחיה ביולוגית להשיג את הויטמין D שלנו בחורף מבשר, בעיקר איברי החיה כמו הכבד שמאחסן ויטמין D. 

שנית, לתוסף תזונה אין התחייבות לרמת הזמינות הביולוגית של הכימיקל לספיגה הולמת במעי, כי הוא לא מגיע באותו צורה כמו בבשר, אבל הגוף ישאף למשוך מזה כמה שיותר. אני אישית קראתי דיווחים על אחוזים נמוכים של זמינות ביולוגית מתוספי תזונה, אבל מה שבטוח הוא, שאם תשלבו פרוביוטיקה אז יתכן וזה יגביר משמעותית את הזמינות מכל מזון או תוסף מזון שתקחו. זה בגלל שחיידקים פרוביוטיים הם המעכלים הראשונים של המזון, להם אינטראקציה ראשונה עם כל חומר על מנת להפכו לחומר מזין.

בנוסף, מחקר אחד משער שרמות ויטמין D שנוצר מהשמש תלוי ככל הנראה על רמות הכולסטרול בתאי העור. לפי דבריהם, משך הזמן שאתם נחשפים לשמש לא ישפיע משמעותית על רמות הויטמין שיופקו, אלא רק הרמות הקיימות של כולסטרול[ראה מחקר]. זה בגלל שויטמין D נוצר מכולסטרול. אגב, מה מיצר כולסטרול? חומצות שומן רוויות. אז לפי המידע הזה, אני משער לעצמי שצריכה גבוהה יותר של שומן רווי מגבירה את רמות יצירת ויטמין D3.

אם אינכם בטוחים למה אנו זקוקים לויטמין D, אנא קראו את הכתבה שלי - מחלת סוכר: טרשת עורקים

אם אינכם מבינים את הכתבה וחשיבות ויטמין D, צפו בסרטוני ההסברה שלי שתוכלו למצוא בלשונית "סרטוני הסברה".

סגולתו הרפואית של חֶלְבּוֹן הביצה

אמנם החלבון הוא לא בריא לצריכה פנימית, אבל יש לו יתרונות המאיצות חידוש תאי עור. תוך כדי תהליך כתיבת הכתבה - ביצים: זמינותו הביולוגית של החֶלְמוֹן - נסחפתי לחקור לעומק ולכתוב על חלבון הביצה. על מנת להקל על הקורא, עליך, פתחתי כתבה משל עצמה על חלבון הביצה. המטרה היא להביא את הקורא להבין את תפקידו של חלבון הביצה על ידי הצגת מידע על החלבונים והאינזימים ששטים להם בתוך התמיסה.

חֶלְבּוֹן הביצה

עקב שמו הזהה של חֶלְבּוֹן הביצה למילה חלבון, שהוא מרכיב מזון, נתייחס לחֶלְבּוֹן הביצה בשם אלבומן.

האַלְבּוּמֵן (Egg White או Albumen), שהוא החלק השקוף או הלבן של הביצה, מורכב מ-90% מים ו-10% חלבונים המומסים בתוך המים. התפקיד העיקרי והטבעי של האלבומן לספק הגנה לחֶלְמוֹן ובנוסף כתוסף מזון בשביל העובר המתפתח (במקרה של הפריה). יש כ-40 חלבונים שונים המומסים באלבומן ולרובם תכונות הנוגדות חיידקים. לפי המידע שמוצג על חלק זה של הביצה, האלבומן הוא פחות תזונתי מהחלמון. תפקידו בעיקר להגן על חלמון הביצה ובשביל משימה כזאת הוא ניחן בחלבונים המבודדים את החלמון מחיידקים מהסביבה. נמצא שחימום האלבומן, למשל בטיגון, החלבונים מאבדים את צורתם וההשפעתם פוחתת [ראו בהמשך הכתבה].

