תור ראשון להסרת אמלגם

משנחשפתי לסכנות של חשיפה לכספית, שכן כתבתי עליה כתבה [נזקי הכספית], החלטתי לקחת את זה ברצינות. את החינוך לנזקיו של המתכת הכבדה למדתי מאוחר מידי בחיי, שכן בילדותי ואף בשירותי בצבא קדחו לי בשיניים ומילאו אותם בסתימת אמלגם. יש לי 4 סתימות כאלה ולשמחתי היום נותרו לי רק עוד 2. 

היה לי ברור, אני רוצה מומחים שיסירו לי את הכספית. אני חבר בכללית מושלם ומגיע לי הנחות על טיפולי שיניים, אבל כשהגעתי להיוועץ עם הרופא בסניף כרמיאל נודע לי מפיו שהוא "מאמין" שכספית לא מסוכנת בפה. התמלאתי חרדה, כי לא רציתי אדם כזה שיחליף לי סתימות. אם הוא למד שכספית היא מתכת כבדה, שהיא רעלן לתאי עצב, איך הוא יכול להסיט את ראשו ולהתעלם מהמחקרים הרבים שמוכיחים את נדיפותו של הכספית מסתימות אמלגם והימצאותן בצואה? [ראה מחקר]

בחוקרי על כספית גם מצאתי סרטונים ומאמרים על רפואת שיניים ביולוגית. זה עיניין אותי. קראתי על הבדיקות שעושים, על השלבים הקפדניים בהסרת הסתימה, ולשמחתי לא נותנים סוכריה בסוף הטיפול. המשכתי לקרוא ומצאתי שיש מרפאה כזו בישראל. מרפאת שיניים של ד"ר ירדן גולדשטיין

על מנת להיות בטוח, חקרתי עוד טיפה ונתתי לידע שאספתי להתבשל. בשלב מסוים התקשרתי, כי מה לעשות... יש לי מנת כספית יומית שאני רוצה להיגמל ממנה, ועוד אפשר להכפיל אותה בארבע. אז קבעתי תור.

היה זה יום נפלא! לבוא ולקבל יחס אוהב ואנשים יפים ומקצועיים מסביבי. את ירדן שאלתי כמובן שאלות, מפני שלהסיר סתימה משמה להחליפה בסתימה אחרת. הוא הסביר לי על החומר שאותו ישים לי במקום, לחומר כזה קוראים בשפה הדנטאלית "קומפוזיט" (Composite Resin) או סתימה לבנה. זה חומר פלסטי לדבריו של ד"ר ירדן, ורק לאחר מחקרים אחרונים שופר הנוסחא, בכך שאסורו שימוש בביספנול (Bisphenol A). מחקריו של ארגון המזון והתרופות האמריקאי מראים את השפעת כימיקל זה לרעה על המוח והמערכת ההורמונלית אצל ילדים ונשים בהריון [ראה מחקר]. 

קיבלתי זריקת הרדמה, מכשיר אויר לאף והרופא בקלות ובמהירות פירק את הסתימה הישנה. תהליך הכנסת החומר החדש חלף לו בקלות ואפילו שמעתי צלילי מוסיקה קלאסית ברקע. 

זה היה התור הראשון, ולשמחתי יהיה לי רק תור אחד נוסף. ניתן לטפל בכל צד של הפעם בנפרד, ורק עכשיו חוזרת התחושה לצידו הימינית של פי. אני רק משתוקק להחליף את שני הסתימות האחרות ואז להיכנס לתקופת ניקוי רעלים ובמיוחד מתכות כבדות.

BIODENT
[אתר ובלוג של מרפאת שיניים הביולוגית של ד"ר ירדן גולדשטיין]

FDA’s Current Perspective on BPA

[ארגון המזון והתרופות האמריקאי בהודעה על סכנות בחשיפה לביספנול]

Bisphenol A exposure is associated with in vivo estrogenic gene expression in adults. - PUBMED 2011

[מחקר על ביספנול A בבני אדם מוצא שקייימת עליה ברמת האסטרוגן עקב חשיפה]

תהליך הכנת כרוב כבוש

כבישת כרוב היא תהליך תסיסה המפיקה חיידקים פרוביוטים. אם תשלטו במזון, תשלטו באוכלוסיה. זה נכון גם לגבי התאגידים ואוכלוסיות בני האדם, אז זה בוודאי נכון לגבי האדם ואוכלוסיות החיידקים במעי, על העור, בכלי הנשימה, בפה, באיברי המין, בעיניים ובדם.