אַלְבּוּמִין (Albumin) הוא קבוצת חלבונים המרכיבה את רוב האלבומן, ותחתיו שני חלבונים עם רמות גבוהות משאר החלבונים. אוֹבַּלְבּוּמִין (Ovalbumin) הוא החלבון העיקרי המצוי באלבומן ומרכיב 60-65% מסך כל החלבון. נמצא שהוא מעודד ניקוי מתכות כבדות ומונע את ספיגתם בדופן המעי. קוֹנַלְבּוּמִין (Conalbumin) הוא חלבון נוסף הנמצא בתוך האלבומן (13% מהאלבומן) והוא מבודד ומחרים זיהומי מתכות בתוך האלבומן.

אָבִּידִין (Avidin) הנמצא בכמות של 0.05% הוא חלבון שנחשב נוגד-תזונתי בגלל נטייתו הגבוהה להיקשר לבִּיוֹטִּין (Biotin; ויטמין B7 או ויטמין H). זהו הקשר הלא-קובלנטית (Noncovalent bonding) החזקה ביותר שנמצא בטבע ולכן הוא מנוצל על ידי הקהילה המדעית במעבדות, מכשירים רפואים וטיפולים תרופתיים. תפקיד ביוטי נע מצמיחת תאים ליצירת חומצות שומן ומטבוליזם של שומן וחומצות אמינו, ואבידין מרעיב חיידקים התלויים על ביוטין לצורך גדילה, ולכן נחשב כנוגד חיידקי. נדיר שקורה מחסור בביוטין, מפני שחיידקים במעיים יוצרים בעצמם בכמות יתרה לדרישה היומית. מחסור בביוטין יכול לקרות עקב שימוש בסם נוגד פרכוסים (anticonvulsants) ומאנטיביוטיקה, ששניהם פוגעים באיזון החיידקי במעיים.

בעזרת חימום האלבומן, ניתן לשבש את החלבון אבידין ובכך לנטרל את יכולתו להיקשר לביוטין. אך על מנת להפיק ניטרול מוצלח מוכרחים לחמם לטמפרטורות גבוהות מ-85°C.

חלבון סִיסִטָטִין (Cystatin), שנמצא בכמות זהה כמו אבידין, הוא מעכב פְרוֹטֶּאֶז (Protease inhibitor). כלומר, הוא מונע מאינזים פרוטאז לבצע את תפקידו. תפקיד פרוטאז להוביל חלבונים פגועים או לא מנוצלים לפְרוֹטֶּאוֹזוֹם (Proteasome), שם הם מפורקים ליחידות הבניין שלהם - חומצות אמינו. פירוקם מאפשר שימוש חוזר של חומצות אמינו למטרות אחרות, למשל בניית חלבונים אחרים ועוד. מכשיר זה, פרוטאוזום, נמצא בכל תא בגוף.

כפי שניתן להסיק מפעילותם של החלבונים השונים באלבומן, הם קוקטייל טבעי ואבולוציוני התורם להגנת החלמון. אך תרומתו הרפואית של האלבומן מתחיל להתבהר לו.

שימוש רפואי באלבומן (חלבון הביצה) נמצא במקרים רבים כטיפול מהיר לכוויות וכטיפול קוסמטי לעור פגוע. לִיזוֹזַיִם (Lysozyme) הוא אינזים שמפרק את דופן התא של חיידקים על ידי פירוק השרשרות הסוכריות, שהן המרכיב העיקרי של חיידקים, באמצעות ניתוק הקשרים המחברים בין היחידות הבסיסיות המרכיבות את השרשרות הסוכריות. הוא נמצא בכמויות גדולות באלבומן. בנוסף ניתן למצוא אותו בלַחְמִית העין, שהוא מרכיב חיוני להגנת העין מפני חיידקים. חוץ מזה, ניתן למצוא אותו בחלב ושתן אנושי.

שימוש באלבומן לכוויות הוא תרגול מקובל על ידי מכבאי אש. ישנם גם מקרים שדווחו: אישה שהיתה במקום בו איש שבשגגה שרף את פרצופו, מיהרה למקרר, הפרידה בין האלבומן לחלמון ומרחה על האזור השרוף. בסוף הקיץ, האיש חזר לבקרה על מנת להודות לה, ועור פרצופו היה כמו של תינוק. דיווח אחר הוא של אישה ששרפה את ידה ומיהרה לשטוף אותו במים ואז מרחה חלבון של ביצה על האזור השרוף. היא ראתה שחלבון הביצה מתיבש ויוצר שכבת הגנה, ולאחר שקראה על כך שהוא מתנהג כמו שכבת קלוגן, היא המשיכה לשים שכבה אחר שכבה למשך שעה. בצהריים היא כבר לא הרגישה כאב ויום למחרת לא היה זכר לכוויה. לאחר 10 ימים העור חזר לצבעו המקורי, העור באזור שנכווה התחדש לגמרי [ראה כתבה].

מומלץ לשטוף את האזור שנכווה במים קרים ורק לאחר מכן לשים שכבה של אלבומן. השימוש הקוסמטי הוא טוב גם לפצעי בגרות וקמטים.

מחקר ב-1988 מצא ששימוש באלבומן מפחית את זמן ההחלמה של פצעים בחצי. מחקר ב-2011 מצא ש"לִיזוֹזַיִם קידם סִינְתֶּזָה של קוֹלָגֶן (Collagen) וסִינְתֶּזָה של חלבונים במטריצה חוץ-תאית על ידי הּפִבְּרוֹבְּלַסְט (Fibroblast) בדֶּרְמִיס". כלומר, האינזים מאיץ את יכולתו של תא הפברובלסט ליצור רכיבי עור על מנת לעודד ריפוי פצעים.

הימצאות רמות גבוהות של ליזוזים בשתן ובדם היא אבחנה לפגיעה בכליות בחולי לוקימיה. השאלה שלי היא, האם יש קשר בין צריכת חלבון הביצה לעליה ברמות היחשפות תאי הגוף לאינזים והתפתחות מחלות כאלו? כרגע הספרות המדעית בקושי בוחנת את האפשרות, אך מחקר זה הצליח לעלות את ההשערה. אבל אין התיחסות לאפשרות שהאינזים יכול להגיע מתזונת המטופל.

כסיכום על חלבון הביצה (האלבומן), ניתן להסיק שהאלבומן הוא חומר הגנה לחלמון, ועל מנת לספק מערכת הגנה טובה הוא מלא בחלבונים ואינזימים שחוסמים פעילות חיידקית. אך ככל הנראה, חלק זה של הביצה לא ראוי לעיכול או חשיפה פנימית של גופינו אלא רק לחשיפה חוץ-גופית (על העור).

השפעת חימום והקצפה על חלבון הביצה

החלבונים ששטים להם בשלווה בתמיסת המים של האלבומן הם ברובם חלבונים שצורתם כדורי. חיבורים כימים חלשים שומרים על מבנו המסולסל, אך שימוש בחימום או ישום כוח פיזי מטריד את החלבונים השלווים וגורם להם לקפץ ולהתנגש בין מולקולות המים ובין עצמם. התוצאה היא שבירת החיבורים החלשים. במצב של חימום, למשל במחבת, החלבונים שהתנתקו מוצאים חלבונים אחרים שהתנתקו והם יוצרים חיבורים בינם, כך שמתקבל חלבון ארוך יותר. לאחר מספיק התנגשויות וחיבורים חדשים מתקבל רשת של חיבורי חלבונים, והמים ששט לו נכלא על ידי קור חלבונים. אם תשאירו את הביצה בטמפרטורה גבוהה לזמן רב מידי, נוצרים יותר מידי חיבורים הנותנים לחלבון הביצה מרקם דמוי גומי.