הנה כתבה המסכמת את חשיבות פרוביוטיקה לבריאות - מערכת ההגנה החוץ-גופית

בכתבה שלי על חשיבות הפרוביוטיקה ו-בריאות המעיים: פְּרוֹבִיוֹטִיקָה חשפתי אותכם לחיידקים הטובים שחיים לצידנו, וחשיבותם באיזון בריאותי במעיים. יש להם יכולות רבות כמו סינטוז ויטמינים ממזון בטבע שבדרך כלל הקיבה לא יכולה לבצע לבדה, ניקוי המזון מרעלים ובמיוחד מתכות כבדות [נזקי הכספית] וכמובן מספקים 80% מהתגובה החיסונית של הגוף (כי המזון הינו דרך קלה לחיידקים רעים להיכנס לסביבה הפנימית שלנו). תנסו ותהנו, לבריאות!

לשמחתי יצא לי ללמוד אצל חברה טובה איך להכין כרוב כבוש (Sauerkraut). התהליך מצריך המתנה של 5 ימים עד שבוע ולפעמים יותר (תלוי במזג האוויר). החיידקים משגשגים בטמפרטורות חמות, כמו בקיץ. זמן תסיסתם גם משנה את טעמם, לכן טעם כרוב כבוש יהיה שונה בין שבוע לשבועיים. ניתן להכין כמות גדולה ולהוציא חצי אחרי שבוע ולתת לשאר לתסוס עוד שבוע.

יש להכין מראש קערה או גיגית, צלחת שתתאים להיקף הפנימי של הקערה או הגיגית ומשקולות. לדאוג שכל הכלים נקיים, אחרת חיידקים רעים ישגשגו להם וחבל לזרוק סתם.

אני אתייחס רק לכמות של כרוב אחד גדול. אז קודם כל, חותכים את הכרוב הכבוש לחתיכות קטנות לתוך הקערה (מוסיפים מעט מלח) ועם הידים צריך ללוש על מנת להוציא את כל הנוזלים. בשלב מסוים תבחינו שאי אפשר להוציא יותר מיץ מהכרוב וזה הרגע לעצור ולטעום. 

לחסות את היקף הקערה בצלחת מתאימה ולבדוק שהמיץ עולה מעל לצלחת. אם יש מגע של הכרוב הכבוש באויר יווצר עובש ולכן דואגים שהמיץ מכסה את כולו. את המשקולות מוסיפים מעל לצלחת על מנת לשמור שהמיץ יהיה מעל לכרוב, ועל מנת ליצור לחץ שידחוס עוד מיצים בזמן ההמתנה. מומלץ להימנע ממשקולת מברזל כי המגע עם מים יוצר חלודה ואז חייבים לזרוק. ניתן להשתמש בצינצנת זכוכית גדולה ולמלאה אותה במים ואז לשים מעליה משקולות. 

כדאי לעטוף את הכל בשקיות או מטלית עם חורים או במגבת, כי כל הזבובים והחרקים יכולים להיכנס, וגם לתת לגזים לצאת ולאויר להיכנס. מומלץ לשים בחוץ מפני שהחיידקים מפיקים גזים לא נעימים. 5 ימים מינימום בטמפרטורה מעל 21 מעלות צלסיוס והכרוב הכבוש מוכן, אבל ניתן להתסיס אפילו 6 שבועות אם רוצים. אם הטמפרטורה נמוכה מ-21 מעלות צלסיוס, כמו בתקופת החורף, תצטרכו לתת לכרוב לתסוס מעל לחודש. יש המון טכניקות מעניינות ביוטיוב ומומלץ לבדוק את כולם, תהיו גמישים.

אפשר להוסיף גם גזר לתהליך, זה מוסיף טעם ונראה נהדר. אמא שלי ספרה לי שבכרוב הכבוש שאימה הכינה היא הוסיפה גם זרעי ערער (Juniper), להם תכונות אנטיספטיות.

לבריאות!

הנה כתבה בה פירסמתי תמונות של כרוב כבוש שהכנתי:
הכנת כרוב כבוש בחווה

כתבות באנגלית:
Making Sauerkraut - wildfermentation.com
How long should I ferment my sauerkraut for? - Culture THIS blog

סרטונים ביוטיוב:

How To Make Fermented Veggies by RawPleasureAustralia - YOUTUBE
Search results for Sauerkraut on YOUTUBE

תודה לאמיליה רוזנפלד! הלמידה ממך היה מתנה לחיי.

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

נזקי הכספית

בכתבה הבאה ברצוני לחשוף לכם את כל המידע החיוני שעליכם לדעת על מנת שתעשו בחירה נבונה מתוך ידיעת העובדות וההשלכות על סתימות אמלגם (כספית) והימצאותו במזון שלנו. קריאה נעימה.

כספית (Mercury) היא נוירו-טוקסין (Neurotoxin), רעלן המפריע לפעילות החשמלית התקינה של העצבים. היא נמצאת כנוזל בטמפרטורת חדר, אבל הרבה יותר כבדה ממים. היא טובה כמוליך חשמלי אבל פחות כמוליך חום. היא מסוגלת ליצור תרכובות עם מתכות אחרות, ולסגסוגת כזו קוראים אמלגם (Amalgam). כספית בצורתה היסודי נדירה בטבע, ומפיקים אותה ממחצב צינובר (Cinnabar). כספית נדיפה מעל 20 מעלות צלסיוס ויכולה להיספג לגוף במגע ישיר עם עור, אפילו עור בריא ושלם, ודרך מערכת הנשימה ומערכת העיכול. ניתן למצוא כספית בדגים, חיסונים, סתימות שיניים, ריסוסים, נורות פלורוסנט ועוד.

ידוע בציבור כבר שנים שהאוקיינוסים שלנו מזוהמים בכספית, וכך גם הדגים. מה שלא סיפרו לציבור זה מאיפה מגיע הזיהום. יש זיהום סביבתי של כספית על ידי בני האדם דרך המים, האויר והקרקע. פליטת המתכת לאויר על ידי תעשיות נמדדה על ידי הקבוצה הזאת והנה תוצאותיה. בעירת פחם ודלק פולטת לאויר כספית ואף מזהמת את מקורות המים. שימוש בכספית ברפואת השיניים אפשרה למתכת הנדירה להימצא קרוב יותר אלינו, סנטימטרים מהמוח. עקב יכולתה של הכספית להתנדף, היא יכולה להיכנס למערכת העיכול ואז לצאת בצואה ולזהם את הקרקע [ראה מחקר].

על מנת לא לבלבל אותכם יותר מידי, קחו מספר דקות וצפו בסרטונים הבאים שמוכיחים את יכולת האמלגם בפה להתנדף בעצמו ולהעצים את רמות הנדיפות כשמפעילים שחיקה קלה על הסתימה.

נדיפות הכספית מסתימת שן היא בעצם שוות ערך למינון יומי של כספית. אחוז הכספית שכן נספג בגופנו תלוי באיזה מערכת בגוף הכספית הגיע. על פי בדיקות, למערכת הנשימה אחוז גבוה יותר של ספיגת הכספית, לעומת מערכת העיכול המסוגלת למנוע את חדירתה לזרם הדם ובסופו של דבר הכספית תצא בצואה. מה עוד, הכתבה שלי על פרוביוטיקה ממחישה את חשיבותם של חיידקים טובים במערכת העיכול החיים לצידנו ועוזרים לנו בשלל צורות. אחת היכולות של הפלורה בקיבה הינה לנקות אותנו מרעלים ובעצם למנוע את ספיגתם של מתכות כבדות אל תוך זרם הדם [ראה מחקר].