בחישה של חלבון הביצה מביאה להקצפה על ידי כליאת בועות אויר בחלבונים כך שהם נפתחים ומשנים את צורתם באותו אופן שחימום עושה. על מנת לבין למה הצגת בועות אויר גורמת לחלבונים להתנהג כך, עלינו להבין משהו בסיסי על חומצות האמינו שבונות את החלבונים. ישנם חומצות אמינו שנמשכות למים, גם נקרא הִידְרוֹפִילִי (hydrophilic), וכאלו שדוחים מים, הִידְרוֹפוֹבִּי (hydrophobic). חלבון הביצה מכיל גם חומצות אמינו הִידְרוֹפִילִיות, הנמצאות בחוץ קרוב למים, וגם הִידְרוֹפוֹבִּיות, הנמצאות במרכז החלבון, רחוק מהמים. כאשר החלבונים נחשפים אל מול בועת אויר, החלק שאוהב מים נמשך למים והחלק שדוחה מים נמשך לאויר, כך שהחלבון נפתח ומשנה את צורתו. באותם רגעים החלבונים נקשרים בינם ויוצרים את אותו רשת החלבונים כמו שמפיק תהליך החימום. כשמחממים את בועות האויר הכלואות הן מתרחבות, וטיפול נכון מקשיח את רשת בועות האויר והמבנה לא קורס כשהבועות מתפוצצות. אפשר להיתנסות בתהליך על ידי הכנת פַּבְלוֹבָה (Pavlova).

סיכום

חלבון הביצה משמש להגנת החלמון, בעזרת חלבונים נוגדי-חיידקים ובעזרת אינזים שמפרק לחיידקים את דופן התא. החֶלְמוֹן בריא יותר, מפני שיש לו ויטמינים מסיסים בשומן (A,E,D,K), רמות גבוהות של מינירלים, נוגדי חמצון לעיניים והכולסטרול שבו אינו מעלה את החלבון-שומני מצפיפות נמוכה (LDL), לכן אין חשש בצריכתו. אם אינכם מעודכנים על כך שכולסטרול הוא בריא ושומן רווי גם כן, קראו את הכתבה שלי - האמת על שומן רווי - והחליטו בעצמכם. 

החלק השקוף/לבן של הביצה כנראה אינו תורם לסביבה הפנימית של גופינו (אולי אם הוא חומם), אך הראיות לסגולתו הרפואית על עור הגוף מעודדות כקוסמטיקה טבעית. תנסו בעצמכם, ספרו לי ולאהובי ליבכם איך הלך.

האחראיות שלך, לבריאות!

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: סגולתו הרפואית של חֶלְבּוֹן הביצה

איך חשיפה לאדמה תורמת לבריאות

החלטתי להביא לידיכם תירגום בעברית ותקציר על כתבה שניתן למצוא פה

בקישור תמצאו ראיון בין ד"ר מרקולה לד"ר ג'ימס אושמן על מחקרו של ד"ר אושמן אל תוך המדע מאחורי חשיפת עור גוף לקרקע, במיוחד אדמה.

תקציר: ד"ר ג'ימס אושמן שנחשב לסמכות בכל הקשור לרפואה אנרגטית במובן המדעי, מגלה דרך מחקריו על היתרונות מחשיפת עור הגוף לאדמה על מערכת החיסון. רוח סולרית מהשמש פוגעת ביוֹנוֹסְפֶרָה (שכבה באטמוספרה, הממוקמת מעל הסטרטוספרה) שמטעינה את פני השטח כולו באלקטרונים. גוף האדם זקוק לאלקטרונים ה"חופשיים" האלו כדי לנטרל את הרדיקלים החופשיים (האחראי לנזק לחומר התורשתי בתא ולשחיקה המגלגלת את תהליך ההיזדקנות). זה אומר, שחומר נוגד החמצון הזמין ביותר והחזק ביותר נמצא ברשותנו בחשיפה ישירה לאדמה בעזרת עור הגוף (יחפים!).

אני פחות מעוניין להסביר מי הוא ד"ר אושמן אבל בכמה מילים, הוא מחבר כמה ספרים והוא ידוע כסמכות לביופיזיקה של רפואה אנרגטית. דרך מחקריו הוא מעלה מידע משכנע על כיצד האנרגיה מהאדמה יכולה לתרום לחיים בריאים יותר.

אם אתם כמו רוב האנשים אחרים, אתם בטח נועלים נעלים מפלסטיק או גומי, מה שמונע את הזרם שניתן לקבל מהאדמה.