הנה סרטון המראה הוכחות מדעיות של חשיפת תאי עצב לכספית (אפילו רמות מזעריות!). בנוסף יש אנימציה הממחישה את ההשפעה של כספית על תאי עצב:

ראיתם שחשיפה קצרה (30 שניות) של תאי עצב לכספית יוצרת ניוון של תא העצב. הכספית משבשת את מבנה תא העצב על ידי הצמדותה למבנה המיאלין (Myelin) ומנטרלת את יכולתו לשמור על המבנה שלו. ניוון תא עצב הוא בעצם פגיעה בתיפקוד המוח ומערכת העצבים בכל הגוף. פגיעה בתא עצב היא פגיעה בתקשורת של המוח עם אזורים שונים בגוף, ולכן יש היחלשות קוגנטיבית והזיכרון לאט לאט נעלם לו, כמו במקרים של אלצהיימר.

תסמינים שכיחים לרעילות מכספית כולל תחושת נימול, גרד, להט וכאב העור. שינוי צבע עור (צבע ורוד ללחיים, אצבעות ואצבעות ברגליים), נפיחות והַשָּרָה (Desquamation). בנוסף, ניתן לראות את הסרטון הבא, המתעד את סיפור מינמטה ביפן בשנות ה-50. [הזהרה: תמונות קשות] Mercury Poisoning- The Minamata Story


כספית מדכא אינזימים התלוים בסלניום (Selenium), הנקראים סלנו-אינזים (selenoenzymes), ולאינזימים אלו יש תפקיד חשוב כנוגדי חמצון במוח ומערכת האנדוקרנין [ראה מחקר]. מצאו שדיאטות עשירות בסלניום לא רק מונעות את רעילותו של כספית, אלא מסוגלות להפוך במהירות כמה מהסימפטומים החריפים [ראה מחקר]. ניתן למצוא סלניום באגוזי ברזיל, בהם יש את הרמה הגבוהה ביותר שניתן למצוא בטבע [ראה מחקר].

את אגוזי הברזיל מומלץ להשרות במים. על מנת להבין למה ואיך ניתן לקרוא את הכתבה שלי - יתרונות השרית דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים


לתהליך ניקוי רעלים מהגוף קוראים "קֶלָאציה" (Chelation) עקב שמה הכימי המתארת את יכולתם של כימיקלים מסוימים להצמד למתכות ולנטרל את תגובתם בסביבה המולקולארית. מאכל טוב לניקוי הגוף מרעלנים, ובהם מתכות כבדות כמו כספית, הוא עלי כוסברה [ראה מחקר]. מה עוד, אצות ים כלורלה (Chlorella) מסלקות מהגוף מתכות כבדות ועד 90% מהכספית נמצאת בצואה [ראה מחקר].

את סתימות האמלגם אפשר להסיר ולהחליף בסתימות אחרות. מרפאה המתמחה בשיטה זו נקראת "מרפאת שיניים ביולוגית", ולה הגישה המדעית-עדכנית שכספית היא רעלן ולה השיטות להחלפת סתימות אלה על פי סטנדרטים של האירגון הבינלאומי. מרפאת שיניים כזו ניתן למצוא באתר הבא: BIODENT

כתבה שלי - תור ראשון להסרת אמלגם ותור שני להסרת אמלגם

לסיכום, הכספית היא רעל לפעילות המוחית שלנו. נמצא קשר חזק בין כספית להתפתחות אוטיזם אצל ילדים ואין פיקוח מחמיר על תעשיות שמעודדות עליה ברמת החשיפה של בני האדם. זה מגוחח, אפילו עצוב, שאתם נותנים לתעשיות האלה להמשיך ליצור. הם צוחקים לנו בפנים! יוצרים כימיקלים מסוכנים ומשלימים את המעגל ביצירת תרופות שלא פותרות את יסוד הבעיה. רמת הרעל שאנו נחשפים אליה עולה בכל סתימה נוספת ומקור המזון הימי שלנו זוהם, אין לאן ללכת אלא לצעוד לממשלות ולהכריח אותם להתפכח.

האחראיות שלך, לבריאות.