אז ככה, העור שלך הוא מוליך חשמלי טוב וניתן להתחבר עם האדמה עם כל חלק בגוף אבל אם משווים אזורים שונים בגוף נמצא אזור אחד שחזק במיוחד, וזה ממש באזור שנקרא כליה 1 (כפי שנקרא על ידי מתמחים בדיקור סיני). זה אזור מרידאני, נקודה שבאופן מוליך ביסודו מתחבר לכל האזורים בגוף. ראה תמונה של המיקום. ידוע שגם מסאג'יסטים משתמשים בנקודה הזאת. מה שמעניין הוא שחוסר קירקוע (חשיפת עור הגוף למגע ישיר עם האדמה, או במילה אחרת להיות יחפים) נמצא שקשור המון לעליה במחלות כיום ובמיוחד בתגובה הדלקתית.

כיצד?

מחקרו של ד"ר אושמן הוביל אותו להבין טוב יותר את הסיבות לדלקות. כשאתה מקורקע יש העברה של אלקטרונים חופשיים מהאדמה אל תוך גופך, וכנראה שהאלקטרונים החופשיים האלו הם הנוגד חמצון החזק ביותר שידוע לאדם.

ד"ר אושמן מסביר

"אפילו החבטה הקלה ביותר, חבטה בדלת למשל, מערכת החיסון שלך מגיבה מידית בכך שהיא שולחת כדוריות דם לבנות (נויטרופיל) למקום הפגיעה.

הנויטרופיל מפריש רדיקלים חופשיים, הנקרא
ROS - Reactive Oxygen Species
בתהליך שנקרא פרץ חימצון. הם כמו פקמן. הם מולקולות מאוד חשובות שקורעות דברים לגזרים. אם חיידקים נכנסו דרך עורך, הרדיקלים החופשיים האלו ישמידו את החיידקים מהר מאוד. אם יש לך תאים פגועים הרדיקלים החופשיים ישמידו גם אותם כדי לפנות מקום לתאים חדשים לתיקון הריקמה.

לזה קוראים התגובה הדלקתית.

מה שגילינו שהיה באמת מעמיק היה:  עכשיו אנחנו מבינים למה אתה מקבל את תגובת הדלקת, שיש לו חמישה תכונות: כאב, אדמומיות, חום, איבוד טווח תזוזה והתנפחות. כל אלו הם המאפיינים המזהים של דלקות, ומסתבר שזה לא חייב לקרות.

דלקות, שברפואה נחשבת לחלק חשוב בתהליך ההחלמה, הוא ממש תוצאת לוואי בלתי רצויה ובלתי רלוונטית הנוצר מחוסר אלקטרונים בריקמות. מה שקורה, הנויטרופילים שולחים את הרדיקלים החופשיים לאזור הפגיעה, אבל בכך שהוא עושים זאת כמה מהרדיקלים החופשיים דולפים לריקמות שבסביבה ופוגעות בריקמות בריאות. זה מה שגורם לתגובה הדלקתית."

מה שהמחקר גילה הוא כששמים את הרגליים על האדמה, אלקטרונים ינדדו אל תוך הגוף שלך ויתפזרו בכל הריקמות. כל רדיקל חופשי שדולף לתוך ריקמה בריאה מיד מנוטרל חשמלית. זה קורה מפני שהאלקטרונים הם שליליים (באופן חשמלי) והרדיקלים החופשיים הם חיוביים, ככה שהם מבטלים אחד את השני.

הרעיון בגדול הוא שהרדיקלים החופשיים מבצעים תפקיד מסוים, אך הם מסוגלים לצאת משליטה ולגוף יש את היכולת לטפל בבעיה. נמצא שהאלקטרונים החופשיים נאחסנים בריקמות חיבור (ריקמה הנמצאת בכל קצה של שריר המאפשר את חיבורו לעצם, ריקמה חזקה) אך כשאין חשיפה לזרם ישיר מהאדמה נוצר מצב של חוסר באלקטרונים חופשיים, מה שמאפשר לסימפטומים של דלקות להימשך מעבר למה שצריך. נמצא במחקריו שכשאדם הסובל מכאב של שנים בברכיים, מה שרופאים לא מסוגלים לאבחן בכלים הזמינים להם, נעלם לאחר חשיפה של 20 דקות לאדמה.