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: נזקי הכספית

תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי

זו כתבה המתיחסת לקשר בין דיאטה לבריאות ממבט אנתרופולוגי ומוצא בני האדם.

הרצאה טובה לצפיה:  The Food Revolution - AHS 2011

חלק א' - ראיה היסטורית וממצאים תומכים

דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי (תקופת האבן) מבוססת על כך שאבותינו, האדם הקדמון, ניזונו מציד וליקוט ובמהלך התפתחות אבולוציונית הסתגל הגוף למזון הזמין והמקובל. אנשים אלו נהנו ממזון שהיה קל להשיג ושלא הצריך הוצאת המון אנרגיה, למשל מכונות לטחינת חיטה, ככה שאופיינו בליקוט וציד. על פי מדדים וניתוח מעמיק של מחקרים רבים ובהם מאובנים הצליחו ביוכימיקאים לקבל תמונה טובה יותר של איך התזונה הייתה מורכבת וזה האיר רבות על חוסר התאמה בינה לבין התזונה המערבית, שהפכה עם השנים למקובלת יותר, נוחה יותר אבל בטווח הארוך להרסנית.

ככל הנראה בעת צמיחת ענף החקלאות לפני 10,000 שנה גם צמחה צריכת מזון שמבחינה אבולוציונית לא תואמת לתזונה המקורית. מסתבר שיש מזון מסוים המקובל בחיינו שלא דומה לדיאטה של תקופת האבן, ככה ש-2.5 מיליון שנה של התפתחות הדיאטה התפתחה גם התאמה גנטית למזון ספציפי. אך התפתחות ענף החקלאות, שאפשרה לאוכלוסיית העולם לצמוח, סטתה מהתוכנית המקורית ואובחן שבעשרת אלפים שנה לגנים לא היה מספיק זמן להתאים את עצמם למזון שנהיה זמין ומקובל יותר.

על פי ההרצאה, יש מחקר ומעקב מתמשך אחרי שבט באי הנקרא קיטבא (Kitava) השייך לפָּפּוּאָה גִּינֶאָה הַחֲדָשָׁה (מדינת איים באוקיאנוס השקט) הנמצא צפונית לאוסטרליה. השבט אובחן כבני אדם שתזונתם ואורח חייהם דומים לתזונתם של אנשי תקופת האבן (הנע בין 2,500,000 ל-10,000 שנה לפני הספירה). אלו אנשים החיים אורך חיים שבטי ואינם עוסקים בחקלאות של העולם המודרני. אורך חייהם של אנשים מתקופת האבן הייתה מאוד אקטיבית, הם ירשו כלכלה המבוססת על ציד וליקוט והתנהגותם אופיינה כאלטרואיזם. תכונות דומות נצפו בשבט הקיטבא, שם חוקרים מצאו חיי שיתופיות, אכפתיות, אחדות ופתיחות. בתוכנית של ה-BBC ניתן לקבל תמונה טובה יותר של חייהם השבטי של הקיטבא. [ראה Tribal Wives Kitava part 1 - BBC Show - YOUTUBE]

אז מה בעצם קרה לנו? המעבר לחיים ללא פעילות פיזית החלה לחשוף את ההיתבטאות הגנטית שלנו לשינויים שהפכו את גופינו לרגישים יותר לתופעות פתולוגיות. המעבר לכורסא, הנוחות בחיים שברובן אנו עוסקים בישיבה מול המחשב או הטלוויזיה ומזמינים לנו אוכל דרך הטלפון או אוכלים אוכל מהיר, פיתח בנו תדמית חוצנית שאיננה נראית כמו הצייד או המלקט החסון שמקובל בשבט כמו הקיטבא או האדם הקדמון. נדמה שכל חיה בטבע, ואף ילדינו הקטנים, אינם נייחים אלא רגילים לפריצות אנרגיה. אך מחקר זה, שבחן אם ההבדל בגודל גופם של אנשים בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות היא תוצאה של פעילות גופנית, נאלצה לשלול את ההשערה ומציעה בחינה מחדש לסיבות המובילות להשמנת יתר.

התדמית המקובלת של אותם אנשי תקופת האבן על פי תיעודים ארכיולוגים ואנתרופולוגים היתה; אדם רזה, חזק ובריא. זה היה הנורמה. אגב, התפיסה המקובלת שלאותם בני האדם תוחלת חיים קצרה אינה מדויקת. מקרים של זיהומים ותאונות, כמו שקורה כיום, גם קיצר את חייהם. אך אם אדם היה עובר את גיל החמישים ואפילו את השישים היה ממשיך עימו הבריאות והכושר הגופני.

בתמונה משמאל ניתן לראות את ד"ר סטפן לינדברג (Staffan Lindeberg), העומד בראש חקר שבט הקיטבא מאז 1989. התעניינותו הרבה בתזונה אבולוציונית משכה אותו להוביל קבוצה שתסקור את חייהם ומשם זה התפתח למחקרים גדולים יותר הכוללים בחינה אנושית ושל חזירים. מחקר בבני אדם מצא שדיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי (Paleolithic) היא טובה לאנשים עם סֻכֶּרֶת ומחלת לב אִיסְכֶּמִי. [ראה: מחקר זה - ספטמבר 2007].

ד"ר לורן קורדיין (Loren Cordain) חושף בהרצאתו על מימצאיו הרבים בניתוח דגימות מאובנים של בני אדם מתקופת האבן, אותה תקופה שהמין האנושי פנה לשימוש בכלים מאבן. ממצאים רבים מצביעים על כך שבני האדם התפתחו מאכילת בשר ודגים, מה שאפשר למוח להתפתח למימדיו כיום. על פיו, 2/3 מהתזונה של אבותינו הורכב מחלבון מהחי ורק 1/3 מאכילת צמחים [ראה מחקר]. קורדיין מסביר שכמויות הבשר אכן העלו את החומציות בקיבה ובגוף, אך הצמחים מנטרלים את החומציות ובכך ניתן לשקול מחדש את תפקידיו של ירקות. בכתבה שלי על פרוביוטיקה כבר דנתי על כך שירקות אינן מזינות באופן של בניית שריר ועצם, אלא יכולתם לטהר ולנקות את הגוף מרעלים. ניתוח של 229 דיאטות של ציד וליקוט מתרבויות שונות בעולם העלה סטטיסטיקות הזהות לתזונה של האדם מתקופת האבן. לאותם תרבויות, כמו שבט הקיטבא, אין שום זכר למקרים כמו שבירת עצמות או מחלות לב [ראה מחקר]. בבדיקת עקבות של מינירלים בשיער בין שבט הקיטבא ליושבי אטאפו (Atafu) נמצא רמות גבוהות יותר של אבץ ומגנזיום אצל שבט הקיטבא ורמות גבוהות יותר של מתכות כבדות אצל יושבי אטאפו [ראה מחקר].

ברצוני שתעשו את החקר בעצמכם ואף לנסות את אורך החיים העתיק הזה. המהפכה החקלאית קרתה עקב שינויים בחיי האדם על פני האדמה ואולי לא היינו מגיעים לקידמה כפי שהיא היום ללא המעבר למזון מסוג אחר. אך מה שברור, האדם מרגיש ומתפקד טוב יותר כשהוא נמנע ממוצרים שלא נכללו בדיאטה של אבותינו - דגנים, קטניות ומוצרי חלב. מחלות אוטואימוניות, כגון מחלת צילאק וסכרת הנפוצות בקרב אוכלוסיה הצורכת מזונות אלו, הן אלרגיות לחומרים מסוימים ועל כך אני ארחיב בחלב ב'.


בהמשך...
חלק ב' - תוכלו ללמוד על דגנים, קטניות ומוצרי חלב והבעיתיות שבהן - כתבה: הבעייתיות בדגנים
חלק ג' - תוכלו ללמוד על מרכיביה של הדיאטה הפלאוליתי - בלוג: האתגר הקדמוני

קישור ל-תְּנָיַת פְּטוֹר (Disclaimer)

קישור ל-רשימת מקורות: תזונה אבולוציונית: דיאטה פָּלֵאוֹלִיתִי חלק א'