ניתן למצוא עוד הסברים מעמיקים לתוך הנושא בקישור שניתן למצוא בראש העמוד, אך הכל באנגלית. אם מישהו ימצא התעניינות מעבר למה שחשפתי פה, אני יכול להרחיב בכתבה שניה בנושא.

המעניין הוא שנמצא בתהליך סיבה לקיומן של ברקים. מפני שהיונוספרה נפגעת מהרוח הסולרית המגיעה מהשמש, אותו שכבה באטמוספרה שנטענת שולחת זרמים להטענת פני השטח של כדור הארץ. הברקים קורים איפשהו על כדור הארץ, אולי לרוב מעל לפני הימים הגדולים, אך יש קשר מתמשך בין פני השטח לשמים.

המידע הזה היה קיים לפני אלפי שנים, אפילו עד היום ישנם אזורים בעולם שבאופן מסורתי הולכים יחפים בבקרים. עכשיו שאתם יודעים את האמת, שאתם מולכים חשמל ושומרים אותו, נא לקפוץ מראש אושר ולספר בהתלהבות על הקידמה של האנושות חזרה לשורשים הטבעיים שלה. לחלוץ נעליים! לטעון את עצמכם ותחווה שינוי עצום באורח חייכם.

והנה לשמחתכם סרטון הסבר מתוכניתו של אברי גלעד מיוטיוב "טיפול טבעי באמצעות אנרגיה מהאדמה - Grounding עם אברי גלעד" תהנו!

לבריאות!

רשימת מקורות

כתבות:

Body Earthing - Wikipedia
רדיקלים חופשיים - ויקיפדיה
נויטרופיל - ויקיפדיה
Ionosphere - Wikipedia

Caution: Wearing These Can Sabotage Your Health - Dr. Mercola Website

 James L. Oschman, PhD - Energy Medicine University Page

סרטונים:

PhD James Oschman Quantum biology 011 - YOUTUBE
Dr. James Oschman on Energy Medicine - YOUTUBE

"Grounding" / "Earthing" - YOUTUBE
[ד"ר סטפן סינטרה מסביר על ריקוע לאדמה]

מחקרים:

J Altern Complement Med. 2011 April; 17(4): 283–285. doi:  10.1089/acm.2011.0101 PMCID: PMC3151462 Chronic Disease: Are We Missing Something? James L. Oschman, PhD
[ד"ר ג'יימס אושמן על האנרגיה מהאדמה, "האם פספסנו משהו?"]
THE JOURNAL OF ALTERNATIVE AND COMPLEMENTARY MEDICINE Volume 13, Number 9, 2007, pp. 955–967 © Mary Ann Liebert, Inc. DOI: 10.1089/acm.2007.7048 Can Electrons Act as Antioxidants? A Review and Commentary JAMES L. OSCHMAN, Ph.D.
[האם אלקטרונים יכולים להתנהג כמו נוגדי-חמצון - סקירה על ידי ד"ר ג'יימס אושמן ]
 J Environ Public Health. 2012; 2012: 291541. Published online 2012 January 12. doi:  10.1155/2012/291541 PMCID: PMC3265077 Earthing: Health Implications of Reconnecting the Human Body to the Earth's Surface Electrons Gaétan Chevalier, Stephen T. Sinatra, James L. Oschman, Karol Sokal and Pawel Sokal
[במחקר נרשמת רשימה של יתרונות מחשיפת העור לאנרגיה מהאדמה]
J Altern Complement Med. 2012 Jul 3. [Epub ahead of print] Earthing (Grounding) the Human Body Reduces Blood Viscosity-a Major Factor in Cardiovascular Disease. Chevalier G, Sinatra ST, Oschman JL, Delany RM. Source  1 Developmental and Cell Biology Department, University of California at Irvine , Irvine, CA.
[מחקר עדכני, 3 ביולי 2012, במציין את יכולת הריקוע לאדמה להפחית את הצמיגות והקיבוץ של הדם. מה שתורם לבעיות ומחלות כלי דם]

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)